קטגוריה: גיוס הון

תוכנית תנופה – איך להתקבל לתוכנית?

איך אפשר להתקבל לתוכנית תנופה?

מיזמים חדשניים רבים נזקקים להון כדי לממן את פיתוח וקידום פעולתם העסקית, אולם רוב הסטארטאפים נתקלים בקשיי מימון; למרות שיש אפיקים רבים לגיוס כספים, ואף אם ברשותכם צוות טוב, תוכנית עסקית מרשימה, מוצר מבטיח, עדיין לא כל-כך פשוט ולעיתים קשה לגייס הון לצורך קידום ופיתוח מיזם. תוכנית תנופה היא דרך נוספת עבור היזמים לגייס הון שיסייע להם לקדם את פעילותם (למידע על אפיקי גיוס נוספים ראו גיוס הון לסטארטאפ).

מה זה תוכנית תנופה? בקצרה, תוכנית תנופה היא מסלול ממשלתי  שנועד לסייע ליזמים לקדם רעיון טכנולוגי חדשני, תוכנית תנופה נועדה לסייע למיזמים טכנולוגים מתחלים להוכיח היתכנות טכנולוגית וישימות עסקית.

תוכנית תנופה מופעלת על-ידי הרשות הלאומית לחדשנות וטכנולוגיה (בעבר על-ידי לשכת המדען הראשי).

מה גובה המענק שניתן לקבל לפי תוכנית תנופה? הסיוע של תוכנית תנופה הוא עד 85% מהתקציב שאושר ובכל מקרה לא יותר מ-200,000 ש"ח כמפורט להלן: גובה המענק עבור השנה הראשונה הוא 100,000 ש"ח לשנה עם אפשרות להאריך את התוכנית לשנה נוספת ומענק נוסף של 100,000 ש"ח, הכל בכפוף להנחיות הרשות לחדשנות.

מה תנאי קבלה לתוכנית תנופה של הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי)?

כפי שיפורט להלן תוכנית תנופה תומכת במיזמים בתחילת דרכם שלא גייסו הון משמעותית ואין להם מכירות, אולם מומלץ לעיין גם בהנחיות הרשות אשר עשויות להשתנות מעת לעת ובכלל זה הקריטריונים לקבלת מענק.

אחד מתנאי הסף להגשת הבקשה היא שמדובר בפיתוח מוצר או תהליך טכנולוגי חדש או שמדובר בשיפור מהותי למוצר או תהליך טכנולוגי קיים, בעל פוטנציאל עסקי מהותי.

מי יכול להגיש בקשה להתקבל לתוכנית תנופה? ואיך להגיש את בקשה להתקבל תוכנית תנופה?

  1. יזם או מספר יזמים בגיל 18 לפחות, אשר הם תושבי ישראלי (מתגוררים כדרך קבע בישראל).
  2. חברה רשומה בישראל הפועלת לפי הדין הישראלי היא פועלת לצורך קידום המיזם נשוא הבקשה, לחברה אין מכירות והיקף המימון שהיא גייסה עד לתוכנית תנופה לא עולה על 400,000 ש"ח למטרת קידום המיזם והיא בתחילת דרכה העסקית, לפני מכירות או השקעות משמעותיות. בעלי המניות המחזיקים בחברה הם אנשים פרטיים (למידע נוסף ראו פתיחת חברה חדשה). היזמים הם תושבי ישראל המתגוררים בה כדרך קבע או שוהים בישראל עם אישור שיהיה בתקופת ביצוע המיזם.
  3. חברה עומדת בתנאי סעיף 2 למעט שאחד מבעלי המניות בחברה הוא מוסד אקדמי/מחקרי/רפואי ישראלי כששיעור החזקתו במניות החברה הוא מעל ל-50% (בדילול מלא). כמו כן במצב כזה יש חובה כי יהי הסדר ספציפי לעניין הקניין הרוחני של המיזם, בהתאם לנהלי תכנית תנופה.
  4. מי שקיבל בעבר תמיכה מלשכת המדען הראשי או הרשות לחדשנות, לא יוכל להגיש בקשה להתקבל לתוכנית תנופה.

הגשת הבקשה להתקבל תוכנית תנופה

הגשה הגשה להתקבל לתוכנית נעשית באמצעות מילוי טפסים נדרשים הכוללים בין היתר, תעודת זהות,  תעודת התאגדות של חברות, קורות חיים של היזמים (למידע נוסף בנוגע לטפסים יש לעיין באתר של משרד הכלכלה (טפסים לתוכנית תנופה).

חובות שחלות על מקבל המענק מתוכנית תנופה

להלן מספר חובות החלות על מקבל או מקבלי המענק מתוכנית תנופה, למידע נוסף ומקיף יש לעיין באתר משרד הכלכלה.

  • ישנן רשימה של שימושים מותרים בכספי המענק, כגון תשלום ליועצים וקבלני משנה, הכנת תוכנית עסקית עד לסכום מסוים, בקשות לרישום פטנט עד לסכום נקוב ועוד.
  • מי שיקבל מענק מתוכנית תנופה חייב לנהל רישום מסודר של הוצאות המיזם, וכן חייב לדווח על הוצאות אלו ועל אופן התקדמות המיזם, מיזם רווחי נדרש גם לשלם תמלוגים לקרן של הרשות לחדשנות.
  • המיזם מחויב לשמור על הידע/הקניין הרוחני של המיזם בישראל. רשות החדשנות אוסרת על יזמים להעביר את הקניין הרוחני שלהם לחו"ל ללא קבלה אישור מראש מאת הרשות וכן תשלום לרשות. (למידע נוסף ראו את נוסחת ההחזר במקרה של העברת ידע לחו"ל).

מה היתרונות ליזמים בתוכנית תנופה?

מעבר לתמיכה הכספית הראשונית בסכום של עד 200,000 ש"ח בהתאם לתנאי התוכנית, מי שהתקבל לתוכנית תנופה נהנה גם מהבעת אמון של גוף אובייקטיבי חיצוני ממשלתי, אשר מכיר בפוטנציאל הטכנולוגי והעסקי של המיזם. הכרה זו, תסייע ליזמים לגייס הון נוסף בעתיד.

נוסף על כך, מי שהתקבל לתוכנית תנופה יוכל לנסות להמשיך באחד ממסלולי התמיכה הנוספים של הרשות לחדשנות, כגון חממות טכנולוגיות, קרן המו"פ, קרנות דו לאומיות ועוד.

תהליך בדיקת הבקשה להתקבל תוכנית תנופה

בקצרה, לאחר הגשת הבקשה להתקבל לתוכנית מתבצעת בדיקה על-ידי מנהל המסלול של תוכנית תנופה, אם מנהל המסלול מצא את הבקשה מתאימה וראויה לבדיקה מקצועית, תעבור הבקשה לבדיקה של בודק מקצועי. הבדוק המקצועי יצור קשר עם היזם או היזמים ויברר פרטים נוספים בנוגע למיזם לצורך הכנת חוות דעת.

בקשה שהוגשה בהתאם לנהלים והנחיות הספציפיות של הרשות לחדשנות תועבר לבדיקה של ועדת המסלול, שתכריע בבקשה בתוך 90 ימים ממועד קליטתה. הועדה תבחן את הבקשה בין היתר על סמך חוות דעתו של הגורם המקצועי.

האם כדאי להיעזר באנשי מקצוע שיסייעו לכם להתקבל לתוכנית תנופה?

כמו במקרים רבים יש לא גופים שצברו מומחיות בטיפול והגשה של בקשות לתוכניות תנופה או תוכניות אחרות, לעיתים אותם גורמים צברו ידע וניסיון משמעותי שיוכל לסייע לכם להתקבל לתוכנית ולכן מומלץ לשקול את הנושא ולבחון את מידת הניסיון והתאמה של אותו גורם מקצועי טרם התקשרות לצד עלות שירותיו, בכל אופן את ההתקשרות מול מתווכים או יועצים שונים רצוי להסדיר בכתב – כתיבת חוזה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חוזה השקעה

טרם התקשרות בחוזה השקעה בחברה או כתיבת הערות לחוזה השקעה יש להתייעץ עם עורך דין המלווה עסקאות השקעה (עורך דין לסטארטאפ או עורך דין לחברות).

אם הגיע הרגע שהחלטתם להשקיע בעסק חדש או קיים, בסטארטאפ או בחברת נדל"ן, חשוב להכיר מראש את הסיכונים הכרוכים בהתקשרות ולדעת איך נראה חוזה השקעה. פעמים רבות משקיעים נוהגים לבצע בדיקת נאותות (במסגרתה ללמוד על הסיכונים והסיכויים של החברה) לפני התקשרות בהסכם השקעה או חתימה על הסכם עקרונות.

מה זה חוזה השקעה?

בקצרה, הסכם בין משקיע או מספר משקיעים לבין חברה או יזם או יזמים, במסגרתו מתחייב המשקיע להשקיע סכום כסף בעבור ניירות ערך של החברה, בדרך כלל מניות.

חוזי השקעה נפוצים מאוד בקרב סטארטאפים אשר שואפים לקדם את פיתוח המוצרים ו/או השירותים שלהם באמצעות גיוס הון ממקור חיצוני. בחברות סרטארטאפ השקעות ראשוניות בדרך כלל נעשות על-ידי אנג'לים, לעיתים מיזמים מעדיפים לפנות לגיוס הון ראשוני באמצעות פלטפורמה של מימון המונים או באמצעות אחד מהמסלולים של הרשות לחדשנות טכנולוגית כגון תוכנית תנופה.

מה כולל חוזה השקעה? חוזה ההשקעה כולל מספר הוראות לרבות – סכום ההשקעה ושלבי העברת הכספים מהמשקיע לחברה, שימוש בכספי ההשקעה, כמות המניות שתוענק למשקיע במסגרת עסקת ההשקעה, הצהרות ומצגים של הצדדים, התחייבות לשמירה על סודיות ואי תחרות, תנאים והוראות בנוגע לזכויות סירוב ראשונים, זכויות וטו, מנגנוני אנטי דילול, תנאים לקבלת החלטות בחברה, זכויות עודפות בפירוק, כינוס אסיפות ועוד ועוד.

למשקיעים ולסטארטאפים – לפני התקשרות בהסכם השקעה, חוזה הלוואה המירה או מכשיר משפטי אחר לגיוס הון, חשוב לקבל ייעוץ והכוונה מאנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בתחום, שיוכלו לסייע לכם לזהות את המכשולים הרבים הנלווים להתקשרויות עסקיות אלו, ולהיכנס למערכת היחסים עם הצד השני כשלרשותכם הגנה משפטית טובה יותר.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הלוואה המירה (Convertible Loan)

להלוואה המירה יתרונות וחסרונות, וכדאיותיה נבדקת בהתאם לזהות הצדדים והנסיבות, ולכן טרם התקשרות בהסכם הלוואה המירה יש להתייעץ עם עו"ד חברות.

מהי הלוואה המירה? בקצרה, במקרים רבים הכוונה היא להלוואה של סכום כספי הנושאת ריבית, כאשר את סכום ההלוואה ניתן להמיר לאקוויטי (לרוב מניות) בקרות האירועים שהוגדרו מראש (למשל אקזיט, חתימה על הסכם השקעה וכו'), הכל בכפוף להסכם ההלוואה המירה.

הלוואה המירה כוללת הוראות שונות לרבות סכום הלוואה, תנאי החזר על ההלוואה, גובה הרבית, יחס המרה של הלוואה למניות, תנאים להמרה, זכויות נלוות נוספות ועוד.

הלוואה המירה מהווה כלי נוח וגמיש הנפוץ בעיקר, אך לא רק, משקיעים וחברות סטארטאפ בעסקאות להזרמת הון לחברה.

פעמים רבות טרם התקשרות בהסכם הלוואה המירה חותמים הצדדים על הסכם עקרונות, המסדיר באופן ראשוני את תנאי ההתקשרות.

הלוואה המירה עשויה לשרת את האינטרסים של שני הצדדים, אך לא תמיד כך הדבר. בחירת כדאיות אופן ההתקשרות בין הצדדים תלויה במשתנים רבים ולכן לצורך בחינת הנושא יש להתייעץ עם עו"ד מיומן בתחום (עו"ד לחברות).

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא ניתן להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חברת סטארטאפ

חברת הזנק (סטארטאפ)
חברת הזנק (Startup company) היא חברה המפתחת מוצר ו/או שירות חדש (שלא קיים בשוק) המנסה לתת מענה לבעיה או לצורך קיים או עתידי. בימנו לרוב הפיתוחים יש זיקה משמעותית לטכנולוגיה.
חברות סטראטאפ נחשבות חברות בסיכון גבוה מאחר והן בתחילת הדרך, ללא מוצר, פעמים רבות ללא פטנט, ללא לקוחות, וללא וודאות בנוגע להצלחתם, בין היתר, מאחר ובנוסף לצורך ברעיון איכותי, בדרך כלל מימושו כרוך בהשקעה גדולה של משאבים (לרבות זמן וכסף).
הקמת חברת סטארטאפ מלווה בסוגיות משפטיות רבות, כגון בחירת צורת ההתאגדות המתאימה, בחירת מיקום התאגיד, הגנה על הקניין הרוחני של המיזם, התקשרות עם עובדים, ספקים, מפיצים וצדדי ג', חלוקת אופציות ועוד. למידע נוסף ראו גם דגשים משפטיים בהקמת סטארטאפ. (הסוגיות המשפטיות מטופלות ע"י עו"ד לסטארטאפים).

נוסף על כך, חברות סטארטאפ בתחילת דרכן הן חברות דלות משאבים והן פונות לאפיקים של גיוס הון ממקורות חיצוניים בכדי לממן את פעילותם ולהביא לפיתוח המוצר ושיווק.

להלן מספר ערוצים נוספים למימון המיזם:

  1. חברים ומשפחה – המימון הראשוני של המיזם לרוב מגיע מהיזמים עצמם, חסכונות, חברים ומשפחה אשר מסייעים ליזמים בשלבי ההקמה.
  2. משקיעים פרטיים – יש לא מעט אנשים פרטיים, המכונים אנג'לים, אשר משקיעים בחברות הזנק בשלביהם הראשונים. כאשר סכום ההשקעה בישראל הוא בדרך כלל עד $500,000 ברף העליון (להרחבה ראו אנג'לים).
  3. מאיצי סטארטאפים – המאיצים הם גופים פרטיים המסייעים בקידומו ופיתחו של המיזם בעיקר בהיבטי המקצועיים וכן מנסים לסייע למיזם בגיוס כספים באמצעות חשיפה למשקיעים בכנסים ואירועים יזומים. חלק מהמאיצים מעמידים הון ראשוני לטובת המיזם, לרוב מדובר בסכומים קטנים כמה עשרות אלפי שקלים.
  4. קרנות הון סיכון – קרנות המורכבות מאנשי עסקים וחברות המשקיעים ביחד כגוף אחד, סכום כספי משמעותי. מדובר בגופים מנוסים, מקצועיים ובעלי רשת קשרים ענפה. הקרנות בדרך כלל משקיעות בסטארטאפים בשלבים יותר מתקדמים של פעילותם, כמו כן סכומי ההשקעה הם גדולים יותר, מיליוני דולרים ועד עשרות מיליוני דולרים.
  5. תוכניות ממשלתיות וגופים ממשלתיים – בישראל פועלות חממות טכנולוגיות המשקיעות בסטארטאפים, בתחומים שונים, בדר"כ כמה מאות אלפי דולרים ועד ל-3.5 מיליון שקלים, לצורך קידום שלבי המחקר והפיתוח. החממות פועלות בפיקוח של הרשות לחדשנות טכנולוגית (לשעבר לשכת המדען הראשי). כמו כן ברשות לחדשנות טכנולוגית קיימות תוכניות נוספות המאפשרות ליזמים לגייס הון כגון תוכנית תנופה.
  6. חממות טכנולוגיה פרטיות ומאיצי סטארטאפים – מדובר בדרך כלל בגופים עסקיים המסייעים למיזמים בתחילת דרכם בין היתר באמצעות מפגשי קידום והעשרה למיזמים על-ידי מנטורים שונים, ולעיתים גם עזרה כספית בסכום ראשוני של עשרות אלפי שקלים, זאת בעבור אחוז מסוים מהבעלות על המיזם.
  7. מימון המונים – גיוס כספים מהציבור הרחב באמצעות פלטפורמה אינטרנטית וזאת בעבור תמרוה סמלית – הלוואה, מניות או הטבה אחרת (למידע נוסף ראו מימון המונים).
האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.
 

אגרת חוב

מה זה אגרת חוב? ומהי אגרת חוב מובטחת? מהי אגרת חוב להמרה?

בקצרה, אגרת חוב היא נייר ערך המונפק על-ידי חברות. אג"ח הוא מסמך של החברה בו מתחייבת החברה בכתב לשלם סכום כספי. אגרת החוב מאפשרת לחברה לגייס הון, באמצעות הנפקתה.

אגרת חוב מוגדרת בחוק החברות באופן הבא: מסמך שהנפיקה חברה המעיד על קיומה של התחייבות כספית שחבה החברה, ומגדיר את תנאיה, למעט שטרי חוב או שטרי חליפין שנתנה חברה במהלך עסקיה;

חוק החברות מגדיר גם איגרת חוב מובטחת כאיגרת חוב שהתחייבות החברה לפיה מובטחת במשכון על נכסי החברה, כולם או מקצתם.

אגרת חוב להמרה היא אגרת חוב אשר ניתן להמירה למניות, במקום לקבל את החוב, בהתאם לתנאים שנקבעו באגרת או בהסכם שנערך ביחס אליה.

למידע נוסף בנושא יש לעיין בחוק החברות, תקנותיו ולהתייעץ עם עורך דין לחברות (עורך דין חברות).

אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

מימון המונים (Crowdfunding)

להלן מספר דגשים בנוגע למימון המונים – מה זה מימון המונים? מה התמורה הניתנת למשקיעים במימון המונים? מה החסרונות של מימון המונים? כמה עולה שימוש בפלטפורמה של מימון המונים? ועוד.

מה זה מימון המונים? מימון המונים (Crowdfunding) היא פלטפורמה לגיוס הון (כספים) למיזמים באמצעות הציבור הרחב (ההמון).

הפלטפורמה של מימון המונים מבוססת על אתרי אינטרנט בו המיזם מעלה תכנים, לרוב מגובי סרטונים, בנוגע למוצר ו/או השירות ו/או הפיתוח עליו עובד המיזם, כאשר כל אדם מעוניין (אשר נרשם למערכת) יכול להחליט על הסכום אותו הוא ישקיע באותו המיזם.

מה התמורה שניתנת למשקיעים באמצעות מימון המונים? תלוי במיזם ובתנאי ההתקשרות עם הפלטפורמה משמת לגיוס הון כגון תמורה במניות או באגרות חוב או הטבה אחרת, פעמים רבות בגין השקעה במוצר או בשירות, המיזם מציע למשקיעים הטבה כגון דגם ראשוני של המוצר או זכות שימוש ועוד.

מה היתרונות של גיוס המונים? בקצרה, מימון המונים בא לפתור קושי של יזמים וסטארטאפים בתחילת הדרך בגיוס הון, השיטה המסורתית לגיוס הון (ועדיין שיטה פופלארית מאוד ונחוצה) היא גיוס כספים מבעלי הון (אנג'לים) או קרנות הון סיכון או גופי השקעה אחרים שמאמנים במוצר או בשירות שמיזם מציע. מימון המונים פותח בפני היזמים אפיק חדש לקידום המיזם – באמצעות הון שיגויס מהציבור הרחב, בדרך כלל מדובר על סכומי השקעה קטנים יחסים, מה שמאפשר למגוון גדול של אנשים להשקיע את כספם.

כמו כן הפלטפורמה מאפשרת למיזם לקבל פידבק ראשוני בנוגע למוצר או השירות שהוא מציע מהציבור.

למימון המונים יש לא מעט יתרונות כגון העדר צורך להסתמך על בעלי הון שישקיעו, אך לצד זאת גם מספר חסרונות בולטים, אחד מהחסרונות המרכזיים עבור המיזם – חשיפה של הרעיון לציבור הרחב, מה שעשוי לגרום, בין היתר, לשחקנים מתחרים בשוק הרלוונטי להקדים את המיזם החדשני. חסרון בולט אחד מצד המשקיעים – חוסר במידע והעדר שקיפות. המשקיעים נשענים בדרך כלל על מידע שהצליחו לאסוף בכוחות עצמם מפרסומים שונים בנוגע לחברה, אולם מדובר במידע חלקי וחסר. ככזה ההשקעה הכספים היא בסיכון גבוה.

האם כל מיזם מתאים לגיוס המונים? לא כל מוצר או שירות מתאים לאפיק של מימון המונים וטרם החלטה על גיוס הון באמצעות מימון המונים רצוי לבחון את מידת התאמת המוצר או השירות לפלטפורמה זו.

מה הסכום שעל המיזם לשלם עבור שימוש בפלטפורמה של מימון המונים? תלוי באתר ובתנאיו בדרך כלל מדובר בסכום כלשהו שישולם מתוך ההון שיגויס, טרם פתיחת חשבון אצל אחד משחקני השוק רצוי לבחון בין היתר את עלות השירות, תנאי השירות ומגבלותיו.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

מלאכים- Angles

מלאך (Angle)

רשימה זו תציג בקצרה מספר נושאים הקשורים למשקיעים פרטיים, המכונים אנג'לים.

מה תפקידים של אנג'לים (angles) בתעשיית היזמות? יזמים וחברות הזנקה (סטארטאפ) אשר מחפשים השקעות כספיות פונים, בין היתר לאנג'לים. אנג'לים הם אנשים פרטיים בעלי הון הנוהגים להשקיע מכספם הפרטי בחברות סטארטאפ בתמורה לזכויות וניירות ערך של החברה – פעולה אשר מתבצעת לרוב בעסקאות השקעה או הלוואה. להרחבה אודות שלבים ביזמות והיבטים משפטיים הנלווים למיזם ראו – הקמת מיזם עסקי.

איך מתבצעות עסקאות ההשקעה בסטארטאפ? בקצרה, לפני השקעה כספית יבקשו המשקיעים לערוך מספר בדיקות, יהיו כאלו שיעדיפו לראות תוכנית עסקית או לבדוק עם מומחים שונים את סיכויי הצלחה של המיזם. משקיע מנוסה לא יבצע השקעה לפני שיערוך בדיקת נאותות מקיפה בנוגע למיזם ולמייסדים, לרבות בדיקות כלכליות, חשבונאיות ומשפטיות. לאחר שתגמור בלבו של המשקיע החלטת ההשקעה הוא יעביר ליזמים מזכר הבנות להשקעה,  מסמך עקרונות שנועד להסדיר את מתווה העסקה, לאחר מכן יחתמו הצדדים על הסכם השקעה.

כמה כסף משקיעים מלאכים בסטארטאפים? מדובר בסכומי השקעה קטנים יחסית – מאות אלפי דולרים;  בשלבים מתקדמים יותר של הסטארטאפ ובכדי לגייס סכומי כסף גדולים יותר פונים היזמים לקרנות השקעה קטנות וגדולות (להרחבה בנוגע למקורות גיוס הון ראו בין היתר מימון המונים וכן ראו גם גיוס כספים ממשקיעים פרטים וגורמים נוספים).

חוק האנג'לים – כחלק מהמגמה של מדינת ישראל לעודד השקעות בחברות הזנק, נחקק חוק האנג'לים, שנועד להעניק הטבות מיסוי למשקיעים פרטיים, תחת התנאים שקבועים בחוק (אשר נחקק כהוראת שעה).

טרם התקשרות עם משקיע בחוזה השקעה חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע בעלי ניסיון בליווי חברות בעסקאות השקעה לרבות רו"ח ועו"ד לחברות.

יובהר, האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא ניתן להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.