תביעה בגין שטר חוב – הגשת שטר חוב לביצוע בהוצאה לפעול

איך אפשר לתבוע לפי שטר חוב?

יצוין תחילה כי טרם הגשת תביעה מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

שטר חוב ניתן לתבוע ישירות בלשכת ההוצאה לפעול (פתיחת תיק בהוצאה לפעול), ללא צורך להגיש את התביעה לבית המשפט (למידע נוסף ראו שטר חוב). אומנם לצד הנתבע תהיה זכות להתגונן, אולם פתיחה בהליך באמצעות ביצוע שטר חוב בהוצאה לפעול, מעניקה לתובע יתרונות דיונים.

מתי אפשר להגיש תביעה לפי שטר חוב? תביעה מתרחשת בדרך כלל לאחר שליחת מכתב התראה מעורך דין. לעיתים צד שמעוניין להגיש תביעה חייב לשלוח לצד השני התראה בכתב טרם הגשת התביעה. מכתב התראה פעמים רבות נשלח עקב הפרת הסכם או התחייבות לפי הסכם ההתקשרות או לאחר ביטול הסכם.

למשל, צד להסכם הלוואה לא שילם את חובו למלווה במועד שנקבע לכך בהסכם. דוגמה נוספת היא כאשר צד להסכם שכירות לעסק מסב לנזק כספי למושכר אך מסרב לשלם בגין הנזק שגרם והמשכיר נושא בנזק בעצמו.

איפה מגישים בקשה לביצוע שטר? לפי החוק בקשה לביצוע שטר ניתן להגיש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפעול ברחבי הארץ. אולם רשם ההוצאה לפעול יכול להורות על העברת התיק ללשכה אחרת, בהתאם להוראות הדין.

השלבים להגשת תביעה לביצוע שטר חוב:

לפני פתיחה בהליכים משפטיים כגון הגשת שטר חוב ללשכת ההוצאה לפעול, מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

• הגשת טופס בקשה לביצוע שטר חוב בלשכת ההוצאה לפעול.
• הגשת שטר החוב המקורי יחד עם טופס הבקשה.
• פרטי בנק של הזוכה או עורך דינו של הזוכה וכן יפוי כוח של עורך דין ככל והזוכה מיוצג.
• פרטים מלאים ומעודכנים של החייב (עושה השטר).
• תשלום אגרות בגין פתיחת הליך בהוצאה לפועל, נכון למועד זה בסך 1.25% מגובה החוב, אך לא מתחת ל-164 ש"ח וזאת בצירוף אגרת פרוטוקול בסך של 23 ש"ח.

לאחר שמוגשת תביעה לפי שטר החוב ללשכת ההוצאה לפעול, יש לשלוח העתק מאזהרה לחייב. התובע יכול לשלוח העתק לחייב בעצמו או שלשכת ההוצאה לפועל תשלח לחייב אזהרה. האזהרה כוללת הוראות לפיהן על החייב לשלם את חובו (לתובע) בתוך 30 ימים, להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפעול או להגיש בקשה לצו תשלומים (למידע נוסף מומלץ לעיין בחוק ההוצאה לפעול ובאתר לשכת ההוצאה לפעול).

החייב יכול לטעון טענה כי החוב האמור נפרע (טענת פרעתי) ו/או להגיש התנגדות לביצוע שטר (למעשה כתב הגנה ראשוני).

לאחר פרק הזמן שנקבע באזהרה וככל שהחייב לא הגיב למכתב האזהרה שנשלח אליו ולא הגיש התנגדות לביצוע שטר או טען טענת פרעתי, ניתן לדרוש מלשכת ההוצאה לפעול להחל בהליכי גביית החוב ו/או נקיטה בפועלות כלפיו (כגון הטלת עיקולים).

לפי חוק ההוצאה לפועל:

הוצאה לפועל של שטרות

"81א.  (א)  שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה – שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.

(ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך, והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.

(ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין.

(ג1) על אף האמור בסעיף 7(א), המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה."

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא ניתן להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תביעת חוב בפירוק (הגשת תביעת חוב)

להלן מספר נקודות בנושא הגשת תביעת חוב לחברה בפירוק.

לצורך הגשת תביעת חוב, מומלץ, אך לא חובה, להיעזר בעורך דין לחברות.

אם הנכם נושים ונאלצתם להגיש תביעת חוב או לפעול לגביית החוב באמצעות עורך דין, המשמעות היא שהוצאות הגביה שלכם יגדלו (למידע נוסף בנוגע לאיך לנהל את החובות כלפי העסק ראו גביית חובות). אולם בלא מעט מקרים לנושים אין ברירה אלא לפעול נגד החברה באמצעים משפטיים, כגון הגשת בקשה לפירוק חברה, שליחת מכתב הראה וכיו"ב.

כפי שיפורט להלן, כדי לגבות חובות מחברות בפירוק יש להגיש תביעת חוב, באופן כללי יצוין כי פרק הזמן שניתן להגיש תביעת חוב הוא מוגבל, לעיתים יהיה צורך לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לצורך גביית החוב.

מה זה תביעת חוב לחברה בפירוק? בקצרה, תביעת חוב מוגשת על-ידי נושה (למשל ספק, יצרן, נותן שירותים, עובד וכו') והיא כוללת פירוט של גובה החוב של החייב (חברה, פושט רגל או תאגיד אחר) אשר מתנהלים נגדו הליכי פירוק (כגון פירוק חברה על ידי בית משפט) או פשיטת רגל.

מי שמעוניין לגבות את כספו מחברה שנמצאת בשלבי פירוק (למשל כשהחברה נכנסה להליכי פירוק או שניתן צו להקפאת הליכים המתנהלים נגד החברה) נדרש להגיש תביעת חוב. התביעה צריכה לבסס את החוב.

למי מוגשת תביעת החוב? לאחר קבלת תביעת החוב היא מועברת על-ידי הכונס הרשמי לבעל תפקיד שמונה, על-ידי בית המשפט, לטפל בנושא. ולכן תביעת החוב מוגשת לכונס הנכסים הרשמי או למפרק או לנאמן או לבעל תפקיד אחר שמונה על-ידי בית המשפט.

מה תפקידו של המפרק או הנאמן בתביעות חוב? בקצרה ובאופן כללי יצוין כי נושא המשרה שמונה על-ידי בית המשפט אחראי על ריכוז התביעות והכרעה בהן – האם לקבל את התביעות או לדחות אותם – במובן זה תפקידו הוא מעין שיפוטי, בהתאם לתנאים שנקבעו בפקודת החברות, בתקנות ובכפוף למגבלות הפסיקה.

מתי יש להגיש תביעת חוב לחברה בפירוק? בקצרה יצוין כי במקרה בו ניתן צו הקפאת הליכים יש להגיש תביעת חוב תוך 6 חודשים ממועד מתן הצו. לעיתים בית המשפט יאריך את המועד להגשת תביעות חוב.

האם ניתן להגיש תביעת חוב באיחור? תלוי בנסיבות המקרה, באופן כללי ניתן להגיש תביעה באיחור אולם לצורך כך יש להצביע על טעמים מיוחדים. בית המשפט הכיר בעבר במספר מצבים אשר מאפשרים לנושה להגיש את תביעתו באיחור. אך ככלל המגמה של בתי המשפט היא לא לאפשר הגשת תביעות חוב באיחור.

לפי סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל: "נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר;הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע."

איך להגיש תביעת חוב נגד חברה בפירוק?

תביעת חוב מוגשת לנאמן או למפרק או לכונס הנכסים הרשמי או לבעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט. לצורך הגשת תביעת החוב יש לצרף לתביעה, בין היתר, את המסמכים הבאים:

1. טופס תביעה – טופס בקשה לתביעת חוב חייב להיות מאומת על-ידי העורך דין – טופס 21 לפקודת פשיטת הרגל. תביעת חוב נגד חברה בפירוק כוללת, בין היתר, את הפרטים הבאים: פרטי הנושה (הזוכה), פרטי החייב (החברה שבפירוק), מספר תיק, פירוט עבור מה החוב וסכום החוב עד ליום מתן צו הכינוס או עד ליום מתן צו הפירוק, האם בידי הנושה בטוחות לפירעון החוב.
2. אישור על החוב – אסמכתא לחוב של החייב – למשל שיקים שחזרו.
3. ייפוי כוח – ייפוי כוח חתום ומאמות על-ידי עורך דין במקרה בו הנושה מיוצג.
4. אימות פרטי חשבון בנק של הנושה -אישור בנק על זהות בעל החשבון (הנושה) או העתק המחאה של הנושה לצורך אימות נתוני חשבון בנק של הנושה או אישור בנק על זהות בעל החשבון.

מה לעשות אם המפרק או הנאמן דחה את תביעת החוב?

כל מקרה יש לבחון לגופו ומומלץ להתייעץ עם עורך דין לצורך קבלת החלטה באיזה אופן לפעול.

ככל נושה שתיבעת החוב שלו נדחתה על-ידי מפרק יכול לשקול להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, לבחינה מחודשת של תביעתו.

יצוין כי חשוב להקפיד להגיש את תביעת החוב במועד ובהתאם להוראות הדין, הגשת תביעת חוב באיחור פוגעת בסיכויו של הנושה לקבל את כספו בחזרה, כך החוב יכול להפוך לחוב אבוד, בכפוף למגבלות הדין (למידע נוסף ראו חוב אבוד).

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא ניתן להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

סדר דין מהיר

לפני הגשת כתב תביעה בסדר דין מהיר או הגשת כתב הגנה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד בסדר דין מהיר, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון – משרד עו"ד.

ניהול הליך משפטי ללא ליווי מקצועי עשוי להסב נזק רב.

מה זה סדר דין מהיר?

סדר דין מהיר הוא הליך פרוצדורלי מזורז יחסית, שנועד לטפל בסכסוכים עד לסכום כספי של 75,000 ש"ח. תביעות בסדר דין מהיר מתבררות בבית משפט השלום. בית המשפט הדן תביעה בסדר דין מהיר רשאי להורות כי התביעה תעבור למסלול של סדר דין רגיל.

ישנן תביעות שלא יכולת להתברר בסדר דין מהיר בשל העדר סמכות של בית משפט זה וזאת למרות סכום התביעה לא עולה על 75,000 ש"ח, שכן לאותם הליכים יש פרוצדורה אחרת הקובעת את אופן ניהול ההליך משפטי, כגון תביעות בתחום של דיני עבודה או דיני משפחה או תביעות העוסקות בנזקי גוף וכו'.

כתבי טענות בסדר דין מהיר

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות את השלבים הנוגעים להגשת כתבי טענות ראשונים בהליך של תביעה בסדר דין מהיר.

לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תביעה בסדר דין מהיר מתחילה עם הגשת כתב התביעה; הנתבע בסדר דין מהיר נדרש להגיש כתב הגנה תוך 45 יום מהמועד שהומצא לו כתב התביעה; התובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה שהוגש, תוך 15 יום ממועד שהומצא לו כתב ההגנה האחרון.

האם אפשר להגיש תביעה שכנגד בסדר דין מהיר?

כן, נתבע רשאי להגיש עם הגשת כתב ההגנה תביעה שכנגד ובלבד שהתביעה שכנגד היא בסדר דין מהיר או שהנושא שלה  ונושא התביעה המקורית הם זהים או שהם נובעים מאותן נסיבות, ללא תלות וקשר בסכום התביעה שכנגד (כמוגדר בסעיף 214 לתקנות סדר הדין האזרחי).

גילוי מסמכים בסדר דין מהיר

לפי תקנות סדר הדין האזרחי על הצדדים לצרף לכתבי הטענות – כתב תביעה וכתב הגנה – את רשימת כל המסמכים שנוגעים להליך שבין הצדדים. בנוסף לאומר ככל וצד להליך מחזיק במסמך שהצהיר כי הוא ברשותו במסגרת רשימת המסמכים האמורה עליו לצרף את המסמך או צילום שלו לכתב הטענות

תצהיר עדות רשאית בסדר דין מהיר

בתביעות בסדר דין מהיר יש להגיש תצהירי עדות ראשית 45 ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון,  אלא אם בית המשפט קבע מועד אחר.  במידה והוגשה תביעה שכנגד, בית המשפט רשאי להורות שתצהירי העדות הראשית יוגוש בשתי התביעות יחדיו באותו המועד.

לתצהיר עדות ראשית יש לצרף את כל המסמכים שעליהם עד מסתמך בתצהירו. צד שלא הגיש תצהיר עדות ראשית במועד יוגש לבית המשפט רק ברשות. עד שלא הגיש תצהיר עדות ראשית לא יוכל למסור עדות בבית המשפט אלא באישור בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.

מועד דיון של בתיק יקבע תוך 6 חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תביעה על סכום קצוב והתנגדות לתביעה על סכום קצוב

רשימה זו תציג בקצרה מספר נקודות בנוגע לתביעות על סכום קצוב ובנוגע להתנגדות לתביעות על סכום קצוב. לצורך הגשת תביעות, כל שכן התגוננות מפני תביעות חשוב להתייעץ עם עורך דין (משרד עו"ד).

תביעה על סכום קצוב

מה זה תביעה על סכום קצוב? תביעה אשר ניתן להגיש אותה ישירות ללשכת ההוצאה לפעול (פתיחת תיק הוצאה לפעול) להבדיל מתביעות המוגשות לבית המשפט או לבית דין או לערכאה שיפוטית אחרת. את התביעות להוצאה לפועל ניתן להגיש לכל אחת מלשכות ההוצאה לפעול. תביעה על סכום קצוב נוצרת בדרך כלל לאחר הפרת הסכם או התחייבות או ביטול הסכם ופעמים רבות לאחר שמוצו הניסיונות לגבות את החוב בהמצאות שליחת דרישות תשלום או מכתבי התראה (התמודדות עם לקוחות שמסרבים לשלם).

האם יש הגבלה על גובה התביעה בתביעות על סכום קצוב? תביעה על סכום קצוב מוגבלת עד לסכום של 75,000 ש"ח (כולל ריבית והפרשי הצמדה), בכפוף להוראת חוק הוצאה לפעול.

מה התנאים להגשת תביעה על סכום קצוב? 

להלן כמה נקודות שחשוב להכיר בנוגע להגשת תביעות על סכום קצוב:

1. איזה תביעות מתאימות להליך של סכום קצוב? תביעות אשר יכולות להתברר במסגרת הליך זה, הן תביעות לסכום קצוב (סכום נקוב) מכוח חוזה או התחייבות או מכוח החוק ואשר מגובים בראיה בכתב (למשל חוזה או התחייבות אחרת בהן אדם או חברה מתחייבים לשלם סכום ספציפי).
2. התראה מראש, בכתב בת 30 יום, בדואר רשום ועם אישור מסירה – טרם הגשת תביעה על סכום קצוב יש להגיש התראה בדואר רשום, לפיה על החייב לשלם את החוב טרם הגשת התביעה ללשכת ההוצאה לפעול. נוסח מכתב ההתראה צריך להיות בהתאם להוראות הדין. אם לא ניתן להמציא את מכתב ההתראה בדואר רשום יש לבצע מסירה אישית של ההתראה לחייב, בהתאם להוראות הדין.
3. בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב – בקשה לביצוע תביעה כאמור תוגש לאחר 30 יום ממועד שליחת ההתראה לנתבע. לצורך הגשת התביעה יש למלא טופס מתאים, בהתאם להוראות הדין (ראו טופס לדוגמא). מה לצרף לבקשה? לבקשה יש לצרף כתב תביעה, ראיה בכתב, מכתב התראה שנשלח לחייב ואישור משלוח דואר, יפוי כוח לעורך דין אשר מיוצג בתיק, אישור על כתובת החייב בהתאם להוראות הדין. לצורך הגשת הבקשה יש לשלם אגרה בסך 1% מגובה החוב המעודכן, אך לא פחות מ-93 ש"ח בצירוף אגרת פרוטוקול בסך של 23 ש"ח.

לאחר הגשת תביעה לסכום קצוב, מנהל לשכת הוצל"פ ימציא אזהרה לחייב לפיו ביכולתו לפעול תוך 30 ימים ממועד קבלת האזהרה: לשלם את חובו, להתייצב לחקירת יכולת או להגיש בקשה לצו תשלומים או להגיש התנגדות לתביעה (התנגדות לתביעה על סכום קצוב) – למידע נוסף ומדויק חשוב להתייעץ עם עורך דין וכן לעיין בחוק ההוצאה לפעול ובתקנותיו.

התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב

איך להתגונן מפני תביעה על סכום קצוב? להלן מספר דגשים בנוגע להתנגדות לתביעה על סכום קצוב, כמו כן לצורך הגשת התנגדות לתביעה על סכום קצוב מומלץ מאוד להיות מיוצג על ידי משרד עו"ד:

1. איך מתגוננים מפני תביעה על סכום קצוב? בקצרה, חייב שקיבל כתב תביעה על סכום קצוב יכול להגיש התנגדות לתביעה – ההתנגדות היא למעשה מעין "כתב הגנה ובקשת רשות להתגונן יחד" והיא מוגשת להוצאה לפועל. במסגרת זו שוטח הנתבע (חייב) את טענותיו ומבקש מבית המשפט לאשר לו להתגונן מפני התביעה שהוגשה כנגדו. בקשת רשות להתגונן זו מוגשת בליווי תצהיר, אשר מואמת על-ידי עורך דין.
2. הקפדה על מועדים – מי שהוגשה נגדו תביעה על סכום קצוב ומעוניין להתנגד לתביעה ולהתגונן, עליו להקפיד ולהגיש את כתב ההתנגדות לתביעה על סכום קצוב, במועד, לפני חלוף תקופת האזהרה וכך לעכב את הליכי ההוצאה לפעול.
3. ניהול הליך משפטי – לאחר הגשת ההתנגדות הדיון בתיק יעבור לבית משפט, במסגרתו ייחקר החייב ולאחר מכן בית המשפט יחליט אם לקבל את ההתנגדות ולאפשר לחייב להתגונן מפני כתב התביעה או להורות על תשלום הסכום הקצוב ו/או הוצאות.

המלצה לסיום, ניהול הליכים משפטיים דורשים לא רק היכרות מעמיקה עם החוקים, אלא גם ידע וניסיון רב בפרקטיקה הנהוגה בערכאות משפטיות, לכן מי ששוקל הגשת תביעה על סכום קצוב או נדרש להגיש התנגדות לתביעה על סכום קצוב, חשוב שיתייעץ עם עורך דין.

 

חוק ההוצאה לפעול  

להלן מספר סעיפים חשובים מחוק ההוצאה לפעול בנושא תביעה על סכום קצוב ושכר טרחה בתביעות כאמור:

"ביצוע תביעה על סכום קצוב

81א1. (א)  תביעה שהיא אחת מאלה:

1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;

2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה – תביעה על סכום קצוב).

(ב), 2) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.

(ב1) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה – ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות תקנות סדר הדין ויחולו לעניין זה הוראות תקנות 489 ו-490 לתקנות סדר הדין.

(ב2) סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

(ג) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים מיום שהתובע שלח לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה – בקשה לביצוע תביעה).

(ד), 1) הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות; 

2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט יראו את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין.

(ה) הוראות סעיף 7 בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

1) על אף האמור בסעיף 7(א) – המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;

2) על אף האמור בסעיף 7(ה) – לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.

(ו)  נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.

(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי – 1) להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה, ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; 2) על אף הוראות סעיף 6, להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה; 3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר

81א2. הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א או 81א1, לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.

הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב

81א3. (א)  בסעיף זה –

          "מועד הפירעון" –

1) לעניין שטר – אם היה השטר בר-פירעון עם דרישה – יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית – לפי המועדים האמורים בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות;

2) לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;

"תביעה על סכום קצוב" – תביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1(א).

(ב) הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או, לפי בקשת זוכה – בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד הגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או 81א1(ד)(1), לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.

(ג) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, הפרשי הצמדה וריבית בצירוף ריבית צמודה לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; בסעיף קטן זה, "החוב" – סכום התביעה בתוספת ריבית או הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין.

(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:

1) הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, הפרשי הצמדה וריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן – ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;

2) נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.

(ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או תוספת הריבית האמורות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

(ו) על ריבית לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו הוראות סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה.

שמירת דינים וזכויות

81ב. אין בסעיף 81א כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי פקודת השטרות, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר."

למידע נוסף ראו:

• שיק ללא כיסוי – מהו שיק ללא כיסוי ואיך ניתן לתבוע אותו.
• מתלבטים איך כדאי לגבות את החוב? ראו גביית חובות

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

פתיחת תיק הוצאה לפעול

 מה זה הוצאה לפועל? איך לפתוח תיק בהוצאה לפעול?

הוצאה לפעול הוא חלק מרשות האכיפה והגביה (שהוקמה בשנת 2009) ותפקידה הוא אכיפה של פסקי דין והחלטות שיפוטיות אחרות בעניינים אזרחיים וכן גבייה של חובות וחיובים אחרים כגון ביצוע שטרות, שיקים, משכנתאות, תביעות על סכום קצוב וכיו"ב.

החוק המסדיר את דרך הפעולה של לשכות ההוצאה לפעול הוא חוק ההוצאה לפעול התשכ"ז-1967.

פעולת האכיפה והגבייה מכונה הליכי הוצאה לפעול או הליכי גבייה בהוצאה לפעול.

לעיתים חובות ניתן לגבות גם  ללא צורך לפתוח בהליכים משפטיים למידע נוסף ראו איך לגבות חובות?.

איך לפתוח תיק הוצאה לפעול?

הליכי הוצאה לפעול ותיק הוצאה לפועל  נפתח לפי בקשה המוגשת על-ידי זוכה כנגד חייב, אולם ישנם הליכי הוצאה לפועל נוספים כגון בקשות לביצוע שטר ו/או תביעות על סכום קצוב, אשר נפתחים באופן שונה, הכל בכפוף להוראות הדין.

לצורך פתיחת תיק בהוצאה לפעול ניתן לפעול באופן עצמאי ולהגיש את הטפסים מופעים באתר לשכת ההוצאה לפעול, אולם בדרך כלל מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין.

להלן תיאור קצר וחלקי בנוגע לשלושת ההליכים המרכזיים בהוצאה לפעול:

• ביצוע פסקי דין והחלטות שיפוטיות – מי נחשב זוכה בהוצאה לפעול ומי נחשב חייב? בקצרה, זוכה בהוצאה לפעול הוא מי שניתן לזכותו פסק דין (לרבות החלטה אחרת של בית משפט בעניין אזרחי); חייב הוא מי שפסק דין (לרבות החלטה אחרת של בית משפט בעניין אזרחי) ניתן לחובתו.
• ביצוע תביעה על סכום קצוב – תביעה על סכום כסף קצוב היא תביעה מכוח חוזה או התחייבות מפורשת שיש עליהם ראיה בכתב או תביעה לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת בחוק. תביעה על סכום קצוב מוגבלת בתקרה של עד 75,000 ש"ח ביום הגשתה, בכפוף לאמור בחוק ההוצאה לפעול. למידע נוסף ראו תביעה על סכום קצוב.
• תביעה לביצוע שטר – מדובר בפתיחה בהליכי גביה לפי שטר חליפין, שטר חוב ושיקים (כהגדרתם בפקודת השטרות). חוק ההוצאה לפעול מאפשר לפתוח בהליכי גביה בגין שטרות אלו כפי שניתן לבצע פסק דין של בית משפט. לצורך ביצוע השטר יש להגישו ללשכת ההוצאה לפעול לפי הוראות חוק ההוצאה לפעול. למידע נוסף ראו תביעת שטר וכן ראו גם שיק ללא כיסוי.

אמצעי אכיפה נגד חייב בהוצאה לפעול

בדרך כלל אמצעי האכיפה והגביה ננקטים נגד חייב רק לאחר בקשה של זוכה שאושרה על ידי גורם מוסמך (בדרך כלל ג, בכפוף להוראות חוק ההוצאה לפעול.

בין אמצעי האכיפה ניתן למנות בקצרה את הרכיבים הבאים: הטלת עיקולים, כינוס נכסים, תפיסת רכב, איסור יציאה מהארץ, הגבלות בנגוע לרישיון והגבלות ואיסורים נוספים.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

איך לבטל הסכם?

רשימה זו תציג, באופן חלקי בלבד, מספר דגשים בנוגע לביטול הסכמים, לפני ביטול הסכם רצוי להתייעץ עם עו"ד.

איך אפשר לבטל חוזה? 

באופן כללי שאלת ביטול החוזה תלויה בהוראות הדין, סעיפי החוזה ונסיבות ההתקשרות, לכן יש להתייעץ עם עורך דין טרם ביטול החוזה על-מנת לוודא שהביטול נעשה כדין.

ככל יצוין כי חוזה ניתן לביטול לפי הוראות ההסכם שנכרת בין הצדדים אולם חוזה ניתן לביטול גם מכוח עילות אחרות אשר קבועות בדין, למשל בעת כריתת חוזה לא חוקי או בעת פגמים בכריתת החוזה, והכל בכפוף להוראות הדין.

הסיבות לביטול חוזים הן רבות ומגוונות. ביטול החוזה נובע פעמים רבות, אך לא תמיד, כתוצאה מהפרה של הוראות בהסכם (להרחבה ראו גם הפרת חוזה), או העדר כדאיות של צד להסכם להמשיך את ההתקשרות ועוד.

האם מותר לבטל את ההסכם?

על-מנת לבדוק אם ניתן לבטל את ההסכם יש לבחון, בין היתר, את הזכויות המוקנות לצדדים לפי ההסכם, הנסיבות ומגבלות הדין. למשל, לעיתים טרם ביטול חוזה על צד להסכם לתת לצד השני התראה בכתב המאפשרת לו לתקן את הליקוי לדוגמא באמצעות שליחת מכתב התראה מעורך דין.

הערה חשובה בנוגע לביטול הסכמים – בעת ביטול חוזה רצוי לנקוט משנה זהירות מאחר וביטלו עשוי להוביל לסכסוכים משפטיים ולנזקים כספיים גדולים, לעיתים עקב מצב בו ביטול ההסכם נעשה שלא כדין. לכן, טרם ביטול החוזה יש להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום (עורך דין לחוזים).

ביטול הסכם לפי הוראות הדין (הוראות אלו יש לקרוא לצד ובכפוף להוראות הדין והפסיקה)

להלן מספר דוגמאות (באופן חלקי ותמצתי בלבד) בהן החוזה ניתן לביטול או חסר תוקף משפטי הכל לפי ההקשר ובכפוף להוראות הדין:

1. ביטול חוזים ועסקאות לפי חוק הגנת הצרכן – חוק הגנת הצרכן קובע מספר מצבים ותנאים לפיהם צרכן יכול לבטל הסכם שכרת תוך מספר ימים.
2. חוזה לא חוקי או הסכם חסר תוקף – ישנם חוזים שבטלים מעיקרם או חסרי תוקף משפטי, מאחר ונעשו שלא בהתאם לדרישות החוק. להלן מספר דוגמאות: 1) חוזה לא חוקי או לא מוסרי או חוזה שנעשה בניגוד לתקנת הציבור; 2) חוזה עם קטין (מתחת לגיל 18) שלא מסוג החוזים שקטינים עושים ובכפוף להוראות הדין. 3) עסקאות במקרקעין (כהגדרתן בחוק) חייבות להיעשות בכתב כדי שיהיה לו תוקף משפטי, בכפוף להוראות הדין.
3. ביטול הסכם עקב הפרה יסודית – לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) בהפרה יסודית של הסכם הנפגע רשאי לבטל את ההסכם אם שלח לצד המפר הודעה על הביטול תוך זמן סביר לאחר שנודע לנפגע על ההפרה.
4. ביטול הסכם עקב הפרה לא יסודית – לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) ניתן לבטל חוזה גם עקב ביצוע הפרות שאינן יסודית לאחר שניתנה למפר ארכה לקיום החוזה ובלבד שהחוזה לא קוים במהלך תקופת הארכה, למעט חריגים הקובעים בחוק וכפוף לפסיקה.
5. ביטול חוזה עקב פגמים בכריתתו – להלן מספר עילות לביטול חוזה מכוח הדין עקב פגמים בכריתת החוזה, חשוב לציין שביטול החוזה חייב להיעשות בהתאם למגבלות הדין והפסיקה:

• ביטול חוזה שנכרת בדרך של כפייה – צד לחוזה שנכפה עליו, בכוח או באיום בכוח, להתקשר בהסכם רשאי לבטל את ההסכם, בכפוף להוראות הדין.
• חוזה ניתן לביטול עקב עושק – צד להסכם יכול לבטל את החוזה שכרת בתנאים גורעים בניגוד למקובל אם הצד השני ניצל את מצוקתו (כגון חולשתו השכלית, הגופנית או חוסר ניסיונו), בכפוף למגבלות הדין.
• ביטול הסכם עקב טעות – חוק החוזים קובע כי צד להסכם רשאי לבטל הסכם אם הוא התקשר בחוזה עם הצד השני מחמת טעות (שאינה טעות בכדאיות בעסקה) שאם היא היתה ידוע לו מראש הוא לא היה מתקשר בחוזה, ובלבד שהצד השני ידע על הטעות או היה עליו לדעת עליה. כמו כן, אם הטעות לא היתה ידוע לצד השני ולא היה עליו לדעת על הטעות, בית המשפט רשאי, לבקשת הצד שטעה, להורות על ביטול החוזה, בכפוף להוראות הדין.
• ביטול חוזה עקב הטעיה – צד שהתקשר עם הצד השני בהסכם עקב טעות (שמקורה בהטעיה של הצד השני או של גורם מטעמו), רשאי לבטל את ההסכם. הטעיה כוללת גם אי גילוי של עובדות שלפי נוהג, דין או הנסיבות הצד השני צריך היה לגלותן. ישנם מספר מקרים בהם החוק מכיל על הצד השני חובת גילוי, למשל לפי חוק הגנת הצרכן על עוסק לגלות לצרכן פגמים המפחיתים מערכו של נכס.

ביטול חוזה מכוח הוראותיו 

להלן מספר דוגמאות נפוצות למקרים בהם הצדדים קבועים הוראות בהסכמים אשר מעניקות להם את הזכות לבטל את ההסכם (בכפוף להוראות הספציפיות של החוזים ולמגבלות הדין והפסיקה):

• חוזה יכול להעניק לצד להסכם לבטלו אם הצד השני לא ביצע חובה כלשהי שהתחייב לבצע לפי ההסכם. למשל בחוזה שותפות עסקית פעמים רבות קובע גם את חלוקת התפקידים בין הצדדים, אם אחד מהשותפים לא מגיע למשרד או לא מבצע את עבודתו כאמור בהסכם ביניהם, אותו מצב עשוי להיות עילה לביטול החוזה. כך גם בחוזה עבודה, כאשר עובד לא מגיע לעבודתו, ללא הצדקה חוקית למשל עקב מחלה,  או כאשר עובד מפר את אחת מחובותיו למשל חובת סודיות.
• הסכם יכול לקבוע כי במצב בו צד לא מבצע תשלום כלשהו או לא מעביר לצד השני סחורה כלשהי בזמן, באיכות, בכמות או במועד שסוכם עליו מראש, לצד השני תעמוד זכות לבטל את החוזה. למשל זכיין אשר לא מבצע תשלומים שוטפים לרשת בניגוד להוראות חוזה הזיכיון. דוגמה נוספת היא אי השבת כספי ההלוואה במועד, בניגוד להסכם ההלוואה שנחתם בין הצדדים.
• בלא מעט הסכמים נקבע כי צד להסכם רשאי לבטלו רק לאחר שנתן לצד המפר את ההסכם אפשרות לתקנו תוך פרק זמן קבוע מראש (מכתב התראה). למשל בהסכם שכירות לעסק בדרך כלל יינתן לשוכר האפשרות לתקן את החוזה במקרה של הפרה לפני ביטולו, למשל אם השוכר לא ישלם דמי שכירות לאחר שנשלחה לו התראה בת 10 ימים, המשכיר יהיה ראשי לבטל את הסכם השכירות. דוגמה נוספת, למשל כאשר קונה נכס לא עמד בלוח התשלומים שנקבע בהסכם לרכישת הדירה ופעל בניגוד להנחיות החוזה.

למידע נוסף בנושא גביית כספים מלקוחות ובפתיחה בהליכים משפטיים ראו:

• איך להתמודד עם לקוחות שמסרבים לשלם.
• הליך תביעה מהיר באמצעות הוצאה לפעול ראו – תביעות על סכום קצוב (תביעה על סכום קצוב), תביעות לביצוע שטר למשל שיק ללא כיסוי וכן ראו גם תביעה בגין שטר חוב.
• סוגי תביעות: ראו הגשת תביעה,  הגשת תביעה נגד חברה בפירוק – תביעת חוב בפירוק, הגשת תביעה נגד המדינה , הגשת תביעה נגד מעסיק, הגשת תביעה נגזרת.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

איך להתמודד עם לקוחות שדוחים תשלומים או מסרבים לשלם?

איך להתמודד עם לקוחות שמסרבים לשלם? דגשים בנוגע לגביית כספים

לא משנה אם יש לכם לקוחות עסקיים או לקוחות פרטיים, אתם עסק קטן, בינוני או גדול חשוב שתקצו משאבים לצורך טיפול בענייני גבייה. למרות המאמצים לגביית חובות, לעיתים החוב הופך לחוב אבוד שלא ניתן לגבייה.

רשימה זו תציג מספר נקודות חשובות בנוגע להתמודדות עם לקוחות אשר דוחים תשלומים או מסרבים לשלם. הצעדים שניתן לנקוט נגד לקוחות לא משלמים או לקוחות אשר דוחים תשלומים מתחלקים לשני סוגים, צעדים שננקטים מראש בכדי למנוע את אי התשלום ולהגדיל את הסיכוי לפירעון מהלקוח בעת הצורך וצעדים שננקטים בדיעבד, לאחר שהלקוח מתחמק מתשלום ויש צורך לגבות ממנו את החובות.

מה ניתן לעשות כדי להימנע ממצבים של לקוחות שמסרבים לשלם או לא משלמים?

להלן מספר דגשים שיכולים לסייע לעסקים להפחית את התחמקות הלקוחות מתשלומים ולהגדיל את הסיכוי לגבות את הכספים בעת הצורך.

• הסכם התקשרות מסודר – אחד מהצעדים שיעזרו לכם להבטיח את התשלומים מהלקוחות היא עריכת הסכם התקשרות איכותי. אומנם כל אחד יכול להכין חוזה הכולל את פרטי הצדדים וסוג העסקה, אולם הסכם הנערך על-ידי עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (שערך הסכמים רבים מהסוג האמור) שונה בתכלית מהסכם הנערך על-ידי מי שאינו בקיא ברזי התחום. הסכם טוב יסדיר את הזכויות והחובות שלכם ושל הלקוחות והא יאפשר לכם לא רק להגן עליכם טוב יותר מפני תביעות, אלא גם לסייע לכם בהליך גביית הכספים בעת הצורך ואף להרתיע לקוחות מלהפר את ההסכם. מדוע הסכם התקשרות יכול להרתיע לקוחות מלהפר אותו? בין היתר, לאור סנקציות שניתן לקבוע בהסכם (כגון תשלומי ריבית, פיצויים מסוכמים ועוד). כמו כן הסכם איכותי יכלול דרישה להעמדת ביטחונות טובים מלקוחותיכם.
• מקדמה וביטחונות – כלי נוסף שיסייע לכם להפחית את הסיכון הכרוך בהתקשרות עם לקוחות הוא גביית מקדמות. כך לפחות חלק מהתשלום יובטח מראש. בנוסף לדרוש מהלקוחות להעמיד לרשותכם שיקים ובטוחות נוספים כגון שטר חוב, ערבויות אישיות וערבות בנקאית או פיקדון כספי להבטחת פירעון תשלומים עתידיים.

איך לגבות תשלום מלקוחות שדוחים את מועד התשלום או לא משלמים?

למרות שכל עסק מנסה להימנע מלהזדקק להפעיל משאבים לגביית כספים, כל העסקים סובלים מקשיים בגבייה, גם אם נחתם הסכם התקשרות מסודר.

למרות זאת, גם אם הגעתם לשלב הגבייה מומלץ לנהל אותו באופן מבוקר ובעזרת ליווי מקצועי של עו"ד. פניה מקודמת לעורך דין תוכל לסייע לכם לשפר את הסיכוי לגבות את הכספים מהלקוחות.

להלן מספר דגשים בנושא גביית תשלום מלקוחות

1. ניהול מערך גביה שיטתי – כל עסק צריך להקצות זמן ומשאבים לנושא הגבייה, למשל להציב עובד של החברה שחלק מהזמן שלו מוקדש לגביית כספים מלקוחות, ליצור שיטת עבודה בנושא גביית החובות – למשל לשלוח דרישת תשלום בכתב, אחריה שליחת תזכורת נוספת ולבסוף שליחת מכתב התראה מעורך דין. למידע נוסף בנוגע לאיך לגבות חובות ראו – גביית חובות.
2. ניהול סיכונים קבוע – פעמים רבות בעיקר כשנושא הגביה אינו מובן מאליו או מעורר קשיים, דוגמה בולטת לכך היא כאשר יש כשלים באספקת המוצרים או השירותים, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך הדין מראש, עוד לפני שליחת התראות ותזכורות. זאת מאחר ויש סיכוי שדרישת התשלום תעבור לפסים של סכסוך משפטי ואף לערכאות משפטיות. חשיבות התייעצות עם עורך דין לחוזים מתחדדת כאשר הלקוח מסרב לשלם, מדובר בשלב נוסף שבו חשוב לפנות לעורך הדין שמלווה אתכם ויחד תנסו להבין מה הסיבה לא אי התשלום. כמו כן תמיד טוב לדעת מה הסיבה שהלקוח מסרב לשלם או דוחה את התשלומים, למשל יש לקוחות מתכוונים לשלם פשוט נקלעו לקשיי נזילות או שהנושא "נפל בין הכסאות". לעומת זאת יש לקוחות שדוחים תשלומים באופן מכוון, חלקם כלל אינם מתכוונים לשלם ויעשו הכל על-מנת לחמוק מתשלום או לשלם סכום נמוך מהסכום שסוכם. בכל אחד מסוגי הלקוחות החייבים רצוי להתנהל באופן מוסדר ולתעד את כל השתלשלות האירועים (כבר מתחילת ההתקשרות ובכל מקרה ממועד דרישת התשלום). חשיבות התיעוד מתחזקת במיוחד כאשר בכוונתכם לנקוט צעדים משפטיים כנגד אותם לקוחות שלא משלמים.
3. נקיטת צעדים נגד הלקוחות שדוחים תשלומים או מסרבים לשלם – טיפול בחלק מהחובות יחייב אתכם לנקוט צעדים נוספים למשל במקרה בו השיק שנמסר הוא ללא כיסוי (שיק ללא כיסוי) או שהלקוח מסרב לשלם או שעושי להיגרם לכם נזק נוסף כתוצאה מאי התשלום. איך לנהוג במקרים אלו? האם עדיף לשלוח מכתבי התראה, מימוש בטוחות (שטר חוב, ערבות בנקאית, ערבות אישית וכיו"ב), הגשת תביעות ועוד. טרם נקיטת הליכים משפטיים מומלץ להתייעץ עם עורך הדין (משרד עו"ד) בנוגע לאסטרטגיה הפעולה הכדאית. למידע נוסף מומלץ לעיין גם ברשימה – הפרת הסכם וברשימה נוספת – איך לבטל הסכם?

 הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

איך לכתוב הצעת מחיר?

מהי הצעת מחיר? איך לכתוב הצעת מחיר? מה חשוב לכלול בכתיבת ההצעה? האם הצעת מחיר היא חוזה מחייב?

רשימה זו רלוונטית כמעט לכל עסק אשר עושה שימוש בהצעות מחיר – לרבות עסקים המספקים שירותי תכנות (למשל בית תוכנה, בניית אתרים ואפליקציות – כגון הסכם פיתוח תוכנה), ייעוץ עסקי או אסטרטגי (למשל הסכם ייעוץ לצורך ליווי חברות או פרויקטים נקודתיים כגון כתיבת תוכנית עסקית), שיווק ומכירות (במדיה מסורתית ואינטרנטית – שיווק במנועי חיפוש, רשתות חברתיות וכיו"ב- למשל הסכם שיווק וקידום אתרים), שירותי עיצוב וגרפיקה (כגון עיצוב גרפי, עיצוב אתרים ואפליקציות, עיצוב ממשק משתמש, עיצוב משחקים, עיצוב פנים, אדריכלות, עיצוב תעשייתי וכו'), שירותי תרגום, שירותי ראיית חשבון, שירותי עריכת דין (למשל הסכם ריטיינר או הסכם שכר טרחה), שירותים בתחום הנדל"ן (כגון ניהול נכסי נדל"ן, הקמת פרויקטים, שירותי תיווך מקרקעין ועוד) גופים המעניקים חסויות (הסכם למתן חסות) וכיו"ב.

אם יש לכם עסק במסגרתו הנכם נדרשים להעביר ללקוח הצעת מחיר להלן מספר נקודות שכדאי להכיר.

הצעת מחיר היא אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בדרך לכל התקשרות עסקית. בדרך כלל הצעות מחיר כוללות לא רק את המחיר הנדרש עבור המוצרים או השירותים שיסופקו אלא גם את תנאי התשלום ועוד רכיבים נוספים.

לעיתים בעלי עסקים מפרידים בין הצעת מחיר, הצעה שכוללת מחיר עבור מוצר או שירות, לבין הסכם התקשרות. חשוב להבין כי ברוב המקרים קיימת חשיפה משפטית גדולה יותר למי שמעביר הצעות מחיר שלא נערכו על-ידי עו"ד.

מהי הצעת מחיר? בקצרה, הצעת מחיר היא פניה של אחד לאחר הכוללת מספר תנאים למכירה או אספקה של טובין או שירותים. במילים אחרות הצעת מחיר (לאחר שהיא מתקבלת) פעמים רבות הופכת להסכם התקשרות בין העסק ללקוח, לעיתים לאחר אישור ההצעה נחתם הסכם התקשרות נפרד (למשל הסכם ייעוץ).

איך לכתוב הצעת מחיר מסחרית?

הצעת מחיר ששולחים עסקים בדרך כלל נערכות על-ידי עו"ד (עורך דין לחוזים), מאחר ואלו כוללות התחייבויות ובכלל זה אחריות של העסק (נותן השירות, היצרן ואחרים) כלפי צד ג'. הצעת מחיר שאושרה על-ידי הצד שקיבל אותה מהווה הסכם, בכפוף לאמור בהצעה ולהוראות הדין (להרחבה ראו גם איך נכרת חוזה). לכן, על-מנת להגן על האינטרסים שלכם לצורך כתיבת הצעת מחיר או הסכם התקשרות רצוי להתייעץ עם עורך דין מימון בתחום שיגן על האינטרסים שלכם.

מה כוללת הצעת מחיר?

כפי שציון לעיל הצעת מחיר יכולה במהרה להשתכלל לחוזה מחייב. ולכן אין להקל ראש בעת הכנתה. נוסח הצעת מחיר משתנה ממקרה למקרה, להלן מספר נושאים שחשוב לשקול בעת הכנת הצעת מחיר:

• תאריך ההתקשרות ותוקף ההצעה – האם הצעת המחיר מוגבלת בזמן? למשך 10 ימים, חודש וכיו"ב?
• פרטי הצדדים – פרטי המוכר או נותן השירות – שם מלא של העסק (כולל מספר ת.ז או ח.פ או שותפות) בצירוף כתובת וכן פרטים מלאים של הלקוח – הקונה או מקבל השירות – בצירוף שם מלא וכתובת.
• מחיר ותנאי תשלום – מה גובה התמורה עבור אספקת השירותים או הסחורות? איך מחושב המחיר שנקבע בהצעה? האם מדובר במחיר לפי שעה, מחיר חודשי, מחיר לפי כמות וכיו"ב? באילו תנאים אם בכלל יחול שינוי במחיר? מה מועד התשלום והאם הוא יחולק לתשלומים? האם חלק מהתשלום ישולם מראש (תמיד עדיף לקחת מקדמה)? מהו אמצעי התשלום? במזומן, בכרטיס אשראי, בשיקים, בהעברות בנקאיות או בדרך אחרת? האם המחיר כולל מע"מ או שאינו כולל מע"מ? אם לא תרשמו ההנחה היא שהמחיר כולל מע"מ.
• פרטי השירות או הטובין – הצעת מחיר היא ביחס לשירות או טובין שצד אחד מעניק לשני, עבור מה ניתנת הצעת המחיר? מהו השירות שאתם מספקים לצד השני? (ייעוץ עסקי, שירותי ניהול, שירותי פיתוח, ייעוץ בנושא משכנתא והלוואת, ייעוץ השקעות, ייעוץ משפטי, שירותי ראיית חשבון, שירותי אדריכלות ועיצוב, ייעוץ מקצועי אחר וכיו"ב) מה הסחורה שאתם מספקים? ריהוט, מוצרי ביגוד והנעלה, מוצרי יוקרה, מוצרי מזון, מוצרי פארם, ציוד אלקטרוניקה ומחשבים, ציוד משרדי, חומרי גלם, רכבים וכיו"ב.
• תנאי אספקת סחורה או שירות – מה התנאים לאספקת הסחורות או השירותים? האם השירותים יסופקו לפי אבני דרך שאתם או הצד השני יכתיב? עדיף לקבוע לוח זמנים מראש.
• תנאים להספקת אספקת השירות או הסחורה ו/או תנאים לביטול התקשרות – מה התנאים לביטול ההתקשרות? האם ביטול יכול להיעשות בהודעה חד צדדית? בדרך כלל תרצו לקבוע שסחורה או שירות שסופק עד להודעת הביטול יחייב את הלקוח בתשלום.
• שינויים וחריגה בהיקף העבודה – נפוץ מאוד במקרים של אספקת שירותים, חשוב להסדיר מה קורה אם היקף העבודה גדל, לדוגמא אם סיפקתם שירותי יעוץ עבור פיתוח מוצר, עיצוב, תכנון וכיו"ב, כאשר סוכם שמשך זמן העבודה הוא עד להצגת תוצרים שהוגדרו מראש, לעיתים היקף העבודה גדל, למשל יש שינויים בשירותים או במוצרים שאתם מספקים, רצוי לשקול גם שינוי במחיר במצב כאמור.
• אחריות – מי אחראי על השימוש במוצר או בשירות לאחר אספקתם?
• קניין רוחני – מי הבעלים של זכויות היוצרים, סימני המסחר, פטנטים ו/או מידע מהותי אחר שיפותח במסגרת אספקת השירותים – הלקוח או העסק? חשיבות הנושא מתחדדת במיוחד במחירים עבור שימוש בתוכנות (למידע נוסף ראו קניין רוחני).
• תנאים לביטול הסכם – איך אפשר לבטל הצעת מחיר? האם אפשר לבטל את ההצעה? ביטול הצעה תלוי בין היתר בהוראות הדין ובאופן שבו ההצעה מנוסחת ובכלל זה הוראות בדבר הפרה או ביטול (להרחבה ראו איך לבטל הסכם), איך להתנהל מול לקוחות שלא משלמים? (התמודדות עם לקוחות שלא משלמים).

המלצה לסיום – הצעת מחיר צריכה להיות כתובה באופן ברור, ניסוח חסר או לא מדויק גם יותר קל להבנה עבור הלקוח ומעבר לכך הצעת מחיר שאינה מספיק בהירה לצדדים עשויה להסב לשניהם עוגמת נפש ואף חסרון כיס במקרה של מחלוקות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

מכתב התראה מעורך דין – האם לשלוח מכתב? ואיך להגיב למכתב שהתקבל?

לצורך הכנת מכתב התראה מעורך דין או התייעצות בנוגע להכנת תגובה למכתב התראה, מומלץ לפנות לעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (בתחום העסקי – עורך דין חברות, בתחום המקרקעין – עורך דין למקרקעין או נדל"ן, בתחום המעמד האישי – עורך דין לדיני משפחה וכיו"ב).

מה זה מכתב התראה מעורך דין?

מכתב התראה מעורך דין כולל בדרך כלל דרישה לבצע פעולה כגון תשלום סכום כספי או מסירת סחורה או ציוד או דרישה לתיקון הפרה של התחייבות חוזית או חובה חוקית אחרת כגון פרסום המהווה לשון הרע.

אם נפגעתם ממעשה או מחדל של צד ג', רצוי לשקול לשלוח מכתב התראה לצד המפר, לצורך כך מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד.

מכתבי התראה נפוצים מאוד בנושא חובות ותשלומים, כאשר צד מסרב לשלם את חובו לעסק. למידע נוסף בנושא התמודדות עם חובות ראו איך להתמודד עם לקוחות שלא משלמים.

מכתב ההתראה מהווה התראה לפני נקיטת פעולה למשל מימוש ביטחונות (שיק, ערבות אישית, שטר חוב, פיקדון, ערבות בנקאית וכיו"ב), ביטול הסכם – למידע נוסף ראו איך לבטל הסכם? – פתיחה בהליכים משפטיים (למשל הגשת תביעה לאכיפת הסכם, תביעה על סכום קצוב, תביעה לביצוע שטר, למשל תביעה בגין שיק ללא כיסוי, למידע נוסף ראו הגשת תביעה) ועוד.

יצוין כי בדרך כלל ניתן לנמען אפשרות לתקן את ההפרה שביצע או לשלם בעד הנזק או ההוצאות שנגרמו לשולח.

איך להגיב למכתב תראה מעורך דין? חשוב להבין כי תגובתכם תשפיע באופן ישיר על התוצאה, ולכן מומלץ לא להגיב ללא ייעוץ משפטי מעורך דין בעל ידע וניסיון בטיפול בסכסוכים משפטיים. הייעוץ המשפטי בנוגע לאופן הפעולה שיש לנקוט עם קבלת מכתב ההתראה משתנה ממקרה ולמקרה ולתלוי בנסיבות שהובילו לשליחת המכתב. פעמים רבות יהיה צורך לשלוח מכתב תגובה. כמובן שאת נוסח המכתב יש להפקיד בידי משרד עו"ד שילווה אתכם.

האם כדאי לשלוח מכתב התראה מעורך דין? כל מקרה יש לבדוק לפי העובדות הרלוונטיות לרבות ההתחייבויות של הצדדים (לרבות מכוח הסכמים שנחתמו), הוראות הדין, שיקולים עסקיים ועוד. זו עשויה להיות טעות גדולה לשלוח מכתב התראה (בין אם המכתב נשלח מעורך דין ובין אם נשלח באופן עצמי) ללא התייעצות עם עורך דין מומחה בתחום.

להלן דוגמאות נפוצות לשליחת מכתבי התראה מעו"ד:

1. בתחום האזרחי-מסחרי – מכתב התראה ובו דרישה לקבלת מסמכים או כספים בגין חוב שלא שולם, למשל חוב  בגין אי תשלום עבור אספקת שירותים או סחורות (הפרת הסכם התקשרות עם לקוח או הסכם למתן שירותים); חוב לרשת זכיינות (אי תשלום דמי זיכיון, תמלוגים שוטפים, דמי שיווק ועוד), חוב בגין הפרת הסכם הלוואה (כגון אי תשלום במועד למשל עקב כך ששיק חזר ללא כיסוי, אי תשלום הפרשי ריבית והצמדה); מכתב התראה בגין פרסום לשון הרע או מכתב התראה ואזהרה לפני נקיטת הליכים בגין גזל סודות מסחריים (למשל עקב הפרת חוזה סודיות) או הפרה של סימן מסחר; מכתב התראה בגין הפרת הסכם בין שותפים (חוזה שותפות עסקית) או לפני פירוק של שותפות עסקית (פירוק שותפות או פירוק חברה) ועקב סכסוך בין שותפים; מכתב דרישה לקבלת מידע או מסמכים או כספים או לתיקון ליקויים בחברה מנושא משרה בחברה, מבעל מניות בחברה למשל טרם הגשת תביעה נגזרת או תביעה נגד בעלי מניות בעילה של קיפוח (למידע נוסף ראו קיפוח בעל מניות), לעיתים נשלחים מכתבי התראה לפני הגשת תביעה ייצוגית וכיו"ב.
2. בתחום דיני העבודה – חלק גדול ממכתבי ההתראה בתחום דיני עבודה נשלחים על-ידי מעסיקים לעובדים ועל-ידי עובדים למעסיקים. להלן מספר דוגמאות לשליחת מכתבי התראה: מכתב התראה בגין אי תשלום שכר מלא, מכתב התראה בשל הפרת חוזה עבודה, מכתב התראה בגין פיטורים שלא כדין, מכתב התראה בגין הטרדה מינית או לשון הרע במקום העבודה ועוד (למידע נוסף ראו הגשת תביעה נגד מעסיק).
3. בתחום המקרקעין – דרישה לתשלום חוב בגין אי עמידה בתשלומי משכנתה או הפרת הסכם לרכישת דירה; מכתב התראה בדרישה לפירוק שיתוף במקרקעין (פירוק שותפות במקרקעין); מכתב התראה לפני נקיטת הליכים של משכיר כלפי שוכר בגין הפרת הסכם שכירות לדירה (או חוזה שכירות לעסק) וגרימת נזק למושכר או אי תשלום חובות (כגון דמי שכירות, ארנונה וכיו"ב) או אי תשלום פיצוי מוסכם; מכתב התראה מרשות מקומית לתשלום היטלי פיתוח, השבחה או אגרות וכיו"ב.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

למידע נוסף אתם מוזמנים להשאיר הודעה ונדאג שעורך דין יצור עמכם קשר:

שם(חובה)

דואר אלקטרוני(חובה)

טלפון

פרטי הפניה(חובה)

שלח

Δ

זכות יוצרים

מה זה זכות יוצרים?

בקצרה יצוין כי זכות יוצרים היא חלק מזכויות הקניין הרוחני, זכות היוצרים מורכבת מזכות כלכלית  – להחליט באיזה אופן ניתן לעשות שימוש בזכותו ולהפיק ממנה תועלת – ומזכות מוסרית – הזכות שהיצירה תיקרא על שמו של היוצר ולא יוטל בה פגם שלא מרצונו (למידע נוסף יש לעיין בחוק זכויות יוצרים, בתקנותיו ובפסיקה המתעדכנת מעת לעת).

לפי חוק זכויות יוצרים, זכות יוצרים מוגדרת כזכות הבלעדית לעשות ביצירה או בחלק מהותי ממנה, פעולה (או יותר) כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: (1) העתקה של היצירה – העתקת היצירה כוללת עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית ובכלל זה אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או טכנולגי אחר, עשיית עותק תלת ממד של יצרה דו ממדית, עשיית עותק דו ממדי של יצירה תלת ממדית, העתקה אירעת של היצירה (2) פרסום של היצירה – לגבי יצירה שלא פורסמה (כמוגדר בחוק זכויות יוצרים) (3) ביצוע פומבי של יצירה הכולל השמעתה או הצגתה בציבור במישרין ו/או באמצעות מכשיר – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט; (4)  שידור של היצירה (העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור)  – לגבי כל סוגי היצירות; (5) העמדת היצירה לרשות הציבור (העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם) – לגבי כל סוגי היצירות; (6) עשיית יצירה נגזרת – יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד-  ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית; (7) השכרה של היצירה כאמור בסעיף 17 לחוק זכויות יוצרים– לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.