קטגוריה: עורך דין חברות

מנהל כללי (מנכ"ל)

מיהו מנהל כללי? ומה תפקידו של המנהל הכללי?

בחברה בישראל המנכ"ל אחראי לניהול השוטף של ענייני החברה וזאת בהתאם למדיניות והנחיות הדירקטוריון (למידע נוסף ראו דירקטוריון חברה).

איך ממנים מנהל כללי לתפקיד בחברה? בחברות פרטיות וציבוריות מי שאחראי על מינוי או פיטוריו של המנכ"ל הוא הדירקטוריון.

מה כולל תפקיד המנכ"ל בחברה? בתמצית, היקף התפקיד והפעולות הנדרשות המנכ"ל משתנות מחברה לחברה ובהתאם להסכם העסקתו של המנכ"ל ובכפוף למגבלות הדין. בסעיף 121 לחוק החוברת נקבע כי למנכ"ל יש את כל הסמכויות שלא הוקנו לגורם אחר.

חובת דיווח לדירקטוריון החברה – לפי חוק החברות המנכ"ל מחויב לדווח ליו"ר דירקטוריון החברה בכל עניין חריג מהותי לחברה וכן בהתאם להנחיות הדירקטוריון או יושב ראש הדירקטוריון ובכפוף להוראות הדין.

האם המנכ"ל כפוף לחובות נוספות? כן, המנכ"ל עשוי להיות כפוף למערכת אילוצים וכללים שונים, בין היתר, כתלות בהסכם העסקתו, תחום פעילותו ובהתאם לחוק החברות.

למשל מנכ"ל מוגדר גם כנושא משרה בחברה, נושאי משרה חבים, בין היתר, בחובות זהירות (למידע נוסף ראו נושא משרה בחברה).

האם ניתן לפטור מנכ"ל מאחריות לפעולות שונות שביצע במהלך כהונתו? באופן כללי יצוין כי יש נושאים שחברה יכולה לפטור את המנכ"ל מאחריות לגביהם אולם זאת בכפוף למגבלות הדין -למשל פטור לנשוא משרה מראש בגין הפרה של חובת הזהירות וזאת בכפוף לסייגים שנקבעו בדין.

לצורך קבלת חוות דעת מקיפה בנושאים המוזכרים ברשימה זו או קבלת פרטים נוספים בנוגע לתפקידו של המנכ"ל והחובות המוטלות עליו יש לעיין בהוראות חוק החברות לצד הרואות הפסיקה וכן יש להתייעץ עם עו"ד מיומן בדיני חברות (עו"ד לחברות).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

הסכם בעלי מניות (Shareholders' Agreement)

חוזה בעלי מניות (Shareholders' Agreement או Stockholders' Agreement) הוא הסכם שנכרת בין כל או חלק מבעלי המניות בחברה.

כל מי שעתיד להתקשר בהסכם בעלי מניות להלן מספר נקודות שחשוב להכיר.

מטרתו של הסכם בעלי מניות: הסכמים בין בעלי מניות מסדירים עניינים שונים, בהתאם לנסיבות ההתקשרות הספציפיות, פעמים רבות כוונת בעלי המניות היא להסדיר קניה או מכירה של מניות או ניירות ערך ו/או את הזכויות והחובות של בעלי המניות בחברה ובכלל זה את אופן ניהול החברה ותהליכי קבלת ההחלטות בה, את אופן ביצוע ההצבעות בישיבות בעלי מניות או דירקטוריון, את הדרכים ליישוב מחלוקות בחברה, חלוקת רווחי החברה, ביצוע תשלומים לבעלי מניות, קביעת מורשי חתימה בחברה, חובות דיווח ועוד ועוד.

הסכם בעלי מניות או תקנון חברה – חשוב להבחין בין שני המסמכים: הסכם בעלי מניות לתקנון החברה. על אף שניתן לכלול בשניהם הוראות דומות, מדובר בשני מסמכים שונים; בתמצית ובאופן חלקי בלבד יצוין כי התקנון נוגע ליחסים בין בעלי המניות בינם לבין עצמם ובינם לבין החברה ואילו הסכם בעלי מניות מתייחס רק לצדדים לו (קרי רק ליחסים בין אותם בעלי המניות שחותמים עליו) יש הבחנות נוספות בין שני סוגי המסמכים ולמידע מקיף מומלץ להתייעץ גם עם עורך דין הבקיא ומעודכן בנושא; לעיתים בעלי מניות מעדיפים להסדיר חלק עיקרי מהזכויות והחובות שלהם במסגרת הסכם בעלי מניות ולא בתקנון יש לכך כמה סיבות כגון הרצון לא לחשוף מידע הקשור לחברה או לאותם בעלי מניות בפני צדדי ג', שכן בישראל תקנון של חברות הוא מסמך נגיש לכולם (ניתן להזמינו מאתר רשם החברות).
הסכם מייסדים – חוזה בין מייסדי החברה הוא אחד מהדוגמאות להסכמים בין בעלי מניות. החוזה מייסדים לרוב נכרת בין מייסדים שעתידים להפוך לבעלי מניות עם הקמת החברה והוא נועד להסדיר את אופן חלוקת הזכויות החובות החלים על הצדדים להסכם (למידע נוסף ראו הסכם מייסדים).

מה חשוב לכלול בהסכם בעלי מניות?

הסכם בעלי מניות כולל הוראות משתנות בהתאם לנסיבות ההתקשרות ולכן על-מנת לנסח הסכם בעלי מניות איכותי חשוב מאוד לקבל ייעוץ מקצועי פרטני מעו"ד בעל ידע וניסיון בתחום – עו"ד לחברות.

להלן מספר נושאים שכדאי לשקול בעת הכנת הסכם בעלי מניות:

מטרת ההתקשרות – תחילה חשוב שכל צד יגדיר לעצמו מה תכלית ההתקשרות? האם בכוונת בעלי המניות לקבוע את חלוקת ההחזקות, מנגנון לקבלת החלטות, ביצוע הצבעות, חלוקת רווחים, משיכת משכורות מהחברה וכיו"ב.
חלוקת הזכויות והחובות – מה הזכויות שיוענקו לבעלי המניות במסגרת ההתקשרות ומה החובות שחלות עליהם, למשל לקבל או למסור מידע, להצביע באסיפות, לספק שירותים לחברה, להימנע מניגודי עניינים, להעביר נכסים לבעלות החברה ועוד ועוד.
סודיות ואי תחרות – בתמצית ובאופן חלקי יצוין כי הסכמים בין בעלי מניות פעמים רבות כוללים התחייבויות החלות על בעלי מניות לשמור בסוד כל מידע שהגיע אליהם ביחס לחברה (למידע נוסף ראו חוזה סודיות) וכן התחייבויות בנוגע לאי תחרות עם עסקי החברה.
נכסים וקניין רוחני – חשוב לעשות סדר בנכסים השייכים לחברה מול נכסים של בעלי המניות, לעיתים ובדר"כ יזמים בתחילת הדרך, שוגים בהבחנה החשובה הזאת ומערבבים בין נכסים שהם בבעלות לנכסים של החברה, הדבר נפוץ בעיקר בנכסי קניין רוחני כדוגמה קוד, עיצובים ועוד.
ביטול הסכם – איך ניתן להביא לסיום הסכם בעלי המניות? האם חובה לתת לבעלי המניות אפשרות לבצע פעולות שונות כדי למנוע את אפשרות הביטול?
יישוב מחלוקות – מחלוקות וסכסוכים הם דברים בלתי נמנעים אבל אם מתכננים מראש את אופן ההתמודדות עם משברים מסוג זה אפשר פעמים רבות להוזיל את העלויות הכרוכות בטיפול במחלוקות – למשל על-ידי קביעת איש מקצוע להכריע במחלוקות.
פירוק חברה – לבעלי מניות רבים חשוב לקבע מנגנונים לביצוע הליכי פירוק של החברה, בכפוף למגבלות הדין.

למידע נוסף על חוזים בין בעלי מניות ראו – הסכם בין בעלי מניות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או עסקי או תחליף לייעוץ משפטי או ייעוץ עסקי ואין להסתמך על האמור לעיל ללא התייעצות עם בעל מקצוע מימון בתחום.

סעיפים בולטים מחוק החברות

להלן סקירה קצרה ולא ממצה של מספר סעיפים בולטים בחוק החברות. למידע מקיף בכל אחד מהנושאים המוזכרים להלן יש להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום דיני החברות (עו"ד לחברות).

חלקו הראשון של חוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק") עוסק בהגדרות של מונחים שונים לרבות, חברה, חברה ציבורית, חברה פרטית, מניה, מיזוג, אגרת חוב, דירקטור, דירקטור בלתי תלוי, דירקטור חיצוני, אסיפה כללית, נושא משרה, עסקה, שעבוד צף, שליטה, דיבידנד, תקנון, תעודת התאגדות ועוד.

מהי חברה? חברה מוגדרת בחוק החברות כמי שהתאגדה לפי חוק החברות או פקודת החברה. כמו כן סעיף 4 לחוק החברות מציין כי לחברה יש אישיות משפטית וככזו היא כשרה לזכויות וחובות המתישבות עם אופיה וטבעה כגוף מאוגד. כך קובע סעיף 4 לחוק: חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מואגד.

האם בעל מניות חייב לשאת בחובות של החברה?

למרות שהחברה היא אישיות משפטית, ניתן לייחס חוב של החברה לבעלי מניות בה, פעולה הנקראת "הרמת מסך", הכל בכפוף להוראות הדין והפסיקה. באופן כללי יצוין כי כאשר נעשה שימוש באישות המשפטית של החברה כדי לרמות אחרים כגון (על-מנת לפגוע בנושים של החברה, למשל עובדי החברה) או שהחברה נטלה סיכונים לא סבירים ביחס לכושר הפירעון של חובותיה, חשוב לעיין בהוראות אלו לצד פסקי הדין המנחים בתחום.

כך נקבע בסעיף 6 לחוק החברות:

"6. (א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה: (א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה; (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה, ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.

(2) לענין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.

(ב) בית משפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין, צודק ונכון לעשות כן בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החלים על הענין הנדון לפניו.

(ג) בית משפט רשאי להשעות זכותו של בעל מניה לפירעון חובו מאת החברה עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל התחייבויותיה כלפי נושים אחרים של החברה, אם מצא כי התקיימו התנאים לייחוס חוב של החברה לבעל המניה כאמור בסעיף קטן (א). (ד) בסעיף זה ובסעיף 7, "בית המשפט" – בית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה."

מי רשאי להקים חברה? לפי חוק החברות כל אדם רשאי לייסד חברה כל עוד מטרת החברה לא נוגדת את החוק או אינה מוסרית או נוגדת את תקנת הציבור. כך נקבע בסעיף 2 לחוק החברות: כל אדם רשאי לייסד חברה, ובלבד שמטרה ממטרות החברה אינה נוגדת את החוק, אינה בלתי מוסרית או אינה נוגדת את תקנת הציבור (למידע נוסף ראו פתיחת חברה). אולם חשוב לקרוא הוראה זו לצד מגבלות אחרות החלות על יחידים או תאגידים מלייסד חברות.

האם חברה יכולה להיות מורכבת מבעל מניות אחד? בחברה יכול שיהיה בעל מניות אחד, וקיומה של החברה הוא מיום התאגדותה (רישומה על-ידי רשם החברות) כנקוב בתעודת ההתאגדות של החברה (ראה סעיפים 2 ו-5 לחוק החברות) ועד לפקיעת התאגדותה כתוצאה מחיסולה.

מה המטרה של החברה? באופן כללי המטרה הרשאית של החברה היא להגדיל את הרווחים שלה, פעמים רבות מתלווים לחברה מטרות נוספות ראשיות או משניות, הכל בכפוף למגבלות הדין.
סעיף 11 לחוק החברות קובע כדלקמן:

"11. (א) תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור; כמו כן רשאית חברה לתרום סכום סביר למטרה ראויה, אף אם התרומה אינה במסגרת שיקולים עסקיים כאמור, אם נקבעה לכך הוראה בתקנון. (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על חברה לתועלת הציבור."

מהו התקנון של החברה? כל חברה חייבת שיהיה לה תקנון . התקנון מחייב את החברה ואת בעלי המניות בחברה. התקנון יכול להשתנות מעת לעת לפי הוראות הדין. את התקנון אפשר לנסח בצורות שונות, אולם כל תקנון חייב להכיל מספר סעיפים: שם החברה, מטרת החברה (החברה נדרשת לציין בתקנון אם היא תעסוק בכל עיסוק חוקי או בכל עיסוק חוקי למעט סוג עיסוקים מסוים או לעסוק בסוג עיסוקים מסוים כמפורט בתקנון), פרטים בנוגע להון המניות הרשום של החברה ומספר המניות, פרטים בנוגע להגבלת אחריות (האם אחריות בעלי המניות מוגבלת או שאינה מוגבלת?). בתקנון אפשר לכלול, בין היתר, זכויות וחבויות לבעלי המניות או לחברה, הנחיות בנוגע לדרכים שבהן יש לנהל את החברה וכן הוראות נוספות (למידע נוסף ראו תקנון חברה פרטית).

להלן מספר הוראות מרכזיות בנוגע לתקנונים של חברות:

" 17.(א) דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם. (ב) שינוי התקנון ייעשה בדרכים הקבועות בחוק זה.

18. תקנון החברה יכלול את הפרטים האלה: (1) שם החברה; (2) מטרות החברה; (3) פרטים בדבר הון המניות הרשום כאמור בסעיפים 33 ו-34; (4) פרטים בדבר הגבלת האחריות, כאמור בסעיף 35.

19. חברה רשאית לכלול בתקנון נושאים הנוגעים לחברה או לבעלי מניותיה, ובכלל זה: (1) הזכויות והחובות של בעלי המניות ושל החברה; (2) הוראות לענין דרכי ניהול החברה ומספר הדירקטורים; (2א) הוראות ממשל תאגידי מההוראות המומלצות המפורטות בתוספת הראשונה, כולן או חלקן; השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד ששינוי הנוגע לחברות ציבוריות או לחברות איגרות חוב, ייקבע בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך; (3) כל נושא אחר שבעלי המניות ראו לנכון להסדירו בתקנון."

באיזה שם אפשר לרשום את החברה? חברה יכולה להירשם בכל שם, בכפוף להוראות הדין ולסעיפים הקבועים בחוק החברות. באופן כללי יצוין כי חברה שבעלי המניות הגבילו את האחריות שלהם בהתאם דין חייבת לציין בסוף שמה את הביטוי "בערבון מוגבל" או בע"מ"; כמו כן לחברה אסור להירשם בשם של תאגיד אחר שנרשם כדין בישראל או הדומה לאותו תאגיד ו/או בשם סימן מסחר רשום וכו'. רשם החברות רשאי להורות על שינוי שם של חברה שהפרה את הוראות הדין ביחס לבחירת השם. למידע נוסף יש לעיין בסעיפים 26-29 לחוק החברות.

פעולות על-ידי יזם – לפי חוק החברות חברה יכולה לאשר פעולות של יזם שנעשו בשם או במקום החברה לפני שהתאגדה, האישור יכול להיעשות גם בדיעבד וכל עוד לא תפגע זכות שרכש אדם (צד שלישי) בתום לב ובתמורה לפני האישור. כמו כן החוק מאפשר לצד השלישי במצבים מסוימים לתבוע מהיזם את קיום התחייבויותיו או לחזור בו מפעולתו. להגדרה מדויקת יש לעיין בהוראות חוק החברות וכן להתייעץ עם עורך דין.

הסכם פיתוח תוכנה

למה חשוב לערוך הסכם פיתוח תוכנה בכתב? אילו התאמות יש לבצע להסכם פיתוח? חשיבות התייעצות עם עו"ד בנושא כתיבת ההסכם ועוד.

מהו חוזה פיתוח תוכנה? בתמצית יצוין כי החוזה מבטא את החובות והתחייבויות של הצדדים – בית תוכנה או מפתח לבין הגורם אשר הזמין את עבודת הפיתוח (הלקוח – בנוגע לביצוע עבודת הפיתוח. חוזה לפיתוח תוכנה יכול להתייחס לבניית אפליקציה, אתר אינטרנט או תוכנות אחרות.

הסכם פיתוח תוכנה הוא חוזה מורכב, המחייב מיומנות רבה מצד עורכי דין המלווים ערכית הסכמים מסוג זה.

רשימה זו רלוונטית הן עבור בתי תוכנה ומפתחים והן עבור לקוחות המתקשרים איתם בהסכמי פיתוח. סקירה קצרה ולא ממצה זו תציג מספר עקרונות וסעיפים בולטים בהסכמי פיתוח מול בית תוכנה או מפתח; חשוב להבהיר כי זוהי רשימה חלקית בלבד והיא בכל מקרה לא מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (עו"ד חברות וחוזים).

כתיבת הסכם פיתוח ע"י עו"ד

האם עדיף לחתום על הסכם בכתב או שניתן להסתפק בחוזה בעל פה? בתמצית ובאופן חלקי יצוין כי להסכם בכתב יש יתרונות רבים על פני הסכם בעל פה ויכולת למזער סיכונים; מעבר לחשיבה על הזמנת העבודה הנדרשת שמציפה היבטים מסחריים חשובים, עריכת הסכם בכתב תוכל להגן על האינטרסים שלכם טוב יותר במקרה של הפרת התחייבויות – גם של המפתח וגם של מזמין השירות.

עבור מיזמים רבים ומיזמים טכנולוגים בפרט הסכמי פיתוח רבים נוגעים בלב ליבו של המוצר או השירות שהמיזם מציע. כתוצאה מכך, המפתחים או בית התוכנה נחשפים למידע רב ורגיש השייך למיזם. החשיפה למידע יוצרת סיכונים לא מבוטלים מבחינת המיזם ומייסדיו לרבות העלאת דרישות מצד המפתח לזכויות בקניין רוחני, אי שמירה על סודיות וחשיפה לתחרות.

עבור בית התוכנה או המפתח חשוב להם להגדיר ולתחם את החובות והתחייבויות שלהם, שלא תיפגע פעילותה העסקית כתוצאה מההתקשרות ועוד.

התאמות ספציפיות של הסכם הפיתוח ללקוח ולבית התוכנה

התאמות יש לבצע הן מהצד של הלקוח שמתקשר עם בית התוכנה והן מהצד של בית התוכנה.

כתיבת הסכם פיתוח להתוכנה מחייבת את העוסקים במלאכה להתאים את החוזה לחובות והתחייבויות שסוכמו בין הצדדים. פעמים רבות לא רק מסגרת העבודה, לוחות הזמנים והתמורה שונים בין חוזה אחד לאחר אלא יש חובה לבצע התאמות לסעיפים מהותיים נוספים כגון בעלות על הקניין הרוחני, התחייבויות לסודיות ואי תחרות ועוד.

סעיפים בולטים בהסכם פיתוח מול בית תוכנה

לצורך התאמת הסכם הפיתוח לצרכים המיוחדים שלבית התוכנה או הלקוח שמתקשר עם בית התוכנה בהסכם, להלן מספר סעיפים שחשוב להכיר.

צדדים לחוזה – חשוב להגדיר באופן מדויק את זהות המתקשרים. למרות שנראה כי מדובר בנושא שולי, יש לקח משמעויות קריטיות מבחינת בית התוכנה ומבחינת הלקוח – שכן כל החובות והתחייבויות הן כלפי הצדדים לחוזה. הגדרה מדויקת של הצדדים כוללת בין היתר את השמות המלאים, מספרי זיהוי וכתובת.
הגדרת שירותי הפיתוח – מהם תוצרי העבודה של בית התוכנה? מהי הזמנת העבודה – אפליקציה, אתר אינטרנט תוכנה אחרת? ממה מורכבת עבודת בית התוכנה? האם מדובר בכתיבת הקוד בלבד? האם במסגרת ההתקשרות בית התוכנה אחראי לאיפיון האתר או האפליקציה או תוכנה אחרת? האם עבודת בית התוכנה כוללת גם שירותי עיצוב לאתר, לאפליקציה או לתוכנה אחרת? מה היקף של כל אחד מרכיבי העבודה? ועוד נושאים רבים.
תקופת ביצוע העבודות (לוח זמנים) – מבחינת רוב הלקוחות פרק הזמן לביצוע והשלמת פרויקט הפיתוח הוא בעל חשיבות גבוהה, כל עיכוב דוחה את מועד כניסת המוצר, השירות או עדכון התוכנה לשוק; דחייה שמשמעותה בפעמים רבות עלויות כספיות או אובדן כספי. לכן, בין יתר הנושאים שרצוי להסדיר בהסכם הפיתוח הוא סוגיית פרק הזמן שיינתן לבית התוכנה להשלים את הפרויקט. במסגרת זו חשוב להגדיר האם העבודה נפרסת על אבני דרך מוגדרים מראש? מבחינת הלוקחות, מאחר ולוח הזמנים לביצוע העבודות הוא קריטי רצוי לקבוע סנקציות למקרה בו בית התוכנה לא עומד ביעדים שהוגדרו.
תמורה – רכיב מפתח כמעט בכל התקשרות עסקית הוא התמורה. מה התמורה שתינתן לבית התוכנה עבור עבודתה (תשלום כספי, מניות בחברה וכו')? באיזה אופן תועבר התמורה (תשלום חודשי, מקדמות, שיקים וכיו"ב)?
קניין רוחני – הקניין הרוחני הוא פעמים רבות בין הסעיפים הקריטיים בהסכם הפיתוח, כפי שצוין עבור לא מעט עסקים ומיזמים תוצרי הקניין הרוחני (סימני מסחר, סודות מסחריים, פטנטים, זכויות יוצרים, מדגמים וכו') הם לב ליבה של המוצר או השירות; מדובר במידע וזכויות יקרי ערך ולכן חשוב להגן עליהם.
סודיות ואי תחרות – רוב הלקוחות, במיוחד כאשר מדובר במיזמים חדשניים, יבקשו להגן על המידע שמועבר על-ידם לבית התוכנה. מסגרת זו חשוב להגדיר בהסכם הפיתוח מה היקף חובת הסודיות שתחול על הצדדים, אם בכלל? האם בית התוכנה יהיה כבול על איסור מתן שירותים.
אחריות ובדיקות QA – האם בית התוכנה יבצע בדיקות QA? איך בדיוק יבוצעו הבדיקות? מה פרק הזמן שינתן לבית התוכנה לביצוע תיקונים. האם פרט לבדיקות באגים תהיה גם תקופת אחריות לביצוע תיקונים? האם האחריות כלולה במחיר שישולם לבית התוכנה או שהיא מתומחרת נפרד?
הפרת הסכם וביטול הסכם – אילו פעולות יחשוב להפרה של הסכם? האם ניתן לבטל את ההסכם רק במקרה של הפרה? מבחינת הלקוחות פעמים רבות רצוי לקבוע סעיפי יציאה. האם יחלו סנקציות כספית או אחרות על מי שמפר את החוזה? (למידע נוסף בנושא הפרה וביטול של חוזים ראו הפרת חוזה).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חברת חוץ – רישום חברת חוץ

איך לרשום חברת חוץ בישראל? מהי חברת חוץ?

תחילה יוער כי למידע מקיף יש להתייעץ עם עורך דין (עו"ד חברות) וכן לעיין בהוראות חוק החברות לצד הנחיות רשם החברות. למידע נוסף בנוגע לפתיחת חברה ישראלית או פתיחת חברה במדינה זרה ראו בהתאמה – פתיחת חברה חדשה והקמת חברה בחו"ל.

מהי חברת חוץ? תאגיד שהתאגד מחוץ למדינת ישראל, להוציא שותפות. כך מוגדרת חברת חוץ בחוק החברות: "תאגיד, למעט שותפות, שהתאגד מחוץ לישראל".

בתמצית יצוין כי חברת חוץ (כהגדרתה בחוק החברות) לא יכולה לקיים עסקים בישראל אלא אם נרשמה אצל רשם החברות ושילמה אגרת רישום, הכל בהתאם להוראות חוק החברות והתקנות.

חברות חוץ יוכלו לקיים עסקים במדינת ישראל לרבות העברת מניות או רישום מניות בכפוף לכך שנרשמו כחברת חוץ לפי הוראות חוק החברות לרבות תשלום אגרת רישום.

מתי יש להגיש בקשה לרישום חברה? בקשה רישום יש להגיש תוך 30 יום לאחר הקמת מקום העסקים בישראל ויש לצרף לו מספר מסמכים ואישורים.

אלו המסמכים שעל החברה לצרף להגשת בקשה לרישום כחברת חוץ? כך נקבע בחוק החברות (למידע מדויק יש לעיין בהוראות החוק לצד הפסיקה בתחום):

"(1) עותק ותרגום עברי, מאושרים בדרך שקבע השר, של המסמכים שעל פיהם התאגדה החברה או שלפיהם היא פועלת, כנדרש לפי דיני המדינה שבה התאגדה, לרבות תקנונה, אם קיים; (2) רשימת הדירקטורים של החברה; (3) השם והמען של אדם היושב בישראל המורשה לקבל בעבור החברה כתבי בי-דין והודעות שיש להמציא לחברה; (4) העתק מאושר בדרך שקבע השר של כתב הרשאה המייפה את כוחו של אדם היושב כרגיל בישראל לפעול בשם החברה בישראל."

הפרת הוראות חוק החברות על ידי חברת חוץ –

האם חברת חוץ חייבת בסנקציה במקרה הפרה את הוראות חוק החברות ולא נרשמה בישראל? כך נקבע בסעיף 349 לחוק החברות:

חברת חוץ שהפרה את הוראת סעיף 346(א) דינה ודין כל נושא משרה או שלוח שלה, שהיה שותף להפרה – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, ובהפרה נמשכת, קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק האמור לכל יום שבו נמשכת ההפרה, מהיום שהחברה קיבלה הודעה מאת רשם החברות."

הנחיות רשם החברות לרישום חברת חוץ בישראל:

תעודת התאגדות של החברה – חברה זרה המעוניינת להירשם כחברת חוץ בישראל נדרשת להגיש את תעודת ההתאגדות המקורית שלה (ממדינת המקור) אשר תאומת באמצעות אפוסטיל. ככל ולא מונפקת תעודת התאגדות מהמדינה הזרה יש להמציא אישור רשמי אחר לבקשה לרישום חברת חוץ בישראל. (כמפורט בהנחיות רשם החברות).
- תרגום נוטריוני של תעודת ההתאגדות הזרה לשפה העברית.
- אישור סטטוס מהמדינה הזרה שמעיד כי החברה פעילה.
תקנון החברה ובנוסף תרגום נוטריוני לעברית של תקנון החברה.
ייפוי כוח לתושב ישראל – לצורך רישום חברת חוץ יש להמציא מסמך מקורי או העתק נאמן למקור של יפוי כוח (כתב הרשאה) לאדם בישראל (כולל כתובת ות.ז) מייפה את כוחו לפעול בשמה של החברה בארץ ישראל בכל דבר ועניין. בנוסף יש למסור הודעה הכוללת את פרטיו, מענו ומספר הזהות של תושב ישראל אשר מוסמך לקבל עבור החברה כתבי בי-דין והודעות.
פרטי הדירקטורים של החברה – יש להמציא פרטי דירקטורים של החברה כולל מספרי דרכון ושם מדינת האזרחות או מספר תעודת זהות ישראלי וכתובת.
אישור מקורי על תשלום אגרת רישום חברת חוץ – פרטי שובר התשלום צריכים להיות זהים לפרטים שיופיעו על גבי מסמכי בקשה לרישום חברה (כולל שם החברה, שם דירקטור, שם מגיש הבקשה ובעל מניות).

מחיקת רישום של חברת חוץ

חברה שחדלה לקיים עסקים בישראל תודיע על כך לרשם החברות וממועד הודעתה היא תימחק ממרשם רשם החברות ולא תאלץ לשלם עוד אגרות, הכל בכפוף להוראות חוק החברות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

רכישת חוזים – מאגר דוגמאות להסכמים

רכישת חוזה מוכן או הסכם לדוגמא – יתרונות וחסרונות

כמה סוגיות שכדאי לדעת לפני רכישת חוזים מוכנים ברשת – באינטרנט יש הרבה מאגרים של הסכמים מוכנים (דוגמאות להסכמים) לרכישה, אבל רגע לפני קניית הסכם מוכן או שימוש בחוזה לדוגמה חשוב להכיר את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות. בקצרה יצוין כי לצורך הכנת חוזה יש להתייעץ עם עורך דין.

כמה עולה לרכוש חוזה מוכן? מה המחיר של חוזה? האם עדיף לקנות חוזה מוכן או לפנות לעורך דין מומחה בתחום לצורך הכנת הסכם?

כמה עולה לקנות חוזה מוכן? רכישת הסכם מוכן היא זולה בהרבה בהשוואה לפניה לעורך דין לצורך הכנת חוזה ספציפי. הסיבה העיקרית לכך היא שחוזה מוכן נשלח לקונה, ללא התאמות ספציפיות של עורך דין ולא גוזל ממנו זמן עבודה, מלבד מסירת המסמך. למשל יש מספר אתרים אשר מוכרים מגוון סוגים של חוזים מוכנים בטווח מחירים שבין 175 ש"ח ל-500 ש"ח.

למה יש אנשים מעדיפים לקנות חוזה מוכן? כפי שנרשם לעיל המחיר הזול של חוזה מוכן (טמפלט) נמוך משמעותית לעומת פניה לעורך דין מומחה בתחום, בנוסף חוזה מוכן ניתן לספק באופן מיידי.

למה אנשים פונים לייעוץ וליווי משפטי של עורך דין לצורך הכנת חוזה ולא מסתפקים בחוזה מוכן (הסכם לדוגמא)?

במילים אחרות למה לא כדאי לקנות חוזה מוכן? או מה סיכונים בקניית הסכם מוכן (או שימוש בחוזה לדוגמה) במקום עריכת הסכם על-ידי עורך דין?

למרות שייתכן – אך לא בטוח – ששני הסכמים נערכו על-ידי עורך דין אשר בקיא בתחום (ורצוי לבדוק זאת), רכישת חוזה מוכן (טמפלט או הסכם לדוגמא), אינו מותאם באופן אישי לנסיבות ההתקשרות של הצדדים. הסכם מוכן מראש, עשוי להחסיר נושאים חשובים ובסופו של דבר להסב יותר נזק מתועלת. כפי שהוזכר לעיל, היתרון המרכזי בקניית הסכם מוכן הוא חיסכון כספי, אולם לעיתים רכישת חוזה מוכן יהיה חסר סעיפים או נושאים בעלי חשיבות גבוהה עבור צד להסכם או שניהם. משמעות החיסרון יכולה להתבטא, בין היתר, בחשיפה לתביעות, בגרימת נזק כספי, חיסול ההתקשרות, אובדן קניין רוחני ועוד.

לסיכום, מצד אחד, חוזה לדוגמא (הסכם מוכן) הוא גרסה כללית אשר בדרך כלל, אך לא תמיד, תכיל מספר נקודות מרכזיות אשר מופיעות בחוזים מסוג מסוים ומצד שני חוזה לדוגמא לא לוקח בחשבון את מערכת הנסיבות הספציפית של המתקשרים (למידע נוסף ראו גם חסרונות וסיכונים בקניית הסכם מוכן או בשימוש בחוזה לדוגמא).

מי שהחליט לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בנוגע להכנת החוזה או כתיבת הערות לחוזה, מומלץ לפנות לעורך דין אשר בקיא בסוג ההתקשרות הרלוונטית.

להלן מספר סוגי חוזים נפוצים וחלוקה לתחומי עיסוק של עורך דין:

יוער כי את ענפי המשפט ניתן לחלק לתתי תחומים רבים, באופן כללי יצוין כי ישנם תחומי משפט אשר משלבים נושאי התמחות משיקים, למשל עורכי דין העוסקים בתחום המסחרי בדרך כלל בקיאים גם בתחום דיני החברות והשותפויות, אך לא תמיד ולעיתים גם בעלי ידע או בקיאות בתחום ההייטק, דוגמא נוספת היא עורך דין לענייני מקרקעין המלווה פרויקטים של תמ"א בדרך כלל הגיע לתחום לאחר שצבר ניסיון בעסקאות מקרקעין פשוטות יותר (כגון רכישת דירות מקבלנים או עסקאות יד שניה למכירת נכסים למגורים).

חברות, מסחרי והייטק – הסכם מייסדים, הסכם שותפות, הסכם בעלי מניות, הסכם רכישה או מכירה של טובין או מטלטלין (למשל הסכם מכירת רכב), הסכם שיתוף פעולה, חוזה ייעוץ, תקנונים ומדיניות פטריות, חוזה סוכנות, הסכם שיווק, הסכם קידום אתרים, הסכם ייצור, הסכם הלוואה (כגון הסכם הלוואת בעלים, הסכם הלוואה בין חברים וכו'), הסכם התקשרות עם לקוחות, הסכם מימון, חוזה הפצה, הסכמי רישיון וקניין רוחני, חוזה פיתוח תוכנה, חוזי שיווק, חוזה הלוואה המירה, הסכם לרכישת מניות, הסכם למכירת מניות, חוזה השקעה, הסכם למכירה ורכישת חברות ועסקים, הסכם רכישת פעילות, חוזה עם אולם אירועים, הסכם למכירת עסקים וחברות, הסכם מיזוג, חוזה זיכיון, הסכם פשרה, חוזה תיווך, הסכם פירוק שותפויות או חברות, חוזה סודיות, חוזה אי תחרות, חוזה אופציות והעסקה, חוזה למתן חסות, חוזי רכש ואספקה, הסכמי שעבודים, חוזים ועוד.
- לייעוץ וייצוג בנוגע להסכמים ועסקאות יש לפנות לעורך דין חברות.
דיני עבודה – חוזה עבודה, הסכם הפסקת עבודה, חוזה קבלנות (פרילאנסר), הסכם סודיות ואי תחרות, כתב סילוק וכתבי וויתור, הסכם אופציות, תוכנית אופציות, הסכמים קיבוציים, תקנונים, הסכם פשרה ועוד.
- לייעוץ וייצוג בנוגע להסכמים ועסקאות יש לפנות לעורך דין לדיני עבודה.
דיני משפחה וירושה – הסכם ממון, הסכם ידועים בציבור, הסכם חיים משותפים, הסכם גירושים, הסכם פירוד, הסכם מתנה, הסדרי ראיה ומשמרות, הסכם הלוואה במשפחה, הסכם בין יורשים, הסכם חלוקת עיזבון ועוד.
- לייעוץ וייצוג בנוגע להסכמים ועסקאות יש לפנות לעורך דין לענייני משפחה.
מקרקעין – הסכם לרכישה או מכירה של נכסים פרטיים (לרבות רכישת דירה מעזבון, דירה מכונס נכסים, רכישת דירה מגורם פרטי, דירה מקבלן ועוד), הסכם קניה ומכירה של נכסים מסחריים (לרבות, מחסנים, מפעלים, אולמות, משרדים, חנויות, מגרשים ועוד), הסכמי שכירות (חוזה שכירות לעסק, חוזה השכרת דירה, השכרת מחסן, השכרת חנות, השכרת משרד ועוד), הסכמי התקשרות מול אדריכלים, קבלנים ויועצים אחרים, הסכמי פירוק מקרקעין, הסכמי שיתוף מקרקעין, הסכמי קומבינציה, הסכמי תמ"א, חוזה תיווך מקרקעין, הסכמי חלוקת זכויות ועוד.
- לייעוץ וייצוג בנוגע להסכמים ועסקאות יש לפנות לעורך דין לענייני נדל"ן.

לצורך כתיבת חוזה או ביצוע שינויים בחוזה קיים, מומלץ לא להסתמך על הסכם לדוגמא, אלא לפנות לעורך דין מומחה בתחום הרלוונטי.

הקמת חברה בחו"ל – שיקולים מרכזיים

האם כדאי להקים חברה בחו"ל? האם עדיף לפתוח חברה בארץ? איך להקים חברה בחו"ל?

להלן מספר נקודות חשוב להכיר ולשקול לפני הקמת חברה בחו"ל.

האם כדאי לפתוח חברה בחו"ל?

יודגש כי זוהי רשימה קצרה וחלקית בלבד, לצורך קבלת מענה מלא ומקיף חשוב להתייעץ עם עו"ד ורו"ח (לאור שיקולי המיסוי הרבים המעורבים בהחלטה על הקמת חברה במדינה זרה) מנוסים בתחום החברות.

ישנן סיבות שונות שמניעות אנשים לפתוח חברות במדינות זרות. להלן מספר שיקולים נפוצים לפתיחת חברות בחו"ל:

גיוס הון ושיתופי פעולה – קל יותר לגייס כספים או לבצע שיתופי פעולה עסקיים אם הקמת החברה תעשה במדינה זרה – פעמים רבות משקיעים זרים וחברות זרות יעדיפו להשקיע בחברה שנמצאת במדינתם, הפועלת על פי החוקים והרגולציה המוכרת להם. כך גם לא מעט חברות "מרגישות" נוח יותר לעשות עסקים עם חברות מקומיות. אולם ישנם אפיקי מימון שעשויים להיחסם עקב הקמת החברה במדינה זרה, למשל ישנם אפיקי מימון של הרשות לחדשנות המתאפשרות רק לחברות ישראליות (ראו למשל מידע על תוכנית תנופה).
מיסוי ועלויות תפעול – ישנן מדינות בהן מס החברות, אגרות ועלויות תפעול שוטפות עשויות להיות זולות יותר, זו הסיבה שלא מעט יזמים בוחרים לנהל את החברה במדינות זרות. אולם חשוב לציין כי לעיתים גם אם החברה ממוקמת במדינה זרה בעלי המניות בה ולעיתים גם החברה עשויים לחוב בחובות המס של המדינה בה הם פועלים או בה הם מתגוררים.
יתרונות רגולציה – לעיתים הקמת חברה במדינה זרה היא אינטרס של היזמים והשותפים העסקיים של החברה; כך למשל במדינות מסוימות חברה נהנית מגמישות עסקית ופחות כפופה לרגולציה בנושאים ספציפיים.
הקמת חברה במדינה זרה תלוית תחום פעילות ושוק – ישנן פעילות ושווקים שעבורן כדאי ולעיתים חובה לפתוח חברה במדינה בחו"ל (למשל המעוניינים לעשות עסקים בסין כפופים למגבלות רגולציה נוקשות). כמו כן כאשר עיקר הפעילות העסקית (לקוחות או עובדים או נותני שירותים של החברה) הוא באזור מסוים לעיתים רצוי לפתוח את החברה במדינה זרה.
אנונימיות – לא מעט מייסדים בחורים באפיק של הקמת חברה במדינה זרה בכדי לשמור על אנונימיות, אגב הרישום וההקמה של החברה פעמים רבות נרשמים כבעלי מניות ו/או כנושאי משרה צדדי ג' (למשל חברות נאמנויות) שנרשמות כבעלי הזכויות והחובות בחברה.

דגשים לפני הקמת חברה בחו"ל

פתיחת חברה בחו"ל טומנת לא מעט סיכונים, מעבר לעלויות הקמה שבדרך כלל יקרות יותר, בהשוואה לפתיחת חברה במדינה שבה אתם מתגוררים, לרוב כי דרוש מעורבות של אנשי מקצוע במדינות זרות (כגון רו"ח או עו"ד); מי שמקים חברה בחו"ל כפוף לסיכונים נוספים, למשל חובות דיווח לרשויות המס ועוד. מטעמים אלו ואחרים לפני קבלת ההחלטה על פתיחת חברה בחו"ל חשוב לבחון היטב באמצעות עו"ד ורו"ח מיומנים ומנוסים את היתרונות מול החסרונות הכורכים בכך ובכלל זה את ההיבטים השונים המשפיעים על בחירת מקום הקמת החברה (מקום ההתאגדות) להלן מספר שיקולים שחשוב לבחון – סוג החברה, פעילותה, העלויות הכרוכות בניהול השוטף של החברה במדינה זרה, הרגולציה שחלה על החברה, בעלי מניותיה ומפעילה, חשיפת המס הכרוכה בניהול החברה במדינה זרה ועוד.

איך להקים חברה בחו"ל? התשובה משתנה בהתאם למדינה בה בכוונתם לפתוח חברה, סוג החברה שבכוונתכם לפתוח, מספר בעלי המניות המחזיקים את בהון המניות של החברה ועוד. פעמים רבות מסמכים שנלווים לפתיחת חברה הם פרטי בעלי מניות או נהנים, בצירוף כתובת ומספרי זיהוי, כתובת של החברה, מספר מניות וסוג מניות, תחום פעילות, היקף אחריות ועוד ועוד. לרוב פתיחת החברה כרוך גם בפתיחת חשבון בנק לחברה וכן פתיחת תיקים ברשויות ועוד.

למידע נוסף בנושא הקמת חברות בישראל ופתיחת חשבונות בנק ראו – הקמת חברה (למידע על פתיחת חברה בהילך מזורז באינטרנט ראו פתיחת חברה באינטרנט); פתיחת חשבון בנק לחברה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.

פתיחת שותפות – סעיפים מפקודת השותפויות

פתיחת שותפות עסקית

להן מספר סעיפים בולטים מפקודת השותפויות בנוגע לפתיחת שותפות. יצוין כי זוהי רשימה קצרה וחלקית בלבד, יש לעיין בה לצד יתר הוראות פקודת השותפויות ובהתאם לפסקי הדין בתחום.

הערה מקדמית – לפני רישום שותפות או הקמת שותפות יש להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום (למידע נוסף בנושא ראו שותפות עסקית וכן ראו גם חוזה שותפות עסקית) כמו כן חשוב להבחין בין שותפות לפי פקודת השותפויות לבין שותפות של בעלי מניות בחברה (למידע נוסף בנושא ראו יתרונות וחסרונות בפתיחת חברה וכן התקשרות השותפים בהסכם מייסדים).

מהי שותפות? "שותפות" – חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות (הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק (כל משלח יד שמותר לעסוק בו) לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר).

מיהו שותף בשותפות? "שותף" – כל מי שהתקשר עם זולתו בקשרי שותפות. למידע נוסף יש לעיין בפקודת השותפויות.

מה ההבדל בין שותף מוגבל לשותף כללי בשותפות לפי פקודת השותפויות?

"שותף מוגבל" – מי שהכניס לשותפות בשעת ההתקשרות הון, בכסף או בנכס שהוערך בסכום מפורש, על מנת שלא יהא אחראי לחיוביה של השותפות למעלה מן הסכום שהכניס כאמור; "שותף כללי" – שותף שאינו שותף מוגבל.

למידע מקיף בנושא שותפויות יש לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום השותפויות (ייעוץ משפטי לשותפויות וחברות).

כמה שותפים יש בשותפות? סעיף 3-3א לפקודת השותפויות קובע: מספר השותפים הכלליים בשותפות לא יעלה על עשרים. אולם למרות האמור: (1) שותפות של עורכי דין או של רואי חשבון לשם עיסוק במקצועם, יכול שיהיו בה יותר מעשרים חברים; (2) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להחיל את הוראות פסקה (1) על שותפויות אחרות של בעלי מקצוע מסוימים לשם עיסוק במקצועם, ורשאי הוא לקבוע את המספר המרבי של החברים בשותפויות כאמור.

האם חובה לרשום שותפות? לפי סעיפים 4-6 לפקודת השותפויות: שותפות שנתכוננה לשם ניהול עסק, חייבת ברישום לפי הוראות פקודה זו תוך חודש מן היום שנתכוננה; להוציא שותפות בין חקלאים לשם מיזם משותף בקשר עם עיבוד אדמה. שותפות שאינה חייבת ברישום רשאית להירשם כשותפות לפי פקודה זו, אם ביקשו זאת שותפיה, ואם נרשמה תחול עליה פקודת השותפויות. לפי פקודת השותפויות שותפות החייבת ברישום ולא נרשמה כדין, דינו של כל שותף – קנס 15 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה; אולם אי-רישומה של שותפות לא ישפיע בשיקול אם השותפות קיימת ואם לאו.

איך רושמים שותפות? סעיף 7 לפקודת השותפויות קובע: רישומה של שותפות יהיה במשלוח הודעה לרשם, חתומה בידי השותפים ומכילה פרטים אלה: 1) שם השותפות (השם שבו מנהלת שותפות את עסקיה); 2) מהות העסק דרך כלל; 3) מקומו הראשי של העסק; 4) שמו המלא, מענו והגדרו של כל שותף; 5) שמותיהם של השותפים המורשים לנהל את עניני השותפות ולחתום בשמה, זולת אם כולם מורשים לכך; 6) תקופת קיומה של השותפות, אם נקבעה לה תקופה, ויום תחילתה.

בנוסף אסור לרשום שותפות בשם המכיל את המילים הבאות: (1) המלים "בערבון מוגבל" או "בע"מ"; 2) שם או תואר שיש בו כדי לרמז על חסות המדינה או על קשר עם הממשלה; 3) המלים "בנק" או "בנקאות" או "לשכת המסחר" או כל חיקוי להן, אלא אם נתקבלה על כך תחילה רשות מאת שר המשפטים. בנוסף לא תירשם שותפות בשם שבו רשומה כבר בישראל חברה או שותפות קיימת או בשם דומה לשמה עד כדי להטעות, אלא אם אותה חברה או שותפות עומדת בפירוק והודיעה, בדרך שדרש הרשם, על הסכמתה לנטילת שמה.

שותפות רשאית, באישור הרשם, לשנות את שמה. שינוי שמה של שותפות אינו משפיע על שום זכות או התחייבות ואינו פוגם בשום הליך משפטי שלה או נגדה.

סירוב לרשום שותפות: לפי סעיף 11 לפקודת השותפויות היה רשם השותפויות סבור, ששותפות מבקשת ליטול לה שם למטרה לא כשרה או לענין של מרמה, רשאי הוא לסרב לרשמה באותו שם.

חובת רישום שינויים בשותפות – סעיף 9 לפקודת השותפויות: אם תוך תקופת השותפות חל שינוי באחד הדברים שחובה לרשמם לפי הוראות סעיף 7 לפקודת השותפויות, תישלח לרשם בדואר או תימסר לידו, תוך שבעה ימים, הודעה חתומה בידי השותפות ובה תפורש מהות השינוי. הופרה של סעיף זה, דינו של כל שותף, למעט שותפים מוגבלים – קנס 15 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה.

רישום שותפות מוגבלת

איך רושמים שותפות מוגבלת? לפי סעיף 58 ו-61 לפקודת השותפויות: רישומה של שותפות מוגבלת יהיה במשלוח הודעה בדואר לרשם או במסירתה לו כשהיא חתומה בידי השותפים ומכילה, בנוסף על הפרטים הנדרשים משותפות רגילה, הודעה שהשותפות היא מוגבלת, ופרטים על כל שותף מוגבל ועל הסכום שהכניס ואם שולם במזומנים או בדרך אחרת. שותפות מוגבלת תתכונן על פי הסכם בכתב (להלן – תקנות השותפות). עם כל בקשה לרישום שותפות מוגבלת יש למסור לרשם השותפויות, או לשלוח אליו בדואר, עותק של תקנות השותפות. הרשם יגיש את תקנות השותפות לשר המשפטים והוא רשאי, לפי שיקול דעתו המוחלט, להתיר את הרישום או לסרב. משנתקבל היתר שר המשפטים לרישום השותפות יודיע הרשם על כך לשותפות, ירשום את התקנות וישמור אותן אצלו. שותפות מוגבלת לא תתחיל בעסקיה לפני שקיבלה מן הרשם הודעה ששר המשפטים התיר את רישומה.

רישום שינויים בשותפות מוגבלת: לפי סעיף 59 לפקודת השותפויות: חל בתקופת קיומה של שותפות מוגבלת שינוי בסכום שהכניס שותף מוגבל, או בחבותו של שותף מחמת שנהפך משותף כללי לשותף מוגבל או להפך – תישלח לרשם בדואר או תימסר לו, תוך שבעה ימים לאחר השינוי, הודעה על כך חתומה ביד השותפות המפרשת את מהות השינוי. הופרה הוראת סעיף זה, דינו של כל שותף כללי – קנס 15 לירות לכל יום שבו נמשכה העבירה.

פירוק שותפות

האם כשמקמים שותפות צריך לחשוב על איך היא תפורק (איך השותפות תיסגר והשותפים ייפרדו?). בתמצית כן, מומלץ לחשוב על כך מראש. פירוק מעורר שאלות עסקיות ומשפטיות רבות לכן חשוב להיעזר בעו"ד מיומן בתחום לצורך ניהול הליך הפירוק או התמודדות עם הקשיים שמתעוררים אגב סיום יחסי השותפות: למשל איך ניתן לפרק שותפות? מה זכויות השותפים בפירוק שותפות? מה החובות של השותפים? כפי שהוזכר הנושא מוסדר בין היתר בהסכם בין השותפים (אך לא תמיד) וכן יש התייחסות לפירוק גם בהוראות פקודת השותפויות.

למה כדאי לחשוב על הפירוק בתחילת הדרך? יש הרבה סיבות ובעיקר להתכונן מראש למצבים ולדעת מה צפוי לך בעתיד, להלן מספר דוגמאות: פעמים רבות השותפים מחליטים לסיים את השותפות ולפרקה; לעיתים הפירוק הוא תוצר של משבר שלא ניתן לרפא בין אם מדובר בסכסוך עסקי בין שותפים, משבר פיננסי אליו נקלעה השותפות או סיבות אחרות. הליך הפירוק עשוי להיות מורכב, במיוחד, כשהפירוק נובע מהעדר הסכמה או עקב קשיים עסקיים או כספיים. פעמים רבות מחליטים השותפים בהסכמה על פירוק (הסכמה זו עשויה להיות מעוגנת מראש בהסכם בין השותפים ולעיתים נערך הסכם פירוק לשותפות).

לפני הקמת שותפות או לצורך בחינת יחסי שותפות או השלכות הנובעות מסיום יחסי שותפות יש להתייעץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בתחום.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

רכישת עסק – בדיקות חשובות

מה חשוב לבדוק לפני רכישת עסק? מתי לחתום על הסכם הרכישה? עם מי להתייעץ לפני רכישת עסק?

בהנחה שאיתרתם את סוג העסק שהנכם מעוניינים לרכוש למשל – בכוונתם לקנות חברה פרטית בע"מ או שותפות או עסק של אדם אחד, חשוב לבצע מספר בדיקות מקיפות לפני התקשרות בהסכם לרכישת עסק והעברת הכספים לצד השני.

מתי לחתום על הסכם לרכישת עסק? בהסכם הרכישה מומלץ להתקשר רק לאחר ביצוע הבדיקות המשפטיות והעסקיות בנוגע לעסק ולאחר הערכה מבוקרת של הסיכונים והסיכויים הטמונים בעסקה. הערכת הסיכונים תלויה בין השאר, בהעדפות הצדדים, מידת הסיכון שהם מוכנים ליטול על עצמם ובמטרות הרכישה.

זה המקום להזהיר גם את מי שפחות מנוסה ברכישת חברות, חתימה על זכרון דברים (מזכר הבנות) ללא ייעוץ משפטי, עשויה להסב לכם נזק רב, ולכן גם אם מדובר בעסקה טובה, שעשויה לחלוף אם לא תחתמו על זכרון דברים, לפני החתימה חשוב להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (עורך דין חברות).

למה חשוב לבצע בדיקות באופן יסודי על-ידי אנשי מקצוע – עו"ד ורו"ח ויועצים נוספים – לפני התקשרות בהסכם רכישה?

בקצרה, רכישת עסק ללא ליווי מקצועי עלול להביא לחיסול השקעתכם הכספית ואף לחשוף אתכם להליכים משפטיים ארוכים ויקרים, למשל אתם כקונים עלולים לגלות שהעסק נמצא בחובות גדולים או בתביעות או שהוא מנהל פעילות לא חוקית ועוד ועוד.

אילו בדיקות מומלץ לבצע לפני רכישת עסק?

באופן כללי את הבדיקות ניתן לחלק לשני סוגים מרכזיים – בדיקות משפטיות ובדיקות עסקיות (בדיקות נאותות) – בדיקות אלו מקיפות נושאים רבים והן גם משתנות ממקרה למקרה, למשל העדפות הצדדים והסיכונים שהם מוכנים ליטול על עצמם. לכן את האמור ברשימה קצרה זו חשוב לקחת בערבון מוגבל.

לפני רכישה של עסק מומלץ לבצע את הבדיקות בעזרתם של אנשי מקצוע בקיאים בתחום (עורכי דין ורואה חשבון) אשר מלווים כדרך קבע עסקאות מסוג זה.

אומנם העזרות באיש מקצוע כרוכה בהוצאות כספיות נוספת, וכידוע אף אחד לא אוהב להגדיל את הוצאותיו, אבל מבחינת עלות תועלת – ללא ספק מדובר במחי נמוך ביחס לנזק הפוטנציאלי הטמון בהתקשרות ללא ליווי מקצועי (תלוי כמובן בהיקף השירותים שאתם צורכים). למשל מצב בו הרוכש מגלה שגילה את העסק עם חובות גדולים או ללא נכסים או זכויות שהתחייבו בפניו, או מוכר שלא קיבל את מלוא כספי התמורה בעד מכירת עסקיו וכיו"ב.

בדיקות חשובות לרוכשים עסקים: להלן מספר בדיקות שחשוב לעשות לפני רכישה של עסק קיים וחתימה על הסכם רכישה (למידע נוסף בנושא רכישת חברות ובדיקות נלוות ראו רכישת חברה):

הכנת תוכנית עסקית – מה תכלית רכישת העסק? לטובת איזו מטרה? מה הפוטנציאל שניתן לממש בעקבות הרכישה? כחלק מהבדיקות המקיפות (שחלקן מפורטות להלן) הרוכש בדרך כלל מכוון לעסקה ממניעים מוגדרים מראש, כחלק מתוכנית עסקית מקיפה יותר (למידע נוסף ראו כתיבת תוכנית עסקית).
יכולת מימון של עסקת הרכישה – איך בכוונתכם לממן את רכישת העסק? האם באמצעות הון עצמי, הלוואה ממקור חוצני? שעבוד נכסים ונטילת משכנתאות? חשוב לבדוק מראש את מידת הנזילות שלכם והיכולת שלכם לגייס את הסכום הדרוש לביצוע העסקה.
פעילות עסקית – חשוב לאסוף כמה שיותר מידע על הפעילות העסקית של העסק הנרכש; הנה כמה פרמטרים שמומלץ לשים אליהם לב: האם מדובר בעסק עונתי? מה מחזור ההכנסות השנתי של העסק, חשוב לבדוק האם העסק במגמת צמיחה או דעיכה, מומלץ לבדוק מי סוג הלוקחות של העסק, האם מדובר בלקוחות מזדמנים או קבועים, כמו כן מי הלקוחות המשמעותיים של העסק האם לקוחות אלו עתידים להישאר בעסק לאחר רכישתו? מה מידת התלות של העסק בצוות המקצועי או בבעלים של העסק?
התחייבויות והסכמים של העסק עם צדדי ג' – עורכי דין שמלווים את הפן המשפטי הכרוך בהתקשרות בהסכם לרכישת עסק, בוחנים את מכלול ההסכמים של העסק הנרכש מהם ניתן ללמוד לא רק על החשיפות והסיכונים הטמונים בהסכמים אלו אלא גם היבטים עסקיים חשובים לעתיד העסק ולכדאיות רכישתו. מהסכמים של החברה ניתן ללמוד הרבה על הזכויות, החובות והתחייבויות של החברה. מעיון בחוזים של העסק נלמדות, בין היתר, ההתחייבות של העסק כלפי לקוחות? מה התוקף של ההסכמים? מה מערכת היחסים של העסק עם ספקים? מפיצים? סוכנים? עובדים? וצדדי ג' אחרים? עד כמה העסק תלוי בצדדי ג'?
הליכים משפטיים ותביעות – האם כנגד החברה הוגשו תביעות או מתנהלים הליכים משפטיים כלשהם? למשל תביעות של עובדים, ספקים, לקוחות או צדדי ג' אחרים. במסגרת הערכת סיכון זו על הרוכש להבין מה עומד בבסיס התביעות, מה היקף החשיפה הנלווה להן.
נכסים וזכויות של העסק או החברה – מה הנכסים העיקריים של החברה ואילו נכסים הם קריטיים לניהול הפעילות העסקית השוטפת (נכסי מקרקעין, פטנטים, סימני מסחר, סודות מסחריים, וכיו"ב)? האם העסק הוא הבעלים היחיד של הקניין? האם נכסיה במצב תקין? מה רשימת הציוד הנרכשת יחד עם העסק?
הסכם רכישת עסק – חשוב להחליט על מבנה ההתקשרות כבר בשלבים הראשוניים, כל עסקה בנויה באופן שונה, לפי הצרכים והמגבלות של הצדדים, המלצה על אופן ההתקשרות מומלץ לקבל מעורך דין. בהנחה שהוחלט על רכישת הפעילות העסקית, יש להגדיר היטב את תנאי התשלום, בטוחות, תנאים לביטול התקשרות, האם לעסק יש רישיונות או היתרים והאם אלו בתוקף? האם לעסק יש חוזה שכירות בתוקף? פיצוי מוסכם ועוד ועוד, כמו כן יש להגדיר את הפריטים הנרכשים מהעסק – מה הקניין הפיזי ומה הקניין הרוחני הנרכש? בציוד, מוניטין, קוד פיתוח, מלאי, מוצרים אחרים ועוד.
שווי העסק ומצבו הפיננסי – מחיר העסק הוא רכיב קריטי בכל עסקה, לעיתים מחירו התחלתי של העסק שונה מהמחיר שרוכש מוכן לשלם עבור העסק לאחר ביצוע מספר בדיקות, בכל אופן את מלאכת בדיקת המחיר יש להפקיד בידי גורם מקצועי – חברות להערכת שווי, על-מנת לעמוד על כדאיות ההתקשרות. על-מנת לקבוע את השווי מתבצעות הערות פיננסיות במסגרתן מתברר, בין היתר, מהו מצבו הכספי של העסק? סך כל ההוצאות של העסק -עלויות קבועות ומשתנות? מה גובה האשראי שהוקצה לעסק? האם ישנן הלוואות פתוחות ומהם תנאי ההלוואות? בדיקות אלו ואחרות יש להפקיד בידי רו"ח ו/או יועץ עסקי מתאים, יועצים כלכליים אלו יבקרו את דוחותיו הכספיים של העסק לרבות דוחות ביניים, דוחות רווח והפסד, דיווחים לרשויות, מאזנים של העסק ודוחות כספיים מבוקרים של העסק ועוד.
מקורות מימון לעסקת הרכישה – איך בכוונתכם לרכוש את העסק או החברה? האם ברשותכם כל ההון הדרוש לביצוע עסקת הרכישה? האם אתם מתכוונים לקחת הלוואה בנקאית? או הלוואה מגוף ציבורי אחר? מה תנאי הלוואה והריביות? האם בכוונתכם לקחת הלוואה מגורם פרטי? טרם נטילת הלוואה מגוף פרטי או מוסדי מומלץ להתקשר בהסכם הלוואה. לפני רכישת עסק חשוב לברר את עלויות המימון של העסקה, שכן אלו עשויות להשפיע על כדאיות ההתקשרות.
האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חוזה השקעה

טרם התקשרות בחוזה השקעה בחברה או כתיבת הערות לחוזה השקעה יש להתייעץ עם עורך דין המלווה עסקאות השקעה (עורך דין לסטארטאפ או עורך דין לחברות).

אם הגיע הרגע שהחלטתם להשקיע בעסק חדש או קיים, בסטארטאפ או בחברת נדל"ן, חשוב להכיר מראש את הסיכונים הכרוכים בהתקשרות ולדעת איך נראה חוזה השקעה. פעמים רבות משקיעים נוהגים לבצע בדיקת נאותות (במסגרתה ללמוד על הסיכונים והסיכויים של החברה) לפני התקשרות בהסכם השקעה או חתימה על הסכם עקרונות.

מה זה חוזה השקעה?

בקצרה, הסכם בין משקיע או מספר משקיעים לבין חברה או יזם או יזמים, במסגרתו מתחייב המשקיע להשקיע סכום כסף בעבור ניירות ערך של החברה, בדרך כלל מניות.

חוזי השקעה נפוצים מאוד בקרב סטארטאפים אשר שואפים לקדם את פיתוח המוצרים ו/או השירותים שלהם באמצעות גיוס הון ממקור חיצוני. בחברות סרטארטאפ השקעות ראשוניות בדרך כלל נעשות על-ידי אנג'לים, לעיתים מיזמים מעדיפים לפנות לגיוס הון ראשוני באמצעות פלטפורמה של מימון המונים או באמצעות אחד מהמסלולים של הרשות לחדשנות טכנולוגית כגון תוכנית תנופה.

מה כולל חוזה השקעה? חוזה ההשקעה כולל מספר הוראות לרבות – סכום ההשקעה ושלבי העברת הכספים מהמשקיע לחברה, שימוש בכספי ההשקעה, כמות המניות שתוענק למשקיע במסגרת עסקת ההשקעה, הצהרות ומצגים של הצדדים, התחייבות לשמירה על סודיות ואי תחרות, תנאים והוראות בנוגע לזכויות סירוב ראשונים, זכויות וטו, מנגנוני אנטי דילול, תנאים לקבלת החלטות בחברה, זכויות עודפות בפירוק, כינוס אסיפות ועוד ועוד.

למשקיעים ולסטארטאפים – לפני התקשרות בהסכם השקעה, חוזה הלוואה המירה או מכשיר משפטי אחר לגיוס הון, חשוב לקבל ייעוץ והכוונה מאנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בתחום, שיוכלו לסייע לכם לזהות את המכשולים הרבים הנלווים להתקשרויות עסקיות אלו, ולהיכנס למערכת היחסים עם הצד השני כשלרשותכם הגנה משפטית טובה יותר.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.