קניין רוחני

מה נחשב לקניין רוחני? בקצרה, המונח קניין רוחני (intellectual property) מתייחס ליצירות מתחום הרוח, נכסים שאינם מוחשיים, כגון המצאות, פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, עיצובים ומדגמים ועוד.

מהי זכות קניין רוחני? בתמצית, זכות קניין רוחני מתייחסת לזכויות המשפטיות שיש לבעלים, ליוצר או למי שמחזיק בקניין הרוחני, למשל להפיק תועלת מהזכות, לשכפל את הקניין הרוחני ועוד ועוד, תלוי בסוג הזכות, אופיה ומערכת הדינים שחלה לגביה.

להלן תיאור קצר וחלקי של זכויות הקניין הרוחני הנפוצות, למידע מקיף יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הקניין הרוחני:

1. זכויות יוצרים – זכויות אלו מספקות הגנה ליוצרי יצירות מקוריות , בין היתר בתחומי הספרות, האומנות, העיצוב ופיסול, המוזיקה, הקולנוע, האדריכלות והכל בכפוף להוראות חוק זכויות יוצרים. בקצרה יצוין כי לפי הוראות החוק לגבי רעיונות, תהליכים ושיטות ביצוע, מושגים מתמטיים, עובדה או נתון, חדשות היום, לא תהא זכות יוצרים אלא על דרך הביטוי שלהם.  המחזיק בזכות יוצרים לפי החוק הישראלי הוא מחזיק בזכות הבלעדית לבצע ביצרה  (או בחלק מהותי ממנה) פעולות כגון העתקה, פרסום, ביצוע פומבי ועוד. משך ההגנה של זכות יוצרים היא למשך חיי היוצר ועד 70 שנה. למידע נוסף יש לעיין בחוק זכויות יוצרים והתקנות לפיו.
2. סימני מסחר – סימן מסחר כלי מרכזי המאפשר להבחין בין סחורות ושירותים של יצרנים או ספקי שירותים שונים. רישום סימן מסחר מעניק לבעלים של הסימן אמצעי נוסף להגן על זכויותיו במקרה של הפרה. בין סימני המסחר הנפוצים קיימים לוגו, שמות מסחריים וסמלים אחרים (להגדרה רחבה יותר מומלץ לעיין אתר של משרד המשפטים, בפקודת סימני המסחר וכן ראו גם רישום סימן מסחר).
3. פטנטים – פטנט היא זכות המוענקת לממציא של המצאה חדשה (של מוצר או המצאה של תהליך בכל תחום טכנולוגי), על ההמצאה להיות מועילה, בעלת התקדמות המצאיתית וניתנת לשימוש תעשייתי, הכל כמוגדר בחוק הפטנטים. למידע נוסף יש לעיין בחוק הפטנטים ובפסיקה. לפי חוק הפטנטים הגנה של פטנט מעניקה לבעליה, בין היתר,  זכות שימשו בלעדית בפטנט למשך תקופה של 20 שנה. לצורך רישום פטנט יש לפנות לעורך פטנטים (למידע נוסף ראו רישום פטנט וכן מומלץ לעיין בין היתר, בחוק הפטנטים ותקנות הפטנטים).
4. מדגמים – מדגם עוסק בעיצוב של מוצרים, בהתאם להוראות הדין והפסיקה. נושא המדגמים מוסדר בפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1926, פקודה זו מגדירה מדגם כך: "קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני". משך ההגנה למדגם שנרשם היא 5 שנים וניתן להאריך את ההגנה בשתי תקופות נוספות, כל אחת בת 5 שנים (למידע נוסף יש לעיין בפקודת הפטנטים והמדגמים, בתקנות המדגמים וכן בפסיקה). למידע בנוגע לרישום מדגם ניתן לעיין באתר משרד המשפטים.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

סימן מסחר

מה זה סימן מסחר? בתמצית: הוא סימן (אותיות, ספרות מילים, צלילים, דמויות או צירופים של אלו) שנועדו לסמל מוצר או שירות מסוימים.

המשמשים את המוכרים ( כגון היצרנים ומספקי השירותים) כדי לסמן את סחורותיהם או שירותיהם, כך שיזוהו על ידי הצרכן. 

סימן מסחר מוגדר בפקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב-1972, באופן הבא:

"סימן מסחר" – סימן (המוגדר כך בפקודה "אותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה") המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם.

דוגמאות לסימני מסחר:  לוגו מאויר או צירופי מילים, ג'נגלים וכיו"ב.

האם כדאי לרשום סימן מסחר? סימן מסחר רשום מעניק לבעליו זכות ייחודית בנוגע לשימוש בסימן שנרשם. כמו כן סימן שנרשם יוכל למנוע מצדדי ג' להפר את הסימן ולהתריע אותם ולתקן את ההפרה לאחר ביצועה.

איך רושמים סימן מסחר? כדי לחזק את ההגנה הקניינית של סימן המסחר רצוי לרשום אותו אצל רשם סימני המסחר.

הרשם בודק, בין היתר, אם לסימן המסחר יש אופי מבחין, כך שיש בו כדי להבדיל בין טובין (או שירותים) של אדם אחד מול אדם אחר (לרבות תאגיד).

איך ניתן לרשום סימן מסחר בישראל? בקשה לרישום סימן מסחר יש להגיש למחלקת סימני המסחר של רשם סימני המסחר. הבקשות כיום מוגשות באופן מקוון. יצוין כי אדם פרטי יכול להגיש בקשה גם לא באמצעות המערכת המקוונת, אלא באופן ידני.

הגשת בקשה לסימן מסחר כרוכה בתשלום אגרה, ולכן טרם הגשת הבקשה רצוי לעשות בדיקה ראשונית ברשת ובאתר של רשם סימני המסחר לבדוק האם כבר נרשם סימן המסחר אותו הנכם מעוניינים לרשום או האם סימן המסחר מוכר היטב.

מה תוקפה של ההגנה הקניינית על סימן המסחר? בישראל ההגנה היא למשך 10 שנים, את ההגנה ניתן לחדש באמצעות תשלום אגרה מתאימה.

האם כדאי לרשום סימן מסחר בחו"ל? הכדאיות של רישום סימן מסחר במדינות נוספות תלוי בסוג המוצר או השירות שאתם מספקים, באופן כללי בלבד יצוין כי כל מי שמתכוון להרחיב את פעילותו לשווקים נוספים רצוי לרשום סימן מסחר במדינות אליהן הוא מתעתד להגיע.

רישום סימן מסחר בין לאומי – נכון לשנת 2017, ישראל חתומה על פרוטוקול מדריד לפיו ניתן להגיש בישראל בקשה לרישום סימן מסחר במדינות החברות באמנה.

טרם הגשת בקשה לרישום סימן מסחר רצוי להתייעץ עם עורך דין בעל ידע והבנה בתחום הקניין הרוחני (משרד עו"ד).

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

זכות יוצרים

מה זה זכות יוצרים?

בקצרה יצוין כי זכות יוצרים היא חלק מזכויות הקניין הרוחני, זכות היוצרים מורכבת מזכות כלכלית  – להחליט באיזה אופן ניתן לעשות שימוש בזכותו ולהפיק ממנה תועלת – ומזכות מוסרית – הזכות שהיצירה תיקרא על שמו של היוצר ולא יוטל בה פגם שלא מרצונו (למידע נוסף יש לעיין בחוק זכויות יוצרים, בתקנותיו ובפסיקה המתעדכנת מעת לעת).

לפי חוק זכויות יוצרים, זכות יוצרים מוגדרת כזכות הבלעדית לעשות ביצירה או בחלק מהותי ממנה, פעולה (או יותר) כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: (1) העתקה של היצירה – העתקת היצירה כוללת עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית ובכלל זה אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או טכנולגי אחר, עשיית עותק תלת ממד של יצרה דו ממדית, עשיית עותק דו ממדי של יצירה תלת ממדית, העתקה אירעת של היצירה (2) פרסום של היצירה – לגבי יצירה שלא פורסמה (כמוגדר בחוק זכויות יוצרים) (3) ביצוע פומבי של יצירה הכולל השמעתה או הצגתה בציבור במישרין ו/או באמצעות מכשיר – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט; (4)  שידור של היצירה (העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור)  – לגבי כל סוגי היצירות; (5) העמדת היצירה לרשות הציבור (העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שלאנשים מקרב הציבור תהיה גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם) – לגבי כל סוגי היצירות; (6) עשיית יצירה נגזרת – יצירה נגזרת היא עשיית יצירה מקורית המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון תרגום או עיבוד-  ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית; (7) השכרה של היצירה כאמור בסעיף 17 לחוק זכויות יוצרים– לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חברת סטארטאפ

חברת הזנק (סטארטאפ)

חברת הזנק (Startup company) היא חברה המפתחת מוצר ו/או שירות חדש (שלא קיים בשוק) המנסה לתת מענה לבעיה או לצורך קיים או עתידי. בימנו לרוב הפיתוחים יש זיקה משמעותית לטכנולוגיה.

חברות סטראטאפ נחשבות חברות בסיכון גבוה מאחר והן בתחילת הדרך, ללא מוצר, פעמים רבות ללא פטנט, ללא לקוחות, וללא וודאות בנוגע להצלחתם, בין היתר, מאחר ובנוסף לצורך ברעיון איכותי, בדרך כלל מימושו כרוך בהשקעה גדולה של משאבים (לרבות זמן וכסף).

הקמת חברת סטארטאפ מלווה בסוגיות משפטיות רבות, כגון בחירת צורת ההתאגדות המתאימה, בחירת מיקום התאגיד, הגנה על הקניין הרוחני של המיזם, התקשרות עם עובדים, ספקים, מפיצים וצדדי ג', חלוקת אופציות ועוד. למידע נוסף ראו גם דגשים משפטיים בהקמת סטארטאפ. (הסוגיות המשפטיות מטופלות ע"י עו"ד לסטארטאפים).

נוסף על כך, חברות סטארטאפ בתחילת דרכן הן חברות דלות משאבים והן פונות לאפיקים של גיוס הון ממקורות חיצוניים בכדי לממן את פעילותם ולהביא לפיתוח המוצר ושיווק.

להלן מספר ערוצים נוספים למימון המיזם:

1. חברים ומשפחה – המימון הראשוני של המיזם לרוב מגיע מהיזמים עצמם, חסכונות, חברים ומשפחה אשר מסייעים ליזמים בשלבי ההקמה.
2. משקיעים פרטיים – יש לא מעט אנשים פרטיים, המכונים אנג'לים, אשר משקיעים בחברות הזנק בשלביהם הראשונים. כאשר סכום ההשקעה בישראל הוא בדרך כלל עד $500,000 ברף העליון (להרחבה ראו אנג'לים).
3. מאיצי סטארטאפים – המאיצים הם גופים פרטיים המסייעים בקידומו ופיתחו של המיזם בעיקר בהיבטי המקצועיים וכן מנסים לסייע למיזם בגיוס כספים באמצעות חשיפה למשקיעים בכנסים ואירועים יזומים. חלק מהמאיצים מעמידים הון ראשוני לטובת המיזם, לרוב מדובר בסכומים קטנים כמה עשרות אלפי שקלים.
4. קרנות הון סיכון – קרנות המורכבות מאנשי עסקים וחברות המשקיעים ביחד כגוף אחד, סכום כספי משמעותי. מדובר בגופים מנוסים, מקצועיים ובעלי רשת קשרים ענפה. הקרנות בדרך כלל משקיעות בסטארטאפים בשלבים יותר מתקדמים של פעילותם, כמו כן סכומי ההשקעה הם גדולים יותר, מיליוני דולרים ועד עשרות מיליוני דולרים.
5. תוכניות ממשלתיות וגופים ממשלתיים – בישראל פועלות חממות טכנולוגיות המשקיעות בסטארטאפים, בתחומים שונים, בדר"כ כמה מאות אלפי דולרים ועד ל-3.5 מיליון שקלים, לצורך קידום שלבי המחקר והפיתוח. החממות פועלות בפיקוח של הרשות לחדשנות טכנולוגית (לשעבר לשכת המדען הראשי). כמו כן ברשות לחדשנות טכנולוגית קיימות תוכניות נוספות המאפשרות ליזמים לגייס הון כגון תוכנית תנופה.
6. חממות טכנולוגיה פרטיות ומאיצי סטארטאפים – מדובר בדרך כלל בגופים עסקיים המסייעים למיזמים בתחילת דרכם בין היתר באמצעות מפגשי קידום והעשרה למיזמים על-ידי מנטורים שונים, ולעיתים גם עזרה כספית בסכום ראשוני של עשרות אלפי שקלים, זאת בעבור אחוז מסוים מהבעלות על המיזם.
7. מימון המונים – גיוס כספים מהציבור הרחב באמצעות פלטפורמה אינטרנטית וזאת בעבור תמרוה סמלית – הלוואה, מניות או הטבה אחרת (למידע נוסף ראו מימון המונים).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

הקמת חברת סטארטאפ – דגשים משפטיים

להלן מספר דגשים משפטיים למקימי חברות סטראטאפ (Startup):

סלילת הדרך להצלחה של חברת סטארטאפ (חברת הזנק) מוצלח מחייבת את היזמים לקחת בחשבון את ההשלכות המשפטיות שכרוכות בניהול וההקמה של הסטארטאפ. רוב הטעויות של יזמים ואנשי עסקים מקורן ברצון לחסוך בעלויות (לרבות עלויות משפטיות) זאת לצד חוסר ידע או ניסיון, אשר מוביל להערכה שגויה של הסיכונים המשפטיים הכרוכים בפעילות העסקית. לכן לכל סטארטאפ מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד.

רשימה קצרה זו תציג מספר דגשים חשובים, התעלמות מהם תחשוף את מייסדי המיזם לנזקים בלתי הפיכים לרבות, אובדן הבעלות על הקניין הרוחני של הסטארטאפ, חשיפה לתביעות, איבוד שליטה במיזם, פירוקו וכיו"ב.

1. הסכם מייסדים – כמי שראה את הבעייתיות של המתנהלים ללא חוזה בכתב (כמעט מכל כיוון אפשרי) אני מאוד ממליץ לא לחסוך כאן. בהתחלה כל השותפים פועלים כגוף אחד, הבעיות צצות אחר כך (הרבה פעמים דווקא כשהמיזם מתקדם או מצליח). במהלך הפעילות העסקית מתעוררים לא מעט חילוקי דעות בנושאים מקצועיים ונושאים אחרים – למשל בעת גיוס כספים, מכירת מניות, עזיבת שותף, צירוף שותף חדש, משיכת משכורות ועוד ועוד. פעמים רבות הדרך שעוברים השותפים והמיזם רצופה חילוקי דעות. כך שאי הסדרה של זכויות וחובות בנוגע לפעילות העסקית עשוי לפגוע לא רק בזכויות של המייסדים עצמם אלא גם בעצם קיומו של המיזם. מחלוקות עשויות לשתק את הפעילות העסקית, כך שהסדרת נושאים במחלוקת ללא הסדרה מראש עשויה לגזול מהמייסדים מחיר כבד. לכן רצוי שהמייסדים יפעלו להסדיר ביניהם מראש את מערכת היחסים ולהגן לא רק על הזכויות שלכם במיזם אלא גם על המיזם עצמו (להרחבה ראו דגשים בהסכם מייסדים, הסכם מייסדים ו- טעויות בהסכם מייסדים וכן ראו גם הסכם בעלי מניות).
2. התקשרות עם עובדים ועם גורמים  חיצוניים – רק באמצעות הסכם בכתב. נושא זה חשוב מאוד לכל מי שמנהל פעילות עסקית, בהעדר הסכם בכתב עם העובדים (הסכם עבודה), היועצים ונותני השירותים (הסכם ייעוץ) או עם לקוחות (הסכם התקשרות עם לקוחות לרבות הצעות מחיר), החברה חושפת את עצמה לתביעות ונזקים גדולים. למשל חשיפה לטענה מול צד ג' כי הובטחה לו תמורה שונה או כי הוא חלק מהבעלים של הקניין הרוחני שפותח. לכן על הסכם העבודה להיות מקיף ולהתייחס גם לחובת הסודיות, אי תחרות, הענקת אופציות או הטבות אחרות וכו'.
3. אופציות – כמה אופציות החברה מתכוונת להעניק ולמי? חשוב לתכנן מראש את כמות האופציות שהחברה מתכוונת לחלק ואיזה אחוז אותה כמות תהווה מסך ההחזקות של החברה. הענקת האופציות נעשית בשלבים הראשונים בדר"כ, אך לא רק, לעובדים או ליועצים במסגרת כתב הענקה או הסכם אופציות.  כמו כן חשוב לתכנן מראש אם בכוונת החברה גם להכין תוכנית אופציות.
4. הגנה על הקניין הרוחני של הסטארטאפ – ההמצאות או רשימת הלקוחות ו/או שיטות ייחודיות ו/או קניין רוחני אחר הם המוצרים או הנכסים היקרים לכם ביותר, ולכן עליכם להגן עליהם מבחינה משפטית. הגנה זו באה לידי ביטוי במספר צורות בין היתר באמצעות חתימה על חוזה סודיות או הסכמים או סעיפים המתייחסים לקניין הרוחני של החברה, אך לא רק. למשל החברה צריכה לשקול הגשת בקשה לרישום הקניין הרוחני כפטנט או סימן מסחר או מדגם, קביעה מפורשת בהסכמי העסקה של יועצים ונתוני שירותים כי הבעלות על ההמצאות והפיתוחים שהם יבצעו במסגרת עבודתם תהיה של החברה והם מוותרים בזאת על תביעות בנוגע לפיתוחים אלו ו/או זכויות שימוש בהם – נושא זה חשוב מאוד לנסח בקפידה באמצעות עורך דין.
5. הקמת חברה – לא מעט יזמים שהחליטו להקים חברה מתלבטים בשאלה מתי לפתוח חברה? או איפה כדאי לפתוח חברה? שאלות אלו תלויות נסיבות. למשל יזמים שלפני גיוס הון פונים להקים חברה כדי לאגד בצורה מאורגנת את כל הזכויות והחובות שלהם ושל המיזם תחת קורת גג משפטית יציבה. כך גם עושים יזמים כאשר פעילותם העסקית מערבת גורמים רבים לרבות העסקת עובדים או נותני שירותים, כמו כן כאשר הוצאות הפעילות הן גדולות או כאשר הערך הכספי של הפעילות הופך לממשי או שיזמים הם לקראת התקשרות עם ספק גדול או נותן שירותים או כאשר הפעילות העסקית מערבת סיכון משפטי גדול.  כמו כן לא מעט פעמים שיקולי ההקמה תלויים בהשלכות המיסויות של מועד ההקמה. (להרחבה ראו פרוצדורת רישום חברה וכן יתרונות וחסרונות בהקמת חברה).

• מתי להקים חברה? לרוב ככל שפעילות המיזם הופכת למסועפת יותר או בשלבים מתקדמים יותר של הכנת המוצר (בין אם מדובר בפיתוח טכנולוגי ובין אם מדובר בשלבי ייבוא או ייצור מתקדמים) או כאשר ההוצאות או ההכנסות גדלים, נוטים המייסדים לפנות להליך של הקמת חברה.
• איפה הכי כדאי לפתוח את החברה? חברה בחו"ל עשויה ליהנות מיתרונות שונים והיא תלויה במקום בו החליטו המייסדים להתאגד, להלן מספר יתרונות אפשריים להקמת חברה בחו"ל ניהול חשבונות זרים, מיסוי (סוגיה זו היא ע חשוב לבדוק טרם הקמת החברה), חשאיות, סיוע בגיוס הון למשל מגורמים מאותה המדינה ועוד (למידע נוסף ראו הקמת חברה בחו"ל).
• גיוס הון – איך מגייסים הון לסטארטאפ? יזמים רבים יוצאים לדרך ללא הון ראשוני ועושים שימוש בחסכונותיהם או בכספים שגייסו מהמשפחה, זאת מאחר וגיוס הון היא לא מלאכה פשוטה. הסיכוי לגייס כספים תלוי כמובן באיכות המיזם, הצוות והקשרים שיש ליזמים. ישנם כמה מקורות אפשריים לגיוס הון כגון משקיעים פרטיים (אנג'לים), קרנות הון סיכון (בדרך כלל משקיעות בסטארטאפים בשלבים מתקדמים יותר), חממות טכנולוגיה של הרשות לחדשנות ו/או תוכניות מימון אחרות (למשל תוכנית תנופה), גיוס הון מאמצעות פלטפורמות של מימון המונים ועוד. לפני גיוס כספים משקיעים רבים יבקשו להחתים את היזמים על הסכם עקרונות לפני ביצוע בדיקות משפטיות וחתימה על הסכם השקעה או הסכם הלוואה למיזם חשוב לקבל ייעוץ משפטי פרטני.

לאור ההיבטים המשפטיים הרבים הכרוכים בהקמת סטארטאפ, בעת תכנון, הקמה וניהול המיזם יש להתייעץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בתחום – עו"ד לסטארטאפ.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.

פטנט

תעשיית ההייטק והסטארטאפים עשירה בפטנטים, יחד עם זאת פטנטים נרשמים בתחומים נוספים, גם בתעשיות מסורתיות.

מהו פטנט?  פטנט נחשב לקניין רוחני.  פטנט מוגדר בחוק הפטנטים כאמצאה (מוצר או תהליך), חדשה, מועילה, שיש בה התקדמות המצאתית בתחום טכנולוגיה וניתנת לשימוש תעשייתי. יצוין שהגדרה זו היא חלקית בלבד ויש לעיין בה לצד הוראות הפסיקה.

• פטנט היא הגנה קניינית המוענקת לבעלים של ההמצאה לעשות שימוש בלעדי בהמצאתו בפרק זמן מוגבל, בכפוף להוראות הדין. זכות זו מאפשרת לבעל ההמצאה ליהנות מפרי עמלו ופיתחו, כאשר הוא יכול להעניק לצדדים אחרים את זכות השימוש בהמצאה, לפי שיקול דעתו.
• הפטנט הוא טריטוריאלי, הוא מוגבל למדינה אשר מעניקה את ההגנה. ולכן על הממציא להגיש בקשה לרישום פטנט בכל מדינה ו/או אזור (בהתאם לחוקים ולהסכמים בין לאומיים) בהם הוא מתכוון לפעול.

מה נחשב להמצאה חדשה? לצורך בחינה מקיפה של הנושא יש להתייעץ עם עורך דין ועורך פטנטים. באופן כללי יצוין כי לפי חוק הפטנטים אמצאה נחשבת לחדשה כאשר ההמצאה "לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה – (1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור; (2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."

מה נחשב להתקדמות המצאתית? לפי חוק הפטנטים, התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.

הגשת בקשה לרישום פטנט מוגשת על-ידי בעל אמצאה (הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם). בפועל בדרך כלל הבקשות עצמן מוגשות על-ידי עורך פטנטים.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד ועם עורך פטנטים.