איך נקבע המחיר לאולם אירועים – למה לשים לב?

מה המחיר שיש לשלם לאולם או לגן אירועים עבור האירוע? ואיך נקבע המחיר? 

פעמים רבות המחיר לאולם נקבע לפי מספר המוזמנים לאירוע (בדרך כלל שהאולם או גן האירועים אחראי גם על הקייטרינג), החישוב הנפוץ הוא מחיר לכל אורח, כאשר רוב האולמות דורשים התחייבות לכמות מינימלית של מוזמנים (בדר"כ לפי גודל האולם ואלטרנטיבות נוספות שיש לאולמות).

דוגמה להצעות מחיר מטעם אולמות – למשל עד 200 אנשים המחיר שישולם עבור כל אורח  הוא 400 ש"ח לאדם;  במידה ויגיעו לאירוע לפחות 400 אורחים המחיר שישולם עבור כל אורח הוא 300 ש"ח לאדם.

למה לכדאי לשים לב כשבחונים את המחיר שיש לשלם לאולם האירועים? להלן מספר נקודות שכדאי לקחת בחשבון:

• מה כולל המחיר שמשולם לאולם? רוב המקומות מציגים את האוכל והשתיה כרכיב העלות העיקרי, בפועל המחיר וכלל את כל העלויות הישירות והעקיפות שיש לאולם (אנשי הצוות מטעם האולם שיהיו באירוע, רישיון עסק, ביטוח, עלויות שכירות, תשלומי מיסים, תחזוקת ציוד, רכישת ציוד, תשלומי חשמל, מים וכל יתר עלויות התפעול והתחזוקה).
• המחיר למנה באולם או בגן אירועים – אוכל ושתיה: אוכל – כוונה היא, בדרך כלל, למנות ראשונות, עיקריות וקינוחים. אבל בתוך קבוצות אלו התפריט תמיד יכול להיות עשיר יותר או פחות ובהתאם המחיר עולה או יורד. בנוסף בשנים האחרונות נפוץ מאוד בחתונת תרבות של ארוחת "אפטר פרטי" בעצם ארוחה נוספת שמגיעה אחרי הקינוחים. אותה ארוחה כרוכה בתשלום נוסף מה ששוב מייקר את המחיר. אלכוהול ושתיה – אלכוהול הוא עוד רכיב בולט בחתונות, וגם העלות שלו לא כל-כך נמוכה – שוב תלוי בכמות ובתפריט השתייה. רוב אולמות או גני האירועים מציעים תפריט אלכוהול בסיסי, כאשר המחיר כבר מגולם במחיר לאורח (או במחיר למנה). זוגות רבים חפצים לשדרג את תפריט האלכוהול, שתי האפשרויות הנפוצות הן הגדלת היצע המשקאות דרך אולם האירועים או לקנות בעצמכם (לעיתים יש מגבלות כשרות בנוגע להבאת משקאות מבחוץ). שוב כל אחת מהאופציות כרוכה בעלויות נוספות. ולכן רצוי לבדוק את שתי האפשרויות.

• מערכת הגברה – בהרבה מקומות מערכת ההגברה נכללת במסגרת המחיר, לעיתם לא וזו. חשוב לקחת זאת בחשבון במסגרת המחיר הכולל שאתם עתידים לשלם לאולם.
• בריכה – יש לא מעט גני אירועים המציעים גם ברכיה כחלק מחווית האירוע. הבריכה לעיתים מוגדרת באופן נפרד מיתר רכיבי העלות והיא כוללת גם מציל. לבריכה פעמים רבות ניתן להוסיף רכיבים נוספים, לעיתים בעלות נוספות.

• אורחים – מי נחשב לאורח שנספר על-ידי אולם האירועים? חשוב להגדיר מיהו אורח לצורך חישוב כמות המוזמנים. בדרך כלל אולמות אירועים קובעים גיל מינימלי שמתחתיו אותם מוזמנים לא נחשבים לאורחים; למשל אורח הוא מי שמלאו לו 12. הערה חשובה – מומלץ מאוד לספור בעצמכם את כמות המוזמנים שהגיעו בפועל לאולם.

• האם האולם מספק לכם דברים נוספים שכוללים במחיר? יש אולמות אירועים שמציעים למתעניינים כחלק מהמחיר שיש לשלם לאולם גם חבילות שכוללות צלם, דיג'י, הזמנות לאירוע, שירותי עיצוב לאולם ואטרקציות נוספות. שלא תתבלבלו  כל תוספת כזו לא נעשית מרצון טוב של האולם – אלא היא כרוכה בעלות לאולם, עלות זו האולם מגלגל אליכם – המזמנים.

לא התקשרות עם אולם או גם אירועים מומלץ לבצע סקר שוק – לבדוק ולהשוות מספר חלופות. כמו כן לפני חתימה על הסכם עם גן אירועים או אולם אירועים מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

 

דמי תיווך

דמי תיווך (עמלת תיווך)

דמי תיווך מועברים למתווך עבור שירותיו (השירותים משתנים לפי סוג העסקה) סיכום הצדדים והוראות הדין. פעמים דמי התיווך או עמלת התיווך היא כספית, אך לא בהכרח והכל בכפוף להוראות הדין.

דמי תיווך בעסקאות מקרקעין

דמי תיווך שכיחים במיוחד בעסקאות מקרקעין, על דמי תיווך של עסקאות אלו חל חוק המתווכים, המסדיר את נושא תיווך עסקאות מקרקעין וכן התנאים לקבלת דמי התיווך.

בתמצית יצוין כי דמי תיווך מהווים את התמורה המשולמת למתווך מקרקעין כנגד שירותיו להתקשרות של הצדדים בעסקת מקרקעין.

מתי מתווך מקרקעין זכאי לדמי תיווך בגין שירותי? המתווך נדרש להיות בעל רישיון תיווך בתוקף בהתאם לחוק המתווכים (או שזכאי לפטור זמני בהתאם להוראות החוק) כן על מהתווך למלא אחר הוראות סעיף 9 לחוק המתווכים (שעיקרה- חתימת הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך במקרקעין  וכן על המתווך להיות הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב למידע מקיף יש לעיין בחוק המתווכים ולהתייעץ עם עו"ד).

לפי תקנות המתווכים על הזמנה בכתב של המתווך נדרשת לכלול את הפרטים הבאים (1) שמות, כתובות ומספרי זיהוי של מתווך ושל הלקוח; (2) סוג העיסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון: "שכירות", "מכירה"; (3)  תיאור הנכס נושא פעולת התיווך; (4) מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב; (5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר – לפי אחד מאלה – כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975.

למידע נוסף בנוגע להסכמי תיווך במקרקעין ראו – חוזה תיווך מקרקעין.

 

מה גובה דמי התיווך המקובלים בעסקאות מקרקעין?

דמי תיווך משתנים מעסקה לעסקה וממתווך אחד לאחר והכל בהתאם להסכמות הצדדים וכוח המיקוח שלהם. דמי התיווך בעסקאות קניה ומכירה של דירות או בתים למגורים שונים מדמי תיווך של חנויות ומשרדים ו/או מדמי תיווך של קרקעות להקמת פרויקטים מסחריים ו/או מדמי תיווך בעבור פרויקטים של התחדשות עירונית.

מה דמי התווך המקובלים בעסקאות קניה ומכירה של נכסים למגורים פעמים רבות דמי התיווך נעים בין 0-2%.

מה דמי התיווך המקובלים בעסקאות שכירות למגורים ולעסקים? דמי התיווך בעסקאות שכירות למגורים מגיעים לכדי חודש שכירות באזורי ביקוש שיא כגון בעיר תל-אביב.

טרם התקשרות בחוזה תיווך ביחס לעסקאות מקרקעין רצוי להתייעץ עם עו"ד למקרקעין.

דמי תיווך בעסקאות מסחריות שאינן מקרקעין

מה דמי התיווך בעסקאות מסחריות? כפי שצוין לעיל, דמי התיווך נגזרים בהתאם להסכמות הצדדים, כוח המיקוח שלהם וכדאיות העסקה. אולם בתיווך עסקאות מסחריות (שאינן מקרקעין) פעמים רבות הטווח של דמי התיווך רחב יותר.

מה נחשב לתיווך של עסקאות מסחריות? להלן מספר דוגמאות – תיווך עסקאות לרכישה או מכירה של חברות, תיווך עסקאות השקעה בחברות, תיווך עסקאות לשיתוף פעולה ועוד.

מה גובה דמי התיווך המקובלים בשוק בעסקאות מסחריות? דמי תיווך תמיד כפופים למו"מ והסכמה.

מה גובה דמי התיווך המקובל בעסקאות השקעה? דמי תיווך בעסקאות להשקעה נעות פעמים רבות בין 0 ל- 5% מגובה ההשקעה ולעיתים חברות שנעזרות במתווכים (פיינדרס) משלמות לא רק סכומים כספיים הנגזרים מגובה ההשקעה אלא גם חלק מהתמורה (או כולה) משולמת באמצעות ניירות ערך של החברה -אופציות או מניות עד לגובה של 5% מהחזקות בחברה

טרם התקשרות בחוזה תיווך בעסקאות מסחריות מומלץ להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום (עו"ד לחברות).

סיכונים בעסקאות תיווך

יש סיכונים רבים בעסקאות תיווך הן עבור המתווך והן עבור מי שנעזר בשירותי התיווך, בין אם עסקינן בתיווך נכסים או בתיווך עסקאות מסחריות אחרות.

ולכן טרם התקשרות בעסקת תיווך חשוב להצטייד בהסכם תיווך שנערך ע"י עו"ד מיומן בתחום.

מה חשוב לכלול בהסכם התיווך? הסכם התיווך חייב להגדיר את פרטי הצדדים, התמורה המשולמת ותנאי התשלום (בעסקאות תיווך מקרקעין גם פרטים נוספים) וכן מומלץ לכלול בחוזה התיווך גם הוראות נוספות – כגון שמירה על סודיות, תנאים לביטול הסכם, הקצבת שירותי התיווך לתקופה קצובה ועוד ועוד התאם לסוג העסקה ולמטרת ההתקשרות.

סיכונים למתווכים ולנעזרים בשירותי תיווך – בתמצית יצוין כי אי הסדרה נכונה של חוזה התיווך עשויה לחשוף את הצדדים למספר סיכונים למשל לקבלת תמורה נמוכה מזו שהם ציפו או אי קבלת תמורה כלל (עבור המתווכים) או לתשלום סכום כספי או תמורה אחרת גבוה מזו שהם סברו. סיכונים נוספים הקיימים בעסקאות תיווך הן חשיפת מידע רגיש או פגיעה בתדמית (נפוץ בעסקאות מסחריות).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

רכישת עסק – בדיקות חשובות

מה חשוב לבדוק לפני רכישת עסק? מתי לחתום על הסכם הרכישה? עם מי להתייעץ לפני רכישת עסק?

בהנחה שאיתרתם את סוג העסק שהנכם מעוניינים לרכוש למשל – בכוונתם לקנות חברה פרטית בע"מ או שותפות או עסק של אדם אחד, חשוב לבצע מספר בדיקות מקיפות לפני התקשרות בהסכם לרכישת עסק והעברת הכספים לצד השני.

מתי לחתום על הסכם לרכישת עסק? בהסכם הרכישה מומלץ להתקשר רק לאחר ביצוע הבדיקות המשפטיות והעסקיות בנוגע לעסק ולאחר הערכה מבוקרת של הסיכונים והסיכויים הטמונים בעסקה. הערכת הסיכונים תלויה בין השאר, בהעדפות הצדדים, מידת הסיכון שהם מוכנים ליטול על עצמם ובמטרות הרכישה.

זה המקום להזהיר גם את מי שפחות מנוסה ברכישת חברות, חתימה על זכרון דברים (מזכר הבנות) ללא ייעוץ משפטי, עשויה להסב לכם נזק רב, ולכן גם אם מדובר בעסקה טובה, שעשויה לחלוף אם לא תחתמו על זכרון דברים, לפני החתימה חשוב להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (עורך דין חברות).

למה חשוב לבצע בדיקות באופן יסודי על-ידי אנשי מקצוע – עו"ד ורו"ח ויועצים נוספים – לפני התקשרות בהסכם רכישה?

בקצרה, רכישת עסק ללא ליווי מקצועי עלול להביא לחיסול השקעתכם הכספית ואף לחשוף אתכם להליכים משפטיים ארוכים ויקרים, למשל אתם כקונים עלולים לגלות שהעסק נמצא בחובות גדולים או בתביעות או שהוא מנהל פעילות לא חוקית ועוד ועוד.

 

אילו בדיקות מומלץ לבצע לפני רכישת עסק?

באופן כללי את הבדיקות ניתן לחלק לשני סוגים מרכזיים – בדיקות משפטיות ובדיקות עסקיות (בדיקות נאותות) – בדיקות אלו מקיפות נושאים רבים והן גם משתנות ממקרה למקרה, למשל העדפות הצדדים והסיכונים שהם מוכנים ליטול על עצמם. לכן את האמור ברשימה קצרה זו חשוב לקחת בערבון מוגבל.

לפני רכישה של עסק מומלץ לבצע את הבדיקות בעזרתם של אנשי מקצוע בקיאים בתחום (עורכי דין ורואה חשבון) אשר מלווים כדרך קבע עסקאות מסוג זה.

אומנם העזרות באיש מקצוע כרוכה בהוצאות כספיות נוספת, וכידוע אף אחד לא אוהב להגדיל את הוצאותיו, אבל מבחינת עלות תועלת – ללא ספק מדובר במחי נמוך ביחס לנזק הפוטנציאלי הטמון בהתקשרות ללא ליווי מקצועי (תלוי כמובן בהיקף השירותים שאתם צורכים). למשל מצב בו הרוכש מגלה שגילה את העסק עם חובות גדולים או ללא נכסים או זכויות שהתחייבו בפניו, או מוכר שלא קיבל את מלוא כספי התמורה בעד מכירת עסקיו וכיו"ב.

בדיקות חשובות לרוכשים עסקים: להלן מספר בדיקות שחשוב לעשות לפני רכישה של עסק קיים וחתימה על הסכם רכישה (למידע נוסף בנושא רכישת חברות ובדיקות נלוות ראו רכישת חברה):

1. הכנת תוכנית עסקית – מה תכלית רכישת העסק? לטובת איזו מטרה? מה הפוטנציאל שניתן לממש בעקבות הרכישה? כחלק מהבדיקות המקיפות (שחלקן מפורטות להלן) הרוכש בדרך כלל מכוון לעסקה ממניעים מוגדרים מראש, כחלק מתוכנית עסקית מקיפה יותר (למידע נוסף ראו כתיבת תוכנית עסקית).

2. יכולת מימון של עסקת הרכישה – איך בכוונתכם לממן את רכישת העסק? האם באמצעות הון עצמי, הלוואה ממקור חוצני? שעבוד נכסים ונטילת משכנתאות? חשוב לבדוק מראש את מידת הנזילות שלכם והיכולת שלכם לגייס את הסכום הדרוש לביצוע העסקה.

3. פעילות עסקית – חשוב לאסוף כמה שיותר מידע על הפעילות העסקית של העסק הנרכש; הנה כמה פרמטרים שמומלץ לשים אליהם לב: האם מדובר בעסק עונתי? מה מחזור ההכנסות השנתי של העסק, חשוב לבדוק האם העסק במגמת צמיחה או דעיכה, מומלץ לבדוק מי סוג הלוקחות של העסק, האם מדובר בלקוחות מזדמנים או קבועים, כמו כן מי הלקוחות המשמעותיים של העסק האם לקוחות אלו עתידים להישאר בעסק לאחר רכישתו? מה מידת התלות של העסק בצוות המקצועי או בבעלים של העסק?

4. התחייבויות והסכמים של העסק עם צדדי ג' – עורכי דין שמלווים את הפן המשפטי הכרוך בהתקשרות בהסכם לרכישת עסק, בוחנים את מכלול ההסכמים של העסק הנרכש מהם ניתן ללמוד לא רק על החשיפות והסיכונים הטמונים בהסכמים אלו אלא גם היבטים עסקיים חשובים לעתיד העסק ולכדאיות רכישתו. מהסכמים של החברה ניתן ללמוד הרבה על הזכויות, החובות והתחייבויות של החברה. מעיון בחוזים של העסק נלמדות, בין היתר, ההתחייבות של העסק כלפי לקוחות? מה התוקף של ההסכמים? מה מערכת היחסים של העסק עם ספקים? מפיצים? סוכנים? עובדים? וצדדי ג' אחרים? עד כמה העסק תלוי בצדדי ג'?

5. הליכים משפטיים ותביעות – האם כנגד החברה הוגשו תביעות או מתנהלים הליכים משפטיים כלשהם? למשל תביעות של עובדים, ספקים, לקוחות או צדדי ג' אחרים. במסגרת הערכת סיכון זו על הרוכש להבין מה עומד בבסיס התביעות, מה היקף החשיפה הנלווה להן.

6. נכסים וזכויות של העסק או החברה – מה הנכסים העיקריים של החברה ואילו נכסים הם קריטיים לניהול הפעילות העסקית השוטפת (נכסי מקרקעין, פטנטים, סימני מסחר, סודות מסחריים, וכיו"ב)? האם העסק הוא הבעלים היחיד של הקניין? האם נכסיה במצב תקין? מה רשימת הציוד הנרכשת יחד עם העסק?

7. הסכם רכישת עסק – חשוב להחליט על מבנה ההתקשרות כבר בשלבים הראשוניים, כל עסקה בנויה באופן שונה, לפי הצרכים והמגבלות של הצדדים, המלצה על אופן ההתקשרות מומלץ לקבל מעורך דין. בהנחה שהוחלט על רכישת הפעילות העסקית, יש להגדיר היטב את תנאי התשלום, בטוחות, תנאים לביטול התקשרות, האם לעסק יש רישיונות או היתרים והאם אלו בתוקף? האם לעסק יש חוזה שכירות בתוקף? פיצוי מוסכם ועוד ועוד, כמו כן יש להגדיר את הפריטים הנרכשים מהעסק – מה הקניין הפיזי ומה הקניין הרוחני הנרכש? בציוד, מוניטין, קוד פיתוח, מלאי, מוצרים אחרים ועוד.

8. שווי העסק ומצבו הפיננסי – מחיר העסק הוא רכיב קריטי בכל עסקה, לעיתים מחירו התחלתי של העסק שונה מהמחיר שרוכש מוכן לשלם עבור העסק לאחר ביצוע מספר בדיקות, בכל אופן את מלאכת בדיקת המחיר יש להפקיד בידי גורם מקצועי – חברות להערכת שווי, על-מנת לעמוד על כדאיות ההתקשרות. על-מנת לקבוע את השווי מתבצעות הערות פיננסיות במסגרתן מתברר, בין היתר, מהו מצבו הכספי של העסק? סך כל ההוצאות של העסק -עלויות קבועות ומשתנות? מה גובה האשראי שהוקצה לעסק? האם ישנן הלוואות פתוחות ומהם תנאי ההלוואות? בדיקות אלו ואחרות יש להפקיד בידי רו"ח ו/או יועץ עסקי מתאים, יועצים כלכליים אלו יבקרו את דוחותיו הכספיים של העסק לרבות דוחות ביניים, דוחות רווח והפסד, דיווחים לרשויות, מאזנים של העסק ודוחות כספיים מבוקרים של העסק ועוד.

9. מקורות מימון לעסקת הרכישה – איך בכוונתכם לרכוש את העסק או החברה? האם ברשותכם כל ההון הדרוש לביצוע עסקת הרכישה? האם אתם מתכוונים לקחת הלוואה בנקאית? או הלוואה מגוף ציבורי אחר? מה תנאי הלוואה והריביות? האם בכוונתכם לקחת הלוואה מגורם פרטי? טרם נטילת הלוואה מגוף פרטי או מוסדי מומלץ להתקשר בהסכם הלוואה. לפני רכישת עסק חשוב לברר את עלויות המימון של העסקה, שכן אלו עשויות להשפיע על כדאיות ההתקשרות.

   האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תוכנית תנופה – איך להתקבל לתוכנית?

איך אפשר להתקבל לתוכנית תנופה?

מיזמים חדשניים רבים נזקקים להון כדי לממן את פיתוח וקידום פעולתם העסקית, אולם רוב הסטארטאפים נתקלים בקשיי מימון; למרות שיש אפיקים רבים לגיוס כספים, ואף אם ברשותכם צוות טוב, תוכנית עסקית מרשימה, מוצר מבטיח, עדיין לא כל-כך פשוט ולעיתים קשה לגייס הון לצורך קידום ופיתוח מיזם. תוכנית תנופה היא דרך נוספת עבור היזמים לגייס הון שיסייע להם לקדם את פעילותם (למידע על אפיקי גיוס נוספים ראו גיוס הון לסטארטאפ).

מה זה תוכנית תנופה? בקצרה, תוכנית תנופה היא מסלול ממשלתי  שנועד לסייע ליזמים לקדם רעיון טכנולוגי חדשני, תוכנית תנופה נועדה לסייע למיזמים טכנולוגים מתחלים להוכיח היתכנות טכנולוגית וישימות עסקית.

תוכנית תנופה מופעלת על-ידי הרשות הלאומית לחדשנות וטכנולוגיה (בעבר על-ידי לשכת המדען הראשי).

מה גובה המענק שניתן לקבל לפי תוכנית תנופה? הסיוע של תוכנית תנופה הוא עד 85% מהתקציב שאושר ובכל מקרה לא יותר מ-200,000 ש"ח כמפורט להלן: גובה המענק עבור השנה הראשונה הוא 100,000 ש"ח לשנה עם אפשרות להאריך את התוכנית לשנה נוספת ומענק נוסף של 100,000 ש"ח, הכל בכפוף להנחיות הרשות לחדשנות.

מה תנאי קבלה לתוכנית תנופה של הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי)?

כפי שיפורט להלן תוכנית תנופה תומכת במיזמים בתחילת דרכם שלא גייסו הון משמעותית ואין להם מכירות, אולם מומלץ לעיין גם בהנחיות הרשות אשר עשויות להשתנות מעת לעת ובכלל זה הקריטריונים לקבלת מענק.

אחד מתנאי הסף להגשת הבקשה היא שמדובר בפיתוח מוצר או תהליך טכנולוגי חדש או שמדובר בשיפור מהותי למוצר או תהליך טכנולוגי קיים, בעל פוטנציאל עסקי מהותי.

מי יכול להגיש בקשה להתקבל לתוכנית תנופה? ואיך להגיש את בקשה להתקבל תוכנית תנופה?

1. יזם או מספר יזמים בגיל 18 לפחות, אשר הם תושבי ישראלי (מתגוררים כדרך קבע בישראל).
2. חברה רשומה בישראל הפועלת לפי הדין הישראלי היא פועלת לצורך קידום המיזם נשוא הבקשה, לחברה אין מכירות והיקף המימון שהיא גייסה עד לתוכנית תנופה לא עולה על 400,000 ש"ח למטרת קידום המיזם והיא בתחילת דרכה העסקית, לפני מכירות או השקעות משמעותיות. בעלי המניות המחזיקים בחברה הם אנשים פרטיים (למידע נוסף ראו פתיחת חברה חדשה). היזמים הם תושבי ישראל המתגוררים בה כדרך קבע או שוהים בישראל עם אישור שיהיה בתקופת ביצוע המיזם.
3. חברה עומדת בתנאי סעיף 2 למעט שאחד מבעלי המניות בחברה הוא מוסד אקדמי/מחקרי/רפואי ישראלי כששיעור החזקתו במניות החברה הוא מעל ל-50% (בדילול מלא). כמו כן במצב כזה יש חובה כי יהי הסדר ספציפי לעניין הקניין הרוחני של המיזם, בהתאם לנהלי תכנית תנופה.
4. מי שקיבל בעבר תמיכה מלשכת המדען הראשי או הרשות לחדשנות, לא יוכל להגיש בקשה להתקבל לתוכנית תנופה.

הגשת הבקשה להתקבל תוכנית תנופה

הגשה הגשה להתקבל לתוכנית נעשית באמצעות מילוי טפסים נדרשים הכוללים בין היתר, תעודת זהות,  תעודת התאגדות של חברות, קורות חיים של היזמים (למידע נוסף בנוגע לטפסים יש לעיין באתר של משרד הכלכלה (טפסים לתוכנית תנופה).

חובות שחלות על מקבל המענק מתוכנית תנופה

להלן מספר חובות החלות על מקבל או מקבלי המענק מתוכנית תנופה, למידע נוסף ומקיף יש לעיין באתר משרד הכלכלה.

• ישנן רשימה של שימושים מותרים בכספי המענק, כגון תשלום ליועצים וקבלני משנה, הכנת תוכנית עסקית עד לסכום מסוים, בקשות לרישום פטנט עד לסכום נקוב ועוד.
• מי שיקבל מענק מתוכנית תנופה חייב לנהל רישום מסודר של הוצאות המיזם, וכן חייב לדווח על הוצאות אלו ועל אופן התקדמות המיזם, מיזם רווחי נדרש גם לשלם תמלוגים לקרן של הרשות לחדשנות.
• המיזם מחויב לשמור על הידע/הקניין הרוחני של המיזם בישראל. רשות החדשנות אוסרת על יזמים להעביר את הקניין הרוחני שלהם לחו"ל ללא קבלה אישור מראש מאת הרשות וכן תשלום לרשות. (למידע נוסף ראו את נוסחת ההחזר במקרה של העברת ידע לחו"ל).

מה היתרונות ליזמים בתוכנית תנופה?

מעבר לתמיכה הכספית הראשונית בסכום של עד 200,000 ש"ח בהתאם לתנאי התוכנית, מי שהתקבל לתוכנית תנופה נהנה גם מהבעת אמון של גוף אובייקטיבי חיצוני ממשלתי, אשר מכיר בפוטנציאל הטכנולוגי והעסקי של המיזם. הכרה זו, תסייע ליזמים לגייס הון נוסף בעתיד.

נוסף על כך, מי שהתקבל לתוכנית תנופה יוכל לנסות להמשיך באחד ממסלולי התמיכה הנוספים של הרשות לחדשנות, כגון חממות טכנולוגיות, קרן המו"פ, קרנות דו לאומיות ועוד.

תהליך בדיקת הבקשה להתקבל תוכנית תנופה

בקצרה, לאחר הגשת הבקשה להתקבל לתוכנית מתבצעת בדיקה על-ידי מנהל המסלול של תוכנית תנופה, אם מנהל המסלול מצא את הבקשה מתאימה וראויה לבדיקה מקצועית, תעבור הבקשה לבדיקה של בודק מקצועי. הבדוק המקצועי יצור קשר עם היזם או היזמים ויברר פרטים נוספים בנוגע למיזם לצורך הכנת חוות דעת.

בקשה שהוגשה בהתאם לנהלים והנחיות הספציפיות של הרשות לחדשנות תועבר לבדיקה של ועדת המסלול, שתכריע בבקשה בתוך 90 ימים ממועד קליטתה. הועדה תבחן את הבקשה בין היתר על סמך חוות דעתו של הגורם המקצועי.

האם כדאי להיעזר באנשי מקצוע שיסייעו לכם להתקבל לתוכנית תנופה?

כמו במקרים רבים יש לא גופים שצברו מומחיות בטיפול והגשה של בקשות לתוכניות תנופה או תוכניות אחרות, לעיתים אותם גורמים צברו ידע וניסיון משמעותי שיוכל לסייע לכם להתקבל לתוכנית ולכן מומלץ לשקול את הנושא ולבחון את מידת הניסיון והתאמה של אותו גורם מקצועי טרם התקשרות לצד עלות שירותיו, בכל אופן את ההתקשרות מול מתווכים או יועצים שונים רצוי להסדיר בכתב – כתיבת חוזה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

כתיבת תוכנית עסקית – איך לכתוב?

איך כותבים תוכנית עסקית? האם כדאי לכתוב תוכנית עסקית באופן עצמאי או שעדיף להתייעץ עם גורמים מקצועיים?

כל מי מתיישב לכתוב תוכנית עסקית, יועצים עסקיים ואסטרטגיים, מועצת מנהלים, יזמים ואחרים, הנה כמה דגשים בנוגע לכתיבת תוכנית עסקית טובה.

יצוין תחילה כי זוהי רשימה קצרה וחלקית בלבד, שלא מתייחסת למכלול הסוגיות והנושאים הנוגעים לתכנון וניסוח תוכניות עסקיות.

איך לכתוב תוכנית עסקית?

בקצרה יצוין כי לצורך הכנת תוכנית עסקית יש לפרק את התוכנית לשלבים ובחון כל אחד מהם בנפרד.

מהי תוכנית עסקית?

כאשר מדברים על תוכנית עסקית ראשונה לעסק או למיזם הכוונה היא לתיאור המפרט את האופן שבו מיזם או עסק מתכוון לחדור לשוק ולספק את מוצריו או שירותיו. התוכנית העסקית כוללת היבטים רבים, כגון סוגיות משפטיות, חשבונאיות, כלכליות, לעיתים טכנולוגיות, מחקריות ועוד.

מלאכת כתיבת התוכנית העסקית יש להתאים לסוג העסק או המיזם, למשל תוכנית עסקית  להקמת סטארטאפ (למידע נוסף חברת סטארטאפ) שונה מכתיבת תוכנית עסקית להקמת סניף של רשת הפועל בזכיינות או הקמת מפעל או קרן השקעות (לפרטים נוספים על הקמה של פעילות עסקית חדשה ראו גם הקמת עסק – איך להקים עסק).

לכן בבואכם לכתוב תוכנית עסקית חשוב קודם כל להגדיר את סוג העסק ולהתאים את הכתיבה אליו לשם המחשה הכנת תוכנית עסקית לאפליקציה של משחקי סלולאר שונה מכנת תוכנית עסקית למכירת מוצרים בחנות או לאספקת שירותים טכנולוגיים לצרכנים מסוג מסוים או אספקת שירותים ללקוחות עסקיים או תוכנית עסקית להקמת רשת זכיינות או תוכנית עסקית להפעלת סניף בזכיינות וכיו"ב.

לבד או בעזרת ייעוץ עסקי – האם חשוב לקבל ייעוץ מגורם מקצועי לצורך כתיבת תוכנית עסקית? 

באופן כללי, יש ערך רב לקבל ייעוץ מקצועי בתחום שאינכם בקיאים בו, כל מי שלא מיומן בכתיבה של תוכינות עסקיות עדיף לקבל ייעוץ. אך פעמים רבות כתיבת תוכנית עסקית היא תהליך חשוב שעובר היזם במסגרת בחינת כדאיות פיתוחו של מיזם חדש. איזון בין היתונות של ייעוץ מקצועי לבין היתרונות בתהליך הפקת המידע והלקחים במהלך כתיבת התוכנית העסקית יכול להיות בשילוב ביניהם, למשל לכתוב את התוכנית לבד, אך לאחר מכן להעבירה לחוות דעת של גורם מקצועי.

למרות השונות שבין התוכניות העסקיות יש מספר שלבים ועקרונות שחוזרים כמעט בכל תוכנית עסקית.

פרקים בתוכנית עסקית – דגשים לכתיבת תוכנית עסקית

כפי שצוין לעיל את התוכנית העסקית יש להתאים באופן ספציפי לסוג העסק שלגביו מתבצע הניתוח העסקי. יחד עם זאת להלן מספר פרקים אשר יופיעו ברוב אם לא כל התוכניות העסקיות (יוער כי ההגדרות נתונת לשינויים, כאשר לעיתים חלק מהסעיפים מתלכדים):

1. תקציר מנהלים – תיאור תמציתי של המוצר או השירות, מתחרים, מודל עסקי, תוכנית פעולה, תקציב, צפי למכירות והכנסות, הון דרוש ליישום, פרטי הזימים וכיו"ב.
2. מבנה התאגדות, תיאור המוצר או תיאור השירות, מיקום העסק – מה התכלית של המוצר או השירות המפותח? מי עתיד לעשות בו שימוש ולטובת אילו צרכים? מדוע יש צורך במוצר או בשירות המוצע? היכן יוקם העסק פיזית? האם יש חשיבות למיקום הפיזי שבו יוקם העסק? האם תפתח חברה או שותפות ובאיזה מדינה העסק עתיד לפעול? (למידע נוסף ראו פתיחת חברה בישראל וכן הקמת חברה בחו"ל)
3. בדיקת התכנות וסקירה של השוק – ניתוח הכולל בין היתר מי קהל היעד? מה גודלו? תיאור המתחרים, היקף התחרות, מוצרים או שירותים חלופיים, רמות מחירים, היקף מכירות של מתחרים וכו'. כחלק מהצגת בדיקת ההיתכנות לבחון האם קיימים לעסק החדש יתרונות על פני המתחרים? כמו כן בדיקה והצגה מיהם הספקים שיספקו את חומרי הגלם או המוצרים או ייסעו בתהליך הייצור?
4. מודל עסקי – מה המודל להפקת הכנסות ורווחים למיזם? כיום רבים משלבים מספר מודלים שונים, אולם פעמים רבות יש אפיק ראשי ליצירת הכנסות, חשוב לבחון את האפשרויות השונות להפקת הכנסות, תוך בחינת התאמתם לקהל היעד של המוצר או השירות? כמו כן בלא מעט מקרים המודל העסקי עובר שינויים שונים, בהתאם לבשלות המיזם וקצב צמיחתו. על-מנת לענות על השאלה מהו המודל המועדף רצוי ללמוד ממוצרים או שירותים דומים. בכל מקרה הדרך הטובה ביותר תהא ללמוד מניסיון. להלן מספר מודלים נפוצים ליצירת הכנסות: הכנסות ממידע שייאסף על המשתמשים? מודל מבוסס פרסומות? הכנסות ממכירות? למידע נוסף ראו למשל איך לעשות כסף מאפליקציה?
5. תוכנית אסטרטגיה, שיווק ומכירה – איך המוצר או השירות יחדרו לשוק? מה ערוצי השיווק שיעשה בהם שימוש ובאיזה אופן? באיזה אופן יימכרו המוצרים או השירותים? מה התמחור של המוצרים או של השירותים?
6. תוכנית פיתוח וכוח אדם – מה שלבי הפיתוח של המוצר או השירות?  האם כחלק מהפיתוח נדרש לבצע מחקר? מה כוח האדם הדרוש לצורך הקמה של עסק ותפעולו (לפי חלוקה לשלבים שונים)? מה הצפי לסיום כל אחד משלבי הפיתוח? תוך כמה זמן החברה תגיע למוצר ראשוני?
7. תקציב ומקורות מימון – מה עלויות הכרוכות ביישום של התוכנית העסקית לפי חלוקה לשלבים? מהו ההון הדרוש לצורך הקמה של העסק? מהו ההון הדרוש לצורך תפעול העסק? מה עלויות המימון? עלויות גיוס עובדים והעסקתם? עלויות יועצים? עלויות שכירות? תוך כמה זמן יוחזרו ההשקעות ו/או ההלוואות? ועוד. כמו כן  לצד כתיבת תוכנית התקציב יש לבנות לוח מימון להגשמת יעדי התוכנית וכן להתייחס, בין היתר, לשאלות הבאות: מהם מקורות המימון העומדים לרשות היזמים? האם חלק מההון יועמד על-ידי היזמים? האם יבוצע גיוס הון באמצעות משקיעים פרטיים (אנג'לים)? גיוס הון מקרונות? גיוס הון מתוכניות של הרשות לחדשונות (כגון תוכנית תנופה או חממות טכנולוגיה)? האם יתבצע גיוס הון באמצעות פלטפורמה של מימון המונים? האם ההון יגויס באמצעות הלוואות מגופים מוסדיים או פרטיים? מה הסכום אשר יוקצה לכל אחד מהשלבים וכן אופן החלוקה (בדיקת התכנות, תכנון, פיתוח, שיווק, חדירה לשוק, תשלומים לעובדים ויועצים חיצוניים כגון רו"ח ועו"ד ועוד).

תוכנית עסקית מפורטת או תוכנית עסקית קצרה

האם לכתוב תוכנית עסקית קצרה או תוכנית עסקית מפורטת?

תוכנית עסקית קצרה מדי לא בטוח שתשקף כנדרש את הצרכים והמכשולים העסקיים שלכם, אולם גם תוכנית עסקית מפורטת מדי לא בהכרח טובה. תוכנית עסקית מפורטת יכולה לסייע בבחינת משתנים ותרחישים רבים אולם השקעת משאבים גדולה מדי בניתוח וכתיבה של תוכנית העסקית כזו עשויה להיות יקרה ולא משתלמת, גם מבחינת עלויות ישירות של הפקת התוכנית ולימוד הנושאים וגם מבחינת הזמן שייקח להכין אותה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ עסקי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או ייעוץ עסקי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם אנשי מקצוע.

איך לעשות כסף מאפליקציה

עשיית כסף מאפליקציות

כבר בשלב התכנון והפיתוח של האפליקציה רצוי לחשוב כמה צעדים קידמה על מודל ההכנסות של האפליקציה (איך לעשות מהאפליקציה כסף), פעמים רבות מודל ההכנסות משתנה, בין היתר, כי המוצר משתנה או כי הצרכים של המשתמשים משתנים או כי לאחר בדיקה התברר שהמודל שנבחר לא מספיק איכותי.

רשימה זו תציג בקצרה ובאופן לא ממצה מספר מודלים אפשריים ליצירת הכנסות מאפליקציות.

איך עושים כסף מאפליקציות?

יש כל מיני מודלים ליצירת הכנסות כספיות מאפליקציות, לפני בחירת המודל המתאים חשוב לבצע מספר בדיקות מקיפות. מודל עסקי אחד יכול לעבוד מעולה עבור אפליקציה מסוג אחד, אך להיות כישלון חרוץ עבור אפליקציה מסוג אחר – בניית המודל נעשה כשלב אחד מבין שלבי הכנה של התוכנית העסקית של האפליקציה (למידע על שלבים נוספים בתוכניות עסקיות ראו כתיבת תוכנית עסקית).

בחירת המודל העסקי ליצירת כסף מאפליקציה תליה במשתנים רבים כגון סוג האפליקציה ותחום פעילותה, המוצר שהאפליקציה מספקת למשתמשים (לקוחות) של האפליקציה והאופן שבו הלקוחות משתמשים באפליקציה, מגבלות שנובעות מהשימוש באפליקציה, מגבלות חוקיות של הבעלים של האפליקציה, הכיוון העסקי אליו שואפת להגיע אפליקציה ועוד ועוד.

באופן כללי ניתן לציין מספר פרמטרים שמשפיעים על הרווחיות של האפליקציה: מספר משתמשים, כמות משתמשים בכל רגע נתון וכמות הורדות של האפליקציה. ככל שלאפליקציה יותר משתמשים בכל רגע נתון וכמות הורדות גדולה יותר, כך ניתן להפיק הכנסה גדולה יותר מהאפליקציה. אולם לא חובה שיהיה היקף משתמשים או הורדות גדול כדי שאפליקציה תזרים הכנסות גבוהות. גובה הכספים מאפליקציות קשור באופן הדוק למודל ההכנסות שלה, המחירים המשולמים עבור השימוש בהן וכיו"ב.

מודלים ליצירת הכנסות

להלן מספר מודלים הנפוצים והמוכרים:

1. פרסומות באפליקציה – קשה להתעשר מפרסום באפליקציות, אבל בהחלט מדובר במקור הכנסה שיכול להגדיל את קופת המזומנים של הבעלים של האפליקציה. ככל שהיקף הפרסום גדול יותר, כך אולי ניתן להגדיל את ההכנסות מפרסום, אך פרסום כבד פעמים רבות – אך לא תמיד – יכול לפגוע בתחושת ההזדהות של המשתמשים עם האפליקציה.
2. מכירות או רכישות באפליקציה – מקור ההכנסה מאפליקציות אלו הוא כאשר המשתמשים יכולים לבצע רכישות בתוך האפליקציה, למשל הזמנת של ציוד או סחורה או מזון  או אפליקציות של משחקים ניתן לקבל שדרוגים שונים כנגד תשלומים – כגון לעבור שלבים, לקבל כסף וירטואלי לרכישת מוצרים,  להציג פיצ'רים חדשים ועוד.
3. מודל שדרוגים – פרימיום – האפליקציה מציעה בגרסה הבסיסית שלה מספר פונקציות ופיצ'רים לטובת המשתמשים ועבור פתיחת האפשרות לבצע פעולות נוספות ושימושים נוספים עם האפליקציה יש צורך לשדרג את הגרסה, בדרך כלל בעלות כלשהי. מודל הפרימיום מציע בדרך כלל מספר גרסאות לשדרוג, שבעבור כל אחת מהן על המשתמש לשלם סכום כספי נוסף. למשל – אפליקציה לאחסון בענן, במידה והמשתמש חפץ בהגדלת נפח האחסון עליו לבצע שדרוג של האפליקציה; אפליקציה ללימוד שפות או קראית ספרים המאפשרת גישה למספר מקורות מוגבל, כאשר לאחר שדרוג ניתן יהיה לגשת למקורות נוספים (כגון ספרייה גדולה יותר או אפשריות גישה לטקסטים נוספים או קטעי אודיו וכיו"ב).
4. תשלום חד פעמי – יש לא מעט אפליקציות המבוססות על שיטת תשלום חד פעמי, למשל לצורך הורדת האפליקציה.
5. עמלות בגין פעולות באפליקציה – יש אפליקציות המהוות אמצעי לקישור בין משתמשים לצדדי ג', למשל אפליקציות באמצעותן ניתן לרכוש מוצרים או שירותים מצד ג' (לא הבעלים של האפליקציה), כך בעל האפליקציה יכול דרוש סכום כספי בגין כל עסקה שנכרתת דרכו.
6. הכנסות ממידע שנאסף באפליקציה – בכפוף למגבלות הדין ניתן לבצע פעולות שונות במידע שהושג באמצעות האפליקציה, למשל ביצוע סקרים, גזירת תובנות מהנתונים, הפניית פרסום ממוקד למשתמשים וכך להגדיל את מחזור ההכנסות מפרסום. חשוב להדגיש שימוש במידע כפוף למגבלות רבות, ולצורך כך חשוב לערוך לא רק תקנון מסודר ותנאי שימוש לאפליקציה אלא גם להתייעץ עם עורך דין (עורך דין חברות) לגבי מה מותר ומה אסור בכל הנוגע לשימוש במידע של משתמשים (למידע נוסף ראו תקנון לאפליקציה).
7. שיתופי פעולה עם צדדי ג' – ניתן ליצור בכנסות ממגוון רחב של מקורות נוספים בעזרת שיתופי פעולה עם צדד ג', בתשלום ישיר או בתמורה עקיפה, למשל עבור פרסום הדדי או מיזם משותף או הגדלת מאגרי השירותים ועוד.

לפני בחירת מודל הכנסות לאפליקציה – תנאי שימוש ומדיניות פרטיות לאפליקציה

לאחר בחירת המודל והטמעתו יש ליצור הסכם התקשרות מסודר ותקף עם המשתמשים באפליקציות, כמו כן חשוב להגדיר את מדיניות הפרטיות של המשתמשים באפליקציות, אלמנטים אלו משפיעים באופן ישיר על מה שמותר ואסור לבצע באפליקציה, לרבות בחירה של מודל ההכנסה. לצורך כך יש להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום (למידע נוסף ראו תקנון לאפליקציה).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או ייעוץ עסקי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או ייעוץ עסקי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם אנשי מקצוע.

זכיינות מזון (אוכל)

מה חשוב לדעת לפני התקשרות בהסכם זיכיון עם רשת בתחום המזון?

באילו תחומים פועלות רשתות מזון? מסעדות, בית קפה, מזון מהיר (כגון פיצריות, המבורגרים, שווארמה, שניצלים, חומוס, אוכל סיני, אוכל איטלקי ועוד), גלידריות, יוגורט, דוכני מיצים ובר משקאות בריאות, בתי מאפה וכיו"ב.

הקמה והפעלת סניף בצורה של זכיינות בכלל לרבות סניף של זיכיון בתחום האוכל  (בית קפה, מסעדה, מזון מהיר וכו) מחייבת הערכות מתאימה מצד הזכיין, גם עבור זכיינים שעבדו ברשת או ברשתות דומות. פעמים רבות ניהול והקמה של זיכיון בתחום המזון מורכב יותר מניהול והקמה של זכיינות בתחומים אחרים.

מדוע לפתוח סניף חדש (או לרכוש סניף קיים) בתחום האוכל הוא לא דבר פשוט? מגוון סיבות, בין היתר, בשל הוצאות תפעוליות גבוהות, הצורך לסנכרן בין גורמים רבים כגון שמירה על איזון תזרמי, העסקת עובדים רבים ולעיתים בעלי מומחיות שונה, ניהול נכון של הזמנת חומרי גלם או מוצרים אחרים ועוד.

לפני חתימה על הסכם זיכיון מול רשת מזון חשוב לבצע מספר בדיקות ולהתייעץ עם אנשי מקצוע בעל ידע וניסיון בתחום. להלן מספר דגשים שמומלץ לשים אליהם לב בכל הנוגע להקמה או הפעלת סניף של רשת:

1. בחירת רשת זכיינות – בין השיקולים שרצוי לבדוק לפני בחירת רשת מזון, על הזכיין לבחון את הנושאים הבאים: באיזה רשת מזון יש לזכיין יתרון יחסי? מהאם הרשת במגמת צמיחה או דעיכה? מה היחס של הרשת כלפי הזכיינים? מי אנשי הקשר ברשת אשר יהיו בקשר עם הזכיין?
2. סביבת פעילות – איפה ממוקם הסניף שיפתח או הסניף הנרכש? מה סוג המתחרים  הפועלים בתחום המזון שסמוכים לסניף? כמה מתחרים ישירים וכמה מתחרים עקיפים? אם מדובר ברשת מזון בפריסה רחבה ייתכן שבאותו מתחם יהיה לרשת יותר מסניף אחד, במקרה כזה רצוי לבחון היטב את כדאיות הפעלת הסניף באותו המתחם. כמו כן חשוב לבדוק מה תנועת המבקרים בסניף הנוכחי ובאזור הפעילות?
3. סיבת סגירת סניף קודם – במקרה של החלפת זכיינים, רצוי לבדוק מדוע הסניף הקודם שפעל במקום החליט על הפסקת פעילותו – האם מדובר בסכסוך עם בעלי הרשת? מגבלות משפטיות אחרות כגון צווי סגירה? אי יכולת לעמוד בתשלומים שוטפים או כניסה להליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל, פירוק חברה וכו')?
4. הבנת הפעילות העסקית – מה נדרש מהזכיינים כדי להפעיל את הסניף? כמויות עובדים, נותני שירותים, התקשרויות עם ספקים וגורמים נוספים? מה שגרת הפעילות היומיומית? מה מסגרת האשראי הדרושה לעסק אם בכלל? באיזה אופן תנוהל הפעילות העסקית? האם הזכיינים בעצמם ינהלו את הסניף או שהם יעזרו בצד ג? רשתות רבות לא מאפשרות לזכיינים להפעיל את הסניפים באמצעות גורם שאינו חתום על חוזה הזיכיון. בעת רכישת זיכיון מרשת, בין אם מדובר בסניף קיים ופועל ובין אם מדובר בהקמת סניף חדש רצוי להצטייד בתוכנית עסקית.
5. עלויות הקמה וזמן הקמה – ממה מורכבות עלויות הקמת הסניף? שיפוץ הסניף, רכישת ריהוט, רכישת ציוד וחומרי גלם, תשלום ליועצים ועוד ((למידע נוסף ראו עלות פתיחת סניף זכיינות); כמו כן יש לברר מהו פרק הזמן הדרוש לצורך הקמת הסניף? מה תקופת השיפוצים ואבזור הסניף? הסכם זיכוין – הנדבך המרכזי בתחילתו של כל עסקת זכיינות הוא חתימה על חווה זיכיון, מדובר בחוזה ארוך ומורכב המכיל סוגיות עסקיות ומשפטיות רבות; בין היתר חשוב לברר את החובות החלות על הזכיין תשלום דמי זיכיון חד פעמיים, תמלוגים שוטפים ותשלומים נוספים, חובות דיווח לרשת המזון, שיווק מוצרים מאושרים על-ידי הרשת בלבד, העמדת ביטחונות ועוד ועוד.
6. ליווי משפטי – טרם התקשרות בחוזה זיכיון חשוב להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום הזכיינות, עורך דין יסייע לכם בהגנה על זכויותיהם מול הרשת (למידע נוסף ראו עורך דין זיכיון).
7. חוזה שכירות לעסק – חשוב לברר פרטים בנוגע למשכיר של הנכס, המיקום הפיזי של המושכר ביחס למתחריו ו/או ביחס לגישה ללקוחות פוטנציאלים, האם יש במתחם אזור שמיועד לאכילה והאם המושכר נמצא באזור זה או במיקום אחר? יש לבדוק את אורכה של תקופת השכירות וכן לוודא שתהיה לכם אופציה להאריך את תקופת השכירות בתקופה נוספת. במרכזים מסחריים גדולים בדרך כלל תקופות השכירות הן ארוכות יותר (למשל תקופה ראשונה בת 5 שנים ואופציה להארכתה ב-5 שנים נוספות). כמו כן יש לברר את עלויות השכירות לרבות דמי ניהול ו/או דמי שיווק (למידע נוסף ראו חוזה שכירות לעסק).
8. להרחבה ראו מונחים בזכיינות וכן ראו גם זכיינות בתי קפה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הסכם ייעוץ (Consulting Agreement)

החלטתם להחתים יועץ על הסכם התקשרות או שאתם בכובע של היועצים ועומדים לפני התקשרות בהסכם ייעוץ, הנה כמה דגשים שחשוב להכיר: מהו הסכם ייעוץ? מה כולל חוזה הייעוץ? האם לעשות שימוש בהסכם ייעוץ לדוגמא?

מהו הסכם ייעוץ?

הסכם ייעוץ נכרת בין נותן שירותי ייעוץ לבין מקבל הייעוץ, החוזה כולל את ההיבטים המשפטיים והעסקיים הכרוכים בהתקשרות.

סוגים של הסכמי ייעוץ: קיימים מגוון רחב מאוד של הסכמי ייעוץ, להלן מספר חוזי ייעוץ נפוצים: הסכם ייעוץ בתחום הפיתוח והתכנות, הסכם ייעוץ עסקי, הסכם ייעוץ פיננסי, הסכם ייעוץ כלכלי, הסכם ייעוץ משכנתא, הסכם ייעוץ השקעות, הסכם ייעוץ הנדסי, הסכם ייעוץ שיווקי, הסכם ייעוץ ארגוני ועוד ועוד.

מה כולל הסכם ייעוץ? מהם הסעיפים החשובים בהסכם ייעוץ?

כל אחד מסוגי מהסכמי הייעוץ שונים, על חלק מהסכמי הייעוץ גם חלות מערכות דינים נוספות. מעבר לכך גם אם הסכם הייעוץ עוסק באותה סוג התקשרות (למשל הסכם עם יועץ עסקי או יועץ בתחום התוכנה) חשוב לבצע התאמות ספציפיות של החוזה לנסיבות ההתקשרות ומערכת האילוצים לה כפופים הצדדים.

להלן מספר סעיפים והוראות שיופיעו כמעט בכל חוזה ייעוץ – בדרך כלל בנוסחים שונים עם התאמות ייחודיות – ובכלל זה סעיפים המגדירים את אופן אספקת שירותי הייעוץ, הגדרת התפקיד של היועץ, מועד תחילת ההתקשרות, תקופת ההתקשרות, עמידה זכויות וחובות החלות על הצדדים, התמורה ליועץ, תנאי תשלום ואופן התשלום ליועץ (מזומן, בהעברה בנקאית, בשיק וכו', מדי חודש בחודשו, מדי רבעון, עם גמר הפרויקט וכו), חובת סודיות ואי תחרות החלות על היועץ ועל החברה (למידע נוסף ראו גם חוזה סודיות), בעלות על קניין רוחני (לרבות פטנטים סימני מסחר וזכויות יוצרים), תנאים ליישוב מחלוקות, תנאים לביטול הסכם וכיו"ב.

איך לנסח חוזה ייעוץ? כל הסכם רצוי לנסח באמצעות מי שמיומן בהכנת חוזים מהסוג הספציפי הנדרש – למשל הסכמים בתחום המסחרי כגון חוזה ייעוץ רצוי להתייעץ עם עו"ד המתמחה בליווי חברות והתקשרויות עסקיות (עו"ד חברות), הסכמים בתחום המעמד האישי רצוי להתייעץ עם עו"ד לדיני משפחה וכו'.

הערות נוספות:

• פעמים רבות חלק מהתמורה המשולמת ליועץ היא על בסיס הצלחה, למשל עמידה ביעדים, לעיתים בחברות סטארטאפ חלק מהתמורה (או כל התמורה) משולמת באמצעות אופציות (זכות לרכוש מניות של החברה במחיר ובתנאים שנקבעו מראש), המוענקות לרוב במנגנון של וסטינג (Vesting – הבשלה לפרקים) או ריברס וסטינג.
• האם כדאי לעשות שימוש בהסכם לדוגמא מהאינטרנט? התשובה הקצרה היא בדרך כלל לא, בין היתר, כי לכל התקשרות בין צדדים יש נושאים וסוגיות המחייבים התייחסות ספציפית. לכן גם לא כדאי לקנות הסכם מוכן, את ההסכם רצוי להתאים באופן ספציפי לנסיבות ההתקשרות.

למידע נוסף בדבר הסכמי ייעוץ רצוי להתייעץ עם עורך דין.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

מימון המונים (Crowdfunding)

להלן מספר דגשים בנוגע למימון המונים – מה זה מימון המונים? מה התמורה הניתנת למשקיעים במימון המונים? מה החסרונות של מימון המונים? כמה עולה שימוש בפלטפורמה של מימון המונים? ועוד.

מה זה מימון המונים? מימון המונים (Crowdfunding) היא פלטפורמה לגיוס הון (כספים) למיזמים באמצעות הציבור הרחב (ההמון).

הפלטפורמה של מימון המונים מבוססת על אתרי אינטרנט בו המיזם מעלה תכנים, לרוב מגובי סרטונים, בנוגע למוצר ו/או השירות ו/או הפיתוח עליו עובד המיזם, כאשר כל אדם מעוניין (אשר נרשם למערכת) יכול להחליט על הסכום אותו הוא ישקיע באותו המיזם.

מה התמורה שניתנת למשקיעים באמצעות מימון המונים? תלוי במיזם ובתנאי ההתקשרות עם הפלטפורמה משמת לגיוס הון כגון תמורה במניות או באגרות חוב או הטבה אחרת, פעמים רבות בגין השקעה במוצר או בשירות, המיזם מציע למשקיעים הטבה כגון דגם ראשוני של המוצר או זכות שימוש ועוד.

מה היתרונות של גיוס המונים? בקצרה, מימון המונים בא לפתור קושי של יזמים וסטארטאפים בתחילת הדרך בגיוס הון, השיטה המסורתית לגיוס הון (ועדיין שיטה פופלארית מאוד ונחוצה) היא גיוס כספים מבעלי הון (אנג'לים) או קרנות הון סיכון או גופי השקעה אחרים שמאמנים במוצר או בשירות שמיזם מציע. מימון המונים פותח בפני היזמים אפיק חדש לקידום המיזם – באמצעות הון שיגויס מהציבור הרחב, בדרך כלל מדובר על סכומי השקעה קטנים יחסים, מה שמאפשר למגוון גדול של אנשים להשקיע את כספם.

כמו כן הפלטפורמה מאפשרת למיזם לקבל פידבק ראשוני בנוגע למוצר או השירות שהוא מציע מהציבור.

למימון המונים יש לא מעט יתרונות כגון העדר צורך להסתמך על בעלי הון שישקיעו, אך לצד זאת גם מספר חסרונות בולטים, אחד מהחסרונות המרכזיים עבור המיזם – חשיפה של הרעיון לציבור הרחב, מה שעשוי לגרום, בין היתר, לשחקנים מתחרים בשוק הרלוונטי להקדים את המיזם החדשני. חסרון בולט אחד מצד המשקיעים – חוסר במידע והעדר שקיפות. המשקיעים נשענים בדרך כלל על מידע שהצליחו לאסוף בכוחות עצמם מפרסומים שונים בנוגע לחברה, אולם מדובר במידע חלקי וחסר. ככזה ההשקעה הכספים היא בסיכון גבוה.

האם כל מיזם מתאים לגיוס המונים? לא כל מוצר או שירות מתאים לאפיק של מימון המונים וטרם החלטה על גיוס הון באמצעות מימון המונים רצוי לבחון את מידת התאמת המוצר או השירות לפלטפורמה זו.

מה הסכום שעל המיזם לשלם עבור שימוש בפלטפורמה של מימון המונים? תלוי באתר ובתנאיו בדרך כלל מדובר בסכום כלשהו שישולם מתוך ההון שיגויס, טרם פתיחת חשבון אצל אחד משחקני השוק רצוי לבחון בין היתר את עלות השירות, תנאי השירות ומגבלותיו.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

בדיקת נאותות

החלטתם לרכוש עסק או חברה קיימים או להשקיע בעסק פעיל או בעסקה משמעותית עם צד ג'. לפני התקשרות בהסכם חשוב לבצע בדיקת נאותות מקיפה.

מה זה בדיקת נאותות? בדיקת נאותות לעסק או לחברה נערכת כדי ללמוד על היתרונות והחסרונות, הסיכויים והסיכונים של העסק או החברה. בקצרה יצוין כי בדיקת נאותות כוללת סדרת בדיקות מקיפות בתחום העסקי, משפטי, חשבונאי, טכנולוגי וכיו"ב.

הבדיקה המקיפה נועדה לאפשר לצד שהזמין את ביצוע הבדיקה, ללמוד על כדאיות ההתקשרות עם צד ג' – למשל בהסכם לרכישת חברה או הסכם מיזוג (למידע נוסף ראו גם רכישת עסק).

בדיקת נאותות מתבצעת על-ידי אנשי מקצוע לרבות עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, מומחים בתחום הפעילות של העסק ועוד.

להלן מספר נושאים שחשוב לבדוק במסגרת בדיקת הנאותות:

1. תוכנית עסקית של העסק, תקציב, מאזנים ודוחות כספיים מבוקרים – חשוב ללמוד ממה מורכבות העלויות הקובעות וממה מורכבות העלויות המשתנות של העסק (עלויות ייצור, תפעול, תחזוקה, שכירות, מכירות, פרסום, שיווק, הפצה ועוד), מה התוכנית העסקית לטווח הקצר ולטווח הארוך.
2. המוצרים או השירותים של העסק והמתחרים לעסק ואסטרטגית תמחור המוצרים או השירותים – כמות מתחרים באזורי פעילות, מה שיטת עבודה של המתחרים, נתח שוק של העסק, מה היתרונות והחסרנות של העסק מול המתחרים ועוד.
3. ספקים משמעותיים של העסק, ערוצי שיווק והפצה של העסק ולקוחות של העסק – באיזה אופן החברה משקיע בשיווק של העסק, מה ערוצי ההפצה העיקריים? האם לחברה סוכנים או מפיצים בלעדיים? מה התלות של העסק באותם גורמי שיווק והפצה ? האם החברה מנהלת קמפיינים שיווקים על בסיס קבוע? מה מחזור ההכנסות ביחס לשימוש באמצעי שיווק שונים? מה סוגי הלקוחות של העסק?
4. מה כוללת עסקת הרכישה או ההתקשרות העסקית? מהםה זכויות ונכסים של העסק? מדוע החלטתם להתקשר בהסכם עיקרי? האם לנכס יש נכסים פיזיים שרשומים על שמו (או בתהליכי רישום) האם לנכס קניין רוחני בעל ערך ממשי עבורכם (למשל פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים וכיו"ב), האם תנאי לעסקה היה גישה ללקוחות או לסודות מסחריים של העסק? האם העסק צד להתקשרויות כספיות רחבות היקף (למשל עסקאות עם לקוחות גדולים, שיתופי פעולה, אופציות לעסקאות וכיו"ב). מה תוקפן של הזכויות הנרכשות (למשל מתי מסתיימים חוזים, או נגמרת ההגנה הקניינית של הפטנטים); מה השווי של נכסים אלו והאם העסק מתקיים באמצעות שימוש במוצרים או שירותים טכנולוגים? האם אלו נרכשים מצד ג' או שמדובר בנכסים של החברה?
5. עובדים ונותני שירותים – מעבר לכמויות של העובדים ונותני השירותים חשוב לדעת מי העובדים הקריטיים לפעילות העסקית התקינה? מה תוכניות התמלוגים של העובדים או נותני השירותים? על אילו עובדים אסור לוותר בעת רכישת העסק? בנוסף מה הזכויות של העובדים ככל ויחליטו להישאר בעסק הנרכש וככול שיחליטו לעזוב את העסק?
6. הלוואת, חובות והתחייבויות – מה היקף החובות של העסק? למי העסק חייב כספים? מה תנאי ההלוואה ( תנאי החזר, גובה הריביות, קנסות על הלוואה, שעבודים ועוד) מה היקף האשראי של העסק מהבנק, מספקים ומצדדי ג' אחרים?
7. בדיקות משפטיות – היקף הבדיקות תלוי במידה רבה בסוג העסקה, סוג החברה ואופן פעילותה והיקף הסיכון שהצד שהזמין את הבדיקה מוכן לטיפול על עצמו. בכל מקרה חשוב להתייעץ עם עורך דין בשביל להבין את מלוא הסיכונים הכרוכים בעסקה. כלל עורכי הדין אשר מבצעים בדיקת נאותות בוחנים בין היתר, את הזכויות והחובות של החברות לאור הסכמי ההתקשרות שלהם עם עובדים, ספקים וצדדי ג' אחרים. כמו כן נבחן היקף החשיפות המשפטיות הנלווה לפעילותם, ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים של החברה, סוגיות הנוגעות לקניין הרוחני של החברה (לרבות פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר וכו') ועוד.

לצורך ביצוע בדיקות נאותות יש להתייעץ עם אנשי מקצוע לרבות משרד עו"ד ומשרד רו"ח.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.