הסכם הלוואה במשפחה

האם כדאי לתת הלוואה לבן משפחה? מה חשוב לקבוע בהסכם הלוואה? איך לכתוב חוזה הלוואה לבן משפחה?

בקצרה יצוין כי רצוי מאוד להסדיר את הענקת הלוואה בהסכם בכתב. לצורך כתיבת הסכם הלוואה מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (משרד עו"ד).

מה הסיכון שיש במתן הלוואה לבן משפחה?

אם אתם עומדים להעניק הלוואה לקרוב משפחה לאח או אחות, ילד, דוד או אדם קרוב אחר, חשוב שתכירו את הסיכונים הכרוכים בהענקת הלוואות. הלוואות בתוך המשפחה הן נפוצת מאוד, למשל הלוואה בין אחים או בין הורים לילדים או בין קרובי משפחה אחרים. הסיבה המרכזית היא שאנשים מרגישים יחסית בנוח להלוואת כספים לבני משפחה, בדיוק מהסיבה שמדובר באדם קרוב.

חשוב לזכור הלוואה היא העמדת אשראי לטובת אדם או תאגיד אחר, לפי מסגרת שנקבעה בהתקשרות שבין הצדדים. כמו כל הלוואה קיים סיכון שהלווה לא יחזיר את הלוואה, בין אם מדובר בהחלטה מרצון של הלווה או מסיבה שאינה תלויה בלווה.

אחד מהחששות הגדולים של נותני הלוואות הוא שללווה אין אמצעים לבצע את כל או חלק מתשלומי החזר הלוואה שנטל, למשל כאשר הלווה נטל הלוואות מגורמים רבים והוא אינו מסוגל להחזיר את מלוא הכספים שהלווה לכל המלווים, התוצאה עשויה להוביל את הלווה לפשיטת רגל (אם מדובר בחברה אז לפירוק החברה וחיסולה). במילים אחרות, גם אם בן המשפחה רוצה להחזיר את הלוואה שניתנה לו, לעיתים אין ביכולתו לעשות זאת והמלווה לא יוכל לקבל בחזרה את כספו.

האם כדאי לתת הלוואה לבן משפחה? התשובה תלויה בפרמטרים רבים והעדפות של המלווים. בכל זאת, לפני שתתנו הלוואה רצוי לבדוק מספר אלמנטים ובכלל זה את יכולת ההחזר של הלווה והאם עומדת לכם בטוחה כלשהי (כגון משכנתה על הנכס) להחזר כספכם. להלן מספר דגשים נוספים בנושא.

סעיפים ודגשים בהסכם הלוואה במשפחה

לפני מתן הלוואה לבן משפחה מומלץ לשים לב לנקודות הבאות:

1. זהות הצדדים – מי נותן את ההלוואה ולמי ניתנת ההלוואה ומת מתחייב להחזיר אותה? חשוב לכתוב בירור את פרטי הצדדים, כתובות ואמצעים ליצירת קשר.
2. בדיקת יכולת כלכלית של הקונה – גם בהלוואות בתוך המשפחה, בהנחה שמדובר בהלוואה שעתידים להחזיר לכם, תבדוק מה יכולת הלווה להחזיר את כספי הלוואה? מאילו מקורות הוא ישיב את הלוואה?
3. מטרת הלוואה – תמיד כדאי לברר עבור מה ניתנת הלוואה? למשל הלוואות להימורים או להשקעות מסוכנות צריכות להדליק "נורות אדומות". כך גם התנהלות כלכלית שגויה של הלווה עשויה להצביע על הסיכון הכרוך במתן ההלוואה לאור הפחד מחוסר יכולת של הלווה לעמוד בתנאי החזר הלוואה.
4. אופן העמדת הלוואה – האם כל סכום הלוואה יועמד מראש ללווה? או לפי שלבים? קביעת שלבים למסירת כספי הלוואה עשויה לסייע להפחית את הסיכון שמתן הלוואה לצד ג', שכן המלווה מודע למצבו של הלווה בכל אחד מהשלבים.
5. הלוואה לפרק זמן מוגדר – חשוב להגדיר מהו פרק הזמן שיש ללווה להחזיר את הלוואה – האם מדובר בהלוואה לטווח קצר או בהלוואה משפחתית לטווח אורך. מתן הלוואה ללא קביעת מועדים (גם הלוואה במשפחה) עשויה להוביל לכך שהלוואה לא תיפרע.
6. אופן החזר הלוואה וריבית על הלוואה – איך הלווה (בן המשפחה) יחזיר את הלוואה שהועמדה לטובתו? האם הלווה עובד בעבודה קבועה? האם ההחזר יהיה מעסקה צפויה? מה מקורות ההכנסה של הלווה? מה גובה החזר הלוואה? האם הלוואה תוחזר לשיעורין? מה שלבי החזר הכספים? האם הלוואה נושאית ריבית? מה תנאי הריבית?
7. ביטחונות להחזר הלוואה – דרישת המלווה להעמדת בטחה להבטחת פירעון הלוואה היא כלי חיוני שבכוחו לסייע למלווה לפרוע את הלוואתו במקרה בו הלווה לא עומד בהבטחתו. להלן מספר בטוחנות לדגומה שיק בנקאי, שטר חוב, ערבות אישית, משכון, משכנתה ועוד (למידע נוסף ראו סוגי ביטחונות).
8. הסכם הלוואה בכתב על-ידי עורך דין – חשוב לערוך הסכם הלוואה בכתב, גם הסכם הלוואה לבן משפחה. התנהלות ללא חוזה מסודר בכתב עשויה להקשות על הצדדים להוכיח את הסכמותיהם (למידע נוסף ראו הסכם הלוואה).
9. תיעוד החזר הלוואה – רצוי לתעד את האופן בו מתקבלים החזרים לכספי הלוואה. תיעוד מדויק (כגון שמירה של שיקים, קבלות, מסמכים חתומים וכו) יוכל לסייע לפתור מחלוקות בנוגע לפירעון סכום הלוואה, ככל ואלו יתעוררו בעתיד.
10. סנקציות במקרה שהלווה לא עומד בתנאי החזר הלוואה – האם בכוונתכם לקבוע סנקציות במקרה בו הלווה לא יוכל לעמוד בהחזרי הלוואה?  למשל כאשר אחד מהשיקים שמסר חזר עקב העדר כיסוי מספיק (שיק ללא כיסוי), האם תרצו לקבוע סנקציה של פיצוי כספי? פעמים רבות במסגרת הענקת הלוואות בתוך המשפחה צדדים מעדיפים להימנע מקביעת הוראות כאלו (לאור הקרבה המשפחתית).

האם כדאי לעשות שימוש בהסכם הלוואה לדוגמה או לקנות הסכם מוכן? בקצרה, יצוין כי לא מומלץ מאחר ואת החוזה יש להתאים לנסיבות ההתקשרות הספציפיות של הצדדים. למה לא לעשות את ההתאמות לבד? מי שלא בקיא בהכנת חוזים לא יודע באיזה אופן יש לנסח את ההסכם (למידע נוסף ראו רכישת חוזה מוכן וכן ראו גם הסכם לדוגמא).

איך להתמודד במצב בו בן משפחה לא עומד בהחזר הלוואה?

במילים אחרות איך לגבות חוב מבן משפחה? איך לנהוג במקרה ששיק שנועד להבטיח תשלום חזר?

אם החלטתם לנקוט צעדי גבייה מול בן המשפחה רצוי להתעייץ עם עורך דין. כמו כן הייעוץ המשפטי ישתנה ממקרה למקרה, בהתאם לסוג הפועלות שבכוונתכם לנקוט, להסכם הלוואה שנחתם מול בן המשפחה ולנסיבות ההתקשרות. לעיתים רצוי יהיה לשלוח מכתב התראה מעורך דין לפני נקיטה בהליכים משפטיים, אולם ייתכן שהדרך הנכונה תהיה לפתוח בהליך משפטי – הגשת תביעה נגד בן משפחה.

למידע נוסף ראו ראו גם גביית חובות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תביעה על סכום קצוב והתנגדות לתביעה על סכום קצוב

רשימה זו תציג בקצרה מספר נקודות בנוגע לתביעות על סכום קצוב ובנוגע להתנגדות לתביעות על סכום קצוב. לצורך הגשת תביעות, כל שכן התגוננות מפני תביעות חשוב להתייעץ עם עורך דין (משרד עו"ד).

תביעה על סכום קצוב

מה זה תביעה על סכום קצוב? תביעה אשר ניתן להגיש אותה ישירות ללשכת ההוצאה לפעול (פתיחת תיק הוצאה לפעול) להבדיל מתביעות המוגשות לבית המשפט או לבית דין או לערכאה שיפוטית אחרת. את התביעות להוצאה לפועל ניתן להגיש לכל אחת מלשכות ההוצאה לפעול. תביעה על סכום קצוב נוצרת בדרך כלל לאחר הפרת הסכם או התחייבות או ביטול הסכם ופעמים רבות לאחר שמוצו הניסיונות לגבות את החוב בהמצאות שליחת דרישות תשלום או מכתבי התראה (התמודדות עם לקוחות שמסרבים לשלם).

האם יש הגבלה על גובה התביעה בתביעות על סכום קצוב? תביעה על סכום קצוב מוגבלת עד לסכום של 75,000 ש"ח (כולל ריבית והפרשי הצמדה), בכפוף להוראת חוק הוצאה לפעול.

מה התנאים להגשת תביעה על סכום קצוב? 

להלן כמה נקודות שחשוב להכיר בנוגע להגשת תביעות על סכום קצוב:

1. איזה תביעות מתאימות להליך של סכום קצוב? תביעות אשר יכולות להתברר במסגרת הליך זה, הן תביעות לסכום קצוב (סכום נקוב) מכוח חוזה או התחייבות או מכוח החוק ואשר מגובים בראיה בכתב (למשל חוזה או התחייבות אחרת בהן אדם או חברה מתחייבים לשלם סכום ספציפי).
2. התראה מראש, בכתב בת 30 יום, בדואר רשום ועם אישור מסירה – טרם הגשת תביעה על סכום קצוב יש להגיש התראה בדואר רשום, לפיה על החייב לשלם את החוב טרם הגשת התביעה ללשכת ההוצאה לפעול. נוסח מכתב ההתראה צריך להיות בהתאם להוראות הדין. אם לא ניתן להמציא את מכתב ההתראה בדואר רשום יש לבצע מסירה אישית של ההתראה לחייב, בהתאם להוראות הדין.
3. בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב – בקשה לביצוע תביעה כאמור תוגש לאחר 30 יום ממועד שליחת ההתראה לנתבע. לצורך הגשת התביעה יש למלא טופס מתאים, בהתאם להוראות הדין (ראו טופס לדוגמא). מה לצרף לבקשה? לבקשה יש לצרף כתב תביעה, ראיה בכתב, מכתב התראה שנשלח לחייב ואישור משלוח דואר, יפוי כוח לעורך דין אשר מיוצג בתיק, אישור על כתובת החייב בהתאם להוראות הדין. לצורך הגשת הבקשה יש לשלם אגרה בסך 1% מגובה החוב המעודכן, אך לא פחות מ-93 ש"ח בצירוף אגרת פרוטוקול בסך של 23 ש"ח.

לאחר הגשת תביעה לסכום קצוב, מנהל לשכת הוצל"פ ימציא אזהרה לחייב לפיו ביכולתו לפעול תוך 30 ימים ממועד קבלת האזהרה: לשלם את חובו, להתייצב לחקירת יכולת או להגיש בקשה לצו תשלומים או להגיש התנגדות לתביעה (התנגדות לתביעה על סכום קצוב) – למידע נוסף ומדויק חשוב להתייעץ עם עורך דין וכן לעיין בחוק ההוצאה לפעול ובתקנותיו.

התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב

איך להתגונן מפני תביעה על סכום קצוב? להלן מספר דגשים בנוגע להתנגדות לתביעה על סכום קצוב, כמו כן לצורך הגשת התנגדות לתביעה על סכום קצוב מומלץ מאוד להיות מיוצג על ידי משרד עו"ד:

1. איך מתגוננים מפני תביעה על סכום קצוב? בקצרה, חייב שקיבל כתב תביעה על סכום קצוב יכול להגיש התנגדות לתביעה – ההתנגדות היא למעשה מעין "כתב הגנה ובקשת רשות להתגונן יחד" והיא מוגשת להוצאה לפועל. במסגרת זו שוטח הנתבע (חייב) את טענותיו ומבקש מבית המשפט לאשר לו להתגונן מפני התביעה שהוגשה כנגדו. בקשת רשות להתגונן זו מוגשת בליווי תצהיר, אשר מואמת על-ידי עורך דין.
2. הקפדה על מועדים – מי שהוגשה נגדו תביעה על סכום קצוב ומעוניין להתנגד לתביעה ולהתגונן, עליו להקפיד ולהגיש את כתב ההתנגדות לתביעה על סכום קצוב, במועד, לפני חלוף תקופת האזהרה וכך לעכב את הליכי ההוצאה לפעול.
3. ניהול הליך משפטי – לאחר הגשת ההתנגדות הדיון בתיק יעבור לבית משפט, במסגרתו ייחקר החייב ולאחר מכן בית המשפט יחליט אם לקבל את ההתנגדות ולאפשר לחייב להתגונן מפני כתב התביעה או להורות על תשלום הסכום הקצוב ו/או הוצאות.

המלצה לסיום, ניהול הליכים משפטיים דורשים לא רק היכרות מעמיקה עם החוקים, אלא גם ידע וניסיון רב בפרקטיקה הנהוגה בערכאות משפטיות, לכן מי ששוקל הגשת תביעה על סכום קצוב או נדרש להגיש התנגדות לתביעה על סכום קצוב, חשוב שיתייעץ עם עורך דין.

 

חוק ההוצאה לפעול  

להלן מספר סעיפים חשובים מחוק ההוצאה לפעול בנושא תביעה על סכום קצוב ושכר טרחה בתביעות כאמור:

"ביצוע תביעה על סכום קצוב

81א1. (א)  תביעה שהיא אחת מאלה:

1) תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;

2) תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה – תביעה על סכום קצוב).

(ב), 2) הוגשה בקשה לבצע תביעה על סכום קצוב שעניינה תשלום שכר טרחה בעד טיפול בתביעה שאדם זכאי בשלה לסיוע משפטי לפי פרט 6(ג) או (ד) לתוספת לחוק הסיוע המשפטי, יכלול המבקש בהתראה הודעה לחייב, בנוסח ובאופן שיקבע שר המשפטים.

(ב1) המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב לפי הוראות סעיף זה, ימציא לנתבע, בדואר רשום עם אישור מסירה, התראה בדבר כוונתו להגיש את התביעה כאמור לביצוע בהוצאה לפועל (בסעיף זה – ההתראה); לא הצליח המבקש להמציא לנתבע את ההתראה באופן האמור, והיה המבקש מיוצג על ידי עורך דין, יוכל עורך הדין להמציא את ההתראה באמצעות מסירה אישית לפי הוראות תקנות סדר הדין ויחולו לעניין זה הוראות תקנות 489 ו-490 לתקנות סדר הדין.

(ב2) סירב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור מסירה, יראו את הנתבע כמי שהומצאה לו ההתראה כדין; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

(ג) לא תוגש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצאה לפועל אלא בתום שלושים ימים מיום שהתובע שלח לנתבע את ההתראה; הבקשה תוגש בצירוף כתב התביעה, כל מסמך התומך בתביעה, העתק מההתראה, אישור על משלוח ההתראה בדואר רשום לנתבע ואישור מסירה או הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר סירוב הנתבע לקבל את ההתראה או לחתום על אישור המסירה, לפי העניין, וכן העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה (בסעיף זה – בקשה לביצוע תביעה).

(ד), 1) הנתבע רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע, לרבות התנגדות מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), בתוך שלושים ימים מיום המצאת האזהרה לפי הוראות סעיף קטן (ה); להתנגדות יצורף תצהיר לאימות העובדות שביסודה וכן כל מסמך שתומך בהתנגדות; 

2) הוגשה התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את התביעה וההתנגדות לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט יראו את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר לפי תקנות סדר הדין.

(ה) הוראות סעיף 7 בדבר המצאת אזהרה יחולו על תביעה על סכום קצוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

1) על אף האמור בסעיף 7(א) – המועד להגשת התנגדות לבקשה לביצוע התביעה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה;

2) על אף האמור בסעיף 7(ה) – לא יוחל בביצוע תביעה על סכום קצוב אלא לאחר המצאת האזהרה ולאחר שחלפה התקופה שנקבעה בה, לפי הוראות סעיף זה.

(ו)  נוכח רשם ההוצאה לפועל כי לא התקיימו בתביעה התנאים הקבועים בסעיף קטן (א) יעבירה לבית המשפט.

(ז) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי – 1) להתקין תקנות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר נוסח ההתראה ונוסח האזהרה, ואולם לעניין תקנות כאמור בסעיף קטן (ב)(2), לא נדרש אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; 2) על אף הוראות סעיף 6, להתקין תקנות בדבר סמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין תביעה לפי סעיף זה; 3) לקבוע בצו סכום העולה על הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

הוראות לענין שכר טרחה בתביעה על סכום קצוב ובתובענה לתשלום שטר

81א2. הוגשה לבית המשפט שלא בדרך של העברה לפי הוראות סעיף 81א או 81א1, לפי העניין, תובענה לתשלום שטר או תביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – תביעה), שהיה ניתן לבצעה לפי חוק זה, לא יהיה התובע זכאי לכך שייפסק לזכותו שכר טרחת עורך דין בבית המשפט בשל תביעתו, אלא אם כן בקשת התובע לסעד זמני התקבלה במעמד הצדדים או התקבלה במעמד צד אחד ולא בוטלה בדיון במעמד הצדדים או שבית המשפט מצא כי התקיימו נסיבות מיוחדות אחרות שיפורטו שהצדיקו להגיש את התביעה לבית המשפט.

הפרשי הצמדה וריבית בהוצאה לפועל על שטר ועל תביעה על סכום קצוב

81א3. (א)  בסעיף זה –

          "מועד הפירעון" –

1) לעניין שטר – אם היה השטר בר-פירעון עם דרישה – יום הצגת השטר לפירעון, ובכל מקרה אחר – יום חלותו של השטר; מקום שנאמר בשטר שיש לפרעו בריבית – לפי המועדים האמורים בסעיף 8(ד) לפקודת השטרות;

2) לעניין תביעה על סכום קצוב – מועד הגשתה לביצוע בהוצאה לפועל;

"תביעה על סכום קצוב" – תביעה על סכום קצוב כמשמעותה בסעיף 81א1(א).

(ב) הסכום הנקוב בשטר או סכום התביעה בתביעה על סכום קצוב (בסעיף זה – סכום התביעה), ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, או, לפי בקשת זוכה – בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, והכל החל במועד הפירעון ועד למועד הגשת התנגדות הקבוע בסעיפים 81א(ג) או 81א1(ד)(1), לפי העניין; בקשת הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר או התביעה, לפי העניין, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה.

(ג) חלף המועד להגשת התנגדות כאמור בסעיף קטן (ב) ולא הוגשה התנגדות, ייווספו לסכום החוב, החל מאותו מועד ועד למועד התשלום בפועל, הפרשי הצמדה וריבית בצירוף ריבית צמודה לפי סעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה; בסעיף קטן זה, "החוב" – סכום התביעה בתוספת ריבית או הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין.

(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), במקרים המפורטים בפסקאות שלהלן יחולו הוראות אלה:

1) הוסכם בשטר, או בחוזה או התחייבות שמכוחם הוגשה התביעה על סכום קצוב, על תשלום ריבית, הפרשי הצמדה, הפרשי הצמדה וריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום (להלן – ריבית הסכמית), תיווסף לסכום התביעה ריבית הסכמית ובלבד שהריבית אינה מנוגדת לכל דין;

2) נקבעו בחיקוק שמכוחו הוגשה התביעה על סכום קצוב תשלום ריבית, הפרשי הצמדה או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד, או נקבעה בחיקוק כאמור הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין מלאה ובין חלקית מבחינת השיעור או התקופה – תיווסף לסכום התביעה הריבית הקבועה באותו חיקוק.

(ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לפי בקשת החייב ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להקטין את תוספת הפרשי ההצמדה והריבית או תוספת הריבית האמורות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

(ו) על ריבית לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) יחולו הוראות סעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה.

שמירת דינים וזכויות

81ב. אין בסעיף 81א כדי לגרוע מזכויותיהם וחובותיהם של הצדדים על פי פקודת השטרות, ואין בו כדי למנוע אוחז שטר מלהגיש לבית המשפט תובענה לתשלום השטר."

למידע נוסף ראו:

• שיק ללא כיסוי – מהו שיק ללא כיסוי ואיך ניתן לתבוע אותו.
• מתלבטים איך כדאי לגבות את החוב? ראו גביית חובות

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

איך להתמודד עם לקוחות שדוחים תשלומים או מסרבים לשלם?

איך להתמודד עם לקוחות שמסרבים לשלם? דגשים בנוגע לגביית כספים

לא משנה אם יש לכם לקוחות עסקיים או לקוחות פרטיים, אתם עסק קטן, בינוני או גדול חשוב שתקצו משאבים לצורך טיפול בענייני גבייה. למרות המאמצים לגביית חובות, לעיתים החוב הופך לחוב אבוד שלא ניתן לגבייה.

רשימה זו תציג מספר נקודות חשובות בנוגע להתמודדות עם לקוחות אשר דוחים תשלומים או מסרבים לשלם. הצעדים שניתן לנקוט נגד לקוחות לא משלמים או לקוחות אשר דוחים תשלומים מתחלקים לשני סוגים, צעדים שננקטים מראש בכדי למנוע את אי התשלום ולהגדיל את הסיכוי לפירעון מהלקוח בעת הצורך וצעדים שננקטים בדיעבד, לאחר שהלקוח מתחמק מתשלום ויש צורך לגבות ממנו את החובות.

מה ניתן לעשות כדי להימנע ממצבים של לקוחות שמסרבים לשלם או לא משלמים?

להלן מספר דגשים שיכולים לסייע לעסקים להפחית את התחמקות הלקוחות מתשלומים ולהגדיל את הסיכוי לגבות את הכספים בעת הצורך.

• הסכם התקשרות מסודר – אחד מהצעדים שיעזרו לכם להבטיח את התשלומים מהלקוחות היא עריכת הסכם התקשרות איכותי. אומנם כל אחד יכול להכין חוזה הכולל את פרטי הצדדים וסוג העסקה, אולם הסכם הנערך על-ידי עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (שערך הסכמים רבים מהסוג האמור) שונה בתכלית מהסכם הנערך על-ידי מי שאינו בקיא ברזי התחום. הסכם טוב יסדיר את הזכויות והחובות שלכם ושל הלקוחות והא יאפשר לכם לא רק להגן עליכם טוב יותר מפני תביעות, אלא גם לסייע לכם בהליך גביית הכספים בעת הצורך ואף להרתיע לקוחות מלהפר את ההסכם. מדוע הסכם התקשרות יכול להרתיע לקוחות מלהפר אותו? בין היתר, לאור סנקציות שניתן לקבוע בהסכם (כגון תשלומי ריבית, פיצויים מסוכמים ועוד). כמו כן הסכם איכותי יכלול דרישה להעמדת ביטחונות טובים מלקוחותיכם.
• מקדמה וביטחונות – כלי נוסף שיסייע לכם להפחית את הסיכון הכרוך בהתקשרות עם לקוחות הוא גביית מקדמות. כך לפחות חלק מהתשלום יובטח מראש. בנוסף לדרוש מהלקוחות להעמיד לרשותכם שיקים ובטוחות נוספים כגון שטר חוב, ערבויות אישיות וערבות בנקאית או פיקדון כספי להבטחת פירעון תשלומים עתידיים.

איך לגבות תשלום מלקוחות שדוחים את מועד התשלום או לא משלמים?

למרות שכל עסק מנסה להימנע מלהזדקק להפעיל משאבים לגביית כספים, כל העסקים סובלים מקשיים בגבייה, גם אם נחתם הסכם התקשרות מסודר.

למרות זאת, גם אם הגעתם לשלב הגבייה מומלץ לנהל אותו באופן מבוקר ובעזרת ליווי מקצועי של עו"ד. פניה מקודמת לעורך דין תוכל לסייע לכם לשפר את הסיכוי לגבות את הכספים מהלקוחות.

להלן מספר דגשים בנושא גביית תשלום מלקוחות

1. ניהול מערך גביה שיטתי – כל עסק צריך להקצות זמן ומשאבים לנושא הגבייה, למשל להציב עובד של החברה שחלק מהזמן שלו מוקדש לגביית כספים מלקוחות, ליצור שיטת עבודה בנושא גביית החובות – למשל לשלוח דרישת תשלום בכתב, אחריה שליחת תזכורת נוספת ולבסוף שליחת מכתב התראה מעורך דין. למידע נוסף בנוגע לאיך לגבות חובות ראו – גביית חובות.
2. ניהול סיכונים קבוע – פעמים רבות בעיקר כשנושא הגביה אינו מובן מאליו או מעורר קשיים, דוגמה בולטת לכך היא כאשר יש כשלים באספקת המוצרים או השירותים, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך הדין מראש, עוד לפני שליחת התראות ותזכורות. זאת מאחר ויש סיכוי שדרישת התשלום תעבור לפסים של סכסוך משפטי ואף לערכאות משפטיות. חשיבות התייעצות עם עורך דין לחוזים מתחדדת כאשר הלקוח מסרב לשלם, מדובר בשלב נוסף שבו חשוב לפנות לעורך הדין שמלווה אתכם ויחד תנסו להבין מה הסיבה לא אי התשלום. כמו כן תמיד טוב לדעת מה הסיבה שהלקוח מסרב לשלם או דוחה את התשלומים, למשל יש לקוחות מתכוונים לשלם פשוט נקלעו לקשיי נזילות או שהנושא "נפל בין הכסאות". לעומת זאת יש לקוחות שדוחים תשלומים באופן מכוון, חלקם כלל אינם מתכוונים לשלם ויעשו הכל על-מנת לחמוק מתשלום או לשלם סכום נמוך מהסכום שסוכם. בכל אחד מסוגי הלקוחות החייבים רצוי להתנהל באופן מוסדר ולתעד את כל השתלשלות האירועים (כבר מתחילת ההתקשרות ובכל מקרה ממועד דרישת התשלום). חשיבות התיעוד מתחזקת במיוחד כאשר בכוונתכם לנקוט צעדים משפטיים כנגד אותם לקוחות שלא משלמים.
3. נקיטת צעדים נגד הלקוחות שדוחים תשלומים או מסרבים לשלם – טיפול בחלק מהחובות יחייב אתכם לנקוט צעדים נוספים למשל במקרה בו השיק שנמסר הוא ללא כיסוי (שיק ללא כיסוי) או שהלקוח מסרב לשלם או שעושי להיגרם לכם נזק נוסף כתוצאה מאי התשלום. איך לנהוג במקרים אלו? האם עדיף לשלוח מכתבי התראה, מימוש בטוחות (שטר חוב, ערבות בנקאית, ערבות אישית וכיו"ב), הגשת תביעות ועוד. טרם נקיטת הליכים משפטיים מומלץ להתייעץ עם עורך הדין (משרד עו"ד) בנוגע לאסטרטגיה הפעולה הכדאית. למידע נוסף מומלץ לעיין גם ברשימה – הפרת הסכם וברשימה נוספת – איך לבטל הסכם?

 הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.