נושא משרה בחברה

מי נחשב לנושא משרה בחברה?

נושא משרה בולטים ומוכרים בחברה הם חברי הדירקטוריון והמנכ"ל של החברה, אולם בחברה יש בעלי תפקיד נוספים אשר מוגדרים כנושאי משרה.

לפי חוק החברות נושא משרה הוא מנהל כללי, המשנה למנהל הכללי, סגנו, מנהל ראשי, כל ממלא תפקיד כאמור, דירקטור או מנהל שכפוף באופן ישיר למנהל הכללי.

זו לשון ההוראה בחוק החברות:

"נושא משרה" –  מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי;

מה תפקידו של נושא משרה בחברה? למידע על תפקידים ראו – דירקטוריון ומנהל כלליי.

מה החובות החלות על נושא משרה? חשוב להכיר מיהם נושאי המשרה שכן אלו נושאים באחריות שונה בהתאם להוראות חוק החברות, זאת מלבד לאחריות שנקבעה להם בהסכם העסקתם. למשל חוק החברות קובע חובת זהירות וחובת אמונים שחלות על נושאי משרה (למידע נוסף ראו חובת זהירות של דירקטורים וכן ראו גם קיפוח בעלי מניות מיעוט).

למידע נוסף בנושא נושאי משרה ו/או לייעוץ פרטני בסוגיות הנוגעות לנושאי משרה ובכלל זה חובות החלות עליהם, פרשנות הוראות הדין וכו', יש להתייעץ עם עו"ד לחברות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תביעה ייצוגית – הגשת תביעה ייצוגית

שוקלים להגיש תביעה ייצוגית? מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית? ואיך מגישים תביעה ייצוגית?

להלן מספר נקודות שחשוב להכיר לפני הגשה תביעה ייצוגית. לצורך קבלת מידע מקיף ועדכני בנושא יש להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.

מה זה תביעה ייצוגית? בקצרה, הליך משפטי (שנתפח עם הגשה לבית המשפט של בקשה לאישור תביעה ייצוגית). ההליך הוא של יחיד בשם רבים, לקבלת סעד בגין עוולה זהה שנגרמה לכ לחברי הקבוצה. במילים אחרות, תביעה ייצוגית היא הליך משפטי הננקט על-ידי תובע בשם קבוצה (התובע בהליך מכונה "תובע ייצוגי"), כאשר הקבוצה סובלת מנזק זהה, וזאת למרות שהתובע לא פועל לפי ייפוי כוח שקיבל מהקבוצה. בין המטרות של התביעה הייצוגית היא להביא לתיקון עוולות הנעשות על-ידי גופים פרטיים או ציבוריים כלפי קבוצות לא קטנות.

סממן נוסף של התביעה הייצוגית ניתן לראות במצב בו לכל אחד מיחיד הקבוצה נגרם נזק קטן, אשר לא מעט פעמים לא מצדיק את הגשת התביעה של היחידים. הכלי הייצוגי מאפשר לאגד יחד מספר גדול של תובעים בעלי אינטרס זהה, שלולא יכלו לפעול יחדיו כקבוצה, פעמים רבות לא היו פועלים להגשת התביעה. למעשה נוצר מצב כי ללא מכשיר משפטי או רגולציה מתאימה גורמים שונים (כגון תאגידים או רשויות) יוכלו לבצע עוולות ללא חשש מאכיפת הדין. ולכן כלי התביעה הייצוגית מסייע במתן מענה, בין היתר, לתופעה זו.

ההגדרה של תביעה ייצוגית מוגדרת בחוק התובענות הייצוגיות באופן הבא בסעיף ההגדרות: "תובענה ייצוגית" – תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה;"

חוק תובענות ייצוגיות

החוק הראשי העוסק בתחום התביעות הייצוגיות הוא – חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. מטרת החוק לקבוע לכלים אחדים בנוגע לאופן הגשה וניהול של תביעות ייצוגיות כדי לשפר את ההגנה על זכויות הנפגעים. כמו כן בחוק התובענות הייצוגיות נרשם כי בין מטרותיו הן לקדם את מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, הענקת סעד הולם לנפגעים מהפרה של הדין, ניהול יעיל וממצה של תביעות.

כך נרשם בסעיף 1 לחוק:

"מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות."

איך להגיש תביעה ייצוגית?

לצורך הגשת תביעה ייצוגית חשוב לוודא כי קיימת עילת תביעה ויש בסיס משפטי להגשתה, בכפוף למגבלות הדין והפסיקה. חשוב לבצע מספר בדיקות משפטיות ועובדתיות לפני הגשת תביעה (כמו בכל תביעה), יצוין כי בלא מעט מקרים נדחו תביעות ייצוגיות תוך חיוב התובעים הייצוגים בהוצאות, מאחר והתביעה לא גילתה עילה או היתה חסרת ראיות. ולכן מומלץ לבצע את הבדיקות באמצעות עו"ד מימון בתחום.

ההליך הפרוצדורלי בנושא הגשת תביעות ייצוגיות קובע כי טרם הגשת התביעה יש להגישה בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, לבקשה יש לצרף את נוסח התביעה. כמו כן טרם הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית יש לבצע בדיקה בפנקס התובענות הייצוגיות שלא מתקיים הליך זהה, והכל כמוגדר בחוק התובענות הייצוגיות ובכפוף לפסקי הדין העוסקים בתחום (למידע נוסף ראו פנקס התובענות הייצוגיות).

מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית? בקצרה ובאופן לא ממצה יצוין כי לפי חוק תובענות ייצוגית כל אדם שיש לו עילה כאמור בחוק התובענות הייצוגיות, אשר מעלות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה, בשם אותה קבוצה. כמו כן במצבים מסוים כמוגדר בחוק גופים נוספים יכולים להגיש תביעות ייצוגיות. על אדם המבקש להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם קבוצה להראות כי לכאורה נגרם לו נזק.

באילו תחומים אפשר להגיש תביעה ייצוגית?

האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בכל תחום? תחום התביעות הייצוגיות תפס תאוצה גדולה בשנים האחרונות והוא נפוץ במיוחד בתחום של תביעות ייצוגיות צרכניות. אולם, יש מגוון סוגים של תביעות ייצוגית, לא רק בתחום הצרכני, למשל בתחום ניירות ערך או בתחום הפנסיה או השירותים הציבוריים.

נכון למעוד זה, חוק התובענות הייצוגיות שנחקק בשנת 2006 הגביל את התביעות הייצוגיות לתחומים שפורטו בחוק. כך קובע סעיף 3 לחוק:

"3.(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו-21 , "רשות" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. (ב)  הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה."

כך נרשם בתוספת השניה לחוק התביעות הייצוגיות:

1. תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
2. תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
3. תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
4. תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
5. תביעה בקשר לניהול זירת סוחר לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רישיון זירה ובכלל זה שירותי שיווק; לעניין זה, "זירת סוחר" ו"רישיון זירה" – כהגדרתם בפרק ז'3 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
6. תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לענין זה – "זיקה" – בעלות, החזקה, רכישה או מכירה; "יחידה" – כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, לרבות יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל, כמשמעותה באותו חוק; "נייר ערך" – כהגדרתו בחוק החברות וכן ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
7. תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, "גורם המפגע", "מפגע סביבתי" – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים.
8. תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000.
9. (1)תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. (2) תביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996.
10. (1)תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה' 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (2) תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כהגדרתן בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (3) תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005.
11. (1)תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. (2) תביעה של עובד בעילה לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, תביעה של עובד בעילה לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007, או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. (3)בפרט זה – "תביעה" – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי; "הסכם קיבוצי" – הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, או הסדר קיבוצי בכתב.
12. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.
13. תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בעילה לפי הסעיף האמור.
14. תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; לעניין זה, "חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" ו"מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד – סעיפים בולטים

מתי אפשר לתבוע מכוח חוק שכר שווה לעובדת ולעובד? מה מטרת החוק? האם אפשר להפלות בשכר בין גברים לנשים?

להלן מידע חלקי בנושא חוק שכר שווה, למידע מקיף יש לעיין בהוראות החוק, בספיקה המתעדכנת וכן להתייעץ עם עו"ד (עורך דין לענייני עבודה).

מה המטרה של חוק שכר שווה לעבודת ולעובד? בסעיף 1 לחוק נקבע שמטרת החוק היא לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל מה שקשור לשכר או גמול אחר בנוגע לעבודה. תביעות לפי חוק שכר שווה יתבררו בבית הדין לעבודה (בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק). למידע נוסף בנושא ראו גם אפליה במקום עבודה.

בקצרה ובאופן חלקי יצוין כי לפי החוק עובד ועובדת אשר עובדים אצל אותו מעסיק, באותו מקום עבודה ומבצעים את אותה העבודה (עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך) זכאים לשכר שווה. וכן הם זכאים לגמול אחר באופן שווה שניתן ממעסיק לעובד בקשר לעבודתו.  

כך מגדיר סעיף 2 לחוק את הזכות לשכר שווה:

"עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך; הוראה זו תחול גם לענין כל גמול אחר, שנותן מעסיק לעובד או עבורו בקשר לעבודתו; לענין חוק זה, "גמול אחר" – כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה."

מתי עבודה נחשבת כעבודת שוות ערך? לפי החוק, עבודות שוות מתייחסות למצב בו מדובר באותה העבודה או או עבודות שוות בעיקרן אחת לשניה כאשר הן בעלות משקל שווה (בין היתר מבחינת כישורים, מיומנות, כישורים ואחריות הנדרשים לביצוען).

כך קובע סעיף 3 לחוק בנושא עבודה שוות ערך:

"יראו עבודה כשוות ערך לחברתה, אף אם הן אינן אותן עבודות או עבודות השוות בעיקרן זו לזו, אם הן בעלות משקל שווה, בין היתר מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות."

מה ניתן לתבוע בתביעות נגד מעסיק לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעבוד? החוק קובע שגם אם לא נגרם נזק ממוני כתוצאה מהפרת החוק, בית המשפט ראשי לפסוק פיצויים בשיעור שיראה לו נכון בנסיבות העניין.

עוק נקבע בחוק שכר שווה כי סעיף 2 לחוק, לא מנוע מצב בו קיים פער בשכר או בגמול האחר (כמוגדר בחוק) אשר מתחייב מאופי או מהות העבודה (כגון איכות העבודה, וותק בעבודה, תפוקת העבודה, הכשרה, השכלה, מיקום המשרה ועוד) וכל עוד לא מדובר באפליה מטעמי מין.

כך קובע סעיף 6 לחוק שכר שווה:

"6(א) אין בהוראות סעיף 2 כדי למנוע הפרש בשכר או בגמול אחר המתחייב מאופיה או ממהותה של העבודה הנדונה ובכלל זה תפוקת העבודה, איכות העבודה, הוותק בעבודה, ההכשרה או ההשכלה, או מיקומו הגיאוגרפי של מקום העבודה, והכל כשאין בכך משום אפליה מטעמי מין.

(ב) מצא בית הדין לעבודה, בתובענה לפי חוק זה, כי העבודות שבמחלוקת הינן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, וטען המעסיק שקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (א) המצדיקות הפרש בשכר או בגמול אחר, עליו נטל ההוכחה."

תביעה לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד – תביעת אפליה

מי ראשי להגיש תביעה לפי חוק שכר שווה? בקצרה, העובד או ארגון העובדים היציג (כמשמעתו בחוק הסכמים קיבוציים) באותו מקום עבודה, (אם אין ארגון עובדים והעובד מסכים ניתן להגיש תביעה על ידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו או שמדובר בארגון שעוסק בזכויות נשים). למידע נוסף בנושא הגשת תביעות נגד מעסיקים ראו – תביעה נגד מעסיק.

מה הדרך לתבוע לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד?  בתביעות לפי חוק שכר שווה ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה ו/או בית המשפט ראשי מיוזמתו להורות על  למינוי מומחה שיחווה את דעתו האם העבודות שבמחלקות הן זהות או שוות בעיקרן או שוות ערך.

כך קבוע סעיף 5 לחוק:

"(א)בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, על פי בקשת אחד הצדדים, למנות מומחה לניתוח עיסוקים מטעמו של בית הדין, אשר יחווה את דעתו לענין השאלה האם העבודות שבמחלוקת הן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, לפי הענין (להלן – המומחה); לא ביקש צד כלשהו למנות מומחה, רשאי בית הדין למנותו, אם ראה צורך בכך, בנסיבות מיוחדות. (ב)  בית הדין לעבודה רשאי לקבוע את שכר טרחתו והוצאותיו של המומחה שישולמו על ידי בעלי הדין או על ידי חלק מהם, או בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, מאוצר המדינה, הכל כפי שקבע בית הדין. (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרי דין בדבר מתן חוות דעת המומחה, מינויו, סמכויותיו וחובותיו, ובהסכמת שר האוצר – את התעריף המרבי של שכר הטרחה שישולם לו."

להלן קטעים חלקיים מפסק דין של בית המשפט העליון בנושא חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, בגץ 1758/11 אורית גורן נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ (פורסם באתר נבו, 17.05.2012) :

"חוק שכר שווה נועד להתמודד באופן קונקרטי עם אחד הביטויים החברתיים הנפוצים ביותר להפלייה פסולה בשוק העבודה, והוא ההפלייה בשכר בין גברים לנשים המבצעים את אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. החוק נחקק לראשונה בשנת 1964 ונחקק מחדש בשנת 1996… הזכות לשכר שווה של עובדת ועובד העובדים אצל אותו מעביד ובאותו מקום עבודה קמה, אפוא, בהתאם לסעיף 2 לחוק שכר שווה, כאשר השניים מבצעים אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. למעשה, קובע החוק חזקה חלוטה שלפיה הפער בשכר בין עובד לעובדת המבצעים אותה עבודה מצביע על קיומה של הפלייה מחמת מין. חשוב לציין עוד, כי למרבה הצער התופעה החמורה של הפליית נשים בשכר העבודה שלהן רחוקה מלהיעלם מן העולם חרף הזמן שחלף מאז חקיקת חוק שכר שווה והיא עדיין נפוצה במקומותינו באופן מעורר דאגה. כך, מסקר ההכנסות… לשנת 2010 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום 7.9.2011 עולה כי הכנסתה החודשית של אישה שכירה עומדת על 66% מהכנסתו של גבר שכיר, וכי ביחס לשכר לשעה הכנסתה של אישה שכירה מגיעה כדי 84% משכרו של גבר שכיר (ראו http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201115219)."

לפני הגשת תביעה נגד מעסיק או שליחת מכתב התראה מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני עבודה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

צו קיום צוואה

איך לממש צוואה? מהו צו קיום צוואה? מי יכול להגיש צו לקיום צוואה? איך מגישים בקשה לצו קיום צוואה? איך ממלאים את הבקשה?

מה זה צו קיום צוואה? בקצרה,  צו אשר מעניק לצוואה של המוריש תוקף חוקי ומחייב ומאשר לזוכים לפי הצוואה לפעול למימוש הצוואה לאחר מות המוריש. הצו ניתן לבקשת צד המבקש להפיקו, בדרך כלל זוכה לפי צוואה או גורם מטעמו. צו קיום צוואה מופק בסופו של דבר על-ידי רשם הירושות.

מי רשאי לבקש צו קיום צוואה? היורשים לפי הצוואה וכל צד המעוניין במתן צו קיום הצוואה. בקשה למתן צו לקיום צוואה מתפרסמת בעיתון יומי וברשומות.

למידע נוסף ראו כתיבת צוואה.

למי מוגשת הבקשה לצו קיום צוואה? לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היה מקום משבו של המוריש בפטירתו.

איך להגיש בקשה לצו קיום צוואה? יש למלא טופס 1, כמפורט בתקנות. את הבקשה יש לאמת בתצהיר. בקשה לצו קיום צוואה לא תתקבל אם היא לא תמולא בהתאם לתקנות והנחיות רשם היורשות. לפי רשם הירושות, על הבקשה לצו קיום צוואה להיות מוגשת ב-4 העתקים (למידע נוסף יש לעיין גם בחוק הירושה ותקנותיו).

איך למלא בקשה לצו קיום צוואה? בקצרה, על המבקש למלא את פרטיו האישיים, כולל כתובת ומספרי תעודת זהות. כמו כן יש למלא את פרטי המצווה (המנוח/ה), את פרטי הזוכים לפי הצוואה וכן פרטים נוספים כגון פרטי צאצאי הזוכים במקרה בו אחד מהזוכים נפטר ו/או פרטי מסתלקים ועוד. על הבקשה להיות מאומתת על-ידי עורך דין. האם במסגרת הבקשה לצו קיום צוואה מתמנה מנהל עזבון (למידע נוסף ראו מינוי מנהל עזבון).

אילו מסמכים יש לצרף לבקשה לצו קיום צוואה?

• טופס בקשה לצו קיום צוואה – טופס הכולל פרטי מגיש הבקשה לצו קיום צוואה, פרטי הזוכים לפי הצוואה, פרטי המוריש, חלקם של היורשים לפי הצוואות ועוד.
• תעודת פטירה או הצהרת מוות של המוריש וכן של כל אדם נוסף שיש צורך להוכיח את פטירתו ומועד פטירתו – מסמכים מקוריים.
• צוואה מקוריה או בקשה להוכחת צוואה, בהתאם לקבוע בתקנות ובכפוף ליתר הוראות הדין.
• אישור דיווח לזוכים לפי הצוואה או לגורמים אחרים, הכל בהתאם לקבוע בתקנות.
• מבקש צו קיום צוואה אשר מיוצג על-ידי עורך דין צריך להמציא יפוי כוח של עורך הדין.
• אישור על תשלום אגרות להגשת בקשה לצו קיום צוואה.

צוואה שבה יש קטין חסוי או נעדר – אם אחד מהיורשים הוא קטין, חסוי או נעדר, יש לציין זאת בראש הבקשה ובגוף הבקשה.

לאן מגישים בקשה לצו קיום צוואה כאשר מקום מושבו של הנפטר לא היה בישראל?

להיכן יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה כאשר מקום מושבו של המוריש במותו לא היה בישראל? לרשם הירושות שנכסים מהעזבון נמצאים באזור פעילותו – כגון נסח רישום מקרקעין, אישור חשבון בנק וכו'. מסמכים השפה זרה יישאו חותמת קונסול ישראל במדינה שבה הופק המסמך או לחילופין חותמת אפוסטיל.

שלבים נוספים בדרך לצו קיום צוואה

לפני שיינתן צו קיום צוואה רשם הירושות בוחן את הבקשה שהוגשה אליו ומעביר אותה לבדיקת האפוטרופוס הכללי, להערותיו. האפוטרופוס בדרך כלל יצביע על כשלים או מגבלות מסוימות שחשוב לשים אליהן לב לפני מתן תוקף של צו קיום צוואה לצוואה שהוגשה. לעיתים האפוטרופוס יורה להעביר את הבקשה לצו קיום צוואה לבית המשפט לצורך הכרעה בסוגיות שונות.

איך להתנגד לצו קיום צוואה? בקצרה, כל אדם רשאי להגיש בקשה להתנגדות לצוואה תוך 14 ימים ממועד שפורסמה הגשת הבקשה. את ההתנגדות יש להגיש בכתב ובליווי תצהיר לרשם הירושות לפי מספר ההעתקים שדורש רשם החברות. התנגדות כוללת פרטים בנוגע למגיש הבקשה, נימוקי ההתנגדות וחומרים ומסמכים רלוונטיים להתנגדות.  מתי מגישים התנגדות לצוואה? בדרך כלל שלאדם כלשהו השגה בנוגע לצוואה למשל צוואה שנערכה באופן לא חוקי (כגון תחת לחץ או כפיה) או שקיימת צוואה אחרת עדכנית יותר.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

צוואה – כתיבת צוואה

מה זאת צוואה? איך לכתוב צוואה? מי נחשב יורש לפי צוואה? האם כדאי להכין צוואה? מה סוגי הצוואות הקיימות? מה חשוב לדעת לפני כתיבת צוואה?

אם החלטתם לכתוב צוואה בעצמכם ולא באמצעות עורך דין, חשוב שתדעו שלא כל דבר ניתן לכתוב בצוואה, ויש דרך מאוד מסוימת בדין לעריכת הצוואה בעצמכם. צוואה שלא תערך לפי הוראות הדין יהיה קשה לאכוף אותה בעת הצורך ולקבל צו לקיומה, ייתכן והיא אף תיפסל.

לקבלת מידע מקיף ועדכני חשוב לעיין בהוראות הדין, בפסיקה וכן להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום.

אחת מהוראות החוק המרכזיות בנושא צוואת וירושות הוא חוק הירושה התשכ"ה-1965.

מה זה צוואה? בקצרה ובאופן כללי יצוין כי המונח צוואה,, מתייחס להתחייבות של אדם בנוגע למה יעשה ברכושו לאחר מותו. על-מנת שצוואה תהיה בתוקף עליה להיעשות בהתאם להוראות הדין.

לפי חוק הירושה אדם ראשי לצוות לאחד או לאחדים את כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו או  נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעזבונו.

מי היורשים לפי הצוואה? בקצרה יצוין כי כל מי שהיה בחיים בעת פטירת המוריש כשר לרשת אותו וכן מי שנולד 30 ימים לאחר מות המוריש. גם תאגיד כשר לרשת בכפוף להוראות הדין.

לפי חוק הירושה לא כל אחד רשאי לרשת את המוריש, למשל מי שהורשע שגרם בכוונה למות המוריש או ניסה לגרום למותו (חושב לציין כי לנושא זה קיים חריג) וכן מי שהורשע על כך שהשמיד או שהעלים את הצוואה האחרונה של המוריש או שזייף את הצוואה או שתבע לפי צוואה מזויפת.  

האם כדאי להכין צוואה? החוק לא מחייב לערוך צוואה, אולם כל מי שרוצה לתת ביטוי להעדפותיו האישיות בצוואה אשר לא עולות בקנה אחד עם הוראות הדין בנוגע לחלוקת ירושת הנפטר, נדרש להכין צוואה.

איך להכין צוואה? לפי החוק צוואה יכולה להיעשות באחד מהדרכים הבאות: צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה, צוואה בפני רשות, צוואה בעדים, הכל כמוגדר בחוק הירושה ובכפוף להוראות הדין.

יוער כי אומנם ניתן לערוך צוואה באופן עצמאי אולם, לא בטוח שיהיה לה תוקף משפטי מחייב, שכן הוראות הדין מגבילות את אופן עריכת הצוואה.

להלן תיאור קצר וחלקי של סוגי הצוואות:

• צוואה בכתב יד – צוואה זו צריכה להיכתב כולה ביד המצווה כמו כן המצווה חייב לכלול בצוואה תאריך ולחתום עליה בכתב ידו.
• צוואה בעדים – צוואה זו חובה לערוך בכתב, כמו כן חובה לציין בצוואה תאריך ועל המצווה לחתום עליה בנוכחות שני עדים, לאחר שהמצווה הוזהר שזו צוואתו. גם העדים יחתמו על הצוואה בחתימת ידם על הצוואה, במעמד חתימת המצווה.
• צוואה בפני רשות – ישנם מספר גורמי רשות שניתן להצהיר בפניהם, בעל פה או להגיש בכתב, את תוכן הצוואה, כגון שופטים ורשמים של בית המשפט.
• צוואה בעל פה – לפי חוק הירושה שכיב מרע שכיב מרע ומי שרואה עצמו (בנסיבות המצדיקות זאת) מול פני המוות, רשאי לערוך צוואה בעל פה בפני שני עדים השומעים אותו. יצוין כי את דברי המצווה יש להגיש לרשם הירושות, בהתאם להוראות הדין. עוד יוער כי תוקפה של הצוואה עשוי להתבטל בהתאם להוראות הדין. לפי חוק הירושה צוואה בעל פה בטלה לאחר חודש ימים אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עשייתה ובלבד שהמצווה עודנו בחיים.

הפקדת צוואה – לאחר עריכת הצוואה, בכתב ידו של המצווה או צוואה בעדים, ניתן ורצוי לפקיד אותה אצל רשם הירושות (יהיה בכך ראיה שהמצווה עשה את הצוואה – כמוגדר בחוק הירושה). יודגש כי למרות הפקת הצוואה המצווה יכול לקבלה לידיו בחזרה.

למה להכין צוואה בעזרת עורך דין? צוואה הוא מסמך משפטי בעל חשיבות גבוהה. עריכת הצוואה נשענת על ידע וניסיון רבים, הכנת צוואה על ידי גורם לא מקצועי עשויה להסב נזק רב למצווה ולזוכים לפי הצוואה. כמו כן לעיתים הכנת הצוואה כוללת מורכבויות רבות אשר מחייבות ביצוע בדיקות משפטיות, תכנון ומחשבה. לאור מורכבות זו וחשיבותה של הצוואה צוואות מוכנות בדרך כלל על-ידי עורכי דין. מיהו ע

מתי צוואה תהיה חסרת תוקף מבחינה חוקית? תוקפה של צוואה תלוי במשתנים רבים, לרבות עמידה בהוראות הדין, ולכן לצורך בירור הנושא האם הצוואה היא בעלת תוקף חוקי חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום.

בתמצית ובאופן לא ממצה, יצוין כי צוואה שלא נערכה בהתאם לחוק ולפסיקה, למשל צוואה שנערכה על-ידי פסול דין או על-ידי קטין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בין טיבה של צוואה. אך לא רק, ישנם לא מעט מצבים נוספים אשר גורמים לבטלותן של צוואת.

איך לממש צוואה? צוואה ניתן לממש לאחר קבלת צו קיום צוואה – למידע נוסף על הגשת בקשה למתן צו ראו צו קיום צוואה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

מינוי מנהל עזבון – איך לבחור? איך למנות?

איך ממנים מנהל עזבון? מתי למנות מנהל עזבון? מה התפקיד של מנהל עזבון? איך לבחור מנהל עזבון? מה שכרו של מנהל עזבון?

מה זה עזבון? עזבון הוא מה שהותיר אחריו אדם לאחר פטירתו מבחנת נכסים, זכויות וחובות שצבר המנוח עד לפטירתו. למשל בין הנכסים נכללים מקרקעין, ניירות ערך ומטלטלין ובין החובות נכללים, חובות לבנקים, חובות לתשלום מזונות ועוד.

מיהו מנהל עזבון? ואיך הוא מתמנה?

• איך מתמנה מנהל העזבון? מנהל העזבון מתמנה על-ידי בית משפט או על-ידי הרשם לענייני ירושה, בהתאם להוראות הדין. חוק הירושות קובע כי מנהל לעזבון יתמנה לתפקיד רק לאחר שהודיע על כך לרשם הירושות או לבית המשפט כי הוא מסכים למינוי.
• את מי למנות לתפקיד מנהל עזבון? למנהל עזבון פעמים רבות ממנים עורך דין, בעל ידע וניסיון בתחום ניהול העזבונות. למרות זאת לפי החוק מנהל העזבון יכול להיות יחיד, תאגיד או האפוטרופס הכללי.
• איך לבחור את מי למנות לתפקיד מנהל עזבון? פעמים רבות לתפקיד מנהל העזבון מתמנה עורך דין, אולם לא חובה שעורך הדין ימלא את התפקיד. לעיתים אחד מהיורשים או הזוכים לפי הצוואה או קרוב משפחתם ממונה לתפקיד מנהל עזבון. אולם מאחר וניהול עזבון כרוך בדרך כלל בעבודה רבה שחלקה משפטית נוהגים מנהלי העזבון להתייעץ באופן קבוע עם עורכי דין. בכל מקרה לפני מינוי מנהל עיזבון שאינו מוכר לכם, למשל עורך דין, מומלץ לבדוק את מידת התאמתו לתפקיד – רצוי לבצע פגישת הכרות עם עורך הדין לבחון באילו תיקי עיזבנות טיפל עורך הדין לפניכן, האם הוא זמין להתמנות לתפקיד? לעיתים רצוי להעסיק מספר יועצים בתחומים שונים הכל בהתאם למורכבת הכרוכה בניהול העזבון (למידע נוסף ראו איך לבחור עו"ד).

מה תפקידו של מנהל העזבון?

בקצרה, מנהל עזבון כפוף להנחיות בית המשפט, אשר יכול מעת לעת לתת למנהל העזבון הנחיות שונות לביצוע. באופן כללי תפקידו של מנהל העזבון כולל כינוס נכסי העיזבון, ניהול נכסי העזבון, סילוק חובות העיזבון וחלוקת נכסי העיזבון לזוכים לפי צו קיום צוואה או לפי צו ירושה.

תפקידו של מנהל העזבון הוא תפקיד מורכב, אשר כולל אחריות רבה, מקצועיות ומומחיות; המורכבות הניהולית מתעוררת בין היתר על רקע סכסוך בין היורשים (לפי דין או לפי צוואה) או כאשר אופן חלוקת נכסים היא מסועפת או כאשר לצד הנכסים נכללים בעזבון חובות רבים ועוד.

פעולות ניהול העזבון מצריכה את המנהל לבצע פעולות רבות ובכלל זה פעולות ניהוליות, משפטיות ואחרות לשם ניהול העיזבון, שמירתו וחלוקתו.

לאור האמור מנהל העזבון נושא בחובות שונות כגון חובת הגשת פרטה על נכסי העזבון ועדכונה לפי הוראות הדין, חובת ניהול חשבונות ודוחות ועוד.

מה הסמכויות של מנהל העזבון?

למנהל העזבון סמכויות רבות, הכל בהתאם להנחיות בית המשפא ובכפוף להוראות הדין.

בין יתר ההוראות חוק הירושה קובע כי מנהל העזבון מוסמך לבצע את הפעולות הבאות:

"97. מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לעשות בלי שבית המשפט אישרן תחילה: (1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה; (2) השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה; (3) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק; (4) מתן ערובה; (5) כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונת אישור כאמור.

98. מנהל העזבון רשאי לדרוש שנכסי העזבון יימסרו לו ושחובות שהגיעו למוריש יסולקו לו, וידו בזה כיד המוריש.

99. (א) מנהל העזבון חייב להזמין את נושי המוריש להודיע לו בכתב על תביעותיהם; ההזמנה תפורסם ברבים ולמתן ההודעה תיקבע תקופה של שלושה חדשים לפחות מיום הפרסום. (ב) בית המשפט רשאי לפטור את מנהל העזבון מן החובה להזמין את הנושים, אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה להזמינם.(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובת מנהל העזבון לסלק חובות העזבון שעליהם נודע לו בדרך כל שהיא."

• ראו גם סעיפים בחוק הירושה.

מה שכרו של מנהל העזבון?

בקצרה יצוין כי תקנות הירושה קובעות כי שכרו של מנהל העיזבון לא יעלה על 3% משווי העיזבון, ובמידה ונדרש ממנהל העיזבון פעולות חריגות שדרשו מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים בית המשפט רשאי להגדיל את שכרו ל-4%. ישנם הוראות נוספות המתייחסות לסוגיית שכרו של מנהל העיזבון, ולכן לצורך בחינת הנושא יש לבחון את הוראות הדין לצד הפסיקה ולהתייעץ עם עורך דין אשר בקיא בתחום.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

חוק חופש המידע – איך לקבל מידע מרשות ציבורית?

איך לקבל מידע מגוף ציבורי או רשות ציבורית?

להלן תיאור קצר וחלקי  של מספר הוראות מחוק חופש המידע – למידע מקיף יש לעיין בהוראות החוק, בפסיקה המתעדכנת מעת לעת ולהתייעץ עם עורך דין.

מה זה חוק חופש המידע? בקצרה, חוק אשר קבוע כי כל אזרח ישראל וכל תושב (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין) יש זכות לקבל מידע מרשות ציבורית כהגדרתה בחוק.

מה כוללת הזכות למידע לפי חוק חופש המידע?

איזה מידע ניתן לקבל מרשות ציבורית? לפי החוק "מידע" מוגדר כך: "כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב".

המונח "קבלת מידע" מוגדר באופן הבא: "לרבות עיון, צפיה, האזנה, העתקה, צילום, קבלת פלט מחשב או קבלת מידע בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו".

מה נחשבת כרשות ציבורית אשר מחוייבת למסור מידע לפי החוק? בין הרשויות ציבוריות המוגדרות בחוק הן: בתי משפט ובתי דין, ועדת בחירות, הממשלה, משרדי ממשלה, הכנסת, רשויות מקומיות, מוסד להשכלה גבוה (כמוגדר בחוק), חברה עירונית, תאגיד שהוקם בחוק ועוד.

להלן הגדרת רשות ציבורית בחוק חופש המידע: (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;(2) לשכת נשיא המדינה; (3) הכנסת; (4) מבקר המדינה, למעט לגבי מידע שהגיע אליו לצורך פעולות הביקורת ובירור תלונות הציבור; (4א) ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, למעט לגבי מידע המפורט בסעיף 79א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969; (5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין – למעט לגבי תוכנו של הליך משפטי; (6) רשות מקומית; (7) חברה עירונית; (8) תאגיד שהוקם בחוק; (9) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, למעט חברות שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותה של החברה, או לגבי פעילויות מסוימות; (9א) התאחדות ואיגוד, כאמור בסעיף 9ב לחוק הספורט, התשמ"ח-1988; (9ב) מוסד להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבו בהתאם להוראות סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה; (9ג) החטיבה להתיישבות, במסגרתה הפעלת סמכויותיה לפי סעיף 6ב לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי"ג-1952, בכל הנוגע לניהול ענייניה הכספיים של החטיבה להתיישבות, לרבות מידע על אודות הוצאותיה, הכנסותיה, דוחותיה הכספיים, קביעת תקציבה וביצועו, וכן מידע לעניין מכרזים והתקשרויות בחוזים לביצוע עסקאות בטובין או עבודות או לרכישת שירותים, שהיא צד להם; (10) גוף אחר, הממלא תפקיד ציבורי, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב], שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותו של גוף כאמור, או לגבי פעילויות מסוימות;"

למידע מקיף יש להתייעץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בתחום וכן מומלץ לעיין בהוראות החוק וכן באתר שהוקם על-ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע – אתר חופש המידע.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

פתיחת שותפות – סעיפים מפקודת השותפויות

פתיחת שותפות עסקית

להן מספר סעיפים בולטים מפקודת השותפויות בנוגע לפתיחת שותפות. יצוין כי זוהי רשימה קצרה וחלקית בלבד, יש לעיין בה לצד יתר הוראות פקודת השותפויות ובהתאם לפסקי הדין בתחום.

הערה מקדמית – לפני רישום שותפות או הקמת שותפות יש להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום (למידע נוסף בנושא ראו שותפות עסקית וכן ראו גם חוזה שותפות עסקית) כמו כן חשוב להבחין בין שותפות לפי פקודת השותפויות לבין שותפות של בעלי מניות בחברה (למידע נוסף בנושא ראו יתרונות וחסרונות בפתיחת חברה וכן התקשרות השותפים בהסכם מייסדים).

מהי שותפות? "שותפות" – חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות (הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק (כל משלח יד שמותר לעסוק בו) לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר).

מיהו שותף בשותפות? "שותף" – כל מי שהתקשר עם זולתו בקשרי שותפות. למידע נוסף יש לעיין בפקודת השותפויות.

מה ההבדל בין שותף מוגבל לשותף כללי בשותפות לפי פקודת השותפויות?

"שותף מוגבל" – מי שהכניס לשותפות בשעת ההתקשרות הון, בכסף או בנכס שהוערך בסכום מפורש, על מנת שלא יהא אחראי לחיוביה של השותפות למעלה מן הסכום שהכניס כאמור; "שותף כללי" – שותף שאינו שותף מוגבל.

למידע מקיף בנושא שותפויות יש לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום השותפויות (ייעוץ משפטי לשותפויות וחברות).

כמה שותפים יש בשותפות? סעיף 3-3א לפקודת השותפויות קובע: מספר השותפים הכלליים בשותפות לא יעלה על עשרים. אולם למרות האמור: (1) שותפות של עורכי דין או של רואי חשבון לשם עיסוק במקצועם, יכול שיהיו בה יותר מעשרים חברים; (2) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להחיל את הוראות פסקה (1) על שותפויות אחרות של בעלי מקצוע מסוימים לשם עיסוק במקצועם, ורשאי הוא לקבוע את המספר המרבי של החברים בשותפויות כאמור.

האם חובה לרשום שותפות? לפי סעיפים 4-6 לפקודת השותפויות: שותפות שנתכוננה לשם ניהול עסק, חייבת ברישום לפי הוראות פקודה זו תוך חודש מן היום שנתכוננה; להוציא שותפות בין חקלאים לשם מיזם משותף בקשר עם עיבוד אדמה. שותפות שאינה חייבת ברישום רשאית להירשם כשותפות לפי פקודה זו, אם ביקשו זאת שותפיה, ואם נרשמה תחול עליה פקודת השותפויות. לפי פקודת השותפויות שותפות החייבת ברישום ולא נרשמה כדין, דינו של כל שותף – קנס 15 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה; אולם אי-רישומה של שותפות לא ישפיע בשיקול אם השותפות קיימת ואם לאו.

איך רושמים שותפות? סעיף 7 לפקודת השותפויות קובע: רישומה של שותפות יהיה במשלוח הודעה לרשם, חתומה בידי השותפים ומכילה פרטים אלה: 1) שם השותפות (השם שבו מנהלת שותפות את עסקיה); 2) מהות העסק דרך כלל; 3) מקומו הראשי של העסק; 4) שמו המלא, מענו והגדרו של כל שותף; 5) שמותיהם של השותפים המורשים לנהל את עניני השותפות ולחתום בשמה, זולת אם כולם מורשים לכך; 6) תקופת קיומה של השותפות, אם נקבעה לה תקופה, ויום תחילתה.

בנוסף אסור לרשום שותפות בשם המכיל את המילים הבאות: (1) המלים "בערבון מוגבל" או "בע"מ"; 2) שם או תואר שיש בו כדי לרמז על חסות המדינה או על קשר עם הממשלה; 3) המלים "בנק" או "בנקאות" או "לשכת המסחר" או כל חיקוי להן, אלא אם נתקבלה על כך תחילה רשות מאת שר המשפטים. בנוסף  לא תירשם שותפות בשם שבו רשומה כבר בישראל חברה או שותפות קיימת או בשם דומה לשמה עד כדי להטעות, אלא אם אותה חברה או שותפות עומדת בפירוק והודיעה, בדרך שדרש הרשם, על הסכמתה לנטילת שמה.

שותפות רשאית, באישור הרשם, לשנות את שמה. שינוי שמה של שותפות אינו משפיע על שום זכות או התחייבות ואינו פוגם בשום הליך משפטי שלה או נגדה.

סירוב לרשום שותפות: לפי סעיף 11 לפקודת השותפויות היה רשם השותפויות סבור, ששותפות מבקשת ליטול לה שם למטרה לא כשרה או לענין של מרמה, רשאי הוא לסרב לרשמה באותו שם.

חובת רישום שינויים בשותפות – סעיף 9 לפקודת השותפויות: אם תוך תקופת השותפות חל שינוי באחד הדברים שחובה לרשמם לפי הוראות סעיף 7 לפקודת השותפויות, תישלח לרשם בדואר או תימסר לידו, תוך שבעה ימים, הודעה חתומה בידי השותפות ובה תפורש מהות השינוי. הופרה של סעיף זה, דינו של כל שותף, למעט שותפים מוגבלים – קנס 15 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה.

רישום שותפות מוגבלת

איך רושמים שותפות מוגבלת? לפי סעיף 58  ו-61 לפקודת השותפויות: רישומה של שותפות מוגבלת יהיה במשלוח הודעה בדואר לרשם או במסירתה לו כשהיא חתומה בידי השותפים ומכילה, בנוסף על הפרטים הנדרשים משותפות רגילה, הודעה שהשותפות היא מוגבלת, ופרטים על כל שותף מוגבל ועל הסכום שהכניס ואם שולם במזומנים או בדרך אחרת. שותפות מוגבלת תתכונן על פי הסכם בכתב (להלן – תקנות השותפות). עם כל בקשה לרישום שותפות מוגבלת יש למסור לרשם השותפויות, או לשלוח אליו בדואר, עותק של תקנות השותפות. הרשם יגיש את תקנות השותפות לשר המשפטים והוא רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, להתיר את הרישום או לסרב. משנתקבל היתר שר המשפטים לרישום השותפות יודיע הרשם על כך לשותפות, ירשום את התקנות וישמור אותן אצלו. שותפות מוגבלת לא תתחיל בעסקיה לפני שקיבלה מן הרשם הודעה ששר המשפטים התיר את רישומה.

רישום שינויים בשותפות מוגבלת: לפי סעיף 59 לפקודת השותפויות: חל בתקופת קיומה של שותפות מוגבלת שינוי בסכום שהכניס שותף מוגבל, או בחבותו של שותף מחמת שנהפך משותף כללי לשותף מוגבל או להפך – תישלח לרשם בדואר או תימסר לו, תוך שבעה ימים לאחר השינוי, הודעה על כך חתומה ביד השותפות המפרשת את מהות השינוי. הופרה הוראת סעיף זה, דינו של כל שותף כללי – קנס 15 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה.

פירוק שותפות

האם כשמקמים שותפות צריך לחשוב על איך היא תפורק (איך השותפות תיסגר והשותפים ייפרדו?). בתמצית כן, מומלץ לחשוב על כך מראש. פירוק מעורר שאלות עסקיות ומשפטיות רבות לכן חשוב להיעזר בעו"ד מיומן בתחום לצורך ניהול הליך הפירוק או התמודדות עם הקשיים שמתעוררים אגב סיום יחסי השותפות: למשל איך ניתן לפרק שותפות? מה זכויות השותפים בפירוק שותפות? מה החובות של השותפים? כפי שהוזכר הנושא מוסדר בין היתר בהסכם בין השותפים (אך לא תמיד) וכן יש התייחסות לפירוק גם בהוראות פקודת השותפויות.

למה כדאי לחשוב על הפירוק בתחילת הדרך? יש הרבה סיבות ובעיקר להתכונן מראש למצבים ולדעת מה צפוי לך בעתיד, להלן מספר דוגמאות: פעמים רבות השותפים מחליטים לסיים את השותפות ולפרקה; לעיתים הפירוק הוא תוצר של משבר שלא ניתן לרפא בין אם מדובר בסכסוך עסקי בין שותפים, משבר פיננסי אליו נקלעה השותפות או סיבות אחרות. הליך הפירוק עשוי להיות מורכב, במיוחד, כשהפירוק נובע מהעדר הסכמה או עקב קשיים עסקיים או כספיים. פעמים רבות מחליטים השותפים בהסכמה על פירוק (הסכמה זו עשויה להיות מעוגנת מראש בהסכם בין השותפים ולעיתים נערך הסכם פירוק לשותפות).

לפני הקמת שותפות או לצורך בחינת יחסי שותפות או השלכות הנובעות מסיום יחסי שותפות יש להתייעץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בתחום.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הודעה מוקדמת לעובד ולמעסיק לפני פיטורים או התפטרות

החלטתם לפטר עבוד או שהעובד החליט להתפטר הנה כמה דגשים בקשר לחובה של הצדדים לתת הודעה מוקדמת לפני ההתפטרות או הפיטורים. התנהלות של העובד או המעסיק בניגוד להוראות הדין עשויה להוביל בין היתר לתביעות משפטיות.

מהי הודעה מוקדמת לעבוד? מה משך הזמן שצריך לתת לעובד הודעה מוקדמת לפני פיטורים? מה משך הזמן שעובד צריך לתת למעסיק לפני התפטרות?

לצורך בחינה לעומק של הנושא יש להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה כמו כן מומלץ לעיין בהוראות הדין, הפסיקה, בתקנות וכן בצווי הרחבה, הסכמים קיבוציים והסכם העסקה של העובד.

בקצרה, לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות אשר נחקק בשנת 2001 (להלן: חוק הודעה מוקדמת), חובה על כל מעסיק  ועל כל עובד (הן עובד בשכר והן עובד במשכרות) לתת לצד השני הודעה מוקדמת לפני הפיטורים או ההתפטרות, בהתאם לחוק הודעה מוקדמת ולכל דין. על המעסיק או על העובד אשר נותן הודעה מוקדמת חובה לעשות זאת בכתב ולציין את יום שליחת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות בהתאם לחוק.

מטרת החוק לאפשר לצדדים להתכונן ולהיערך לשלב סיום יחסי העבודה. לדוגמה, מבחינת המעסיק אם עובד התפטר ממקום העבודה פעמים רבות המעסיק ירצה למלא את החלל שנוצר ולהעסיק עובד חדש, לצורך כך נדרש לו פרק זמן שיוכל להתארגן לשינוי. מבחינת העובד אשר מפוטר ממקום העבודה, דרוש לו פרק זמן לצורך איתור מקום עבודה חלופי.

כך קובע סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת:

"2. (א) מעסיק המבקש לפטר עובד ייתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי הוראות חוק זה. (ב) עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי הוראות חוק זה. (ג) הודעה כאמור בסעיף זה תינתן בכתב ותציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות, לפי הענין, והכל בהתאם להוראות חוק זה."

חוק הודעה מוקדמת מבחין בין הודעה מוקדמת הניתנת על-ידי עובד במשכרות להודעה מוקדמת לעובד בשכר.

הודעה מוקדמת לעובד (במשכורת) לפני פיטורים

לפי חוק פיצוי פיטורים, עובד במשכורת זכאי לקבל ממעסיק הודעה לפני פיטורים לפי התנאים הבאים:

• בגין 6 חודשי העבודה הראשונים של העובד יקבל העובד סה"כ 6 ימי הודעה מוקדמת (יום אחד עבור כל חודש עבודה).
• מהחודש השביעי לעבודתו של העובד ועד לסוף השנה הראשונה לעבודתו, יקבל העובד הודעה מוקדמת בת 6 ימים ובנוסף 2.5 ימים עבור כל חודש עבודה בתקופה האמורה.
• לאחר שנת עבודה ראשונה של העובד הוא זכאי להודעה מוקדמת בת חודש ימים.

הודעה מוקדמת לעובד (בשכר) לפני פיטורים

לפי חוק פיצוי פיטורים, עובד זכאי לקבל ממעסיק הודעה לפני פיטורים לפי התנאים הבאים:

• בתקופה של 12 החודשים הראשונים לעבודת העובד הוא זכאי ליום  אחד של הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה.
• בתקופה של שנת עבודתו השניה של העובד הוא זכאי ל-14 ימי הודעה מוקדמת בגין פיטורים בתוספת יום נוסף עבור כל שני חודשי עבודה בשנה השניה. 
• בתקופה של שנת עבודתו השלישית של העובד הוא זכאי להודעה מוקדמת בת 21 ימים בתוספת של יום אחד לכל שני חודשי עבודה בשנה האמור.
• לאחר 3 שנות עבודה העובד בשכר זכאי להודעה מוקדמת בת 30 ימים.

הודעה מקודמת למעסיק לפני התפטרות

לא רק מעסיקים מחייויבים במתן הודעה מוקדמת לעובד אלא גם עובד צריך לתת למעסיק הודעה מוקדמת לפני התפטרותו. כמה זמן מראש צריך להודיע עובד למעסיק על התפטרותו ממקום העבודה? לפי חוק הודעה מוקדמת, סעיפים 4 ו-5 חלים על משך ההודעה המוקדמת שעל עובדים לתת למעסיקיהם במקרה בו הם מתפטרים, הכל בכפוף לכל דין.

סכסוכים בין עובד למעביד עקב אי מתן הודעה מוקדמת לפי פיטורים או התפטרות

כאשר העובד או המעביד לא מקיימים את התחייבויותיהם לפי הדין או ההסכם כגון מתן הודעה מוקדמת לפני פיטורים או התפטרות, הצד הנפגע, בדרך כלל העובד, פעמים רבות פועל לאכיפת זכויותיו מול המעסיק, בין אם באמצעות שליחת מכתב התראה מעורך דין או על-ידי הגשת תביעה נגד המעסיק.

טרם נקיטת הליך משפטי מול מעסיקים או מול עובדים רצוי להתייעץ עם עורכי דין לדיני עבודה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

רכישת עסק – בדיקות חשובות

מה חשוב לבדוק לפני רכישת עסק? מתי לחתום על הסכם הרכישה? עם מי להתייעץ לפני רכישת עסק?

בהנחה שאיתרתם את סוג העסק שהנכם מעוניינים לרכוש למשל – בכוונתם לקנות חברה פרטית בע"מ או שותפות או עסק של אדם אחד, חשוב לבצע מספר בדיקות מקיפות לפני התקשרות בהסכם לרכישת עסק והעברת הכספים לצד השני.

מתי לחתום על הסכם לרכישת עסק? בהסכם הרכישה מומלץ להתקשר רק לאחר ביצוע הבדיקות המשפטיות והעסקיות בנוגע לעסק ולאחר הערכה מבוקרת של הסיכונים והסיכויים הטמונים בעסקה. הערכת הסיכונים תלויה בין השאר, בהעדפות הצדדים, מידת הסיכון שהם מוכנים ליטול על עצמם ובמטרות הרכישה.

זה המקום להזהיר גם את מי שפחות מנוסה ברכישת חברות, חתימה על זכרון דברים (מזכר הבנות) ללא ייעוץ משפטי, עשויה להסב לכם נזק רב, ולכן גם אם מדובר בעסקה טובה, שעשויה לחלוף אם לא תחתמו על זכרון דברים, לפני החתימה חשוב להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (עורך דין חברות).

למה חשוב לבצע בדיקות באופן יסודי על-ידי אנשי מקצוע – עו"ד ורו"ח ויועצים נוספים – לפני התקשרות בהסכם רכישה?

בקצרה, רכישת עסק ללא ליווי מקצועי עלול להביא לחיסול השקעתכם הכספית ואף לחשוף אתכם להליכים משפטיים ארוכים ויקרים, למשל אתם כקונים עלולים לגלות שהעסק נמצא בחובות גדולים או בתביעות או שהוא מנהל פעילות לא חוקית ועוד ועוד.

 

אילו בדיקות מומלץ לבצע לפני רכישת עסק?

באופן כללי את הבדיקות ניתן לחלק לשני סוגים מרכזיים – בדיקות משפטיות ובדיקות עסקיות (בדיקות נאותות) – בדיקות אלו מקיפות נושאים רבים והן גם משתנות ממקרה למקרה, למשל העדפות הצדדים והסיכונים שהם מוכנים ליטול על עצמם. לכן את האמור ברשימה קצרה זו חשוב לקחת בערבון מוגבל.

לפני רכישה של עסק מומלץ לבצע את הבדיקות בעזרתם של אנשי מקצוע בקיאים בתחום (עורכי דין ורואה חשבון) אשר מלווים כדרך קבע עסקאות מסוג זה.

אומנם העזרות באיש מקצוע כרוכה בהוצאות כספיות נוספת, וכידוע אף אחד לא אוהב להגדיל את הוצאותיו, אבל מבחינת עלות תועלת – ללא ספק מדובר במחי נמוך ביחס לנזק הפוטנציאלי הטמון בהתקשרות ללא ליווי מקצועי (תלוי כמובן בהיקף השירותים שאתם צורכים). למשל מצב בו הרוכש מגלה שגילה את העסק עם חובות גדולים או ללא נכסים או זכויות שהתחייבו בפניו, או מוכר שלא קיבל את מלוא כספי התמורה בעד מכירת עסקיו וכיו"ב.

בדיקות חשובות לרוכשים עסקים: להלן מספר בדיקות שחשוב לעשות לפני רכישה של עסק קיים וחתימה על הסכם רכישה (למידע נוסף בנושא רכישת חברות ובדיקות נלוות ראו רכישת חברה):

1. הכנת תוכנית עסקית – מה תכלית רכישת העסק? לטובת איזו מטרה? מה הפוטנציאל שניתן לממש בעקבות הרכישה? כחלק מהבדיקות המקיפות (שחלקן מפורטות להלן) הרוכש בדרך כלל מכוון לעסקה ממניעים מוגדרים מראש, כחלק מתוכנית עסקית מקיפה יותר (למידע נוסף ראו כתיבת תוכנית עסקית).

2. יכולת מימון של עסקת הרכישה – איך בכוונתכם לממן את רכישת העסק? האם באמצעות הון עצמי, הלוואה ממקור חוצני? שעבוד נכסים ונטילת משכנתאות? חשוב לבדוק מראש את מידת הנזילות שלכם והיכולת שלכם לגייס את הסכום הדרוש לביצוע העסקה.

3. פעילות עסקית – חשוב לאסוף כמה שיותר מידע על הפעילות העסקית של העסק הנרכש; הנה כמה פרמטרים שמומלץ לשים אליהם לב: האם מדובר בעסק עונתי? מה מחזור ההכנסות השנתי של העסק, חשוב לבדוק האם העסק במגמת צמיחה או דעיכה, מומלץ לבדוק מי סוג הלוקחות של העסק, האם מדובר בלקוחות מזדמנים או קבועים, כמו כן מי הלקוחות המשמעותיים של העסק האם לקוחות אלו עתידים להישאר בעסק לאחר רכישתו? מה מידת התלות של העסק בצוות המקצועי או בבעלים של העסק?

4. התחייבויות והסכמים של העסק עם צדדי ג' – עורכי דין שמלווים את הפן המשפטי הכרוך בהתקשרות בהסכם לרכישת עסק, בוחנים את מכלול ההסכמים של העסק הנרכש מהם ניתן ללמוד לא רק על החשיפות והסיכונים הטמונים בהסכמים אלו אלא גם היבטים עסקיים חשובים לעתיד העסק ולכדאיות רכישתו. מהסכמים של החברה ניתן ללמוד הרבה על הזכויות, החובות והתחייבויות של החברה. מעיון בחוזים של העסק נלמדות, בין היתר, ההתחייבות של העסק כלפי לקוחות? מה התוקף של ההסכמים? מה מערכת היחסים של העסק עם ספקים? מפיצים? סוכנים? עובדים? וצדדי ג' אחרים? עד כמה העסק תלוי בצדדי ג'?

5. הליכים משפטיים ותביעות – האם כנגד החברה הוגשו תביעות או מתנהלים הליכים משפטיים כלשהם? למשל תביעות של עובדים, ספקים, לקוחות או צדדי ג' אחרים. במסגרת הערכת סיכון זו על הרוכש להבין מה עומד בבסיס התביעות, מה היקף החשיפה הנלווה להן.

6. נכסים וזכויות של העסק או החברה – מה הנכסים העיקריים של החברה ואילו נכסים הם קריטיים לניהול הפעילות העסקית השוטפת (נכסי מקרקעין, פטנטים, סימני מסחר, סודות מסחריים, וכיו"ב)? האם העסק הוא הבעלים היחיד של הקניין? האם נכסיה במצב תקין? מה רשימת הציוד הנרכשת יחד עם העסק?

7. הסכם רכישת עסק – חשוב להחליט על מבנה ההתקשרות כבר בשלבים הראשוניים, כל עסקה בנויה באופן שונה, לפי הצרכים והמגבלות של הצדדים, המלצה על אופן ההתקשרות מומלץ לקבל מעורך דין. בהנחה שהוחלט על רכישת הפעילות העסקית, יש להגדיר היטב את תנאי התשלום, בטוחות, תנאים לביטול התקשרות, האם לעסק יש רישיונות או היתרים והאם אלו בתוקף? האם לעסק יש חוזה שכירות בתוקף? פיצוי מוסכם ועוד ועוד, כמו כן יש להגדיר את הפריטים הנרכשים מהעסק – מה הקניין הפיזי ומה הקניין הרוחני הנרכש? בציוד, מוניטין, קוד פיתוח, מלאי, מוצרים אחרים ועוד.

8. שווי העסק ומצבו הפיננסי – מחיר העסק הוא רכיב קריטי בכל עסקה, לעיתים מחירו התחלתי של העסק שונה מהמחיר שרוכש מוכן לשלם עבור העסק לאחר ביצוע מספר בדיקות, בכל אופן את מלאכת בדיקת המחיר יש להפקיד בידי גורם מקצועי – חברות להערכת שווי, על-מנת לעמוד על כדאיות ההתקשרות. על-מנת לקבוע את השווי מתבצעות הערות פיננסיות במסגרתן מתברר, בין היתר, מהו מצבו הכספי של העסק? סך כל ההוצאות של העסק -עלויות קבועות ומשתנות? מה גובה האשראי שהוקצה לעסק? האם ישנן הלוואות פתוחות ומהם תנאי ההלוואות? בדיקות אלו ואחרות יש להפקיד בידי רו"ח ו/או יועץ עסקי מתאים, יועצים כלכליים אלו יבקרו את דוחותיו הכספיים של העסק לרבות דוחות ביניים, דוחות רווח והפסד, דיווחים לרשויות, מאזנים של העסק ודוחות כספיים מבוקרים של העסק ועוד.

9. מקורות מימון לעסקת הרכישה – איך בכוונתכם לרכוש את העסק או החברה? האם ברשותכם כל ההון הדרוש לביצוע עסקת הרכישה? האם אתם מתכוונים לקחת הלוואה בנקאית? או הלוואה מגוף ציבורי אחר? מה תנאי הלוואה והריביות? האם בכוונתכם לקחת הלוואה מגורם פרטי? טרם נטילת הלוואה מגוף פרטי או מוסדי מומלץ להתקשר בהסכם הלוואה. לפני רכישת עסק חשוב לברר את עלויות המימון של העסקה, שכן אלו עשויות להשפיע על כדאיות ההתקשרות.

   האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.