תביעה נגד מעסיק – הגשת תביעה

להלן מספר דגשים לכל מי ששוקל להגיש תביעה נגד מעסיק. בכל מקרה יודגש כי לפני הגשת תביעה חשוב להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום.

האם להגיש תביעה נגד מעסיק? מתי נוהג להגיש תביעות נגד מעסיקים? איך מגישים תביעה נגד מעסיק? מה השלבים שכרוכים בהגשת התביעה ובבית הדין? האם התביעה היא הליך אורך? כמה זמן עתיד לקחת מהגשת התביעה עד לקבלת הפיצוי?

• מה המקרים שמצדיקים הגשת תביעות נגד מעסיקים? ישנם מקרים רבים המצדיקים הגשת תביעות נגד מעסיקים, להלן מספר דוגמאות לתביעות בולטות בתחום: תביעה נגד מעסיק בגין הפרת הסכם העסקה (למידע נוסף ראו הפרה של חוזה) – למשל בגין אי תשלום שכר מלא ׁ(למשל אי תשלום עבור שעות עבודה נוספות), תביעת מעסיק בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, תביעת מעסיק שלא שילם לעובד עבור ימי מחלה, תביעה נגד מעסיק שלא שילם לעובד פיצוי פיטורים, תביעה נגד מעסיק שלא שילם לעובד בגין ימי חופשה, אי מתן הודעה מוקדמת לעובד, תביעה נגד מעסיק שהטריד מינית, תביעה נגד מעסיק בגין לשון הרע, תביעה נגד מעסיק בגין פיטורים שלא כדין, תביעה נגד מעסיק בגין חדירה לפרטיות העובד, תביעה נגד מעסיק שלא שילם לעובד נסיעות או שלא שילם לעובד לפי צווי הרחבה או לפי הסכמים קיבוציים, תביעה נגד מעסיק שפגע בזכויות העובד ועוד. (למידע נוסף על הגשת תביעות ראו – הגשת תביעה).

איך מגישים תביעה נגד מעסיק?

הגשת תביעות נגד מעסיקים היא תופעה נפוצה מאוד. לפני הגשת תביעה חשוב לברר שקיימת לעובד עילת תביעה טובה, אחרת התביעה עשויה להיכשל והתובע אף עשוי להיות מחויב בתשלום הוצאות למעסיק. לכן, לפני הגשת תביעה נגד מעסיק מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני העבודה ולהיות מיוצג. עורך הדין יסייע לכם לבחון את עלית התביעה ואת סיכוי הצלחתה.

יצוין כי לעיתים ניתן להשיג את תוצאת התביעה או תוצאה טובה אחרת ללא ניהול הליכים משפטיים יקרים וארוכים למשל באמצעות שליחת מכתב התראה מעורך דין.

תביעות נגד מעסיקים מוגשת בבית הדין לעבודה, אין חובה להיות מיוצג על-ידי עורך דין בעת הגשת תביעה, אך מומלץ מאוד לא לוותר על ייעוץ משפטי.

לאן להגיש את התביעה נגד המעסיק? לאחד מבתי הדין האזוריים לעבודה, לפי כללי סמכות מקומית ועניינית. מבחינת סמכות מקומית יצוין בקצרה כי תביעות בין עובד למעסיק יש להגיש לאזור השיפוט שבו נמצא מקום עבודתו של העובד או באזור שבו בוצעה (או אמורה היתה להתבצע) עבודת העובד; תביעות שלא בין עובד למעסיק בדרך כלל ידנו בבית הדין האזורי שקרוב למגורי התובע.

אילו תביעות בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה? להלן מספר (חלקי בלבד) של הוראות בנוגע לסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה: תביעה בין עובד למעסיק שעילתה ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; תביעה בעילה הנוגעת למשא ומתן לפני כריתת הסכם ליצירת יחסי עבודה בקשר לחוזה האמור ולפני שנוצרו יחסי עובדה או חרי שהסתיימו  לרבות בדבר עילה בקבלת אדם לעבודה או אי קבלתו.

שלבים להגשת תביעה נגד מעסיק

1. תביעה נגד אישיות משפטית – יש להגיש את התביעה נגד הגורם המעסיק (אדם או תאגיד) בציון שם מלא ומספר מזהה.
2. תביעה בנוגע ליחסי עובד-מעסיק: מבחינה פרוצדורלית יש למלא טופס "תביעה לתשלום שכר עבודה". יצוין כי באשר לתביעה בנושא פיצוי פיטורים או תשלום קיצבה יש למלא טפסים אחרים. יש למלא בטופס את פרטי התובע, פרטי המעסיק, מקום העבודה. כמו כן בנוסף לטופס זה מומלץ מאוד להגיש כתב תביעה.
3. הכנת כתב תביעה נגד המעסיק – מה זה כתב תביעה נגד מעסיק? בקצרה יצוין שכתב התביעה בדרך מתאר את המעשים שמקימים את עילות התביעה, את עילות התביעה והסעדים המבוקשים. מה יש לכלול בכתב התביעה? ניסוח כתב תביעה נעשה באמצעות עורך דין. לפי תקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה על כתב התביעה לכלול את  בית הדין שהתובענה מוגשת אליו; פרטי התובע והנתבע ומקום מגוריהם, אם התובע או הנתבע הם פסולי דין או קטנים או תאגידים הדבר יצוין בכתב התביעה; עובדות שמהוות את עלית התביעה ואת מועד היווצרותה וכן עובדות שמגלות כי בית הדין הוא הגורם שמוסמך לדון בתביעה; שווי של נושא התביעה (במידה וניתן לגבוה) והסעד שהנתבע תובע בבית הדין ובכלל זה פיצויי הלנה והפרשי ריבית והצמדה והוצאות משפט. שוב יודגש כי כתב תביעה הוא מסמך משפטי מורכב, הדורש ידע ומומחיות רבה.

הערה חשובה בנוגע לכתיבת כתב תביעה: ניסוח שגוי עשוי להסב נזק גדול מאוד לתובע (כמו הפסד בתביעה אי קבלת הסעד שהתבקש ועוד). לכן, לצורך תכנון וניסוח של כתב התביעה יש להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה. אילו מסמכים יש לצרף לכתב תביעה נגד מעסיק? תלוי בסוג התביעה המדובר ובסעד המבוקש; רצוי לקבל החלטה מושכלת בנושא ולהתייעץ עם עורך דין מיומן בתחום.

• אגרת הגשת תביעה – לצורך הגשת תביעה יש לשלם אגרה לפתיחת תיק בבית המשפט, האגרות נקבעות בהוראות הדין והן משתנות מעת לעת. נכון למועד זה אגרת הגשת התביעה היא 1% משווי התביעה (בהליך של דיון מהיר יש לשלם מחצית מסכום האגרה). האם ניתן לקבל פטור מתשלום אגרה בעת הגשת תביעה? לעיתים בתי משפט מעניקים פטור מתשלום אגרה, למשל במקרה בו מגיש הבקשה הוא חסר אמצעים.

למידע נוסף מומלץ לעיין באתר של הרשות השופט.

שלבי הדיון בבבית הדין בתביעה נגד מעסיק

הליכים בערכאות שיפוטיות עשויים להתפתח באופן שונה ולכלול בהתאם שלבים שונים. להלן תיאור קצר וחלקי של שלבי הדיון בהליך משפטי בבית הדין לעבודה:

• הליך נפתח בהגשת תביעה תביעה המתאר בין היתר את עילות התביעה והסעדים המתבקשים במסגרת התביעה, לאחר מכן על הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 30 יום ממועד קבלת כתב התביעה. לאחר הגשת כתבי בית הדין הראשונים בית הדין מפנה את הצדדים להליך גישור במטרה לסיים את הסכסוך בהסכמה ובאופן מהיר (שלא בפני ערכאה שיפוטית).
• ככל והדיון חוזר לבית המשפט, בדרך כלל יקבע קדם משפט לצורך בירור השאלות שבמחלקות, בקדם המשפט יופיעו הצדדים, בדרך כלל ידו בקשות ביניים כגון בקשות לסעדים זמנים או למתן צווים שונים או מינוי מומחים חיצוניים וכיו"ב. מטרת ההליך היא לבחון את האופן ניהול מהיר ויעיל של הסכסוך, לעיתים בתי הדין מנסים לשכנע את הצדדים להגיע לפשרה ואף להתוות את הדרך לפשרה.
• שלבים מתקדמים יותר בניהול הסכסוך המשפטי: הגשת תצהירים (בו הצדדים פורסים את טענותיהם בצירוף אסמכתאות), זימון עדים שצד מבקש לחקור אותם במסגרת הליך דיון ההוכחות, ניהול הליך הוכחות במסגרות נחקרים עדים, מצהירים ולעיתים גם מומחים, הגשת סיכומים (עיקרי טעונת הצדדים בתמצית על סמך מכלול החומר שהונח לפני בית המשפט) ולבסוף מתן פסק דין.

דיון מהיר בתביעות בסכומים נמוכים

יצוין כי בתביעות בסכומים נמוכים קיים (ובכפוף להוראות הדין) הליך של דיון מהיר בבית הדין לעבודה: מאחר והליכים משפטיים אורכים בדרך כלל לא מעט זמן, המחוקק ניסה לקבוע תנאים לדון בחלק מהסכסוכים באופן מהיר יותר. בתחום דיני העבודה קבע מהחוקק אפשרות לקיום דיון מהיר, דיון זה הוא בסכום נמוך יחסית (נכון ל-2017 – תביעות לפי סעיפים 24(א)(1) או (3) ועד לתשלום סכום של כ-28,000 ש"ח) ידנו בסדר דין מזורז. דיון שכזה לא כפוף לסדרי הדין במסגרתו לערכאה שיפוטית ניתן שיקול דעת רחב בנוגע לאופן המיטבי לסיום הסכסוך. יש לציין כי אופן הגשת הערעור על הליך בדיון מהיר קשה יותר ומצריך קבלת אישור של נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו או שופט בית דין ארצי שהוסמך לכך.

לעיתים תובעים אשר סכום תביעתם קרוב לתקרת התביעות בסכומים נמוכים, רצוי לשקול הגשת תביעה בהליך של דיון מהיר לצורך סיום מהיר יותר של הסכסוך. לצורך כך חשוב להתייעץ עם עורך דין.

למידע מקיף בתחום יש לפנות לעורך דין לדיני עבודה, כמו כן מומלץ לעיין בהוראות הדין השונות לרבות חוקי המגן והתקנות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הגשת תביעה

איך להגיש תביעה?

להלן מספר דגשים בנושא הגשת תביעות, שלבי ההליך השיפוטי וכן סוגי תביעות נפוצות – חשוב לציין שזוהי רשימה קצרה וחלקית בלבד, למידע מקיף יש להתייעץ עם עו"ד מיומן בתחום.

איך מגישים תביעה? בקצרה, בדרך כלל יש להכין כתב תביעה (או מסמך ראשוני אחר) לצורך פתיחה בהליך משפטי. התביעות מוגשות לבתי משפט או בתי דין, תלוי בין היתר, בסוג הסכסוך ובסעד המשפטי שאתם מעוניינים להשיג. אופן הגשת התביעות מוסדרת בהוראות הדין.

בתמצית יצוין כי תביעה היא הליך משפטי בו צד מביא את טענותיו כלפי צד אחר (תובע מול נתבע) בפני בית משפט או ערכאה מסומכת אחרת (בוררות, בית משפט שלום, מחוזי, בג"צ, ועדת ערר, בית משפט לענייני תעבורה, בית משפט לנוער, בית דין אזורי, לשכת ההוצאה לפעול ועוד), לפי הדרכים שנקבעו לכך בחוק.

התביעה בדרך כלל כוללת דרישה לאכיפת התחייבות חוזית או לאכיפת הוראות שבדין או דרישה לביצוע פעולה או הימנעות מביצוע, דרישה לפיצוי וכיו"ב (למידע נוסף ראו ביטול הסכם).

למה חשוב להתייעץ עם עו"ד לפני הגשת תביעה?

עו"ד יסייע לכם בהכנת כתב הטענות הראשון בהליך (בדרך כל כתב תביעה) והגשתו,  כתב התביעה הוא מסמך בעל חשיבות מרכזית, והכנתו דורשת מיומנות רבה.

בנוסף, עו"ד שבקיאים בתחום שבו אתם עתידים להגיש את התביעה יוכלו לסייע לכם להעריך באופן כללי את הסיכויים והסיכונים הנלווים לתביעה, תביעות בעלות סיכוי נמוך פעמים רבות לא כדאי להגיש (למשל בשל אפשרות לפסיקת הוצאות או נזקים אחרים). נושא בדיקת התביעה נבחן בין היתר לאור הראיות שבתיק והשתלשלות האירועים.

ולכן, בכל מקרה בו החלטתם להגיש תביעה מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין (משרד עו"ד). מתפקידו של עורך הדין הוא לא רק להכין את כתב התביעה  שאיתו מתחיל ההליך המשפטי).

סוגי תביעות / הליכים נפוצים:

להלן תיאור קצר ותמציתי של מספר תביעות נפוצות המוגשות על-ידי גורמים פרטיים:

• תביעה של עובד נגד מעסיק או תביעה של מעסיק נגד עובד – תביעה של עובד נגד מעסיקו יכולה לנבוע מסיבות שונות, תביעות רבות מוגשות על רקע אי תשלום עבור מלוא הזכויות של העובד במהלך העסקתו למשל אי ביצוע הפרשות לפנסיה, אי תשלום פיצוי פיטורים, אי תשלום שכר עבור שעות עבודה נוספות פידיון ימי חופשה, אי ביצוע תשלומים בהתאם לצווי הרחבה או הסכמים קיבוציים ועוד. היכן מגישים תביעות נגד מעסיק? תביעות נגד מעסיקים או תביעות של מעסיקים נגד עובדים מוגשות לבית הדין לעבודה (למידע נוסף ראו תביעה נגד מעסיק).
• סכסוכים במשפט הפרטי – המקרים הנפוצים הם סכסוכים בין אנשים פרטיים או בין חברות. למשל סכסוכים חוזיים כגון אי תשלום עבור שירותים או סחורות אי קיום התחייבויות חוזיות; ביצוע עוולת נזיקיות (כגון תביעה בגין לשון הרע, פגיעה בפרטיות, מטרד, הפרת חובה חקוקה, גרימת נזק ברשלנות ועוד); עלוות מסחריות – גניבת עין, גזל סודות מסחריים, הפרה של זכויות יוצרים, סימני מסחר, מדגמים ופטנטים וכיו"ב; תביעות בענייני ביטוח כגון תאונות דרכים, אי תשלום בגין מקרי ביטוח ועוד; תביעות בנושאי מקרקעין – אכיפת זכויות במקרקעין, פירוק שיתוף במקרקעין, רישום זכויות, סילוק יד במקרקעין ועוד ועוד. הרקע לסכסוך משפיע על הערכאה השיפוטית בה יתברר הסכסוך וכך גם הסעד המבוקש.
  • סכסוך בין שותפים – מסלול הגשת התביעה או פתיחה בהליכים שיפוטיים על ידי שותף נגד שותף אחר או בין קבוצות של שותפים תלויה בשאלות רבות, ליעתים מוגשת תביעות לאכיפת הסכם שותפות או הסכם מייסדים (תלוי אם מדובר בשותפים בשותפות או בעלי מניות בחברה), כמו כן ייתכנו סעדים שונים כגון בקשה לפירוק או רכישה של אחד השותפים את האחר. לצורך בחינת הנושא חשוב להתייעץ עם עורך דין שבקיא בסכסוכי שותפים (למידע נוסף ראו סכסוך בין שותפים).
  • תביעה נגזרת – מדובר בתביעה המוגשת על-ידי בעל מניות או דירקטור של החברה בשם החברה. בדרך כלל לפני פתיחה בהליך של תביעה נגזרת יש לפנות לחברה בכתב, ליו"ר הדירקטוריון של החברה,  לפרט את נימוקי התביעה ולדרוש שהחברה לתקן את העוול או להגיש תביעה בעצמה. אולם ישנם מצבים בהם אין חובה לבצע פניה מוקדמת לחברה לפני הגשת תביעה נגזרת. אופן הגשת התביעה הוא על-ידי הגשת בקשה לבית משפט לאישור התביעה כתביעה נגזרת, הכל בהתאם להוראות חוק החברות ומגבלות הדין (למידע נוסף ראו הגשת תביעה נגזרת).
  • תביעת חוב – הליך במסגרתו יחד או יישות משפטית אחרת מגיש תביעה על חוב שיש כלפיו (תביעת חוב) מאדם שנקלע לפשיטת רגל או תאגיד שנקלע להליכי פירוק (פירוק חברה), הכל בכפוף להוראות הדין. הבירור מתבצע על-ידי בעל תפקיד כגון מנהל מיוחד, נאמן או מפרק. באופן כללי יצוין כי את תביעת החוב יש להגיש תוך כ-6 חודשים ממועד מתן צו כינוס הנכסים (למידע נוסף ראו הגשת תביעת חוב).
  • סכסוכי שכנים – חלק מסכסוכי השכנים יתבררו בפני המפקח על המקרקעין למשל סכסוך בנוגע  להוצאות הבית המשותף, סכסוכים בנוגע להרחבות של דירות או בקשר עם תקנון הבית המשותף ועוד.
  • תביעות בלשכת ההוצאה לפעול – חלק מהתביעות ניתן להגיש בהליך מזורז בהוצאה לפעול, למשל תביעות לסכום קצוב (בהתאם לתקרה שנקבע בחוק), תביעות לביצוע שטרות (כמו שיקים או שטר חוב), למשל במקרה בו השיק שנמסר ללא כיסוי (שיק ללא כיסוי). למידע נוסף ראו פתיחת תיק הוצאה לפעול.
• תביעה נגזרת תביעה ביחסים בתוך המשפחה – סכסוך משפחתי בנוגע לחלוקת ירושה או צוואה שעילתם בסכסוך משפחתי יתבררו בבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן ישנם נושאים אחרים כגון סוגיות הנוגעות לנישואים או לגירושין אשר בסמכות ייחודית לבית הדין הרבני. דוגמאות לנושאים נוספים – תביעות בנוגע לאבהות, סכסוכים בנוגע לחלוקת רכוש בין בני זוג, הסדרי ראיה, תשלומי מזונות, חלוקת רכוש עקב הפירוד, אישור הסכמי מימון ועוד וועד. נושא הערכאה השיפוטית הרלוונטית תלוי בגורמים שונים. ובכל מקרה יש להתייעץ על כך עם עורך דין מומחה לדיני משפחה.
• תביעה ייצוגית – תביעה של יחיד בשם קבוצה, כאשר היחיד והקבוצה סובלים מגרימת נזק זהה או דומה. לצורך הגשת תביעה ייצוגית יש להקדים ולהגיש בקשה לאישור התביעה כייצוגית, במסגרת זו יבחן בית המשפט בין היתר את אופן התאמת התביעה להליך ייצוגי וכן את סיכויי התביעה. באילו תחומים ניתן להגיש תביעה ייצוגית? תביעות צרכניות לפי חוק הגנת הצרכן, תביעות בנושא איכות הסביבה, תביעות לפי חוק ניירות ערך או תביעות נגד המדינה, הכל בהתאם להוראות הדין והפסיקה (למידע נוסף יש לעיין בחוק התובענות הייצוגיות וכן ראו הגשת תביעה ייצוגית).
• תביעה נגד המדינה – בדרך כלל מדובר בסכסוכים שבין הפרט לבין המדינה או בסכסוכים שבין תובע ציבורי (למשל עמותה) נגד המדינה. ההליך המשפטי שננקט תלוי בסעד שרוצים להשיג לעיתים בכוונת התובע או להימנע נקיטת צעדים על-ידי המדינה או כניסה לתוקף של חוק ועוד. לעיתים מדובר בתביעת נזיקין כך שהמדינה במהלכיה או בהימנעותה – למשל המדינה כמעסיק או כאחרי על חברות ממשלתיות – הסבה לאחר נזק.
• תביעה נגד רשות מקומית – תביעות בגין חיוב יתר של מיסי עירייה שונים כגון היטלי פיתוח, ארנונה, אגרות ועוד.
• תביעות פליליות – הליכים פלילים אלו הליכים המנוהלים על-ידי המדינה נגד הפרט בגין אי קיום הוראות עונשיות שונות, למשל פריצה, גניבה, אלימות, עבירות מין, התעללות, עדות שקר, התחזות העלבת עובד ציבור, גרימת מוות ברשלנות ועוד.
  • עבירות על חוקי התעבורה – רוב עבירות התנועה אשר נתבעות על-ידי המדינה מתבררות בבית המשפט לענייני תעבורה, למשל נהיגה מעל המהירות המותרת, נהיגה ברכב ללא רישיון, נהיגה בשכרות ועוד.
  • עבירות על חוקי תכנון ובניה – ביצוע עובדה בקרקע או שימוש במקרקעין שלא בהיתר או בסטייה מהיתר, שימוש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות הדין, ביצוע פעולות הטעונות רישיון ללא רישיון מתאים ועוד. תביעות בנושאים כגון אלו מוגשות לבית המשפט העירוני או לבית משפט השלום, הכל בהתאם להוראות הדין והפסיקה.

• תביעה קטנות – התביעות הן בין יחיד, אדם פרטי, לבין אדם או תאגיד אחר, לפי מגבלות הדין. סכום התביעות הוא עד לגובה שנקבע בחוק ובתקנות (תקרה של כ-33,000 ש"ח). לא כל הליך ניתן להגיש במסגרת של תביעה קטנה ולצורך בירור הנשוא מומלץ לעיין בין היתר באתר של הרשות השופטת (למידע נוסף ראו אתר הרשות השופטות).

שלבי דיון בתביעה

בקצרה יצוין כי שלבי הדיון בתביעה תלויים בסדר הדין הרלוונטי, באופן כללי יצוין כי במשפט הפרטי רוב התביעות מתחילות בהגשת כתב תביעה (בהליך פלילי – כתב אישום) ולאחר מכן הנתבע מגיש כתב הגנה – אילו בין המסמכים הראשונים שהצדדים מגישים. ישנם הליכים בהם יש צורך להגיש בקשה לפני נקיטת ההליך למשל בקשה לאישור תביעה ייצוגית או בקשה לפירוק חברה או שעל צד להגיש בקשת רשות להתגונן לפניה הגשת כתב הגנה (למשל תביעות בסדר דין מקוצר). לאחר הגשת כתבי הטענות בדרך כלל מתקיימים דיונים בתיקים – קדמי משפט בפני שופט או רשם, בקשה לצירוף תובעים או נתבעים; אם ההליכים המשפטיים ממשיכים, לעיתים מתנהלים גם הליכי גילוי מסמכים, מינוי מומחים, הגשת תצהירים, דיוני הוכחות וחקירות של המצהירים או צדדים אחרים, הגשת ראיות נוספות, הגשת סיכומים ולבסוף מתן פסק דין.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תביעה ייצוגית – הגשת תביעה ייצוגית

שוקלים להגיש תביעה ייצוגית? מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית? ואיך מגישים תביעה ייצוגית?

להלן מספר נקודות שחשוב להכיר לפני הגשה תביעה ייצוגית. לצורך קבלת מידע מקיף ועדכני בנושא יש להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.

מה זה תביעה ייצוגית? בקצרה, הליך משפטי (שנתפח עם הגשה לבית המשפט של בקשה לאישור תביעה ייצוגית). ההליך הוא של יחיד בשם רבים, לקבלת סעד בגין עוולה זהה שנגרמה לכ לחברי הקבוצה. במילים אחרות, תביעה ייצוגית היא הליך משפטי הננקט על-ידי תובע בשם קבוצה (התובע בהליך מכונה "תובע ייצוגי"), כאשר הקבוצה סובלת מנזק זהה, וזאת למרות שהתובע לא פועל לפי ייפוי כוח שקיבל מהקבוצה. בין המטרות של התביעה הייצוגית היא להביא לתיקון עוולות הנעשות על-ידי גופים פרטיים או ציבוריים כלפי קבוצות לא קטנות.

סממן נוסף של התביעה הייצוגית ניתן לראות במצב בו לכל אחד מיחיד הקבוצה נגרם נזק קטן, אשר לא מעט פעמים לא מצדיק את הגשת התביעה של היחידים. הכלי הייצוגי מאפשר לאגד יחד מספר גדול של תובעים בעלי אינטרס זהה, שלולא יכלו לפעול יחדיו כקבוצה, פעמים רבות לא היו פועלים להגשת התביעה. למעשה נוצר מצב כי ללא מכשיר משפטי או רגולציה מתאימה גורמים שונים (כגון תאגידים או רשויות) יוכלו לבצע עוולות ללא חשש מאכיפת הדין. ולכן כלי התביעה הייצוגית מסייע במתן מענה, בין היתר, לתופעה זו.

ההגדרה של תביעה ייצוגית מוגדרת בחוק התובענות הייצוגיות באופן הבא בסעיף ההגדרות: "תובענה ייצוגית" – תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה;"

חוק תובענות ייצוגיות

החוק הראשי העוסק בתחום התביעות הייצוגיות הוא – חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. מטרת החוק לקבוע לכלים אחדים בנוגע לאופן הגשה וניהול של תביעות ייצוגיות כדי לשפר את ההגנה על זכויות הנפגעים. כמו כן בחוק התובענות הייצוגיות נרשם כי בין מטרותיו הן לקדם את מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, הענקת סעד הולם לנפגעים מהפרה של הדין, ניהול יעיל וממצה של תביעות.

כך נרשם בסעיף 1 לחוק:

"מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות."

איך להגיש תביעה ייצוגית?

לצורך הגשת תביעה ייצוגית חשוב לוודא כי קיימת עילת תביעה ויש בסיס משפטי להגשתה, בכפוף למגבלות הדין והפסיקה. חשוב לבצע מספר בדיקות משפטיות ועובדתיות לפני הגשת תביעה (כמו בכל תביעה), יצוין כי בלא מעט מקרים נדחו תביעות ייצוגיות תוך חיוב התובעים הייצוגים בהוצאות, מאחר והתביעה לא גילתה עילה או היתה חסרת ראיות. ולכן מומלץ לבצע את הבדיקות באמצעות עו"ד מימון בתחום.

ההליך הפרוצדורלי בנושא הגשת תביעות ייצוגיות קובע כי טרם הגשת התביעה יש להגישה בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, לבקשה יש לצרף את נוסח התביעה. כמו כן טרם הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית יש לבצע בדיקה בפנקס התובענות הייצוגיות שלא מתקיים הליך זהה, והכל כמוגדר בחוק התובענות הייצוגיות ובכפוף לפסקי הדין העוסקים בתחום (למידע נוסף ראו פנקס התובענות הייצוגיות).

מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית? בקצרה ובאופן לא ממצה יצוין כי לפי חוק תובענות ייצוגית כל אדם שיש לו עילה כאמור בחוק התובענות הייצוגיות, אשר מעלות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה, בשם אותה קבוצה. כמו כן במצבים מסוים כמוגדר בחוק גופים נוספים יכולים להגיש תביעות ייצוגיות. על אדם המבקש להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם קבוצה להראות כי לכאורה נגרם לו נזק.

באילו תחומים אפשר להגיש תביעה ייצוגית?

האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בכל תחום? תחום התביעות הייצוגיות תפס תאוצה גדולה בשנים האחרונות והוא נפוץ במיוחד בתחום של תביעות ייצוגיות צרכניות. אולם, יש מגוון סוגים של תביעות ייצוגית, לא רק בתחום הצרכני, למשל בתחום ניירות ערך או בתחום הפנסיה או השירותים הציבוריים.

נכון למעוד זה, חוק התובענות הייצוגיות שנחקק בשנת 2006 הגביל את התביעות הייצוגיות לתחומים שפורטו בחוק. כך קובע סעיף 3 לחוק:

"3.(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו-21 , "רשות" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. (ב)  הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה."

כך נרשם בתוספת השניה לחוק התביעות הייצוגיות:

1. תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
2. תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
3. תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
4. תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
5. תביעה בקשר לניהול זירת סוחר לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רישיון זירה ובכלל זה שירותי שיווק; לעניין זה, "זירת סוחר" ו"רישיון זירה" – כהגדרתם בפרק ז'3 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
6. תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לענין זה – "זיקה" – בעלות, החזקה, רכישה או מכירה; "יחידה" – כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, לרבות יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל, כמשמעותה באותו חוק; "נייר ערך" – כהגדרתו בחוק החברות וכן ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
7. תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, "גורם המפגע", "מפגע סביבתי" – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים.
8. תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000.
9. (1)תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. (2) תביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996.
10. (1)תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה' 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (2) תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כהגדרתן בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (3) תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005.
11. (1)תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. (2) תביעה של עובד בעילה לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, תביעה של עובד בעילה לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007, או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. (3)בפרט זה – "תביעה" – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי; "הסכם קיבוצי" – הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, או הסדר קיבוצי בכתב.
12. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.
13. תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בעילה לפי הסעיף האמור.
14. תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; לעניין זה, "חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" ו"מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד – סעיפים בולטים

מתי אפשר לתבוע מכוח חוק שכר שווה לעובדת ולעובד? מה מטרת החוק? האם אפשר להפלות בשכר בין גברים לנשים?

להלן מידע חלקי בנושא חוק שכר שווה, למידע מקיף יש לעיין בהוראות החוק, בספיקה המתעדכנת וכן להתייעץ עם עו"ד (עורך דין לענייני עבודה).

מה המטרה של חוק שכר שווה לעבודת ולעובד? בסעיף 1 לחוק נקבע שמטרת החוק היא לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל מה שקשור לשכר או גמול אחר בנוגע לעבודה. תביעות לפי חוק שכר שווה יתבררו בבית הדין לעבודה (בהתאם להוראת סעיף 4 לחוק). למידע נוסף בנושא ראו גם אפליה במקום עבודה.

בקצרה ובאופן חלקי יצוין כי לפי החוק עובד ועובדת אשר עובדים אצל אותו מעסיק, באותו מקום עבודה ומבצעים את אותה העבודה (עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך) זכאים לשכר שווה. וכן הם זכאים לגמול אחר באופן שווה שניתן ממעסיק לעובד בקשר לעבודתו.  

כך מגדיר סעיף 2 לחוק את הזכות לשכר שווה:

"עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך; הוראה זו תחול גם לענין כל גמול אחר, שנותן מעסיק לעובד או עבורו בקשר לעבודתו; לענין חוק זה, "גמול אחר" – כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה."

מתי עבודה נחשבת כעבודת שוות ערך? לפי החוק, עבודות שוות מתייחסות למצב בו מדובר באותה העבודה או או עבודות שוות בעיקרן אחת לשניה כאשר הן בעלות משקל שווה (בין היתר מבחינת כישורים, מיומנות, כישורים ואחריות הנדרשים לביצוען).

כך קובע סעיף 3 לחוק בנושא עבודה שוות ערך:

"יראו עבודה כשוות ערך לחברתה, אף אם הן אינן אותן עבודות או עבודות השוות בעיקרן זו לזו, אם הן בעלות משקל שווה, בין היתר מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות."

מה ניתן לתבוע בתביעות נגד מעסיק לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעבוד? החוק קובע שגם אם לא נגרם נזק ממוני כתוצאה מהפרת החוק, בית המשפט ראשי לפסוק פיצויים בשיעור שיראה לו נכון בנסיבות העניין.

עוק נקבע בחוק שכר שווה כי סעיף 2 לחוק, לא מנוע מצב בו קיים פער בשכר או בגמול האחר (כמוגדר בחוק) אשר מתחייב מאופי או מהות העבודה (כגון איכות העבודה, וותק בעבודה, תפוקת העבודה, הכשרה, השכלה, מיקום המשרה ועוד) וכל עוד לא מדובר באפליה מטעמי מין.

כך קובע סעיף 6 לחוק שכר שווה:

"6(א) אין בהוראות סעיף 2 כדי למנוע הפרש בשכר או בגמול אחר המתחייב מאופיה או ממהותה של העבודה הנדונה ובכלל זה תפוקת העבודה, איכות העבודה, הוותק בעבודה, ההכשרה או ההשכלה, או מיקומו הגיאוגרפי של מקום העבודה, והכל כשאין בכך משום אפליה מטעמי מין.

(ב) מצא בית הדין לעבודה, בתובענה לפי חוק זה, כי העבודות שבמחלוקת הינן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, וטען המעסיק שקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (א) המצדיקות הפרש בשכר או בגמול אחר, עליו נטל ההוכחה."

תביעה לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד – תביעת אפליה

מי ראשי להגיש תביעה לפי חוק שכר שווה? בקצרה, העובד או ארגון העובדים היציג (כמשמעתו בחוק הסכמים קיבוציים) באותו מקום עבודה, (אם אין ארגון עובדים והעובד מסכים ניתן להגיש תביעה על ידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו או שמדובר בארגון שעוסק בזכויות נשים). למידע נוסף בנושא הגשת תביעות נגד מעסיקים ראו – תביעה נגד מעסיק.

מה הדרך לתבוע לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד?  בתביעות לפי חוק שכר שווה ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה ו/או בית המשפט ראשי מיוזמתו להורות על  למינוי מומחה שיחווה את דעתו האם העבודות שבמחלקות הן זהות או שוות בעיקרן או שוות ערך.

כך קבוע סעיף 5 לחוק:

"(א)בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, על פי בקשת אחד הצדדים, למנות מומחה לניתוח עיסוקים מטעמו של בית הדין, אשר יחווה את דעתו לענין השאלה האם העבודות שבמחלוקת הן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, לפי הענין (להלן – המומחה); לא ביקש צד כלשהו למנות מומחה, רשאי בית הדין למנותו, אם ראה צורך בכך, בנסיבות מיוחדות. (ב)  בית הדין לעבודה רשאי לקבוע את שכר טרחתו והוצאותיו של המומחה שישולמו על ידי בעלי הדין או על ידי חלק מהם, או בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, מאוצר המדינה, הכל כפי שקבע בית הדין. (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרי דין בדבר מתן חוות דעת המומחה, מינויו, סמכויותיו וחובותיו, ובהסכמת שר האוצר – את התעריף המרבי של שכר הטרחה שישולם לו."

להלן קטעים חלקיים מפסק דין של בית המשפט העליון בנושא חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, בגץ 1758/11 אורית גורן נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ (פורסם באתר נבו, 17.05.2012) :

"חוק שכר שווה נועד להתמודד באופן קונקרטי עם אחד הביטויים החברתיים הנפוצים ביותר להפלייה פסולה בשוק העבודה, והוא ההפלייה בשכר בין גברים לנשים המבצעים את אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. החוק נחקק לראשונה בשנת 1964 ונחקק מחדש בשנת 1996… הזכות לשכר שווה של עובדת ועובד העובדים אצל אותו מעביד ובאותו מקום עבודה קמה, אפוא, בהתאם לסעיף 2 לחוק שכר שווה, כאשר השניים מבצעים אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. למעשה, קובע החוק חזקה חלוטה שלפיה הפער בשכר בין עובד לעובדת המבצעים אותה עבודה מצביע על קיומה של הפלייה מחמת מין. חשוב לציין עוד, כי למרבה הצער התופעה החמורה של הפליית נשים בשכר העבודה שלהן רחוקה מלהיעלם מן העולם חרף הזמן שחלף מאז חקיקת חוק שכר שווה והיא עדיין נפוצה במקומותינו באופן מעורר דאגה. כך, מסקר ההכנסות… לשנת 2010 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום 7.9.2011 עולה כי הכנסתה החודשית של אישה שכירה עומדת על 66% מהכנסתו של גבר שכיר, וכי ביחס לשכר לשעה הכנסתה של אישה שכירה מגיעה כדי 84% משכרו של גבר שכיר (ראו http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201115219)."

לפני הגשת תביעה נגד מעסיק או שליחת מכתב התראה מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני עבודה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

מכתב התראה מעורך דין – האם לשלוח מכתב? ואיך להגיב למכתב שהתקבל?

לצורך הכנת מכתב התראה מעורך דין או התייעצות בנוגע להכנת תגובה למכתב התראה, מומלץ לפנות לעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (בתחום העסקי – עורך דין חברות, בתחום המקרקעין – עורך דין למקרקעין או נדל"ן, בתחום המעמד האישי – עורך דין לדיני משפחה וכיו"ב).

מה זה מכתב התראה מעורך דין?

מכתב התראה מעורך דין כולל בדרך כלל דרישה לבצע פעולה כגון תשלום סכום כספי או מסירת סחורה או ציוד או דרישה לתיקון הפרה של התחייבות חוזית או חובה חוקית אחרת כגון פרסום המהווה לשון הרע.

אם נפגעתם ממעשה או מחדל של צד ג', רצוי לשקול לשלוח מכתב התראה לצד המפר, לצורך כך מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד.

מכתבי התראה נפוצים מאוד בנושא חובות ותשלומים, כאשר צד מסרב לשלם את חובו לעסק. למידע נוסף בנושא התמודדות עם חובות ראו איך להתמודד עם לקוחות שלא משלמים.

מכתב ההתראה מהווה התראה לפני נקיטת פעולה למשל מימוש ביטחונות (שיק, ערבות אישית, שטר חוב, פיקדון, ערבות בנקאית וכיו"ב), ביטול הסכם – למידע נוסף ראו איך לבטל הסכם? – פתיחה בהליכים משפטיים (למשל הגשת תביעה לאכיפת הסכם, תביעה על סכום קצוב, תביעה לביצוע שטר, למשל תביעה בגין שיק ללא כיסוי, למידע נוסף ראו הגשת תביעה) ועוד.

יצוין כי בדרך כלל ניתן לנמען אפשרות לתקן את ההפרה שביצע או לשלם בעד הנזק או ההוצאות שנגרמו לשולח.

איך להגיב למכתב תראה מעורך דין? חשוב להבין כי תגובתכם תשפיע באופן ישיר על התוצאה, ולכן מומלץ לא להגיב ללא ייעוץ משפטי מעורך דין בעל ידע וניסיון בטיפול בסכסוכים משפטיים. הייעוץ המשפטי בנוגע לאופן הפעולה שיש לנקוט עם קבלת מכתב ההתראה משתנה ממקרה ולמקרה ולתלוי בנסיבות שהובילו לשליחת המכתב. פעמים רבות יהיה צורך לשלוח מכתב תגובה. כמובן שאת נוסח המכתב יש להפקיד בידי משרד עו"ד שילווה אתכם.

האם כדאי לשלוח מכתב התראה מעורך דין? כל מקרה יש לבדוק לפי העובדות הרלוונטיות לרבות ההתחייבויות של הצדדים (לרבות מכוח הסכמים שנחתמו), הוראות הדין, שיקולים עסקיים ועוד. זו עשויה להיות טעות גדולה לשלוח מכתב התראה (בין אם המכתב נשלח מעורך דין ובין אם נשלח באופן עצמי) ללא התייעצות עם עורך דין מומחה בתחום.

להלן דוגמאות נפוצות לשליחת מכתבי התראה מעו"ד:

1. בתחום האזרחי-מסחרי – מכתב התראה ובו דרישה לקבלת מסמכים או כספים בגין חוב שלא שולם, למשל חוב  בגין אי תשלום עבור אספקת שירותים או סחורות (הפרת הסכם התקשרות עם לקוח או הסכם למתן שירותים); חוב לרשת זכיינות (אי תשלום דמי זיכיון, תמלוגים שוטפים, דמי שיווק ועוד), חוב בגין הפרת הסכם הלוואה (כגון אי תשלום במועד למשל עקב כך ששיק חזר ללא כיסוי, אי תשלום הפרשי ריבית והצמדה); מכתב התראה בגין פרסום לשון הרע או מכתב התראה ואזהרה לפני נקיטת הליכים בגין גזל סודות מסחריים (למשל עקב הפרת חוזה סודיות) או הפרה של סימן מסחר; מכתב התראה בגין הפרת הסכם בין שותפים (חוזה שותפות עסקית) או לפני פירוק של שותפות עסקית (פירוק שותפות או פירוק חברה) ועקב סכסוך בין שותפים; מכתב דרישה לקבלת מידע או מסמכים או כספים או לתיקון ליקויים בחברה מנושא משרה בחברה, מבעל מניות בחברה למשל טרם הגשת תביעה נגזרת או תביעה נגד בעלי מניות בעילה של קיפוח (למידע נוסף ראו קיפוח בעל מניות), לעיתים נשלחים מכתבי התראה לפני הגשת תביעה ייצוגית וכיו"ב.
2. בתחום דיני העבודה – חלק גדול ממכתבי ההתראה בתחום דיני עבודה נשלחים על-ידי מעסיקים לעובדים ועל-ידי עובדים למעסיקים. להלן מספר דוגמאות לשליחת מכתבי התראה: מכתב התראה בגין אי תשלום שכר מלא, מכתב התראה בשל הפרת חוזה עבודה, מכתב התראה בגין פיטורים שלא כדין, מכתב התראה בגין הטרדה מינית או לשון הרע במקום העבודה ועוד (למידע נוסף ראו הגשת תביעה נגד מעסיק).
3. בתחום המקרקעין – דרישה לתשלום חוב בגין אי עמידה בתשלומי משכנתה או הפרת הסכם לרכישת דירה; מכתב התראה בדרישה לפירוק שיתוף במקרקעין (פירוק שותפות במקרקעין); מכתב התראה לפני נקיטת הליכים של משכיר כלפי שוכר בגין הפרת הסכם שכירות לדירה (או חוזה שכירות לעסק) וגרימת נזק למושכר או אי תשלום חובות (כגון דמי שכירות, ארנונה וכיו"ב) או אי תשלום פיצוי מוסכם; מכתב התראה מרשות מקומית לתשלום היטלי פיתוח, השבחה או אגרות וכיו"ב.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

למידע נוסף אתם מוזמנים להשאיר הודעה ונדאג שעורך דין יצור עמכם קשר:

שם(חובה)

דואר אלקטרוני(חובה)

טלפון

פרטי הפניה(חובה)

שלח

Δ

הגשת תביעה נגזרת – איך להגיש תביעה נגזרת?

מה זה תביעה נגזרת?

להלן מספר דגשים בנושא תביעות נגזרות. לפני הגשת תביעה נגזרת יש להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני החברות (עורך דין לחברות). למידע נוסף על הגשת תביעות וניהול הליכים שיפוטיים ראו הגשת תביעה.

חוק החברות מגדיר תביעה נגזרת כך: "תובענה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה". כלומר מדובר בתביעה של החברה, אשר צריכה להיות מוגשת על ידי החברה.

אולם פעמים רבות החברה או מי שמנווט את פעילותה (הדירקטוריון, בעלי שליטה וכו') לא מעוניינים או לא סבורים שיש להגיש תביעה בשם החברה. במקרה כזה מי שפעמים מגיש את החברה הוא גורם אחר. מי יכול להגיש תביעה נגזרת? התביעה מוגשת על ידי בעל מניות בחברה או על ידי דירקטור של החברה, כמפורט להלן.

איך מגישים תביעה נגזרת?

בקצרה, לפני הגשת תביעה נגזרת יש להגיש פניה לחברה בבקשה שתפעל להגן על זכויותיה, לאחר מכן ככל והעוול לא תוקן על ידי החברה ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת לבית המשפט. אם הבקשה תאושר על-ידי בית המשפט תוגש התביעה עצמה או שיראו בבקשה כתביעה.

מי מגיש את התביעה הנגזרת ואיך מגישים אותה?

תביעה נגזרת מוגשת על-ידי בעל מניות בחברה או דירקטור בחברה, התביעה מוגשת בשם חברה בשל עילת תביעה של החברה. כמו כן טרם הגשת התביעה יש להגיש פניה בכתב לחברה –  חוק החברות קובע כי טרם הגשת תביעה נגזרת, יש לפנות בכתב לחברה (ליו"ר הדירקטוריון של החברה) ולדרוש מהחברה שתפעל בעצמה להגשת התביעה.

• מתי לא צריך לפנות מראש לחברה טרם הגשת תביעה נגזרת? לפי חוק החברות, אם קיים חשש סביר שפניה בדרישה לחברה תפגע באפשרות לקבל את הסעד המבוקש בתביעה או אם לאורגן החברה אשר מוסמך להחליט בנושא הגשת התביעה הנגזרת עניין אישי בהחלטה, ובמקרה בו אותו אורגן מורכב ממספר יחידים, כאשר לפחות מחצית יש עניין אישי בהחלטה.

סעיף 194 לחוק החברות קובע כי אלו התנאים המוקדמים להגשת תביעה נגזרת:

"194. (א) כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה (בפרק זה – תובע) רשאים להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות סימן זה. (ב) המעוניין להגיש תביעה נגזרת יפנה לחברה בכתב וידרוש ממנה כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה (בפרק זה – דרישה). (ג) דרישה תופנה ליושב ראש דירקטוריון החברה, ויפורטו בה העובדות היוצרות את עילת התביעה והנימוקים להגשתה. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), המעוניין להגיש תביעה נגזרת אינו חייב לפנות בדרישה לחברה לפי הוראות אותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה:

(1) לאורגן החברה המוסמך להחליט על הגשת התביעה, עניין אישי בהחלטה, ואם האורגן כאמור מורכב מכמה יחידים – למחצית או יותר מיחידה האורגן עניין אישי בהחלטה;

(2) קיים חשש סביר כי פנייה בדרישה לחברה תפגע באפשרות לקבל את הסעד המבוקש."

איך על החברה להגיב לתביעה נגזרת?

התגובה תלוי ביועץ המשפטי הקונקרטי שינתן לחברה. באופן כללי חוק החברות קובע כי על החברה לפעול להסרת עילת התביעה או לדחות את דרישת התובע באופן מנומק או להחליט על הגשת תביעה. כמו כן על החברה למסור הודעה לתבוע (מי שמבקש להגיש את התביעה הנגזרת) על אופן פעולתה, כאמור בחוק החברות.

כך מורות הוראות חוק החברות בסעיף 195-196:

"195. חברה שקיבלה דרישה רשאית לפעול באחת הדרכים האלה:(1) לבצע פעולה או לקבל החלטה אשר כתוצאה ממנה נשמטת עילת התביעה; (2) לדחות את דרישת התובע בנימוקים שיפורטו בהחלטתה; (3) להחליט על הגשת תביעה.

196. החברה תודיע לתובע על הדרך שנקטה כאמור בסעיף 195 בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הדרישה, תוך מתן פרטים על הפעולה שננקטה והגורם שהחליט עליה, לרבות שמות המשתתפים בקבלת ההחלטה; היה למשתתף או לנושא משרה בחברה ענין אישי בהחלטה, יצוין הדבר בהחלטה ובהודעה לתובע."

המלצה חשובה – טרם הגשת תביעה נגזרת או פניה בכתב לחברה שתמצא את זכויותיה ותפעל להגשת תביעה חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין לענייני חברות (עורך דין לחברות), נקיטת פעולה ללא התייעצות עלולה להסב יותר נזק מתועלת.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.