ארכיון חודשי: מאי 2016

שותפות עסקית

מהי שותפות עסקית? שותפות היא צורת התאגדות משפטית של לפחות שני גורמים (לרבות חברות) הפועלים יחד (בקשרי שותפות) על-מנת לנהל עסק משותף ולהפיק ממנו רווח, למעט מספר חריגים ובכפוף להוראות הדין.

לפני פיתחת שותפות עסקית מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום.

לפני הקמת שותפות עסקית להלן מספר דגשים חשובים

להלן כמה דגשים בנוגע להקמת שותפות:

  • צורת התאגדות – האם הקמת שותפות היא צורת ההתאגדות המועדפת עליכם? ייתכן ועדיף לכם להקים חברה, לצורך כך מומלץ לשקול היטב את היתרונות והחסרונות הכרוכים בהקמה וניהול של שותפות לעומת הקמה וניהול של חברה (להרחבה ראו יתרונות חסרונות בהקמת חברה).
  • אחריות השותפים לחובות השותפות – בשותפות כללית כל השותפים אחראיים באופן אישי לחובות השותפות (בכפוף להוראות הדין), לעומת זאת, בשותפות מוגבלת, בה השותפים הכללים בלבד אחראיים לחובות השותפות, זאת בכפוף להוראות פקודת השותפויות. בשותפות כללית אין חובה לערוך חוזה שותפות (אולם מומלץ מאוד לעשות זאת), בשותפות מוגבלת חובה לערוך הסכם שותפות מוגבלת.
  • הגבלת מספר השותפים – החוק מגביל את מספר השותפים בשותפות לעשרים שותפים, למעט מספר חריגים כגון שותפות של עורכי דין ורוחי חשבון.
  • למידע נוסף בנוגע לרישום שותפות ראו פתיחת שותפות.

מה חשוב לדעת לפני כניסה לשותפות עסקית?

  • בחירת שותפים – הרכבת הצוות – שותפות עסקית בדרך כלל נועדה להיות מערכת יחסים ארוכת טווח, ולכן חשוב לבחור את השותפים לדרך בקפידה, ולהגדיר מראש את הכישורים האישיים והמקצועיים המצופים מהשותפים המצטרפים.
    • בחירת שותפים בעלי ערך מוסף – מה הרקע והניסיון של השותף שאיתו אתם עתידים להקים את העסק? האם הוא בא מתחום הפעילות של העסק או מתחום משיק? שותף בעל ידע וניסיון בתחום העיסוק של הפעילות המשותפת או בעל רשת קשרים ענפה או בכל נכסים שיכולים לתרום לקידום העסק או להביא לחיסכון בעליות של העסק יכולים לסייע באופן משמעותי להצלחת העסק.
    • בחירת השותפים בעלי כישוריים אישיים טוביםלצד הכישורים המקצועיים, הידע והניסיון הנדרשים מהשותפים המצטרפים חשוב לבחון גם את הכישורים האישיים שלהם – יכולת העבודה בצוות, יכולת התמודדות במצבי לחץ, בעלי יחסי אנוש טובים וכיו"ב.
  •  חלוקת תפקידים
    • למרות שבתחילת הדרך יש מעורבות גדולה יותר של כל השותפים בכל ענייני השותפות, רצוי להגדיר מראש, במסגרת הסכם השותפות, את תחומי האחריות וחלוקת התפקידים בין השותפים.
  • הסכם שותפות עסקית – לצורך הקמה וניהול שותפות חשוב להסדיר מראש ובכתב את הזכויות והחובות של השותפים בשותפות, זו תהיה גם הזדמנות טובה לערוך תיאום ציפיות בין השותפים בנוגע לאופן העבודה המשותפת. להלן מספר דגשים בנוגע להסכם השותפות:
    • התייעצות עם עורך דין – הכנת הסכם שותפות היא מלאכה הנשענת על ידע וניסיון רבים, הסכם טוב יותאם לצרכים הספציפיים של המתקשרים תוך התחשבות במגבלות הדין והפסיקה. לצורך הכנת החוזה רצוי מאוד להתייעץ עם עורך דין ((משרד עו"ד).
    • מנגנון קבלת החלטות בשותפות – חשוב להסדיר מראש מה האופן שבו קבלת החלטות בשותפות? באיזה אופן יתכנסו ישיבות הנהלה? מה התנאים לצירוף שותפים חדשים?
    • השקעות על-ידי השותפים – אם לצורך הקמת השותפות יש להזרים הון ראשוני, למשל לצורך רכישת סחורה, ציוד ותשלום לנתוני שירותים, חשוב להסדיר מראש מהו הסכום שכל שותף יצטרך להעביר לחשבון השותפות.
    • פירוק שותפות – מה התנאים לפירוק השותפות? האם מנגנוני הפירוק נקבעו בהסכם שותפות? האם כל הפרת חוזה תעניק ליתר השותפים את הזכות לדרוש את פירוק השותפות? (למידע נוסף ראו פירוק שותפות עסקית).
    • העסקת עובדים או נותני שירותים – מי מחליט על העסקת עובדים? האם כל שותף יהיה אחראי על העסקת עובדים או נותני שרותים בתחום אותו הוא מרכז או שהחלטות יתקבלו בישיבות הנהלה? (למידע נוסף בנושא העסקת יועצים ועובדים ראו הסכם ייעוץ או הסכם עבודה).
    • חשבון בנק וזכויות חתימה – מי מורשה לחתום בשם השותפות ובאילו תנאים? עם פתיחת השותפות מומלץ לפתוח חשבון בנק חדש ייעודי לניהול הכספים של השותפות (למידע נוסף ראו פתיחת חשבון בנק לחברה); כמו כן יש להכין פרוטוקול מורשי חתימה.
    • קניין רוחני – מי הבעלים של הקניין הרוחני – סימני מסחר, זכויות יוצרים, פטנטים, סודות מסחריים וכוי"ב? האם הקניין רוחני יועבר לבעלות העסק?
    • הפרת הסכם שותפות – אילו פעולות יהווה הפרה של חוזה השותפות? האם יוטלו סנקציות (כגון פיצוי מוסכם) על מפרי החוזה? איך ניתן לבטל את חוזה השותפות? (למידע נוסף ראו איך לבטל הסכם?)
    • מימון השותפות – מי ממן את הפעילות העסקית של השותפות? האם השותפים יעמידו הלוואות לשותפות? מה תנאי הלוואות?
    • למידע נוסף ראו חוזה שותפות עסקית.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

ערבות אוואל

ערבות אישית אוואל

לפני חתימה על ערבות אוואל או לצורך הגשת תביעה מכוח ערבות אוואל יש להתייעץ עם עורך דין – עורך דין חוזים.
מה זה ערבות אוואל? בקצרה, הכוונה היא לערבות לכל דבר ועניין, של עושה הערבות כלפי הנושה.

ערבות היא בטוחה שנועדה להבטיח קיום של התחייבות. בחוק הערבות מוגדרת ערבות באופן הבא: "א) ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי. ב) הערבות יכול שתהיה לחיוב כולו או מקצתו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי קצוב"

ערבות אוואל שונה מערבות רגילה מאחר והערבות היא לשטר. מה זה שטר? שטר מוגדר בפקודת השטרות כך: "שטר חיליפין לרבות שק". ההגדרה של שטר חיליפן בפקודה: "שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסוים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה".

  • למידע נוסף על סוגי ביטחונות ועל ההבדלים ביניהם, לרבות שטר חוב, שיק ביטחון, ערבות בנקאית, פיקדון כספי וכיו"ב ראו סוגי ביטחונות.
  • בשוק העסקי ערבות אוואל ניתנת בהזדמניות רבות לרבות בעת התקשרויות בהסכמי ייצור, שיווק, הפצה, הלוואה, פיתוח, שירות, בניה ועוד.

תביעה לפי ערבות אוואל

המשמעות העיקרית לערבות לפי שטר היא שניתן לתבוע מכוח הערבות ישירות בהוצאה לפעול (למידע נוסף ראו פתיחת תיק הוצאה לפעול וכן ראו תביעה לפי שטר), להבדיל מערבות רגילה אשר נתבעת בערכאה השיפוטית המתאימה (בית משפט שלום, בית משפט מחוזי, בוררות וכיו"ב).

פקודת הערבויות (סעיף 57 לפקודה) מגדירה ערבות אוואל כך:

"ערבות לשטר יכול שתיכתב על גוף השטר או שתינתן במסמך נפרד, והיא נוצרת על ידי הביטוי bon pour aval או ביטוי אחר שווה לו, שיש אחריהם חתימה; לא נאמר בעד מי ניתנה ערבות לשטר, רואים אותה כאילו ניתנה בעד עושה השטר אם הוא שטר חוב, או בעד המושך אם אינו שטר חוב."

הגשת תביעה לרוב מתרחשת לאחר הפרה של התחייבות כלשהי (למשל אי תשלום במועד או מסירת הצהרות כוזבות, אי פינוי נכס ועוד – למידע נוסף ראו הפרה של חוזה). חשוב לציין כי טרם הגשת תביעה לפי ערבות אוואל או נקיטת פעולה לגביית החוב מכוח הערבות, לרבות שליחת מכתב התראה רצוי להתייעץ עם עורך דין. (למידע נוסף ראו ביטול הסכם וכן מכתב התראה מעורך דין).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

סוגי ביטחונות

באופן כללי ובקצרה יצוין כי ביטחונות הם כלי להבטחת התחייבות של אדם, תאגיד או גוף אחר (יכונה להלן: חייב), אשר נועדו לשרת את הצד שביקש את הבטוחה (יכונה להלן: נושה), כך שבמקרה והחייב לא קיים את חיוביו, הנושה (מי שדרש את הערבות) יוכל להיפרע מהביטחונות.

איזה סוגי ביטחונות קיימים?

לצורך הכנת ביטוחנות מתאמים רצוי להתייעץ עם עורך דין – משרד עו"ד.

להלן מספר ביטחונות נפוצים, יודגש כי מדובר ברשימה חלקית ותמציתית:

  1. ערבות אישית – התחייבות של נותן הערבות (הערב) לקיים התחייבויות של אדם או תאגיד (החייב), כלפי צד ג' (הנושה). הערבות היא בטוחה שנמסרת לצד ג', בה מתחייב הערב לקיים התחייבויותיו של אחר, בהתאם לכתב הערבות. הערבות יכולה להיות לגבי כל או חלק מהתחייבויות הנדרשות, בהתאם לנוסח כתב הערבות. לפי חוק הערבות התשכ"ז-1967, הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לנושה או בהתחייבות שהערב מסר עליה הודעה לנושה. כמו כן קיימת ערבות לפי צו של רשות, במקרה זה הערבות נוצרת עם מסירת כתב הערבות לרשות. יצוין כי קיימת ערבות מסוג אוואל, אשר נועדה לשמש כערבות לשטר (להרחבה ראו ערבות אוואל).
  2. שטר חוב – שטר חוב הוא התחייבות בכתב מאדם (הערב) לאחר (הנושה), אשר נחתמה על-ידי הגורם אשר עשה את השטר, בדרך כלל החייב. השטר כולל התחייבות לפרוע את החוב של החייב כאמור בשטר וכתלות בגובה החוב. למידע נוסף ראו שטר חוב.
  3. שיק של החייב – שיקים רגילים של החייב עצמו, למשל של אדם או תאגיד, אשר ניתנים כמשמרת לצורך הבטחת קיום התחייבות. בקצרה יצוין כי השיק הוא הוראה של מוציא השיק לבנק לשלם לאדם שמחזיק בשיק סכום כסף הנקוב בשיק. במקרה זה להבדיל מהשיק הבנקאי, במידה והחייב נקלע לקשיים כלכליים ואין לו מסגרת אשראי נוספת בחשבון הבנק, עם הגשת השיק לגביית הסכום, השיק יוחזר. יצוין כי גם השיק הרגיל תקף לפרק זמן מוגבל.
  4. שיק בנקאי – שיק של הבנק לפיו הבנק מתחייב לשלם למי שלטובתו נמסר השיק סכום כסף, בגובה הסכום שנרשם על גבי השיק. המחאה זו אינה תלויה במצבו הכלכלי של החייב אלא בבנק שמסר את השיק בלבד. מי שערב לחוב או להתחייבות הוא למעשה הבנק שהנפיק את השיק. ההמחאה תקפה לפרק זמן קצר יחסית, עד 6 חודשים, אך יתכנו שינויים.
  5. פיקדון כספי – סכום כסף שמופקד אצל הנושה ונועד להבטיח קיום התחייבות. בדרך כלל מוסכם כי סכום זה יושב לחייב או לגורם שהעמיד את הפיקדון בתום תקופת ההתקשרות ולאחר שהוכח כי מולאו כל ההתחייבויות לפי ההסכם.
  6. ערבות בנקאית – ערבות שנותן הבנק, במסגרתה הבנק הוא הערב לקיום התחייבות כלשהי. כך שהבנק מתחייב לשלם לצד שדרש את הערבות (הנושה) את הסכום הנקוב בערבות הבנקאית תוך מס' הימים, בהתאם ל נקוב בערבות ממועד קבלת הדרישה מהנושה. במילים אחרות, הבנק,  לוקח על עצמו התחייבות לפרוע את חובות הנושה, במידה שהאחרון לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלקח על עצמו (למידע נוסף ראו ערבות בנקאית).
מימוש ערבויות וביטחנות
האם כדאי לממש ערבויות או בטחנות אחרים? טרם מימוש ערבויות, הגשת תביעות או שליחת מכתבי התראה, חשוב להתייעץ עם עורך דין, מימוש ביטחונות שלא כדין, למשל בניגוד להסכם ההתקשרות שבין הצדדים, עשוי להסב נזק רב.

למידע נוסף ראו:

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

ערבות בנקאית

מה זה ערבות בנקאית? איך ממשים (מחלטים) ערבות בנקאית? האם חובה לתת התראה לפני מימוש ערבות בנקאית?

מהי ערבות בנקאית? בקצרה, ערבות בנקאית היא התחייבות של הבנק לביצוע תשלום למי שנמסרה לו הערבות (הנושה). הבנק מתחייב כלפי הנושה שניתנה לו "הערבות הבנקאית" לשלם לו את סכום הערבות הנקוב, עם דרישתו.

הערבות הבנקאית מבטיחה לנושה אופציה לגביית סכום כספי ישירות מהבנק, ללא צורך לדרוש את הסכום מהגורם אשר התחייב לשלם לו.

ערבות בנקאית נפוצה מאוד בעלום העסקי, לרבות בהשכרת נכסים (הסכמי שכירות דירות, הסכמי חוזה שכירות לעסק, הסכמי שכירות למשרדים), רכישה או מכירה של נכסי מקרקעין (למשל הסכם לרכישת דירה או מגרש או חנות או משרד), הסכמי התקשרות עם ספקים (חוזה עם יועץ), סוכנים (הסכם סוכנות), מפיצים (חוזה הפצה), משווקים, זכיינים (חוזה זיכיון), מלווים (הסכם הלוואה) ועוד.

מה היתרונות של ערבות הבנקאית בהשוואה לבטוחות אחרות? להבדיל משטר חוב או ערבות אישית, ערבות בנקאית היא סכום כסף מובטח על-ידי הבנק. הבנק סוגר את הסכום הכספי בחשבון בנפרד ומעביר אותו למחזיק בערבות עם דרישתו. לעומת זאת כדי להיפרע משטר חוב יש לפתוח בהליכי הוצל"פ, כדי להיפרע מערבות אישית (מעל לסכום מסוים) יש לפתוח בהליכים משפטיים.

מימוש (חילוט) ערבות בנקאית

האם לפני מימוש ערבות בנקאית צריך לתת התראה לצד השני? מימוש ערבות בנקאית באופן מיידי אומנם יעביר את הכסף למחזיק בכתב הערבות אולם מימוש מיידי עשוי להיות טעות טקטיקת, להוות הפרת הסכם ואף לפגוע במצבו של המחזיק בכתב הערבות.

לפני מימוש ערבות בנקאית רצוי להתייעץ עם עורך דין. לעיתים בהסכם ההתקשרות שבגינו נמסרה הערבות הבנקאית, תהיה הוראה אשר מונעות מימוש מיידי של הערבות הבנקאית ללא מתן התראה מראש. טרם מימוש ערבות לעיתים עדיף לשלוח מכתב התראה (להרחבה ראו מכתב התראה מעורך דין), כמו כן רצוי לעיין גם בלינק הבא בנוגע להתמודדות עם לקוחות שלא משלמים-  איך להתמודד עם לקוחות שדוחים תשלומים וכן ראו גם בקישור איך לבטל הסכם? איך להתנהל מול צד שמפר התחייבויות – הפרת חוזה.

לייעוץ משפטי בנושא ערבויות בנקאיות רצוי להתייעץ עם עורך דין מסחרי.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

שטר חוב

מה זה שטר חוב? שטר חוב הוא בטוחה הניתנת מצד אחד לאחר. השטר הוא התחייבת בכתב הניתנת מצד א' (חייב) לצד ב' (נושה), לשלם לנושה סכום כסף מסוים, תוך פרק זמן מסוים או במועד מסוים.

שטר החוב נועד להבטיח ביצוע התחייבות, כאשר במידה והתחייבות לא תבוצע הנושה יוכל לפעול להגשת השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפעול, לצורך גביית סכום החוב שנקבע בשטר. לעיתים ניתן שטר חוב בלי הגבלה של סכום. מבחינת עושה השטר, תמיד עדיף לצמצם ככל הניתן את גובה הסכום בשטר.

האם ניתן להסתפק בשטר חוב לצורך הבטחת תשלום? שטר חוב מעניק לנושה ביטחון מסוים, אולם זו אינה בטוחה אידאלית. מבחינת הנושה פעמים רבות עדיף לקבל פיקדון כספי או ערבות בנקאית אוטונומית. בכל מקרה שטר חוב  (למידע נוסף בנושא ביטחונות ראו סוגי ביטחונות).

איך לנסח שטר חוב? שטר חוב הוא מסמך נפוץ מאוד, לצורך ניסוח שטר חוב או בדיקת הערות לשטר החוב מומלץ להתייעץ עם עורך דין מסחרי. אומנם ניתן לאתר בקלות דוגמאות לשטרי חוב ברחבי האינטרנט, אך פעמים רבות חשוב לבצע התאמות לשטר הנחתם.

אכן יש שטרי חוב סטנדרטים, אולם יש שטרי חוב המנוסחים באופן מאוד דרקוני לטובת מי שביקש את מתן הבטוחה ולהפך.

דוגמאות למצבים בהם ניתנים שטרי חוב:

  • שטר חוב לחוזה שכירות לעסק או למגורים – משכירים של נכסים, לרוב דורשים מהשוכרים לחתום על שטר חוב, לצורך הבטחת קיום התחייבויותיהם. למשל משכיר של נכס המשמש להפעלת (הסכם שכירות לעסק) עסק או משכיר של דירה המשמשת למגורים (חוזה שכירות דירה).
  • שטרי חוב נדרשים גם בעסקאות – כגון עסקה להבטחת תשלומים מול צד ג' – כגון לווים (למשל שטר חוב עבור הסכם הלוואה), ספקים (למשל שטר חוב להסכם עם יועץ, הסכם הפצה ועוד), יצרנים, רשתות (למשל שטר חוב להבטחת קיום חוזה זיכיון) וכיו"ב.
  • למידע נוסף ראו שטר חוב.

תביעה מכוח שטר חוב (מימוש שטר חוב)

מה זה מימוש שטר חוב? המונח מימוש מתייחס לפניה לעושה השטר ו/או לערבים לשטר בדרישה לתשלום החוב, ובהעדר תשלום נקיטה בצעדים משפטיים. טרם נקיטה בצעדים משפטיים, כל שכן שליחת מכתב התראה או ביטול הסכם או הגשת תביעה לפי שטר חוב (למידע נוסף ראו תביעה לפי שטר חוב).

טרם נקיטת פעולה של מימוש שטר חוב מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין מסחרי.

להלן שטר חוב לדוגמה (אין לעשות שימוש בדוגמה ללא ייעוץ משפטי פרטני)

"שטר – חוב

שם עושה השטר___________, מספר השטר______

 

סכום השטר:________ (במילים:__________)

ב _____________ יום ____________ חודש __________ שנה ____________________

אני מתחייב לשלם נגד שטר חוב זה לפקודת : ____________________________________

סך שקלים חדשים______________ (במילים:___________)

התמורה שקיבלת היא לפי_____________________

מקום השיפוט היחידי המוסכם: _____________________________________________

סכום שטר החוב יוצמד למדד המחירים לצרכן / לשער הדולר / לריבית החוקית המרבית והכל לפי בחירתו של המחזיק בשטר – החל ממודע התשלום הראוי ועד לתאריך הפרעון בפועל של מלוא הסכום הנדרש.

המחזיק בשטר פטור מכל חובות המוטלות על המחזיק בשטר.

____________________                                                                                                 חתימת עושה השטר "

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

הסכם רכישת דירה

הסכם לרכישת דירה כולל את הזכויות וחובות של הצדדים בנוגע לעסקה למכירה ורכישה של הדירה.

הערה, עסקאות לרכישה או למכירה של נכסי מקרקעין מכילות סיכונים משפטיים גדולים ולכן לפני רכישת דירה חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בענייני נדל"ן.

לפני רכישת דירה מומלץ לעיין בין היתר, בנסח טאבו או בפנקס הזכויות הרלוונטי, כמו כן רצוי לברר מידע בנוגע לזהות המוכרים של הדירה ולאיכות הדירה, האם על הדירה יש הערת אזהרה, תביעות, עיקולים, צווי הריסה, זכויות של צדדי ג' ועוד.

להלן מספר סעיפים נפוצים בהסכם לרכישת דירה

יובהר כי מדובר ברשימה חלקית בלבד, ולא ניתן להסתמך עליה ללא קבלת ייעוץ פרטני מעורך דין לנדל"ן.

  1. פרטים אישיים של הצדדים לעסקה – פרטי המוכרים והקונים כולל שמות מלאים ומספרי זהות (ת"ז, מספרי עוסק מורשה או ח.פ, מספרי עמותה וכיו"ב).
  2. פרטים מזהים על הנכס – סוג הדירה, כתובת הדירה, גדול הנכס, שטחים שצמודים לנכס, פרטי גוש חלקה ותת חלקה של הדירה או פרטי זיהוי אחרים בפנקס ועוד.
  3. הצהרות המוכר – ההצהרות כפופות לסוג העסקה הרלוונטית, אך באופן כללי המוכר מוסר מספר הצהרות בנוגע לזכויותיו בדירה, כגון זכות בעלות או חכירה, בנוסף כי לא בוצע עסקה נוגדת בנוגע לנכס, בנוסף נמסרות הצהרות ביחס לזכויות צדדי ג' בדירה או חובות שיש על הנכס ועוד
  4. הצהרות הקונה – ההצהרות כפופות לסוג העסקה הרלוונטית, אך באופן כללי הקונה מצהיר כי ראה ובדק את הדירה, והחליט לרכוש ואתו לאחר שביצע את מכלול הבדיקות המשפטיות, התכנוניות והעסקיות.  הקונה מצהיר שיש לו את היכולת לממן את רכישת הנכס ועוד.
  5. התמורה בעד הדירה ואופן ביצוע התשלומים – מה התמורה שתשלום בעד הנכס? באיזה אופן תשולם התמורה? מה סוג מטבע שישולם? האם תבוצע פריסה של התשלומים עבור הנכס? האם חלק מהתמורה ישולם על-ידי נטילת משכנתה?
  6. מועד מסירת החזקה – מתי תימסר החזקה בדירה ועל-ידי מי? חשוב להסדיר את אופן מסירת החזקה בנכס. בדרך כלל מסירת החזקה מתבצעת עם ביצוע התשלום האחרון עבור הנכס.
  7. רישום הערות אזהרה – באיזה שלב יירשמו הערות האזהרה לטובת הקונים? אם העסקה כוללת גם נטילת משכנתא, יש צורך לרשום הערות אזהרה גם לטובת הבנק שנתן את ההלוואה.
  8. מיסים – עוד לפני התקשרות בהסכם מכר חשוב לברר אילו מיסים עשויים להיות בגין העסקה. כמו כן החוזה מסדיר את הנשיאה בנטל המיסים – היטלי השבחה, מס שבח וכיו"ב.
  9. הפרות הסכם – אילו פעולות נחשבות להפרות הסכם רגילות ואילו להפרות הסכם יסודיות, מה התנאים לביטול ההסכם? האם לצד ביטול ההסכם יהיה זכאי הצד שנפגע מההפרה גם לפיצוי מוסכם או לסעדים אחרים?
  10. ערבויות – על המוכר לדרוש ערבויות הולמות להבטחת העסקה. בדרך כלל נהוג לדרוש ערבות בנקאית או פיקדון כספי.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

סימן מסחר

מה זה סימן מסחר? בתמצית: הוא סימן (אותיות, ספרות מילים, צלילים, דמויות או צירופים של אלו) שנועדו לסמל מוצר או שירות מסוימים.

המשמשים את המוכרים ( כגון היצרנים ומספקי השירותים) כדי לסמן את סחורותיהם או שירותיהם, כך שיזוהו על ידי הצרכן. 

סימן מסחר מוגדר בפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972, באופן הבא:

"סימן מסחר" – סימן (המוגדר כך בפקודה "אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה") המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם.

דוגמאות לסימני מסחר:  לוגו מאויר או צירופי מילים, ג'נגלים וכיו"ב.

האם כדאי לרשום סימן מסחר? סימן מסחר רשום מעניק לבעליו זכות ייחודית בנוגע לשימוש בסימן שנרשם. כמו כן סימן שנרשם יוכל למנוע מצדדי ג' להפר את הסימן ולהתריע אותם ולתקן את ההפרה לאחר ביצועה.

איך רושמים סימן מסחר? כדי לחזק את ההגנה הקניינית של סימן המסחר רצוי לרשום אותו אצל רשם סימני המסחר.

הרשם בודק, בין היתר, אם לסימן המסחר יש אופי מבחין, כך שיש בו כדי להבדיל בין טובין (או שירותים) של אדם אחד מול אדם אחר (לרבות תאגיד).

איך ניתן לרשום סימן מסחר בישראל? בקשה לרישום סימן מסחר יש להגיש למחלקת סימני המסחר של רשם סימני המסחר. הבקשות כיום מוגשות באופן מקוון. יצוין כי אדם פרטי יכול להגיש בקשה גם לא באמצעות המערכת המקוונת, אלא באופן ידני.

הגשת בקשה לסימן מסחר כרוכה בתשלום אגרה, ולכן טרם הגשת הבקשה רצוי לעשות בדיקה ראשונית ברשת ובאתר של רשם סימני המסחר לבדוק האם כבר נרשם סימן המסחר אותו הנכם מעוניינים לרשום או האם סימן המסחר מוכר היטב.

מה תוקפה של ההגנה הקניינית על סימן המסחר? בישראל ההגנה היא למשך 10 שנים, את ההגנה ניתן לחדש באמצעות תשלום אגרה מתאימה.

האם כדאי לרשום סימן מסחר בחו"ל? הכדאיות של רישום סימן מסחר במדינות נוספות תלוי בסוג המוצר או השירות שאתם מספקים, באופן כללי בלבד יצוין כי כל מי שמתכוון להרחיב את פעילותו לשווקים נוספים רצוי לרשום סימן מסחר במדינות אליהן הוא מתעתד להגיע.

רישום סימן מסחר בין לאומי – נכון לשנת 2017, ישראל חתומה על פרוטוקול מדריד לפיו ניתן להגיש בישראל בקשה לרישום סימן מסחר במדינות החברות באמנה.

טרם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר רצוי להתייעץ עם עורך דין בעל ידע והבנה בתחום הקניין הרוחני (משרד עו"ד).

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

נסח טאבו

מה זה נסח טאבו? פלט מידע מלשכת רישום המקרקעין בנוגע לנכס ספציפי. אם אתם מעוניינים לברר פרטים בנוגע לנכס, אחת הדרכים הטובות לעשות זאת היא על-ידי הוצאה של נסח מהטאבו.

מה זה טאבו? טאבו זה פנקס אשר בו מתנהל רישום של נכסי מקרקעין המצויים במדינה – לשכת רישום המקרקעין. לשכת הרישום היא הגוף שרושם את נכסי הנדל"ן בפנקס המקרקעין. בפנקס המקרקעין הנכסים מזוהים לפי מספר גוש, חלקה ולעיתים יש להוסיף גם תת חלקה (למשל גוש 6120, חלקה 5, תת חלקה 1). חשוב לציין שלא כל הנכסים רשומים בטאבו למשל דירות חדשות מקבלן שטרם נרשמו או אדמות מנהל.

לפי חוק המקרקעין, כל עסקה במקרקעין (כגון רכישה או מכירה של דירה או נכס אחר וכן חכירה) מקבלת תוקף רק לאחר שרשמה בטאבו.

מה כולל נסח טאבו? בפלט מלשכת הרישום מופיעים פרטים שונים, כגון – פרטי הבעלים של השטח, מה הגודל של השטח, הערת אזהרה על הנכס, רישום של זיקות הנאה, רישום של משכנתה ו/או רישום זכויות אחרות לטובת צדדי ג' וכיו"ב.

מדוע להוציא נסח טאבו? נסח טאבו רצוי להפיק לפני התקשרות בעסקת נדל"ן או לצורך קבלת מידע בנוגע למקרקעין, למשל טרם התקשרות בהסכם רכישת דירה, בית, מחסן, מבנה, מחסן וכיו"ב, וכן טרם התקשרות בהסכם שכירות לעסק, לחנות, למשרד, למפעל ועוד.

איך אפשר להוציא נסח טאבו? כיום אפשר בקלות להוציא נסח טאבו באמצעות מספר גוש, חלקה (ותת חלקה במידה ויש) באופן מקוון (ישירות מהאינטרנט), הפקת הנסח אפשרית כנגד תשלום אגרה (נכון למועד זה בסכום של 11 ש"ח). למידע נוסף ולהוצאת נסח טאבו בקרו באתר של רשם המקרקעין.

לצורך בדיקת נסח טאבו או ביצוע עסקת מקרקעין חשוב להתייעץ עם עורך דין לנדל"ן.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תשלום הוצאות משפטיות של הקבלן

מי צריך לשלם את שכר הטרחה של עורך הדין של הקבלן בעסקה במקרקעין לרכישת דירה?

האם הקונה חייב לשלם את ההוצאות המשפטיות (שכר טרחת עורך דין) של הקבלן? לא. אבל בדרך כלל קבלנים לא מוותרים על דרישה זו.

חשוב לציין כי גם אם הקונה משלם עבור ההוצאות המשפטיות של הקבלן (שכ"ט של עורך הדין של הקבלן) עורך הדין מטעם הקבלן מייצג אך ורק את הקבלן ולא מספק ייעוץ משפטי לקונה. לפי הוראות הדין עורך הדין של הקבלן יכול לייצג את הקונה רק בסוגיית רישום הזכויות הקנייניות על שם הקונה, אך לא בעסקה עצמה לאור ניגוד העניינים הטמון בכך.

לכן, על רוכשי דירות להקפיד לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין מטעמם (עורך דין לנדל"ן) שייצג אותם בעסקה לרכישת דירה (להרחבה ראו הסכם רכישת דירה).

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.