תגית: בעלי מניות

הסכם בעלי מניות (Shareholders' Agreement)

חוזה בעלי מניות (Shareholders' Agreement או Stockholders' Agreement) הוא הסכם שנכרת בין כל או חלק מבעלי המניות בחברה.

כל מי שעתיד להתקשר בהסכם בעלי מניות להלן מספר נקודות שחשוב להכיר.

מטרתו של הסכם בעלי מניות: הסכמים בין בעלי מניות מסדירים עניינים שונים, בהתאם לנסיבות ההתקשרות הספציפיות, פעמים רבות כוונת בעלי המניות היא להסדיר קניה או מכירה של מניות או ניירות ערך ו/או את הזכויות והחובות של בעלי המניות בחברה ובכלל זה את אופן ניהול החברה ותהליכי קבלת ההחלטות בה, את אופן ביצוע ההצבעות בישיבות בעלי מניות או דירקטוריון, את הדרכים ליישוב מחלוקות בחברה, חלוקת רווחי החברה, ביצוע תשלומים לבעלי מניות, קביעת מורשי חתימה בחברה, חובות דיווח ועוד ועוד.

  • הסכם בעלי מניות או תקנון חברה – חשוב להבחין בין שני המסמכים: הסכם בעלי מניות לתקנון החברה. על אף שניתן לכלול בשניהם הוראות דומות, מדובר בשני מסמכים שונים; בתמצית ובאופן חלקי בלבד יצוין כי התקנון נוגע ליחסים בין בעלי המניות בינם לבין עצמם ובינם לבין החברה ואילו הסכם בעלי מניות מתייחס רק לצדדים לו (קרי רק ליחסים בין אותם בעלי המניות שחותמים עליו) יש הבחנות נוספות בין שני סוגי המסמכים ולמידע מקיף מומלץ להתייעץ גם עם עורך דין הבקיא ומעודכן בנושא; לעיתים בעלי מניות מעדיפים להסדיר חלק עיקרי מהזכויות והחובות שלהם במסגרת הסכם בעלי מניות ולא בתקנון יש לכך כמה סיבות כגון הרצון לא לחשוף מידע הקשור לחברה או לאותם בעלי מניות בפני צדדי ג', שכן בישראל תקנון של חברות הוא מסמך נגיש לכולם (ניתן להזמינו מאתר רשם החברות).
  • הסכם מייסדים – חוזה בין מייסדי החברה הוא אחד מהדוגמאות להסכמים בין בעלי מניות. החוזה מייסדים לרוב נכרת בין מייסדים שעתידים להפוך לבעלי מניות עם הקמת החברה והוא נועד להסדיר את אופן חלוקת הזכויות החובות החלים על הצדדים להסכם (למידע נוסף ראו הסכם מייסדים).

מה חשוב לכלול בהסכם בעלי מניות?

הסכם בעלי מניות כולל הוראות משתנות בהתאם לנסיבות ההתקשרות ולכן על-מנת לנסח הסכם בעלי מניות איכותי חשוב מאוד לקבל ייעוץ מקצועי פרטני מעו"ד בעל ידע וניסיון בתחום – עו"ד לחברות.

להלן מספר נושאים שכדאי לשקול בעת הכנת הסכם בעלי מניות:

  1. מטרת ההתקשרות – תחילה חשוב שכל צד יגדיר לעצמו מה תכלית ההתקשרות? האם בכוונת בעלי המניות לקבוע את חלוקת ההחזקות, מנגנון לקבלת החלטות, ביצוע הצבעות, חלוקת רווחים, משיכת משכורות מהחברה וכיו"ב.
  2. חלוקת הזכויות והחובות – מה הזכויות שיוענקו לבעלי המניות במסגרת ההתקשרות ומה החובות שחלות עליהם, למשל לקבל או למסור מידע, להצביע באסיפות, לספק שירותים לחברה, להימנע מניגודי עניינים, להעביר נכסים לבעלות החברה ועוד ועוד.
  3. סודיות ואי תחרות – בתמצית ובאופן חלקי יצוין כי הסכמים בין בעלי מניות פעמים רבות כוללים התחייבויות החלות על בעלי מניות לשמור בסוד כל מידע שהגיע אליהם ביחס לחברה (למידע נוסף ראו חוזה סודיות) וכן התחייבויות בנוגע לאי תחרות עם עסקי החברה.
  4. נכסים וקניין רוחני – חשוב לעשות סדר בנכסים השייכים לחברה מול נכסים של בעלי המניות, לעיתים ובדר"כ יזמים בתחילת הדרך, שוגים בהבחנה החשובה הזאת ומערבבים בין נכסים שהם בבעלות לנכסים של החברה, הדבר נפוץ בעיקר בנכסי קניין רוחני כדוגמה קוד, עיצובים ועוד.
  5. ביטול הסכם – איך ניתן להביא לסיום הסכם בעלי המניות? האם חובה לתת לבעלי המניות אפשרות לבצע פעולות שונות כדי למנוע את אפשרות הביטול?
  6. יישוב מחלוקות – מחלוקות וסכסוכים הם דברים בלתי נמנעים אבל אם מתכננים מראש את אופן ההתמודדות עם משברים מסוג זה אפשר פעמים רבות להוזיל את העלויות הכרוכות בטיפול במחלוקות – למשל על-ידי קביעת איש מקצוע להכריע במחלוקות.
  7. פירוק חברה – לבעלי מניות רבים חשוב לקבע מנגנונים לביצוע הליכי פירוק של החברה, בכפוף למגבלות הדין.

למידע נוסף על חוזים בין בעלי מניות ראו – הסכם בין בעלי מניות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או עסקי או תחליף לייעוץ משפטי או ייעוץ עסקי ואין להסתמך על האמור לעיל ללא התייעצות עם בעל מקצוע מימון בתחום.

אסיפה כללית

מה זה אסיפה כללית? אסיפה כללית היא אסיפה של בעלי המניות של החברה.

תפקידה של האסיפה מוגדר בחוק החברות והוא לרוב מפורט עם רישומה של החברה בתקנון, כמו כן תפקיד האסיפה עשוי לזכות להתייחסות בהסכם שנחתם בין בעלי המניות (למשל בהסכם מייסדים או בהסכם השקעה). כמו כן התפקיד של האסיפה הכללית כפוף להוראות הדין.

בחוק החברות (להלן: החוק) אסיפה כללית הוגדרה כך: "אסיפה שנתית או אסיפה מיוחדת של בעלי המניות".

כאשר אסיפה מיוחדת הוגדרה כאסיפה כללית של בעלי המניות שאינה אסיפה שנתית ואסיפה שנתית הוגדרה כאסיפה של בעלי המניות לפי סעיף 60 לחוק.

מה הסמכות של האסיפה הכללית?

חוק החברות מגדיר את רשימה של החלטות אשר יתקבלו על-ידי האסיפה הכללית:

  • שינויים בתקנון החברה, בכפוף להוראות הדין.
  • הפעלת סמכויות הדירקטוריון של החברה במקרה של נבצרות הדירקטוריון ובכפוף למגבלות הדין.
  • מינוי רואה החשבון המבקר של החברה, תנאי העסקתו והפסקת העסקתו בהתאם להוראות חוק החברות.
  • מינוי דירקטורים חיצוניים בהתאם להוראות חוק החברות;
  • אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275 לחוק החברות;
  • הגדלת הון המניות הרשום של החברה והפחתת הון המניות הרשום של החברה בכפוף להוראות חוק החברות.
  • החלטות בנושא מיזוג של החברה ובכפוף לחוק החברות.

סמכות האסיפה הכללית בהתאם לתקנון של החברה

בכפוף למגבלות הדין, בעלי השליטה בחברה יכולים לקבוע הוראות שונות בנוגע לסמכות של האסיפה הכללית בתקנון של החברה. הכוח שניתן לבעלי המניות באסיפה הכללית פעמים רבות כולל את הסמכות להכריע בנושאים מהותיים הקשורים לניהול עסקי החברה, למשל הכרעה בנושאים הקשורים לביצוע עסקאות גדולות כגון עסקאות השקעה או הלוואה או התקשרות בהסכמים בעלי משמעויות כספיות גדולות.

למידע מקיף בנושא יש לעיין בהוראות הדין וכן להתייעץ עם עורך דין לחברות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא קבלת חוות דעת של עו"ד.

מניות

מניות

מה זה מניה? מניה היא נייר ערך של החברה, אשר מעניק לבעל המניה זכויות וחובות אשר קבועות בדין ובתקנון של החברה. למשל, לרוב המניות מעניקות לבעליהן את הזכות להשתתף בהצבעות של החברה באסיפת בעלי המניות (אסיפה כללית), ליהנות מרווחי החברה ולקבל זכויות שונות בעת הפירוק, בכפוף להוראות הדין. יחד עם זאת ייתכן וחלק מהזכויות והחובות ושל בעלי המניות יקבעו בהסכמים נפרדים של בעלי המניות (הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות).

סוגי מניות

הרכב המניות נקבע בהתאם לרצון בעלי השליטה בחברה, עם הקמת החברה בתקנונה (לצורך תכנון נכון של מבנה ההון של החברה וקביעת סוגי המניות, רצוי להתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום –  עורך דין חברות). ניתן לשנות את הרכב המניות של החברה, מעת לעת, בהתאם למגבלות התקנון, הסכמים והוראות הדין.

חברות שונות עושות שימוש שונה בשמות של המניות, אך חשוב לציין ששם המניה לא קובע אלא ההגדרה הצמודה לה.

כך פעמים רבות הבעלים של החברה מגדירים סוג של מניות כ"מניות הנהלה" "מניות בכורה", כשהם נוהגים להצמיד להגדרה זו זכויות שונות. לעתים מנית הנהלה מעניקה לבעליה את הזכות למשוך ראשונים את רווחיה או הזכות להכריע בשאלות מהותיות הקשורות לפעילות החברה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או המלצה משפטית ואין להסתמך על רשימה חלקית זו בביצוע או בהימנעות מביצוע פעולה ללא התייעצות עם עו"ד.

חברה

חברות היא צורת התאגדות נפוצה מאוד בישראל בקרב יזמים המעוניינים להקים ולנהל פעילות עסקית.

מה זה חברה? חברה שהתאגדה לפי חוק החברות או פקודת החברות (כמוגדר בחוק החברות). הבעלים של החברה מכונים בעלי מניות.

המניה כוללת אגד של זכויות וחובות כלפי החברה (להרחבה ראו מה זה מניה?). עם התאגדותה של החברה היא מקבלת מספר תאגיד.

בחוק יש הבחנה בין חברות פרטיות, חברות ציבוריות וחברות לתועלת הציבור.

מה זה ח.פ של חברה? ח.פ הוא קיצור של חברה פרטית, ובהתאם ח.צ הוא קיצור של חברה ציבורית. מספר הח.פ של החברה או מספר הח.צ של החברה הם מספרי ההתאגדות של החברות.

מה זה חברה בע"מ? בקצרה, חברה בע"מ (בערבון מוגבל) היא חברה שאחריות בעלי המניות בה היא מוגבלת עד לגובה ההון שהם התחייבו לשלם עבור מניותיהם, זאת בכפוף למגבלות הדין והפסיקה. בהקשר זה יצוין כי לפי חוק החברות חברה היא אישיות משפטית בפני עצמה, החברה כשרה לזכויות וחובות, למשל חברה יכולה לתבוע או להיתבע, להתקשר בהסכמים וכיו"ב.

החברה לרוב מנוהלת באמצעות המנכ"ל או הדירקטוריון (חבר המנהלים), אורגן נוסף של החברה היא האסיפה הכללית (אסיפת בעלי המניות), בחברות לעיתים פועלים גופים וועדות נוספים, למשל בחברות ציבוריות יש גם ועדת ביקורת. תפקידי הגורמים הפועלים בחברה מוסדרים בהוראות הדין, בתקנון החברה ובהסכמים.

האם כל אחד רשאי להקים חברה? כל אדם (לרבות תאגיד) רשאי להקים חברה ובלבד שלא חל עליו איסור להקים חברה. חברה רשאית לעסוק בכל עיסוק חוקי, חל איסור על רישום והקמה של חברה הנוגדת את החוק, תקנת הציבור או שהיא נעשית למטרה לא מוסרית. (למידע נוסף בנושא הקמת חברות ראו רישום חברה).

חברה קמה עם התאגדותה (רישומה אצל רשם החברות) והיא נסגרת (מתפרקת) עם חיסולה, במסגרת הליך של פירוק חברה (למשל במסגרת הליך של פירוק חברה מרצון או פירוק על-ידי נושים או בית משפט).

לייעוץ משפטי לחברות, לנושאי משרה בהן או לבעלי מניות יש לפנות לעורך דין לחברות.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הסכם מייסדים – דגשים

הסכם מייסדים – דגשים – כידוע כניסה ליחסי שותפות עסקיים מלווה בלא מעט חששות, על-מנת למזער את הסיכונים ולמקסם את התועלת של הצדדים רצוי להסדיר בכתב, בהסכם מייסדים, את ההתקשרות החוזית.

מהו הסכם מייסדים? חוזה שנחתם בין צדדים המעוניינים לנהל עסק במסגרת חברה. הסכם מייסדים נחתם בלא מעט מקרים לפני הקמת החברה. ההסכם הוא בין בעלי מניות קיימים או עתידיים החוזה נועד להסדיר את הזכויות והחובות של המתקשרים (לפירוט מקיף ראו הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות). המציאות מראה כי מייסדי החברה (בעיקר בחברות סטארטאפ) מאבדים מהר את הבעלות או השליטה האפקטיבית על החברה, עם כניסתם של משקיעים, ולכן על-מנת להגן על האינטרסים שלהם יש לנסח חוזה הצופה פני עתיד, אשר לקוח בחשבון את העסקאות וההתפתחויות השונות.

הקמת מיזם אינה מלאכה פשוטה והיא דורשת מהיזמים להסדיר לא רק את העניינים הפיננסים של החברה אלא גם את ההיבטים המשפטיים הכרוכים בהקמה (להרחבה ראו דגשים להקמת עסק). ניהול מיזם עסקי ללא תשתית משפטית מתאימה עשוי להסב ליזמים, בשלב מאוחר יותר, נזקים גדולים – למשל קשיים בגיוס הון, סכסוכים בין היזמים לבין עצמם או סכסוכים עם ספקים ו/או לקוחות, שיביאו לשיתוק הפעילות העסקית ואף לחיסולה. יצוין כי מיזמים רבים מנוהלים במסגרת משפטית של חברה בע"מ (להרחבה בנושא פרוצדורת פתיחת החברה ראו – רישום חברה, להרחבה בנוגע ליתרונות והחסרונות ראו יתרונות וחסרונות בהקמת חברה).

 האם כדאי לדחות את מועד החתימה על הסכם מייסדים?

ישנם יזמים אשר מעדיפים לדחות את מועד החתימה על חוזה מייסדים, מדוע? הסיבות העיקריות: חיסכון בעלויות משפטיות או חוסר ידע לגבי ההשלכות המשפטיות והכלכליות הנובעות מאי חתימה על החוזה. אולם יש לציין כי התנהלות עסקית כזו עלולה להסב יותר נזק מתועלת, ועדיף ליזמים דווקא לנצל את היחסים הטובים בתחילת הפעילות המשותפת כדי לבנות חוזה משפטי מאוזן (להרחבה ראו טעויות נפוצות בהסכמי מייסדים).

רגע לפני חתימה על הסכם מייסדים, להלן מספר עצות חשובות:

לפני התקשרות בחוזה מייסדים חשוב לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום החברות ובתחום המסחרי (עורך דין חברות).

  1. בעת ניסוח הסכם מייסדים יש להקפיד ולכלול בחוזה תניות המגנות על האינטרסים של מייסדי החברה. בעת הכנת החוזה מומלץ להתייחס לנושאים שונים כגון: מינוי דירקטורים לחברה, אופן קבלת ההחלטות בחברה, תפקידים של הדירקטוריון ושל בעלי המניות, הזכויות והחובות החלות על המייסדים, קביעת סוגי מניות ותנאים להעברת מניות (זכות וטו, זכות סירוב ראשונה, חובת הצטרפות, זכות הצטרפות ועוד), מינוי מורשה חתימה, מינוי רואה חשבון וייעוץ משפטי לחברה, מימון הפעילות של החברה.
  2. אין הסכם מייסדים סטנדרטי שמתאים לכל המקרים. לכן, יש לערוך חוזה המותאם באופן אישי אשר יתאים לנסיבות הספציפיות של המתקשרים. הסכם מייסדים טוב לקוח בחשבון את המאפיינים הייחודים לעסק, האילוצים והאינטרסים של הצדדים והמגבלות המשפטיות החלות עליהם.
  3. התייחסות לקניין הרוחני של החברה. לפני הקמת חברה חשוב להסדיר בהסכם המייסדים, מה יעשה בקניין הרוחני של המיזם – האם הקניין הרוחני יוותר בבעלות המייסדים? האם הקניון הרוחני יועבר לבעלות של החברה?
  4. תקנון של החברה מול חוזה בין בעלי המניות. חשוב להימנע ככל הנתין מסתירות בין הסכם המייסדים לתקנון של החברה, הבדלים בין המסמכים עלולים להסב נזק רב לחברה ולבעלי מניותיה ולהוביל להוצאות כספיות מיותרות.
  5. התייעצות עם גורם מקצועי. מאחר וחוזה מייסדים הינו הסכם מורכב לא רצוי לחתום עליו ללא ייעוץ משפטי מגורם מקצועי – ייעוץ משפטי לחברה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.

חברה ציבורית

חברה ציבורית

מהי חברה ציבורית? בקצרה, חוק החברות מגדיר חברה ציבורית באופן הבא: חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור.

חברה ציבורית כפופה לרגולציה רבה, זו אחת הסיבות המרכזיות שחברות פרטיות מעדיפות לא לעבור מידיים פרטיות לידיים ציבוריות.

להלן מספר חובות החלות על החברה הציבורית:

  1. חברה ציבורית חייבת למנות דירקטורים חיצוניים.
  2. חברה ציבורית חייבת למנות ועדת ביקורת
  3. חברה ציבורית חייבת למנות מנכ"ל.
  4. הגוף הממנה ומפטר נושאי משרה הוא המנכ"ל.
  5. על-מנת לכנס אסיפה של בעלי המניות יש חובה בקוורום הקבוע בחוק.
  6. חובה למנות יושב ראש לדירקטוריון.
  7. חובות דיווח – על חברה ציבורית חלות חובות דיווח לבורסה ולרשות לניירות ערך.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.