חוק הגנת הפרטיות – סעיפים בולטים

להלן מספר סעיפים בולטים מחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") . למידע מקיף בתחום יש לעיין במכלול הוראות החוק וכן להתייעץ עם עו"ד.

בית המשפט העליון התייחס לזכות לפרטיות כאחת מזכויות האדם החשובות ביותר בישראל. כאשר חוק הגנת הפרטיות, שנועד להגן על זכות זו, אינו מכסה את מכלול מקרי הפרטיות המקובלים (ראו בג"צ 6650/04).

סעיף 1 לחוק קובע כי אסור לאדם (יובהר כי החוק מחריג מהגדרת אדם ברוב סעיפיו "תאגיד", כאמור בסעיף 3 לחוק) לפגוע בפרטיות של אחר ללא הסכמתו.

להלן הגדרות חשובות בחוק:

• הסכמה – הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;
• מחזיק, לענין מאגר מידע – מי שמצוי ברשותו מאגר מידע דרך קבע והוא רשאי לעשות בו שימוש;
• פרסום – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;
• צילום – לרבות הסרטה;
• שימוש – לרבות גילוי, העברה ומסירה.

בנוסף מונה החוק מצבים הנחשבים לפגיעה בפרטיות:

(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת; 

(2) האזנה האסורה על פי חוק; 

(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד; 

(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו; (4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין; 

(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; 

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח; 

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם; 

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע; 

(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה; 

(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד
(7) או (9);

(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד."

פגיעה בפרטיות במישור האזרחי ופגיעה בפרטיות במישור הפלילי

החוק קובע כי פגיעה פרטיות נחשבת לעוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין חלות עליה בכפוף להוראות החוק. כמו כן בחוק נקבע כי פגיעה בפרטיות במזיד לפי אחת מהדרכים שנקבע לכך בחוק היא מהווה עבירה פלילית.

למידע מקיף בנושא הזכות לפרטיות, פגיעה בפרטיות, אחריות החלה על מעשים בניגוד לחוק ואופן פרשנותו יש לעיין בהוראות החוק ולהתייעץ עם עו"ד מיומן בתחום הגנת הפרטיות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

 

דמי תיווך

דמי תיווך (עמלת תיווך)

דמי תיווך מועברים למתווך עבור שירותיו (השירותים משתנים לפי סוג העסקה) סיכום הצדדים והוראות הדין. פעמים דמי התיווך או עמלת התיווך היא כספית, אך לא בהכרח והכל בכפוף להוראות הדין.

דמי תיווך בעסקאות מקרקעין

דמי תיווך שכיחים במיוחד בעסקאות מקרקעין, על דמי תיווך של עסקאות אלו חל חוק המתווכים, המסדיר את נושא תיווך עסקאות מקרקעין וכן התנאים לקבלת דמי התיווך.

בתמצית יצוין כי דמי תיווך מהווים את התמורה המשולמת למתווך מקרקעין כנגד שירותיו להתקשרות של הצדדים בעסקת מקרקעין.

מתי מתווך מקרקעין זכאי לדמי תיווך בגין שירותי? המתווך נדרש להיות בעל רישיון תיווך בתוקף בהתאם לחוק המתווכים (או שזכאי לפטור זמני בהתאם להוראות החוק) כן על מהתווך למלא אחר הוראות סעיף 9 לחוק המתווכים (שעיקרה- חתימת הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך במקרקעין  וכן על המתווך להיות הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב למידע מקיף יש לעיין בחוק המתווכים ולהתייעץ עם עו"ד).

לפי תקנות המתווכים על הזמנה בכתב של המתווך נדרשת לכלול את הפרטים הבאים (1) שמות, כתובות ומספרי זיהוי של מתווך ושל הלקוח; (2) סוג העיסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון: "שכירות", "מכירה"; (3)  תיאור הנכס נושא פעולת התיווך; (4) מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב; (5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר – לפי אחד מאלה – כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975.

למידע נוסף בנוגע להסכמי תיווך במקרקעין ראו – חוזה תיווך מקרקעין.

 

מה גובה דמי התיווך המקובלים בעסקאות מקרקעין?

דמי תיווך משתנים מעסקה לעסקה וממתווך אחד לאחר והכל בהתאם להסכמות הצדדים וכוח המיקוח שלהם. דמי התיווך בעסקאות קניה ומכירה של דירות או בתים למגורים שונים מדמי תיווך של חנויות ומשרדים ו/או מדמי תיווך של קרקעות להקמת פרויקטים מסחריים ו/או מדמי תיווך בעבור פרויקטים של התחדשות עירונית.

מה דמי התווך המקובלים בעסקאות קניה ומכירה של נכסים למגורים פעמים רבות דמי התיווך נעים בין 0-2%.

מה דמי התיווך המקובלים בעסקאות שכירות למגורים ולעסקים? דמי התיווך בעסקאות שכירות למגורים מגיעים לכדי חודש שכירות באזורי ביקוש שיא כגון בעיר תל-אביב.

טרם התקשרות בחוזה תיווך ביחס לעסקאות מקרקעין רצוי להתייעץ עם עו"ד למקרקעין.

דמי תיווך בעסקאות מסחריות שאינן מקרקעין

מה דמי התיווך בעסקאות מסחריות? כפי שצוין לעיל, דמי התיווך נגזרים בהתאם להסכמות הצדדים, כוח המיקוח שלהם וכדאיות העסקה. אולם בתיווך עסקאות מסחריות (שאינן מקרקעין) פעמים רבות הטווח של דמי התיווך רחב יותר.

מה נחשב לתיווך של עסקאות מסחריות? להלן מספר דוגמאות – תיווך עסקאות לרכישה או מכירה של חברות, תיווך עסקאות השקעה בחברות, תיווך עסקאות לשיתוף פעולה ועוד.

מה גובה דמי התיווך המקובלים בשוק בעסקאות מסחריות? דמי תיווך תמיד כפופים למו"מ והסכמה.

מה גובה דמי התיווך המקובל בעסקאות השקעה? דמי תיווך בעסקאות להשקעה נעות פעמים רבות בין 0 ל- 5% מגובה ההשקעה ולעיתים חברות שנעזרות במתווכים (פיינדרס) משלמות לא רק סכומים כספיים הנגזרים מגובה ההשקעה אלא גם חלק מהתמורה (או כולה) משולמת באמצעות ניירות ערך של החברה -אופציות או מניות עד לגובה של 5% מהחזקות בחברה

טרם התקשרות בחוזה תיווך בעסקאות מסחריות מומלץ להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום (עו"ד לחברות).

סיכונים בעסקאות תיווך

יש סיכונים רבים בעסקאות תיווך הן עבור המתווך והן עבור מי שנעזר בשירותי התיווך, בין אם עסקינן בתיווך נכסים או בתיווך עסקאות מסחריות אחרות.

ולכן טרם התקשרות בעסקת תיווך חשוב להצטייד בהסכם תיווך שנערך ע"י עו"ד מיומן בתחום.

מה חשוב לכלול בהסכם התיווך? הסכם התיווך חייב להגדיר את פרטי הצדדים, התמורה המשולמת ותנאי התשלום (בעסקאות תיווך מקרקעין גם פרטים נוספים) וכן מומלץ לכלול בחוזה התיווך גם הוראות נוספות – כגון שמירה על סודיות, תנאים לביטול הסכם, הקצבת שירותי התיווך לתקופה קצובה ועוד ועוד התאם לסוג העסקה ולמטרת ההתקשרות.

סיכונים למתווכים ולנעזרים בשירותי תיווך – בתמצית יצוין כי אי הסדרה נכונה של חוזה התיווך עשויה לחשוף את הצדדים למספר סיכונים למשל לקבלת תמורה נמוכה מזו שהם ציפו או אי קבלת תמורה כלל (עבור המתווכים) או לתשלום סכום כספי או תמורה אחרת גבוה מזו שהם סברו. סיכונים נוספים הקיימים בעסקאות תיווך הן חשיפת מידע רגיש או פגיעה בתדמית (נפוץ בעסקאות מסחריות).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

הסכם גירושים

מהו הסכם גירושים? בתמצית, הסכם שנועד להסדיר פירוד בני הזוג תוך התייחסות לנושאים שונים הקושרים לחייהם המשותפים, ילדיהם, נכסיהם ועוד.

מה כולל הסכם גירושים?

הסכם גירושים נערך בדרך כלל ע"י עו"ד מיומן בתחום, מדובר בהסכם לא פשוט המכיל היבטים משפטיים רבים ומחייב מומחיות. ניסוח שגוי או חסר של ההסכם עשוי להסב עוגמת נפש רבה לצדדים.

להלן מספר סעיפים בולטים בהסכמי גירושין:

1. חלוקת רכוש בין בני הזוג – נושא חלוקת הרכוש הוא בן העניינים החשובים המוסדרים בהסכם הגירושים. חשוב לפרט ולתאר מהם הנכסים ובאיזה אופן הם מתחלקים – נכסי מקרקעין, מטלטלין, כספים וניירות ערך, פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות, קופות גמל ועוד. כמו כן יש להטמיע מנגנונים בהסכם הגירושים שיגנו על האינטרסים של הצדדים.
2. משמורת והסדרי ראיה – עם מי יתגוררו הילידים? האם מדובר במשמורת משותפת? ומהם הסדרי הראיה בנוגע אליהם לרבות בנוגע לחופשות, חגים וסופי שבוע?
3. מזונות ילדים – אם לבני הזיוג ילדים שיש לשלם בגינם מזונות חשוב לקבוע את סדר התשלומים, גובה התשלומים, אופן ביצוע תשלומי המזונות ועוד.
4. מזונות אשה – לפי הדין הישראלי אדם מחויב לשלם לבן הזוג דמי מזונות לפי הדין האישי החל עליו. כאשר בקביעת גובה המזונות שאדם חייב לספק לבן זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים (ואם ראה לנכון גם ממקורות נוספים).
5. סידורי גט – ברוב המקרים הסכם הגירושים מסדיר גם את סידורי הגט, כולל הסכמה משותפת של בני הזוג להתרגש ולפנות לבית הדין הרבני לצורך קבלת הגט, ויתור בת הזוג על הכתובה ועל המזונות.
6. התחייבויות נוספות – האם בני הזוג נוטלים על עצמם התחייבויות נוספות אגב הגירושים, למשל חובות משותפים שיסגרו על-ידי אחד מבני הזוג או שניהם?

אישור הסכם גירושים בבית משפט: לאחר שחתמתם על הסכם גירושים חשוב לפנות לאישור החוזה בבית משפט על-מנת שיינתן תוקף של פסק דין להסכם.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.