חוזה התקשרות מול משפיען (influencer)

מה צריך לדעת כשמתקשרים עם משפעינים?

חוזה עם משפעין הוא כלי משפטי שיכול לעזור לצדדים להגדיר את תנאי ההתקשרות בינהים, החוזה כולל התייחסות לזכויות והחבות של המתקשרים.

  1. בחירת משפיען: לפני התקשרות מומלץ לבצע מחקר על הידע והניסיון של המשפיען, לקוחות ושיתופי פעולה שהוא קיים, רצוי גם לעקוב אחריו ברשתות החברתיות, לצפות בתכנים (סרטונים, פוסטים ותמונות וקטעים אחרים), כך תוכלו להבין את התוכן והסגנון של המשפעין על מנת לוודא את מידת התאמתו לקמפיין ומטרת ההתקשרות שתרצו לקדם.
  2. מהי מידת כדאיות ההתקשרות למשפיען? מבחינת המשפיען הוא ירצה לדעת מה הערך שלו בהתקשרות עם החברה, לעיתים תמורה כספים לא מספיקה, משפעינים גם מכוונים את הקריירה שלהם ורוצים להתמקד באפיקים שיוכלו לסייע להם להגשים את מטרותיהם, ולכן רצוי להדגיש למשפיען את כדאיות ההתקשרות גם מזוויות נוספות –  חשיפה לקהל חדש, קידום תכנים איכותיים או פעולות מוערכות בציבור כגון עזרה לזולת.
  3. קשר אישי ואמינות: הצלחתו של חוזה פעמים רבות תלויה במידה הקשר האישי שנרקם בין הצדדים, קשר אישי יכול לסייע גם לאמינות ורצון הצדדים להביא להשאת התועלת השל המתקשרים. מומלץ לקיים פגישה אישית פיזית עם המשפיען, ולא להסתפק לעבוד רק דרך סוכן של משפיעים. פגישה יכולה לסייע לכם גם לבדוק את התאמת המשפיען לתפקיד ולהסביר לו טוב יותר את התוצרים הנדרשים.

מה כולל חוזה ההתקשרות עם המשפיען? דגשים לחוזה מול משפיען

  1. מטרת ההתקשרות והיקף השירותים שיסופקו: מומלץ להגדיר היטב את סוג השירותים והיקף השירותים שיספק המשפיען. זהו אחד מהנושאים היותר רגישים שקיימים בחוזה, החבר כגון יצירת סרטונים כולל עריכתם להפצה ברשתות חברתיות (מוגדרות), מספר סרטונים שיכונו וכן סוגי תכנים נוספים שיוכנו על ידי המשפיען כגון כתיבה של פוסטים, השתתפות באירועים, כנסים, תשדירי רדיו ועוד.  במסגרת זו החברה המתקשרת עם המשפיען תרצה לקבל תמונה ברורה מהם תוצרי העבודה שתקבל, ערוצי הפצתם (פייסבוק, טווטיר, טיקטוק) ועוד.
  2. משך החוזה, מועדי אספקה ותנאי תשלום: רצוי להגדיר את משך החוזה והמועד למסירת תוצרי העבודה, כך גם יגדירו הצדדים את התנאים לתשלום התמורה למשפיען, פעמים רבות התמורה משולמת לפרקים עם קצב התקדמות העבודה ומסירת התוצרים לידי החברה, אולם התשלום יכול להיקבע גם באופן שונה כגון אחוז מהמחכירות או תמריצים אחרים.
  3. סודיות: התקשרות עם משפיען כרוכה בגילוי מידע על החברה, סכומי התקשרות ונתונים נוספים שהמידע לרוב תעדיף לשמור בסודיות.
  4. ביטול חוזה והתמודדים עם אירועים חיצוניים: חשוב להתייחס לתרחישים שעשוים להשפיע על מערכת היחסים ומסירת תוצרי העבודה כגון בקשה מטעם המשפעין לסיים את ההתקשרות מוקדם, החלפת משפעין או אירועים המונעים את קיום המשך אספקת השירותים.
  5. עבודה עם מתתחרים: בדרך כלל החברה לא תרצה שמשפיען שזה עתה קידם את עסקיה יקדם במקביל עסקים מתחרים.

האמור לעיל אל מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.

הפיכת עסק לרשת

איך הופכים עסק לרשת מצליחה?

עסקים רבים מעוניינים להרחיב את פעילותם העסקית ולגדול. אחת הדרכים לעשות זאת היא מעבר מעסק בעל חנות או שתיים לרשת. כשמדברים על רשת בהקשר זה הכוונה היא לעסק שיש לו מספר סניפים.

איך הופכים עסק קטן לרשת עם מספר סניפים? רוב הרשתות המוכרות פעולות בשיטה של זכיינות. זכיינות היא צורת התקשרות עסקית הכוללת, בתמצית, הענקת זכויות ע"י בעלי הרשת לצד ג' (זכיין). מה הן הזכויות הניתנות לזכיינים? היקף הזכויות והחובות של זכיינים מוגדרים בהסכם הזיכיון, באופן כללי יצוין שלזכיינים ניתנת הזכות לפעול תחת המותג של הרשת תוך שימוש בסימני מסחר של הרשת ולספק את המוצרים או השירותים של הרשת הכל בכפוף להסכם הזיכיון.

מה נדרש לעשות בשביל לעבור לשיטת הזכיינות – מה השלבים בדרך להפוך לרשת?

להלן מספר דגשים בנושא:

  • בדיקת התכנות – האם העסק מתאים להפוך לרשת הפועלת בצורה של זכיינות? אומנם זכיינות נפוצה בתחומים רבים – למשל זכיינות מזון, זכיינות בתי קפה, זכיינות בתחום ההוראה, זכיינות בתחום האופנה, זכיינות בתחום הנדל"ן, זכיינות בתחום השירותים ועוד ועוד. אולם, יש עסקים שפחות מתאמים לפעול במסגרת של שיטת הזכיינות.
  • מיקום – איפה להקים את הסניף הראשון של הרשת? חשוב לעסקים לצבור ולהפגין הצלחות ההתחלה ולכן רצוי לבחור בקפידה את המקום שבו תתחילו את פעילות הרשת בשיטה של זכיינות. במסגרת בחירת המקום רצוי לקחת בחשבון בין היתר, את הסביבה שבה יפעל הסניף (בקניון, מרכז מסחרי, רחוב ראשי או במקום אחר) וכן את העסקים הצמודים לסניף. למשל אם מדובר בעסק בחום המזון אשר הסניף החדש נפתח בקניון ייתכן ותעדיפו שהסניף ימוקם בתחום האוכל של הקניון, ייתכן ותחליטו שלא לפתוח סניף בקניון בו פועלים מתחרים רבים למוצרים שלכם.
  • הערכות עסקית ופיננסית – על-מנת להקים עסק מצליח רצוי לגבש מראש קווים מנחים הכוללים, בין היתר, תיאור של הפעולות הנדרשות לצורך הקמת העסק,  ההון הדרוש לצורך הקמת רשת ומקורות המימון (לרבות איתור זכיינים, העסקת עובדים, התקשרות עם ספקים, משכירים וכיו"ב), מחקר שוק הכולל הכרת מתחרים, מחירים, הכנת תוכניות שיווק או חדירה לשוק ועוד (במילים אחרות -גיבוש תוכנית עסקית וכספית). חשוב ללמוד גם על אופן יישום התוכנית העסקית. במסגרת זו מומלץ להגדיר, בין היתר, מה התנאים להתקשרות עם זכיין (למשל בעל ידע וניסיון בתחום), מה הבידול של העסק שלכם מול עסקים אחרים, מה בדיוק כוללים המוצרים/שירותים של הרשת, אילו זכויות יוענקו במסגרת הזכיינות (לצורך כך רצוי להיערך כבר לשלב הבא והוא הכנת הסכם זיכיון ע"י עורך דין), באילו ערוצים תשווק הפעילות העסקית? מה תהליכי ההכשרה של העובדים? האם תבוצע בקרה ופיקוח על הזכיינים? מה העלויות של הזכיין בפתיחת סניף של הרשת שלכם, .
  • ליווי משפטי – חשוב להיערך להקמת רשת לא רק מבחינה עסקית ופיננסית אלא גם מבחינה משפטית, לצורך כך יש לפנות לעו"ד בעל ידע וניסיון מסחרי ובתחום הזכיינות. רשתות נדרשות להתמודד עם היבטים משפטיים רבים (לרבות הסכמים מסחריים רבים ויועץ משפטי נקודתי בשלל סוגיות הנוגעות לפעילות הרשת משלב ההקמה) לצורך כך מומלץ מאוד להתקשר עם עו"ד מיומן בתחום הזכיינות (עו"ד לזכיינות) שליווה עסקאות זיכיון רבות, משברים מול זכיינים, התקשרויות מול משכירים, ספקים, טיפול בפניות של לקוחות ומכיר את המכשולים הכרוכים בהתקשרויות עם זכיינים ובניהול רשת.  מאוד חשוב לנסח הסכם זיכיון על-ידי עורך דין מיומן בתחום, הסכם אשר יגלם את ההיבטים העסקיים והמשפטיים המיוחדים לפעילותכם.

למידע נוסף בנושא הפיכת עסק לרשת ראו הקמת רשת זכיינות. למידע נוסף בתחום הזכיינות ראו:

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

מנהל כללי (מנכ"ל)

מיהו מנהל כללי? ומה תפקידו של המנהל הכללי?

בחברה בישראל המנכ"ל אחראי לניהול השוטף של ענייני החברה וזאת בהתאם למדיניות והנחיות הדירקטוריון (למידע נוסף ראו דירקטוריון חברה).

איך ממנים מנהל כללי לתפקיד בחברה? בחברות פרטיות וציבוריות מי שאחראי על מינוי או פיטוריו של המנכ"ל הוא הדירקטוריון.

מה כולל תפקיד המנכ"ל בחברה? בתמצית, היקף התפקיד והפעולות הנדרשות המנכ"ל משתנות מחברה לחברה ובהתאם להסכם העסקתו של המנכ"ל ובכפוף למגבלות הדין. בסעיף 121 לחוק החוברת נקבע כי למנכ"ל יש את כל הסמכויות שלא הוקנו לגורם אחר.

חובת דיווח לדירקטוריון החברה – לפי חוק החברות המנכ"ל מחויב לדווח ליו"ר דירקטוריון החברה בכל עניין חריג מהותי לחברה וכן בהתאם להנחיות הדירקטוריון או יושב ראש הדירקטוריון ובכפוף להוראות הדין.

האם המנכ"ל כפוף לחובות נוספות? כן, המנכ"ל עשוי להיות כפוף למערכת אילוצים וכללים שונים, בין היתר, כתלות בהסכם העסקתו, תחום פעילותו ובהתאם לחוק החברות.

למשל מנכ"ל מוגדר גם כנושא משרה בחברה, נושאי משרה חבים, בין היתר, בחובות זהירות (למידע נוסף ראו נושא משרה בחברה).

האם ניתן לפטור מנכ"ל מאחריות לפעולות שונות שביצע במהלך כהונתו? באופן כללי יצוין כי יש נושאים שחברה יכולה לפטור את המנכ"ל מאחריות לגביהם אולם זאת בכפוף למגבלות הדין -למשל פטור לנשוא משרה מראש בגין הפרה של חובת הזהירות וזאת בכפוף לסייגים שנקבעו בדין.

לצורך קבלת חוות דעת מקיפה בנושאים המוזכרים ברשימה זו או קבלת פרטים נוספים בנוגע לתפקידו של המנכ"ל והחובות המוטלות עליו יש לעיין בהוראות חוק החברות לצד הרואות הפסיקה וכן יש להתייעץ עם עו"ד מיומן בדיני חברות (עו"ד לחברות).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

חוק המכר, תשכ"ח-1968 – סעיפים בולטים

להלן מספר סעיפים מחוק המכר התשכ"ח -1968 (להלן: "החוק").

בפתח הדברים יצוין כי לצורך בחינת חוק המכר, תחולתו והוראותיו יש לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד מנוסה זאת מאחר שלשון החוק לא תמיד מכילה באופן ברור את מלוא המשמעות שבתי המשפט יוצקים לתוכה בפסיקה. כמו כן להגדרות מדוייקות של המונחים בחוק יש לעיין בהוראות חוק עצמן ולא להסתפק בסיכום קצר וחלקי זה (חוק המכר).

מהו מכר? חוק המכר מגדיר את מהות המכר כך: הקניית נכס תמורת מחיר.

מהי הספקת נכס? סעיף 2 לחוק קובע כי חוזה מכר הוא חוזה להספקת נכס שיש להפיקו או לייצרו, אלא אם המזמין קיבל עליו לתת את עיקר החמרים הדרושים להפקת הנכס או לייצרו.

בסעיף 3 לחוק נקבע כי הוראותיו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חליפין.

בסעיף 4 לחוק נקבע כי החוק יחול גם על מכר של מטלטלין ובשינויים המחויבים גם על מכר של מקרקעין וזכויות ובכפוף ליתר הוראות החוק. כך נקבע בסעיף 4 לחוק:

"4. (א)  הוראות חוק זה יחולו על מכר של מטלטלין, ובשינויים המחוייבים – גם על מכר של מקרקעין וזכויות. (ב)  הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים."

מסירה והעברת בעלות בממכר – לפי סעיף 7 לחוק המוכר חייב למסור לקונה את הממכר ולהעביר אליו את הבעלות בממכר.

איך יש למסור את הממכר? לפי סעיף 8 לחוק המסירה תהא בהעמדת הממכר לרשות הקונה. אם הממכר הוא חלק מתוך צובר נכסים המסירה תהא בעשיית כל הדורש כדי לאפשר את ייחוד הממכר וקבלתו על ידי הקונה.  אם הוסכם על הובלת הממכר על ידי מוביל תהא מסירתו בהעמדת הממכר לרשות המוביל ובלבד שהמוביל אחראי כלפי הקונה לפי חוזה ההובלה.

מהו מועד מסירת הממכר לקונה?
אם הממכר לא נמסר על אתר מסירתו תהא תוך זמן סביר לאחר גמירת החוזה. אם הוסכם על מסירה תוך פרק זמן מסוים רשאי המוכר לקבוע את מועד המסירה בתוך תקופה זו, בשני המקרים האחרונים המוכר נדרש להודיע לקונה זמן סביר מראש על מועד המסירה.

בדיקת הממכר על-ידי הקונה

הקונה נדרש לפי החוק לבדוק את הממכר מיד לאחר שקיבל אותו. אם הסכימו הצדדים על הובלתו של הממכר הקונה נדרש לבדוק את הממכר מיד לאחר שהממכר הגיע למקום הייעוד (להרחבה ר' סעיף 13 לחוק).

החוק מתייחס גם למצבים של אי התאמה בממכר דבר שיהווה אי קיום חיובים על-ידי המוכר כגון שנמסר רק חלק מהמכר או נכס שונה או נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו  הרגיל או המסחרי או למטרה המיוחדת המשתמעת מן ההסכם ועוד (להרחבה ר' סעיף 12 לחוק המכר).

למידע נוסף ראו בין היתר סעיפים 11-12 ו-15-16 לחוק.

למידע נוסף בנושא חוק המכר, פרשנותו ותחולתו מומלץ לעיין לא רק בהוראות החוק המלאות אלא גם בפסיקה ובספרות המתעדכנים מעת לעת וכן להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום לצורך קבלת חוות דעת בנושא משפטי העולה מהוראות החוק.

סעיפים בולטים מחוק החוזים

רשימה זו תציין מספר סעיפים בולטים מחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "החוק").

בתמצית יוער כי חוק החוזים (חלק כללי) מציג מספר הגדרות  בנוגע לשלב הטרום חוזי (לרבות אופן כריתת חוזה וחובות החלות על מתקשרים לפני כריתת חוזה), כן מציג החוק פגמים בכריתת חוזים (לרבות טעויות, חוזה למראית עין ועוד), החוק מתייחס לצורה של החוזה, תוכנו ופירשו, אופן קיומו, ריבוי חיובים ונושים ועוד.

כריתת חוזה: חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול כמפורט בחוק – בתמצית ובאופן לא ממצה: ההצעה היא פניה מאחד לאחר ועליה להעיד על גמירות דעת וכן להיות מסוימת; הקיבול נעשה בהודעה של הניצע למציע ועליה להעיד על גמירות דעת, הכל כמפורט בחוק ובפסיקה (למידע נוסף ראו כריתת חוזה).

חובת תום הלב לפני כריתת חוזה: לפי החוק אחד חייב לנוהג כלפי האחר במשא ומתן לקכריתת חוזה בדרך מקובלת ובתום לב. מי שלא נהג בדרך מקובל ובתום לב עשוי להיות חייב לצד השני פיצויים בגין הנזק שנגרם לו.

פגמים בכריתת חוזה

למידע מדויק על ההגדרות יש לעיין בהוראות חוק החוזים (חלק כללי) וכן להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום:

  • חוזה למראית עין – חוזה שנכרת למראית עין בטל (למידע נוסף ראו חוזה למראית עין).
  • התקשרות בחוזה עקב טעות – צד רשאי לבטל את החוזה אם התקשר עם אחר בחוזה עקב טעות (בעבודה או בחוק למעט טעות בכדאיות העסקה) וניתן להניח שבלעדיה לא היה מתקשר בחוזה כאשר הצד האחר ידע או צריך היה לדעת על טעות זו; אולם גם אם הצד האחר לא ידע ולא צריך היה לדעת על הטעות ייתכן שניתן יהיה לבטל את החוזה באמצעות פניה לבית המשפט; כמו כן טעות לא תהא עילה לביטול החוזה אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע לפני הביטול שהוא מוכן לעשות זאת (ראו סעיף 14 לחוק).
  • הטעיה – צד שהתקשר עם אחר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה (אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן) שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה;  
  • טעות סופר – אם נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה החוזה יתוקן לפי אומד דעת הצדדים והטעות לא תהא עילה לביטול החוזה.
  • כפיה – צד להסכם רשאי לבטלו אם התקשר בחוזה עקב כפיה (בכוח או באיום בכוח) שכפה עליו הצד השני להסכם ו/או מי מטעמו. אזהר בתום לב על הפעלת זכות לא נחשבת לאיום לעניין הוראה זו.
  • עושק – צד להסכם רשאי לבטלו אם התקשר בו עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר וחולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו ותנאי החוזה גורעים במידה בלתי סבירה מן המקובל.

ביטול חוזה במקרה של פגמים בכריתת חוזה

איך לבטל לחוזה? לפי חוק החוזים (חלק כללי) ביטול יעשה בהודעה של אחד לשני תוך זמן סביר אחרי שנודע למודיע על עילת ביטול החוזה למעט במצב של כפיה (זמן סביר לאחר שנודע למודיע על שפסקה הכפייה).

צורת החוזה ותוכן החוזה
  • צורת החוזה: לפי החוק חוזה יכול להיות בע"פ, בכתב או בצורה אחרת, אלאאם היתה צורה מסוימת תנאי לתוקפו של החוזה ע"פ חוק או הסכם בין הצדדים.
  • תוכן החוזה: התוכן של החוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים.
  • פירוש של חוזה: חוזה יפורש לפי אומד דעת הצדדים כפי שמשתמע מתוכו ומנסיבות העניין, אבל אם אומד דעת הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה יפורש החוזה לפי לשונו. כאשר החוזה ניתן לפירושים שונים עדיף הפירוש המקיים אותו על פירוש לפיו החוזה בטל. אם החוזה ניתן לפירושים שונים ולאחד מהצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו. ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים (למידע ראו סעיף 25 לחוק).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

הסכם בעלי מניות (Shareholders' Agreement)

חוזה בעלי מניות (Shareholders' Agreement או Stockholders' Agreement) הוא הסכם שנכרת בין כל או חלק מבעלי המניות בחברה.

כל מי שעתיד להתקשר בהסכם בעלי מניות להלן מספר נקודות שחשוב להכיר.

מטרתו של הסכם בעלי מניות: הסכמים בין בעלי מניות מסדירים עניינים שונים, בהתאם לנסיבות ההתקשרות הספציפיות, פעמים רבות כוונת בעלי המניות היא להסדיר קניה או מכירה של מניות או ניירות ערך ו/או את הזכויות והחובות של בעלי המניות בחברה ובכלל זה את אופן ניהול החברה ותהליכי קבלת ההחלטות בה, את אופן ביצוע ההצבעות בישיבות בעלי מניות או דירקטוריון, את הדרכים ליישוב מחלוקות בחברה, חלוקת רווחי החברה, ביצוע תשלומים לבעלי מניות, קביעת מורשי חתימה בחברה, חובות דיווח ועוד ועוד.

  • הסכם בעלי מניות או תקנון חברה – חשוב להבחין בין שני המסמכים: הסכם בעלי מניות לתקנון החברה. על אף שניתן לכלול בשניהם הוראות דומות, מדובר בשני מסמכים שונים; בתמצית ובאופן חלקי בלבד יצוין כי התקנון נוגע ליחסים בין בעלי המניות בינם לבין עצמם ובינם לבין החברה ואילו הסכם בעלי מניות מתייחס רק לצדדים לו (קרי רק ליחסים בין אותם בעלי המניות שחותמים עליו) יש הבחנות נוספות בין שני סוגי המסמכים ולמידע מקיף מומלץ להתייעץ גם עם עורך דין הבקיא ומעודכן בנושא; לעיתים בעלי מניות מעדיפים להסדיר חלק עיקרי מהזכויות והחובות שלהם במסגרת הסכם בעלי מניות ולא בתקנון יש לכך כמה סיבות כגון הרצון לא לחשוף מידע הקשור לחברה או לאותם בעלי מניות בפני צדדי ג', שכן בישראל תקנון של חברות הוא מסמך נגיש לכולם (ניתן להזמינו מאתר רשם החברות).
  • הסכם מייסדים – חוזה בין מייסדי החברה הוא אחד מהדוגמאות להסכמים בין בעלי מניות. החוזה מייסדים לרוב נכרת בין מייסדים שעתידים להפוך לבעלי מניות עם הקמת החברה והוא נועד להסדיר את אופן חלוקת הזכויות החובות החלים על הצדדים להסכם (למידע נוסף ראו הסכם מייסדים).

מה חשוב לכלול בהסכם בעלי מניות?

הסכם בעלי מניות כולל הוראות משתנות בהתאם לנסיבות ההתקשרות ולכן על-מנת לנסח הסכם בעלי מניות איכותי חשוב מאוד לקבל ייעוץ מקצועי פרטני מעו"ד בעל ידע וניסיון בתחום – עו"ד לחברות.

להלן מספר נושאים שכדאי לשקול בעת הכנת הסכם בעלי מניות:

  1. מטרת ההתקשרות – תחילה חשוב שכל צד יגדיר לעצמו מה תכלית ההתקשרות? האם בכוונת בעלי המניות לקבוע את חלוקת ההחזקות, מנגנון לקבלת החלטות, ביצוע הצבעות, חלוקת רווחים, משיכת משכורות מהחברה וכיו"ב.
  2. חלוקת הזכויות והחובות – מה הזכויות שיוענקו לבעלי המניות במסגרת ההתקשרות ומה החובות שחלות עליהם, למשל לקבל או למסור מידע, להצביע באסיפות, לספק שירותים לחברה, להימנע מניגודי עניינים, להעביר נכסים לבעלות החברה ועוד ועוד.
  3. סודיות ואי תחרות – בתמצית ובאופן חלקי יצוין כי הסכמים בין בעלי מניות פעמים רבות כוללים התחייבויות החלות על בעלי מניות לשמור בסוד כל מידע שהגיע אליהם ביחס לחברה (למידע נוסף ראו חוזה סודיות) וכן התחייבויות בנוגע לאי תחרות עם עסקי החברה.
  4. נכסים וקניין רוחני – חשוב לעשות סדר בנכסים השייכים לחברה מול נכסים של בעלי המניות, לעיתים ובדר"כ יזמים בתחילת הדרך, שוגים בהבחנה החשובה הזאת ומערבבים בין נכסים שהם בבעלות לנכסים של החברה, הדבר נפוץ בעיקר בנכסי קניין רוחני כדוגמה קוד, עיצובים ועוד.
  5. ביטול הסכם – איך ניתן להביא לסיום הסכם בעלי המניות? האם חובה לתת לבעלי המניות אפשרות לבצע פעולות שונות כדי למנוע את אפשרות הביטול?
  6. יישוב מחלוקות – מחלוקות וסכסוכים הם דברים בלתי נמנעים אבל אם מתכננים מראש את אופן ההתמודדות עם משברים מסוג זה אפשר פעמים רבות להוזיל את העלויות הכרוכות בטיפול במחלוקות – למשל על-ידי קביעת איש מקצוע להכריע במחלוקות.
  7. פירוק חברה – לבעלי מניות רבים חשוב לקבע מנגנונים לביצוע הליכי פירוק של החברה, בכפוף למגבלות הדין.

למידע נוסף על חוזים בין בעלי מניות ראו – הסכם בין בעלי מניות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או עסקי או תחליף לייעוץ משפטי או ייעוץ עסקי ואין להסתמך על האמור לעיל ללא התייעצות עם בעל מקצוע מימון בתחום.

סעיפים בולטים מחוק החברות

להלן סקירה קצרה ולא ממצה של מספר סעיפים בולטים בחוק החברות. למידע מקיף בכל אחד מהנושאים המוזכרים להלן יש להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום דיני החברות (עו"ד לחברות).

חלקו הראשון של חוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק") עוסק בהגדרות של מונחים שונים לרבות, חברה, חברה ציבורית, חברה פרטית, מניה, מיזוג, אגרת חוב, דירקטור, דירקטור בלתי תלוי, דירקטור חיצוני, אסיפה כללית, נושא משרה, עסקה, שעבוד צף, שליטה, דיבידנד, תקנון, תעודת התאגדות ועוד.

מהי חברה? חברה מוגדרת בחוק החברות כמי שהתאגדה לפי חוק החברות או פקודת החברה. כמו כן סעיף 4 לחוק החברות מציין כי לחברה יש אישיות משפטית וככזו היא כשרה לזכויות וחובות המתישבות עם אופיה וטבעה כגוף מאוגד. כך קובע סעיף 4 לחוק: חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד.

האם בעל מניות חייב לשאת בחובות של החברה?

למרות שהחברה היא אישיות משפטית, ניתן לייחס חוב של החברה לבעלי מניות בה, פעולה הנקראת "הרמת מסך", הכל בכפוף להוראות הדין והפסיקה. באופן כללי יצוין כי כאשר נעשה שימוש באישות המשפטית של החברה כדי לרמות אחרים כגון (על-מנת לפגוע בנושים של החברה, למשל עובדי החברה) או שהחברה נטלה סיכונים לא סבירים ביחס לכושר הפירעון של חובותיה, חשוב לעיין בהוראות אלו לצד פסקי הדין המנחים בתחום.

כך נקבע בסעיף 6 לחוק החברות:

"6. (א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה: (א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה; (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.

(2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד. 

(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו. 

(ג) בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א). (ד) בסעיף זה ובסעיף 7, "בית המשפט" – בית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה."

מי רשאי להקים חברה? לפי חוק החברות כל אדם רשאי לייסד חברה כל עוד מטרת החברה לא נוגדת את החוק או אינה מוסרית או נוגדת את תקנת הציבור. כך נקבע בסעיף 2 לחוק החברות: כל אדם רשאי לייסד חברה, ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית או אינה נוגדת את תקנת הציבור (למידע נוסף ראו פתיחת חברה). אולם חשוב לקרוא הוראה זו לצד מגבלות אחרות החלות על יחידים או תאגידים מלייסד חברות.

האם חברה יכולה להיות מורכבת מבעל מניות אחד? בחברה יכול שיהיה בעל מניות אחד, וקיומה של החברה הוא מיום התאגדותה (רישומה על-ידי רשם החברות) כנקוב בתעודת ההתאגדות של החברה (ראה סעיפים 2 ו-5 לחוק החברות) ועד לפקיעת התאגדותה כתוצאה מחיסולה.

מה המטרה של החברה? באופן כללי המטרה הרשאית של החברה היא להגדיל את הרווחים שלה, פעמים רבות מתלווים לחברה מטרות נוספות ראשיות או משניות, הכל בכפוף למגבלות הדין.
סעיף 11 לחוק החברות קובע כדלקמן:

"11. (א) תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור; כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון. (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על חברה לתועלת הציבור."

מהו התקנון של החברה? כל חברה חייבת שיהיה לה תקנון . התקנון מחייב את החברה ואת בעלי המניות בחברה. התקנון יכול להשתנות מעת לעת לפי הוראות הדין. את התקנון אפשר לנסח בצורות שונות, אולם כל תקנון חייב להכיל מספר סעיפים: שם החברה, מטרת החברה (החברה נדרשת לציין בתקנון אם היא תעסוק בכל עיסוק חוקי או בכל עיסוק חוקי למעט סוג עיסוקים מסוים או לעסוק בסוג עיסוקים מסוים כמפורט בתקנון), פרטים בנוגע להון המניות הרשום של החברה ומספר המניות, פרטים בנוגע להגבלת אחריות (האם אחריות בעלי המניות מוגבלת או שאינה מוגבלת?). בתקנון אפשר לכלול, בין היתר, זכויות וחבויות לבעלי המניות או לחברה, הנחיות בנוגע לדרכים שבהן יש לנהל את החברה וכן הוראות נוספות (למידע נוסף ראו תקנון חברה פרטית).

להלן מספר הוראות מרכזיות בנוגע לתקנונים של חברות:

" 17.(א) דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. (ב) שינוי התקנון ייעשה בדרכים הקבועות בחוק זה.

18. תקנון החברה יכלול את הפרטים האלה: (1) שם החברה; (2) מטרות החברה; (3) פרטים בדבר הון המניות הרשום כאמור בסעיפים 33 ו-34; (4) פרטים בדבר הגבלת האחריות, כאמור בסעיף 35.

19. חברה רשאית לכלול בתקנון נושאים הנוגעים לחברה או לבעלי מניותיה, ובכלל זה: (1) הזכויות והחובות של בעלי המניות ושל החברה; (2) הוראות לענין דרכי ניהול החברה ומספר הדירקטורים; (2א) הוראות ממשל תאגידי מההוראות המומלצות המפורטות בתוספת הראשונה, כולן או חלקן; השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד ששינוי הנוגע לחברות ציבוריות או לחברות איגרות חוב, ייקבע בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך; (3) כל נושא אחר שבעלי המניות ראו לנכון להסדירו בתקנון."

באיזה שם אפשר לרשום את החברה? חברה יכולה להירשם  בכל שם, בכפוף להוראות הדין ולסעיפים הקבועים בחוק החברות. באופן כללי יצוין כי חברה שבעלי המניות הגבילו את האחריות שלהם בהתאם דין חייבת לציין בסוף שמה את הביטוי "בערבון מוגבל" או בע"מ"; כמו כן לחברה אסור להירשם בשם של תאגיד אחר שנרשם כדין בישראל או הדומה לאותו תאגיד ו/או בשם סימן מסחר רשום וכו'. רשם החברות רשאי להורות על שינוי שם של חברה שהפרה את הוראות הדין ביחס לבחירת השם. למידע נוסף יש לעיין בסעיפים 26-29 לחוק החברות.

פעולות על-ידי יזם – לפי חוק החברות חברה יכולה לאשר פעולות של יזם שנעשו בשם או במקום החברה לפני שהתאגדה, האישור יכול להיעשות גם בדיעבד וכל עוד לא תפגע זכות שרכש אדם (צד שלישי) בתום לב ובתמורה לפני האישור. כמו כן החוק  מאפשר לצד השלישי במצבים מסוימים לתבוע מהיזם את קיום התחייבויותיו או לחזור בו מפעולתו. להגדרה מדויקת יש לעיין בהוראות חוק החברות וכן להתייעץ עם עורך דין.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או עסקי או תחליף לייעוץ משפטי או ייעוץ עסקי ואין להסתמך על האמור לעיל ללא התייעצות עם בעל מקצוע מימון בתחום.

חוזה עם אולם אירועים – לפני חתימה

חתימה על חוזה עם אולם אירועים או גן אירועים – דגשים למתחתנים (או למזמני אירועים)

הקדמה – אחרי כיתות רגליים סוף סוף מצאתם את המקום שבו אתם רוצים לעורך את האירוע למשל להתחתן, לחגוג ברית/ה, בר/בת מצווה, לחגוג יום הולדת הנה כמה דגשים שכדאי מאוד לשים אליהם לב לפני חתימה על הסכם עם אולם אירועים.

חגיגה של שמחות היא פעמים רבות לא עניין זול, בין האירועים היקרים יותר עבור החוגגים נמצאת החתונה.

חוזה עם אולם אירועים

רבים מתייחסים בזלזול לחתימה על חוזה עם אולם אירועים ולעיתים מדלגים על שלב הבידקה של החוזה וניהול המשא ומתן. מדוע? בין היתר, מאחר והם לא מודעים לחשיבותו של החוזה ולעיתים בשל חוסר סבלנות ורצון להוציא לפעול את האירוע המיוחל.

חשוב לזכור כי ברוב האירועים, ההתקשרות של מזמני האירוע עם אולם או גן האירועים מהווה את הרכיב היקר ביותר בעלות ההפקה – זוהי עסקה בעלות לא קטנה ומאחר שמדובר באירוע חשוב מאוד לחוגגים מומלץ לבדוק היטב את ההסכם ההתקשרות עם אולם האירועים, לפני החתימה עליו.

רגע לפני שאתם סוגרים את העסקה עם האולם הנבחר להלן נקודות שכדאי לקחת בחשבון ולהכיר לפני שחותמים על הסכם עם אולם או גן אירועים:

  1. רישיון עסק לאולם או לגן אירועים – זוגות רבים לא מודעים לחשיבות הנושא, אבל כמה דוגמאות יכולת להבהיר לכם מדוע מאוד כדאי לשאול את נציגי האולם האם לאולם או לגן האירועים יש רישיון עסק בתוקף? וכן מומלץ לבקש לראות שהרישיון בתוקף. למה? כי יש לא מעט אולמות אירועים שנסגרו מפני שהפעילו אולם אירועים ללא רישיון עסק. גם מקומות טובים ומוצלחים. התופעה של אולמות אירועים ללא רישיון עסק נפוצה מאוד במקומות חדשים שנפתחים. אבל היא קיימת ג במקומות ותיקים יותר. יש לא מעט סיפורי זוועת על כך שזוגות נאלצו לדחות את מועד החתונה לאחר שהזמינו כבר את האורחים, מאחר שהמקום קיבל צו סגירה כי פעל ללא רישיון. רישיון עסק כולל מרכיבים שונים, תלוי בין היתר, ברשות המקומית שבה פועל העסק, הרישיון כולל היבטים שונים המתייחסים, בין היתר לבטיחות, אבטחה של מקום הפעילות – בין האישורים הנדרשים מהעסק – אישור משטרה, משרד הבריאות, כיבוי אש ועוד.
  2. סעיפים בחוזה עם אולם אירועים – חוזה עם אולם אירועים בדרך נערך על-ידי עו"ד ולרוב באופן מאוד חד צדדי; המשמעות היא שהחוזה מגן בעיקר על אולם האירועים. אז מה צריך להיות בחוזה עם אולם? תלוי מאוד במפרט של ההזמנה שלכם, אבל באופן כללי חשוב לשים לב, בין היתר, לנושאים הבאים: פרטים מלאים של הצדדים, מחירים (חשוב לבדוק ממה מורכב המחיר שישולם לאולם האירועים), תנאי תשלום, תנאים לביטול הסכם, סנקציות במקרה של הפרת התחייבויות, מידע הנוגע להתחייבויות של אולם האירועים, הזכות לשינוי פרטים למשל בעיצוב, תפריט, אטרקציות של האולם  ועוד.
    • תנאי תשלום – מה המחיר שישולם עבור השירותים שיספק האולם, מה התנאים לביצוע התשלום – למשל 50% מהתשלום מראש וה-50% לאחר סיום האירוע; האם ניתן לשלם בשיק או שחובה לשלם במזומן? מתי ימסרו השיקים מראש או לאחר האירוע? מבחינת מזמיני האירוע עדיף לדחות את פריסת התשלומים כמה שיותר ואת החלק הארי של התשלום לבצע לאחר האירוע.
    • מנות (אוכל) ושתיה – שני רכיבים חשובים בכל אירוע, חשוב לציין מה כולל התפריט באירוע – מנה ראשונה, עיקרית, קינוחים וכן פירוט ספציפי של המנות – נהוג להפריד בין דוכני מנות הנגישים לקהל המוזמנים לבין הגשה של המנות לשלוחן באמצעות מלצרים. באירועי חתונה זוגות רבים מוסיפים גם מנה נוספת לאחר הקינוחים. מכל מקום חשוב לציין את סוג המנות. בהקשר זה אם יש למזמנים גם אורחים שאוכלים אוכל צמחוני או טבעוני או כשר, רצוי מאוד לציין את מספר המנות הנדרשות מהאולם לספק. לצד המנות יש לבדוק גם מה השתייה שיספק אולם האירועים ולבדוק האם למזמני האירוע תהא הזכות להביא שתיה נוספת מטעמם והאם הדבר כרוך בתשלום נוסף או מגבלות אחרות. נקודה חשובה נוספת היא היכולת לשנות את רכיבי המנות לפני האירוע.
    • שירות – האם ימונה נציג מטעם האולם  שהוא איש הקשר שלכם לכל בעיה או צורך לפני או במהלך האירוע? אם לא רצוי לדרוש מהאולם שיציע נציג כזה. בנוסף חשוב לוודא מה מספר אנשי השירות על כל אורח (חשוב בעיקר כשההגשה של המנות היא לשולחנות של האורחים – אך לא רק).
    • ביטול הסכם עם אולם אירועים – איך ניתן לבטל את החוזה עם אולם האירועים? האם ניתן לקבל את כל התמורה או חלק ממנה בחזרה? בדרך כלל הזכות לביטול ניתנת בכפוף לתשלום חלק מהתמורה לאולם וככל שמועד האירוע מתקרב הסכום שיוחזר למזמינים הולך וקטן. (למידע נוסף ראו הפרה של הסכם וכן ראו ביטול חוזה).
    • התחייבויות של אולם האירועים – מה כוללות התחייבויות של אולם האירועים? למשל לספק צוות של מלצרים, ברמנים, צוות שאחראי על ההפקה ועל החשמל ו/או מערכת הגברה, שירותים נקיים, חניה , צוות שאחראי על הושבת המוזמנים באולם, סידור של השולחנות, סידורי אבטחה ועוד.
    • התחייבויות של מזמני האירוע – מה התחייבות שלכם כמזמני אירוע? פעמים רבות התחייבויות כוללת כמות מינימלית של מוזמנים (כדי להבטיח את הכנסת אולם האירועים), מסירת פרטים בנוגע לאירוע מראש (בהתאם להכנות הנדרשות מהאולם), מסירת ביטחונות ועוד.
    • חניה למוזמנים – האם התמורה שמשולמת לאולם האירועים כוללת חניה למוזמנים? נשמע מובן מאליו, אך  לא בכל מקום יש חניה לאורחים ויש מקומות שגובים תשלום נפרד עבור חניה לאורחים.
    • עיצוב וסידור האולם – מה כולל העיצוב הבסיסי שמציע האולם? מזמני אירועים רבים בוחרים לעצב בעצמם את הסידור של האולם במקרה כזה חשוב לבצע תיאום ציפיות מראש עם האולם ולקבוע את סדר העבודה. כן רצוי לוודא שניתן לכם יד חופשית בתכנון והעיצוב.
    • שירותי ניקיון – למזמני האירוע חשוב שהמקום יהיה נקי לאורך כל שעות האירוע, לשם כך יש לוודא כי אולם האירועים אכן מתכוון להפעיל שירותי ניקיון במהלך האירוע, רצוי לציין זאת באופן מפורש בחוזה.
  3. ביטוח לאולם – לפני חתימה על חוזה עם אולם אירועים חשוב לוודא שלאולם יש ביטוח לנזקים או תקלות שונות עשויים לקרות במהלך האירוע או לפני התרחשותו. הביטוח נועד לאפשר, בין היתר, להיפרע מכיס עמוק במקרה של נזק חמור, למשל אם מישהו חס וחלילה נפצע באולם, או אם אולם האירועים נשרף מספר ימים לפני האירוע שלכם – במקרה שנפגע או אתם תרצו לתבוע את האולם על נזק, ייתכן שבהעדר כיסוי ביטוחי לאולם (וגם אם יש כיסוי ביטוחי) לא יהיה לכם מקור לקבל ממנו את הפיצוי על הנזק.

הסכם עם אולם אירועים כולל סוגיות משפטיות ומסחריות רבות, מי שלא מיומן בניסוח הסכמים אלו או בניסוח הערות לחוזים מסוג זה מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או עסקי או תחליף לייעוץ משפטי או ייעוץ עסקי ואין להסתמך על האמור לעיל ללא התייעצות עם בעל מקצוע מימון בתחום.

איך נקבע המחיר לאולם אירועים – למה לשים לב?

מה המחיר שיש לשלם לאולם או לגן אירועים עבור האירוע? ואיך נקבע המחיר? 

פעמים רבות המחיר לאולם נקבע לפי מספר המוזמנים לאירוע (בדרך כלל שהאולם או גן האירועים אחראי גם על הקייטרינג), החישוב הנפוץ הוא מחיר לכל אורח, כאשר רוב האולמות דורשים התחייבות לכמות מינימלית של מוזמנים (בדר"כ לפי גודל האולם ואלטרנטיבות נוספות שיש לאולמות).

דוגמה להצעות מחיר מטעם אולמות – למשל עד 200 אנשים המחיר שישולם עבור כל אורח  הוא 400 ש"ח לאדם;  במידה ויגיעו לאירוע לפחות 400 אורחים המחיר שישולם עבור כל אורח הוא 300 ש"ח לאדם.

למה לכדאי לשים לב כשבחונים את המחיר שיש לשלם לאולם האירועים? להלן מספר נקודות שכדאי לקחת בחשבון:

  • מה כולל המחיר שמשולם לאולם? רוב המקומות מציגים את האוכל והשתיה כרכיב העלות העיקרי, בפועל המחיר וכלל את כל העלויות הישירות והעקיפות שיש לאולם (אנשי הצוות מטעם האולם שיהיו באירוע, רישיון עסק, ביטוח, עלויות שכירות, תשלומי מיסים, תחזוקת ציוד, רכישת ציוד, תשלומי חשמל, מים וכל יתר עלויות התפעול והתחזוקה).
  • המחיר למנה באולם או בגן אירועים – אוכל ושתיה: אוכל – כוונה היא, בדרך כלל, למנות ראשונות, עיקריות וקינוחים. אבל בתוך קבוצות אלו התפריט תמיד יכול להיות עשיר יותר או פחות ובהתאם המחיר עולה או יורד. בנוסף בשנים האחרונות נפוץ מאוד בחתונת תרבות של ארוחת "אפטר פרטי" בעצם ארוחה נוספת שמגיעה אחרי הקינוחים. אותה ארוחה כרוכה בתשלום נוסף מה ששוב מייקר את המחיר. אלכוהול ושתיה – אלכוהול הוא עוד רכיב בולט בחתונות, וגם העלות שלו לא כל-כך נמוכה – שוב תלוי בכמות ובתפריט השתייה. רוב אולמות או גני האירועים מציעים תפריט אלכוהול בסיסי, כאשר המחיר כבר מגולם במחיר לאורח (או במחיר למנה). זוגות רבים חפצים לשדרג את תפריט האלכוהול, שתי האפשרויות הנפוצות הן הגדלת היצע המשקאות דרך אולם האירועים או לקנות בעצמכם (לעיתים יש מגבלות כשרות בנוגע להבאת משקאות מבחוץ). שוב כל אחת מהאופציות כרוכה בעלויות נוספות. ולכן רצוי לבדוק את שתי האפשרויות.
  • מערכת הגברה – בהרבה מקומות מערכת ההגברה נכללת במסגרת המחיר, לעיתם לא וזו. חשוב לקחת זאת בחשבון במסגרת המחיר הכולל שאתם עתידים לשלם לאולם.
  • בריכה – יש לא מעט גני אירועים המציעים גם ברכיה כחלק מחווית האירוע. הבריכה לעיתים מוגדרת באופן נפרד מיתר רכיבי העלות והיא כוללת גם מציל. לבריכה פעמים רבות ניתן להוסיף רכיבים נוספים, לעיתים בעלות נוספות.
  • אורחים – מי נחשב לאורח שנספר על-ידי אולם האירועים? חשוב להגדיר מיהו אורח לצורך חישוב כמות המוזמנים. בדרך כלל אולמות אירועים קובעים גיל מינימלי שמתחתיו אותם מוזמנים לא נחשבים לאורחים; למשל אורח הוא מי שמלאו לו 12. הערה חשובה – מומלץ מאוד לספור בעצמכם את כמות המוזמנים שהגיעו בפועל לאולם.
  • האם האולם מספק לכם דברים נוספים שכוללים במחיר? יש אולמות אירועים שמציעים למתעניינים כחלק מהמחיר שיש לשלם לאולם גם חבילות שכוללות צלם, דיג'י, הזמנות לאירוע, שירותי עיצוב לאולם ואטרקציות נוספות. שלא תתבלבלו  כל תוספת כזו לא נעשית מרצון טוב של האולם – אלא היא כרוכה בעלות לאולם, עלות זו האולם מגלגל אליכם – המזמנים.

לא התקשרות עם אולם או גם אירועים מומלץ לבצע סקר שוק – לבדוק ולהשוות מספר חלופות. כמו כן לפני חתימה על הסכם עם גן אירועים או אולם אירועים מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

 

שיק ללא כיסוי

מהו שיק ללא כיסוי? למה שיקים חוזרים? איך לגבות שיק ללא כיסוי? 

מה זה שיק? בשפה פשוטה, שיק הוא אמצעי תשלום נפוץ מאוד כתחליף לכסף מזומן, השיק הוא מסמך שמופק על-ידי הבנק ועל שם בעל החשבון/לקוח. בשיק מופיעים פרטיו של בעל חשבון הבנק וכן ננקב בו הסכום לתשלום לצד ג', תאריך התשלום ועוד.

במילים אחרות שיק הוא שטר חליפין [פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאדם אל חברו, אשר חתומה בידי המוסר, בה מתחייב האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאחר סכום מסוים בכסף עם הדרישה או בזמן עתידי (להגדרה מדויקת יש לעיין בפקודת השטרות ובפסיקה)] אשר משוך על בנקאי ובר פרעון עם דרישה. על השיק ניתן לרשום כי התאריך הנקוב בו הוא לתאריך מאוחר מיום הוצאתו, אך שיק כזה לא יהיה בר פרעון אלא מהתאריך העתידי הנקוב בו.

כך הוגדר שיק בפקודת השטרות:

  • "73. (א) שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה; הוראות פקודה זו החלות על שטר חליפין בר-פרעון עם דרישה יחולו על שיק, חוץ מענין שיש לו הוראה אחרת להלן.
    (ב) שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו.

מדוע שיקים חוזרים? יש כמה סיבות לכך ששיק שהופקד חזר, למשל השיק בוטל על-ידי בעל השיק,  בין הסיבות הנפוצות היא שהשיק חזר א.כ.מ.  מה משמעות הביטוי חזר א.כ.ב? אכ"מ הוא קיצור של הביטוי אין כיסוי מספיק. כלומר בחשבון של בעל השיק אין כיסוי לשיק שניתן.

מה זה שיק ללא כיסוי?

שיק שסורב הוא שיק שהוצג לפרעון בתאריך הרשום על גביו או לאחר אותו התאריך, אך הבנק סירב לפרוע את השיק כי לא היתה בחשבון יתרה מספקת והבנק לא היה חייב לפרוע את הסכום מכוח הסכם שישי לו עם המושך (להגדרה מדויקת יש לעיין בהוראות חוק שיקים ללא כיסוי לצד הוראות הפסיקה).

כך קובע בסעיף 1 לחוק שיקים ללא כיסוי:

  • ""שיק שסורב" – שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול."
אחת הבעיות עבור אלו שהשיקים שלהם חוזרים היא שחשבון – מי שחזרו לו שיקים עשוי חשבון הבנק שלו להפוך למוגבל (חשבון מוגבל) ובהתאם גם בעל החשבון יהיה לקוח מוגבל וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו לכך בחוק, למשל כאשר סורבו במשך 12 חודשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון וזאת כל עוד חלפו 15 ימים מהמועד הסירוב הראשון מועד הסירוב האחרון, בכפוף להוראות הדין.

הגבלת חשבון בנק

מהי הגבלת חשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי?
"2. (א) חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון[1]. (א1) סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות. (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוכרזה שעת חירום וסבר המפקח כי יש להשעות בהקדם האפשרי הגבלה של חשבון ובעליו כאמור בסעיף זה, רשאי הוא לקבוע, לגבי המדינה כולה או לגבי שטח מסוים, כי בנק לא יגביל חשבון או בעל חשבון בשל שיקים שסורבו בתקופה שיקבע, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 90 ימים; המפקח רשאי לקבוע כאמור מיום ההכרזה על שעת חירום ולא יאוחר משלושים ימים לאחר שהסתיימה.

(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את מספר השיקים והתקופות הקבועים בסעיף קטן (א)."

 למידע נוסף בנושא הגבלת חשבון יש לעיין בהוראות חוק שיקים ללא כיסוי וכן להתייעץ עם עו"ד מיומן בתחום.

איך לגבות שיק שחזר?

מה לעשות במקרה בו השיק חזר בשל העדר כיסוי – חזר א.כ.מ? או מסיבה אחרת?
התשובה תלויה, בין היתר, בסיבות שהובילו לכך שהשיק חזר, פעמים רבות שיק שסורב כרוך בהפרה של התחייבות (אי תשלום במועד) אשר עשויה להוביל להליכים משפטיים (למידע נוסף ראו הפרה של חוזה).
על-מנת לקבל החלטה בנוגע לדרך הפעולה הכדאית במקרה של שיק שחזר רצוי להתייעץ עם עורך דין.
אחד היתרונות עבור גובה התשלום בקבלת התמוה בשיק היא היכולת לפתוח הליך גביה מהיר יותר לתשלום החוב דרך לשכת ההוצאה לפעול (בכפוף להוראות הדין). במסגרת זו ניתן לפתוח תיק נגד החייב באחת מלשכות ההוצאה לפועל (לפי בחירת הזוכה), לאחר שהודעה על פתיחת ההליך עם אזהרה תימסר לחייב ינתנו לו מועדים להגיב על כך; במסגרת הליך ההוצאהל פעול ניתן יהיה לפעול הטלת עיקולים או הגבלות על החייב (למידע נוסף ראו פתיחת תיק הוצאה לפעול וכן ביחס לתביעה בגין שיקים ראו – תביעה לביצוע שטר).
למידע נוסף בעיות במוסר תשלומים וגביית כספים מלקוחות ראו- איך לגבות חובות?
האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.