ארכיון חודשי: אוגוסט 2016

חוק הירושה -סעיפים שחשוב להכיר

להלן מספר הוראות מרכזיות מחוק הירושה.

חשוב לציין כי ירושות ועזבונות הוא נושא מורכב, אשר מערב סוגיות משפטיות רבות ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום לצורך ביצוע פעולות הכרוכות בירושות ועזבונות.

הוראות כלליות מחוק הירושה:

לפי חוק הירושה, במות אדם עובר עזבונו ליורשיו, כאשר היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה (כמוגדר בחוק הירושה). בנוסף הירושה תמיד תחולק לפי דין (ירושה על פי דין), אלא אם יש צוואה, במקרה כזה הירושה תהיה לזוכים לפי הצוואה.

מי כשר לרשת זכויות לפי ירושה או צוואה? 

  1. כשרות בני אדם: לפי החוק, כל מי שהיה בחיים במות המוריש כשר לרשת אותו. בנוסף קובע חוק הירושה כי מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש, דינו כדין מי שהיה בחיים במות המוריש, זולת אם הוכח שהורתו היתה אחרי כן. בנוסף קובע החוק כי בזכויות ילד בירשוה לא משנה אם כשנולד הילד הוריו היו נשואים זו לזה או שלא היו נשואים.
  2. כשרות תאגידים: תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום הצוואה; בית המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה נוספת.

פסלות לרשת:

מי פסול לרשת את המוריש? (1) מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו; (2) מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת; (3) מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.

האמור לעיל אינו ייעוץ משפטי ואסור להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הסכם הלוואה במשפחה

האם כדאי לתת הלוואה לבן משפחה? מה חשוב לקבוע בהסכם הלוואה? איך לכתוב חוזה הלוואה לבן משפחה?

בקצרה יצוין כי רצוי מאוד להסדיר את הענקת הלוואה בהסכם בכתב. לצורך כתיבת הסכם הלוואה מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (משרד עו"ד).

מה הסיכון שיש במתן הלוואה לבן משפחה?

אם אתם עומדים להעניק הלוואה לקרוב משפחה לאח או אחות, ילד, דוד או אדם קרוב אחר, חשוב שתכירו את הסיכונים הכרוכים בהענקת הלוואות. הלוואות בתוך המשפחה הן נפוצת מאוד, למשל הלוואה בין אחים או בין הורים לילדים או בין קרובי משפחה אחרים. הסיבה המרכזית היא שאנשים מרגישים יחסית בנוח להלוואת כספים לבני משפחה, בדיוק מהסיבה שמדובר באדם קרוב.

חשוב לזכור הלוואה היא העמדת אשראי לטובת אדם או תאגיד אחר, לפי מסגרת שנקבעה בהתקשרות שבין הצדדים. כמו כל הלוואה קיים סיכון שהלווה לא יחזיר את הלוואה, בין אם מדובר בהחלטה מרצון של הלווה או מסיבה שאינה תלויה בלווה.

אחד מהחששות הגדולים של נותני הלוואות הוא שללווה אין אמצעים לבצע את כל או חלק מתשלומי החזר הלוואה שנטל, למשל כאשר הלווה נטל הלוואות מגורמים רבים והוא אינו מסוגל להחזיר את מלוא הכספים שהלווה לכל המלווים, התוצאה עשויה להוביל את הלווה לפשיטת רגל (אם מדובר בחברה אז לפירוק החברה וחיסולה). במילים אחרות, גם אם בן המשפחה רוצה להחזיר את הלוואה שניתנה לו, לעיתים אין ביכולתו לעשות זאת והמלווה לא יוכל לקבל בחזרה את כספו.

האם כדאי לתת הלוואה לבן משפחה? התשובה תלויה בפרמטרים רבים והעדפות של המלווים. בכל זאת, לפני שתתנו הלוואה רצוי לבדוק מספר אלמנטים ובכלל זה את יכולת ההחזר של הלווה והאם עומדת לכם בטוחה כלשהי (כגון משכנתה על הנכס) להחזר כספכם. להלן מספר דגשים נוספים בנושא.

סעיפים ודגשים בהסכם הלוואה במשפחה
לפני מתן הלוואה לבן משפחה מומלץ לשים לב לנקודות הבאות:
  1. זהות הצדדים – מי נותן את ההלוואה ולמי ניתנת ההלוואה ומת מתחייב להחזיר אותה? חשוב לכתוב בירור את פרטי הצדדים, כתובות ואמצעים ליצירת קשר.
  2. בדיקת יכולת כלכלית של הקונה – גם בהלוואות בתוך המשפחה, בהנחה שמדובר בהלוואה שעתידים להחזיר לכם, תבדוק מה יכולת הלווה להחזיר את כספי הלוואה? מאילו מקורות הוא ישיב את הלוואה?
  3. מטרת הלוואה – תמיד כדאי לברר עבור מה ניתנת הלוואה? למשל הלוואות להימורים או להשקעות מסוכנות צריכות להדליק "נורות אדומות". כך גם התנהלות כלכלית שגויה של הלווה עשויה להצביע על הסיכון הכרוך במתן ההלוואה לאור הפחד מחוסר יכולת של הלווה לעמוד בתנאי החזר הלוואה.
  4. אופן העמדת הלוואה – האם כל סכום הלוואה יועמד מראש ללווה? או לפי שלבים? קביעת שלבים למסירת כספי הלוואה עשויה לסייע להפחית את הסיכון שמתן הלוואה לצד ג', שכן המלווה מודע למצבו של הלווה בכל אחד מהשלבים.
  5. הלוואה לפרק זמן מוגדר – חשוב להגדיר מהו פרק הזמן שיש ללווה להחזיר את הלוואה – האם מדובר בהלוואה לטווח קצר או בהלוואה משפחתית לטווח אורך. מתן הלוואה ללא קביעת מועדים (גם הלוואה במשפחה) עשויה להוביל לכך שהלוואה לא תיפרע.
  6. אופן החזר הלוואה וריבית על הלוואה – איך הלווה (בן המשפחה) יחזיר את הלוואה שהועמדה לטובתו? האם הלווה עובד בעבודה קבועה? האם ההחזר יהיה מעסקה צפויה? מה מקורות ההכנסה של הלווה? מה גובה החזר הלוואה? האם הלוואה תוחזר לשיעורין? מה שלבי החזר הכספים? האם הלוואה נושאית ריבית? מה תנאי הריבית?
  7. ביטחונות להחזר הלוואה – דרישת המלווה להעמדת בטחה להבטחת פירעון הלוואה היא כלי חיוני שבכוחו לסייע למלווה לפרוע את הלוואתו במקרה בו הלווה לא עומד בהבטחתו. להלן מספר בטוחנות לדגומה שיק בנקאי, שטר חוב, ערבות אישית, משכון, משכנתה ועוד (למידע נוסף ראו סוגי ביטחונות).
  8. הסכם הלוואה בכתב על-ידי עורך דין – חשוב לערוך הסכם הלוואה בכתב, גם הסכם הלוואה לבן משפחה. התנהלות ללא חוזה מסודר בכתב עשויה להקשות על הצדדים להוכיח את הסכמותיהם (למידע נוסף ראו הסכם הלוואה).
  9. תיעוד החזר הלוואה – רצוי לתעד את האופן בו מתקבלים החזרים לכספי הלוואה. תיעוד מדויק (כגון שמירה של שיקים, קבלות, מסמכים חתומים וכו) יוכל לסייע לפתור מחלוקות בנוגע לפירעון סכום הלוואה, ככל ואלו יתעוררו בעתיד.
  10. סנקציות במקרה שהלווה לא עומד בתנאי החזר הלוואה – האם בכוונתכם לקבוע סנקציות במקרה בו הלווה לא יוכל לעמוד בהחזרי הלוואה?  למשל כאשר אחד מהשיקים שמסר חזר עקב העדר כיסוי מספיק (שיק ללא כיסוי), האם תרצו לקבוע סנקציה של פיצוי כספי? פעמים רבות במסגרת הענקת הלוואות בתוך המשפחה צדדים מעדיפים להימנע מקביעת הוראות כאלו (לאור הקרבה המשפחתית).

האם כדאי לעשות שימוש בהסכם הלוואה לדוגמה או לקנות הסכם מוכן? בקצרה, יצוין כי לא מומלץ מאחר ואת החוזה יש להתאים לנסיבות ההתקשרות הספציפיות של הצדדים. למה לא לעשות את ההתאמות לבד? מי שלא בקיא בהכנת חוזים לא יודע באיזה אופן יש לנסח את ההסכם (למידע נוסף ראו רכישת חוזה מוכן וכן ראו גם הסכם לדוגמא).

איך להתמודד במצב בו בן משפחה לא עומד בהחזר הלוואה?

במילים אחרות איך לגבות חוב מבן משפחה? איך לנהוג במקרה ששיק שנועד להבטיח תשלום חזר?

אם החלטתם לנקוט צעדי גבייה מול בן המשפחה רצוי להתעייץ עם עורך דין. כמו כן הייעוץ המשפטי ישתנה ממקרה למקרה, בהתאם לסוג הפועלות שבכוונתכם לנקוט, להסכם הלוואה שנחתם מול בן המשפחה ולנסיבות ההתקשרות. לעיתים רצוי יהיה לשלוח מכתב התראה מעורך דין לפני נקיטה בהליכים משפטיים, אולם ייתכן שהדרך הנכונה תהיה לפתוח בהליך משפטי – הגשת תביעה נגד בן משפחה.

למידע נוסף ראו ראו גם גביית חובות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

זכרון דברים

זכרון דברים – מהו? האם מדובר בחוזה מחייב?

מסמך הנערך בין צדדים הכולל מספר תנאים בנוגע לעסקה, פעמים רבות זכרון הדברים נערך בין אנשים, מבלי להפנים את מלוא ההשלכות והחשיפות המשפטיות הנלוות לחתימה על זכרון דברים.

אנשים רבים סבורים שזכרון דברים אינו חוזה מחייב (למידע נוסף ראו גם כריתת חוזה), אחת הסיבות למחשבה שגויה זו היא כי זכרון הדברים הוא מסמך קצר שלא מסדיר באופן מפורט את כל תנאי ההתקשרות. אולם חשוב להבהיר, גם אם נרשם על זכרון הדברים כי ייחתם בעתיד חוזה מקיף, עדיין אין באמירה זו, כדי לקבוע כי זכרון הדברים אינו מחייב את הצדדים או כי אין לראות במסמך זה הסכם מחייב לכל דבר ועניין

סוגיית זכרון הדברים ותוקפו זכו להתייחסות רבה בפסקי הדין, על-מנת להכריע בשאלה האם זכרון הדברים מחייב תא הצדדים יש לבחון את המסמך ונסיבות ההתקשרות. בין יתר האלמנטים שנבחנים בעניין זה הם מידת המסוימות של החוזה וגמירות הדעת של הצדדים. לצורך כך מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום החוזים.

להלן דוגמאות לזכרון דברים נפוצים – זכרון דברים לרכישת דירה, זכרון דברים למכירת רכב, זכרון דברים להשקעה בחברה, זכרון דברים לשותפות או לשיתוף פעולה, זכרון דברים למתן הלוואה, זכרון דברים להסכם שכירות, זכרון דברים להסכם פשרה וכיו"ב.

האם כדאי לחתום על זכרון דברים? לפני חתימה על זכרון דברים, במיוחד כאשר מדובר בזכרון דברים המתייחס לעסקות בעלות משמעות כלכלית גבוהה למתקשרים או סיכון גדול, מאוד מומלץ להתייעץ עם עורך דין (עורך דין לחוזים), שאלת כדאיות החתימה על זכרון דברים, תלויה במשתנים רבים. כמו כן פעמים רבות צדדים לא מנוסים עורכים ביניהם זכרון דברים אשר יוצר סיכונים משמעותיים עבור צד אחד או מספר צדדים ולכן התייעצות עם איש מקצוע עשויה להפחית סיכונים אלו ולהבטיח התקשרות אשר מגינה טוב יותר על זכויותיכם.

האם לבטל את זכרון הדברים? האם להגיש תביעה בגין הפרה של זכרון דברים?

לפני ביטול חוזה או הגשת תביעה יש להתייעץ עם עורך דין. כמו כן חשוב לבחון בין היתר את מעמדו של זכרון הדברים, את טענת ההפרה ויתר נסיבות ההתקשרות. יש לזכור כי ביטול החוזה אינו תמיד האפשרות העדיפה ולעיתים שווה לנקוט צעדים אחרים. כמו כן על-מנת לאכוף זכויות או לזכות בסעדים חשוב לנקוט בהליך המשפטי המתאים.

למידע נוסף ראו איך לבטל הסכם? והפרה של חוזה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

שותפות עם חברה

על מה חשוב להקפיד בעת כניסה לשותפות עם חברה? 

חשוב למקם את ההתקשרות העסקית במרחב המשפטי הנכון – באיזה סוג שותפות מדובר? מה תכלית השותפות? האם מדובר ביחסי שותפות כמשמעותם בפקודת השותפויות או בצורת התקשרות אחרת (כמו למשל שיתוף פעולה עסקי, רכישת מניות בחברה ועוד ועוד).
תכנון נכון של ההתקשרות העסקית הכרחי להוצאה לפעול של מטרות ההתקשרות ובמידת הצורך של אכיפתן בערכאות שיפוטיות. לאור מרוכבות התקשרויות אלו, הסיכונים הנלווים להן והיבטים המשפטיים הרבים הכרוכים בביצוען, טרם כניסה לשותפות עם חברה (למשל כנגד מניות) יש להתייעץ עם עורך דין – עורך דין לחוזים.
בהקשר זה יודגש כי לא מומלץ להתקשר על סמך זכרון דברים קצר, ללא בדיקתו על-ידי עורך דין.
להלן אזכור של מספר פרמטרים שרצוי לשקול בעת כניסה לשותפות עם חברה:
  • מבנה התקשרות – האם ההתקשרות היא בהסכם מייסדים? רכישת מניות או בדרך אחרת? רצוי לשקול מראש מה מבנה ההתקשרות ומה מערכת היחסים שתהיה בין השותפים (למידע נוסף ראו הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות).
  • תקופת ההתקשרות – האם מדובר בהתקשרות קצרה או ארוכה? לצורך ביצוע פרויקט נקודתי או מספר פרויקטים? מה משך הזמן בו יתקיימו יחסי השותפות?
  • תמורה – התקשרויות עסקיות נודעו בדרך כלל להגדיל את הכנסות (כמובן שיש טעמים נוספים), בהתאם יש להגדיר מראש מה התמורה שתועבר בין הצדדים?  האם מי שמצטרף לחברה יקבל את מניותיו באמצעות הקצאת מניות, רכישת מניות או בדרך אחרת? התמורה משפיע גם על סוג ההתקשרות העסקית. מה תנאים לחלוקת התמורה?
  • תהליכי קבלת החלטות – האם השותף החדש ימנה חבר לדירקטוריון בחברה? אילו החלטות יתקבלו בכל באסיפת בעלי המניות? אילו החלטות יתקבלו בדירקטוריון? מה תהיה יכולת ההשפעה שלו על מהליכי החברה? כניסה כשותף לחברה מבלי שתהיה לשותף יכולת השפעה על מהליכי החברה כרוכה בסיכון רב גדול יותר למצטרף.
  • הגנה על הקניין הרוחני – ניסוח הסעיף כפוף לסוג ההתקשרות העסקית, באופן כללי בלבד יצוין כי יש לבחון מה הקניין הרוחני (לרבות סימן מסחר, זכויות יוצרים, פטנטים וכו')  של החברה? מי יהיה הבעלים של הקניין הרוחני שיפותח?
  • סודיות ואי תחרות – האם חלה על הצדדים חובה לשמירה על סודיות אם כן מה הקיפה של חובת הסודיות? למשך כמה זמן תוגבל ההתחייבות לשמירה על סודיות? (למידע נוסח ראו הסכם סודיות) האם תאסר על הצדדים להתחרות בפעילות המשותפות? אם כן יש להגדיר זאת מראש – על מי חלה ההגבלה, למשך איזו תקופה, האם יהיה סעיף של איסור שידול ועוד.
  • בטחונות – פעמים רבות לא כדאי להיכנס לשותפת מבלי שיהיה בידכם ביטחונות מתאמים שיבטחו את קיום התחייבויות הצד השני. כידוע בטחונות נועדו להבטיח קיום התחייבויות, האם צד להסכם נדרש להעמיד ביטחונות כגון ערבות אישית, פיקדון כספי, שטר חוב, ערבות בנקאית וכיו"ב? (למידע נוסף ראו שטר חוב, ערבות בנקאית וסוגי ביטחונות)
  • מנגנון ליישוב סכסוכים – מחלקות קיימות כמעט בכל עסק ולכן מומלץ מאוד להיערך לכך מראש. מה עושים במקרה של מבוי סתום, שהצדדים לא הצליחו ליישב את המחלוקת ביניהם? האם ימונה בורר חיצוני מוסכם? האם צד אחד יוכל לרכוש את חלקו של הצד האחר (מנגנון במבי)? ואם כן מה התנאים לכל אחד מהמצבים? למידע נוסף ראו סכסוך בין בעלי מניות
  • סיום שותפות בחברה, הפרות וביטול ההתקשרות – שלב שפחות חושבים עליו בכניסה ליחסי שותפות הוא שלב סיום ההתקשרות – מה התנאים לסיום יחסי השותפות ולפירוק החברה? מה ייחשב להפרה של הסכם ההתקשרות? מה התנאים לביטול ההסכם? (למידע נוסף ראו הפרה של חוזה וכן ראו גם פירוק חברה)
  • התייעצות עם עורך דין – כל מי שאינו עורך דין ואינו עוסק בהכנת חוזים מסוג זה יתקשה לנסח בעצמו חוזה שיגן על זכויותיו. לכן, טרם כניסה לשותפות עם חברה יש לפנות לקבל ליווי מקצועי מעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.
  • מיסוי – מה השלכות המס על ההתקשרות העסקית – באיזה אופן אתם עתידים להיות ממוסים?
 חשוב להקפיד על ניסוח מדויק וקפדני של הוראות ההסכם, לצורך כך יש להתייעץ עם עו"ד.

חוזה השקעה

טרם התקשרות בחוזה השקעה בחברה או כתיבת הערות לחוזה השקעה יש להתייעץ עם עורך דין המלווה עסקאות השקעה (עורך דין לסטארטאפ או עורך דין לחברות).

אם הגיע הרגע שהחלטתם להשקיע בעסק חדש או קיים, בסטארטאפ או בחברת נדל"ן, חשוב להכיר מראש את הסיכונים הכרוכים בהתקשרות ולדעת איך נראה חוזה השקעה. פעמים רבות משקיעים נוהגים לבצע בדיקת נאותות (במסגרתה ללמוד על הסיכונים והסיכויים של החברה) לפני התקשרות בהסכם השקעה או חתימה על הסכם עקרונות.

מה זה חוזה השקעה?

בקצרה, הסכם בין משקיע או מספר משקיעים לבין חברה או יזם או יזמים, במסגרתו מתחייב המשקיע להשקיע סכום כסף בעבור ניירות ערך של החברה, בדרך כלל מניות.

חוזי השקעה נפוצים מאוד בקרב סטארטאפים אשר שואפים לקדם את פיתוח המוצרים ו/או השירותים שלהם באמצעות גיוס הון ממקור חיצוני. בחברות סרטארטאפ השקעות ראשוניות בדרך כלל נעשות על-ידי אנג'לים, לעיתים מיזמים מעדיפים לפנות לגיוס הון ראשוני באמצעות פלטפורמה של מימון המונים או באמצעות אחד מהמסלולים של הרשות לחדשנות טכנולוגית כגון תוכנית תנופה.

מה כולל חוזה השקעה? חוזה ההשקעה כולל מספר הוראות לרבות – סכום ההשקעה ושלבי העברת הכספים מהמשקיע לחברה, שימוש בכספי ההשקעה, כמות המניות שתוענק למשקיע במסגרת עסקת ההשקעה, הצהרות ומצגים של הצדדים, התחייבות לשמירה על סודיות ואי תחרות, תנאים והוראות בנוגע לזכויות סירוב ראשונים, זכויות וטו, מנגנוני אנטי דילול, תנאים לקבלת החלטות בחברה, זכויות עודפות בפירוק, כינוס אסיפות ועוד ועוד.

למשקיעים ולסטארטאפים – לפני התקשרות בהסכם השקעה, חוזה הלוואה המירה או מכשיר משפטי אחר לגיוס הון, חשוב לקבל ייעוץ והכוונה מאנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בתחום, שיוכלו לסייע לכם לזהות את המכשולים הרבים הנלווים להתקשרויות עסקיות אלו, ולהיכנס למערכת היחסים עם הצד השני כשלרשותכם הגנה משפטית טובה יותר.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

זכיינות מזון (אוכל)

מה חשוב לדעת לפני התקשרות בהסכם זיכיון עם רשת בתחום המזון?

באילו תחומים פועלות רשתות מזון? מסעדות, בית קפה, מזון מהיר (כגון פיצריות, המבורגרים, שווארמה, שניצלים, חומוס, אוכל סיני, אוכל איטלקי ועוד), גלידריות, יוגורט, דוכני מיצים ובר משקאות בריאות, בתי מאפה וכיו"ב.

הקמה והפעלת סניף בצורה של זכיינות בכלל לרבות סניף של זיכיון בתחום האוכל  (בית קפה, מסעדה, מזון מהיר וכו) מחייבת הערכות מתאימה מצד הזכיין, גם עבור זכיינים שעבדו ברשת או ברשתות דומות. פעמים רבות ניהול והקמה של זיכיון בתחום המזון מורכב יותר מניהול והקמה של זכיינות בתחומים אחרים.

מדוע לפתוח סניף חדש (או לרכוש סניף קיים) בתחום האוכל הוא לא דבר פשוט? מגוון סיבות, בין היתר, בשל הוצאות תפעוליות גבוהות, הצורך לסנכרן בין גורמים רבים כגון שמירה על איזון תזרמי, העסקת עובדים רבים ולעיתים בעלי מומחיות שונה, ניהול נכון של הזמנת חומרי גלם או מוצרים אחרים ועוד.

לפני חתימה על הסכם זיכיון מול רשת מזון חשוב לבצע מספר בדיקות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע בעל ידע וניסיון בתחום. להלן מספר דגשים שמומלץ לשים אליהם לב בכל הנוגע להקמה או הפעלת סניף של רשת:

  1. בחירת רשת זכיינות – בין השיקולים שרצוי לבדוק לפני בחירת רשת מזון, על הזכיין לבחון את הנושאים הבאים: באיזה רשת מזון יש לזכיין יתרון יחסי? מהאם הרשת במגמת צמיחה או דעיכה? מה היחס של הרשת כלפי הזכיינים? מי אנשי הקשר ברשת אשר יהיו בקשר עם הזכיין?
  2. סביבת פעילות – איפה ממוקם הסניף שיפתח או הסניף הנרכש? מה סוג המתחרים  הפועלים בתחום המזון שסמוכים לסניף? כמה מתחרים ישירים וכמה מתחרים עקיפים? אם מדובר ברשת מזון בפריסה רחבה ייתכן שבאותו מתחם יהיה לרשת יותר מסניף אחד, במקרה כזה רצוי לבחון היטב את כדאיות הפעלת הסניף באותו המתחם. כמו כן חשוב לבדוק מה תנועת המבקרים בסניף הנוכחי ובאזור הפעילות?
  3. סיבת סגירת סניף קודם – במקרה של החלפת זכיינים, רצוי לבדוק מדוע הסניף הקודם שפעל במקום החליט על הפסקת פעילותו – האם מדובר בסכסוך עם בעלי הרשת? מגבלות משפטיות אחרות כגון צווי סגירה? אי יכולת לעמוד בתשלומים שוטפים או כניסה להליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל, פירוק חברה וכו')?
  4. הבנת הפעילות העסקית – מה נדרש מהזכיינים כדי להפעיל את הסניף? כמויות עובדים, נותני שירותים, התקשרויות עם ספקים וגורמים נוספים? מה שגרת הפעילות היומיומית? מה מסגרת האשראי הדרושה לעסק אם בכלל? באיזה אופן תנוהל הפעילות העסקית? האם הזכיינים בעצמם ינהלו את הסניף או שהם יעזרו בצד ג? רשתות רבות לא מאפשרות לזכיינים להפעיל את הסניפים באמצעות גורם שאינו חתום על חוזה הזיכיון. בעת רכישת זיכיון מרשת, בין אם מדובר בסניף קיים ופועל ובין אם מדובר בהקמת סניף חדש רצוי להצטייד בתוכנית עסקית.
  5. עלויות הקמה וזמן הקמה – ממה מורכבות עלויות הקמת הסניף? שיפוץ הסניף, רכישת ריהוט, רכישת ציוד וחומרי גלם, תשלום ליועצים ועוד ((למידע נוסף ראו עלות פתיחת סניף זכיינות); כמו כן יש לברר מהו פרק הזמן הדרוש לצורך הקמת הסניף? מה תקופת השיפוצים ואבזור הסניף? הסכם זיכוין – הנדבך המרכזי בתחילתו של כל עסקת זכיינות הוא חתימה על חווה זיכיון, מדובר בחוזה ארוך ומורכב המכיל סוגיות עסקיות ומשפטיות רבות; בין היתר חשוב לברר את החובות החלות על הזכיין תשלום דמי זיכיון חד פעמיים, תמלוגים שוטפים ותשלומים נוספים, חובות דיווח לרשת המזון, שיווק מוצרים מאושרים על-ידי הרשת בלבד, העמדת ביטחונות ועוד ועוד.
  6. ליווי משפטי – טרם התקשרות בחוזה זיכיון חשוב להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום הזכיינות, עורך דין יסייע לכם בהגנה על זכויותיהם מול הרשת (למידע נוסף ראו עורך דין זיכיון).
  7. חוזה שכירות לעסק – חשוב לברר פרטים בנוגע למשכיר של הנכס, המיקום הפיזי של המושכר ביחס למתחריו ו/או ביחס לגישה ללקוחות פוטנציאלים, האם יש במתחם אזור שמיועד לאכילה והאם המושכר נמצא באזור זה או במיקום אחר? יש לבדוק את אורכה של תקופת השכירות וכן לוודא שתהיה לכם אופציה להאריך את תקופת השכירות בתקופה נוספת. במרכזים מסחריים גדולים בדרך כלל תקופות השכירות הן ארוכות יותר (למשל תקופה ראשונה בת 5 שנים ואופציה להארכתה ב-5 שנים נוספות). כמו כן יש לברר את עלויות השכירות לרבות דמי ניהול ו/או דמי שיווק (למידע נוסף ראו חוזה שכירות לעסק).
  8. להרחבה ראו מונחים בזכיינות וכן ראו גם זכיינות בתי קפה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חוזה למראית עין

איך להגיב במקרה שנכרת חוזה למראית עין (חוזה פקטיבי)? האם ניתן לבטל חוזה למראית עין?

מה זה חוזה למראית עין? בקצרה, חוזה שנועד להטעות אדם או גורם כלשהו בנוגע לתוכנו של החוזה, במילים אחרות הסכם למראית עין לא משקף את ההסכמות האמיתיות של המתקשרים. הגדרה מדויקת יותר רצוי ללמוד מהפסיקה והספרות המקצועית בתחום. כמו כן לצורך בירור הנושא והשלכות הנובעות מיצירת חוזה למראית עין רצוי לפנות לעורך דין המתמחה בחוזים – עורך דין לחוזים.

לפי חוק החוזים, חוזה שנכרת למראית עין בלבד הוא בטל. כמו כן אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה.

באחד מפסקי הדין שדנו בנושא הסכם למראית עין – ע"א 4015/95 פקיד שומה ירושלים נ' ברזני, פ"ד נב(2) 269, 275 (1997) – נקבע:

"המאפיין את החוזה למראית עין הוא, שהצדדים מלכתחילה אינם מתכוונים למלא אחר תנאי העיסקה אלא הם אך משימים עצמם כאילו התקשרו בעיסקה".

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חוזה אחיד – חוק החוזים האחדים

מה זה חוזה אחיד?

בקצרה ובאופן תמציתי יצוין כי חוזה אחיד הוא הסכם בו חלק או כל תנאיו הם מקפחים, כאשר הוראות החוזה נערכו על-ידי צד אחד והם משמשים את העורך לחוזים רבים.

לצורך בחינת השאלה האם מדובר בחוזה אחיד או האם תנאי מתנאי החוזה מקפח או האם יש הצדקה לביטול החוזה עקב תנאיו או לשינוי הוראותיו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין (ראו עורך דין לחוזים).

להלן מספר נקודות העולות מחוק החוזים האחדים התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחדים").

חוזה אחיד מוגדר בחוק החוזים האחדים באופן הבא:

"נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם".

המונח תנאי מוגדר גם הוא בחוק החוזים האחדים כך: "תניה בחוזה אחיד, לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת שהיא חלק מההתקשרות, ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסויים".

חוק החוזים האחדים הגדיר גם את המונחים ספק ולקוח

ההגדרה של ספק בחוק החוזים האחדים היא כדלקמן: מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא הנותן או המקבל של דבר.

ההגדרה של לקוח בחוק החוזים האחדים היא כדלקמן: "מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא המקבל או הנותן של דבר".

מה נחשב תנאי מקפח בחוזה אחיד?

בתי המשפט ובתי הדין אשר הונח לפניהם טענה בנוגע לתנאים מקפחים בחוזה אחיד, יכולים להורות על ביטול התנאי המקפח או על שינויו,  כאשר יש בחוזה משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לקיפוח של לקוחות. בתי המשפט בוחנים את התנאי יחד עם נסיבות המקרה טרם החלטה על ביטול תנאי או שינוי תנאי בחוזה.

כך מוגדר נושא "תנאי מקפח וביטולו" בחוק החוזים האחדים: "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן: תנאי מקפח)."

חזקות לתנאים מקפחים בחוזה אחיד

בנוסף חוק החוזים האחדים קובע בסעיף 4 לחוק מספר חזקות בנוגע לתנאים אשר ייחשבו כתנאים מקפחים.

להלן הוראות סעיף 4 לחוק החוזים האחדים:

"4. חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים: (1) תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי; (2) תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל, להשעות או לדחות את ביצוע החוזה, או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה; (3) תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי; (4) תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על דעתו בלבד, ולאחר כריתת החוזה, מחיר או חיובים מהותיים אחרים המוטלים על הלקוח, זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק; (5) תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר; (6) תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה, או המתנה אותן במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת; (6א) תנאי המקנה לספק באופן בלתי סביר תרופה שאינה עומדת לו על פי דין, לרבות תנאי המתיר לספק לצרף תרופות שאין לצרפן על פי דין או תנאי הקובע פיצויים מוסכמים שאינם סבירים לטובת הספק; (7) תנאי המטיל את נטל ההוכחה על הלקוח, ואלמלא אותו תנאי נטל זה לא היה מוטל עליו; (8) תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסויימות בערכאות משפטיות, או הקובע כי כל סכסוך בין הספק והלקוח יידון בבוררות; (9) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך; (10) תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על תנאי הבוררות, לרבות קביעת הבורר, מקום הבוררות, תנאים שעל פיהם תתנהל הבוררות, אופן ניהול הבוררות וסדרי הדין בבוררות, והכול אף אם הספק הוכיח כי מסירת הסכסוך לבוררות כשלעצמה כאמור בפסקה (8) אינה מקפחת; (11) תנאי הקובע הצמדה של מחיר או תשלום אחר, לפי החוזה, למדד כלשהו, כך שירידה של המדד או עלייה שלו לא תזכה את הלקוח; (12) תנאי שלפיו נדרש הלקוח לאשר או להצהיר כי קרא את החוזה, או תנאי שבו הלקוח מצהיר על מעשה שעשה, על מודעותו לעניין מסוים, או על עובדה שמתקיימת בעניינו, או מאשר אותו, והכול למעט מידע שהלקוח מסר לספק בחוזה".

תנאים בטלים בחוזה אחיד

ישנן הוראות (תנאים) בחוזה אחיד אשר בטלים מעיקרם, כגון תנאי בחוזה אחיד אשר שולל או מגביל את הזכות של הלקוח לפנות לערכאה משפטית או תנאי בחוזה אחיד שפוטר את הספק מאחריות לנזקי גוף או למעשי זדון המוטלים עליו לפי דין.

כך נקבע בסעיף 5 לחוק החוזים האחדים: "(א) תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות – בטל. (ב) תנאי בחוזה אחיד הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות לנזק גוף או למעשה זדון המוטלת עליו על פי דין – בטל".

איך להתמודד עם חוזה אחיד?

בקצרה, אחת הבעיות עם חוזה אחיד היא שפעמים רבות לצד החלש אין אפשרות לשנות את סעיפיו, במצב זה עולה השאלה האם עדיין כדאי לבצע את  ההתקשרות. באופן ככללי יצוין כי ככל שנזק ביחס לתועלת מחתימה על החוזה גדול יותר, כנראה שעדיף להימנע חתימה. אולם לעיתים צדדים בכל זאת מעדיפים לחתום על חוזים אחדים ולאחר מכן מבקשים לבטל סעיפים ממנו.

לצורך הכרעה בנוגע לאופן התמודדות עם חוזה אחיד, האם רצוי לחתום עליו למרות תנאיו המקפחים והאם כדאי להגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו עקב החתימה על סעיפים שלא ניתן לשנות, יש לפנות לעורך דין.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חוזה קבלנות

מהו חוזה קבלנות? איך להכין חוזה קבלנות? מה קובעות הוראות חוק חוזה קבלנות?

רשימה קצרה זו תציג מספר עקרונות בנושא חוזה קבלנות. טרם הכנת חוזה קבלנות או כתיבת הערות לו יש להתייעץ עם עורך דין – עורך דין לחוזים.

מה זה חוזה קבלנות?

בקצרה, הסכם בין נותן שירות או עושה מלאכה לבין מזמין השירות או המלאכה. הסכם קבלנות יכול להיות בכתב ויכול להיות בעל-פה, אלא אם קיימת מגבלה כלשהי למשל מגבלה בחוק המחייבת את עריכת ההסכם באופן ספציפי (למידע נוסף ראו כריתת הסכם). לדגומא הסכם ייעוץ יכול להיעשות כחוזה קבלנות. דוגמא נוספת להסכם קבלנות – חוזה מול אולם אירועים או הסכם קידום אתרים או הסכם פיתוח תוכנה.

לפי חוק חוזה קבלנות הסכם קבלנות הוא הסכם לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובד של המזמין. הכוונה היא שלא חלים על הצדדים יחסים של עובד ומעביד.

לפי חוק חוזה קבלנות הקבלן יבצע את המלאכה או יספק את השירות וזאת בעבור תמורה שישלם לו המזמין בהתאם להסכמות ביניהם. כך קובע סעיף 2 לחוק חוזה קבלנות:

"הקבלן חייב לעשות את המלאכה או לתת את השירות והמזמין חייב לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין הצדדים."

חוק חוזה קבלנות התשל"ד-1974 (להלן: "חוק קבלנות") קובע מספר הוראות ביחס למערכת היחסים שבין קבלן עצמאי (פרילנסר) לבין המזמין. חשו לציין כי על הוראות הצדדים יכולים להתנות.

חוזה קבלנות או הסכם העסקה? ההבדל הוא בין מערכת היחסים כקבלן עצמאי ומזמין לבין מערכת יחסי עובד-מעביד. פעמים רבות צדדים להסכם מוגדרים כנותני שירותים אולם בפועל מערכת היחסים שבין הצדדים הם של עובד ומעביד. בקצרה יצוין כי מדובר בשתי מערכות התקשרות שונות, כאשר להגדרת יחסי הגומלין שבין הצדדים משמעותיות כספיות רבות ולכן לא פעם מתעוררים סכסוכים בין צדדים בנוגע להגדרת מערכת היחסים ביניהם.

לצורך בחינת הנושא מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום – עורך דין לדיני עבודה.

פגם במלאכה או בשירות של הקבלן

האם חובה על הקבלן לתקן את הפגם שנוצרה במלאכה או בשירות שסיפק?

לפי חוק חוזה קבלנות במידה והמלאכה או השירות לא נעשו לפי המוסכם בין הצדדים, מדובר בפגם. כמו כן החוק קובע כי במקרה של פגם על מזמין השירות או המלאכה להודיע לקבלן על הפגם תוך זמן סביר לאחר שגילה אותו או שהיה עליו לגלות אותו. החוק קבוע כי במידה והפגם ניתן לתיקון עליו לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו. אם הפגם הוא מסיבה שהמזמין אחראי לה או אם המזמין לא הודיע לקבלן כנדרש על הפגם, המזמין לא יוכל להסתמך על הפגם.

מה קורה אם הקבלן לא תיקן את הפגם?

לפי חוק חוזה קבלנות (סעיף 4 לחוק) אם הקבלן לא תיקן את הפגם שהתקבלה תוך זמן סביר המזמין יכול לתקן בעצמו את הפגם ולדרוש מהקבלן את השבה של הוצאותיו הסבירות או לחלופין לנכות מהתמורה שהוא עתיד לשלם למזמין. הניכוי מוגבל לסכום שבו פחת שווי המלאכה או השירות עקב הפגם לעומת התמורה המוסכמת.

במקרה בו תיקון הפגם הוא דחוף המזמין רשאי לתקנו בעצמו, אם לא ניתן להמתין לקבלן. אם הפגם לא ניתן לתיקון המזמין זכאי לנכות מהתמורה של הקבלן, באותו האופן שנרשם בסעיף 4(א)(2) לחוק.

זכות עכבון של הקבלן בחוזה קבלנות

האם קבלן יכול לעכב נכס? לפי חוק חוזה קבלנות לקבל יש זכות עכבון על נכס שקיבל מהמזמין לצורך מתן השירות או המלאכה. זכות העכבון מוגבלת עד לסכום המגיע לו מהמזמין עקב עסקת הקבלנות.

מה קורה אם הנכס שמסר המזמין לקבלן אבד או ניזוק?

במקרה בו נכס של המזמין אבד או ניזוק כשהיה אצל הקבלן, הקבלן יהיה אחראי (לפי חוק השומרים), כשומר שכר ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו. כמו כן המזמין יהיה פטור מתשלום התמורה לקבלן, אלא אם הנכס אבד או ניזוק לאחר שהמזמין היה חייב לקקבלו  ומסיבה שלא באחריות הקבלן.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חוזה כפייה

חוזה כפיה מתאר מצב בו התקשרות חוזית של צד להסכם נעשתה שלא מרצונו החופשי אלא עקב לחץ שהופעל עליו. דוגמה להמחשת הרעיון – צד שאיימו עליו להתקשר בחוזה כלשהו (למשל הסכם מכר מקרקעין או הסכם שותפות או הסכם פירוק) שאם לא יעשה זאת ייגרמו לו נזקים גדולים. להגדרה מדויקת של כפיה יש לעיין בהוראות הדין והפסיקה.

האם ניתן לבטל חוזה כאשר ההתקשרות נעשתה עקב כפייה?

על-מנת לבחון את סוגיית ביטול החוזה או הצעדים שראוי לנקוט במקרה של התקשרות בחוזה עקב כפייה  מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (עורך דין חוזים).

באופן כללי יצוין בקצרה כי התקשרות בחוזה עקב כפיה, כאשר הכפיה יכולה להיות בכוח או באיום, על-ידי צד לחוזה או על-ידי מי מטעמו, מאפשרת לצד השני להורות על ביטול החוזה.

לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973  מצב של כפיה מוגדר בחוק החוזים כך:

" 17. (א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.

(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה"

באופן כללי בלבד יצוין כי לצורך בחינת השאלה האם בוצעה כפייה, בתי המשפט בחנו בעבר האם נשלל מאדם הזכות לבחור (חופש הבחירה), כך שהוא נאלץ להתקשר בחוזה עקב הפעלת לחץ.

בתי המשפט גם התייחסו למונח "כפייה כלכלית" המתרחשת כאשר צד לחוזה מתקשר בהסכם על-מנת להשתחרר מלחץ עסקי לא חוק המופעל עליו (כפי שנרשם על-ידי פרופ' ג' שלו בספרה "פגמים בכריתת חוזה" פירוש לחוקי החוזים (1981).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.