קטגוריה: הפרת חוזה

שיק ללא כיסוי

מהו שיק ללא כיסוי? למה שיקים חוזרים? איך לגבות שיק ללא כיסוי? 

מה זה שיק? בשפה פשוטה, שיק הוא אמצעי תשלום נפוץ מאוד כתחליף לכסף מזומן, השיק הוא מסמך שמופק על-ידי הבנק ועל שם בעל החשבון/לקוח. בשיק מופיעים פרטיו של בעל חשבון הבנק וכן ננקב בו הסכום לתשלום לצד ג', תאריך התשלום ועוד.

במילים אחרות שיק הוא שטר חליפין [פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאדם אל חברו, אשר חתומה בידי המוסר, בה מתחייב האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאחר סכום מסוים בכסף עם הדרישה או בזמן עתידי (להגדרה מדויקת יש לעיין בפקודת השטרות ובפסיקה)] אשר משוך על בנקאי ובר פרעון עם דרישה. על השיק ניתן לרשום כי התאריך הנקוב בו הוא לתאריך מאוחר מיום הוצאתו, אך שיק כזה לא יהיה בר פרעון אלא מהתאריך העתידי הנקוב בו.

כך הוגדר שיק בפקודת השטרות:

  • "73. (א) שיק הוא שטר חליפין משוך על בנקאי ובר-פרעון עם דרישה; הוראות פקודה זו החלות על שטר חליפין בר-פרעון עם דרישה יחולו על שיק, חוץ מענין שיש לו הוראה אחרת להלן.
    (ב) שיק יכול שהתאריך הנקוב בו יהיה מאוחר מיום הוצאתו, אולם שיק כזה (שיק מאוחר) לא יהיה בר-פרעון ולא יהיה ניתן לקיבול, אלא מהתאריך הנקוב בו.

מדוע שיקים חוזרים? יש כמה סיבות לכך ששיק שהופקד חזר, למשל השיק בוטל על-ידי בעל השיק,  בין הסיבות הנפוצות היא שהשיק חזר א.כ.מ.  מה משמעות הביטוי חזר א.כ.ב? אכ"מ הוא קיצור של הביטוי אין כיסוי מספיק. כלומר בחשבון של בעל השיק אין כיסוי לשיק שניתן.

מה זה שיק ללא כיסוי?

שיק שסורב הוא שיק שהוצג לפרעון בתאריך הרשום על גביו או לאחר אותו התאריך, אך הבנק סירב לפרוע את השיק כי לא היתה בחשבון יתרה מספקת והבנק לא היה חייב לפרוע את הסכום מכוח הסכם שישי לו עם המושך (להגדרה מדויקת יש לעיין בהוראות חוק שיקים ללא כיסוי לצד הוראות הפסיקה).

כך קובע בסעיף 1 לחוק שיקים ללא כיסוי:

  • ""שיק שסורב" – שיק שהוצג לפרעון בתאריך הנקוב בו או אחריו, והבנק סירב לפרעו מחמת שלא היתה יתרה מספקת בחשבון והוא לא היה חייב לפרעו מכוח הסכם עם המושך, ואין נפקא מינה אם היתה סיבה נוספת לסירוב או אם ניתנה הוראת ביטול."
אחת הבעיות עבור אלו שהשיקים שלהם חוזרים היא שחשבון – מי שחזרו לו שיקים עשוי חשבון הבנק שלו להפוך למוגבל (חשבון מוגבל) ובהתאם גם בעל החשבון יהיה לקוח מוגבל וזאת בהתאם לתנאים שנקבעו לכך בחוק, למשל כאשר סורבו במשך 12 חודשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון וזאת כל עוד חלפו 15 ימים מהמועד הסירוב הראשון מועד הסירוב האחרון, בכפוף להוראות הדין.

הגבלת חשבון בנק

מהי הגבלת חשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי?
"2. (א) חשבון יהיה מוגבל (להלן – חשבון מוגבל) ובעליו יהיה מוגבל (להלן – לקוח מוגבל) אם סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון[1]. (א1) סורבו שיקים בחשבון במספר שנקבע בתקנות, ישלח הבנק התראה לכל אחד מבעלי החשבון, ממיופי הכוח או ממורשי החתימה, הכל כפי שנקבע בתקנות. (א2) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוכרזה שעת חירום וסבר המפקח כי יש להשעות בהקדם האפשרי הגבלה של חשבון ובעליו כאמור בסעיף זה, רשאי הוא לקבוע, לגבי המדינה כולה או לגבי שטח מסוים, כי בנק לא יגביל חשבון או בעל חשבון בשל שיקים שסורבו בתקופה שיקבע, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 90 ימים; המפקח רשאי לקבוע כאמור מיום ההכרזה על שעת חירום ולא יאוחר משלושים ימים לאחר שהסתיימה.

(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את מספר השיקים והתקופות הקבועים בסעיף קטן (א)."

 למידע נוסף בנושא הגבלת חשבון יש לעיין בהוראות חוק שיקים ללא כיסוי וכן להתייעץ עם עו"ד מיומן בתחום.

איך לגבות שיק שחזר?

מה לעשות במקרה בו השיק חזר בשל העדר כיסוי – חזר א.כ.מ? או מסיבה אחרת?
התשובה תלויה, בין היתר, בסיבות שהובילו לכך שהשיק חזר, פעמים רבות שיק שסורב כרוך בהפרה של התחייבות (אי תשלום במועד) אשר עשויה להוביל להליכים משפטיים (למידע נוסף ראו הפרה של חוזה).
על-מנת לקבל החלטה בנוגע לדרך הפעולה הכדאית במקרה של שיק שחזר רצוי להתייעץ עם עורך דין.
אחד היתרונות עבור גובה התשלום בקבלת התמוה בשיק היא היכולת לפתוח הליך גביה מהיר יותר לתשלום החוב דרך לשכת ההוצאה לפעול (בכפוף להוראות הדין). במסגרת זו ניתן לפתוח תיק נגד החייב באחת מלשכות ההוצאה לפועל (לפי בחירת הזוכה), לאחר שהודעה על פתיחת ההליך עם אזהרה תימסר לחייב ינתנו לו מועדים להגיב על כך; במסגרת הליך ההוצאהל פעול ניתן יהיה לפעול הטלת עיקולים או הגבלות על החייב (למידע נוסף ראו פתיחת תיק הוצאה לפעול וכן ביחס לתביעה בגין שיקים ראו – תביעה לביצוע שטר).
למידע נוסף בעיות במוסר תשלומים וגביית כספים מלקוחות ראו- איך לגבות חובות?
האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

תביעה נגד מעסיק – הגשת תביעה

להלן מספר דגשים לכל מי ששוקל להגיש תביעה נגד מעסיק. בכל מקרה יודגש כי לפני הגשת תביעה חשוב להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום.

האם להגיש תביעה נגד מעסיק? מתי נוהג להגיש תביעות נגד מעסיקים? איך מגישים תביעה נגד מעסיק? מה השלבים שכרוכים בהגשת התביעה ובבית הדין? האם התביעה היא הליך אורך? כמה זמן עתיד לקחת מהגשת התביעה עד לקבלת הפיצוי?

  • מה המקרים שמצדיקים הגשת תביעות נגד מעסיקים? ישנם מקרים רבים המצדיקים הגשת תביעות נגד מעסיקים, להלן מספר דוגמאות לתביעות בולטות בתחום: תביעה נגד מעסיק בגין הפרת הסכם העסקה (למידע נוסף ראו הפרה של חוזה) – למשל בגין אי תשלום שכר מלא ׁ(למשל אי תשלום עבור שעות עבודה נוספות), תביעת מעסיק בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, תביעת מעסיק שלא שילם לעובד עבור ימי מחלה, תביעה נגד מעסיק שלא שילם לעובד פיצוי פיטורים, תביעה נגד מעסיק שלא שילם לעובד בגין ימי חופשה, אי מתן הודעה מוקדמת לעובד, תביעה נגד מעסיק שהטריד מינית, תביעה נגד מעסיק בגין לשון הרע, תביעה נגד מעסיק בגין פיטורים שלא כדין, תביעה נגד מעסיק בגין חדירה לפרטיות העובד, תביעה נגד מעסיק שלא שילם לעובד נסיעות או שלא שילם לעובד לפי צווי הרחבה או לפי הסכמים קיבוציים, תביעה נגד מעסיק שפגע בזכויות העובד ועוד. (למידע נוסף על הגשת תביעות ראו – הגשת תביעה).

איך מגישים תביעה נגד מעסיק?

הגשת תביעות נגד מעסיקים היא תופעה נפוצה מאוד. לפני הגשת תביעה חשוב לברר שקיימת לעובד עילת תביעה טובה, אחרת התביעה עשויה להיכשל והתובע אף עשוי להיות מחויב בתשלום הוצאות למעסיק. לכן, לפני הגשת תביעה נגד מעסיק מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני העבודה ולהיות מיוצג. עורך הדין יסייע לכם לבחון את עלית התביעה ואת סיכוי הצלחתה.

יצוין כי לעיתים ניתן להשיג את תוצאת התביעה או תוצאה טובה אחרת ללא ניהול הליכים משפטיים יקרים וארוכים למשל באמצעות שליחת מכתב התראה מעורך דין.

תביעות נגד מעסיקים מוגשת בבית הדין לעבודה, אין חובה להיות מיוצג על-ידי עורך דין בעת הגשת תביעה, אך מומלץ מאוד לא לוותר על ייעוץ משפטי.

לאן להגיש את התביעה נגד המעסיק? לאחד מבתי הדין האזוריים לעבודה, לפי כללי סמכות מקומית ועניינית. מבחינת סמכות מקומית יצוין בקצרה כי תביעות בין עובד למעסיק יש להגיש לאזור השיפוט שבו נמצא מקום עבודתו של העובד או באזור שבו בוצעה (או אמורה היתה להתבצע) עבודת העובד; תביעות שלא בין עובד למעסיק בדרך כלל ידנו בבית הדין האזורי שקרוב למגורי התובע.

אילו תביעות בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה? להלן מספר (חלקי בלבד) של הוראות בנוגע לסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה: תביעה בין עובד למעסיק שעילתה ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; תביעה בעילה הנוגעת למשא ומתן לפני כריתת הסכם ליצירת יחסי עבודה בקשר לחוזה האמור ולפני שנוצרו יחסי עובדה או חרי שהסתיימו  לרבות בדבר עילה בקבלת אדם לעבודה או אי קבלתו.

שלבים להגשת תביעה נגד מעסיק

  1. תביעה נגד אישיות משפטית – יש להגיש את התביעה נגד הגורם המעסיק (אדם או תאגיד) בציון שם מלא ומספר מזהה.
  2. תביעה בנוגע ליחסי עובד-מעסיק: מבחינה פרוצדורלית יש למלא טופס "תביעה לתשלום שכר עבודה". יצוין כי באשר לתביעה בנושא פיצוי פיטורים או תשלום קיצבה יש למלא טפסים אחרים. יש למלא בטופס את פרטי התובע, פרטי המעסיק, מקום העבודה. כמו כן בנוסף לטופס זה מומלץ מאוד להגיש כתב תביעה.
  3. הכנת כתב תביעה נגד המעסיק – מה זה כתב תביעה נגד מעסיק? בקצרה יצוין שכתב התביעה בדרך מתאר את המעשים שמקימים את עילות התביעה, את עילות התביעה והסעדים המבוקשים. מה יש לכלול בכתב התביעה? ניסוח כתב תביעה נעשה באמצעות עורך דין. לפי תקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה על כתב התביעה לכלול את  בית הדין שהתובענה מוגשת אליו; פרטי התובע והנתבע ומקום מגוריהם, אם התובע או הנתבע הם פסולי דין או קטנים או תאגידים הדבר יצוין בכתב התביעה; עובדות שמהוות את עלית התביעה ואת מועד היווצרותה וכן עובדות שמגלות כי בית הדין הוא הגורם שמוסמך לדון בתביעה; שווי של נושא התביעה (במידה וניתן לגבוה) והסעד שהנתבע תובע בבית הדין ובכלל זה פיצויי הלנה והפרשי ריבית והצמדה והוצאות משפט. שוב יודגש כי כתב תביעה הוא מסמך משפטי מורכב, הדורש ידע ומומחיות רבה.

הערה חשובה בנוגע לכתיבת כתב תביעה: ניסוח שגוי עשוי להסב נזק גדול מאוד לתובע (כמו הפסד בתביעה אי קבלת הסעד שהתבקש ועוד). לכן, לצורך תכנון וניסוח של כתב התביעה יש להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה. אילו מסמכים יש לצרף לכתב תביעה נגד מעסיק? תלוי בסוג התביעה המדובר ובסעד המבוקש; רצוי לקבל החלטה מושכלת בנושא ולהתייעץ עם עורך דין מיומן בתחום.

  • אגרת הגשת תביעה – לצורך הגשת תביעה יש לשלם אגרה לפתיחת תיק בבית המשפט, האגרות נקבעות בהוראות הדין והן משתנות מעת לעת. נכון למועד זה אגרת הגשת התביעה היא 1% משווי התביעה (בהליך של דיון מהיר יש לשלם מחצית מסכום האגרה). האם ניתן לקבל פטור מתשלום אגרה בעת הגשת תביעה? לעיתים בתי משפט מעניקים פטור מתשלום אגרה, למשל במקרה בו מגיש הבקשה הוא חסר אמצעים.

למידע נוסף מומלץ לעיין באתר של הרשות השופט.

שלבי הדיון בבבית הדין בתביעה נגד מעסיק

הליכים בערכאות שיפוטיות עשויים להתפתח באופן שונה ולכלול בהתאם שלבים שונים. להלן תיאור קצר וחלקי של שלבי הדיון בהליך משפטי בבית הדין לעבודה:
  • הליך נפתח בהגשת תביעה תביעה המתאר בין היתר את עילות התביעה והסעדים המתבקשים במסגרת התביעה, לאחר מכן על הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 30 יום ממועד קבלת כתב התביעה. לאחר הגשת כתבי בית הדין הראשונים בית הדין מפנה את הצדדים להליך גישור במטרה לסיים את הסכסוך בהסכמה ובאופן מהיר (שלא בפני ערכאה שיפוטית).
  • ככל והדיון חוזר לבית המשפט, בדרך כלל יקבע קדם משפט לצורך בירור השאלות שבמחלקות, בקדם המשפט יופיעו הצדדים, בדרך כלל ידו בקשות ביניים כגון בקשות לסעדים זמנים או למתן צווים שונים או מינוי מומחים חיצוניים וכיו"ב. מטרת ההליך היא לבחון את האופן ניהול מהיר ויעיל של הסכסוך, לעיתים בתי הדין מנסים לשכנע את הצדדים להגיע לפשרה ואף להתוות את הדרך לפשרה.
  • שלבים מתקדמים יותר בניהול הסכסוך המשפטי: הגשת תצהירים (בו הצדדים פורסים את טענותיהם בצירוף אסמכתאות), זימון עדים שצד מבקש לחקור אותם במסגרת הליך דיון ההוכחות, ניהול הליך הוכחות במסגרות נחקרים עדים, מצהירים ולעיתים גם מומחים, הגשת סיכומים (עיקרי טעונת הצדדים בתמצית על סמך מכלול החומר שהונח לפני בית המשפט) ולבסוף מתן פסק דין.
דיון מהיר בתביעות בסכומים נמוכים

יצוין כי בתביעות בסכומים נמוכים קיים (ובכפוף להוראות הדין) הליך של דיון מהיר בבית הדין לעבודה: מאחר והליכים משפטיים אורכים בדרך כלל לא מעט זמן, המחוקק ניסה לקבוע תנאים לדון בחלק מהסכסוכים באופן מהיר יותר. בתחום דיני העבודה קבע מהחוקק אפשרות לקיום דיון מהיר, דיון זה הוא בסכום נמוך יחסית (נכון ל-2017 – תביעות לפי סעיפים 24(א)(1) או (3) ועד לתשלום סכום של כ-28,000 ש"ח) ידנו בסדר דין מזורז. דיון שכזה לא כפוף לסדרי הדין במסגרתו לערכאה שיפוטית ניתן שיקול דעת רחב בנוגע לאופן המיטבי לסיום הסכסוך. יש לציין כי אופן הגשת הערעור על הליך בדיון מהיר קשה יותר ומצריך קבלת אישור של נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו או שופט בית דין ארצי שהוסמך לכך.

לעיתים תובעים אשר סכום תביעתם קרוב לתקרת התביעות בסכומים נמוכים, רצוי לשקול הגשת תביעה בהליך של דיון מהיר לצורך סיום מהיר יותר של הסכסוך. לצורך כך חשוב להתייעץ עם עורך דין.

למידע מקיף בתחום יש לפנות לעורך דין לדיני עבודה, כמו כן מומלץ לעיין בהוראות הדין השונות לרבות חוקי המגן והתקנות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תביעה ייצוגית – הגשת תביעה ייצוגית

שוקלים להגיש תביעה ייצוגית? מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית? ואיך מגישים תביעה ייצוגית?

להלן מספר נקודות שחשוב להכיר לפני הגשה תביעה ייצוגית. לצורך קבלת מידע מקיף ועדכני בנושא יש להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.

מה זה תביעה ייצוגית? בקצרה, הליך משפטי (שנתפח עם הגשה לבית המשפט של בקשה לאישור תביעה ייצוגית). ההליך הוא של יחיד בשם רבים, לקבלת סעד בגין עוולה זהה שנגרמה לכ לחברי הקבוצה. במילים אחרות, תביעה ייצוגית היא הליך משפטי הננקט על-ידי תובע בשם קבוצה (התובע בהליך מכונה "תובע ייצוגי"), כאשר הקבוצה סובלת מנזק זהה, וזאת למרות שהתובע לא פועל לפי ייפוי כוח שקיבל מהקבוצה. בין המטרות של התביעה הייצוגית היא להביא לתיקון עוולות הנעשות על-ידי גופים פרטיים או ציבוריים כלפי קבוצות לא קטנות.

סממן נוסף של התביעה הייצוגית ניתן לראות במצב בו לכל אחד מיחיד הקבוצה נגרם נזק קטן, אשר לא מעט פעמים לא מצדיק את הגשת התביעה של היחידים. הכלי הייצוגי מאפשר לאגד יחד מספר גדול של תובעים בעלי אינטרס זהה, שלולא יכלו לפעול יחדיו כקבוצה, פעמים רבות לא היו פועלים להגשת התביעה. למעשה נוצר מצב כי ללא מכשיר משפטי או רגולציה מתאימה גורמים שונים (כגון תאגידים או רשויות) יוכלו לבצע עוולות ללא חשש מאכיפת הדין. ולכן כלי התביעה הייצוגית מסייע במתן מענה, בין היתר, לתופעה זו.

ההגדרה של תביעה ייצוגית מוגדרת בחוק התובענות הייצוגיות באופן הבא בסעיף ההגדרות: "תובענה ייצוגית" – תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה;"

חוק תובענות ייצוגיות

החוק הראשי העוסק בתחום התביעות הייצוגיות הוא – חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. מטרת החוק לקבוע לכלים אחדים בנוגע לאופן הגשה וניהול של תביעות ייצוגיות כדי לשפר את ההגנה על זכויות הנפגעים. כמו כן בחוק התובענות הייצוגיות נרשם כי בין מטרותיו הן לקדם את מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, הענקת סעד הולם לנפגעים מהפרה של הדין, ניהול יעיל וממצה של תביעות.

כך נרשם בסעיף 1 לחוק:

"מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות."

איך להגיש תביעה ייצוגית?

לצורך הגשת תביעה ייצוגית חשוב לוודא כי קיימת עילת תביעה ויש בסיס משפטי להגשתה, בכפוף למגבלות הדין והפסיקה. חשוב לבצע מספר בדיקות משפטיות ועובדתיות לפני הגשת תביעה (כמו בכל תביעה), יצוין כי בלא מעט מקרים נדחו תביעות ייצוגיות תוך חיוב התובעים הייצוגים בהוצאות, מאחר והתביעה לא גילתה עילה או היתה חסרת ראיות. ולכן מומלץ לבצע את הבדיקות באמצעות עו"ד מימון בתחום.

ההליך הפרוצדורלי בנושא הגשת תביעות ייצוגיות קובע כי טרם הגשת התביעה יש להגישה בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, לבקשה יש לצרף את נוסח התביעה. כמו כן טרם הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית יש לבצע בדיקה בפנקס התובענות הייצוגיות שלא מתקיים הליך זהה, והכל כמוגדר בחוק התובענות הייצוגיות ובכפוף לפסקי הדין העוסקים בתחום (למידע נוסף ראו פנקס התובענות הייצוגיות).

מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית? בקצרה ובאופן לא ממצה יצוין כי לפי חוק תובענות ייצוגית כל אדם שיש לו עילה כאמור בחוק התובענות הייצוגיות, אשר מעלות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה, בשם אותה קבוצה. כמו כן במצבים מסוים כמוגדר בחוק גופים נוספים יכולים להגיש תביעות ייצוגיות. על אדם המבקש להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם קבוצה להראות כי לכאורה נגרם לו נזק.

באילו תחומים אפשר להגיש תביעה ייצוגית?

האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בכל תחום? תחום התביעות הייצוגיות תפס תאוצה גדולה בשנים האחרונות והוא נפוץ במיוחד בתחום של תביעות ייצוגיות צרכניות. אולם, יש מגוון סוגים של תביעות ייצוגית, לא רק בתחום הצרכני, למשל בתחום ניירות ערך או בתחום הפנסיה או השירותים הציבוריים.

נכון למעוד זה, חוק התובענות הייצוגיות שנחקק בשנת 2006 הגביל את התביעות הייצוגיות לתחומים שפורטו בחוק. כך קובע סעיף 3 לחוק:

"3.(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו-21 , "רשות" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. (ב)  הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה."

כך נרשם בתוספת השניה לחוק התביעות הייצוגיות:

  1. תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  2. תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  3. תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  4. תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
  5. תביעה בקשר לניהול זירת סוחר לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רישיון זירה ובכלל זה שירותי שיווק; לעניין זה, "זירת סוחר" ו"רישיון זירה" – כהגדרתם בפרק ז'3 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
  6. תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לענין זה – "זיקה" – בעלות, החזקה, רכישה או מכירה; "יחידה" – כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, לרבות יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל, כמשמעותה באותו חוק; "נייר ערך" – כהגדרתו בחוק החברות וכן ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
  7. תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, "גורם המפגע", "מפגע סביבתי" – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים.
  8. תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000.
  9. (1)תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. (2) תביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996.
  10. (1)תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה' 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (2) תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כהגדרתן בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (3) תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005.
  11. (1)תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. (2) תביעה של עובד בעילה לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, תביעה של עובד בעילה לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007, או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. (3)בפרט זה – "תביעה" – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי; "הסכם קיבוצי" – הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, או הסדר קיבוצי בכתב.
  12. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.
  13. תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בעילה לפי הסעיף האמור.
  14. תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; לעניין זה, "חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" ו"מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

זכרון דברים

זכרון דברים – מהו? האם מדובר בחוזה מחייב?

מסמך הנערך בין צדדים הכולל מספר תנאים בנוגע לעסקה, פעמים רבות זכרון הדברים נערך בין אנשים, מבלי להפנים את מלוא ההשלכות והחשיפות המשפטיות הנלוות לחתימה על זכרון דברים.

אנשים רבים סבורים שזכרון דברים אינו חוזה מחייב (למידע נוסף ראו גם כריתת חוזה), אחת הסיבות למחשבה שגויה זו היא כי זכרון הדברים הוא מסמך קצר שלא מסדיר באופן מפורט את כל תנאי ההתקשרות. אולם חשוב להבהיר, גם אם נרשם על זכרון הדברים כי ייחתם בעתיד חוזה מקיף, עדיין אין באמירה זו, כדי לקבוע כי זכרון הדברים אינו מחייב את הצדדים או כי אין לראות במסמך זה הסכם מחייב לכל דבר ועניין

סוגיית זכרון הדברים ותוקפו זכו להתייחסות רבה בפסקי הדין, על-מנת להכריע בשאלה האם זכרון הדברים מחייב תא הצדדים יש לבחון את המסמך ונסיבות ההתקשרות. בין יתר האלמנטים שנבחנים בעניין זה הם מידת המסוימות של החוזה וגמירות הדעת של הצדדים. לצורך כך מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום החוזים.

להלן דוגמאות לזכרון דברים נפוצים – זכרון דברים לרכישת דירה, זכרון דברים למכירת רכב, זכרון דברים להשקעה בחברה, זכרון דברים לשותפות או לשיתוף פעולה, זכרון דברים למתן הלוואה, זכרון דברים להסכם שכירות, זכרון דברים להסכם פשרה וכיו"ב.

האם כדאי לחתום על זכרון דברים? לפני חתימה על זכרון דברים, במיוחד כאשר מדובר בזכרון דברים המתייחס לעסקות בעלות משמעות כלכלית גבוהה למתקשרים או סיכון גדול, מאוד מומלץ להתייעץ עם עורך דין (עורך דין לחוזים), שאלת כדאיות החתימה על זכרון דברים, תלויה במשתנים רבים. כמו כן פעמים רבות צדדים לא מנוסים עורכים ביניהם זכרון דברים אשר יוצר סיכונים משמעותיים עבור צד אחד או מספר צדדים ולכן התייעצות עם איש מקצוע עשויה להפחית סיכונים אלו ולהבטיח התקשרות אשר מגינה טוב יותר על זכויותיכם.

האם לבטל את זכרון הדברים? האם להגיש תביעה בגין הפרה של זכרון דברים?

לפני ביטול חוזה או הגשת תביעה יש להתייעץ עם עורך דין. כמו כן חשוב לבחון בין היתר את מעמדו של זכרון הדברים, את טענת ההפרה ויתר נסיבות ההתקשרות. יש לזכור כי ביטול החוזה אינו תמיד האפשרות העדיפה ולעיתים שווה לנקוט צעדים אחרים. כמו כן על-מנת לאכוף זכויות או לזכות בסעדים חשוב לנקוט בהליך המשפטי המתאים.

למידע נוסף ראו איך לבטל הסכם? והפרה של חוזה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

חוזה למראית עין

איך להגיב במקרה שנכרת חוזה למראית עין (חוזה פקטיבי)? האם ניתן לבטל חוזה למראית עין?

מה זה חוזה למראית עין? בקצרה, חוזה שנועד להטעות אדם או גורם כלשהו בנוגע לתוכנו של החוזה, במילים אחרות הסכם למראית עין לא משקף את ההסכמות האמיתיות של המתקשרים. הגדרה מדויקת יותר רצוי ללמוד מהפסיקה והספרות המקצועית בתחום. כמו כן לצורך בירור הנושא והשלכות הנובעות מיצירת חוזה למראית עין רצוי לפנות לעורך דין המתמחה בחוזים – עורך דין לחוזים.

לפי חוק החוזים, חוזה שנכרת למראית עין בלבד הוא בטל. כמו כן אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה.

באחד מפסקי הדין שדנו בנושא הסכם למראית עין – ע"א 4015/95 פקיד שומה ירושלים נ' ברזני, פ"ד נב(2) 269, 275 (1997) – נקבע:

"המאפיין את החוזה למראית עין הוא, שהצדדים מלכתחילה אינם מתכוונים למלא אחר תנאי העיסקה אלא הם אך משימים עצמם כאילו התקשרו בעיסקה".

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חוזה אחיד – חוק החוזים האחדים

מה זה חוזה אחיד?

בקצרה ובאופן תמציתי יצוין כי חוזה אחיד הוא הסכם בו חלק או כל תנאיו הם מקפחים, כאשר הוראות החוזה נערכו על-ידי צד אחד והם משמשים את העורך לחוזים רבים.

לצורך בחינת השאלה האם מדובר בחוזה אחיד או האם תנאי מתנאי החוזה מקפח או האם יש הצדקה לביטול החוזה עקב תנאיו או לשינוי הוראותיו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין (ראו עורך דין לחוזים).

להלן מספר נקודות העולות מחוק החוזים האחדים התשמ"ג-1982 (להלן: "חוק החוזים האחדים").

חוזה אחיד מוגדר בחוק החוזים האחדים באופן הבא:

"נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם".

המונח תנאי מוגדר גם הוא בחוק החוזים האחדים כך: "תניה בחוזה אחיד, לרבות תניה המאוזכרת בו וכן כל תניה אחרת שהיא חלק מההתקשרות, ולמעט תניה שספק ולקוח הסכימו עליה במיוחד לצורך חוזה מסויים".

חוק החוזים האחדים הגדיר גם את המונחים ספק ולקוח

ההגדרה של ספק בחוק החוזים האחדים היא כדלקמן: מי שמציע שהתקשרות עמו תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא הנותן או המקבל של דבר.

ההגדרה של לקוח בחוק החוזים האחדים היא כדלקמן: "מי שספק מציע לו שהתקשרות ביניהם תהיה לפי חוזה אחיד, ואחת היא אם הוא המקבל או הנותן של דבר".

מה נחשב תנאי מקפח בחוזה אחיד?

בתי המשפט ובתי הדין אשר הונח לפניהם טענה בנוגע לתנאים מקפחים בחוזה אחיד, יכולים להורות על ביטול התנאי המקפח או על שינויו,  כאשר יש בחוזה משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לקיפוח של לקוחות. בתי המשפט בוחנים את התנאי יחד עם נסיבות המקרה טרם החלטה על ביטול תנאי או שינוי תנאי בחוזה.

כך מוגדר נושא "תנאי מקפח וביטולו" בחוק החוזים האחדים: "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן: תנאי מקפח)."

חזקות לתנאים מקפחים בחוזה אחיד

בנוסף חוק החוזים האחדים קובע בסעיף 4 לחוק מספר חזקות בנוגע לתנאים אשר ייחשבו כתנאים מקפחים.

להלן הוראות סעיף 4 לחוק החוזים האחדים:

"4. חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים: (1) תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי; (2) תנאי המקנה לספק זכות בלתי סבירה לבטל, להשעות או לדחות את ביצוע החוזה, או לשנות את חיוביו המהותיים לפי החוזה; (3) תנאי המקנה לספק זכות להעביר את אחריותו לצד שלישי; (4) תנאי המקנה לספק זכות לקבוע או לשנות, על דעתו בלבד, ולאחר כריתת החוזה, מחיר או חיובים מהותיים אחרים המוטלים על הלקוח, זולת אם השינוי נובע מגורמים שאינם בשליטת הספק; (5) תנאי המחייב את הלקוח באופן בלתי סביר להיזקק לספק או לאדם אחר, או המגביל בדרך אחרת את חופש הלקוח להתקשר או לא להתקשר עם אדם אחר; (6) תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה, או המתנה אותן במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת; (6א) תנאי המקנה לספק באופן בלתי סביר תרופה שאינה עומדת לו על פי דין, לרבות תנאי המתיר לספק לצרף תרופות שאין לצרפן על פי דין או תנאי הקובע פיצויים מוסכמים שאינם סבירים לטובת הספק; (7) תנאי המטיל את נטל ההוכחה על הלקוח, ואלמלא אותו תנאי נטל זה לא היה מוטל עליו; (8) תנאי השולל או המגביל את זכות הלקוח להשמיע טענות מסויימות בערכאות משפטיות, או הקובע כי כל סכסוך בין הספק והלקוח יידון בבוררות; (9) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך; (10) תנאי הקובע מסירת סכסוך לבוררות כאשר לספק השפעה גדולה יותר מאשר ללקוח על תנאי הבוררות, לרבות קביעת הבורר, מקום הבוררות, תנאים שעל פיהם תתנהל הבוררות, אופן ניהול הבוררות וסדרי הדין בבוררות, והכול אף אם הספק הוכיח כי מסירת הסכסוך לבוררות כשלעצמה כאמור בפסקה (8) אינה מקפחת; (11) תנאי הקובע הצמדה של מחיר או תשלום אחר, לפי החוזה, למדד כלשהו, כך שירידה של המדד או עלייה שלו לא תזכה את הלקוח; (12) תנאי שלפיו נדרש הלקוח לאשר או להצהיר כי קרא את החוזה, או תנאי שבו הלקוח מצהיר על מעשה שעשה, על מודעותו לעניין מסוים, או על עובדה שמתקיימת בעניינו, או מאשר אותו, והכול למעט מידע שהלקוח מסר לספק בחוזה".

תנאים בטלים בחוזה אחיד

ישנן הוראות (תנאים) בחוזה אחיד אשר בטלים מעיקרם, כגון תנאי בחוזה אחיד אשר שולל או מגביל את הזכות של הלקוח לפנות לערכאה משפטית או תנאי בחוזה אחיד שפוטר את הספק מאחריות לנזקי גוף או למעשי זדון המוטלים עליו לפי דין.

כך נקבע בסעיף 5 לחוק החוזים האחדים: "(א) תנאי בחוזה אחיד השולל או המגביל את זכות הלקוח לפנות לערכאות משפטיות – בטל. (ב) תנאי בחוזה אחיד הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות לנזק גוף או למעשה זדון המוטלת עליו על פי דין – בטל".

איך להתמודד עם חוזה אחיד?

בקצרה, אחת הבעיות עם חוזה אחיד היא שפעמים רבות לצד החלש אין אפשרות לשנות את סעיפיו, במצב זה עולה השאלה האם עדיין כדאי לבצע את  ההתקשרות. באופן ככללי יצוין כי ככל שנזק ביחס לתועלת מחתימה על החוזה גדול יותר, כנראה שעדיף להימנע חתימה. אולם לעיתים צדדים בכל זאת מעדיפים לחתום על חוזים אחדים ולאחר מכן מבקשים לבטל סעיפים ממנו.

לצורך הכרעה בנוגע לאופן התמודדות עם חוזה אחיד, האם רצוי לחתום עליו למרות תנאיו המקפחים והאם כדאי להגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו עקב החתימה על סעיפים שלא ניתן לשנות, יש לפנות לעורך דין.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

פירוק חברה על ידי בית משפט

מתי מוגשת בקשה לפירוק חברה על ידי בית משפט?

טרם הגשת בקשה לפירוק חברה על ידי בית משפט חשוב להתייעץ עם עורך דין – עורך דין חברות.

פעמים רבות בקשה לפירוק חברות על ידי בית משפט מוגשת על-ידי נושה או נושים של החברה, כאשר החברה לא עומדת בהתחייבויותיה כלפיהם. אולם בקשת הפירוק עשויה להיות מוגשת לא רק על-ידי נושה (מותנה או עתידי), אלא גם על ידי משתתף, החברה עצמה ובמקרים מסוימים גם על-ידי כונס הנכסים הרשמי, רשם החברות ואף היועץ המשפטי לממשלה.

מתי אפשר להגיש בקשה לפירוק חברה? לפי פקודת החברות אלו העילות לפירוק חברה:

להלן סקירה חלקית וקצרה בנושא:

  1. פירוק עקב החלטה מיוחדת של החברה – בקשה לפירוק חברה יכולה להיות מוגשת לאחר שהחברה קיבלה החלטה מיוחדת (בהתאם למוגדר בפקודת החברות ובכפוף להוראות הדין). החלטה מיוחדת מוגדרת בפקודה כהחלטה "שלא מן המניין" (שהתקבלה ברוב של לפחות 3/4 מהחברים הרשאים להצביע והצביעו, זאת בכפוף, בין היתר, לתקנון החברה) שניתנה עליה הודעה כדין של לפחות 21 ימים מראש ובה נרשם באופן מפורש כוונה להציע החלטה מיוחדת וזאת בכפוף לחריג של של הסכמת כל החברים הרשאים להשתתף ולהצביע (כמפורט בפקודה).
  2. פירוק עקב אי התחלת פעילות או הפסקת פעילות – עילות נוספת לפירוק חברה הן כאשר החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר שהתאגדה או כאשר החברה הפסיקה את עסקיה למשך שנה.
  3. פירוק חברה משיקולי צדק ויושר – בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק.
  4. פירוק חברה שהפכה לחדלת פירעון – פקודת החברות מגדירה שני מצבים בהם רואים חברה כחדלת פירעון ולפיך ניתן להגיש כנגדה בקשה לפירוק על ידי בית משפט. 1) כאשר החברה לא שילמה לנושה שלה סכום כספי שהיא חייבת לו מעל ל-5 שקלים, לאחר שחלפו 3 שבועות מאז שהחברה קיבלה מהנושה דרישה חתמו בידו לשלם את חובה ובנוסף החברה לא סיפקה לנושה ערובה או הגיע עמו להסדר בנוגע לחוב (להגדרה מדויקת יש לעיין בפקודת החברות לצד הוראות הפסיקה).  2) בקשה לפירוק חברה יכולה להיות מוגשת גם כאשר נגד החברה ניתן צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר שניתן על פי פסק דין או צו של בית משפט לטובת נושה של החברה לא קוים כולו או מקצתו. 3) בית המשפט השתכנע, לאחר ששקל את חבויותיה המותנות והעתידיות של החברה, כי החברה לא מסוגלת לפרוע את חובותיה.

איך להגיש בקשה לפירוק חברה על-ידי בית משפט או בפיקוח בית משפט?

לפי פקודת החברות בקשה לפירוק חברה תוגש לבית המשפט המחוזי.

לצורך הגשת בקשה לפירוק חברה על ידי בית משפט או בפיקוחו מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.

בקצרה, יצוין כי לפי תקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987, בקשה לפירוק חברה יש להגיש לפי טופס 1, לתקנות. על הבקשה להיות מאומתת בתצהיר נלווה וכן פלט מידע מרשם החברות (נסח חברה).

  • ככל והבקשה לפירוק חברה לא הוגשה על ידי החברה על מגיש הבקשה להמציא עותק לחברה.
  • במידה ובקשת הפירוק הוגשה על-ידי החברה עצמה, עליה לצרף לבקשת הפירוק דוח מעודכן  ליום הגשת הבקשה של דין וחשבון בנוגע לחובותיה ונכסיה – על הדוח להיות ערוך לפי טופס 2 לתקנות הפירוק. אולם, בית המשפט רשאי לפטור את החברה מחובת הגשת הדו"ח וזאת מנימוקים מיוחדים שירשמו.
  • לפי תקנות הפירוק בית המשפט לא יקבל בקשה לפירוק חברה אם לא הוצג אישור לכך שכונס הנכסים הרשמי קיבל העתק מבקשת הפירוק וכן הופקד אצלו פיקדון כספי. לפי תקנות הפירוק הגורם אשר הגיש את בקשת הפירוק נדרש למסור לכונס הנכסים הרשמי העתק מהבקשה ובנוסף להפקיד אצל הכונס פקדון כספי כמקדמה לכיסוי הוצאותיו של הכונס הרשמי. בתקנות נקבע כי על המבקש להפקיד אצל הכונס של 400 ש"ח וכל סכום נוסף שיתבקש (על ידי הכונס הרשמי או בית משפט).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

פירוק שותפות בחברה

לאחר שנות עבודה משותפת מגיע הרגע שהשותפים רוצים להספיק את הפעילות המשותפת או שהפעילות המשותפת צריכה להסתיים בשל קשיים אליהם נקלע העסק כגון קשיים על רקע חובות כספיים שהובילו לאי עמידה בהתחייבויות מול לקוחות , בנקים, ספקים, רשויות וגורמים נוספים. פעמים רבות קריסת החברה היא תוצאה של הידרדרות מתמשכת, כשהחברה לא הצליחה לעצור בזמן.

לצורך פירוק שותפות בחברה חשוב להתייעץ עם עורך דין אשר מיומן בתחום החברות.

איך לפרק שותפות בחברה?

יוער כי יש להבחין בין פירוק שותפות לבין פירוק חברה – שותפות היא צורת התאגדות שונה מחברה (למידע נוסף על פירוק שותפויות עסקיות ראו פירוק שותפות וכן ראו גם סכסוכים בין שותפים).

שותפות עסקית נוצרת בהסכם בין השותפים (חוזה שותפות), כאשר שותפים מקמים חברה הם בדרך כלל חותמים על הסכם בין בעלי המניות המייסדים את החברה(הסכם מייסדים), לפני או בסמוך להקמת החברה.

פירוק שותפות בחברה כפוף, בין היתר, ולהסכמים בין בעלי המניות ולהוראות הדין. הוראות רבות המתייחסות לנושא הפירוק נלקחות מפקודת החברות ומחוק החברות.

מדוע מפרקים שותפות בחברות? כפי שצוין לעיל לעיתים הפירוק הוא תוצר של הסכמה ופעמים רבות הוא תוצר של העדר כדאיות כלכלית להמשיך ולנהל את הפעילות העסקית או העדר יכולת (למשל עקב תביעה שהוגשה על-ידי צד ג' לפירוק) או בשל סכסוך בעלי מניות שאחד מהם או כולם לא מעוניינים להמשיך את דרכם המשותפת למשל עקב הפרות של חוזים או עקב מאבקי שליטה וכיו"ב.

חשיבות הייעוץ המשפטי בפירוק – מאחר והליכי פירוק של חברה כוללים לא מעט סיכונים משפטיים חשוב להתייעץ עם עורך דין המיומן בתחום (עורך דין חברות) טרם כניסה להליכי פירוק ולקבל ייעוץ וייצוג משפטי במהלכם – בין אם פירוק השותפות נעשה בהסכמה ובין אם הפירוק נעשה שלא בהסכמה (לפני הגעה לערכאות משפטיות ובוודאי שלאחר פתיחה בהליכים משפטיים).

פירוק שותפות בחברה יכול לנבוע ממספר מצבים, להלן מספר דוגמאות בולטות:

  • רכישת חלקו של שותף על-ידי שותף אחר – המנוח המקצועי הנכון הוא רכישת חלקו של בעל מניות בחברה על-ידי בעל מניות אחר – כאשר שותף בחברה (בעל מניות) מעוניין לרכוש את חלקו של שותף או שותפים אחרים (בעלי מניות) ולהוציא אותם מהחברה, למשל באמצעות הפעלת מנגנון רכישה שנקבע בהסכם ביניהם כגון מנגנון המכונה במבי (BMBY- buy me buy you).
  • פירוק חברה לצורך סגירתה או מכירתה – פירוק השותפות בחברה לצורך חיסול עסקי החברה, למשל מכירת נכסי החברה לצד ג', מכירת החברה, סגירת פעילות החברה בשל העדר כדאיות וכיו"ב. סגירת הפעילות יכול להיות בהסכמה של השותפים (בעלי המניות) ואז בדרך כלל יחול הליך של פירוק החברה מרצון (סגירת חברה) או מכירת החברה.
  • פירוק חברה על-ידי צד ג' – פירוק יכול להתרחש גם לבקשה של משתתף (כהגדרתו בפוקדת החברות) הדורש לחסל את עסקי החברה ולהיפרע מנכסיה למשל עקב חובות של החברה אשר לא משולמים כנדרש – פעולה זו מכונה פירוק חברה ע"י בית משפט.

כפי שהוזכר לעיל, פעמים רבות הליך הפירוק מגיע לבית משפט (למשל עקב פניה של צד ג' לבית המשפט או עקב פניה של אחד מבעלי המניות לבית המשפט, עקב סכסוך בין הצדדים) בדרישה לקבלת סעדים שונים.

למידע נוסף בנוגע להתמודדות עם קשיים כלכליים ראו: איך לגבות חובות וכן ראו האיך להתמודד עם לקוחות שדוחים תשלומים?.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

הפרה של חוזה – איך להגיב?

בפתח הדברים יודגש כי הפרה של חוזים היא סוגיה מורכבת, המחייבת לבצע מספר בדיקות משפטיות ע"י עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (למידע נוסף ראו – הפרת חוזה).

מה זה הפרת חוזה? לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת החוזה), הפרת חוזה היא מעשה או מחדל שנעשו בניגוד לאמור בחוזה.

להלן דוגמאות להפרה של חוזים – מעשים שנעשו בניגוד להוראות חוזה:  אי קיום התחייבויות שרשומות בחוזים כגון איחור בתשלומים או איחור במסירת סחורה או באספקת שירותים , מסירת הצהרות מנוגדות לחוזה, אי העמדת הלוואה בניגוד לאמור בחוזה, אי מסירת חזקה בנכס, אי פינוי הנכס, הזנחת הנכס, התנהגות חסרת תום לב בקשר עם ביצוע הוראות החוזה וכיו"ב.

הפרת חוזה יסודית

לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) הפרה יסודית של חוזה מוגדרת כך:  "הפרה שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה, או הפרה שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית; תניה גורפת בחוזה העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף אלא אם היתה סבירה בעת כריתת החוזה."

חשוב לציין כי צדדים לחוזה קובעים בנוגע לסעיפים שונים כי הפרה של אותם הסעיפים תיחשב כהפרה יסודית.

איך להגיב להפרה של חוזה? 

פעמים רבות הפרה של חוזה מובילה לסכסוכים משפטיים הכרוכים בעלויות לא מבוטלת.

במענה לשאלה באיזה אופן כדאי להגיב להפרה של חוזה רצוי להתייעץ באופן פרטני עם עורך דין מנוסה בתחום הרלוונטי. בין הפעולות השונות שניתן לבצע היא ביטול החוזה, שליחת מכתב התראה, נקיטה בהליכים משפטיים ועוד.

יצוין בקצרה, ובאופן לא ממצה, כי לפי הדין הישראלי – חוק החוזים (תרופת בשל הפרת חוזה) קובע כי במקרה בו הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק החוזים תרופות בשל הפרת חוזה.

למידע נוסף ראו גם

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הפסקת זיכיון – איך לסיים זכיינות?

איך לסיים זכיינות?

זכיינים המפעילים סניף של רשת, בין אם באו בנעליו של זכיין אחר או התקשרו באופן ישיר מול הרשת בחוזה זכיינות (למידע נוסף ראו גם מונחים בזכיינות), פעמים רבות מעוניינים להפסיק את ההתקשרות מול הרשת – לסיום יחסי הזכיינות. אחת הסיבות העיקריות לכך – העדר כדאיות כלכלית.

טרם הפסקת חוזה זיכיון חשוב לעיין בהסכם שנחתם בין הזכיין לבין הרשת ולהתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום (עורך דין לזכיינות).

יצוין כי חוזה הזכיינות עשוי לקבוע תנאים ומגבלות שונים בנוגע לסיום ההתקשרות. למשל פעמים רבות רשתות קובעות בחוזה הזכיינות כי ככל והזכיין יחפוץ להביא לסיום מוקדם של הסכם הזכיינות יהיה עליו לשלם פיצוי כספי משמעותי לרשת.

מתי מסתיים חוזה זיכיון?

חוזה זיכיון יכול הסתיים מסיבות שונות, בהתאם לחוזה שבין הצדדים או להסכמות חדשות אליהם הגיעו.  פעמים רבות חוזה הזיכיון מסתיים עקב ביטלו, לאחר ביצוע הפרות של הזכיין או הרשת. כמו כן, חוזה זיכיון יכול להסתיים גם לאחר שתם תקופת הזיכיון. זכיינות ניתנים לתקופה קצובה, למשל ל-5 שנים עם אופציה להארכת חוזה זיכיון ל-5 שנים נוספות.

זכיינות אומנם נשענת על ידע של מוצרים או שירותים קיימים בשוק ופעמים רבות (אך לא תמיד) בעלי מוניטין חיובי, אולם גם הקמת עסק בשיטת הזכיינות לא יכול להבטיח הצלחה כלכלית.

הקושי הכרוך בהקמה וניהול עסק, כל שכן להביא את העסק לשגשוג  ולהימנע מהפסדים, מוביל זכיינים רבים לרצון לסיים את הסכם הזיכיון ולסגור את פעילותם העסקית.

לפני הפסקת הסכם זיכיון, בוודאי בדרך של הפסקה חד צדדית, בניגוד להסכם הזיכיון, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום הזכיינות, בין יתר הנושאים שיש לבחון היא השפעת סיום החוזה על התחייבויות נוספות כגון חוזה שכירות לעסק.

למידע נוסף ראו איך לבטל הסכם? והפרה של חוזה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.