ארכיון חודשי: אוקטובר 2015

זכיינות חנות אופנה

רשימה זו תציג מספר נקודות בנוגע לזכיינות בתחום האופנה.
סוגי זכיינות אופנה – קיימים מגוון סוגים של חניות אופנה המציעות עבודה בשיטה של זכיינות, לרבות בתחום הביגוד וההנעלה, תכשיטים, אביזרי לבוש נלווים ועוד.
מהי שיטת העבודה בתחום של זכיינות אופנה? בזכיינות של חנויות אופנה פעמים רבות נקבע מנגנון של קונסיגנציה, לפיו הזכיין ישלם עבור הסחורה (למשל הבגדים או הנעליים) רק עם מכירתם ללקוח הקצה. לעיתים כל ההכנסות של החנות יעברו ישירות לחשבון בנק בבעלות של הרשת (בהתאם להסכמות הצדדים וכפי שנקבע בהסכם הזיכיון), כאשר הזכיין יקבל את חלקו מהרווחים, לאחר ניכוי כל העלויות לרבות, דמי שכירות, הפרשת תמלוגים שוטפים לרשת, הוצאות שיווק ועוד.
מה גובה התשלומים לרשת זכיינות עבור חנות אופנה?

כמו כל רשת גם בתחום האופנה חברות מזכות גובות דמי זיכיון חד פעמיים ובנוסף תמלוגים שוטפים, בדרך כלל ממחזור המכירות. בנוסף יש רשתות שגובות מהזכיינים סכום נוסף כהשתתפות בהוצאות שיווק של הרשת, נושאים אלו יתר תנאי ההתקשרות מוסדרים בחוזה הזיכיון. לעיתים הרשת מנסה לשכנע את הזכין לחתום על זכרון דברים לרכישת זיכיון – חשוב להזהיר את הזכינים כי מאוד לא כדאי לחתום על זכרון דברים לפני התייעצות עם אנשי מקצוע – למידע נוסף ראו זכרון דברים זכיינות.

דמי הזיכיון בתחום האופנה תלוי במספר פרמטרים כגון המודל העסקי של הרשת, השירותים שהרשת מעמידה לרשות הזכיין, תחום הפעילות, המוניטין שצברה הרשת,  המיקום שבו עתיד להיפתח הסניף וכוח המיקוח של הצדדים. ככל רשתות אופנה בעלות מוניטין רב גובות דמי זיכיון גבוהים יותר בהשוואה לרשתות מתחילות או מצליחות פחות.
גובה דמי הזיכיון המקובלים בתחום האופנה נעים בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפי שקלים (לפי פרסומים שונים ברשת, בין 70,000 ש"ח ל-200,000 ש"ח).
לפני התקשרות בחוזה זיכיון לימוד את המונחים הבולטים בעולם הזכיינות (מונחים בזכיינות) וכן חשוב להתייעץ עם עו"ד זכיינות שילווה אתכם, בין היתר, בכתיבת הערות להסכם.
האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי ו/או ייעוץ עסקי, אין להסתמך על האמור לעיל ללא ייעוץ משפטי פרטני.

זכיינות

מה זה זכיינות? צורת התקשרות עסקית בה הרשת מעניקה לאדם או לתאגיד (זכיין) את הזכות לספק ולמכור את השירותים והמוצרים של הרשת, לעשות שימוש בקניין הרוחני של הרשת כגון סימני מסחר של הרשת, וזאת בכפוף לתשלום תמלוגים לרשת ובכפוף לשורה ארוכה של תנאים הנקבעים בהסכם הזיכיון שנחתם בין הצדדים (להרחבה ראו חוזה זיכיון).

לצורך ליווי משפטי בנוגע למכלול ההיבטים הנוגעים להקמה וניהול של רשת או סניף הפועל בזכיינות, לרבות בכל הנוגע להתקשרות בהסכמים ובכל זה הסכמי העסקה, הסכם שכירות לעסק, חוזים מול ספקים וייעוץ משפטי שוטף רצוי להתייעץ עם עורך דין זיכיון.

להלן מספר תחומים העושים שימוש רב בשיטת הזכיינות בישראל ובכלל – רשתות קפה ומזון (רשת ארומה, קפה קפה, רולנדין, קפה גרג, קופיקס, רי-בר, בורגר קינג, פיצה עגבניה, דומינוס פיצה, השניצליה וכו') רשתות אופנה (בתחום של בגדים, נעליים ומוצרים נלווים), חנות חיות, חנות צעצועים, חדרי כושר, חברות הפועלות בחום הרכב למשל השכרת רכב, חברות הפועלות בתחום הנדל"ן כגון משרדי תיווך ועוד.

מדוע זכיינים מעדיפים לפתוח סניף זיכיון של רשת במקום להקים עסק חדש?

הקמת סניף של רשת מגלמת בתוכה מספר יתרונות בהשוואה לפתיחת עסק חדש, להלן מספר יתרונות בולטים:

  1. מותג קיים ומוכר – ישנם מותגים מוכרים מאוד בשוק והם נהנים ממוניטין גבוה וקהל לקוחות רחב וכן סט של מוצרים או שירותים איכותיים. מבחינת הזכיין שאין לו את המשאבים או הזמן הדרושים להקמת עסק חדש והחדרת תודעתו אל השוק, הפעלת סניף בזיכיון יכולה נותנת מענה לקשיים אלו.
  2. ליווי מקצועי – יש לא מעט רשתות אשר מלוות את הזכיינים בכל שלבי ההקמה, באיתור מקום אטרקטיבי להפעלת הסניף וכן בניהול השוטף של הפעילות העסקית.
  3. יתרון לגדול – התקשרות עם חברה מזכה יכול לסייע לזכיינים להשתמש במשאבים הרבים של הרשת למשל שיווק בערוצים יקרים יותר, להשיג תנאי התקשרות טובים מול ספקים ונותני שירותים ועוד.

להקמת סניף של רשת יש גם חסרונות

להלן מספר חסרונות עבור הזכיינים בהפעלת סניף של רשת בשיטת הזכיינות:

  1. כפיפות לרשת ומגבלות – זכיין המפעיל סניף של הרשת לא עצמאי להכווין את פעילות הסניף, שירותיו ומוצריו כרצונו, הוא כפוף להוראות של הרשת. למשל זכיין המעוניין לצאת במבצעים או הנחות או זכיין המעוניין להוסיף מוצרים ושירותים של הרשת לא יוכל לעשות זאת ללא אישור מהרשת, שכמעט אף פעם לא יינתן.
  2. חלוקה בהכנסות – זכיין שמפעיל סניף של רשת יש שותף עסקי תמידי, הרשת, כך שהוא תמיד יאלץ לחלוק את הכנסותיו או רווחי עם הרשת.
  3. פגיעה במוניטין של רשת עשוי לפגוע בכל הסניפים – לרשתות יש מספר סניפים המנוהלים ע"י זכיינים שונים, וכך כל אחד מהזכיינים חשוף לסיכונים משפטיים שעשוי ליצור זכיין אחר או הרשת בעצמה, וכאשר מגיעים לתקשורות פרסומים שלילים ההכנסות של הסניפים עשויות להיפגע.

לדגשים נוספים ולהרחבה בנושא זכיינות לזכיינים ולרשת ראו:

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע או בהימנעות מביצוע פעולה כלשהי.

זכיינות בית קפה -דגשים להקמת סניף

זכיינות תפסה תאוצה בשנים האחרונות בתחום רשתות בתי הקפה. יזמים רבים מגלים עניין רב בתחום זה של זכיינות.

לפני הקמת סניף של רשת בתי קפה הפועל בזכיינות מומלץ לעיין ברשימה הבאה:

זכיינות היא שיטת עבודה במסגרת מתקשרת הרשת (החברה המזכה) עם צד ג' (זכיין) להקמה, ניהול ותפעול של סניף של הרשת. במסגרת זו הרשת מעניקה לזכיין את הזכות לעשות שימוש בשם המסחרי של הרשת, בסימני המסחר שלה ובתחום בתי הקפה גם במוצרי המזון והקפה שהרשת מוכרת. זה בדיוק אחד היתרונות הגדולים של שימוש בשיטת הזכיינות, במסגרתה יזמים מעדיפים לפתוח עסק אשר נשען על מותג מוכר ומצליח.

בישראל יש מספר רשתות בתי קפה מוכרות ביניהן: רשת ארומה, רשת קפה קפה, רשת קפה גרג, רשת לנדוור, רשת אר-קפה ועוד.

בדיקות חשובות לפני הקמת סניף בזכיינת של רשת בתי קפה

לפני הקמת סניף זיכיון של רשת קפה מובילה, על הזכיין לבצע מספר בדיקות מקיפות, להלן מספר דגשים, כמו כן לפני הקמת סניף ולצורך התקשרות בחוזה זיכיון חשוב להתייעץ עם עורך דין על-מנת למזער את הסיכונים המשפטיים הנלווים לעסקת הזיכיון:

  1. בחירת רשת בתי קפה – על הזכיין לסנן מבין רשתות הקפה ולבחור בזו שהוא רואה בה המתאימה לו ביותר. במסגרת זו חשוב לשים לב למיתוג של הרשת (מה מאפיין את אותה הרשת, מיהו קהל לקוחותיה, וכיו"ב), כמ וכן מומלץ להיפגש עם מנהלי הרשת ולבחון מול מי הזכיין עתיד לעבוד, על כל המשמעויות הנובעות מכך – יחסי אנוש, צורת דיווח, מידת מעורבות של הרשת וכיו"ב.
  2. מיקום הסניף – כחלק מבחירת רשת בתי הקפה המתאימה, יש לבחור גם את מיקומו של הסניף. כמובן שעדיף תמיד לבחור מקום תוסס (למשל בסמוך לתחנת רכבת, קניון מצליח, צומת ראשי, מרכז מסחרי מוכר וכיו"ב), במקומו אלו חולפים עוברי אורח רבים. אך ישנם בתי קפה משגשגים שפועלים גם במיקומים אחרים, למשל באזורים הצמודים לבנייני מגורים רבים או בסמוך לבנייני משרדים.
  3. עלות הקמת הסניף – מה העלות הכרוכה בהקמה וניהול סניף של רשת? בהקשר זה יש חשיבות לשאלה היכן מוקם הסניף, האם הוא מוקם בקניון? במקום בית קפה אחר? שאלות אלו עשויות להוזיל את עלות ההקמה. במסגרת עלויות ההקמה יש לקחת בחשבון עלויות של שיפוץ הסניף שיכולת להגיע למאות אלפי שקלים, עלויות של רכישת ציוד כגון מכונות קפה, מקררים, תנורים, כלים, מכונות שתיה וכיו"ב אשר אף הם מסתכמות במאות אלפי שקלים.  כמו כן  להקמת סניף של בית קפה יש עלויות נוספות כגון עלויות משפטיות ביחס לחתימה על הסכם הזיכיון, הסכם שכירות לעסק, הוצאת רישיונות, העסקת עובדים וכיו"ב.
  4. חוזה זיכיון עם רשת בתי קפה – הסכם הזיכיון הוא אחד המסמכים החשובים ביותר עבור הזכיין, החוזה כולל את הזכויות והחובות של הזכיין, הוא מתווה את גבולות הפעילות של הזכיין. בחוזה מפורטים התשלומים החלים על הזכיין, התנאים לביטול הסכם הזיכיון, זכויות השימוש בקניין הרוחני של הרשת, תקופת הפעלת הסניף של הרשת, סנקציות בגין הפרת חוזה הזיכיון, אופציה להארכת תקופת הזיכיון ועוד. לכן, לפני הקמת סניף של רשת בתי קפה מוכרת או לפני רכישת סניף מזכיין חשוב מאוד להקפיד על בדיקת חוזה הזיכיון באמצעות עורך דין לזכיינות כדי לצמצם את הסיכונים המשפטיים הכרוכים בהתקשרות ולשפר את מצבכם בשעת משבר מול הרשת.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

מימון המונים (Crowdfunding)

להלן מספר דגשים בנוגע למימון המונים – מה זה מימון המונים? מה התמורה הניתנת למשקיעים במימון המונים? מה החסרונות של מימון המונים? כמה עולה שימוש בפלטפורמה של מימון המונים? ועוד.

מה זה מימון המונים? מימון המונים (Crowdfunding) היא פלטפורמה לגיוס הון (כספים) למיזמים באמצעות הציבור הרחב (ההמון).

הפלטפורמה של מימון המונים מבוססת על אתרי אינטרנט בו המיזם מעלה תכנים, לרוב מגובי סרטונים, בנוגע למוצר ו/או השירות ו/או הפיתוח עליו עובד המיזם, כאשר כל אדם מעוניין (אשר נרשם למערכת) יכול להחליט על הסכום אותו הוא ישקיע באותו המיזם.

מה התמורה שניתנת למשקיעים באמצעות מימון המונים? תלוי במיזם ובתנאי ההתקשרות עם הפלטפורמה משמת לגיוס הון כגון תמורה במניות או באגרות חוב או הטבה אחרת, פעמים רבות בגין השקעה במוצר או בשירות, המיזם מציע למשקיעים הטבה כגון דגם ראשוני של המוצר או זכות שימוש ועוד.

מה היתרונות של גיוס המונים? בקצרה, מימון המונים בא לפתור קושי של יזמים וסטארטאפים בתחילת הדרך בגיוס הון, השיטה המסורתית לגיוס הון (ועדיין שיטה פופלארית מאוד ונחוצה) היא גיוס כספים מבעלי הון (אנג'לים) או קרנות הון סיכון או גופי השקעה אחרים שמאמנים במוצר או בשירות שמיזם מציע. מימון המונים פותח בפני היזמים אפיק חדש לקידום המיזם – באמצעות הון שיגויס מהציבור הרחב, בדרך כלל מדובר על סכומי השקעה קטנים יחסים, מה שמאפשר למגוון גדול של אנשים להשקיע את כספם.

כמו כן הפלטפורמה מאפשרת למיזם לקבל פידבק ראשוני בנוגע למוצר או השירות שהוא מציע מהציבור.

למימון המונים יש לא מעט יתרונות כגון העדר צורך להסתמך על בעלי הון שישקיעו, אך לצד זאת גם מספר חסרונות בולטים, אחד מהחסרונות המרכזיים עבור המיזם – חשיפה של הרעיון לציבור הרחב, מה שעשוי לגרום, בין היתר, לשחקנים מתחרים בשוק הרלוונטי להקדים את המיזם החדשני. חסרון בולט אחד מצד המשקיעים – חוסר במידע והעדר שקיפות. המשקיעים נשענים בדרך כלל על מידע שהצליחו לאסוף בכוחות עצמם מפרסומים שונים בנוגע לחברה, אולם מדובר במידע חלקי וחסר. ככזה ההשקעה הכספים היא בסיכון גבוה.

האם כל מיזם מתאים לגיוס המונים? לא כל מוצר או שירות מתאים לאפיק של מימון המונים וטרם החלטה על גיוס הון באמצעות מימון המונים רצוי לבחון את מידת התאמת המוצר או השירות לפלטפורמה זו.

מה הסכום שעל המיזם לשלם עבור שימוש בפלטפורמה של מימון המונים? תלוי באתר ובתנאיו בדרך כלל מדובר בסכום כלשהו שישולם מתוך ההון שיגויס, טרם פתיחת חשבון אצל אחד משחקני השוק רצוי לבחון בין היתר את עלות השירות, תנאי השירות ומגבלותיו.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

זיכרון דברים בתחום הזכיינות

רשימה זו תציג מספר דגשים בנוגע לזיכרון דברים בתחום של זכיינות.

זכיינות היא שיטת עבודה עסקית לפיה הרשת מעניקה לצד ג' (זכיין) זכות לעשות שימוש בסימני מסחר של הרשת לרוב בשילוב עם מוצרים או שירותים שהרשת מציעה וזאת בתמורה כפי שזו נקבעת בחוזה זיכיון. ליתרונות בשיטת הזכיינות עבור רשתות וזכיינים מומלץ לעיין גם בקישורים הבאים:

מהו זיכרון דברים? זיכרון דברים, המכונה גם הסכם עקרונות או מזכר הבנות, הוא מסמך (או הסכם) שנערך בין שני צדדים, במטרה להסדיר (לרוב באופן ראשוני בלבד) סיכום של הבנות בין הצדדים.  זיכרון דברים פעמים רבות יהיה הסכם מקדמי, שבא להסדיר הסכמות ראשוניות עד לחתימה על הסכם עיקרי ומקיף. לפני חתימה על זכרון דברים או לצורך הכנתו רצוי מאוד להתייעץ עם עורך דין.

מתי נערך זיכרון דברים ומי הצדדים לו בתחום של זכיינות? זיכרון דברים יכול להיחתם לצורך החלפת של זכיינים – בין זכיין של רשת לבין צד ג' המעוניין לרכוש ממנו את פעילות הסניף. כן זיכרון דברים נחתם גם לצורך רכישת ציוד או סחורה מזכיינים או רשתות (זיכרון דברים לרכישת ציוד או סחורה). כמו כן זיכרון דברים עשוי להיערך גם בין יזמים המעוניינים להפעיל סניף של רשת (זכיינים) לבין הרשת (חברה מזכה) ו/או הנציג מטעם הרשת (זיכרון דברים לפני חתימה על הסכם זיכיון).

לאור השימוש הנפוץ בזיכרון דברים כמסמך ראשוני, הוא עשוי להחסיר (לעיתים במכוון) מספר נושאים וסעיפים מהותיים מהסכם הראשי (כגון חוזה זיכיון, הסכם החלפת זכיינים, הסכם רכישת ציוד ועוד).

חשוב לשים לב, זיכרון דברים עשוי להיות הסכם מחייב לכל דבר ועניין, ולא אחת בתי המשפט פסקו כי יש לראות בזיכרון הדברים שנחתם הסכם מחייב.

מה כולל זיכרון דברים בעסקת זיכיון? אין נוסח קבוע, ואין תשובה שתתאים לכל המקרים. זכרון דברים בנוגע לעסקה בתחום הזכיינות יכלול פעמים רבות את פרטי הצדדים, מתווה כללי של העסקה, מיקום הסניף או אזור הפעילות, הצהרות ראשונית של הצדדים (הזכיין והרשת), תשלומים שהזכיין יתחייב לשלם לרשת (כגון דמי זיכיון חד פעמיים, תשלומים עבור פרסומים, תמולגים שוטפים מהמחזור), זכויות שיוקנו לזכיין במסגרת עסקת הזיכיון, תקופת זיכיון ועוד

להרחבה ראו גם:

לפני התקשרות בזכרון דברים בזכיינות יש להתייעץ עם עורך דין לזכיינות.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

תצהיר דירקטורים ראשונים

מה זה תצהיר דירקטורים ראשונים?

בהתאם לסעיף 8 לחוק החברות, זהו אחד מהמסכים שיש למלא ולהגיש לרשם החברות לצורך הקמת החברה (למידע נוסף ראו רישום החברה). בתצהיר דירקטורים ראשונים הוא מסמך שנערך עם הקמת החברה ובו יחידים או תאגידים מצהירים שהם כשירים להתמנות ולכהן כדירקטורים של החברה.

יוער כי לצורך רישום חברה יש צורך למלא גם תצהיר בעלי מניות ראשונים ולהתייעץ עם עורך דין.

מה כולל תצהיר דירקטורים ראשונים?

  • התצהיר כולל את שמו המלא של הדירקטור שעתיד להתמנות כולל תעודת זהות. במקרה שמדובר במינוי דירקטור שהוא תאגיד יש למלא את השם המלא של התאגיד בצירוף מספר התאגיד.
  • כתובת מלאה של הדירקטור כולל מדינה, עיר, רחוב, מספר דירה, מיקוד ומספר טלפון.
  • הצהרת הדירקטור לגבי יחיד – היחיד מצהיר כי הוא מסכים לכהן כדירקטור בחברה, הוא כשיר לכהן בתפקיד דירקטור בחברה ואין לו מגבלה חוקית המונעת ממנו לכהן בתפקיד (לרבות בגין חוק הוצאה לפועל או פקודת פשיטת הרגל).
  • הצהרת הדירקטור לגבי תאגיד – התאגיד מצהיר שהוא רשום כדין ואין לו מגבלה לכהונה בתפקידה, לא הוצאה נגדו צו פירוק ולא הוחלט על פירוקו מרצון.
  • לגבי תאגיד או מי שאינו נושא דרכון ישראלי יש צורך לצרף מסמכים נוספים לתצהיר הדירקטורים.
  • על התצהיר יש לחתום בפני עורך דין, אשר זיהה את המצהיר והזהיר אותו כי אם לא יצהיר אמת הוא יהיה צפוי לעונשים הקובעים בחוק.

להלן דוגמא לנוסח תצהיר דירקטורים ראשונים:

תצהיר דירקטורים ראשונים לדוגמה

"אל: רשם החברות טופס 2 (תקנה 1)

הצהרת דירקטורים ראשונים (סעיף 8 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "החוק"))

שם החברה המוצע:________

אני החתום מטה: שם מלא ותעודת זהות______________ או: שם התאגיד ומספר התאגיד______________________

שמענו: מדינה, עיר, רחוב, מספר בית, מיקוד וטלפון___________________________________

מיקוד מספר טלפון

מדינה – ישוב – רחוב – מספר בית

מצהיר בזה כי-

סמוך לאחר רישום החברה וכל עוד לא מונה אורגן מוסמך אחר, אפעל לרישום פרטיי במרשם הדירקטורים המנוהל על פי סעיף 224 לחוק, ולרשום את פרטי בעלי המניות במרשם בעלי המניות המנוהל על פי סעיפים 127 עד 130 לחוק;

לגבי דירקטור יחיד:

(1) אני כשיר לכהן כדירקטור ראשון של החברה הנזכרת לעיל ולא מוטלת עליי מגבלה בדין לעשות כן, לרבות בפרק ז1' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, סעיף 7 לחוק והאמור בסימן ב', לפרק הראשון של החלק השישי לחוק;

(2) אני נכון לכהן כדירקטור ראשון של החברה;

לגבי תאגיד:

(1) התאגיד רשום כדין ואין מגבלה על פי דין לכהונתו, לא הוצא נגדו צו פירוק ולא הוחלט על פירוק מרצון;

(2) ומטעמו יכהן לפי סעיף 236 לחוק החברות: שם משפחה שם פרטי מס' זהות___________

תאריך ההצהרה:____________                     חתימת המצהיר:_____________

אני עו"ד__________ מאשר בזה כי _________ המוכר/ת לי באופן אישי / שזיהה/תה עצמו/ה בפני בתעודת זהות שמספרה _______, לאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת וכי יהיה/תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא תעשה/ יעשה כן, אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל, לרבות בדבר היותו מוסמך לחתום בשם התאגיד (כשהבקשה מוגשת ע"י תאגיד), וחתם/ה עליה בפניי.

שם מלא של עורך הדין_______ מספר רישיון ותעודת זהות של עו"ד_______ כתובתו של עורך הדין_______."

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תצהיר בעלי מניות ראשונים

תצהיר בעלי מניות מוגש על-ידי בעלי המניות הראשונים של החברה עם הקמתה (למידע נוסף ראו רישום חברה)

במסגרת התצהיר מצהירים בעלי המניות (אדם או תאגיד) כי הם כשירים להקים חברה ואין להם מגבלה בדין המונעת מהם את היכולת להקים חברה ולהחזיק בה במניות.

התצהיר נחתם בפני עורך דין אשר מאמת את חתימתו של בעל המניות.

תצהיר בעלי מניות ראשונים לדוגמה 

"אני החתום מטה_____________ ת.ז_________________ מצהיר בזאת כדלקמן:

לגבי יחיד: אני כשיר לייסד חברה ולהחזיק מניות בה ואינני מוגבל על פי דין, לרבות לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ" – ז 1967 ,פקודת פשיטת רגל (נוסח חדש) התש" – ם 1980 וסעיף 7 לחוק

לגבי תאגיד: התאגיד נרשם כדין ולא הוטלה עליו כל מגבלה בדין.

תאריך__________ שם מלא________________

אני הח"מ______________ עו"ד, מאשר בזאת כי ביום_______ מר/גב'_________ המוכר לי אישית / נושא ת.ז שמספרה__________, הופיע בפני ב__________ ולאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה לומר את האמת וכי יהיה/תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר/ה את נכונות תצהירו/ה לעיל וחתם/ה עליה בפני ולגבי תאגיד (לרבות היותו מוסמך לחתום בשם התאגיד)."

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

דיווח לרשם החברות על העברת מניות

דיווח לרשם החברות על העברת מניות

חברה מהקבלת החלטה על העברת מניות, מחויבת לדווח על כך לרשם החברות.

את הדיווח לרשם יש לבצע תוך 14 ימים ממועד העברת המניות או קבלת ההחלטה על כך.

לצורך דיווח יש למלא טופס, אשר העתק ממנו ניתן להוריד מהאתר של רשם החברות.

טופס הדיווח צריך לכלול את הפרטים הבאים:

  1. פרטי בעל המניות המעביר את מניותיו – פרטים אלו כוללים את שם שמו המלא (שם + שם משפחה או פרטי תאגיד) וכן את מספר מזהה (תעודת זהות, מספר ח.פ וכיו"ב).
  2. פרטי בעל המניות שאליו מועברות המניות – פרטים אלו כוללים את שמו המלא של בעל המניות אליו מעבירים את המניות ואת המספר המזהה שלו.
  3. כמות מניות מועברת ומועד קבלת החלטה על העברת המניות.
  4. מילוי טופס על-ידי נושא משרה מטעם החברה (כהגדרתו בסעיף 39 לחוק החברות) וכן אימות של חתימתו של נושא המשרה על-ידי עורך דין.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הקצאת מניות – איך להקצות מניות?

מה זה הקצאת מניות?

בקצרה, הקצאת מניות היא חלוקה של מניות החברה, מהחברה לבעלי המניות שבה. חלוקת המניות מתבצעת מההון הרשום של החברה.

ההון הרשום של החברה נקבע עם הקמת החברה (למידע נוסף ראו רישום חברה), בעת רישומה אצל רשם החברות. את ההון הרשום ניתן לעדכן מעת לעת בכפוף להוראות חוק החברות, תקנון החברה ומגבלות אחרות.

הקצאת מניות מתבצעת פעמים רבות עקב החלטה של בעלי המניות או הדירקטוריון של החברה, בכפוף למגבלות הדין.

הליך הקצאת המניות פעמים רבות נלווה לעסקה או הסכם אחר, למשל במסגרת הסכם השקעה או הסכם הלוואה לחברה או במסגרת הסכם בין בעלי מניות או התקשרות אחרת עם צד ג'.

לפי הדין על הקצאת מניות חלה חובת דיווח לרשם החברות, על החברה לדווח בדוח שיוכן על-ידי נושא משרה בחברה (כהגדרתו בחוק החברות) על הדוח להיות מאומת בפני עורך דין.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.