קטגוריה: חוקים

סעיפים בולטים מחוק החוזים

רשימה זו תציין מספר סעיפים בולטים מחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "החוק").

בתמצית יוער כי חוק החוזים (חלק כללי) מציג מספר הגדרות  בנוגע לשלב הטרום חוזי (לרבות אופן כריתת חוזה וחובות החלות על מתקשרים לפני כריתת חוזה), כן מציג החוק פגמים בכריתת חוזים (לרבות טעויות, חוזה למראית עין ועוד), החוק מתייחס לצורה של החוזה, תוכנו ופירשו, אופן קיומו, ריבוי חיובים ונושים ועוד.

כריתת חוזה: חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול כמפורט בחוק – בתמצית ובאופן לא ממצה: ההצעה היא פניה מאחד לאחר ועליה להעיד על גמירות דעת וכן להיות מסוימת; הקיבול נעשה בהודעה של הניצע למציע ועליה להעיד על גמירות דעת, הכל כמפורט בחוק ובפסיקה (למידע נוסף ראו כריתת חוזה).

חובת תום הלב לפני כריתת חוזה: לפי החוק אחד חייב לנוהג כלפי האחר במשא ומתן לקכריתת חוזה בדרך מקובלת ובתום לב. מי שלא נהג בדרך מקובל ובתום לב עשוי להיות חייב לצד השני פיצויים בגין הנזק שנגרם לו.

פגמים בכריתת חוזה

למידע מדויק על ההגדרות יש לעיין בהוראות חוק החוזים (חלק כללי) וכן להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום:

  • חוזה למראית עין – חוזה שנכרת למראית עין בטל (למידע נוסף ראו חוזה למראית עין).
  • התקשרות בחוזה עקב טעות – צד רשאי לבטל את החוזה אם התקשר עם אחר בחוזה עקב טעות (בעבודה או בחוק למעט טעות בכדאיות העסקה) וניתן להניח שבלעדיה לא היה מתקשר בחוזה כאשר הצד האחר ידע או צריך היה לדעת על טעות זו; אולם גם אם הצד האחר לא ידע ולא צריך היה לדעת על הטעות ייתכן שניתן יהיה לבטל את החוזה באמצעות פניה לבית המשפט; כמו כן טעות לא תהא עילה לביטול החוזה אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע לפני הביטול שהוא מוכן לעשות זאת (ראו סעיף 14 לחוק).
  • הטעיה – צד שהתקשר עם אחר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה (אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן) שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה;  
  • טעות סופר – אם נפלה בחוזה טעות סופר או טעות כיוצא בה החוזה יתוקן לפי אומד דעת הצדדים והטעות לא תהא עילה לביטול החוזה.
  • כפיה – צד להסכם רשאי לבטלו אם התקשר בחוזה עקב כפיה (בכוח או באיום בכוח) שכפה עליו הצד השני להסכם ו/או מי מטעמו. אזהר בתום לב על הפעלת זכות לא נחשבת לאיום לעניין הוראה זו.
  • עושק – צד להסכם רשאי לבטלו אם התקשר בו עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר וחולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו ותנאי החוזה גורעים במידה בלתי סבירה מן המקובל.

ביטול חוזה במקרה של פגמים בכריתת חוזה

איך לבטל לחוזה? לפי חוק החוזים (חלק כללי) ביטול יעשה בהודעה של אחד לשני תוך זמן סביר אחרי שנודע למודיע על עילת ביטול החוזה למעט במצב של כפיה (זמן סביר לאחר שנודע למודיע על שפסקה הכפייה).

צורת החוזה ותוכן החוזה
  • צורת החוזה: לפי החוק חוזה יכול להיות בע"פ, בכתב או בצורה אחרת, אלאאם היתה צורה מסוימת תנאי לתוקפו של החוזה ע"פ חוק או הסכם בין הצדדים.
  • תוכן החוזה: התוכן של החוזה יכול להיות ככל אשר הסכימו הצדדים.
  • פירוש של חוזה: חוזה יפורש לפי אומד דעת הצדדים כפי שמשתמע מתוכו ומנסיבות העניין, אבל אם אומד דעת הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה יפורש החוזה לפי לשונו. כאשר החוזה ניתן לפירושים שונים עדיף הפירוש המקיים אותו על פירוש לפיו החוזה בטל. אם החוזה ניתן לפירושים שונים ולאחד מהצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו. ביטויים ותניות בחוזה שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים (למידע ראו סעיף 25 לחוק).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

חוק הגנת הפרטיות – סעיפים בולטים

להלן מספר סעיפים בולטים מחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") . למידע מקיף בתחום יש לעיין במכלול הוראות החוק וכן להתייעץ עם עו"ד.

בית המשפט העליון התייחס לזכות לפרטיות כאחת מזכויות האדם החשובות ביותר בישראל. כאשר חוק הגנת הפרטיות, שנועד להגן על זכות זו, אינו מכסה את מכלול מקרי הפרטיות המקובלים (ראו בג"צ 6650/04).

סעיף 1 לחוק קובע כי אסור לאדם (יובהר כי החוק מחריג מהגדרת אדם ברוב סעיפיו "תאגיד", כאמור בסעיף 3 לחוק) לפגוע בפרטיות של אחר ללא הסכמתו.

להלן הגדרות חשובות בחוק:

  • הסכמה – הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;
  • מחזיק, לענין מאגר מידע – מי שמצוי ברשותו מאגר מידע דרך קבע והוא רשאי לעשות בו שימוש;
  • פרסום – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;
  • צילום – לרבות הסרטה;
  • שימוש – לרבות גילוי, העברה ומסירה.

בנוסף מונה החוק מצבים הנחשבים לפגיעה בפרטיות:

(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת; 

(2) האזנה האסורה על פי חוק; 

(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד; 

(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו; (4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין; 

(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; 

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח; 

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם; 

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע; 

(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה; 

(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד
(7) או (9);

(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד."

פגיעה בפרטיות במישור האזרחי ופגיעה בפרטיות במישור הפלילי

החוק קובע כי פגיעה פרטיות נחשבת לעוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין חלות עליה בכפוף להוראות החוק. כמו כן בחוק נקבע כי פגיעה בפרטיות במזיד לפי אחת מהדרכים שנקבע לכך בחוק היא מהווה עבירה פלילית.

למידע מקיף בנושא הזכות לפרטיות, פגיעה בפרטיות, אחריות החלה על מעשים בניגוד לחוק ואופן פרשנותו יש לעיין בהוראות החוק ולהתייעץ עם עו"ד מיומן בתחום הגנת הפרטיות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

 

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד – סעיפים בולטים

מתי אפשר לתבוע מכוח חוק שכר שווה לעובדת ולעובד? מה מטרת החוק? האם אפשר להפלות בשכר בין גברים לנשים?

להלן מידע חלקי בנושא חוק שכר שווה, למידע מקיף יש לעיין בהוראות החוק, בספיקה המתעדכנת וכן להתייעץ עם עו"ד (עורך דין לענייני עבודה).

מה המטרה של חוק שכר שווה לעבודת ולעובד? בסעיף 1 לחוק נקבע שמטרת החוק היא לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל מה שקשור לשכר או גמול אחר בנוגע לעבודה. תביעות לפי חוק שכר שווה יתבררו בבית הדין לעבודה (בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק). למידע נוסף בנושא ראו גם אפליה במקום עבודה.

בקצרה ובאופן חלקי יצוין כי לפי החוק עובד ועובדת אשר עובדים אצל אותו מעסיק, באותו מקום עבודה ומבצעים את אותה העבודה (עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך) זכאים לשכר שווה. וכן הם זכאים לגמול אחר באופן שווה שניתן ממעסיק לעובד בקשר לעבודתו.  

כך מגדיר סעיף 2 לחוק את הזכות לשכר שווה:

"עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך; הוראה זו תחול גם לענין כל גמול אחר, שנותן מעסיק לעובד או עבורו בקשר לעבודתו; לענין חוק זה, "גמול אחר" – כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה."

מתי עבודה נחשבת כעבודת שוות ערך? לפי החוק, עבודות שוות מתייחסות למצב בו מדובר באותה העבודה או או עבודות שוות בעיקרן אחת לשניה כאשר הן בעלות משקל שווה (בין היתר מבחינת כישורים, מיומנות, כישורים ואחריות הנדרשים לביצוען).

כך קובע סעיף 3 לחוק בנושא עבודה שוות ערך:

"יראו עבודה כשוות ערך לחברתה, אף אם הן אינן אותן עבודות או עבודות השוות בעיקרן זו לזו, אם הן בעלות משקל שווה, בין היתר מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות."

מה ניתן לתבוע בתביעות נגד מעסיק לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעבוד? החוק קובע שגם אם לא נגרם נזק ממוני כתוצאה מהפרת החוק, בית המשפט ראשי לפסוק פיצויים בשיעור שיראה לו נכון בנסיבות העניין.

עוק נקבע בחוק שכר שווה כי סעיף 2 לחוק, לא מנוע מצב בו קיים פער בשכר או בגמול האחר (כמוגדר בחוק) אשר מתחייב מאופי או מהות העבודה (כגון איכות העבודה, וותק בעבודה, תפוקת העבודה, הכשרה, השכלה, מיקום המשרה ועוד) וכל עוד לא מדובר באפליה מטעמי מין.

כך קובע סעיף 6 לחוק שכר שווה:

"6(א) אין בהוראות סעיף 2 כדי למנוע הפרש בשכר או בגמול אחר המתחייב מאופיה או ממהותה של העבודה הנדונה ובכלל זה תפוקת העבודה, איכות העבודה, הוותק בעבודה, ההכשרה או ההשכלה, או מיקומו הגיאוגרפי של מקום העבודה, והכל כשאין בכך משום אפליה מטעמי מין.

(ב) מצא בית הדין לעבודה, בתובענה לפי חוק זה, כי העבודות שבמחלוקת הינן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, וטען המעסיק שקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (א) המצדיקות הפרש בשכר או בגמול אחר, עליו נטל ההוכחה."

תביעה לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד – תביעת אפליה

מי ראשי להגיש תביעה לפי חוק שכר שווה? בקצרה, העובד או ארגון העובדים היציג (כמשמעתו בחוק הסכמים קיבוציים) באותו מקום עבודה, (אם אין ארגון עובדים והעובד מסכים ניתן להגיש תביעה על ידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו או שמדובר בארגון שעוסק בזכויות נשים). למידע נוסף בנושא הגשת תביעות נגד מעסיקים ראו – תביעה נגד מעסיק.

מה הדרך לתבוע לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד?  בתביעות לפי חוק שכר שווה ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה ו/או בית המשפט ראשי מיוזמתו להורות על  למינוי מומחה שיחווה את דעתו האם העבודות שבמחלקות הן זהות או שוות בעיקרן או שוות ערך.

כך קבוע סעיף 5 לחוק:

"(א)בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, על פי בקשת אחד הצדדים, למנות מומחה לניתוח עיסוקים מטעמו של בית הדין, אשר יחווה את דעתו לענין השאלה האם העבודות שבמחלוקת הן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, לפי הענין (להלן – המומחה); לא ביקש צד כלשהו למנות מומחה, רשאי בית הדין למנותו, אם ראה צורך בכך, בנסיבות מיוחדות. (ב)  בית הדין לעבודה רשאי לקבוע את שכר טרחתו והוצאותיו של המומחה שישולמו על ידי בעלי הדין או על ידי חלק מהם, או בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, מאוצר המדינה, הכל כפי שקבע בית הדין. (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרי דין בדבר מתן חוות דעת המומחה, מינויו, סמכויותיו וחובותיו, ובהסכמת שר האוצר – את התעריף המרבי של שכר הטרחה שישולם לו."

להלן קטעים חלקיים מפסק דין של בית המשפט העליון בנושא חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, בגץ 1758/11 אורית גורן נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ (פורסם באתר נבו, 17.05.2012) :

"חוק שכר שווה נועד להתמודד באופן קונקרטי עם אחד הביטויים החברתיים הנפוצים ביותר להפלייה פסולה בשוק העבודה, והוא ההפלייה בשכר בין גברים לנשים המבצעים את אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. החוק נחקק לראשונה בשנת 1964 ונחקק מחדש בשנת 1996… הזכות לשכר שווה של עובדת ועובד העובדים אצל אותו מעביד ובאותו מקום עבודה קמה, אפוא, בהתאם לסעיף 2 לחוק שכר שווה, כאשר השניים מבצעים אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. למעשה, קובע החוק חזקה חלוטה שלפיה הפער בשכר בין עובד לעובדת המבצעים אותה עבודה מצביע על קיומה של הפלייה מחמת מין. חשוב לציין עוד, כי למרבה הצער התופעה החמורה של הפליית נשים בשכר העבודה שלהן רחוקה מלהיעלם מן העולם חרף הזמן שחלף מאז חקיקת חוק שכר שווה והיא עדיין נפוצה במקומותינו באופן מעורר דאגה. כך, מסקר ההכנסות… לשנת 2010 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום 7.9.2011 עולה כי הכנסתה החודשית של אישה שכירה עומדת על 66% מהכנסתו של גבר שכיר, וכי ביחס לשכר לשעה הכנסתה של אישה שכירה מגיעה כדי 84% משכרו של גבר שכיר (ראו http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201115219)."

לפני הגשת תביעה נגד מעסיק או שליחת מכתב התראה מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני עבודה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

חוק חופש המידע – איך לקבל מידע מרשות ציבורית?

איך לקבל מידע מגוף ציבורי או רשות ציבורית?

להלן תיאור קצר וחלקי  של מספר הוראות מחוק חופש המידע – למידע מקיף יש לעיין בהוראות החוק, בפסיקה המתעדכנת מעת לעת ולהתייעץ עם עורך דין.

מה זה חוק חופש המידע? בקצרה, חוק אשר קבוע כי כל אזרח ישראל וכל תושב (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין) יש זכות לקבל מידע מרשות ציבורית כהגדרתה בחוק.

מה כוללת הזכות למידע לפי חוק חופש המידע?

איזה מידע ניתן לקבל מרשות ציבורית? לפי החוק "מידע" מוגדר כך: "כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב".

המונח "קבלת מידע" מוגדר באופן הבא: "לרבות עיון, צפיה, האזנה, העתקה, צילום, קבלת פלט מחשב או קבלת מידע בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו".

מה נחשבת כרשות ציבורית אשר מחוייבת למסור מידע לפי החוק? בין הרשויות ציבוריות המוגדרות בחוק הן: בתי משפט ובתי דין, ועדת בחירות, הממשלה, משרדי ממשלה, הכנסת, רשויות מקומיות, מוסד להשכלה גבוה (כמוגדר בחוק), חברה עירונית, תאגיד שהוקם בחוק ועוד.

להלן הגדרת רשות ציבורית בחוק חופש המידע(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;(2) לשכת נשיא המדינה; (3) הכנסת; (4) מבקר המדינה, למעט לגבי מידע שהגיע אליו לצורך פעולות הביקורת ובירור תלונות הציבור; (4א) ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, למעט לגבי מידע המפורט בסעיף 79א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969; (5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין – למעט לגבי תוכנו של הליך משפטי; (6) רשות מקומית; (7) חברה עירונית; (8) תאגיד שהוקם בחוק; (9) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, למעט חברות שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותה של החברה, או לגבי פעילויות מסוימות; (9א) התאחדות ואיגוד, כאמור בסעיף 9ב לחוק הספורט, התשמ"ח-1988; (9ב) מוסד להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבו בהתאם להוראות סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה; (9ג) החטיבה להתיישבות, במסגרתה הפעלת סמכויותיה לפי סעיף 6ב לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי"ג-1952, בכל הנוגע לניהול ענייניה הכספיים של החטיבה להתיישבות, לרבות מידע על אודות הוצאותיה, הכנסותיה, דוחותיה הכספיים, קביעת תקציבה וביצועו, וכן מידע לעניין מכרזים והתקשרויות בחוזים לביצוע עסקאות בטובין או עבודות או לרכישת שירותים, שהיא צד להם; (10) גוף אחר, הממלא תפקיד ציבורי, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב], שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותו של גוף כאמור, או לגבי פעילויות מסוימות;"

למידע מקיף יש להתייעץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בתחום וכן מומלץ לעיין בהוראות החוק וכן באתר שהוקם על-ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע – אתר חופש המידע.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.