חוזה כפיה מתאר מצב בו התקשרות חוזית של צד להסכם נעשתה שלא מרצונו החופשי אלא עקב לחץ שהופעל עליו. דוגמה להמחשת הרעיון – צד שאיימו עליו להתקשר בחוזה כלשהו (למשל הסכם מכר מקרקעין או הסכם שותפות או הסכם פירוק) שאם לא יעשה זאת ייגרמו לו נזקים גדולים. להגדרה מדויקת של כפיה יש לעיין בהוראות הדין והפסיקה.
האם ניתן לבטל חוזה כאשר ההתקשרות נעשתה עקב כפייה?
על-מנת לבחון את סוגיית ביטול החוזה או הצעדים שראוי לנקוט במקרה של התקשרות בחוזה עקב כפייה מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (עורך דין חוזים).
- למידע נוסף בנוגע להפרת הסכם וביטול הסכם ראו – איך לבטל הסכם?
באופן כללי יצוין בקצרה כי התקשרות בחוזה עקב כפיה, כאשר הכפיה יכולה להיות בכוח או באיום, על-ידי צד לחוזה או על-ידי מי מטעמו, מאפשרת לצד השני להורות על ביטול החוזה.
לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 מצב של כפיה מוגדר בחוק החוזים כך:
" 17. (א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה.
(ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה"
באופן כללי בלבד יצוין כי לצורך בחינת השאלה האם בוצעה כפייה, בתי המשפט בחנו בעבר האם נשלל מאדם הזכות לבחור (חופש הבחירה), כך שהוא נאלץ להתקשר בחוזה עקב הפעלת לחץ.
בתי המשפט גם התייחסו למונח "כפייה כלכלית" המתרחשת כאשר צד לחוזה מתקשר בהסכם על-מנת להשתחרר מלחץ עסקי לא חוק המופעל עליו (כפי שנרשם על-ידי פרופ' ג' שלו בספרה "פגמים בכריתת חוזה" פירוש לחוקי החוזים (1981).
הסכמים ועסקאות 