ארכיון חודשי: יוני 2016

עורך דין לחברות

מה תפקידו של עורך דין לענייני חברות (עו"ד חברות)?

עורך דין לענייני מחברות מעניק שירותים משפטיים בתחום המשפט המסחרי ובדיני חברות. עורך דין מלווה חברות הפועלות בכל ענפי המשק ובכלל זה מסחר ותעשייה, חברות טכנולוגיה, חברות תוכנה, חברות יבוא ויצוא, חברות שיווק, חברות בתחום הפיננסי, חברות למתן שירותים מגוונים, חברות נדל"ן, חברות ייזום פרויקטים, חברות כוח אדם וכיו"ב.

מה הדרך המומלצת לבחור עו"ד חברות? לפני שאתם בחורים עו"ד תבדקו מה הניסיון שלו בתחום, האם הוא מלווה חברות בעלות פעילות דומה? בנוסף חשוב לקבוע פגישת הכרות לצורך התרשמות גם מתודעת השירות של עו"ד (להרחבה ראו לבחור יועץ משפטי לחברה וכן עורך דין לחברות).

מתי פונים בדרך כלל לע"ד לענייני חברות? עו"ד לחברות עוסקים בין היתר בפועלות הבאות:

  1. יסוד והקמה של חברות – ליווי משפטי בנושא ייסוד והקמה של חברות, לרבות בחינת כדאיות הקמת החברות מול חלופות אחרות (כגון הקמת שותפות, רגילה או מוגבלת, פתיחת חברה במדינה זרה ועוד); למידע נוסף ראו רישום חברה והכנת תקנון לחברה פרטית וכן להקמת חברות במדינות זרות ראו הקמת חברה בחו"ל.
  2. הסכמים ועסקאות – עורך דין לענייני חברות וגם עורכי דין בתחום המסחרי, מעניקים שירותי תכנון וניסוח הסכמים, ניהול משאים ומתנים וליווי עסקאות מסחריות. השירותים המשפטיים כוללים בניה נכונה של ההתקשרויות החוזיות בהתאם למערכת הצרכים והאילוצים של התאגיד וזאת מתוך מטרה להגן על האינטרסים של החברה ולהוציא לפעול עסקאות והסכמים. שירותיו של עו"ד כוללים הכנת הסכמי מייסדים, הסכמי שיתוף פעולה, הסכם שותפות עסקית, הסכמי שיווק, הסכם בין בעלי מניות, הסכמי הפצה, הסכם פיתוח תוכנה, הסכמי סוכנות, חוזי זיכיון, חוזי העסקה, הסכמי ניהול וחוזה ייעוץ, הסכמי פיתוח, הסכמי סודיות ואי תחרות, הסכמי השקעה, הסכמי הלוואה, הסכמים לרכישה ומכירה של נכסים, הסכמי רכישה ומכירה של מניות, הסכמי שכירות לעסק, הסכמי שעבוד, הסכמי התקשרות עם לקוחות וספקים הכנת תקנונים ותנאי שימוש לאתרים ולאפליקציות וכיו"ב.
  3. ליווי משפטי שוטף – עו"ד המלווים חברות מספקים להם ייעוץ שוטף במכלול הסוגיות המסחריות והמשפטיות הנלוות לפעילות העסקית או לחיסולה (לרבות פירוק חברות), נושאים אלו כוללים  מענה וטיפול בנושאים הקושרים לעבודה מול ספקים, עובדים ולקוחות. ייעוץ משפטי לחברות בעבודה מול הרשויות – הגשת בקשות לקבלת היתירים, רישיונות ופטורים, ליווי מכרזים, ניהול מו"מ מול גורמים שונים ברשויות וכיו"ב; ייעוץ לבעלי מניות ונושאי משרה בחברה: השירותים המשפטיים כוללים יועץ בנוגע לניהול משפטי תקין של החברה,  הטמעת שינויי חקיקה וייעוץ בנוגע לניהול הסיכונים המשפטיים הכרוכים בפעילותם של הגורמים הפועלים בתאגיד. השירות המשפטי כולל הכנת פרוטוקולים ומסמכים שונים בנוגע לפעילות החברה מול הגורמים הפנימיים (כגון נושאי משרה ובעלי מניות); הגנה על קניין רוחני – עו"ד לחברות מלווים את הפעילות העסקית גם בהיבטים הקושרים לקניין הרוחני, תוך מתן דגש על הגנה על הקניין הרוחני של החברה – סימני מסחר, מדגמים, פטנטים (רישום פטנטים ואיתור פנטים מתבצע ע"י עורך פטנטים), זכויות יוצרים וסודות מסחריים. ההגנה הנדרשת היא בכל רבדי הפעילות של החברה ובעבודתה מול גורמים פנימיים בחברה כגון עובדים, נושאי משרה, בעלי מניות וכיו"ב וכן בעבודה מול גורמים חיצוניים לתאגיד לקוחות, רשויות, יועצים, מפיצים, ספקים, זכיינים, משווקים, יצרנים וכיו"ב. העבודה המשפטית כוללת ביצוע בדיקות משפטיות, הטמעת סעיפים והוראות רלוונטיים בחוזים ומסמכים וכן הכנת הסכמים ספציפיים בתחום של קניין רוחני. כמו כן העבודה כוללת רישום מדגמים וסימני מסחר, הכנת כתבי סודיות וכיו"ב. ייצוג בערכאות שיפוטיות – לא כל עו"ד העוסקים בדיני חברות בקיאים גם בניהול סכסוכים עסקיים הנוגעים לתחום החברות כגון סכסוכי בעלי מניות, תביעות נגזרות, הפרות של הוראות דיני החברות וכיו"ב.
  4. דיני עבודה – עורכי דין אשר מלווים חברות נדרשים גם להכיר אות תחום דיני העבודה, הן בתחום של הכנת חוזים וניהול מו"מ מול עובדים ויועצים של החברה (לרבות חוזה עבודה, חוזי ייעוץ והסכמי אופציות) והן בתחום של ליווי שוטף לצרכים השונים המתעוררים אגב יחסי עובד מעביד, לרבות ליווי וייעוץ בנוגע להליכי שימוע ופיטורים, הטמעת שינויי חקיקה, הכנת כתבי סודיות, תחרות, ויתור וכיו"ב. כמו כן יש לא מעט סוגיות בתחום דיני עבודה אשר מתעוררות אגב חילופי מעסיקים כגון בגין מכירת הפעילות של החברה או מיזוג.

סגירת חברה מרצון (פירוק חברה מרצון)

איך סוגרים חברה?

סגירת חברה מרצון שונה מהליך של סגירת חברה שנקלע למשבר, למשל סגירת חברה לבקשת נושים (למידע נוסף ראו פירוק חברה על ידי בית משפט).

בקצרה, הליך של סגירת החברה מכונה פירוק חברה וחיסולה מתבצע מול רשם החברות, באמצעות הגשת תצהירים, מסמכים ומינוי מפרק לחברה. את הליך הפירוק והסגירה של החברה מומלץ לבצע בעזרת עורך דין חברות.

סגירת חברה לא פעילה – חברות רבות בארץ אינן פעילות, מסיבות כאלו ואחרות למשל עקב העדר כדאיות רווחיות או העדר פעילות עסקית או עקב הפסדים. למרות זאת ובמיוחד כאשר מדובר בחברות חסרות פעילות, לא תמיד בעלי המניות בחברה מקפידים לסגור את החברה.

האם כדאי לסגור חברה לא פעילה? אם אתם מתלבטים בשאלת סגירת החברה שימו לב כי אי סגירת חברה לא רק גורם לצבירת חובות – אגרות שנתיות שיש לשלם לרשם החברות מדי שנה – אלא גם עשוי להכניס את החברה לסטטוס של חברה מפרת חוק (חברות נרשמות בסטטוס זה בין היתר כאשר הן לא משלמות אגרות שנתיות או לא מגישות דוח שנתי לרשם החברות), דבר שעשוי, בין היתר, למנוע מבעלי המניות או הדירקטורים בחברה לפתוח חברה חדשה נוספת בעתיד (עד לחיסול החברה); למידע בנושא קבלת פטור מאגרה שנתית ראו להלן.

איך אפשר לפרק חברה (לסגור חברה)?

אם מדובר בסגירת חברה לא פעילה או חברה שמסוגלת לפרוע את חובותיה היא תיסגר בהליך של פירוק חברה מרצון.

פירוק חברה מרצון יכול להתבצע באחת משתי הדרכים: פירוק במסלול מהיר או פירוק במסלול רגיל.

הליך סגירת חברה במסלול מהיר או פירוק חברה במסלול הרגיל כולל מספר שלבים ובכלל זה דיווח לרשם החברות על הליך הפירוק, קבלת החלטות על פירוק החברה ועל מינוי מפרק, פרסום הודעות ברשומות ותשלום אגרה על הפרסום, הגשת תצהיר בדבר כושר הפירעון של החברה, כינוס אסיפה סופית להצגת דוח הפירוק, הגשת בקשה לפטור מתשלום אגרה (ככל והחברה עומדת בדרישות הדין) ועוד.

לפי פקודת החברות, חברה יכולה להתפרק מרצון באחד מהמצבים הבאים (סעיף 319 לפקודה):

"(1) תמה התקופה שנקבעה בתקנון לקיומה, או אירע הדבר שבאירועו צריכה החברה, לפי הוראה שבתקנון, להתחסל, והחברה באסיפה כללית החליטה להתפרק מרצון;

(2) החברה קיבלה החלטה מיוחדת להתפרק מרצון;

(3) החברה החליטה בהחלטה שלא מן המנין, שבגלל חבויותיה אין היא יכולה להמשיך בעסקיה ומן הראוי שתתפרק."

  • למידע נוסף בנושא פירוק מרצון – פירוק חברה מרצון, כמו כן מומלץ לעיין בחוק החברות ובפקודת החברות.

איך ניתן לקבל פטור מאגרה שנתית לרשם החברות?

האם כל חברה יכולה לקבל פטור מתשלום אגרה שנתית לרשם החברות? לא קבלת הפטור כפופה להנחיות רשם החברות ולהוראות הדין. לפי הנחיותיו של רשם החברות על-מנת לקבל פטור מתשלום אגרה שנתית על החברה להגיש אישורים מקוריים מרשויות המיסים (לרבות מס הכנסה ומע"מ) וכן אישורים מרו"ח של החברה בדבר הפסקת פעילותה העסקית של החברה. חשוב לציין כי רשם החברות מקפיד על פרוצדורה נוקשה בכל הכרוך בהענקת פטור מתשלום אגרה שנתית. ולכן בעת בקשה לקבלת פטור מאגרה חשוב לוודא בדיוק מהם המסמכים והאישורים שעליכם לצרף.

למידע נוסף בנוגע לקבלת פטור מאגרה שנתית לרשם החברות במסגרת הליך של פירוק חברה ראו – פטור מאגרה לרשם החברות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

ריטיינר חודשי

מה זה ריטיינר חודשי? ריטיינר היא צורת תשלום שכר טרחה עבור מתן שירותים על בסיס חודשי. התשלום מראש או בדיעבד עבור קבלת שירותים (למשל שירותי עריכת דין) בתחום הרלוונטי למשך תקופה או פרויקטים מוגדרים למשל ליווי משפטי למשך חצי שנה.

באילו תחומים נהוג לשלם את שכר הטרחה בצורה של ריטיינר חודשי? ריטיינר נפוץ מאוד בתחום השירותים המשפטיים (ייעוץ משפטי מעורך דין), החשבונאיים (כגון שירותיי ראיית חשבון והנהלת חשבונות) ושירותים עסקיים אחרים.

התקשרות עם משרד עו"ד בריטיינר עבור שירותים משפטיים מתבצע למטרות שונות כגון ייעוץ וייצוג בענייניים הקשורים לסכסוכים, תביעות והליכי הוצאה לפעול, ניהול מו"מ והכנת חוזים מסחריים, ליווי עסקאות מסחריות ועסקאות נדל"ן, ייעוץ בנושאי דיני עבודה וקניין רוחני, לווי מכרזים, כתיבת מכתבים, הכנת חוות דעת ועוד.

כמה עולה ריטיינר חודשי? מחיר הריטיינר תלוי בגורמים רבים לרבות  בתחום המבוקש, בסוג השירותים המוזמנים, ברמת המורכבות של השירות וכן תלוי בספק השירותים.

למשל ריטיינר חודשי בתחום של ייעוץ משפטי יכול לנוע בין 1,000 ש"ח לחודש ועד לעשרות או מאות אלפי שקלים וכו'. ככל ולמזמין השירות נפח עבודה משפטית גדול יותר או מורכב יותר כך מחירו של הריטיינר עולה. כמו כן המחיר עולה בהתאם לידע והניסיון של עורך הדין ולצרכים המוגדרים מראש על-ידי הצדדים.

הסכם ריטיינר

לפני התקשרות עם משרד עו"ד בהסכם ריטיינר (חוזה שכר טרחה על בסיס חודשי) מומלץ לשים לב למספר דגשים:

ראשית עדיף לברר מה תחום ההתמחות של המשרד, עליכם לוודא התאמה בין תחום ההתמחות לבין השירותים המשפטיים הדרושים לכם (עורך דין חברות וחוזים, עו"ד לענייני מכרזים, עורך דין להוצאה לפעול, עורך דין נדל"ן, עורך דין בתחום הנזיקין, עורך דין זכיינות, עורך דין לענייני עבודה, עו"ד לקניין רוחני ועוד). שנית, חשוב לערוך פגישת היכרות על-מנת להכיר את עורך הדין שילווה אתכם וללמוד על תעודת השירות שלו. לסיום, תמיד עדיף להתחיל בהקיף עבודה קטן, אם השירותים יסופקו לשביעות רצונכם תוכלו לעבור להזמנת שירותים בהיקף גדול יותר או לפרק זמן ארוך יותר. בנוסף מומלץ להתקשר בהסכם שיסדיר את תנאי ההתקשרות.

למידע נוסף בנושא ריטיינר של עורכי דין ראו – ריטיינר עו"ד.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

 

 

קיפוח בעלי מניות בחברה

האם פגעו בזכויותיכם כבעלי מניות מיעוט בחברה? להלן רשימה קצרה ולא ממצה בנושא קיפוח בעלי מניות, לצורך בחינת הנושא באופן יסודי יש להתייעץ עם עו"ד (למידע נוסף ראו סכסוך בין בעלי מניות).

אילו פעולות מהוות קיפוח של בעלי מניות מיעוט בחברה?

בקצרה, קיפוח בעל מניות מתייחס למצב בו עניין בחברה התנהל באופן שיש בו כדי לקפח (כל או חלק) מבעלי המניות שלה. לצורך בחינה מדויקת של הגדרת הקיפוח יש לעיין בהוראות חוק החברות ובפסיקה, כמו כן טרם נקיטת צעד כלשהו, כל שכן הגשת תביעה או שליחת מכתב התראה, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום שיבדוק באופן יסודי את הנושא (עורך דין לחברות).

במקרה של קיפוח, בעל מניות יכול לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה להסרת הקיפוח או מניעתו, בכפוף להוראות הדין והפסיקה. בתי המשפט יכולים לנקוט בסעדים שונים לצורך הסרת הקיפוח כגון פירוק החברה או מכירה או העברה של נכסיה ועוד. יצוין כי התערבות בית המשפט היא חריג לכלל אי התערבות הנהוג בחברות.

עוד יצוין כי קיפוח זכויות אינו חייב להיות דווקא כלפי בעלי מניות המיעוט. הקיפוח יכול להתרחש גם כלפי קבוצות אחרות של בעלי מניות בחברה.

להלן מספר נקודות שהוזכרו בפסקי דין בהם בית המשפט התייחס לסוגיית קיפוח בעלי מניות בחברה.

  • בתי משפט ציינו כי אין רשימת מקרים סגורה אשר מהווה קיפוח, ייתכנו מצבים שונים שיחשבו לקיפוח ולצורך הכרעה בנושא נבחן בין היתר אופי החברה ונסיבות העניין (להרחבה ראו למשל ע"א 2773/04‏ נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' מאיר עטר ו-35 אחרים‏, פ"ד סב(1) 456 (2004)).
  • אחד מפסקי הדין האחרונים של בית המשפט העליון בתחום קיפוח המיעוט נקבע, בין היתר, הדברים הבאים (עניין ע"א 2718/09 "גדיש" קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ שניתן בשנת 2012. בפסק הדין): 

"הסעיף קובע נורמה כללית וגמישה המאפשרת את התערבותו של בית המשפט במקרים המתאימים (ע"א 2699/92 בכר נ' תמ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ נ' תש"ת חברה למפעלי תיירות ושירותי אחזקה בע"מ, פ"ד נ(1) 238, 244 (1996) (להלן: פרשת תמ.מ.)). מדובר ב"הוראת מסגרת" המשאירה לבית המשפט את המלאכה של יציקת תוכן לגדרה (ציפורה כהן בעלי מניות בחברה: זכויות תביעה ותרופות כרך ב', 93 (2008) (להלן:ציפורה כהן)). ואכן, בשורה ארוכה של מקרים, הגדירה הפסיקה עקב בצד אגודל את סוגי המקרים שבהם התנהגותם של מנהלי החברה או בעל השליטה בה נחשבת לכזו שמקפחת את זכותם של בעלי המניות. על פי ההלכה הנוהגת, "קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה" (פרשת ת.מ.מ., בעמ' 246). ביסודה של הסמכות שהוענקה לבית המשפט להעניק סעד במקרה של קיפוח "עומדת המטרה להגן על המיעוט מפני חלוקה לא-שוויונית ברווחי החברה אותה מבקש לאכוף הרוב השולט" (ע"א 3298/00 המחדש משאבות בע"מ נ' עשת, פסקה 8 ([פורסם בנבו], 26.6.2002) (להלן: עניין המחדש)). במסגרת הדיון בעוולת הקיפוח, מוטל על בית המשפט לבחון אם נפגעו ציפיות לגיטימיות של בעלי המניות, כאשר השאלה מהי ציפייה לגיטימית עשויה לזכות לתשובות שונות על פי נסיבות המקרה ובהתאם לאופייה של החברה (רע"א 9646/04 חסקי אלון ייזום בניה והשקעות בע"מ נ' אריה מיכלסון חברה ליזמות בע"מ, פ"ד נט(3) 380 (2005); ציפורה כהן, בעמ' 120))."

קיפוח הגדרה בחוק החברות

חוק החברות קובע כי על בעלי מניות להימנע מלקפח בעלי מניות אחרים ואם בוצע קיפוח בית המשפט רשאי לתת הוראות שונות לצורך הסרתו או מניעתו. להלן ההגדרה בחוק:

"הזכות במקרה של קיפוח

191. (א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה.

(ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה; עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית – לרשות ניירות ערך." 

"חובות בעל מניות

192. (א)… (ב)  בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים…. (ג) על הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים, ועל הפרת הוראת סעיף קטן (ב), יחולו גם הוראות סעיף 191, בשינויים המחויבים."

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

פירוק שותפות – איך לסגור שותפת?

איך סוגרים שותפות עסקית? 

איך לפרק שותפות בעסק? איך להתמודד עם שותף שמתעלם מזכויות השותפים האחרים? או מפר את הסכם השותפות שנחתם מולו?

לאחר שניהלתם יחסי שותפות מוצלחים יותר או פוחת והגעתם למסקנה שברצונכם לסיים את השותפות (לסגור אותה) או שהמציאות הובילה אתכם לפירוק השותפות, ההליך המשפטי שיש לבצע מכונה פירוק שותפות. פירוק שותפות עסקית אינו נושא פשוט, במיוחד כאשר הפירוק נעשה שלא בהסכמה או כאשר הפעילות העסקית רחבה או כאשר הפירוק של השותפות נובע מקשיים כלכליים.

להלן מספר דגשים בנושא פירוק שותפות, טרם פירוק שותפות ובמהלכה יש לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד בעל ידע וניסיון בתחום (ייעוץ משפטי לשותפויות וחברות).

הערות

  • מדוע שותפים מחליטים לסגור את הפעילות המשותפת ולהיפרד? הסיבות לפרידה משתנות ממקרה למקרה, שותפים רבים נקלעים לסכסוכים ביחס לניהול השותפות עקב מחלוקות ניהוליות או מקצועיות, מחלוקת כספיות או קשיים תזרימיים, רצון של שותפים לצאת לדרך עצמאית או להפסיק את הפעילות המשותפת ועוד ועוד.
  • רבים שוגים בהבחנה בין פירוק שותפות עסקית לפירוק חברה. אומנם בשני המקרים מדובר על הפסקת פעילות עסקית משותפת וחיסול התאגיד המשותף אך מדובר בשני מסגרות החוסות תחת מערכות דינים שונות ולכן יש להבחין בין פירוק תאגיד מסוג שותפות לבין פירוק של תאגיד מסוג חברה (למידע נוסף בנושא פירוק חברות ראו פירוק חברה, וכן  ראו גם פירוק חברה מרצון). למידע בנושא פירוק שותפות במקרקעין ראו – פירוק שיתוף במקרקעין.

איך אפשר לפרק שותפות? איך סוגרים את השותפות? 

פירוק שותפות נעשה בהתאם להוראות הדין, פקודת השותפויות מונה מספר מצבים בהם ניתן לפרק שותפות (בסיומה של תקופה שהוקצבה לשותפות, עם השגת מטרת השותפות, עם פטירת אחד השותפים או הכרתו כפשוט רגל ועוד והכל בכפוף למגבלות הדין – להרחבה עיינו בפקודת השותפויות וכן התייעצו עם עו"ד), אך הפירוק יכול להיעשות גם בדרכים אחרות, למשל כשבהסכם השותפות (חוזה שותפות) נקבע דרך ספציפית לכך.

להלן מספר הוראות מפקודת השותפויות בנושא דרכים לפירוק השותפות:

  1. שותפות שהוקמה לתקופה קצובה, בתום התקופה.
  2. שותפות שהוקמה לעסק אקראי או קיבולת יחידה – בתום העסק או הקיבולת.
  3. שותפת שהוקמה לתקופה לא מסוימת – עם הודעת אחד מהשותפים על כוונתו לפרק את השותפות, בתאריך שנקב השותף בהודעתו.
  4. פירוק שותפות עקב פטירה של אחד השותפים או פירוק שותפות עקב פשיטת רגל של אחד מהשותפים, בכפוף להסכם בין השותפים
  5. שותף ששעבד את חלקו בשותפות לחוב פרטי, רשאים שאר השותפים לפרק את השותפות.
  6. פירוק שותפות עקב אירוע שהופך את ניהול עסקי השותפות או פעולת השותפים בניהול למעשה אסור.
  7. פירוק שותפות לפי החלטת בית משפט – בית המשפט רשאי, לבקשת שותף בשותפות, להורות במצבים הבאים על פירוק השותפות: א) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט שאחד השותפים הוא דרך קבע לא שפוי בדעתו; ב) כאשר אחד מהשותפים לשותפות (לא המבקש) נעשה מטעם אחר נטול כושר דרך קבע למלא את המוטל עליו לפי ההסכם בין השותפים; ג) כששותף בשותפת (לא המבקש) אשם בהתנהגות שעלולה להשפיע לרעה על ניהול עסקי השותפות, זאת בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט ובהתחשב במהות עסקי השותפות; ד) כששותף בשותפות (לא המבקש) מפר באופן קבוע או במזיד את חוזה השותפות, או כשהשותף מתנהג בנושאים הנוגעים לשותפות באופן שאין לשותפים אחרים אפשרות מעשית סבירה להמשיך עמו בניהול עסקי השותפות; ה) אי אפשר עוד לנהל את עסקי השותפות אלא בהפסד; ו) לפי שיקול דעת בית משפט כאשר להנחת דעתו יהיה צודק וישר להורות על פירוק השותפות.
  8. פירוק שותפות עקב תרמית – שותף בשותפות אשר ביטל את חוזה שותפות עקב תרמית או מצג שווא של אחד מהשותפים, יהיה זכאי לכל התרופות הבאות, בנוסף לכל זכות אחרת שיש לו: א) הטלת עיכבון על יתרת נכסי השותפות לאחר מילוי חבויותיה או לעכבה בידו, בגין כל סכום ששילם בקניית חלק בשותפות וכל הון שהשקיע בה, ובכלל זה הריבית שעליה, מיום התשלום או ההשקעה עד למתן פסק הדין. ב) השותף זכאי להיות כאחד הנושים של השותפות בשל כל סכום ששילם בעד חבויותיה של השותפות. ג) שיפוי מהאדם האשם במצג השווא או בתרמית בעד כל חיוביה של השותפות. ד) לקבל צו המחייב את מי שאשם במצג השווא או בתרמית להחזיר לו כל סכום כסף ששולם או הושקע עם הריבית.

איך להיפרד משותף עסקי?

התשובה תלויה מאוד בנסיבות – האם קיים הסכם שותפות? מה בכוונתם להשיג? ועוד ועוד- ולכן אם נקלעתם לסכסוך בין השותפים ואתם שוקלים להיפרד מהשותף, לפרק את השותפות או לנקוט בדרך אחרת ישנם מספר דרכי פעולה ועל-מנת לבחור את אפיק הפעולה המיטבי עבורכם, רצוי לפנות לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד מיומן בתחום (ייעוץ משפטי לשותפויות וחברות).

מה הפרוצדורה הכרוכה בפירוק שותפות עסקית? בתמצית יצוין כי התשובה תלויה במספר גרומים לרבות האם השותפות מתפרקת בהסכמה או בהעדר הסכמה דרך בית משפט או ערכאה שיפוטית אחרת וכן מה הסכמות השותפים ביחס לפירוק ומה המגבלות החלות עליהם, פעמים רבות מתבצעת הפרדה עסקית וחלקות נכסים או התחייבויות וזאת דרך עריכת הסכם פירוק בין השותפים. כן היבט פרוצדורלי נוסף הכרוך בפירוק הוא חיסול השותפות ברשם השותפויות (למידע נוסף בנוגע לפרוצדורה זו ראו – רשם השותפויות).

זכויות שותף בפירוק (סגירת) שותפות

האם לשותף יש זוכיות בעת סגירת השותפות? הזכויות של השותפים כפופות להוראות הדין ולהסכם ההתקשרות שבין הצדדים, כגון חוזה השותפות.

פקודת השותפויות מגדירה את זכותו של שותף בפירוק כך:

"בהתפרק שותפות יהיה כל שותף זכאי כלפי שאר השותפים וכלפי כל מי שיש לו מכוחם תביעה בשל זכויותיהם כשותפים, שנכסי השותפות ישמשו לסילוק חיוביה של השותפות, ושהנכסים העודפים ישמשו לסילוק המגיע לשותפים לאחר שינוכה ממנו כל המגיע מהם לשותפות בשל היותם שותפים בה."

פקודת השותפויות מכילה הוראות נוספות בנושא פירוק, יישוב חשבונות בין השותפים לאחר הפירוק, חלקו של שותף שיוצא משותפות ועוד.

למידע נוסף בנושא פירוק שותפויות ראו – פירוק שותפות עסקית.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

הפסקת זיכיון – איך לסיים זכיינות?

איך לסיים זכיינות?

זכיינים המפעילים סניף של רשת, בין אם באו בנעליו של זכיין אחר או התקשרו באופן ישיר מול הרשת בחוזה זכיינות (למידע נוסף ראו גם מונחים בזכיינות), פעמים רבות מעוניינים להפסיק את ההתקשרות מול הרשת – לסיום יחסי הזכיינות. אחת הסיבות העיקריות לכך – העדר כדאיות כלכלית.

טרם הפסקת חוזה זיכיון חשוב לעיין בהסכם שנחתם בין הזכיין לבין הרשת ולהתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום (עורך דין לזכיינות).

יצוין כי חוזה הזכיינות עשוי לקבוע תנאים ומגבלות שונים בנוגע לסיום ההתקשרות. למשל פעמים רבות רשתות קובעות בחוזה הזכיינות כי ככל והזכיין יחפוץ להביא לסיום מוקדם של הסכם הזכיינות יהיה עליו לשלם פיצוי כספי משמעותי לרשת.

מתי מסתיים חוזה זיכיון?

חוזה זיכיון יכול הסתיים מסיבות שונות, בהתאם לחוזה שבין הצדדים או להסכמות חדשות אליהם הגיעו.  פעמים רבות חוזה הזיכיון מסתיים עקב ביטלו, לאחר ביצוע הפרות של הזכיין או הרשת. כמו כן, חוזה זיכיון יכול להסתיים גם לאחר שתם תקופת הזיכיון. זכיינות ניתנים לתקופה קצובה, למשל ל-5 שנים עם אופציה להארכת חוזה זיכיון ל-5 שנים נוספות.

זכיינות אומנם נשענת על ידע של מוצרים או שירותים קיימים בשוק ופעמים רבות (אך לא תמיד) בעלי מוניטין חיובי, אולם גם הקמת עסק בשיטת הזכיינות לא יכול להבטיח הצלחה כלכלית.

הקושי הכרוך בהקמה וניהול עסק, כל שכן להביא את העסק לשגשוג  ולהימנע מהפסדים, מוביל זכיינים רבים לרצון לסיים את הסכם הזיכיון ולסגור את פעילותם העסקית.

לפני הפסקת הסכם זיכיון, בוודאי בדרך של הפסקה חד צדדית, בניגוד להסכם הזיכיון, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום הזכיינות, בין יתר הנושאים שיש לבחון היא השפעת סיום החוזה על התחייבויות נוספות כגון חוזה שכירות לעסק.

למידע נוסף ראו איך לבטל הסכם? והפרה של חוזה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

עורך דין (עו"ד)

עורך דין הוא אדם בעל השכלה משפטית גבוהה (בוגר הפקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה וכן גורמים נוספים שהוסמכו ועבדו בחו"ל כעו"ד לפי הוראות הדין) אשר עבר את תקופת ההתמחות וכן את בחינות ללשכת עורכי הדין. להרחבה ראו סעיף 25 לחוק לשכת ערוכי הדין.

תפקידו של עורך הדין

בקצרה, תפקידו של עורך הדין הוא לייצג ולייעץ ללקוחות בעניינים משפטיים, להלן מספר נושאים שהוגדרו בחוק לשכת עורכי הדין אשר יבוצעו, בתמורה או שלא בתמורה, אך ורק על-ידי עורכי דין (סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין):

"(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית;

(2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני – משרד ההוצאה לפועל; לשכת רישום הקרקעות; הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג– 1952; רשם החברות; רשם השותפויות; רשם האגודות השיתופיות; רשם הפטנטים והמדגמים; רשם סימני המסחר; פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה; המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט–1949; מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט–1949.

(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;

(4)  ייעוץ וחיווי דעת משפטיים."

אולם חוק לשכת עורכי הדין מבהיר שאין באמור בסעיף 20 כדי לגרוע מהוראות הבאות:

"הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה: (1) סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו; (2) ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים; (3) ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס הכנסה; (4) סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938; (5) זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין; (6) ייצוג של ארגון עובדים או מעסיקים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם עבודה; (7) חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה; (8) ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה."

סודיות וחיסיון עורך דין – לקוח

לפי כללי לשכת עורכי הדין, עורך הדין מחויב לשמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו בידי לקוח או מי טמעו, אגב מילוי תפקידו, אלא אם הלקוח הסכם במפורש אחרת.

חלוקת המשפט לענפים

בארץ נהוג לחלק את תחומי המשפט לענפים הבאים – משפט פרטי, משפט ציבורי ומשפט פלילי – ובתוך קבוצות אלו יש חלוקה לתתי התמחויות רבות ותפקידים רבים אשר ממלאים עורכי הדין לרבות עו"ד העוסקים בליטיגציה (מסחרית או אזרחית), עו"ד בתחום המעמד האישי, עו"ד בתחום ההייטק והסטארטאפים, עו"ד בתחום הזכיינות, עו"ד בתחום הנדל"ן ודיני התכנון והבניה, עו"ד בתחום המיסוי, עו"ד בתחום הביטוח הלאומי, עו"ד לענייני נזיקין ועו"ד לענייני תעבורה, עו"ד בתחום הפלילי, עו"ד לענייני קניין רוחני, עו"ד לתחום דיני עבודה, עו"ד העוסקים במשפט מנהלי ורשויות מקומיות ועוד.

עורך דין נדל"ן, עורך דין מסחרי, עורך דין פלילי, עורך דין חברות, עורך דין לענייני משפחה, עורך דין לסטארטאפ, עורך דין לדיני עבודה וכיו"ב

 

מונחים בזכיינות

זכיינות היא צורת התקשרות בין רשת לזכיין במסגרתה הרשת מתקשרת עם הזכיין בהסכם זיכיון להקמה, ניהול ו/או הפעלה של סניף של הרשת.

זכיינים רבים מנסים את מזלם באמצעות הקמה של סניפים חדשים או רכישה לש סניפים קיימים, לפני שהחלטתם לרכוש סניף של רשת ולהפעיל אותו בשיטת הזכיינות, חשוב שתכירו כמה מונחים בסיסיים בעולם הזכיינות.

להלן תיאור תמציתי של מספר מושגים נפוצים בתחום של זכיינות שחשוב שתכירו:

  • זכיין – צד המתקשר עם רשת בהסכם זיכיון להקמה, ניהול ו/או הפעלה של סניף של הרשת בהתאם להוראות החוזה.
  • רשת – תאגיד מוכר המנהל מספר סניפים בתחום פעילותו- למשל רשתות של בתי קפה ומסעדות רשתות אופנה וחניות בגדים ועוד ועוד.
  • סימן מסחר – סימן בו משתמשים תאגידים, יחידים וגופים אחרים לצורך זיהוי מוצר או שירות או טובין, הסימן יכול להיות בצורת איור, תו, צליל ועוד. רשתות מעניקות לזכיינים את הזכות לעשות שימוש בסימני המסחר שלהם, לפי הסכם הזיכיון (למידע נוסף ראו סימן מסחר וכן קניין רוחני).
  • עורך דין זכיינות – עורך דין שמלווה זכיינים ורשתות בכל ההיבטים הכורכים בהקמת וניהול סניף או רשת, התקשרות בסכם זיכיון, התקשרות בחוזה שכירות לעסק, בדיקת מכלול החוזים הנלווים לפעילות העסקית, כתיבת מכתבים, טיפול בחובות (גביית חובות), ניהול תביעות וייצוג בערכאות משפטיות ועוד (למידע נוסף ראו עורך דין זכיינות).
    • חוזה זיכיון – חוזה בין הרשת לבין הזכיין המגדיר את הזכויות והחובות של הצדדיים, לרבות נושא דמי הזיכיון, תשלומים שוטפים ומשתנים, תנאים להקמת הסניף, שיפוצו והפעלתו, התחייבויות לשמירה על סודיות, העמדת ביטחונות, התייחסות להפרות הסכם ועוד. למידע נוסף ראו זכרון דברים בזכיינות וחוזה זיכיון.
  • דמי זיכיון ותמלוגים שוטפים – רוב הרשתות גובות מהזכיינים תמלוגים חודשיים שוטפים או רבעוניים, אלו פעמים רבות משולמים מהפדיון של הסניף, ללא תלות וקשר לרווחיות הסניף (למידע נוסף ראו עלויות פתיחת סניף).
  • ביטחונות – הרשת, וגם המשכיר של הסניף, ירשו מהזכיין להעמיד ביטחונות להבטחת קיום כל התחייבויותיו מכוח הסכם הזיכיון ומכוח הסכם השכירות לסניף. דרישות אלו פעמים רבות כוללות דרישה למתן שטר חוב, ערבויות אישיות (ערבות אישית), שיק בנקאי, ערבות בנקאית, פיקדון כספי וכיו"ב. למידע נוסף ראו סוגי ביטחונות.
  • פדיון – תשלום כספי אשר רוב הרשתות גובות ללא תלות וקשר ברווחיות של הסניף, למשל 5% מסך ההכנסות הרבעוניות יידרש הזכיין לשלם לרשת על בסיס קבוע. הפדיון הוא גם מרכיב שמושכר בהסכמי שכירות לעסקים,  גם משכירים נוהגים לגבות תשלום מהפדיון החודשי או הרבעוני, אולם בדרך כלל בכפוף לרף הכנסות מסוים.
  • הסכם שכירות לסניף – שכירות היא בין עלויות התפעול הגבוהות שיש לזכיינים, לשכירות נלווה גם תשלומים נוספים. הסניפים של הרשתות נשכרים בדרך כלל במתחמים מסחריים, הסכם השכירות לעסק מתייחס בין היתר, למקום המושכר, שטח המושכר, מטרת השכירות וסוג הפעילות העסקית המותרת, לדמי השכירות, דמי ניהול, תנאים לשיפוץ המושכר, הצהרות ומצגים של הצדדים, דרישה להעמדת ביטחונות, התייחסות לנושא הפרות הסכם ועוד. למידע נוסף ראו הסכם שכירות לעסק.
  • חוזה עבודה – הסכם בין המעסיק לעבוד בנוגע לתנאי העסקתו (יש מגוון סוגים של חוזי עבודה – חוזה עבודה שעתי, חוזה עבודה לתשלום סכום גלובלי וכיו"ב) – למידע נוסף בנושא ראו חוזה העסקה.
  • למידע נוסף ראו יתרונות לזכיין בזכיינות שונים מהיתרונות לרשת בזכיינות.
  • על זכיינות בתחומים ספציפיים ראו זכיינות בית קפה וכן ראו זכיינות חנות אופנה, בנוסף ראו גם זכיינות מזון.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

יתרונות בשיטת הזכיינות לרשת

מה היתרונות בהקמה וניהול רשת בשיטת הזכיינות?

הזכויות והחובות של הרשת מול הזכיינים המפעילים את סניפיה מוסדרים בחוזה זיכיון ולעיתים בהסכמים נוספים, כמו כן לעיתים הרשת מציידת את הזכיין בחוברת נהלי עבודה, אשר מהווה נספח להסכם הזיכיון.  (למושגים נוספים בתחום הזיכיונות ראו – מונחים בזכיינות)

להלן מספר יתרונות בולטים בהקמה וניהול רשת

  1. פרסום נרחב ומהיר – אחד מהיתרונות של שיטת הזכיינות עבור הרשת היא הגברת הפרסום של הרשת וחיזוק המותג בקרב הציבור, כמו כן עבודה בשיטה של זכיינות מאפשרת לרשת להתפרס מהר יותר בשוק.
  2. התרחבות מעבר לשוק המקומי – רשת שהצליחה לבסס את עצמה בשוק המקומי יהיה לה קל יותר להציע זכייניות ולחדור לשוק הבינלאומי.
  3. הגדלת מקורות ההכנסה של הרשת – יתרון חשוב נוסף לרשת הפועלת בזכיינות היא היכולת להגדיל את מקורות ההכנסה והרווחיות של הרשת. לרשת עומדים מספר מקורות הכנסה:
    • דמי זיכיון – רשתות גובות מזכיינים סכום חד פעמים, בדרך כלל בין עשרות אלפי שקלים לכמאתיים אלף שקלים, אך ורק עבור הזכות להשתמש בשם של הרשת ולהפעיל סניף של הרשת.
    • תמלוגים שוטפים המשולמים ממכירות של הזכיינים – הרשת בדרך כלל גובה מהזכיינים תגמול שוטף המתבסס על אחוז מהמכירות או סכום המשולם לפי מדרגות, ללא תלות וקשר ברווחיות הזכיין.
    • מכירת מוצרים או אספקת שירותים של הרשת לזכיינים – רשתות רבות נהנות מאפיק הכנסה נוסף ומשמעותי – אספקת מוצרים או שירותים לזכיינים כגון מכירת חומרי גלם או המוצרים עצמם.
    • יש קשר ישיר בין מספר הסניפים של הרשת לבין גדול הכנסותיה, במידה והרשת מנוהלת נכון ומצמצת את החשיפות העסקיות והמשפטיות שלה הגדלת מספר הסניפים של הרשת יכולה לשפר משמעותית את רווחיותה.
  4. צמצום חלק מהסיכונים – אם הרשת מעוניינת להרחיב את פעילותה העסקית באמצעות פתיחה של סניפים נוספים יש לקח עלות לא קטנה, בדרך כלל כמה מאות אלפי שקלים. כמו כן עלות פרסום הרשת ברבים הוא גם תהליך שכרוך בהוצאות לא קטנות. עלויות אלו ואחרות (הקמת סניפים, פרסום הרשת ברבים ועוד) הרשת יכולה לחסוך, במידה מסוימת, באמצעות הפצת הפעילות העסקית בעזרת זכיינים הממנים את הקמת הסניפים, שיפוץ הסניפים, רכישת הציוד ועוד. יצוין כי במיוחד בשלב הקמת הרשת אך גם לאורך הפעילות העסקית על הרשת לשמר את מעמדה ולכן רשתות בדרך כלל נוטלת חלק בפרסום המותג. גם בהקשר זה יש לציין כי לפחות חלק מעלויות אלו פעמים רבות מוטלות על הזכיינים (דמי פרסום).
  5. יתרונות לגדול – רשת המפעילה סניפים רבים בשיטת הזכיינות צוברת ידע וניסיון רב בכל היבטי התפעול, הקמה, ניהול, פרסום והתנהגות צרכנים. כמו כן רשת המנהלת מספר רב של סניפים יכולה בעלת כוח מיקוח גדול יותר מול צדד' ג', כגון משכירים, יצרנים, ספקים, זכיינים וכו'.
  6. למידע נוסף בנושא ראו הקמת רשת זכיינות, לצורך הקמת רשת רצוי להתייעץ עם עורך דין זיכיון על-מנת לבנות תשתית משפטית איתנה לניהול סניפי הרשת ולצמצום החשיפות המשפטיות הנלוות לפעילות העסקית.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

היתרונות לזכיין בזכיינות

מה היתרונות בשיטת הזכיינות עבור הזכיין?

להלן סיכום קצר של מספר יתרונות בלוטים בזכיינות לזכיין:

  • מוניטין מוכר מגדיל את סיכויי ההצלחה של הזכיינים – זכיינים נהנים בראש ובראשונה מהמוניטין של הרשת. שמה של הרשת, הולך לפניה. רשתות גדולות פרוסות במגוון רחב של אוזרים בארץ, ולכן המוצרים ו/או השירותים שלהם מוכרים ברבים. לכן השתלבות ברשת מוכרת מסייע לזכיינים להגיע לקהל לקוחות גדול תוך פרק זמן קצר.
  • פתיחת עסק תוך פרק זמן קצר יחסית – הקמת עסק חדש מצריכה מהזכיין להשקיע משאבים רבים בתכנון ופיתוח של העסק, עלויות אלו פוחתות באופן משמעותי בעת הקמת עסק בשיטה של זכיינות. רכישת זיכיון מאפשר לזכיין להקים עסק חדש תוך פרק זמן קצר, תוך שימוש במותג קיים, מוצרים או שירותים קיימים ושיטות עבודה מוכנות.
  • ליווי עסקי מקצועי – רשתות מנוסות פועלות על פי דפוסי עבודה קבועים על-מנת לשכפל הצלחה של סניף אחד לכמה שיותר סניפים חדשים. הידע והניסיון שצברו מועבר לזכיינים בשלבים השונים של פעילותם, מההקמה, דרך למידה מטעויות, ביצוע שיפורים, תוכניות פיקוח ובקרה ועוד. כך למשל עם הקמת הסניף החדש, לא מעט רשתות מעבירות תוכניות הכשרה או חפיפה לזכיינים.
  • פרסום ושיפור מתמיד – רוב הרשתות משתדלות להשתפר ולהשתדרג בשביל לשמור על רלוונטית בשוק. שידרוגים אלו משפרים גם את הסיכויים של הזכיינים להצליח בשוק תחרותי. כמו כן זכיינים נהנים מהפריסה הגאוגרפית הרחבה של הרשת ומפרסומיה, אשר מגדלים את חשיפת  הציבור למותג, ובכך מחזקים את מעמדם של הסניפים של הרשת.

לצד יתרונות אלו לשיטת הזכייינות יש גם חסרונות – למידע נוסף ראו זכיינות.

טרם התקשרות בחוזה זיכיון חשוב להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (עורך דין זכיינות).

למידע נוסף בזכיינות ראו:

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.