קטגוריה: משרד עו"ד

חוזה עם אולם אירועים – לפני חתימה

חתימה על חוזה עם אולם אירועים או גן אירועים – דגשים למתחתנים (או למזמני אירועים)

הקדמה – אחרי כיתות רגליים סוף סוף מצאתם את המקום שבו אתם רוצים לעורך את האירוע למשל להתחתן, לחגוג ברית/ה, בר/בת מצווה, לחגוג יום הולדת הנה כמה דגשים שכדאי מאוד לשים אליהם לב לפני חתימה על הסכם עם אולם אירועים.

חגיגה של שמחות היא פעמים רבות לא עניין זול, בין האירועים היקרים יותר עבור החוגגים נמצאת החתונה.

חוזה עם אולם אירועים

רבים מתייחסים בזלזול לחתימה על חוזה עם אולם אירועים ולעיתים מדלגים על שלב הבידקה של החוזה וניהול המשא ומתן. מדוע? בין היתר, מאחר והם לא מודעים לחשיבותו של החוזה ולעיתים בשל חוסר סבלנות ורצון להוציא לפעול את האירוע המיוחל.

חשוב לזכור כי ברוב האירועים, ההתקשרות של מזמני האירוע עם אולם או גן האירועים מהווה את הרכיב היקר ביותר בעלות ההפקה – זוהי עסקה בעלות לא קטנה ומאחר שמדובר באירוע חשוב מאוד לחוגגים מומלץ לבדוק היטב את ההסכם ההתקשרות עם אולם האירועים, לפני החתימה עליו.

רגע לפני שאתם סוגרים את העסקה עם האולם הנבחר להלן נקודות שכדאי לקחת בחשבון ולהכיר לפני שחותמים על הסכם עם אולם או גן אירועים:

  1. רישיון עסק לאולם או לגן אירועים – זוגות רבים לא מודעים לחשיבות הנושא, אבל כמה דוגמאות יכולת להבהיר לכם מדוע מאוד כדאי לשאול את נציגי האולם האם לאולם או לגן האירועים יש רישיון עסק בתוקף? וכן מומלץ לבקש לראות שהרישיון בתוקף. למה? כי יש לא מעט אולמות אירועים שנסגרו מפני שהפעילו אולם אירועים ללא רישיון עסק. גם מקומות טובים ומוצלחים. התופעה של אולמות אירועים ללא רישיון עסק נפוצה מאוד במקומות חדשים שנפתחים. אבל היא קיימת ג במקומות ותיקים יותר. יש לא מעט סיפורי זוועת על כך שזוגות נאלצו לדחות את מועד החתונה לאחר שהזמינו כבר את האורחים, מאחר שהמקום קיבל צו סגירה כי פעל ללא רישיון. רישיון עסק כולל מרכיבים שונים, תלוי בין היתר, ברשות המקומית שבה פועל העסק, הרישיון כולל היבטים שונים המתייחסים, בין היתר לבטיחות, אבטחה של מקום הפעילות – בין האישורים הנדרשים מהעסק – אישור משטרה, משרד הבריאות, כיבוי אש ועוד.
  2. סעיפים בחוזה עם אולם אירועים – חוזה עם אולם אירועים בדרך נערך על-ידי עו"ד ולרוב באופן מאוד חד צדדי; המשמעות היא שהחוזה מגן בעיקר על אולם האירועים. אז מה צריך להיות בחוזה עם אולם? תלוי מאוד במפרט של ההזמנה שלכם, אבל באופן כללי חשוב לשים לב, בין היתר, לנושאים הבאים: פרטים מלאים של הצדדים, מחירים (חשוב לבדוק ממה מורכב המחיר שישולם לאולם האירועים), תנאי תשלום, תנאים לביטול הסכם, סנקציות במקרה של הפרת התחייבויות, מידע הנוגע להתחייבויות של אולם האירועים, הזכות לשינוי פרטים למשל בעיצוב, תפריט, אטרקציות של האולם  ועוד.
    • תנאי תשלום – מה המחיר שישולם עבור השירותים שיספק האולם, מה התנאים לביצוע התשלום – למשל 50% מהתשלום מראש וה-50% לאחר סיום האירוע; האם ניתן לשלם בשיק או שחובה לשלם במזומן? מתי ימסרו השיקים מראש או לאחר האירוע? מבחינת מזמיני האירוע עדיף לדחות את פריסת התשלומים כמה שיותר ואת החלק הארי של התשלום לבצע לאחר האירוע.
    • מנות (אוכל) ושתיה – שני רכיבים חשובים בכל אירוע, חשוב לציין מה כולל התפריט באירוע – מנה ראשונה, עיקרית, קינוחים וכן פירוט ספציפי של המנות – נהוג להפריד בין דוכני מנות הנגישים לקהל המוזמנים לבין הגשה של המנות לשלוחן באמצעות מלצרים. באירועי חתונה זוגות רבים מוסיפים גם מנה נוספת לאחר הקינוחים. מכל מקום חשוב לציין את סוג המנות. בהקשר זה אם יש למזמנים גם אורחים שאוכלים אוכל צמחוני או טבעוני או כשר, רצוי מאוד לציין את מספר המנות הנדרשות מהאולם לספק. לצד המנות יש לבדוק גם מה השתייה שיספק אולם האירועים ולבדוק האם למזמני האירוע תהא הזכות להביא שתיה נוספת מטעמם והאם הדבר כרוך בתשלום נוסף או מגבלות אחרות. נקודה חשובה נוספת היא היכולת לשנות את רכיבי המנות לפני האירוע.
    • שירות – האם ימונה נציג מטעם האולם  שהוא איש הקשר שלכם לכל בעיה או צורך לפני או במהלך האירוע? אם לא רצוי לדרוש מהאולם שיציע נציג כזה. בנוסף חשוב לוודא מה מספר אנשי השירות על כל אורח (חשוב בעיקר כשההגשה של המנות היא לשולחנות של האורחים – אך לא רק).
    • ביטול הסכם עם אולם אירועים – איך ניתן לבטל את החוזה עם אולם האירועים? האם ניתן לקבל את כל התמורה או חלק ממנה בחזרה? בדרך כלל הזכות לביטול ניתנת בכפוף לתשלום חלק מהתמורה לאולם וככל שמועד האירוע מתקרב הסכום שיוחזר למזמינים הולך וקטן. (למידע נוסף ראו הפרה של הסכם וכן ראו ביטול חוזה).
    • התחייבויות של אולם האירועים – מה כוללות התחייבויות של אולם האירועים? למשל לספק צוות של מלצרים, ברמנים, צוות שאחראי על ההפקה ועל החשמל ו/או מערכת הגברה, שירותים נקיים, חניה , צוות שאחראי על הושבת המוזמנים באולם, סידור של השולחנות, סידורי אבטחה ועוד.
    • התחייבויות של מזמני האירוע – מה התחייבות שלכם כמזמני אירוע? פעמים רבות התחייבויות כוללת כמות מינימלית של מוזמנים (כדי להבטיח את הכנסת אולם האירועים), מסירת פרטים בנוגע לאירוע מראש (בהתאם להכנות הנדרשות מהאולם), מסירת ביטחונות ועוד.
    • חניה למוזמנים – האם התמורה שמשולמת לאולם האירועים כוללת חניה למוזמנים? נשמע מובן מאליו, אך  לא בכל מקום יש חניה לאורחים ויש מקומות שגובים תשלום נפרד עבור חניה לאורחים.
    • עיצוב וסידור האולם – מה כולל העיצוב הבסיסי שמציע האולם? מזמני אירועים רבים בוחרים לעצב בעצמם את הסידור של האולם במקרה כזה חשוב לבצע תיאום ציפיות מראש עם האולם ולקבוע את סדר העבודה. כן רצוי לוודא שניתן לכם יד חופשית בתכנון והעיצוב.
    • שירותי ניקיון – למזמני האירוע חשוב שהמקום יהיה נקי לאורך כל שעות האירוע, לשם כך יש לוודא כי אולם האירועים אכן מתכוון להפעיל שירותי ניקיון במהלך האירוע, רצוי לציין זאת באופן מפורש בחוזה.
  3. ביטוח לאולם – לפני חתימה על חוזה עם אולם אירועים חשוב לוודא שלאולם יש ביטוח לנזקים או תקלות שונות עשויים לקרות במהלך האירוע או לפני התרחשותו. הביטוח נועד לאפשר, בין היתר, להיפרע מכיס עמוק במקרה של נזק חמור, למשל אם מישהו חס וחלילה נפצע באולם, או אם אולם האירועים נשרף מספר ימים לפני האירוע שלכם – במקרה שנפגע או אתם תרצו לתבוע את האולם על נזק, ייתכן שבהעדר כיסוי ביטוחי לאולם (וגם אם יש כיסוי ביטוחי) לא יהיה לכם מקור לקבל ממנו את הפיצוי על הנזק.

הסכם עם אולם אירועים כולל סוגיות משפטיות ומסחריות רבות, מי שלא מיומן בניסוח הסכמים אלו או בניסוח הערות לחוזים מסוג זה מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או עסקי או תחליף לייעוץ משפטי או ייעוץ עסקי ואין להסתמך על האמור לעיל ללא התייעצות עם בעל מקצוע מימון בתחום.

רכישת חוזים – מאגר דוגמאות להסכמים

רכישת חוזה מוכן או הסכם לדוגמא – יתרונות וחסרונות

כמה סוגיות שכדאי לדעת לפני רכישת חוזים מוכנים ברשת – באינטרנט יש הרבה מאגרים של הסכמים מוכנים (דוגמאות להסכמים) לרכישה, אבל רגע לפני קניית הסכם מוכן או שימוש בחוזה לדוגמה חשוב להכיר את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות. בקצרה יצוין כי לצורך הכנת חוזה יש להתייעץ עם עורך דין.

כמה עולה לרכוש חוזה מוכן? מה המחיר של חוזה? האם עדיף לקנות חוזה מוכן או לפנות לעורך דין מומחה בתחום לצורך הכנת הסכם?

כמה עולה לקנות חוזה מוכן? רכישת הסכם מוכן היא זולה בהרבה בהשוואה לפניה לעורך דין לצורך הכנת חוזה ספציפי. הסיבה העיקרית לכך היא שחוזה מוכן נשלח לקונה, ללא התאמות ספציפיות של עורך דין ולא גוזל ממנו זמן עבודה, מלבד מסירת המסמך. למשל יש מספר אתרים אשר מוכרים מגוון סוגים של חוזים מוכנים בטווח מחירים שבין 175 ש"ח ל-500 ש"ח.

למה יש אנשים מעדיפים לקנות חוזה מוכן? כפי שנרשם לעיל המחיר הזול של חוזה מוכן (טמפלט) נמוך משמעותית לעומת פניה לעורך דין מומחה בתחום, בנוסף חוזה מוכן ניתן לספק באופן מיידי.

למה אנשים פונים לייעוץ וליווי משפטי של עורך דין לצורך הכנת חוזה ולא מסתפקים בחוזה מוכן (הסכם לדוגמא)?

במילים אחרות למה לא כדאי לקנות חוזה מוכן? או מה סיכונים בקניית הסכם מוכן (או שימוש בחוזה לדוגמה) במקום עריכת הסכם על-ידי עורך דין?

למרות שייתכן – אך לא בטוח – ששני הסכמים נערכו על-ידי עורך דין אשר בקיא בתחום (ורצוי לבדוק זאת), רכישת חוזה מוכן (טמפלט או הסכם לדוגמא), אינו מותאם באופן אישי לנסיבות ההתקשרות של הצדדים. הסכם מוכן מראש, עשוי להחסיר נושאים חשובים ובסופו של דבר להסב יותר נזק מתועלת. כפי שהוזכר לעיל, היתרון המרכזי בקניית הסכם מוכן הוא חיסכון כספי, אולם לעיתים רכישת חוזה מוכן יהיה חסר סעיפים או נושאים בעלי חשיבות גבוהה עבור צד להסכם או שניהם. משמעות החיסרון יכולה להתבטא, בין היתר, בחשיפה לתביעות, בגרימת נזק כספי, חיסול ההתקשרות, אובדן קניין רוחני ועוד.

לסיכום, מצד אחד, חוזה לדוגמא (הסכם מוכן) הוא גרסה כללית אשר בדרך כלל, אך לא תמיד, תכיל מספר נקודות מרכזיות אשר מופיעות בחוזים מסוג מסוים ומצד שני חוזה לדוגמא לא לוקח בחשבון את מערכת הנסיבות הספציפית של המתקשרים (למידע נוסף ראו גם חסרונות וסיכונים בקניית הסכם מוכן או בשימוש בחוזה לדוגמא).

מי שהחליט לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בנוגע להכנת החוזה או כתיבת הערות לחוזה, מומלץ לפנות לעורך דין אשר בקיא בסוג ההתקשרות הרלוונטית.

להלן מספר סוגי חוזים נפוצים וחלוקה לתחומי עיסוק של עורך דין:

יוער כי את ענפי המשפט ניתן לחלק לתתי תחומים רבים, באופן כללי יצוין כי ישנם תחומי משפט אשר משלבים נושאי התמחות משיקים, למשל עורכי דין העוסקים בתחום המסחרי בדרך כלל בקיאים גם בתחום דיני החברות והשותפויות, אך לא תמיד ולעיתים גם בעלי ידע או בקיאות בתחום ההייטק, דוגמא נוספת היא עורך דין לענייני מקרקעין המלווה פרויקטים של תמ"א בדרך כלל הגיע לתחום לאחר שצבר ניסיון בעסקאות מקרקעין פשוטות יותר (כגון רכישת דירות מקבלנים או עסקאות יד שניה למכירת נכסים למגורים).

  1. חברות, מסחרי והייטק הסכם מייסדים, הסכם שותפות, הסכם בעלי מניות, הסכם רכישה או מכירה של טובין או מטלטלין (למשל הסכם מכירת רכב), הסכם שיתוף פעולה, חוזה ייעוץ, תקנונים ומדיניות פטריות, חוזה סוכנות, הסכם שיווק, הסכם קידום אתרים, הסכם ייצור, הסכם הלוואה (כגון הסכם הלוואת בעלים, הסכם הלוואה בין חברים וכו'), הסכם התקשרות עם לקוחות, הסכם מימון, חוזה הפצה, הסכמי רישיון וקניין רוחני, חוזה פיתוח תוכנה, חוזי שיווק, חוזה הלוואה המירה, הסכם לרכישת מניות, הסכם למכירת מניות, חוזה השקעה, הסכם למכירה ורכישת חברות ועסקים, הסכם רכישת פעילות, חוזה עם אולם אירועים, הסכם למכירת עסקים וחברות, הסכם מיזוג, חוזה זיכיון, הסכם פשרה, חוזה תיווך, הסכם פירוק שותפויות או חברות, חוזה סודיות, חוזה אי תחרות, חוזה אופציות והעסקה, חוזה למתן חסות, חוזי רכש ואספקה, הסכמי שעבודים, חוזים  ועוד.
  2. דיני עבודהחוזה עבודה, הסכם הפסקת עבודה, חוזה קבלנות (פרילאנסר), הסכם סודיות ואי תחרות, כתב סילוק וכתבי וויתור, הסכם אופציות, תוכנית אופציות, הסכמים קיבוציים, תקנונים, הסכם פשרה ועוד.
  3. דיני משפחה וירושה – הסכם ממון, הסכם ידועים בציבור, הסכם חיים משותפים, הסכם גירושים, הסכם פירוד, הסכם מתנה, הסדרי ראיה ומשמרות, הסכם הלוואה במשפחה, הסכם בין יורשים, הסכם חלוקת עיזבון ועוד.
    • לייעוץ וייצוג בנוגע להסכמים ועסקאות יש לפנות לעורך דין לענייני משפחה.
  4. מקרקעין – הסכם לרכישה או מכירה של נכסים פרטיים (לרבות רכישת דירה מעזבון, דירה מכונס נכסים, רכישת דירה מגורם פרטי, דירה מקבלן ועוד), הסכם קניה ומכירה של נכסים מסחריים (לרבות, מחסנים, מפעלים, אולמות, משרדים, חנויות, מגרשים ועוד), הסכמי שכירות (חוזה שכירות לעסק, חוזה השכרת דירה, השכרת מחסן, השכרת חנות, השכרת משרד ועוד), הסכמי התקשרות מול אדריכלים, קבלנים ויועצים אחרים, הסכמי פירוק מקרקעין, הסכמי שיתוף מקרקעין, הסכמי קומבינציה, הסכמי תמ"א, חוזה תיווך מקרקעין, הסכמי חלוקת זכויות ועוד.
    • לייעוץ וייצוג בנוגע להסכמים ועסקאות יש לפנות לעורך דין לענייני נדל"ן.

לצורך כתיבת חוזה או ביצוע שינויים בחוזה קיים, מומלץ לא להסתמך על הסכם לדוגמא, אלא לפנות לעורך דין מומחה בתחום הרלוונטי.

תביעה נגד מעסיק – הגשת תביעה

להלן מספר דגשים לכל מי ששוקל להגיש תביעה נגד מעסיק. בכל מקרה יודגש כי לפני הגשת תביעה חשוב להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום.

האם להגיש תביעה נגד מעסיק? מתי נוהג להגיש תביעות נגד מעסיקים? איך מגישים תביעה נגד מעסיק? מה השלבים שכרוכים בהגשת התביעה ובבית הדין? האם התביעה היא הליך אורך? כמה זמן עתיד לקחת מהגשת התביעה עד לקבלת הפיצוי?

  • מה המקרים שמצדיקים הגשת תביעות נגד מעסיקים? ישנם מקרים רבים המצדיקים הגשת תביעות נגד מעסיקים, להלן מספר דוגמאות לתביעות בולטות בתחום: תביעה נגד מעסיק בגין הפרת הסכם העסקה (למידע נוסף ראו הפרה של חוזה) – למשל בגין אי תשלום שכר מלא ׁ(למשל אי תשלום עבור שעות עבודה נוספות), תביעת מעסיק בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, תביעת מעסיק שלא שילם לעובד עבור ימי מחלה, תביעה נגד מעסיק שלא שילם לעובד פיצוי פיטורים, תביעה נגד מעסיק שלא שילם לעובד בגין ימי חופשה, אי מתן הודעה מוקדמת לעובד, תביעה נגד מעסיק שהטריד מינית, תביעה נגד מעסיק בגין לשון הרע, תביעה נגד מעסיק בגין פיטורים שלא כדין, תביעה נגד מעסיק בגין חדירה לפרטיות העובד, תביעה נגד מעסיק שלא שילם לעובד נסיעות או שלא שילם לעובד לפי צווי הרחבה או לפי הסכמים קיבוציים, תביעה נגד מעסיק שפגע בזכויות העובד ועוד. (למידע נוסף על הגשת תביעות ראו – הגשת תביעה).

איך מגישים תביעה נגד מעסיק?

הגשת תביעות נגד מעסיקים היא תופעה נפוצה מאוד. לפני הגשת תביעה חשוב לברר שקיימת לעובד עילת תביעה טובה, אחרת התביעה עשויה להיכשל והתובע אף עשוי להיות מחויב בתשלום הוצאות למעסיק. לכן, לפני הגשת תביעה נגד מעסיק מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני העבודה ולהיות מיוצג. עורך הדין יסייע לכם לבחון את עלית התביעה ואת סיכוי הצלחתה.

יצוין כי לעיתים ניתן להשיג את תוצאת התביעה או תוצאה טובה אחרת ללא ניהול הליכים משפטיים יקרים וארוכים למשל באמצעות שליחת מכתב התראה מעורך דין.

תביעות נגד מעסיקים מוגשת בבית הדין לעבודה, אין חובה להיות מיוצג על-ידי עורך דין בעת הגשת תביעה, אך מומלץ מאוד לא לוותר על ייעוץ משפטי.

לאן להגיש את התביעה נגד המעסיק? לאחד מבתי הדין האזוריים לעבודה, לפי כללי סמכות מקומית ועניינית. מבחינת סמכות מקומית יצוין בקצרה כי תביעות בין עובד למעסיק יש להגיש לאזור השיפוט שבו נמצא מקום עבודתו של העובד או באזור שבו בוצעה (או אמורה היתה להתבצע) עבודת העובד; תביעות שלא בין עובד למעסיק בדרך כלל ידנו בבית הדין האזורי שקרוב למגורי התובע.

אילו תביעות בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה? להלן מספר (חלקי בלבד) של הוראות בנוגע לסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה: תביעה בין עובד למעסיק שעילתה ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; תביעה בעילה הנוגעת למשא ומתן לפני כריתת הסכם ליצירת יחסי עבודה בקשר לחוזה האמור ולפני שנוצרו יחסי עובדה או חרי שהסתיימו  לרבות בדבר עילה בקבלת אדם לעבודה או אי קבלתו.

שלבים להגשת תביעה נגד מעסיק

  1. תביעה נגד אישיות משפטית – יש להגיש את התביעה נגד הגורם המעסיק (אדם או תאגיד) בציון שם מלא ומספר מזהה.
  2. תביעה בנוגע ליחסי עובד-מעסיק: מבחינה פרוצדורלית יש למלא טופס "תביעה לתשלום שכר עבודה". יצוין כי באשר לתביעה בנושא פיצוי פיטורים או תשלום קיצבה יש למלא טפסים אחרים. יש למלא בטופס את פרטי התובע, פרטי המעסיק, מקום העבודה. כמו כן בנוסף לטופס זה מומלץ מאוד להגיש כתב תביעה.
  3. הכנת כתב תביעה נגד המעסיק – מה זה כתב תביעה נגד מעסיק? בקצרה יצוין שכתב התביעה בדרך מתאר את המעשים שמקימים את עילות התביעה, את עילות התביעה והסעדים המבוקשים. מה יש לכלול בכתב התביעה? ניסוח כתב תביעה נעשה באמצעות עורך דין. לפי תקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה על כתב התביעה לכלול את  בית הדין שהתובענה מוגשת אליו; פרטי התובע והנתבע ומקום מגוריהם, אם התובע או הנתבע הם פסולי דין או קטנים או תאגידים הדבר יצוין בכתב התביעה; עובדות שמהוות את עלית התביעה ואת מועד היווצרותה וכן עובדות שמגלות כי בית הדין הוא הגורם שמוסמך לדון בתביעה; שווי של נושא התביעה (במידה וניתן לגבוה) והסעד שהנתבע תובע בבית הדין ובכלל זה פיצויי הלנה והפרשי ריבית והצמדה והוצאות משפט. שוב יודגש כי כתב תביעה הוא מסמך משפטי מורכב, הדורש ידע ומומחיות רבה.

הערה חשובה בנוגע לכתיבת כתב תביעה: ניסוח שגוי עשוי להסב נזק גדול מאוד לתובע (כמו הפסד בתביעה אי קבלת הסעד שהתבקש ועוד). לכן, לצורך תכנון וניסוח של כתב התביעה יש להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה. אילו מסמכים יש לצרף לכתב תביעה נגד מעסיק? תלוי בסוג התביעה המדובר ובסעד המבוקש; רצוי לקבל החלטה מושכלת בנושא ולהתייעץ עם עורך דין מיומן בתחום.

  • אגרת הגשת תביעה – לצורך הגשת תביעה יש לשלם אגרה לפתיחת תיק בבית המשפט, האגרות נקבעות בהוראות הדין והן משתנות מעת לעת. נכון למועד זה אגרת הגשת התביעה היא 1% משווי התביעה (בהליך של דיון מהיר יש לשלם מחצית מסכום האגרה). האם ניתן לקבל פטור מתשלום אגרה בעת הגשת תביעה? לעיתים בתי משפט מעניקים פטור מתשלום אגרה, למשל במקרה בו מגיש הבקשה הוא חסר אמצעים.

למידע נוסף מומלץ לעיין באתר של הרשות השופט.

שלבי הדיון בבבית הדין בתביעה נגד מעסיק

הליכים בערכאות שיפוטיות עשויים להתפתח באופן שונה ולכלול בהתאם שלבים שונים. להלן תיאור קצר וחלקי של שלבי הדיון בהליך משפטי בבית הדין לעבודה:
  • הליך נפתח בהגשת תביעה תביעה המתאר בין היתר את עילות התביעה והסעדים המתבקשים במסגרת התביעה, לאחר מכן על הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 30 יום ממועד קבלת כתב התביעה. לאחר הגשת כתבי בית הדין הראשונים בית הדין מפנה את הצדדים להליך גישור במטרה לסיים את הסכסוך בהסכמה ובאופן מהיר (שלא בפני ערכאה שיפוטית).
  • ככל והדיון חוזר לבית המשפט, בדרך כלל יקבע קדם משפט לצורך בירור השאלות שבמחלקות, בקדם המשפט יופיעו הצדדים, בדרך כלל ידו בקשות ביניים כגון בקשות לסעדים זמנים או למתן צווים שונים או מינוי מומחים חיצוניים וכיו"ב. מטרת ההליך היא לבחון את האופן ניהול מהיר ויעיל של הסכסוך, לעיתים בתי הדין מנסים לשכנע את הצדדים להגיע לפשרה ואף להתוות את הדרך לפשרה.
  • שלבים מתקדמים יותר בניהול הסכסוך המשפטי: הגשת תצהירים (בו הצדדים פורסים את טענותיהם בצירוף אסמכתאות), זימון עדים שצד מבקש לחקור אותם במסגרת הליך דיון ההוכחות, ניהול הליך הוכחות במסגרות נחקרים עדים, מצהירים ולעיתים גם מומחים, הגשת סיכומים (עיקרי טעונת הצדדים בתמצית על סמך מכלול החומר שהונח לפני בית המשפט) ולבסוף מתן פסק דין.
דיון מהיר בתביעות בסכומים נמוכים

יצוין כי בתביעות בסכומים נמוכים קיים (ובכפוף להוראות הדין) הליך של דיון מהיר בבית הדין לעבודה: מאחר והליכים משפטיים אורכים בדרך כלל לא מעט זמן, המחוקק ניסה לקבוע תנאים לדון בחלק מהסכסוכים באופן מהיר יותר. בתחום דיני העבודה קבע מהחוקק אפשרות לקיום דיון מהיר, דיון זה הוא בסכום נמוך יחסית (נכון ל-2017 – תביעות לפי סעיפים 24(א)(1) או (3) ועד לתשלום סכום של כ-28,000 ש"ח) ידנו בסדר דין מזורז. דיון שכזה לא כפוף לסדרי הדין במסגרתו לערכאה שיפוטית ניתן שיקול דעת רחב בנוגע לאופן המיטבי לסיום הסכסוך. יש לציין כי אופן הגשת הערעור על הליך בדיון מהיר קשה יותר ומצריך קבלת אישור של נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו או שופט בית דין ארצי שהוסמך לכך.

לעיתים תובעים אשר סכום תביעתם קרוב לתקרת התביעות בסכומים נמוכים, רצוי לשקול הגשת תביעה בהליך של דיון מהיר לצורך סיום מהיר יותר של הסכסוך. לצורך כך חשוב להתייעץ עם עורך דין.

למידע מקיף בתחום יש לפנות לעורך דין לדיני עבודה, כמו כן מומלץ לעיין בהוראות הדין השונות לרבות חוקי המגן והתקנות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תביעה ייצוגית – הגשת תביעה ייצוגית

שוקלים להגיש תביעה ייצוגית? מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית? ואיך מגישים תביעה ייצוגית?

להלן מספר נקודות שחשוב להכיר לפני הגשה תביעה ייצוגית. לצורך קבלת מידע מקיף ועדכני בנושא יש להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.

מה זה תביעה ייצוגית? בקצרה, הליך משפטי (שנתפח עם הגשה לבית המשפט של בקשה לאישור תביעה ייצוגית). ההליך הוא של יחיד בשם רבים, לקבלת סעד בגין עוולה זהה שנגרמה לכ לחברי הקבוצה. במילים אחרות, תביעה ייצוגית היא הליך משפטי הננקט על-ידי תובע בשם קבוצה (התובע בהליך מכונה "תובע ייצוגי"), כאשר הקבוצה סובלת מנזק זהה, וזאת למרות שהתובע לא פועל לפי ייפוי כוח שקיבל מהקבוצה. בין המטרות של התביעה הייצוגית היא להביא לתיקון עוולות הנעשות על-ידי גופים פרטיים או ציבוריים כלפי קבוצות לא קטנות.

סממן נוסף של התביעה הייצוגית ניתן לראות במצב בו לכל אחד מיחיד הקבוצה נגרם נזק קטן, אשר לא מעט פעמים לא מצדיק את הגשת התביעה של היחידים. הכלי הייצוגי מאפשר לאגד יחד מספר גדול של תובעים בעלי אינטרס זהה, שלולא יכלו לפעול יחדיו כקבוצה, פעמים רבות לא היו פועלים להגשת התביעה. למעשה נוצר מצב כי ללא מכשיר משפטי או רגולציה מתאימה גורמים שונים (כגון תאגידים או רשויות) יוכלו לבצע עוולות ללא חשש מאכיפת הדין. ולכן כלי התביעה הייצוגית מסייע במתן מענה, בין היתר, לתופעה זו.

ההגדרה של תביעה ייצוגית מוגדרת בחוק התובענות הייצוגיות באופן הבא בסעיף ההגדרות: "תובענה ייצוגית" – תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה;"

חוק תובענות ייצוגיות

החוק הראשי העוסק בתחום התביעות הייצוגיות הוא – חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. מטרת החוק לקבוע לכלים אחדים בנוגע לאופן הגשה וניהול של תביעות ייצוגיות כדי לשפר את ההגנה על זכויות הנפגעים. כמו כן בחוק התובענות הייצוגיות נרשם כי בין מטרותיו הן לקדם את מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, הענקת סעד הולם לנפגעים מהפרה של הדין, ניהול יעיל וממצה של תביעות.

כך נרשם בסעיף 1 לחוק:

"מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות."

איך להגיש תביעה ייצוגית?

לצורך הגשת תביעה ייצוגית חשוב לוודא כי קיימת עילת תביעה ויש בסיס משפטי להגשתה, בכפוף למגבלות הדין והפסיקה. חשוב לבצע מספר בדיקות משפטיות ועובדתיות לפני הגשת תביעה (כמו בכל תביעה), יצוין כי בלא מעט מקרים נדחו תביעות ייצוגיות תוך חיוב התובעים הייצוגים בהוצאות, מאחר והתביעה לא גילתה עילה או היתה חסרת ראיות. ולכן מומלץ לבצע את הבדיקות באמצעות עו"ד מימון בתחום.

ההליך הפרוצדורלי בנושא הגשת תביעות ייצוגיות קובע כי טרם הגשת התביעה יש להגישה בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, לבקשה יש לצרף את נוסח התביעה. כמו כן טרם הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית יש לבצע בדיקה בפנקס התובענות הייצוגיות שלא מתקיים הליך זהה, והכל כמוגדר בחוק התובענות הייצוגיות ובכפוף לפסקי הדין העוסקים בתחום (למידע נוסף ראו פנקס התובענות הייצוגיות).

מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית? בקצרה ובאופן לא ממצה יצוין כי לפי חוק תובענות ייצוגית כל אדם שיש לו עילה כאמור בחוק התובענות הייצוגיות, אשר מעלות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה, בשם אותה קבוצה. כמו כן במצבים מסוים כמוגדר בחוק גופים נוספים יכולים להגיש תביעות ייצוגיות. על אדם המבקש להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם קבוצה להראות כי לכאורה נגרם לו נזק.

באילו תחומים אפשר להגיש תביעה ייצוגית?

האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בכל תחום? תחום התביעות הייצוגיות תפס תאוצה גדולה בשנים האחרונות והוא נפוץ במיוחד בתחום של תביעות ייצוגיות צרכניות. אולם, יש מגוון סוגים של תביעות ייצוגית, לא רק בתחום הצרכני, למשל בתחום ניירות ערך או בתחום הפנסיה או השירותים הציבוריים.

נכון למעוד זה, חוק התובענות הייצוגיות שנחקק בשנת 2006 הגביל את התביעות הייצוגיות לתחומים שפורטו בחוק. כך קובע סעיף 3 לחוק:

"3.(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו-21 , "רשות" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. (ב)  הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה."

כך נרשם בתוספת השניה לחוק התביעות הייצוגיות:

  1. תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  2. תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  3. תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  4. תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
  5. תביעה בקשר לניהול זירת סוחר לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רישיון זירה ובכלל זה שירותי שיווק; לעניין זה, "זירת סוחר" ו"רישיון זירה" – כהגדרתם בפרק ז'3 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
  6. תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לענין זה – "זיקה" – בעלות, החזקה, רכישה או מכירה; "יחידה" – כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, לרבות יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל, כמשמעותה באותו חוק; "נייר ערך" – כהגדרתו בחוק החברות וכן ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
  7. תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, "גורם המפגע", "מפגע סביבתי" – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים.
  8. תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000.
  9. (1)תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. (2) תביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996.
  10. (1)תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה' 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (2) תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כהגדרתן בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (3) תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005.
  11. (1)תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. (2) תביעה של עובד בעילה לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, תביעה של עובד בעילה לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007, או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. (3)בפרט זה – "תביעה" – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי; "הסכם קיבוצי" – הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, או הסדר קיבוצי בכתב.
  12. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.
  13. תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בעילה לפי הסעיף האמור.
  14. תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; לעניין זה, "חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" ו"מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

צו קיום צוואה

איך לממש צוואה? מהו צו קיום צוואה? מי יכול להגיש צו לקיום צוואה? איך מגישים בקשה לצו קיום צוואה? איך ממלאים את הבקשה?

מה זה צו קיום צוואה? בקצרה,  צו אשר מעניק לצוואה של המוריש תוקף חוקי ומחייב ומאשר לזוכים לפי הצוואה לפעול למימוש הצוואה לאחר מות המוריש. הצו ניתן לבקשת צד המבקש להפיקו, בדרך כלל זוכה לפי צוואה או גורם מטעמו. צו קיום צוואה מופק בסופו של דבר על-ידי רשם הירושות.

מי רשאי לבקש צו קיום צוואה? היורשים לפי הצוואה וכל צד המעוניין במתן צו קיום הצוואה. בקשה למתן צו לקיום צוואה מתפרסמת בעיתון יומי וברשומות.

למידע נוסף ראו כתיבת צוואה.

למי מוגשת הבקשה לצו קיום צוואה? לרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו היה מקום משבו של המוריש בפטירתו.

איך להגיש בקשה לצו קיום צוואה? יש למלא טופס 1, כמפורט בתקנות. את הבקשה יש לאמת בתצהיר. בקשה לצו קיום צוואה לא תתקבל אם היא לא תמולא בהתאם לתקנות והנחיות רשם היורשות. לפי רשם הירושות, על הבקשה לצו קיום צוואה להיות מוגשת ב-4 העתקים (למידע נוסף יש לעיין גם בחוק הירושה ותקנותיו).

איך למלא בקשה לצו קיום צוואה? בקצרה, על המבקש למלא את פרטיו האישיים, כולל כתובת ומספרי תעודת זהות. כמו כן יש למלא את פרטי המצווה (המנוח/ה), את פרטי הזוכים לפי הצוואה וכן פרטים נוספים כגון פרטי צאצאי הזוכים במקרה בו אחד מהזוכים נפטר ו/או פרטי מסתלקים ועוד. על הבקשה להיות מאומתת על-ידי עורך דין. האם במסגרת הבקשה לצו קיום צוואה מתמנה מנהל עזבון (למידע נוסף ראו מינוי מנהל עזבון).

אילו מסמכים יש לצרף לבקשה לצו קיום צוואה?

  • טופס בקשה לצו קיום צוואה – טופס הכולל פרטי מגיש הבקשה לצו קיום צוואה, פרטי הזוכים לפי הצוואה, פרטי המוריש, חלקם של היורשים לפי הצוואות ועוד.
  • תעודת פטירה או הצהרת מוות של המוריש וכן של כל אדם נוסף שיש צורך להוכיח את פטירתו ומועד פטירתו – מסמכים מקוריים.
  • צוואה מקוריה או בקשה להוכחת צוואה, בהתאם לקבוע בתקנות ובכפוף ליתר הוראות הדין.
  • אישור דיווח לזוכים לפי הצוואה או לגורמים אחרים, הכל בהתאם לקבוע בתקנות.
  • מבקש צו קיום צוואה אשר מיוצג על-ידי עורך דין צריך להמציא יפוי כוח של עורך הדין.
  • אישור על תשלום אגרות להגשת בקשה לצו קיום צוואה.

צוואה שבה יש קטין חסוי או נעדר – אם אחד מהיורשים הוא קטין, חסוי או נעדר, יש לציין זאת בראש הבקשה ובגוף הבקשה.

לאן מגישים בקשה לצו קיום צוואה כאשר מקום מושבו של הנפטר לא היה בישראל?

להיכן יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה כאשר מקום מושבו של המוריש במותו לא היה בישראל? לרשם הירושות שנכסים מהעזבון נמצאים באזור פעילותו – כגון נסח רישום מקרקעין, אישור חשבון בנק וכו'. מסמכים השפה זרה יישאו חותמת קונסול ישראל במדינה שבה הופק המסמך או לחילופין חותמת אפוסטיל.

שלבים נוספים בדרך לצו קיום צוואה
לפני שיינתן צו קיום צוואה רשם הירושות בוחן את הבקשה שהוגשה אליו ומעביר אותה לבדיקת האפוטרופוס הכללי, להערותיו. האפוטרופוס בדרך כלל יצביע על כשלים או מגבלות מסוימות שחשוב לשים אליהן לב לפני מתן תוקף של צו קיום צוואה לצוואה שהוגשה. לעיתים האפוטרופוס יורה להעביר את הבקשה לצו קיום צוואה לבית המשפט לצורך הכרעה בסוגיות שונות.
איך להתנגד לצו קיום צוואה? בקצרה, כל אדם רשאי להגיש בקשה להתנגדות לצוואה תוך 14 ימים ממועד שפורסמה הגשת הבקשה. את ההתנגדות יש להגיש בכתב ובליווי תצהיר לרשם הירושות לפי מספר ההעתקים שדורש רשם החברות. התנגדות כוללת פרטים בנוגע למגיש הבקשה, נימוקי ההתנגדות וחומרים ומסמכים רלוונטיים להתנגדות.  מתי מגישים התנגדות לצוואה? בדרך כלל שלאדם כלשהו השגה בנוגע לצוואה למשל צוואה שנערכה באופן לא חוקי (כגון תחת לחץ או כפיה) או שקיימת צוואה אחרת עדכנית יותר.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חוק חופש המידע – איך לקבל מידע מרשות ציבורית?

איך לקבל מידע מגוף ציבורי או רשות ציבורית?

להלן תיאור קצר וחלקי  של מספר הוראות מחוק חופש המידע – למידע מקיף יש לעיין בהוראות החוק, בפסיקה המתעדכנת מעת לעת ולהתייעץ עם עורך דין.

מה זה חוק חופש המידע? בקצרה, חוק אשר קבוע כי כל אזרח ישראל וכל תושב (כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין) יש זכות לקבל מידע מרשות ציבורית כהגדרתה בחוק.

מה כוללת הזכות למידע לפי חוק חופש המידע?

איזה מידע ניתן לקבל מרשות ציבורית? לפי החוק "מידע" מוגדר כך: "כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב".

המונח "קבלת מידע" מוגדר באופן הבא: "לרבות עיון, צפיה, האזנה, העתקה, צילום, קבלת פלט מחשב או קבלת מידע בכל דרך אחרת, בהתאם לסוג המידע וצורת החזקתו".

מה נחשבת כרשות ציבורית אשר מחוייבת למסור מידע לפי החוק? בין הרשויות ציבוריות המוגדרות בחוק הן: בתי משפט ובתי דין, ועדת בחירות, הממשלה, משרדי ממשלה, הכנסת, רשויות מקומיות, מוסד להשכלה גבוה (כמוגדר בחוק), חברה עירונית, תאגיד שהוקם בחוק ועוד.

להלן הגדרת רשות ציבורית בחוק חופש המידע(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;(2) לשכת נשיא המדינה; (3) הכנסת; (4) מבקר המדינה, למעט לגבי מידע שהגיע אליו לצורך פעולות הביקורת ובירור תלונות הציבור; (4א) ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, למעט לגבי מידע המפורט בסעיף 79א לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969; (5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין – למעט לגבי תוכנו של הליך משפטי; (6) רשות מקומית; (7) חברה עירונית; (8) תאגיד שהוקם בחוק; (9) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה-1975, למעט חברות שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותה של החברה, או לגבי פעילויות מסוימות; (9א) התאחדות ואיגוד, כאמור בסעיף 9ב לחוק הספורט, התשמ"ח-1988; (9ב) מוסד להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבו בהתאם להוראות סעיף 17א לחוק המועצה להשכלה גבוהה; (9ג) החטיבה להתיישבות, במסגרתה הפעלת סמכויותיה לפי סעיף 6ב לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי"ג-1952, בכל הנוגע לניהול ענייניה הכספיים של החטיבה להתיישבות, לרבות מידע על אודות הוצאותיה, הכנסותיה, דוחותיה הכספיים, קביעת תקציבה וביצועו, וכן מידע לעניין מכרזים והתקשרויות בחוזים לביצוע עסקאות בטובין או עבודות או לרכישת שירותים, שהיא צד להם; (10) גוף אחר, הממלא תפקיד ציבורי, שהוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב], שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי כל פעילותו של גוף כאמור, או לגבי פעילויות מסוימות;"

למידע מקיף יש להתייעץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בתחום וכן מומלץ לעיין בהוראות החוק וכן באתר שהוקם על-ידי היחידה הממשלתית לחופש המידע – אתר חופש המידע.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

פתיחת שותפות – סעיפים מפקודת השותפויות

פתיחת שותפות עסקית

להן מספר סעיפים בולטים מפקודת השותפויות בנוגע לפתיחת שותפות. יצוין כי זוהי רשימה קצרה וחלקית בלבד, יש לעיין בה לצד יתר הוראות פקודת השותפויות ובהתאם לפסקי הדין בתחום.

הערה מקדמית – לפני רישום שותפות או הקמת שותפות יש להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום (למידע נוסף בנושא ראו שותפות עסקית וכן ראו גם חוזה שותפות עסקית) כמו כן חשוב להבחין בין שותפות לפי פקודת השותפויות לבין שותפות של בעלי מניות בחברה (למידע נוסף בנושא ראו יתרונות וחסרונות בפתיחת חברה וכן התקשרות השותפים בהסכם מייסדים).

מהי שותפות? "שותפות" – חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות (הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק (כל משלח יד שמותר לעסוק בו) לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר).

מיהו שותף בשותפות? "שותף" – כל מי שהתקשר עם זולתו בקשרי שותפות. למידע נוסף יש לעיין בפקודת השותפויות.

מה ההבדל בין שותף מוגבל לשותף כללי בשותפות לפי פקודת השותפויות?

"שותף מוגבל" – מי שהכניס לשותפות בשעת ההתקשרות הון, בכסף או בנכס שהוערך בסכום מפורש, על מנת שלא יהא אחראי לחיוביה של השותפות למעלה מן הסכום שהכניס כאמור; "שותף כללי" – שותף שאינו שותף מוגבל.

למידע מקיף בנושא שותפויות יש לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום השותפויות (ייעוץ משפטי לשותפויות וחברות).

כמה שותפים יש בשותפות? סעיף 3-3א לפקודת השותפויות קובע: מספר השותפים הכלליים בשותפות לא יעלה על עשרים. אולם למרות האמור: (1) שותפות של עורכי דין או של רואי חשבון לשם עיסוק במקצועם, יכול שיהיו בה יותר מעשרים חברים; (2) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להחיל את הוראות פסקה (1) על שותפויות אחרות של בעלי מקצוע מסוימים לשם עיסוק במקצועם, ורשאי הוא לקבוע את המספר המרבי של החברים בשותפויות כאמור.

האם חובה לרשום שותפות? לפי סעיפים 4-6 לפקודת השותפויות: שותפות שנתכוננה לשם ניהול עסק, חייבת ברישום לפי הוראות פקודה זו תוך חודש מן היום שנתכוננה; להוציא שותפות בין חקלאים לשם מיזם משותף בקשר עם עיבוד אדמה. שותפות שאינה חייבת ברישום רשאית להירשם כשותפות לפי פקודה זו, אם ביקשו זאת שותפיה, ואם נרשמה תחול עליה פקודת השותפויות. לפי פקודת השותפויות שותפות החייבת ברישום ולא נרשמה כדין, דינו של כל שותף – קנס 15 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה; אולם אי-רישומה של שותפות לא ישפיע בשיקול אם השותפות קיימת ואם לאו.

איך רושמים שותפות? סעיף 7 לפקודת השותפויות קובע: רישומה של שותפות יהיה במשלוח הודעה לרשם, חתומה בידי השותפים ומכילה פרטים אלה: 1) שם השותפות (השם שבו מנהלת שותפות את עסקיה); 2) מהות העסק דרך כלל; 3) מקומו הראשי של העסק; 4) שמו המלא, מענו והגדרו של כל שותף; 5) שמותיהם של השותפים המורשים לנהל את עניני השותפות ולחתום בשמה, זולת אם כולם מורשים לכך; 6) תקופת קיומה של השותפות, אם נקבעה לה תקופה, ויום תחילתה.

בנוסף אסור לרשום שותפות בשם המכיל את המילים הבאות: (1) המלים "בערבון מוגבל" או "בע"מ"; 2) שם או תואר שיש בו כדי לרמז על חסות המדינה או על קשר עם הממשלה; 3) המלים "בנק" או "בנקאות" או "לשכת המסחר" או כל חיקוי להן, אלא אם נתקבלה על כך תחילה רשות מאת שר המשפטים. בנוסף  לא תירשם שותפות בשם שבו רשומה כבר בישראל חברה או שותפות קיימת או בשם דומה לשמה עד כדי להטעות, אלא אם אותה חברה או שותפות עומדת בפירוק והודיעה, בדרך שדרש הרשם, על הסכמתה לנטילת שמה.

שותפות רשאית, באישור הרשם, לשנות את שמה. שינוי שמה של שותפות אינו משפיע על שום זכות או התחייבות ואינו פוגם בשום הליך משפטי שלה או נגדה.

סירוב לרשום שותפות: לפי סעיף 11 לפקודת השותפויות היה רשם השותפויות סבור, ששותפות מבקשת ליטול לה שם למטרה לא כשרה או לענין של מרמה, רשאי הוא לסרב לרשמה באותו שם.

חובת רישום שינויים בשותפות – סעיף 9 לפקודת השותפויות: אם תוך תקופת השותפות חל שינוי באחד הדברים שחובה לרשמם לפי הוראות סעיף 7 לפקודת השותפויות, תישלח לרשם בדואר או תימסר לידו, תוך שבעה ימים, הודעה חתומה בידי השותפות ובה תפורש מהות השינוי. הופרה של סעיף זה, דינו של כל שותף, למעט שותפים מוגבלים – קנס 15 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה.

רישום שותפות מוגבלת

איך רושמים שותפות מוגבלת? לפי סעיף 58  ו-61 לפקודת השותפויות: רישומה של שותפות מוגבלת יהיה במשלוח הודעה בדואר לרשם או במסירתה לו כשהיא חתומה בידי השותפים ומכילה, בנוסף על הפרטים הנדרשים משותפות רגילה, הודעה שהשותפות היא מוגבלת, ופרטים על כל שותף מוגבל ועל הסכום שהכניס ואם שולם במזומנים או בדרך אחרת. שותפות מוגבלת תתכונן על פי הסכם בכתב (להלן – תקנות השותפות). עם כל בקשה לרישום שותפות מוגבלת יש למסור לרשם השותפויות, או לשלוח אליו בדואר, עותק של תקנות השותפות. הרשם יגיש את תקנות השותפות לשר המשפטים והוא רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, להתיר את הרישום או לסרב. משנתקבל היתר שר המשפטים לרישום השותפות יודיע הרשם על כך לשותפות, ירשום את התקנות וישמור אותן אצלו. שותפות מוגבלת לא תתחיל בעסקיה לפני שקיבלה מן הרשם הודעה ששר המשפטים התיר את רישומה.

רישום שינויים בשותפות מוגבלת: לפי סעיף 59 לפקודת השותפויות: חל בתקופת קיומה של שותפות מוגבלת שינוי בסכום שהכניס שותף מוגבל, או בחבותו של שותף מחמת שנהפך משותף כללי לשותף מוגבל או להפך – תישלח לרשם בדואר או תימסר לו, תוך שבעה ימים לאחר השינוי, הודעה על כך חתומה ביד השותפות המפרשת את מהות השינוי. הופרה הוראת סעיף זה, דינו של כל שותף כללי – קנס 15 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה.

פירוק שותפות

האם כשמקמים שותפות צריך לחשוב על איך היא תפורק (איך השותפות תיסגר והשותפים ייפרדו?). בתמצית כן, מומלץ לחשוב על כך מראש. פירוק מעורר שאלות עסקיות ומשפטיות רבות לכן חשוב להיעזר בעו"ד מיומן בתחום לצורך ניהול הליך הפירוק או התמודדות עם הקשיים שמתעוררים אגב סיום יחסי השותפות: למשל איך ניתן לפרק שותפות? מה זכויות השותפים בפירוק שותפות? מה החובות של השותפים? כפי שהוזכר הנושא מוסדר בין היתר בהסכם בין השותפים (אך לא תמיד) וכן יש התייחסות לפירוק גם בהוראות פקודת השותפויות.

למה כדאי לחשוב על הפירוק בתחילת הדרך? יש הרבה סיבות ובעיקר להתכונן מראש למצבים ולדעת מה צפוי לך בעתיד, להלן מספר דוגמאות: פעמים רבות השותפים מחליטים לסיים את השותפות ולפרקה; לעיתים הפירוק הוא תוצר של משבר שלא ניתן לרפא בין אם מדובר בסכסוך עסקי בין שותפים, משבר פיננסי אליו נקלעה השותפות או סיבות אחרות. הליך הפירוק עשוי להיות מורכב, במיוחד, כשהפירוק נובע מהעדר הסכמה או עקב קשיים עסקיים או כספיים. פעמים רבות מחליטים השותפים בהסכמה על פירוק (הסכמה זו עשויה להיות מעוגנת מראש בהסכם בין השותפים ולעיתים נערך הסכם פירוק לשותפות).

לפני הקמת שותפות או לצורך בחינת יחסי שותפות או השלכות הנובעות מסיום יחסי שותפות יש להתייעץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בתחום.
האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

משכנתה

מה זה משכנתה?

הטעות הנפוצה: רבים סבורים שמשכנתה היא עצם נטילת ההלוואה מהבנק. בפועל המשכנתה היא רק השעבוד (ערובה לקיום התחייבות) הנרשמת על נכס המקרקעין, כמפורט להלן.

מהי משכנתה? משכנתה היא סוג של בטוחה שנועדה להבטיח התחייבות כלשהי.

משכנתה מוגדרת בחוק המקרקעין כמשכון של מקרקעין (שעבוד של נכס כערובה לחיוב) והיא נרשמת בפנקסי המקרקעין על המקרקעין. המשכנתה מאפשרת לבעל המשכנתה להיפרע מהנכס, בהתאם לתנאי המשכנתה ובכפוף להוראות הדין.

הדוגמה הנפוצה לנטילת משכנתה היא נטילת הלוואה מהבנק על מנת לרכוש  יחידת מקרקעין (למשל דירה, בית, משרד וכיו"ב), כאשר לצורך הבטחת פירעון ההלוואה (כבטוחה) נרשמת לטובת המלווה (הבנק בדוגמה זו) משכנתה. המשכנתה לרוב נלקחת לאחר חתימה על הסכם לרכישת נכס (למשל הסכם לרכישת דירה), אולם לפני חתימה על הסכם הכפוף למימון בנקאי חשוב לברר מול הבנק כי יש ביכולתכם לקחת משכנתה ואת גובה המשכנתה, כמו כן לפני רכישת נכס יש להתייעץ עם עורך דין לנדל"ן.
יצוין כי משכנתה פעמים רבות נרשמת לטובת הבנק, אולם משכנתה יכולה להירשם וגם נרשמת לטובת גורמים אחרים, למשל בעת מתן הלוואות בין צדדים (הסכם הלוואה).
טרם ניטלת המשכנתה הבנק מבצע מספר בדיקות בנוגע ללווה ובכלל זה בדיקה בדבר מידת המסוגלות של הלווה לעמוד בהתחייבויותיו. טרם התקשרות בהסכם לרכישת מקרקעין חשוב לוודא עם הבנק מראש, כי הבנק נכון להעניק לכם משכנתה. פעמים רבות הבנקים מספקים ללווים אישור עקרוני לנטילת המשכנתה.
הערות נוספות:
  • מה קורה אם הנכס לא רשום בלשכת רישום המקרקעין? במקרה כזה לא ניתן לרשום משכנתה, ובמקום זאת יירשם משכון.
  • רישום הערת אזהרה עם נטילת המשכנתה – עם נטילת המשכנתה ידרוש הבנק או הגורם שלטובתו נרשמה המשכנתה רישום של הערת אזהרה על הנכס.
עסקאות לאחר ניטלת משכנתה
בהתאם לחוק המקרקעין המשכנתה לא פוגעת בזכותו של בעל המקרקעין להחזיק בקרקע, להשתמש בה ולעשות בה כל עסקה וזאת בכפוף לתנאי המשכנתה ליתר המגבלות החלות על בעל הזכות במקרקעין. כמו כן בחוק המקרקעין נקבע כי עסקה בקרקע לא תפגע או תגרע מזכותו של מי שלטובתו נרשמה המשכנתה לממש את המשכנתה (להרחבה עיינו בפרק ז' סימן ב' לחוק המקרקעין).
האם ניתן להעביר משכנתה? לפי חוק המקרקעין, בעל משכנתה רשאי להעביר את המשכנתה (או חלק ממנה) לאדם עם כל או חלק מהחוב המובטח על-ידי המשכנתה וזאת ללא הסכמת בעל המקרקעין וזאת בכפוף לאמור בתנאי המשכנתה. למידע נוסף יש לעיין בחוק המקרקעין ולהתייעץ עם עו"ד מיומן בתחום.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

ריטיינר חודשי

מה זה ריטיינר חודשי? ריטיינר היא צורת תשלום שכר טרחה עבור מתן שירותים על בסיס חודשי. התשלום מראש או בדיעבד עבור קבלת שירותים (למשל שירותי עריכת דין) בתחום הרלוונטי למשך תקופה או פרויקטים מוגדרים למשל ליווי משפטי למשך חצי שנה.

באילו תחומים נהוג לשלם את שכר הטרחה בצורה של ריטיינר חודשי? ריטיינר נפוץ מאוד בתחום השירותים המשפטיים (ייעוץ משפטי מעורך דין), החשבונאיים (כגון שירותיי ראיית חשבון והנהלת חשבונות) ושירותים עסקיים אחרים.

התקשרות עם משרד עו"ד בריטיינר עבור שירותים משפטיים מתבצע למטרות שונות כגון ייעוץ וייצוג בענייניים הקשורים לסכסוכים, תביעות והליכי הוצאה לפעול, ניהול מו"מ והכנת חוזים מסחריים, ליווי עסקאות מסחריות ועסקאות נדל"ן, ייעוץ בנושאי דיני עבודה וקניין רוחני, לווי מכרזים, כתיבת מכתבים, הכנת חוות דעת ועוד.

כמה עולה ריטיינר חודשי? מחיר הריטיינר תלוי בגורמים רבים לרבות  בתחום המבוקש, בסוג השירותים המוזמנים, ברמת המורכבות של השירות וכן תלוי בספק השירותים.

למשל ריטיינר חודשי בתחום של ייעוץ משפטי יכול לנוע בין 1,000 ש"ח לחודש ועד לעשרות או מאות אלפי שקלים וכו'. ככל ולמזמין השירות נפח עבודה משפטית גדול יותר או מורכב יותר כך מחירו של הריטיינר עולה. כמו כן המחיר עולה בהתאם לידע והניסיון של עורך הדין ולצרכים המוגדרים מראש על-ידי הצדדים.

הסכם ריטיינר

לפני התקשרות עם משרד עו"ד בהסכם ריטיינר (חוזה שכר טרחה על בסיס חודשי) מומלץ לשים לב למספר דגשים:

ראשית עדיף לברר מה תחום ההתמחות של המשרד, עליכם לוודא התאמה בין תחום ההתמחות לבין השירותים המשפטיים הדרושים לכם (עורך דין חברות וחוזים, עו"ד לענייני מכרזים, עורך דין להוצאה לפעול, עורך דין נדל"ן, עורך דין בתחום הנזיקין, עורך דין זכיינות, עורך דין לענייני עבודה, עו"ד לקניין רוחני ועוד). שנית, חשוב לערוך פגישת היכרות על-מנת להכיר את עורך הדין שילווה אתכם וללמוד על תעודת השירות שלו. לסיום, תמיד עדיף להתחיל בהקיף עבודה קטן, אם השירותים יסופקו לשביעות רצונכם תוכלו לעבור להזמנת שירותים בהיקף גדול יותר או לפרק זמן ארוך יותר. בנוסף מומלץ להתקשר בהסכם שיסדיר את תנאי ההתקשרות.

למידע נוסף בנושא ריטיינר של עורכי דין ראו – ריטיינר עו"ד.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

 

 

שותפות עסקית

מהי שותפות עסקית? שותפות היא צורת התאגדות משפטית של לפחות שני גורמים (לרבות חברות) הפועלים יחד (בקשרי שותפות) על-מנת לנהל עסק משותף ולהפיק ממנו רווח, למעט מספר חריגים ובכפוף להוראות הדין.

לפני פיתחת שותפות עסקית מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום.

לפני הקמת שותפות עסקית להלן מספר דגשים חשובים

להלן כמה דגשים בנוגע להקמת שותפות:

  • צורת התאגדות – האם הקמת שותפות היא צורת ההתאגדות המועדפת עליכם? ייתכן ועדיף לכם להקים חברה, לצורך כך מומלץ לשקול היטב את היתרונות והחסרונות הכרוכים בהקמה וניהול של שותפות לעומת הקמה וניהול של חברה (להרחבה ראו יתרונות חסרונות בהקמת חברה).
  • אחריות השותפים לחובות השותפות – בשותפות כללית כל השותפים אחראיים באופן אישי לחובות השותפות (בכפוף להוראות הדין), לעומת זאת, בשותפות מוגבלת, בה השותפים הכללים בלבד אחראיים לחובות השותפות, זאת בכפוף להוראות פקודת השותפויות. בשותפות כללית אין חובה לערוך חוזה שותפות (אולם מומלץ מאוד לעשות זאת), בשותפות מוגבלת חובה לערוך הסכם שותפות מוגבלת.
  • הגבלת מספר השותפים – החוק מגביל את מספר השותפים בשותפות לעשרים שותפים, למעט מספר חריגים כגון שותפות של עורכי דין ורוחי חשבון.
  • למידע נוסף בנוגע לרישום שותפות ראו פתיחת שותפות.

מה חשוב לדעת לפני כניסה לשותפות עסקית?

  • בחירת שותפים – הרכבת הצוות – שותפות עסקית בדרך כלל נועדה להיות מערכת יחסים ארוכת טווח, ולכן חשוב לבחור את השותפים לדרך בקפידה, ולהגדיר מראש את הכישורים האישיים והמקצועיים המצופים מהשותפים המצטרפים.
    • בחירת שותפים בעלי ערך מוסף – מה הרקע והניסיון של השותף שאיתו אתם עתידים להקים את העסק? האם הוא בא מתחום הפעילות של העסק או מתחום משיק? שותף בעל ידע וניסיון בתחום העיסוק של הפעילות המשותפת או בעל רשת קשרים ענפה או בכל נכסים שיכולים לתרום לקידום העסק או להביא לחיסכון בעליות של העסק יכולים לסייע באופן משמעותי להצלחת העסק.
    • בחירת השותפים בעלי כישוריים אישיים טוביםלצד הכישורים המקצועיים, הידע והניסיון הנדרשים מהשותפים המצטרפים חשוב לבחון גם את הכישורים האישיים שלהם – יכולת העבודה בצוות, יכולת התמודדות במצבי לחץ, בעלי יחסי אנוש טובים וכיו"ב.
  •  חלוקת תפקידים
    • למרות שבתחילת הדרך יש מעורבות גדולה יותר של כל השותפים בכל ענייני השותפות, רצוי להגדיר מראש, במסגרת הסכם השותפות, את תחומי האחריות וחלוקת התפקידים בין השותפים.
  • הסכם שותפות עסקית – לצורך הקמה וניהול שותפות חשוב להסדיר מראש ובכתב את הזכויות והחובות של השותפים בשותפות, זו תהיה גם הזדמנות טובה לערוך תיאום ציפיות בין השותפים בנוגע לאופן העבודה המשותפת. להלן מספר דגשים בנוגע להסכם השותפות:
    • התייעצות עם עורך דין – הכנת הסכם שותפות היא מלאכה הנשענת על ידע וניסיון רבים, הסכם טוב יותאם לצרכים הספציפיים של המתקשרים תוך התחשבות במגבלות הדין והפסיקה. לצורך הכנת החוזה רצוי מאוד להתייעץ עם עורך דין ((משרד עו"ד).
    • מנגנון קבלת החלטות בשותפות – חשוב להסדיר מראש מה האופן שבו קבלת החלטות בשותפות? באיזה אופן יתכנסו ישיבות הנהלה? מה התנאים לצירוף שותפים חדשים?
    • השקעות על-ידי השותפים – אם לצורך הקמת השותפות יש להזרים הון ראשוני, למשל לצורך רכישת סחורה, ציוד ותשלום לנתוני שירותים, חשוב להסדיר מראש מהו הסכום שכל שותף יצטרך להעביר לחשבון השותפות.
    • פירוק שותפות – מה התנאים לפירוק השותפות? האם מנגנוני הפירוק נקבעו בהסכם שותפות? האם כל הפרת חוזה תעניק ליתר השותפים את הזכות לדרוש את פירוק השותפות? (למידע נוסף ראו פירוק שותפות עסקית).
    • העסקת עובדים או נותני שירותים – מי מחליט על העסקת עובדים? האם כל שותף יהיה אחראי על העסקת עובדים או נותני שרותים בתחום אותו הוא מרכז או שהחלטות יתקבלו בישיבות הנהלה? (למידע נוסף בנושא העסקת יועצים ועובדים ראו הסכם ייעוץ או הסכם עבודה).
    • חשבון בנק וזכויות חתימה – מי מורשה לחתום בשם השותפות ובאילו תנאים? עם פתיחת השותפות מומלץ לפתוח חשבון בנק חדש ייעודי לניהול הכספים של השותפות (למידע נוסף ראו פתיחת חשבון בנק לחברה); כמו כן יש להכין פרוטוקול מורשי חתימה.
    • קניין רוחני – מי הבעלים של הקניין הרוחני – סימני מסחר, זכויות יוצרים, פטנטים, סודות מסחריים וכוי"ב? האם הקניין רוחני יועבר לבעלות העסק?
    • הפרת הסכם שותפות – אילו פעולות יהווה הפרה של חוזה השותפות? האם יוטלו סנקציות (כגון פיצוי מוסכם) על מפרי החוזה? איך ניתן לבטל את חוזה השותפות? (למידע נוסף ראו איך לבטל הסכם?)
    • מימון השותפות – מי ממן את הפעילות העסקית של השותפות? האם השותפים יעמידו הלוואות לשותפות? מה תנאי הלוואות?
    • למידע נוסף ראו חוזה שותפות עסקית.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.