קטגוריה: עו"ד לסטארטאפ

הסכם פיתוח תוכנה

למה חשוב לערוך הסכם פיתוח תוכנה בכתב? אילו התאמות יש לבצע להסכם פיתוח? חשיבות התייעצות עם עו"ד בנושא כתיבת ההסכם ועוד.

מהו חוזה פיתוח תוכנה? בתמצית יצוין כי החוזה מבטא את החובות והתחייבויות של הצדדים – בית תוכנה או מפתח לבין הגורם אשר הזמין את עבודת הפיתוח (הלקוח – בנוגע לביצוע עבודת הפיתוח. חוזה לפיתוח תוכנה יכול להתייחס לבניית אפליקציה, אתר אינטרנט או תוכנות אחרות.

הסכם פיתוח תוכנה הוא חוזה מורכב, המחייב מיומנות רבה מצד עורכי דין המלווים ערכית הסכמים מסוג זה.

רשימה זו רלוונטית הן עבור בתי תוכנה ומפתחים והן עבור לקוחות המתקשרים איתם בהסכמי פיתוח. סקירה קצרה ולא ממצה זו תציג מספר עקרונות וסעיפים בולטים בהסכמי פיתוח מול בית תוכנה או מפתח; חשוב להבהיר כי זוהי רשימה חלקית בלבד והיא בכל מקרה לא מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (עו"ד חברות וחוזים).

כתיבת הסכם פיתוח ע"י עו"ד

האם עדיף לחתום על הסכם בכתב או שניתן להסתפק בחוזה בעל פה? בתמצית ובאופן חלקי יצוין כי להסכם בכתב יש יתרונות רבים על פני הסכם בעל פה ויכולת למזער סיכונים; מעבר לחשיבה על הזמנת העבודה הנדרשת שמציפה היבטים מסחריים חשובים, עריכת הסכם בכתב תוכל להגן על האינטרסים שלכם טוב יותר במקרה של הפרת התחייבויות – גם של המפתח וגם של מזמין השירות.

עבור מיזמים רבים ומיזמים טכנולוגים בפרט הסכמי פיתוח רבים נוגעים בלב ליבו של המוצר או השירות שהמיזם מציע. כתוצאה מכך, המפתחים או בית התוכנה נחשפים למידע רב ורגיש השייך למיזם. החשיפה למידע יוצרת סיכונים לא מבוטלים מבחינת המיזם ומייסדיו לרבות העלאת דרישות מצד המפתח לזכויות בקניין רוחני, אי שמירה על סודיות וחשיפה לתחרות.

עבור בית התוכנה או המפתח חשוב להם להגדיר ולתחם את החובות והתחייבויות שלהם, שלא תיפגע פעילותה העסקית כתוצאה מההתקשרות ועוד.

התאמות ספציפיות של הסכם הפיתוח ללקוח ולבית התוכנה

התאמות יש לבצע הן מהצד של הלקוח שמתקשר עם בית התוכנה והן מהצד של בית התוכנה.

כתיבת הסכם פיתוח להתוכנה מחייבת את העוסקים במלאכה להתאים את החוזה לחובות והתחייבויות שסוכמו בין הצדדים. פעמים רבות לא רק מסגרת העבודה, לוחות הזמנים והתמורה שונים בין חוזה אחד לאחר אלא יש חובה לבצע התאמות לסעיפים מהותיים נוספים כגון בעלות על הקניין הרוחני, התחייבויות לסודיות ואי תחרות ועוד.

סעיפים בולטים בהסכם פיתוח מול בית תוכנה

לצורך התאמת הסכם הפיתוח לצרכים המיוחדים שלבית התוכנה או הלקוח שמתקשר עם בית התוכנה בהסכם, להלן מספר סעיפים שחשוב להכיר.

  1. צדדים לחוזה – חשוב להגדיר באופן מדויק את זהות המתקשרים. למרות שנראה כי מדובר בנושא שולי, יש לקח משמעויות קריטיות מבחינת בית התוכנה ומבחינת הלקוח – שכן כל החובות והתחייבויות הן כלפי הצדדים לחוזה. הגדרה מדויקת של הצדדים כוללת בין היתר את השמות המלאים, מספרי זיהוי וכתובת.
  2. הגדרת שירותי הפיתוח – מהם תוצרי העבודה של בית התוכנה? מהי הזמנת העבודה – אפליקציה, אתר אינטרנט תוכנה אחרת?  ממה מורכבת עבודת בית התוכנה? האם מדובר בכתיבת הקוד בלבד? האם במסגרת ההתקשרות בית התוכנה אחראי לאיפיון האתר או האפליקציה או תוכנה אחרת? האם עבודת בית התוכנה כוללת גם שירותי עיצוב לאתר, לאפליקציה או לתוכנה אחרת?  מה היקף של כל אחד מרכיבי העבודה? ועוד נושאים רבים.
  3. תקופת ביצוע העבודות (לוח זמנים) – מבחינת רוב הלקוחות פרק הזמן לביצוע והשלמת פרויקט הפיתוח הוא בעל חשיבות גבוהה, כל עיכוב דוחה את מועד כניסת המוצר, השירות או עדכון התוכנה לשוק; דחייה שמשמעותה בפעמים רבות עלויות כספיות או אובדן כספי. לכן, בין יתר הנושאים שרצוי להסדיר בהסכם הפיתוח הוא סוגיית פרק הזמן שיינתן לבית התוכנה להשלים את הפרויקט. במסגרת זו חשוב להגדיר האם העבודה נפרסת על אבני דרך מוגדרים מראש? מבחינת הלוקחות, מאחר ולוח הזמנים לביצוע העבודות הוא קריטי רצוי לקבוע סנקציות למקרה בו בית התוכנה לא עומד ביעדים שהוגדרו.
  4. תמורה – רכיב מפתח כמעט בכל התקשרות עסקית הוא התמורה. מה התמורה שתינתן לבית התוכנה עבור עבודתה (תשלום כספי, מניות בחברה וכו')? באיזה אופן תועבר התמורה (תשלום חודשי, מקדמות, שיקים וכיו"ב)?
  5. קניין רוחני – הקניין הרוחני הוא פעמים רבות בין הסעיפים הקריטיים בהסכם הפיתוח, כפי שצוין עבור לא מעט עסקים ומיזמים תוצרי הקניין הרוחני (סימני מסחר, סודות מסחריים, פטנטים, זכויות יוצרים, מדגמים וכו') הם לב ליבה של המוצר או השירות; מדובר במידע וזכויות יקרי ערך ולכן חשוב להגן עליהם.
  6. סודיות ואי תחרות – רוב הלקוחות, במיוחד כאשר מדובר במיזמים חדשניים, יבקשו להגן על המידע שמועבר על-ידם לבית התוכנה. מסגרת זו חשוב להגדיר בהסכם הפיתוח מה היקף חובת הסודיות שתחול על הצדדים, אם בכלל? האם בית התוכנה יהיה כבול על איסור מתן שירותים.
  7. אחריות ובדיקות QA – האם בית התוכנה יבצע בדיקות QA? איך בדיוק יבוצעו הבדיקות? מה פרק הזמן שינתן לבית התוכנה לביצוע תיקונים. האם פרט לבדיקות באגים תהיה גם תקופת אחריות לביצוע תיקונים? האם האחריות כלולה במחיר שישולם לבית התוכנה או שהיא מתומחרת נפרד?
  8. הפרת הסכם וביטול הסכם – אילו פעולות יחשוב להפרה של הסכם? האם ניתן לבטל את ההסכם רק במקרה של הפרה? מבחינת הלקוחות פעמים רבות רצוי לקבוע סעיפי יציאה. האם יחלו סנקציות כספית או אחרות על מי שמפר את החוזה? (למידע נוסף בנושא הפרה וביטול של חוזים ראו הפרת חוזה).
האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תוכנית תנופה – איך להתקבל לתוכנית?

איך אפשר להתקבל לתוכנית תנופה?

מיזמים חדשניים רבים נזקקים להון כדי לממן את פיתוח וקידום פעולתם העסקית, אולם רוב הסטארטאפים נתקלים בקשיי מימון; למרות שיש אפיקים רבים לגיוס כספים, ואף אם ברשותכם צוות טוב, תוכנית עסקית מרשימה, מוצר מבטיח, עדיין לא כל-כך פשוט ולעיתים קשה לגייס הון לצורך קידום ופיתוח מיזם. תוכנית תנופה היא דרך נוספת עבור היזמים לגייס הון שיסייע להם לקדם את פעילותם (למידע על אפיקי גיוס נוספים ראו גיוס הון לסטארטאפ).

מה זה תוכנית תנופה? בקצרה, תוכנית תנופה היא מסלול ממשלתי  שנועד לסייע ליזמים לקדם רעיון טכנולוגי חדשני, תוכנית תנופה נועדה לסייע למיזמים טכנולוגים מתחלים להוכיח היתכנות טכנולוגית וישימות עסקית.

תוכנית תנופה מופעלת על-ידי הרשות הלאומית לחדשנות וטכנולוגיה (בעבר על-ידי לשכת המדען הראשי).

מה גובה המענק שניתן לקבל לפי תוכנית תנופה? הסיוע של תוכנית תנופה הוא עד 85% מהתקציב שאושר ובכל מקרה לא יותר מ-200,000 ש"ח כמפורט להלן: גובה המענק עבור השנה הראשונה הוא 100,000 ש"ח לשנה עם אפשרות להאריך את התוכנית לשנה נוספת ומענק נוסף של 100,000 ש"ח, הכל בכפוף להנחיות הרשות לחדשנות.

מה תנאי קבלה לתוכנית תנופה של הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי)?

כפי שיפורט להלן תוכנית תנופה תומכת במיזמים בתחילת דרכם שלא גייסו הון משמעותית ואין להם מכירות, אולם מומלץ לעיין גם בהנחיות הרשות אשר עשויות להשתנות מעת לעת ובכלל זה הקריטריונים לקבלת מענק.

אחד מתנאי הסף להגשת הבקשה היא שמדובר בפיתוח מוצר או תהליך טכנולוגי חדש או שמדובר בשיפור מהותי למוצר או תהליך טכנולוגי קיים, בעל פוטנציאל עסקי מהותי.

מי יכול להגיש בקשה להתקבל לתוכנית תנופה? ואיך להגיש את בקשה להתקבל תוכנית תנופה?

  1. יזם או מספר יזמים בגיל 18 לפחות, אשר הם תושבי ישראלי (מתגוררים כדרך קבע בישראל).
  2. חברה רשומה בישראל הפועלת לפי הדין הישראלי היא פועלת לצורך קידום המיזם נשוא הבקשה, לחברה אין מכירות והיקף המימון שהיא גייסה עד לתוכנית תנופה לא עולה על 400,000 ש"ח למטרת קידום המיזם והיא בתחילת דרכה העסקית, לפני מכירות או השקעות משמעותיות. בעלי המניות המחזיקים בחברה הם אנשים פרטיים (למידע נוסף ראו פתיחת חברה חדשה). היזמים הם תושבי ישראל המתגוררים בה כדרך קבע או שוהים בישראל עם אישור שיהיה בתקופת ביצוע המיזם.
  3. חברה עומדת בתנאי סעיף 2 למעט שאחד מבעלי המניות בחברה הוא מוסד אקדמי/מחקרי/רפואי ישראלי כששיעור החזקתו במניות החברה הוא מעל ל-50% (בדילול מלא). כמו כן במצב כזה יש חובה כי יהי הסדר ספציפי לעניין הקניין הרוחני של המיזם, בהתאם לנהלי תכנית תנופה.
  4. מי שקיבל בעבר תמיכה מלשכת המדען הראשי או הרשות לחדשנות, לא יוכל להגיש בקשה להתקבל לתוכנית תנופה.

הגשת הבקשה להתקבל תוכנית תנופה

הגשה הגשה להתקבל לתוכנית נעשית באמצעות מילוי טפסים נדרשים הכוללים בין היתר, תעודת זהות,  תעודת התאגדות של חברות, קורות חיים של היזמים (למידע נוסף בנוגע לטפסים יש לעיין באתר של משרד הכלכלה (טפסים לתוכנית תנופה).

חובות שחלות על מקבל המענק מתוכנית תנופה

להלן מספר חובות החלות על מקבל או מקבלי המענק מתוכנית תנופה, למידע נוסף ומקיף יש לעיין באתר משרד הכלכלה.

  • ישנן רשימה של שימושים מותרים בכספי המענק, כגון תשלום ליועצים וקבלני משנה, הכנת תוכנית עסקית עד לסכום מסוים, בקשות לרישום פטנט עד לסכום נקוב ועוד.
  • מי שיקבל מענק מתוכנית תנופה חייב לנהל רישום מסודר של הוצאות המיזם, וכן חייב לדווח על הוצאות אלו ועל אופן התקדמות המיזם, מיזם רווחי נדרש גם לשלם תמלוגים לקרן של הרשות לחדשנות.
  • המיזם מחויב לשמור על הידע/הקניין הרוחני של המיזם בישראל. רשות החדשנות אוסרת על יזמים להעביר את הקניין הרוחני שלהם לחו"ל ללא קבלה אישור מראש מאת הרשות וכן תשלום לרשות. (למידע נוסף ראו את נוסחת ההחזר במקרה של העברת ידע לחו"ל).

מה היתרונות ליזמים בתוכנית תנופה?

מעבר לתמיכה הכספית הראשונית בסכום של עד 200,000 ש"ח בהתאם לתנאי התוכנית, מי שהתקבל לתוכנית תנופה נהנה גם מהבעת אמון של גוף אובייקטיבי חיצוני ממשלתי, אשר מכיר בפוטנציאל הטכנולוגי והעסקי של המיזם. הכרה זו, תסייע ליזמים לגייס הון נוסף בעתיד.

נוסף על כך, מי שהתקבל לתוכנית תנופה יוכל לנסות להמשיך באחד ממסלולי התמיכה הנוספים של הרשות לחדשנות, כגון חממות טכנולוגיות, קרן המו"פ, קרנות דו לאומיות ועוד.

תהליך בדיקת הבקשה להתקבל תוכנית תנופה

בקצרה, לאחר הגשת הבקשה להתקבל לתוכנית מתבצעת בדיקה על-ידי מנהל המסלול של תוכנית תנופה, אם מנהל המסלול מצא את הבקשה מתאימה וראויה לבדיקה מקצועית, תעבור הבקשה לבדיקה של בודק מקצועי. הבדוק המקצועי יצור קשר עם היזם או היזמים ויברר פרטים נוספים בנוגע למיזם לצורך הכנת חוות דעת.

בקשה שהוגשה בהתאם לנהלים והנחיות הספציפיות של הרשות לחדשנות תועבר לבדיקה של ועדת המסלול, שתכריע בבקשה בתוך 90 ימים ממועד קליטתה. הועדה תבחן את הבקשה בין היתר על סמך חוות דעתו של הגורם המקצועי.

האם כדאי להיעזר באנשי מקצוע שיסייעו לכם להתקבל לתוכנית תנופה?

כמו במקרים רבים יש לא גופים שצברו מומחיות בטיפול והגשה של בקשות לתוכניות תנופה או תוכניות אחרות, לעיתים אותם גורמים צברו ידע וניסיון משמעותי שיוכל לסייע לכם להתקבל לתוכנית ולכן מומלץ לשקול את הנושא ולבחון את מידת הניסיון והתאמה של אותו גורם מקצועי טרם התקשרות לצד עלות שירותיו, בכל אופן את ההתקשרות מול מתווכים או יועצים שונים רצוי להסדיר בכתב – כתיבת חוזה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חוזה השקעה

טרם התקשרות בחוזה השקעה בחברה או כתיבת הערות לחוזה השקעה יש להתייעץ עם עורך דין המלווה עסקאות השקעה (עורך דין לסטארטאפ או עורך דין לחברות).

אם הגיע הרגע שהחלטתם להשקיע בעסק חדש או קיים, בסטארטאפ או בחברת נדל"ן, חשוב להכיר מראש את הסיכונים הכרוכים בהתקשרות ולדעת איך נראה חוזה השקעה. פעמים רבות משקיעים נוהגים לבצע בדיקת נאותות (במסגרתה ללמוד על הסיכונים והסיכויים של החברה) לפני התקשרות בהסכם השקעה או חתימה על הסכם עקרונות.

מה זה חוזה השקעה?

בקצרה, הסכם בין משקיע או מספר משקיעים לבין חברה או יזם או יזמים, במסגרתו מתחייב המשקיע להשקיע סכום כסף בעבור ניירות ערך של החברה, בדרך כלל מניות.

חוזי השקעה נפוצים מאוד בקרב סטארטאפים אשר שואפים לקדם את פיתוח המוצרים ו/או השירותים שלהם באמצעות גיוס הון ממקור חיצוני. בחברות סרטארטאפ השקעות ראשוניות בדרך כלל נעשות על-ידי אנג'לים, לעיתים מיזמים מעדיפים לפנות לגיוס הון ראשוני באמצעות פלטפורמה של מימון המונים או באמצעות אחד מהמסלולים של הרשות לחדשנות טכנולוגית כגון תוכנית תנופה.

מה כולל חוזה השקעה? חוזה ההשקעה כולל מספר הוראות לרבות – סכום ההשקעה ושלבי העברת הכספים מהמשקיע לחברה, שימוש בכספי ההשקעה, כמות המניות שתוענק למשקיע במסגרת עסקת ההשקעה, הצהרות ומצגים של הצדדים, התחייבות לשמירה על סודיות ואי תחרות, תנאים והוראות בנוגע לזכויות סירוב ראשונים, זכויות וטו, מנגנוני אנטי דילול, תנאים לקבלת החלטות בחברה, זכויות עודפות בפירוק, כינוס אסיפות ועוד ועוד.

למשקיעים ולסטארטאפים – לפני התקשרות בהסכם השקעה, חוזה הלוואה המירה או מכשיר משפטי אחר לגיוס הון, חשוב לקבל ייעוץ והכוונה מאנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בתחום, שיוכלו לסייע לכם לזהות את המכשולים הרבים הנלווים להתקשרויות עסקיות אלו, ולהיכנס למערכת היחסים עם הצד השני כשלרשותכם הגנה משפטית טובה יותר.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

עורך דין (עו"ד)

עורך דין הוא אדם בעל השכלה משפטית גבוהה (בוגר הפקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה וכן גורמים נוספים שהוסמכו ועבדו בחו"ל כעו"ד לפי הוראות הדין) אשר עבר את תקופת ההתמחות וכן את בחינות ללשכת עורכי הדין. להרחבה ראו סעיף 25 לחוק לשכת ערוכי הדין.

תפקידו של עורך הדין

בקצרה, תפקידו של עורך הדין הוא לייצג ולייעץ ללקוחות בעניינים משפטיים, להלן מספר נושאים שהוגדרו בחוק לשכת עורכי הדין אשר יבוצעו, בתמורה או שלא בתמורה, אך ורק על-ידי עורכי דין (סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין):

"(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית;

(2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני – משרד ההוצאה לפועל; לשכת רישום הקרקעות; הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג– 1952; רשם החברות; רשם השותפויות; רשם האגודות השיתופיות; רשם הפטנטים והמדגמים; רשם סימני המסחר; פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה; המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט–1949; מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט–1949.

(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;

(4)  ייעוץ וחיווי דעת משפטיים."

אולם חוק לשכת עורכי הדין מבהיר שאין באמור בסעיף 20 כדי לגרוע מהוראות הבאות:

"הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה: (1) סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו; (2) ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים; (3) ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס הכנסה; (4) סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938; (5) זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין; (6) ייצוג של ארגון עובדים או מעסיקים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם עבודה; (7) חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה; (8) ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה."

סודיות וחיסיון עורך דין – לקוח

לפי כללי לשכת עורכי הדין, עורך הדין מחויב לשמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו בידי לקוח או מי טמעו, אגב מילוי תפקידו, אלא אם הלקוח הסכם במפורש אחרת.

חלוקת המשפט לענפים

בארץ נהוג לחלק את תחומי המשפט לענפים הבאים – משפט פרטי, משפט ציבורי ומשפט פלילי – ובתוך קבוצות אלו יש חלוקה לתתי התמחויות רבות ותפקידים רבים אשר ממלאים עורכי הדין לרבות עו"ד העוסקים בליטיגציה (מסחרית או אזרחית), עו"ד בתחום המעמד האישי, עו"ד בתחום ההייטק והסטארטאפים, עו"ד בתחום הזכיינות, עו"ד בתחום הנדל"ן ודיני התכנון והבניה, עו"ד בתחום המיסוי, עו"ד בתחום הביטוח הלאומי, עו"ד לענייני נזיקין ועו"ד לענייני תעבורה, עו"ד בתחום הפלילי, עו"ד לענייני קניין רוחני, עו"ד לתחום דיני עבודה, עו"ד העוסקים במשפט מנהלי ורשויות מקומיות ועוד.

עורך דין נדל"ן, עורך דין מסחרי, עורך דין פלילי, עורך דין חברות, עורך דין לענייני משפחה, עורך דין לסטארטאפ, עורך דין לדיני עבודה וכיו"ב

 

הסכם לדוגמא מהאינטרנט

האם כדאי להוריד הסכם לדוגמא מהאינטרנט ולעשות בו שימוש?

התשובה הקצרה היא לא מומלץ.

למה יש אנשים רוצים לעשות שימוש בהסכם לדוגמה שמצאו ברשת או ששלח להם חבר? חיסכון בעלויות, כולם רוצים לחסוך כמה שאפשר בעלויות. הרצון לחסוך בעלויות בדרך כלל נובע מחוסר ידע בתחום ואי הפנמה של הנזקים וההשלכות של התקשרות בהסכם לא טוב. יצוין כי מי שכבר ספג מהלומה מהתקשרות בהסכמים גורעים בדרך כלל זהיר יותר ויעדיף לפנות לעורך דין להכנת הסכם.

מדוע לא להסתמך על אחת מהדוגמאות להסכמים שנמצאות ברשת? במילים אחרות מה הסיכונים בשימוש של חוזה מוכן או הסכם לדוגמא במקום עריכת הסכם מותאם אישית על-ידי עורך דין?

חוץ מזה שלא תהיה פרנסה לעו"ד העוסקים בהכנת חוזים, יש סיבה חשובה מזו – לא ניתן להסתמך על הסכם לדוגמא כי כל חוזה צריך להיות מותאם לצרכים של הלקוח ולנסיבות המקרה (למידע נוסף ראו הסכם טוב).

  • אכן יש נושאים וסעיפים שיופיעו בכל הסכם או בכל סוג הסכמים, אבל יש נושאים שיופיעו בהסכם אחד ולא יופיעו בהסכם אחר וכך גם סעיפים שיופיעו בחוזה אחד ולא באחר, בנוסף בלא מעט מקרים חובה לעשות להם התאמות ספציפיות על-מנת להתאים אותם להתקשרות הרלוונטית.
  • שונות גדולה המחייבת התייחסות פרטנית של עורך דין – הצדדים המתקשרים בהסכם הם שונים, כמו כן הצרכים, הציפיות והאילוצים שלהם הם שונים, לעיתים גם הדינים שהם כופפים להם שונים, מסיבות אלו ואחרות לא ניתן לספק הגנה טובה או מספיקה באמצעות הסכם לדוגמא (או הסכם מוכן שנרכש ברשת), שכן פעמים רבות הסכמים אלו לא נותנים ביטוי לנסיבות התקשרות ספציפיות (למידע נוסף ראו רכישת חוזה מוכן (הסכם לדוגמא) – מאגר הסכמים). לכן אם ברצונכם לשמור על האינטרסים שלכם רצוי לפנות ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.
  • הסכם לא טוב בין אם הוא חסר נושאים או סעיפים או התאמות ספציפיות ובין אם הוא נערך באופן חובנני על-ידי עורך דין שאינו בקיא בתחום, עשוי להסב נזק רב למי שעושה בו שימוש.
  • השלכות וסיכונים למי שעושה שימוש בהסכם לדוגמא או רוכש חוזה מוכן שלא בליווי משפטי של עורך דין: הסכם שאינו טוב ואינו מקצועי הוא פתח לצרות גדולות כגון עלויות כספיות ישירות ועקיפות, חיסול הפעילות העסקית, קשיים בהתנהלות עם הצד השני, הצבת צד להסכם בעמדת נחיתות, אובדן הזדמנויות עסקיות, פגיעה או אובדן של זכויות (למשל כספים או נכסים) ועליות  משפטיות יקרות ועוד.

למידע נוסף בדבר הסיכונים הכרוכים בהסתמכות על דוגמאות ומאמרים ראו ייעוץ משפטי באינטרנט.

להלן מספר חוזים נפוצים – בעיקר בתחום המסחרי, נדל"ן ומעמד אישי- וכן מידע חלקי לגביהם בקישורים המוצרים- לא מומלץ להסתמך על האמור ללא ייעוץ אישי ופרטני מעורך דין:

חוזה עבודה, הסכם לרכישת דירה, חוזה למתן שירותים (חוזה ייעוץ), הסכם אופציות, הסכם ממון, חוזה שותפות עסקית, הסכם שיווק, הסכם הפצה, הסכם מכר טובין (למשל הסכם מכירת רכב או סחורה), הסכם קונסיגנציה, הסכם פיתוח תוכנה, הסכם שכירות לדירה, הסכם גירושים או חוזה פירוד, הסכם למתן חסות, הסכם שיתוף במקרקעין, הסכם פירוק שותפות, הסכם תיווך (למשל חוזה תיווך נכס או חוזה תיווך השקעה), חוזה סודיותהסכם הלוואה, הסכם מייסדים, הסכם קומבינציה, הסכם הלוואה המירה, הסכם ניהול, הסכם בעלי מניות, הסכם פשרה, הסכם קידום אתרים, הסכם רישיון, חוזה שכירות לעסק, הסכם הרשאה, הסכם סוכנות, הסכם קניין רוחני, כתב סילוק, הסכם סוכנות, הסכם השקעה, חוזה קניית מחסן, הסכם למכירת סחורה או ציוד, חוזה זיכיון, הסכם שיתוף פעולה, הסכם חיים משותפים, ועוד ועוד.

איך יודעים מה צריך להופיע בחוזה? מעבר לדברים בסיסיים אשר יופיעו בכל חוזה, כמו פרטי הצדדים ותקופת התקשרות, יש מגוון נושאים אשר תלויים במגוון רחב של שיקולים לרבות שיקולים משפטיים אסטרטגים ומסחריים.

לצורך ביצוע התאמה של החוזה לצרכי ההתקשרות או כתיבת הערות לחוזה מומלץ לא להסתמך על חוזה לדוגמא או לרוכש חוזה מוכן אלא להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום הרלוונטי שינסח עבורכם את ההסכם.

סימן מסחר

מה זה סימן מסחר? בתמצית: הוא סימן (אותיות, ספרות מילים, צלילים, דמויות או צירופים של אלו) שנועדו לסמל מוצר או שירות מסוימים.

המשמשים את המוכרים ( כגון היצרנים ומספקי השירותים) כדי לסמן את סחורותיהם או שירותיהם, כך שיזוהו על ידי הצרכן. 

סימן מסחר מוגדר בפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972, באופן הבא:

"סימן מסחר" – סימן (המוגדר כך בפקודה "אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה") המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם.

דוגמאות לסימני מסחר:  לוגו מאויר או צירופי מילים, ג'נגלים וכיו"ב.

האם כדאי לרשום סימן מסחר? סימן מסחר רשום מעניק לבעליו זכות ייחודית בנוגע לשימוש בסימן שנרשם. כמו כן סימן שנרשם יוכל למנוע מצדדי ג' להפר את הסימן ולהתריע אותם ולתקן את ההפרה לאחר ביצועה.

איך רושמים סימן מסחר? כדי לחזק את ההגנה הקניינית של סימן המסחר רצוי לרשום אותו אצל רשם סימני המסחר.

הרשם בודק, בין היתר, אם לסימן המסחר יש אופי מבחין, כך שיש בו כדי להבדיל בין טובין (או שירותים) של אדם אחד מול אדם אחר (לרבות תאגיד).

איך ניתן לרשום סימן מסחר בישראל? בקשה לרישום סימן מסחר יש להגיש למחלקת סימני המסחר של רשם סימני המסחר. הבקשות כיום מוגשות באופן מקוון. יצוין כי אדם פרטי יכול להגיש בקשה גם לא באמצעות המערכת המקוונת, אלא באופן ידני.

הגשת בקשה לסימן מסחר כרוכה בתשלום אגרה, ולכן טרם הגשת הבקשה רצוי לעשות בדיקה ראשונית ברשת ובאתר של רשם סימני המסחר לבדוק האם כבר נרשם סימן המסחר אותו הנכם מעוניינים לרשום או האם סימן המסחר מוכר היטב.

מה תוקפה של ההגנה הקניינית על סימן המסחר? בישראל ההגנה היא למשך 10 שנים, את ההגנה ניתן לחדש באמצעות תשלום אגרה מתאימה.

האם כדאי לרשום סימן מסחר בחו"ל? הכדאיות של רישום סימן מסחר במדינות נוספות תלוי בסוג המוצר או השירות שאתם מספקים, באופן כללי בלבד יצוין כי כל מי שמתכוון להרחיב את פעילותו לשווקים נוספים רצוי לרשום סימן מסחר במדינות אליהן הוא מתעתד להגיע.

רישום סימן מסחר בין לאומי – נכון לשנת 2017, ישראל חתומה על פרוטוקול מדריד לפיו ניתן להגיש בישראל בקשה לרישום סימן מסחר במדינות החברות באמנה.

טרם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר רצוי להתייעץ עם עורך דין בעל ידע והבנה בתחום הקניין הרוחני (משרד עו"ד).

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הלוואה המירה (Convertible Loan)

להלוואה המירה יתרונות וחסרונות, וכדאיותיה נבדקת בהתאם לזהות הצדדים והנסיבות, ולכן טרם התקשרות בהסכם הלוואה המירה יש להתייעץ עם עו"ד חברות.

מהי הלוואה המירה? בקצרה, במקרים רבים הכוונה היא להלוואה של סכום כספי הנושאת ריבית, כאשר את סכום ההלוואה ניתן להמיר לאקוויטי (לרוב מניות) בקרות האירועים שהוגדרו מראש (למשל אקזיט, חתימה על הסכם השקעה וכו'), הכל בכפוף להסכם ההלוואה המירה.

הלוואה המירה כוללת הוראות שונות לרבות סכום הלוואה, תנאי החזר על ההלוואה, גובה הרבית, יחס המרה של הלוואה למניות, תנאים להמרה, זכויות נלוות נוספות ועוד.

הלוואה המירה מהווה כלי נוח וגמיש הנפוץ בעיקר, אך לא רק, משקיעים וחברות סטארטאפ בעסקאות להזרמת הון לחברה.

פעמים רבות טרם התקשרות בהסכם הלוואה המירה חותמים הצדדים על הסכם עקרונות, המסדיר באופן ראשוני את תנאי ההתקשרות.

הלוואה המירה עשויה לשרת את האינטרסים של שני הצדדים, אך לא תמיד כך הדבר. בחירת כדאיות אופן ההתקשרות בין הצדדים תלויה במשתנים רבים ולכן לצורך בחינת הנושא יש להתייעץ עם עו"ד מיומן בתחום (עו"ד לחברות).

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא ניתן להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

עו"ד לסטארטאפים

 

הדרך להגשמה וביצוע של סטארטאפ מרובת שלבים ורצופת קשיים ומכשולים. סטארטאפ בדרך למימוש עובר תחנות רבות – גיבוש רעיון לצד ניתוח שוק, ביצוע בדיקות היתכנות, איפיון, הכנת תוכנית עסקית ומדול עסקי, פיתוח המיזם, גיוס צוות עובדים או פרילנסרים, גיוס הון, שיווק, פיתוח עסקי, ביצוע מכירות, שיתופי פעולה ועוד ועוד. על-מנת להתמודד טוב יותר עם הצמתים השונים שפוקדים את הסטראטאפ – הן בפן המשפטי והן בפן העסקי – חשוב להצטייד בעורך דין בעל ידע וניסיון בסטארטאפים.

עו"ד לסטארטאפים מלווה את היזמים בכל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בהקמת חברת סטארטאפ, ניהולה השוטף או מכירתה. השירותים המשפטיים לסטארטאפים כוללים: תכנון מבנה ההתאגדות, הקמת חברות, הגנה על הקניין הרוחני של המיזם, ניסוח הסכמים מסחריים, ניהול משא ומתן, ליווי עסקאות ומתן ייעוץ משפטי שוטף לפעילות העסקית לרבות בנושאים הקושרים לדיני עבודה, יחסי החברה עם לקוחותיה וספקיה וכן התמודדות עם דרישות הרגולטור והרשויות (למידע נוסף ראו עורך דין לסטארטאפים).

מצופה מעו"ד שמלווים סטארטאפים להיות מנוסים ובקיאים ברזי המשפט המסחרי ובעלי הבנה עסקית גבוהה, שילוב של שני אלמנטים מסייע לעו"ד לספק ייעוץ משפטי ברמה גבוהה יותר המותאמת לייחודיות והמורכבת העסקית של כל הסטארטאפ.

איך לבחור עו"ד לסטארטאפ? לצורך בחירת עורך דין לסטארטאפים רצוי לערוך עם עו"ד פגישת הכרות, להתרשם מהידע וניסיון שיש לו בתחום ולבחון את תודעת השירות שלו. כמו כן לפני התקשרות בריטיינר או הזמנת סל גדול של שירותים רצוי להתחיל עם נושא אחד, זו תהיה הזדמנות טובה לבדוק את אופן ביצוע העבודה ומידת התאמתו של עו"ד לתפקיד (להרחבה ראו לבחור יועץ משפטי לחברה).

חברת סטארטאפ

חברת הזנק (סטארטאפ)
חברת הזנק (Startup company) היא חברה המפתחת מוצר ו/או שירות חדש (שלא קיים בשוק) המנסה לתת מענה לבעיה או לצורך קיים או עתידי. בימנו לרוב הפיתוחים יש זיקה משמעותית לטכנולוגיה.
חברות סטראטאפ נחשבות חברות בסיכון גבוה מאחר והן בתחילת הדרך, ללא מוצר, פעמים רבות ללא פטנט, ללא לקוחות, וללא וודאות בנוגע להצלחתם, בין היתר, מאחר ובנוסף לצורך ברעיון איכותי, בדרך כלל מימושו כרוך בהשקעה גדולה של משאבים (לרבות זמן וכסף).
הקמת חברת סטארטאפ מלווה בסוגיות משפטיות רבות, כגון בחירת צורת ההתאגדות המתאימה, בחירת מיקום התאגיד, הגנה על הקניין הרוחני של המיזם, התקשרות עם עובדים, ספקים, מפיצים וצדדי ג', חלוקת אופציות ועוד. למידע נוסף ראו גם דגשים משפטיים בהקמת סטארטאפ. (הסוגיות המשפטיות מטופלות ע"י עו"ד לסטארטאפים).

נוסף על כך, חברות סטארטאפ בתחילת דרכן הן חברות דלות משאבים והן פונות לאפיקים של גיוס הון ממקורות חיצוניים בכדי לממן את פעילותם ולהביא לפיתוח המוצר ושיווק.

להלן מספר ערוצים נוספים למימון המיזם:

  1. חברים ומשפחה – המימון הראשוני של המיזם לרוב מגיע מהיזמים עצמם, חסכונות, חברים ומשפחה אשר מסייעים ליזמים בשלבי ההקמה.
  2. משקיעים פרטיים – יש לא מעט אנשים פרטיים, המכונים אנג'לים, אשר משקיעים בחברות הזנק בשלביהם הראשונים. כאשר סכום ההשקעה בישראל הוא בדרך כלל עד $500,000 ברף העליון (להרחבה ראו אנג'לים).
  3. מאיצי סטארטאפים – המאיצים הם גופים פרטיים המסייעים בקידומו ופיתחו של המיזם בעיקר בהיבטי המקצועיים וכן מנסים לסייע למיזם בגיוס כספים באמצעות חשיפה למשקיעים בכנסים ואירועים יזומים. חלק מהמאיצים מעמידים הון ראשוני לטובת המיזם, לרוב מדובר בסכומים קטנים כמה עשרות אלפי שקלים.
  4. קרנות הון סיכון – קרנות המורכבות מאנשי עסקים וחברות המשקיעים ביחד כגוף אחד, סכום כספי משמעותי. מדובר בגופים מנוסים, מקצועיים ובעלי רשת קשרים ענפה. הקרנות בדרך כלל משקיעות בסטארטאפים בשלבים יותר מתקדמים של פעילותם, כמו כן סכומי ההשקעה הם גדולים יותר, מיליוני דולרים ועד עשרות מיליוני דולרים.
  5. תוכניות ממשלתיות וגופים ממשלתיים – בישראל פועלות חממות טכנולוגיות המשקיעות בסטארטאפים, בתחומים שונים, בדר"כ כמה מאות אלפי דולרים ועד ל-3.5 מיליון שקלים, לצורך קידום שלבי המחקר והפיתוח. החממות פועלות בפיקוח של הרשות לחדשנות טכנולוגית (לשעבר לשכת המדען הראשי). כמו כן ברשות לחדשנות טכנולוגית קיימות תוכניות נוספות המאפשרות ליזמים לגייס הון כגון תוכנית תנופה.
  6. חממות טכנולוגיה פרטיות ומאיצי סטארטאפים – מדובר בדרך כלל בגופים עסקיים המסייעים למיזמים בתחילת דרכם בין היתר באמצעות מפגשי קידום והעשרה למיזמים על-ידי מנטורים שונים, ולעיתים גם עזרה כספית בסכום ראשוני של עשרות אלפי שקלים, זאת בעבור אחוז מסוים מהבעלות על המיזם.
  7. מימון המונים – גיוס כספים מהציבור הרחב באמצעות פלטפורמה אינטרנטית וזאת בעבור תמרוה סמלית – הלוואה, מניות או הטבה אחרת (למידע נוסף ראו מימון המונים).
האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.
 

הקמת חברת סטארטאפ – דגשים משפטיים

להלן מספר דגשים משפטיים למקימי חברות סטראטאפ (Startup):

סלילת הדרך להצלחה של חברת סטארטאפ (חברת הזנק) מוצלח מחייבת את היזמים לקחת בחשבון את ההשלכות המשפטיות שכרוכות בניהול וההקמה של הסטארטאפ. רוב הטעויות של יזמים ואנשי עסקים מקורן ברצון לחסוך בעלויות (לרבות עלויות משפטיות) זאת לצד חוסר ידע או ניסיון, אשר מוביל להערכה שגויה של הסיכונים המשפטיים הכרוכים בפעילות העסקית. לכן לכל סטארטאפ מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד.

רשימה קצרה זו תציג מספר דגשים חשובים, התעלמות מהם תחשוף את מייסדי המיזם לנזקים בלתי הפיכים לרבות, אובדן הבעלות על הקניין הרוחני של הסטארטאפ, חשיפה לתביעות, איבוד שליטה במיזם, פירוקו וכיו"ב.

  1. הסכם מייסדים – כמי שראה את הבעייתיות של המתנהלים ללא חוזה בכתב (כמעט מכל כיוון אפשרי) אני מאוד ממליץ לא לחסוך כאן. בהתחלה כל השותפים פועלים כגוף אחד, הבעיות צצות אחר כך (הרבה פעמים דווקא כשהמיזם מתקדם או מצליח). במהלך הפעילות העסקית מתעוררים לא מעט חילוקי דעות בנושאים מקצועיים ונושאים אחרים – למשל בעת גיוס כספים, מכירת מניות, עזיבת שותף, צירוף שותף חדש, משיכת משכורות ועוד ועוד. פעמים רבות הדרך שעוברים השותפים והמיזם רצופה חילוקי דעות. כך שאי הסדרה של זכויות וחובות בנוגע לפעילות העסקית עשוי לפגוע לא רק בזכויות של המייסדים עצמם אלא גם בעצם קיומו של המיזם. מחלוקות עשויות לשתק את הפעילות העסקית, כך שהסדרת נושאים במחלוקת ללא הסדרה מראש עשויה לגזול מהמייסדים מחיר כבד. לכן רצוי שהמייסדים יפעלו להסדיר ביניהם מראש את מערכת היחסים ולהגן לא רק על הזכויות שלכם במיזם אלא גם על המיזם עצמו (להרחבה ראו דגשים בהסכם מייסדיםהסכם מייסדים ו- טעויות בהסכם מייסדים וכן ראו גם הסכם בעלי מניות).
  2. התקשרות עם עובדים ועם גורמים  חיצוניים – רק באמצעות הסכם בכתב. נושא זה חשוב מאוד לכל מי שמנהל פעילות עסקית, בהעדר הסכם בכתב עם העובדים (הסכם עבודה), היועצים ונותני השירותים (הסכם ייעוץ) או עם לקוחות (הסכם התקשרות עם לקוחות לרבות הצעות מחיר), החברה חושפת את עצמה לתביעות ונזקים גדולים. למשל חשיפה לטענה מול צד ג' כי הובטחה לו תמורה שונה או כי הוא חלק מהבעלים של הקניין הרוחני שפותח. לכן על הסכם העבודה להיות מקיף ולהתייחס גם לחובת הסודיות, אי תחרות, הענקת אופציות או הטבות אחרות וכו'.
  3. אופציות – כמה אופציות החברה מתכוונת להעניק ולמי? חשוב לתכנן מראש את כמות האופציות שהחברה מתכוונת לחלק ואיזה אחוז אותה כמות תהווה מסך ההחזקות של החברה. הענקת האופציות נעשית בשלבים הראשונים בדר"כ, אך לא רק, לעובדים או ליועצים במסגרת כתב הענקה או הסכם אופציות.  כמו כן חשוב לתכנן מראש אם בכוונת החברה גם להכין תוכנית אופציות.
  4. הגנה על הקניין הרוחני של הסטארטאפ – ההמצאות או רשימת הלקוחות ו/או שיטות ייחודיות ו/או קניין רוחני אחר הם המוצרים או הנכסים היקרים לכם ביותר, ולכן עליכם להגן עליהם מבחינה משפטית. הגנה זו באה לידי ביטוי במספר צורות בין היתר באמצעות חתימה על חוזה סודיות או הסכמים או סעיפים המתייחסים לקניין הרוחני של החברה, אך לא רק. למשל החברה צריכה לשקול הגשת בקשה לרישום הקניין הרוחני כפטנט או סימן מסחר או מדגם, קביעה מפורשת בהסכמי העסקה של יועצים ונתוני שירותים כי הבעלות על ההמצאות והפיתוחים שהם יבצעו במסגרת עבודתם תהיה של החברה והם מוותרים בזאת על תביעות בנוגע לפיתוחים אלו ו/או זכויות שימוש בהם – נושא זה חשוב מאוד לנסח בקפידה באמצעות עורך דין.
  5. הקמת חברה – לא מעט יזמים שהחליטו להקים חברה מתלבטים בשאלה מתי לפתוח חברה? או איפה כדאי לפתוח חברה? שאלות אלו תלויות נסיבות. למשל יזמים שלפני גיוס הון פונים להקים חברה כדי לאגד בצורה מאורגנת את כל הזכויות והחובות שלהם ושל המיזם תחת קורת גג משפטית יציבה. כך גם עושים יזמים כאשר פעילותם העסקית מערבת גורמים רבים לרבות העסקת עובדים או נותני שירותים, כמו כן כאשר הוצאות הפעילות הן גדולות או כאשר הערך הכספי של הפעילות הופך לממשי או שיזמים הם לקראת התקשרות עם ספק גדול או נותן שירותים או כאשר הפעילות העסקית מערבת סיכון משפטי גדול.  כמו כן לא מעט פעמים שיקולי ההקמה תלויים בהשלכות המיסויות של מועד ההקמה. (להרחבה ראו פרוצדורת רישום חברה וכן יתרונות וחסרונות בהקמת חברה).
  • מתי להקים חברה? לרוב ככל שפעילות המיזם הופכת למסועפת יותר או בשלבים מתקדמים יותר של הכנת המוצר (בין אם מדובר בפיתוח טכנולוגי ובין אם מדובר בשלבי ייבוא או ייצור מתקדמים) או כאשר ההוצאות או ההכנסות גדלים, נוטים המייסדים לפנות להליך של הקמת חברה.
  • איפה הכי כדאי לפתוח את החברה? חברה בחו"ל עשויה ליהנות מיתרונות שונים והיא תלויה במקום בו החליטו המייסדים להתאגד, להלן מספר יתרונות אפשריים להקמת חברה בחו"ל ניהול חשבונות זרים, מיסוי (סוגיה זו היא ע חשוב לבדוק טרם הקמת החברה), חשאיות, סיוע בגיוס הון למשל מגורמים מאותה המדינה ועוד (למידע נוסף ראו הקמת חברה בחו"ל).
  • גיוס הון – איך מגייסים הון לסטארטאפ? יזמים רבים יוצאים לדרך ללא הון ראשוני ועושים שימוש בחסכונותיהם או בכספים שגייסו מהמשפחה, זאת מאחר וגיוס הון היא לא מלאכה פשוטה. הסיכוי לגייס כספים תלוי כמובן באיכות המיזם, הצוות והקשרים שיש ליזמים. ישנם כמה מקורות אפשריים לגיוס הון כגון משקיעים פרטיים (אנג'לים), קרנות הון סיכון (בדרך כלל משקיעות בסטארטאפים בשלבים מתקדמים יותר), חממות טכנולוגיה של הרשות לחדשנות ו/או תוכניות מימון אחרות (למשל תוכנית תנופה), גיוס הון מאמצעות פלטפורמות של מימון המונים ועוד. לפני גיוס כספים משקיעים רבים יבקשו להחתים את היזמים על הסכם עקרונות לפני ביצוע בדיקות משפטיות וחתימה על הסכם השקעה או הסכם הלוואה למיזם חשוב לקבל ייעוץ משפטי פרטני.

לאור ההיבטים המשפטיים הרבים הכרוכים בהקמת סטארטאפ, בעת תכנון, הקמה וניהול המיזם יש להתייעץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בתחום – עו"ד לסטארטאפ.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.