חוק הגנת הפרטיות – סעיפים בולטים

להלן מספר סעיפים בולטים מחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק") . למידע מקיף בתחום יש לעיין במכלול הוראות החוק וכן להתייעץ עם עו"ד.

בית המשפט העליון התייחס לזכות לפרטיות כאחת מזכויות האדם החשובות ביותר בישראל. כאשר חוק הגנת הפרטיות, שנועד להגן על זכות זו, אינו מכסה את מכלול מקרי הפרטיות המקובלים (ראו בג"צ 6650/04).

סעיף 1 לחוק קובע כי אסור לאדם (יובהר כי החוק מחריג מהגדרת אדם ברוב סעיפיו "תאגיד", כאמור בסעיף 3 לחוק) לפגוע בפרטיות של אחר ללא הסכמתו.

להלן הגדרות חשובות בחוק:

• הסכמה – הסכמה מדעת, במפורש או מכללא;
• מחזיק, לענין מאגר מידע – מי שמצוי ברשותו מאגר מידע דרך קבע והוא רשאי לעשות בו שימוש;
• פרסום – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965;
• צילום – לרבות הסרטה;
• שימוש – לרבות גילוי, העברה ומסירה.

בנוסף מונה החוק מצבים הנחשבים לפגיעה בפרטיות:

(1) בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת; 

(2) האזנה האסורה על פי חוק; 

(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד; 

(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו; (4א) פרסום תצלומו של נפגע ברבים שצולם בזמן הפגיעה או סמוך לאחריה באופן שניתן לזהותו ובנסיבות שבהן עלול הפרסום להביאו במבוכה, למעט פרסום תצלום בלא השהיות בין רגע הצילום לרגע השידור בפועל שאינו חורג מהסביר באותן נסיבות; לעניין זה, "נפגע" – מי שסבל מפגיעה גופנית או נפשית עקב אירוע פתאומי ושפגיעתו ניכרת לעין; 

(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו; לענין זה, "כתב" – לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; 

(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח; 

(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם; 

(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע; 

(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה; 

(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד
(7) או (9);

(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד."

פגיעה בפרטיות במישור האזרחי ופגיעה בפרטיות במישור הפלילי

החוק קובע כי פגיעה פרטיות נחשבת לעוולה אזרחית והוראות פקודת הנזיקין חלות עליה בכפוף להוראות החוק. כמו כן בחוק נקבע כי פגיעה בפרטיות במזיד לפי אחת מהדרכים שנקבע לכך בחוק היא מהווה עבירה פלילית.

למידע מקיף בנושא הזכות לפרטיות, פגיעה בפרטיות, אחריות החלה על מעשים בניגוד לחוק ואופן פרשנותו יש לעיין בהוראות החוק ולהתייעץ עם עו"ד מיומן בתחום הגנת הפרטיות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

 

דמי תיווך

דמי תיווך (עמלת תיווך)

דמי תיווך מועברים למתווך עבור שירותיו (השירותים משתנים לפי סוג העסקה) סיכום הצדדים והוראות הדין. פעמים דמי התיווך או עמלת התיווך היא כספית, אך לא בהכרח והכל בכפוף להוראות הדין.

דמי תיווך בעסקאות מקרקעין

דמי תיווך שכיחים במיוחד בעסקאות מקרקעין, על דמי תיווך של עסקאות אלו חל חוק המתווכים, המסדיר את נושא תיווך עסקאות מקרקעין וכן התנאים לקבלת דמי התיווך.

בתמצית יצוין כי דמי תיווך מהווים את התמורה המשולמת למתווך מקרקעין כנגד שירותיו להתקשרות של הצדדים בעסקת מקרקעין.

מתי מתווך מקרקעין זכאי לדמי תיווך בגין שירותי? המתווך נדרש להיות בעל רישיון תיווך בתוקף בהתאם לחוק המתווכים (או שזכאי לפטור זמני בהתאם להוראות החוק) כן על מהתווך למלא אחר הוראות סעיף 9 לחוק המתווכים (שעיקרה- חתימת הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך במקרקעין  וכן על המתווך להיות הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב למידע מקיף יש לעיין בחוק המתווכים ולהתייעץ עם עו"ד).

לפי תקנות המתווכים על הזמנה בכתב של המתווך נדרשת לכלול את הפרטים הבאים (1) שמות, כתובות ומספרי זיהוי של מתווך ושל הלקוח; (2) סוג העיסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון: "שכירות", "מכירה"; (3)  תיאור הנכס נושא פעולת התיווך; (4) מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב; (5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר – לפי אחד מאלה – כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, תשל"ה-1975.

למידע נוסף בנוגע להסכמי תיווך במקרקעין ראו – חוזה תיווך מקרקעין.

 

מה גובה דמי התיווך המקובלים בעסקאות מקרקעין?

דמי תיווך משתנים מעסקה לעסקה וממתווך אחד לאחר והכל בהתאם להסכמות הצדדים וכוח המיקוח שלהם. דמי התיווך בעסקאות קניה ומכירה של דירות או בתים למגורים שונים מדמי תיווך של חנויות ומשרדים ו/או מדמי תיווך של קרקעות להקמת פרויקטים מסחריים ו/או מדמי תיווך בעבור פרויקטים של התחדשות עירונית.

מה דמי התווך המקובלים בעסקאות קניה ומכירה של נכסים למגורים פעמים רבות דמי התיווך נעים בין 0-2%.

מה דמי התיווך המקובלים בעסקאות שכירות למגורים ולעסקים? דמי התיווך בעסקאות שכירות למגורים מגיעים לכדי חודש שכירות באזורי ביקוש שיא כגון בעיר תל-אביב.

טרם התקשרות בחוזה תיווך ביחס לעסקאות מקרקעין רצוי להתייעץ עם עו"ד למקרקעין.

דמי תיווך בעסקאות מסחריות שאינן מקרקעין

מה דמי התיווך בעסקאות מסחריות? כפי שצוין לעיל, דמי התיווך נגזרים בהתאם להסכמות הצדדים, כוח המיקוח שלהם וכדאיות העסקה. אולם בתיווך עסקאות מסחריות (שאינן מקרקעין) פעמים רבות הטווח של דמי התיווך רחב יותר.

מה נחשב לתיווך של עסקאות מסחריות? להלן מספר דוגמאות – תיווך עסקאות לרכישה או מכירה של חברות, תיווך עסקאות השקעה בחברות, תיווך עסקאות לשיתוף פעולה ועוד.

מה גובה דמי התיווך המקובלים בשוק בעסקאות מסחריות? דמי תיווך תמיד כפופים למו"מ והסכמה.

מה גובה דמי התיווך המקובל בעסקאות השקעה? דמי תיווך בעסקאות להשקעה נעות פעמים רבות בין 0 ל- 5% מגובה ההשקעה ולעיתים חברות שנעזרות במתווכים (פיינדרס) משלמות לא רק סכומים כספיים הנגזרים מגובה ההשקעה אלא גם חלק מהתמורה (או כולה) משולמת באמצעות ניירות ערך של החברה -אופציות או מניות עד לגובה של 5% מהחזקות בחברה

טרם התקשרות בחוזה תיווך בעסקאות מסחריות מומלץ להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום (עו"ד לחברות).

סיכונים בעסקאות תיווך

יש סיכונים רבים בעסקאות תיווך הן עבור המתווך והן עבור מי שנעזר בשירותי התיווך, בין אם עסקינן בתיווך נכסים או בתיווך עסקאות מסחריות אחרות.

ולכן טרם התקשרות בעסקת תיווך חשוב להצטייד בהסכם תיווך שנערך ע"י עו"ד מיומן בתחום.

מה חשוב לכלול בהסכם התיווך? הסכם התיווך חייב להגדיר את פרטי הצדדים, התמורה המשולמת ותנאי התשלום (בעסקאות תיווך מקרקעין גם פרטים נוספים) וכן מומלץ לכלול בחוזה התיווך גם הוראות נוספות – כגון שמירה על סודיות, תנאים לביטול הסכם, הקצבת שירותי התיווך לתקופה קצובה ועוד ועוד התאם לסוג העסקה ולמטרת ההתקשרות.

סיכונים למתווכים ולנעזרים בשירותי תיווך – בתמצית יצוין כי אי הסדרה נכונה של חוזה התיווך עשויה לחשוף את הצדדים למספר סיכונים למשל לקבלת תמורה נמוכה מזו שהם ציפו או אי קבלת תמורה כלל (עבור המתווכים) או לתשלום סכום כספי או תמורה אחרת גבוה מזו שהם סברו. סיכונים נוספים הקיימים בעסקאות תיווך הן חשיפת מידע רגיש או פגיעה בתדמית (נפוץ בעסקאות מסחריות).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

הסכם גירושים

מהו הסכם גירושים? בתמצית, הסכם שנועד להסדיר פירוד בני הזוג תוך התייחסות לנושאים שונים הקושרים לחייהם המשותפים, ילדיהם, נכסיהם ועוד.

מה כולל הסכם גירושים?

הסכם גירושים נערך בדרך כלל ע"י עו"ד מיומן בתחום, מדובר בהסכם לא פשוט המכיל היבטים משפטיים רבים ומחייב מומחיות. ניסוח שגוי או חסר של ההסכם עשוי להסב עוגמת נפש רבה לצדדים.

להלן מספר סעיפים בולטים בהסכמי גירושין:

1. חלוקת רכוש בין בני הזוג – נושא חלוקת הרכוש הוא בן העניינים החשובים המוסדרים בהסכם הגירושים. חשוב לפרט ולתאר מהם הנכסים ובאיזה אופן הם מתחלקים – נכסי מקרקעין, מטלטלין, כספים וניירות ערך, פנסיה, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות, קופות גמל ועוד. כמו כן יש להטמיע מנגנונים בהסכם הגירושים שיגנו על האינטרסים של הצדדים.
2. משמורת והסדרי ראיה – עם מי יתגוררו הילידים? האם מדובר במשמורת משותפת? ומהם הסדרי הראיה בנוגע אליהם לרבות בנוגע לחופשות, חגים וסופי שבוע?
3. מזונות ילדים – אם לבני הזיוג ילדים שיש לשלם בגינם מזונות חשוב לקבוע את סדר התשלומים, גובה התשלומים, אופן ביצוע תשלומי המזונות ועוד.
4. מזונות אשה – לפי הדין הישראלי אדם מחויב לשלם לבן הזוג דמי מזונות לפי הדין האישי החל עליו. כאשר בקביעת גובה המזונות שאדם חייב לספק לבן זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים (ואם ראה לנכון גם ממקורות נוספים).
5. סידורי גט – ברוב המקרים הסכם הגירושים מסדיר גם את סידורי הגט, כולל הסכמה משותפת של בני הזוג להתרגש ולפנות לבית הדין הרבני לצורך קבלת הגט, ויתור בת הזוג על הכתובה ועל המזונות.
6. התחייבויות נוספות – האם בני הזוג נוטלים על עצמם התחייבויות נוספות אגב הגירושים, למשל חובות משותפים שיסגרו על-ידי אחד מבני הזוג או שניהם?

אישור הסכם גירושים בבית משפט: לאחר שחתמתם על הסכם גירושים חשוב לפנות לאישור החוזה בבית משפט על-מנת שיינתן תוקף של פסק דין להסכם.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ עסקי או משפטי או כל המלצה לפעול או להימנע מלפעול בדרך כלשהי. לצורך קבלת המלצה בנושא חשוב להתייעץ עם גורמים מומחים בתחום הרלוונטי.

הסכם פיתוח תוכנה

למה חשוב לערוך הסכם פיתוח תוכנה בכתב? אילו התאמות יש לבצע להסכם פיתוח? חשיבות התייעצות עם עו"ד בנושא כתיבת ההסכם ועוד.

מהו חוזה פיתוח תוכנה? בתמצית יצוין כי החוזה מבטא את החובות והתחייבויות של הצדדים – בית תוכנה או מפתח לבין הגורם אשר הזמין את עבודת הפיתוח (הלקוח – בנוגע לביצוע עבודת הפיתוח. חוזה לפיתוח תוכנה יכול להתייחס לבניית אפליקציה, אתר אינטרנט או תוכנות אחרות.

הסכם פיתוח תוכנה הוא חוזה מורכב, המחייב מיומנות רבה מצד עורכי דין המלווים ערכית הסכמים מסוג זה.

רשימה זו רלוונטית הן עבור בתי תוכנה ומפתחים והן עבור לקוחות המתקשרים איתם בהסכמי פיתוח. סקירה קצרה ולא ממצה זו תציג מספר עקרונות וסעיפים בולטים בהסכמי פיתוח מול בית תוכנה או מפתח; חשוב להבהיר כי זוהי רשימה חלקית בלבד והיא בכל מקרה לא מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני מעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (עו"ד חברות וחוזים).

כתיבת הסכם פיתוח ע"י עו"ד

האם עדיף לחתום על הסכם בכתב או שניתן להסתפק בחוזה בעל פה? בתמצית ובאופן חלקי יצוין כי להסכם בכתב יש יתרונות רבים על פני הסכם בעל פה ויכולת למזער סיכונים; מעבר לחשיבה על הזמנת העבודה הנדרשת שמציפה היבטים מסחריים חשובים, עריכת הסכם בכתב תוכל להגן על האינטרסים שלכם טוב יותר במקרה של הפרת התחייבויות – גם של המפתח וגם של מזמין השירות.

עבור מיזמים רבים ומיזמים טכנולוגים בפרט הסכמי פיתוח רבים נוגעים בלב ליבו של המוצר או השירות שהמיזם מציע. כתוצאה מכך, המפתחים או בית התוכנה נחשפים למידע רב ורגיש השייך למיזם. החשיפה למידע יוצרת סיכונים לא מבוטלים מבחינת המיזם ומייסדיו לרבות העלאת דרישות מצד המפתח לזכויות בקניין רוחני, אי שמירה על סודיות וחשיפה לתחרות.

עבור בית התוכנה או המפתח חשוב להם להגדיר ולתחם את החובות והתחייבויות שלהם, שלא תיפגע פעילותה העסקית כתוצאה מההתקשרות ועוד.

התאמות ספציפיות של הסכם הפיתוח ללקוח ולבית התוכנה

התאמות יש לבצע הן מהצד של הלקוח שמתקשר עם בית התוכנה והן מהצד של בית התוכנה.

כתיבת הסכם פיתוח להתוכנה מחייבת את העוסקים במלאכה להתאים את החוזה לחובות והתחייבויות שסוכמו בין הצדדים. פעמים רבות לא רק מסגרת העבודה, לוחות הזמנים והתמורה שונים בין חוזה אחד לאחר אלא יש חובה לבצע התאמות לסעיפים מהותיים נוספים כגון בעלות על הקניין הרוחני, התחייבויות לסודיות ואי תחרות ועוד.

סעיפים בולטים בהסכם פיתוח מול בית תוכנה

לצורך התאמת הסכם הפיתוח לצרכים המיוחדים שלבית התוכנה או הלקוח שמתקשר עם בית התוכנה בהסכם, להלן מספר סעיפים שחשוב להכיר.

1. צדדים לחוזה – חשוב להגדיר באופן מדויק את זהות המתקשרים. למרות שנראה כי מדובר בנושא שולי, יש לקח משמעויות קריטיות מבחינת בית התוכנה ומבחינת הלקוח – שכן כל החובות והתחייבויות הן כלפי הצדדים לחוזה. הגדרה מדויקת של הצדדים כוללת בין היתר את השמות המלאים, מספרי זיהוי וכתובת.
2. הגדרת שירותי הפיתוח – מהם תוצרי העבודה של בית התוכנה? מהי הזמנת העבודה – אפליקציה, אתר אינטרנט תוכנה אחרת?  ממה מורכבת עבודת בית התוכנה? האם מדובר בכתיבת הקוד בלבד? האם במסגרת ההתקשרות בית התוכנה אחראי לאיפיון האתר או האפליקציה או תוכנה אחרת? האם עבודת בית התוכנה כוללת גם שירותי עיצוב לאתר, לאפליקציה או לתוכנה אחרת?  מה היקף של כל אחד מרכיבי העבודה? ועוד נושאים רבים.
3. תקופת ביצוע העבודות (לוח זמנים) – מבחינת רוב הלקוחות פרק הזמן לביצוע והשלמת פרויקט הפיתוח הוא בעל חשיבות גבוהה, כל עיכוב דוחה את מועד כניסת המוצר, השירות או עדכון התוכנה לשוק; דחייה שמשמעותה בפעמים רבות עלויות כספיות או אובדן כספי. לכן, בין יתר הנושאים שרצוי להסדיר בהסכם הפיתוח הוא סוגיית פרק הזמן שיינתן לבית התוכנה להשלים את הפרויקט. במסגרת זו חשוב להגדיר האם העבודה נפרסת על אבני דרך מוגדרים מראש? מבחינת הלוקחות, מאחר ולוח הזמנים לביצוע העבודות הוא קריטי רצוי לקבוע סנקציות למקרה בו בית התוכנה לא עומד ביעדים שהוגדרו.
4. תמורה – רכיב מפתח כמעט בכל התקשרות עסקית הוא התמורה. מה התמורה שתינתן לבית התוכנה עבור עבודתה (תשלום כספי, מניות בחברה וכו')? באיזה אופן תועבר התמורה (תשלום חודשי, מקדמות, שיקים וכיו"ב)?
5. קניין רוחני – הקניין הרוחני הוא פעמים רבות בין הסעיפים הקריטיים בהסכם הפיתוח, כפי שצוין עבור לא מעט עסקים ומיזמים תוצרי הקניין הרוחני (סימני מסחר, סודות מסחריים, פטנטים, זכויות יוצרים, מדגמים וכו') הם לב ליבה של המוצר או השירות; מדובר במידע וזכויות יקרי ערך ולכן חשוב להגן עליהם.
6. סודיות ואי תחרות – רוב הלקוחות, במיוחד כאשר מדובר במיזמים חדשניים, יבקשו להגן על המידע שמועבר על-ידם לבית התוכנה. מסגרת זו חשוב להגדיר בהסכם הפיתוח מה היקף חובת הסודיות שתחול על הצדדים, אם בכלל? האם בית התוכנה יהיה כבול על איסור מתן שירותים.
7. אחריות ובדיקות QA – האם בית התוכנה יבצע בדיקות QA? איך בדיוק יבוצעו הבדיקות? מה פרק הזמן שינתן לבית התוכנה לביצוע תיקונים. האם פרט לבדיקות באגים תהיה גם תקופת אחריות לביצוע תיקונים? האם האחריות כלולה במחיר שישולם לבית התוכנה או שהיא מתומחרת נפרד?
8. הפרת הסכם וביטול הסכם – אילו פעולות יחשוב להפרה של הסכם? האם ניתן לבטל את ההסכם רק במקרה של הפרה? מבחינת הלקוחות פעמים רבות רצוי לקבוע סעיפי יציאה. האם יחלו סנקציות כספית או אחרות על מי שמפר את החוזה? (למידע נוסף בנושא הפרה וביטול של חוזים ראו הפרת חוזה).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

חברת חוץ – רישום חברת חוץ

איך לרשום חברת חוץ בישראל? מהי חברת חוץ?

תחילה יוער כי למידע מקיף יש להתייעץ עם עורך דין (עו"ד חברות) וכן לעיין בהוראות חוק החברות לצד הנחיות רשם החברות. למידע נוסף בנוגע לפתיחת חברה ישראלית או פתיחת חברה במדינה זרה ראו בהתאמה – פתיחת חברה חדשה והקמת חברה בחו"ל.

מהי חברת חוץ? תאגיד שהתאגד מחוץ למדינת ישראל, להוציא שותפות. כך מוגדרת חברת חוץ בחוק החברות: "תאגיד, למעט שותפות, שהתאגד מחוץ לישראל".

בתמצית יצוין כי חברת חוץ (כהגדרתה בחוק החברות) לא יכולה לקיים עסקים בישראל אלא אם נרשמה אצל רשם החברות ושילמה אגרת רישום, הכל בהתאם להוראות חוק החברות והתקנות.

חברות חוץ יוכלו לקיים עסקים במדינת ישראל לרבות העברת מניות או רישום מניות בכפוף לכך שנרשמו כחברת חוץ לפי הוראות חוק החברות לרבות תשלום אגרת רישום.

מתי יש להגיש בקשה לרישום חברה? בקשה רישום יש להגיש תוך 30 יום לאחר הקמת מקום העסקים בישראל ויש לצרף לו מספר מסמכים ואישורים.

אלו המסמכים שעל החברה לצרף להגשת בקשה לרישום כחברת חוץ? כך נקבע בחוק החברות (למידע מדויק יש לעיין בהוראות החוק לצד הפסיקה בתחום):

"(1) עותק ותרגום עברי, מאושרים בדרך שקבע השר, של המסמכים שעל פיהם התאגדה החברה או שלפיהם היא פועלת, כנדרש לפי דיני המדינה שבה התאגדה, לרבות תקנונה, אם קיים; (2) רשימת הדירקטורים של החברה; (3) השם והמען של אדם היושב בישראל המורשה לקבל בעבור החברה כתבי בי-דין והודעות שיש להמציא לחברה; (4) העתק מאושר בדרך שקבע השר של כתב הרשאה המייפה את כוחו של אדם היושב כרגיל בישראל לפעול בשם החברה בישראל."

הפרת הוראות חוק החברות על ידי חברת חוץ –

האם חברת חוץ חייבת בסנקציה במקרה הפרה את הוראות חוק החברות ולא נרשמה בישראל? כך נקבע בסעיף 349 לחוק החברות:

חברת חוץ שהפרה את הוראת סעיף 346(א) דינה ודין כל נושא משרה או שלוח שלה, שהיה שותף להפרה – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, ובהפרה נמשכת, קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק האמור לכל יום שבו נמשכת ההפרה, מהיום שהחברה קיבלה הודעה מאת רשם החברות."

הנחיות רשם החברות לרישום חברת חוץ בישראל:

1. תעודת התאגדות של החברה – חברה זרה המעוניינת להירשם כחברת חוץ בישראל נדרשת להגיש את תעודת ההתאגדות המקורית שלה (ממדינת המקור) אשר תאומת באמצעות אפוסטיל. ככל ולא מונפקת תעודת התאגדות מהמדינה הזרה יש להמציא אישור רשמי אחר לבקשה לרישום חברת חוץ בישראל. (כמפורט בהנחיות רשם החברות).
   • תרגום נוטריוני של תעודת ההתאגדות הזרה לשפה העברית.
   • אישור סטטוס מהמדינה הזרה שמעיד כי החברה פעילה.
2. תקנון החברה ובנוסף תרגום נוטריוני לעברית של תקנון החברה.
3. ייפוי כוח לתושב ישראל – לצורך רישום חברת חוץ יש להמציא מסמך מקורי או העתק נאמן למקור של יפוי כוח (כתב הרשאה) לאדם בישראל (כולל כתובת ות.ז) מייפה את כוחו לפעול בשמה של החברה בארץ ישראל בכל דבר ועניין. בנוסף יש למסור הודעה הכוללת את פרטיו, מענו ומספר הזהות של תושב ישראל אשר מוסמך לקבל עבור החברה כתבי בי-דין והודעות.
4. פרטי הדירקטורים של החברה – יש להמציא פרטי דירקטורים של החברה כולל מספרי דרכון ושם מדינת האזרחות או מספר תעודת זהות ישראלי וכתובת.
5. אישור מקורי על תשלום אגרת רישום חברת חוץ – פרטי שובר התשלום צריכים להיות זהים לפרטים שיופיעו על גבי מסמכי בקשה לרישום חברה (כולל שם החברה, שם דירקטור, שם מגיש הבקשה ובעל מניות).

מחיקת רישום של חברת חוץ

חברה שחדלה לקיים עסקים בישראל תודיע על כך לרשם החברות וממועד הודעתה היא תימחק ממרשם רשם החברות ולא תאלץ לשלם עוד אגרות, הכל בכפוף להוראות חוק החברות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

רכישת חוזים – מאגר דוגמאות להסכמים

רכישת חוזה מוכן או הסכם לדוגמא – יתרונות וחסרונות

כמה סוגיות שכדאי לדעת לפני רכישת חוזים מוכנים ברשת – באינטרנט יש הרבה מאגרים של הסכמים מוכנים (דוגמאות להסכמים) לרכישה, אבל רגע לפני קניית הסכם מוכן או שימוש בחוזה לדוגמה חשוב להכיר את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות. בקצרה יצוין כי לצורך הכנת חוזה יש להתייעץ עם עורך דין.

כמה עולה לרכוש חוזה מוכן? מה המחיר של חוזה? האם עדיף לקנות חוזה מוכן או לפנות לעורך דין מומחה בתחום לצורך הכנת הסכם?

כמה עולה לקנות חוזה מוכן? רכישת הסכם מוכן היא זולה בהרבה בהשוואה לפניה לעורך דין לצורך הכנת חוזה ספציפי. הסיבה העיקרית לכך היא שחוזה מוכן נשלח לקונה, ללא התאמות ספציפיות של עורך דין ולא גוזל ממנו זמן עבודה, מלבד מסירת המסמך. למשל יש מספר אתרים אשר מוכרים מגוון סוגים של חוזים מוכנים בטווח מחירים שבין 175 ש"ח ל-500 ש"ח.

למה יש אנשים מעדיפים לקנות חוזה מוכן? כפי שנרשם לעיל המחיר הזול של חוזה מוכן (טמפלט) נמוך משמעותית לעומת פניה לעורך דין מומחה בתחום, בנוסף חוזה מוכן ניתן לספק באופן מיידי.

למה אנשים פונים לייעוץ וליווי משפטי של עורך דין לצורך הכנת חוזה ולא מסתפקים בחוזה מוכן (הסכם לדוגמא)?

במילים אחרות למה לא כדאי לקנות חוזה מוכן? או מה סיכונים בקניית הסכם מוכן (או שימוש בחוזה לדוגמה) במקום עריכת הסכם על-ידי עורך דין?

למרות שייתכן – אך לא בטוח – ששני הסכמים נערכו על-ידי עורך דין אשר בקיא בתחום (ורצוי לבדוק זאת), רכישת חוזה מוכן (טמפלט או הסכם לדוגמא), אינו מותאם באופן אישי לנסיבות ההתקשרות של הצדדים. הסכם מוכן מראש, עשוי להחסיר נושאים חשובים ובסופו של דבר להסב יותר נזק מתועלת. כפי שהוזכר לעיל, היתרון המרכזי בקניית הסכם מוכן הוא חיסכון כספי, אולם לעיתים רכישת חוזה מוכן יהיה חסר סעיפים או נושאים בעלי חשיבות גבוהה עבור צד להסכם או שניהם. משמעות החיסרון יכולה להתבטא, בין היתר, בחשיפה לתביעות, בגרימת נזק כספי, חיסול ההתקשרות, אובדן קניין רוחני ועוד.

לסיכום, מצד אחד, חוזה לדוגמא (הסכם מוכן) הוא גרסה כללית אשר בדרך כלל, אך לא תמיד, תכיל מספר נקודות מרכזיות אשר מופיעות בחוזים מסוג מסוים ומצד שני חוזה לדוגמא לא לוקח בחשבון את מערכת הנסיבות הספציפית של המתקשרים (למידע נוסף ראו גם חסרונות וסיכונים בקניית הסכם מוכן או בשימוש בחוזה לדוגמא).

מי שהחליט לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בנוגע להכנת החוזה או כתיבת הערות לחוזה, מומלץ לפנות לעורך דין אשר בקיא בסוג ההתקשרות הרלוונטית.

להלן מספר סוגי חוזים נפוצים וחלוקה לתחומי עיסוק של עורך דין:

יוער כי את ענפי המשפט ניתן לחלק לתתי תחומים רבים, באופן כללי יצוין כי ישנם תחומי משפט אשר משלבים נושאי התמחות משיקים, למשל עורכי דין העוסקים בתחום המסחרי בדרך כלל בקיאים גם בתחום דיני החברות והשותפויות, אך לא תמיד ולעיתים גם בעלי ידע או בקיאות בתחום ההייטק, דוגמא נוספת היא עורך דין לענייני מקרקעין המלווה פרויקטים של תמ"א בדרך כלל הגיע לתחום לאחר שצבר ניסיון בעסקאות מקרקעין פשוטות יותר (כגון רכישת דירות מקבלנים או עסקאות יד שניה למכירת נכסים למגורים).

1. חברות, מסחרי והייטק – הסכם מייסדים, הסכם שותפות, הסכם בעלי מניות, הסכם רכישה או מכירה של טובין או מטלטלין (למשל הסכם מכירת רכב), הסכם שיתוף פעולה, חוזה ייעוץ, תקנונים ומדיניות פטריות, חוזה סוכנות, הסכם שיווק, הסכם קידום אתרים, הסכם ייצור, הסכם הלוואה (כגון הסכם הלוואת בעלים, הסכם הלוואה בין חברים וכו'), הסכם התקשרות עם לקוחות, הסכם מימון, חוזה הפצה, הסכמי רישיון וקניין רוחני, חוזה פיתוח תוכנה, חוזי שיווק, חוזה הלוואה המירה, הסכם לרכישת מניות, הסכם למכירת מניות, חוזה השקעה, הסכם למכירה ורכישת חברות ועסקים, הסכם רכישת פעילות, חוזה עם אולם אירועים, הסכם למכירת עסקים וחברות, הסכם מיזוג, חוזה זיכיון, הסכם פשרה, חוזה תיווך, הסכם פירוק שותפויות או חברות, חוזה סודיות, חוזה אי תחרות, חוזה אופציות והעסקה, חוזה למתן חסות, חוזי רכש ואספקה, הסכמי שעבודים, חוזים  ועוד.
   • לייעוץ וייצוג בנוגע להסכמים ועסקאות יש לפנות לעורך דין חברות.
2. דיני עבודה – חוזה עבודה, הסכם הפסקת עבודה, חוזה קבלנות (פרילאנסר), הסכם סודיות ואי תחרות, כתב סילוק וכתבי וויתור, הסכם אופציות, תוכנית אופציות, הסכמים קיבוציים, תקנונים, הסכם פשרה ועוד.
   • לייעוץ וייצוג בנוגע להסכמים ועסקאות יש לפנות לעורך דין לדיני עבודה.
3. דיני משפחה וירושה – הסכם ממון, הסכם ידועים בציבור, הסכם חיים משותפים, הסכם גירושים, הסכם פירוד, הסכם מתנה, הסדרי ראיה ומשמרות, הסכם הלוואה במשפחה, הסכם בין יורשים, הסכם חלוקת עיזבון ועוד.
   • לייעוץ וייצוג בנוגע להסכמים ועסקאות יש לפנות לעורך דין לענייני משפחה.
4. מקרקעין – הסכם לרכישה או מכירה של נכסים פרטיים (לרבות רכישת דירה מעזבון, דירה מכונס נכסים, רכישת דירה מגורם פרטי, דירה מקבלן ועוד), הסכם קניה ומכירה של נכסים מסחריים (לרבות, מחסנים, מפעלים, אולמות, משרדים, חנויות, מגרשים ועוד), הסכמי שכירות (חוזה שכירות לעסק, חוזה השכרת דירה, השכרת מחסן, השכרת חנות, השכרת משרד ועוד), הסכמי התקשרות מול אדריכלים, קבלנים ויועצים אחרים, הסכמי פירוק מקרקעין, הסכמי שיתוף מקרקעין, הסכמי קומבינציה, הסכמי תמ"א, חוזה תיווך מקרקעין, הסכמי חלוקת זכויות ועוד.
   • לייעוץ וייצוג בנוגע להסכמים ועסקאות יש לפנות לעורך דין לענייני נדל"ן.

לצורך כתיבת חוזה או ביצוע שינויים בחוזה קיים, מומלץ לא להסתמך על הסכם לדוגמא, אלא לפנות לעורך דין מומחה בתחום הרלוונטי.

הקמת חברה בחו"ל – שיקולים מרכזיים

האם כדאי להקים חברה בחו"ל? האם עדיף לפתוח חברה בארץ? איך להקים חברה בחו"ל?

להלן מספר נקודות חשוב להכיר ולשקול לפני הקמת חברה בחו"ל.

האם כדאי לפתוח חברה בחו"ל?

יודגש כי זוהי רשימה קצרה וחלקית בלבד, לצורך קבלת מענה מלא ומקיף חשוב להתייעץ עם עו"ד ורו"ח (לאור שיקולי המיסוי הרבים המעורבים בהחלטה על הקמת חברה במדינה זרה) מנוסים בתחום החברות.

ישנן סיבות שונות שמניעות אנשים לפתוח חברות במדינות זרות. להלן מספר שיקולים נפוצים לפתיחת חברות בחו"ל:

1. גיוס הון ושיתופי פעולה – קל יותר לגייס כספים או לבצע שיתופי פעולה עסקיים אם הקמת החברה תעשה במדינה זרה – פעמים רבות משקיעים זרים וחברות זרות יעדיפו להשקיע בחברה שנמצאת במדינתם, הפועלת על פי החוקים והרגולציה המוכרת להם. כך גם לא מעט חברות "מרגישות" נוח יותר לעשות עסקים עם חברות מקומיות. אולם ישנם אפיקי מימון שעשויים להיחסם עקב הקמת החברה במדינה זרה, למשל ישנם אפיקי מימון של הרשות לחדשנות המתאפשרות רק לחברות ישראליות (ראו למשל מידע על תוכנית תנופה).
2. מיסוי ועלויות תפעול – ישנן מדינות בהן מס החברות, אגרות ועלויות תפעול שוטפות עשויות להיות זולות יותר, זו הסיבה שלא מעט יזמים בוחרים לנהל את החברה במדינות זרות. אולם חשוב לציין כי לעיתים גם אם החברה ממוקמת במדינה זרה בעלי המניות בה ולעיתים גם החברה עשויים לחוב בחובות המס של המדינה בה הם פועלים או בה הם מתגוררים.
3. יתרונות רגולציה – לעיתים הקמת חברה במדינה זרה היא אינטרס של היזמים והשותפים העסקיים של החברה; כך למשל במדינות מסוימות חברה נהנית מגמישות עסקית ופחות כפופה לרגולציה בנושאים ספציפיים.
4. הקמת חברה במדינה זרה תלוית תחום פעילות ושוק – ישנן פעילות ושווקים שעבורן כדאי ולעיתים חובה לפתוח חברה במדינה בחו"ל (למשל המעוניינים לעשות עסקים בסין כפופים למגבלות רגולציה נוקשות). כמו כן כאשר עיקר הפעילות העסקית (לקוחות או עובדים או נותני שירותים של החברה) הוא באזור מסוים לעיתים רצוי לפתוח את החברה במדינה זרה.
5. אנונימיות – לא מעט מייסדים בחורים באפיק של הקמת חברה במדינה זרה בכדי לשמור על אנונימיות, אגב הרישום וההקמה של החברה פעמים רבות נרשמים כבעלי מניות ו/או כנושאי משרה צדדי ג' (למשל חברות נאמנויות) שנרשמות כבעלי הזכויות והחובות בחברה.

דגשים לפני הקמת חברה בחו"ל

פתיחת חברה בחו"ל טומנת לא מעט סיכונים, מעבר לעלויות הקמה שבדרך כלל יקרות יותר, בהשוואה לפתיחת חברה במדינה שבה אתם מתגוררים, לרוב כי דרוש מעורבות של אנשי מקצוע במדינות זרות (כגון רו"ח או עו"ד); מי שמקים חברה בחו"ל כפוף לסיכונים נוספים, למשל חובות דיווח לרשויות המס ועוד. מטעמים אלו ואחרים לפני קבלת ההחלטה על פתיחת חברה בחו"ל חשוב לבחון היטב באמצעות עו"ד ורו"ח מיומנים ומנוסים את היתרונות מול החסרונות הכורכים בכך ובכלל זה את ההיבטים השונים המשפיעים על בחירת מקום הקמת החברה (מקום ההתאגדות) להלן מספר שיקולים שחשוב לבחון – סוג החברה, פעילותה, העלויות הכרוכות בניהול השוטף של החברה במדינה זרה, הרגולציה שחלה על החברה, בעלי מניותיה ומפעילה, חשיפת המס הכרוכה בניהול החברה במדינה זרה ועוד.

איך להקים חברה בחו"ל? התשובה משתנה בהתאם למדינה בה בכוונתם לפתוח חברה, סוג החברה שבכוונתכם לפתוח, מספר בעלי המניות המחזיקים את בהון המניות של החברה ועוד. פעמים רבות מסמכים שנלווים לפתיחת חברה הם פרטי בעלי מניות או נהנים, בצירוף כתובת ומספרי זיהוי, כתובת של החברה, מספר מניות וסוג מניות, תחום פעילות, היקף אחריות ועוד ועוד. לרוב פתיחת החברה כרוך גם בפתיחת חשבון בנק לחברה וכן פתיחת תיקים ברשויות ועוד.

למידע נוסף בנושא הקמת חברות בישראל ופתיחת חשבונות בנק ראו – הקמת חברה (למידע על פתיחת חברה בהילך מזורז באינטרנט ראו פתיחת חברה באינטרנט); פתיחת חשבון בנק לחברה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.

תביעה נגד מעסיק – הגשת תביעה

להלן מספר דגשים לכל מי ששוקל להגיש תביעה נגד מעסיק. בכל מקרה יודגש כי לפני הגשת תביעה חשוב להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום.

האם להגיש תביעה נגד מעסיק? מתי נוהג להגיש תביעות נגד מעסיקים? איך מגישים תביעה נגד מעסיק? מה השלבים שכרוכים בהגשת התביעה ובבית הדין? האם התביעה היא הליך אורך? כמה זמן עתיד לקחת מהגשת התביעה עד לקבלת הפיצוי?

• מה המקרים שמצדיקים הגשת תביעות נגד מעסיקים? ישנם מקרים רבים המצדיקים הגשת תביעות נגד מעסיקים, להלן מספר דוגמאות לתביעות בולטות בתחום: תביעה נגד מעסיק בגין הפרת הסכם העסקה (למידע נוסף ראו הפרה של חוזה) – למשל בגין אי תשלום שכר מלא ׁ(למשל אי תשלום עבור שעות עבודה נוספות), תביעת מעסיק בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה, תביעת מעסיק שלא שילם לעובד עבור ימי מחלה, תביעה נגד מעסיק שלא שילם לעובד פיצוי פיטורים, תביעה נגד מעסיק שלא שילם לעובד בגין ימי חופשה, אי מתן הודעה מוקדמת לעובד, תביעה נגד מעסיק שהטריד מינית, תביעה נגד מעסיק בגין לשון הרע, תביעה נגד מעסיק בגין פיטורים שלא כדין, תביעה נגד מעסיק בגין חדירה לפרטיות העובד, תביעה נגד מעסיק שלא שילם לעובד נסיעות או שלא שילם לעובד לפי צווי הרחבה או לפי הסכמים קיבוציים, תביעה נגד מעסיק שפגע בזכויות העובד ועוד. (למידע נוסף על הגשת תביעות ראו – הגשת תביעה).

איך מגישים תביעה נגד מעסיק?

הגשת תביעות נגד מעסיקים היא תופעה נפוצה מאוד. לפני הגשת תביעה חשוב לברר שקיימת לעובד עילת תביעה טובה, אחרת התביעה עשויה להיכשל והתובע אף עשוי להיות מחויב בתשלום הוצאות למעסיק. לכן, לפני הגשת תביעה נגד מעסיק מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני העבודה ולהיות מיוצג. עורך הדין יסייע לכם לבחון את עלית התביעה ואת סיכוי הצלחתה.

יצוין כי לעיתים ניתן להשיג את תוצאת התביעה או תוצאה טובה אחרת ללא ניהול הליכים משפטיים יקרים וארוכים למשל באמצעות שליחת מכתב התראה מעורך דין.

תביעות נגד מעסיקים מוגשת בבית הדין לעבודה, אין חובה להיות מיוצג על-ידי עורך דין בעת הגשת תביעה, אך מומלץ מאוד לא לוותר על ייעוץ משפטי.

לאן להגיש את התביעה נגד המעסיק? לאחד מבתי הדין האזוריים לעבודה, לפי כללי סמכות מקומית ועניינית. מבחינת סמכות מקומית יצוין בקצרה כי תביעות בין עובד למעסיק יש להגיש לאזור השיפוט שבו נמצא מקום עבודתו של העובד או באזור שבו בוצעה (או אמורה היתה להתבצע) עבודת העובד; תביעות שלא בין עובד למעסיק בדרך כלל ידנו בבית הדין האזורי שקרוב למגורי התובע.

אילו תביעות בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה? להלן מספר (חלקי בלבד) של הוראות בנוגע לסמכות המקומית של בית הדין האזורי לעבודה: תביעה בין עובד למעסיק שעילתה ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; תביעה בעילה הנוגעת למשא ומתן לפני כריתת הסכם ליצירת יחסי עבודה בקשר לחוזה האמור ולפני שנוצרו יחסי עובדה או חרי שהסתיימו  לרבות בדבר עילה בקבלת אדם לעבודה או אי קבלתו.

שלבים להגשת תביעה נגד מעסיק

1. תביעה נגד אישיות משפטית – יש להגיש את התביעה נגד הגורם המעסיק (אדם או תאגיד) בציון שם מלא ומספר מזהה.
2. תביעה בנוגע ליחסי עובד-מעסיק: מבחינה פרוצדורלית יש למלא טופס "תביעה לתשלום שכר עבודה". יצוין כי באשר לתביעה בנושא פיצוי פיטורים או תשלום קיצבה יש למלא טפסים אחרים. יש למלא בטופס את פרטי התובע, פרטי המעסיק, מקום העבודה. כמו כן בנוסף לטופס זה מומלץ מאוד להגיש כתב תביעה.
3. הכנת כתב תביעה נגד המעסיק – מה זה כתב תביעה נגד מעסיק? בקצרה יצוין שכתב התביעה בדרך מתאר את המעשים שמקימים את עילות התביעה, את עילות התביעה והסעדים המבוקשים. מה יש לכלול בכתב התביעה? ניסוח כתב תביעה נעשה באמצעות עורך דין. לפי תקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה על כתב התביעה לכלול את  בית הדין שהתובענה מוגשת אליו; פרטי התובע והנתבע ומקום מגוריהם, אם התובע או הנתבע הם פסולי דין או קטנים או תאגידים הדבר יצוין בכתב התביעה; עובדות שמהוות את עלית התביעה ואת מועד היווצרותה וכן עובדות שמגלות כי בית הדין הוא הגורם שמוסמך לדון בתביעה; שווי של נושא התביעה (במידה וניתן לגבוה) והסעד שהנתבע תובע בבית הדין ובכלל זה פיצויי הלנה והפרשי ריבית והצמדה והוצאות משפט. שוב יודגש כי כתב תביעה הוא מסמך משפטי מורכב, הדורש ידע ומומחיות רבה.

הערה חשובה בנוגע לכתיבת כתב תביעה: ניסוח שגוי עשוי להסב נזק גדול מאוד לתובע (כמו הפסד בתביעה אי קבלת הסעד שהתבקש ועוד). לכן, לצורך תכנון וניסוח של כתב התביעה יש להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה. אילו מסמכים יש לצרף לכתב תביעה נגד מעסיק? תלוי בסוג התביעה המדובר ובסעד המבוקש; רצוי לקבל החלטה מושכלת בנושא ולהתייעץ עם עורך דין מיומן בתחום.

• אגרת הגשת תביעה – לצורך הגשת תביעה יש לשלם אגרה לפתיחת תיק בבית המשפט, האגרות נקבעות בהוראות הדין והן משתנות מעת לעת. נכון למועד זה אגרת הגשת התביעה היא 1% משווי התביעה (בהליך של דיון מהיר יש לשלם מחצית מסכום האגרה). האם ניתן לקבל פטור מתשלום אגרה בעת הגשת תביעה? לעיתים בתי משפט מעניקים פטור מתשלום אגרה, למשל במקרה בו מגיש הבקשה הוא חסר אמצעים.

למידע נוסף מומלץ לעיין באתר של הרשות השופט.

שלבי הדיון בבבית הדין בתביעה נגד מעסיק

הליכים בערכאות שיפוטיות עשויים להתפתח באופן שונה ולכלול בהתאם שלבים שונים. להלן תיאור קצר וחלקי של שלבי הדיון בהליך משפטי בבית הדין לעבודה:

• הליך נפתח בהגשת תביעה תביעה המתאר בין היתר את עילות התביעה והסעדים המתבקשים במסגרת התביעה, לאחר מכן על הנתבע להגיש כתב הגנה תוך 30 יום ממועד קבלת כתב התביעה. לאחר הגשת כתבי בית הדין הראשונים בית הדין מפנה את הצדדים להליך גישור במטרה לסיים את הסכסוך בהסכמה ובאופן מהיר (שלא בפני ערכאה שיפוטית).
• ככל והדיון חוזר לבית המשפט, בדרך כלל יקבע קדם משפט לצורך בירור השאלות שבמחלקות, בקדם המשפט יופיעו הצדדים, בדרך כלל ידו בקשות ביניים כגון בקשות לסעדים זמנים או למתן צווים שונים או מינוי מומחים חיצוניים וכיו"ב. מטרת ההליך היא לבחון את האופן ניהול מהיר ויעיל של הסכסוך, לעיתים בתי הדין מנסים לשכנע את הצדדים להגיע לפשרה ואף להתוות את הדרך לפשרה.
• שלבים מתקדמים יותר בניהול הסכסוך המשפטי: הגשת תצהירים (בו הצדדים פורסים את טענותיהם בצירוף אסמכתאות), זימון עדים שצד מבקש לחקור אותם במסגרת הליך דיון ההוכחות, ניהול הליך הוכחות במסגרות נחקרים עדים, מצהירים ולעיתים גם מומחים, הגשת סיכומים (עיקרי טעונת הצדדים בתמצית על סמך מכלול החומר שהונח לפני בית המשפט) ולבסוף מתן פסק דין.

דיון מהיר בתביעות בסכומים נמוכים

יצוין כי בתביעות בסכומים נמוכים קיים (ובכפוף להוראות הדין) הליך של דיון מהיר בבית הדין לעבודה: מאחר והליכים משפטיים אורכים בדרך כלל לא מעט זמן, המחוקק ניסה לקבוע תנאים לדון בחלק מהסכסוכים באופן מהיר יותר. בתחום דיני העבודה קבע מהחוקק אפשרות לקיום דיון מהיר, דיון זה הוא בסכום נמוך יחסית (נכון ל-2017 – תביעות לפי סעיפים 24(א)(1) או (3) ועד לתשלום סכום של כ-28,000 ש"ח) ידנו בסדר דין מזורז. דיון שכזה לא כפוף לסדרי הדין במסגרתו לערכאה שיפוטית ניתן שיקול דעת רחב בנוגע לאופן המיטבי לסיום הסכסוך. יש לציין כי אופן הגשת הערעור על הליך בדיון מהיר קשה יותר ומצריך קבלת אישור של נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו או שופט בית דין ארצי שהוסמך לכך.

לעיתים תובעים אשר סכום תביעתם קרוב לתקרת התביעות בסכומים נמוכים, רצוי לשקול הגשת תביעה בהליך של דיון מהיר לצורך סיום מהיר יותר של הסכסוך. לצורך כך חשוב להתייעץ עם עורך דין.

למידע מקיף בתחום יש לפנות לעורך דין לדיני עבודה, כמו כן מומלץ לעיין בהוראות הדין השונות לרבות חוקי המגן והתקנות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

עורך דין לדיני עבודה

איך לבחור עורך דין לדיני עבודה? מה תפקידו של עורך דין לדיני עבודה?

דיני עבודה הוא תחום המקיף סוגיות משפטיות תרבות, בין היתר, לאור הרגולציה הרבה  והמורכבות הקיימת ביחסי עובד מעביד. התנהלות בנושא יחסי עובד מעביד או דיני העבודה ללא ייעוץ משפטי איכותי מעורך דין מומחה בתחום דיני העבודה עשויה להסב לכם נזק רב.

תפקידו של עורך דין לדיני עבודה או מתי פונים לעורך דין לענייני עבודה?

בקצרה יצוין כי עורך דין המתמחה בתחום דיני העבודה מספק שירותים משפטיים, בעיקר לעובדים ולמעבידים, אך לא רק. בפועל שירותים המשפטיים ניתנים גם לארגוני עובדים או מעסיקים ולצדדים נוספים, שירותים אלו נפרסים על כל שלבי התקשרות הצדדים ופעולותיהם.

להלן פירוט קצר של שירותים משפטיים המוענקים על-ידי עורך דין לדיני עבודה:

• יצירת יחסי עובד מעביד – ליווי משפטי של עובדים ומעסיקים בשלב ההתקשרות הראשוני של הצדדים לרבות בחינת אופן ההתקשרות בין הצדדים, ליווי ניהול מו"מ, ניסוח חוזה עבודה, הסכמי קבלן (פרילנסר), כתבי התחייבות, חוזה סודיות, אי תחרות וקניין רוחני, הסכמי אופציות ותוכניות אופציות, הכנת תקנונים ונהלי עבודה וכיו"ב.
• ייעוץ משפטי שוטף – הטמעת עדכוני חקיקה, הנחיות, פסקי דין והוראות מהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בכל היבטים הנוגעים ליחסי עבודה לרבות נסיעות, חופשות, הפרשות סוציאליות, ימי הבראה, ימי מחלה, שכר מינימום, פרטיות העובד, תנאי העסקה, בונוסים, אופציות ופיטורים ועוד; ייעוץ וייצוג מעסיקים ועובדים בנוגע לתלונות ביחס למקום העבודה; ליווי משפטי בהליכי רא-ארגון במקום העבודה וכיו"ב.
• סיום יחסי עובד מעביד – ייעוץ וייצוג בנוגע לסיום העסקת עובדים, לרבות ניהול תקין של הליכי שימוע, פיטורים, התפטרות, מתן הודעה מוקדמת לעובד או למעביד, והענקת פיצויים או שלילת פיצויי פיטורים.
• סכסוכים בין עובדים למעבדים – ייוצג עובדים ומעסקים בערכאות שיפוטיות – עו"ד לענייני עבודה מלווים את הצדדים בעת סכסוכים בנוגע לזכויות והחובות החלות עליהם, לרבות הגשת תביעות לבתי הדין לעבודה (למשל תביעה נגד מעסיק), ניהול הגנות מפני תביעות בבתי הדין ׁׁ(לרבות תביעות בנושאי פיטורים שלא כדין, פיצוי פיטורים, אי תשלום שכר כדין, אפליה במקום עבודה, לשון הרע במקום עבודה, פגיעה בפרטיות במקום העבודה, הפרת חובת סודיות ואי תחרות ועוד), פתיחה בהליכים שונים ובכלל זה הגשה של צווי מניעה בנוגע לסעדים זמניים שונים כגון בנושאים הקשורים לסיום העסקה, אכיפת זכויות, סודיות, אי תחרות וקניין רוחני.

 איך לבחור עורך דין לדיני עבודה?

לפני בחירת עורך דין לענייני עבודה מומלץ לבצע מספר בדיקות מקיפות בנוגע לעורך הדין איתו אתם עומדים להתקשר, להלן כמה בדיקות שלא כדאי לפספס:

• התמחות בתחום דיני עבודה לבחון כי עורך הדין מתמחה בתחום דיני העבודה. אומנם יש עורכי דין רבים אולם לא כל עורכי הדין מתמחים בכל ענפי המשפט, שכן תחום המשפט מתחלק לנושאים והתמחויות רבות – כגון עורכי דין המתמחים בתחום המסחרי, תחום המעמד האישי, תחום הנזיקין ועוד.
• שכר טרחה עבור הליווי המשפטי – שכר הטרחה שישולם לעורך הדין הוא אחד מהרכיבים החשובים עבור רוב הלקוחות, בדרך כלל עורכי דין בקיאים ומנוסים גובים שכר טרחה גבוהה יותר בהשוואה לעורכי דין שבתחילת דרכם. יחד עם זאת שכר הטרחה עדיין משחק תפקיד חשוב והשאיפה היא לאתר שירות משפטי איכותי במחיר תחרותי והגון. בדרך כלל לא מומלץ  – וזה נכון לגבי כל נותן שירות – לפנות לספק השירות הזול ביותר. אולם מומלץ לבצע סקר שוק לפני הבחירה (למידע נוסף ראו שכר טרחה עורך דין).
• תיאום ציפיות, יחס אישי וזמינות – כדאי לתאם פגישת הכירות במסגרתה תכירו את עורך הדין שיטפל בכם (מומלץ לבדוק אם מטפל בכם עורך דין בכיר, זוטר או מתמחה מהמשרד), בפגישה זו תבקשו ללמוד על ניסיונו של עורך הדין בטפול בעניינים הזהים לשלכם, כן זו תהיה הזדמנות חשובה לבחון את  יחסי האנוש של ספק השירותים שאיתו אתם עתידים לעבוד.

נוטריון

מה הסמכות של נוטריון? לפי חוק הנוטריונים הנוטריון מוסמך: (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.

איך לקבל רישיון נוטריון? לפי חוק הנוטריונים רישיון לנוטריון יינתן מאת ועדת רישיונות של שבעה שימנה שר המשפטי. על-מנת לקבל את הרישיון יש להגיש לוועדה בקשה לקבלת רישיון.

בקשה לרישוי נוטריון

להלן התנאים להגשת בקשה לרישוי נוטריונים – חשוב לעיין בחוק הנוטריונים ובהנחיות שקבעה הועדה למינוי נוטריונים (לרבות באתר של משרד המשפטים).

התנאים להגשת בקשה לרישוי נוטריון

1. אזרחות או תשובת קבע – על מגיש הבקשה להיות אזרח ישראל או תושב קבע בישראל. "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
2. חברות בשלכת עו"ד – על מגיש הבקשה לרישוי כנוטריון להיות חבר לשכת עורכי הדין
3. ותק של 10 שנים – עורך הדין שרוצה להירשם כנוטריון צריך לעסוק בעריכת דין במשך עשר שנים.
4. עבר – עורך דין המעוניין להנפיק תעודת נוטריון לא יכול להיות אדם שהורשע בעבירה שיש בה קלון (בארץ או בחו"ל); עו"ד לא  יכול להיות מי שהוצא  ו/או  הושעה מלשכת עורכי הדין על פי פסק דין סופי בהליכים משמעתיים (למעט לפי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961) ו/או מי שהותלה ו/או בוטל רישיונו לפי חוק הנוטריונים.
5. אישור ועדה לפיה עורך הדין ראוי להיות נוטריון.
6. חובת השתלמות – עו"ד המעוניין להנפיק רישיון כנטוריון חייב לקחת חלק בהשתלמות בתחום.
7. העדר הליכים משמעתיים או פליליים – לא מתנהלת נגד המבקש חקירה פלילית ו/או משמעתית ולא מתקיימים נגדו הליכים פליליים ו/או משמעתיים תלויים ועומדים.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.