תביעה ייצוגית – הגשת תביעה ייצוגית

שוקלים להגיש תביעה ייצוגית? מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית? ואיך מגישים תביעה ייצוגית?

להלן מספר נקודות שחשוב להכיר לפני הגשה תביעה ייצוגית. לצורך קבלת מידע מקיף ועדכני בנושא יש להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.

מה זה תביעה ייצוגית? בקצרה, הליך משפטי (שנתפח עם הגשה לבית המשפט של בקשה לאישור תביעה ייצוגית). ההליך הוא של יחיד בשם רבים, לקבלת סעד בגין עוולה זהה שנגרמה לכ לחברי הקבוצה. במילים אחרות, תביעה ייצוגית היא הליך משפטי הננקט על-ידי תובע בשם קבוצה (התובע בהליך מכונה "תובע ייצוגי"), כאשר הקבוצה סובלת מנזק זהה, וזאת למרות שהתובע לא פועל לפי ייפוי כוח שקיבל מהקבוצה. בין המטרות של התביעה הייצוגית היא להביא לתיקון עוולות הנעשות על-ידי גופים פרטיים או ציבוריים כלפי קבוצות לא קטנות.

סממן נוסף של התביעה הייצוגית ניתן לראות במצב בו לכל אחד מיחיד הקבוצה נגרם נזק קטן, אשר לא מעט פעמים לא מצדיק את הגשת התביעה של היחידים. הכלי הייצוגי מאפשר לאגד יחד מספר גדול של תובעים בעלי אינטרס זהה, שלולא יכלו לפעול יחדיו כקבוצה, פעמים רבות לא היו פועלים להגשת התביעה. למעשה נוצר מצב כי ללא מכשיר משפטי או רגולציה מתאימה גורמים שונים (כגון תאגידים או רשויות) יוכלו לבצע עוולות ללא חשש מאכיפת הדין. ולכן כלי התביעה הייצוגית מסייע במתן מענה, בין היתר, לתופעה זו.

ההגדרה של תביעה ייצוגית מוגדרת בחוק התובענות הייצוגיות באופן הבא בסעיף ההגדרות: "תובענה ייצוגית" – תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה;"

חוק תובענות ייצוגיות

החוק הראשי העוסק בתחום התביעות הייצוגיות הוא – חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. מטרת החוק לקבוע לכלים אחדים בנוגע לאופן הגשה וניהול של תביעות ייצוגיות כדי לשפר את ההגנה על זכויות הנפגעים. כמו כן בחוק התובענות הייצוגיות נרשם כי בין מטרותיו הן לקדם את מימוש זכות הגישה לבית המשפט, אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, הענקת סעד הולם לנפגעים מהפרה של הדין, ניהול יעיל וממצה של תביעות.

כך נרשם בסעיף 1 לחוק:

"מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:

"(1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות."

איך להגיש תביעה ייצוגית?

לצורך הגשת תביעה ייצוגית חשוב לוודא כי קיימת עילת תביעה ויש בסיס משפטי להגשתה, בכפוף למגבלות הדין והפסיקה. חשוב לבצע מספר בדיקות משפטיות ועובדתיות לפני הגשת תביעה (כמו בכל תביעה), יצוין כי בלא מעט מקרים נדחו תביעות ייצוגיות תוך חיוב התובעים הייצוגים בהוצאות, מאחר והתביעה לא גילתה עילה או היתה חסרת ראיות. ולכן מומלץ לבצע את הבדיקות באמצעות עו"ד מימון בתחום.

ההליך הפרוצדורלי בנושא הגשת תביעות ייצוגיות קובע כי טרם הגשת התביעה יש להגישה בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, לבקשה יש לצרף את נוסח התביעה. כמו כן טרם הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית יש לבצע בדיקה בפנקס התובענות הייצוגיות שלא מתקיים הליך זהה, והכל כמוגדר בחוק התובענות הייצוגיות ובכפוף לפסקי הדין העוסקים בתחום (למידע נוסף ראו פנקס התובענות הייצוגיות).

מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית? בקצרה ובאופן לא ממצה יצוין כי לפי חוק תובענות ייצוגית כל אדם שיש לו עילה כאמור בחוק התובענות הייצוגיות, אשר מעלות שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה, בשם אותה קבוצה. כמו כן במצבים מסוים כמוגדר בחוק גופים נוספים יכולים להגיש תביעות ייצוגיות. על אדם המבקש להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשם קבוצה להראות כי לכאורה נגרם לו נזק.

באילו תחומים אפשר להגיש תביעה ייצוגית?

האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בכל תחום? תחום התביעות הייצוגיות תפס תאוצה גדולה בשנים האחרונות והוא נפוץ במיוחד בתחום של תביעות ייצוגיות צרכניות. אולם, יש מגוון סוגים של תביעות ייצוגית, לא רק בתחום הצרכני, למשל בתחום ניירות ערך או בתחום הפנסיה או השירותים הציבוריים.

נכון למעוד זה, חוק התובענות הייצוגיות שנחקק בשנת 2006 הגביל את התביעות הייצוגיות לתחומים שפורטו בחוק. כך קובע סעיף 3 לחוק:

"3.(א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה ובסעיפים 5(ב)(2), 9 ו-21 , "רשות" – כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים. (ב)  הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה."

כך נרשם בתוספת השניה לחוק התביעות הייצוגיות:

1. תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
2. תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
3. תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
4. תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
5. תביעה בקשר לניהול זירת סוחר לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רישיון זירה ובכלל זה שירותי שיווק; לעניין זה, "זירת סוחר" ו"רישיון זירה" – כהגדרתם בפרק ז'3 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
6. תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לענין זה – "זיקה" – בעלות, החזקה, רכישה או מכירה; "יחידה" – כמשמעותה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, לרבות יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל, כמשמעותה באותו חוק; "נייר ערך" – כהגדרתו בחוק החברות וכן ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.
7. תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, "גורם המפגע", "מפגע סביבתי" – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים.
8. תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000.
9. (1)תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. (2) תביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996.
10. (1)תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה' 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (2) תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, כהגדרתן בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (3) תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005.
11. (1)תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. (2) תביעה של עובד בעילה לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, תביעה של עובד בעילה לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס"ז-2007, או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. (3)בפרט זה – "תביעה" – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי; "הסכם קיבוצי" – הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, או הסדר קיבוצי בכתב.
12. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.
13. תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בעילה לפי הסעיף האמור.
14. תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; לעניין זה, "חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" ו"מערכת סליקה פנסיונית מרכזית" – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הודעה מוקדמת לעובד ולמעסיק לפני פיטורים או התפטרות

החלטתם לפטר עבוד או שהעובד החליט להתפטר הנה כמה דגשים בקשר לחובה של הצדדים לתת הודעה מוקדמת לפני ההתפטרות או הפיטורים. התנהלות של העובד או המעסיק בניגוד להוראות הדין עשויה להוביל בין היתר לתביעות משפטיות.

מהי הודעה מוקדמת לעבוד? מה משך הזמן שצריך לתת לעובד הודעה מוקדמת לפני פיטורים? מה משך הזמן שעובד צריך לתת למעסיק לפני התפטרות?

לצורך בחינה לעומק של הנושא יש להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה כמו כן מומלץ לעיין בהוראות הדין, הפסיקה, בתקנות וכן בצווי הרחבה, הסכמים קיבוציים והסכם העסקה של העובד.

בקצרה, לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות אשר נחקק בשנת 2001 (להלן: חוק הודעה מוקדמת), חובה על כל מעסיק  ועל כל עובד (הן עובד בשכר והן עובד במשכרות) לתת לצד השני הודעה מוקדמת לפני הפיטורים או ההתפטרות, בהתאם לחוק הודעה מוקדמת ולכל דין. על המעסיק או על העובד אשר נותן הודעה מוקדמת חובה לעשות זאת בכתב ולציין את יום שליחת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות בהתאם לחוק.

מטרת החוק לאפשר לצדדים להתכונן ולהיערך לשלב סיום יחסי העבודה. לדוגמה, מבחינת המעסיק אם עובד התפטר ממקום העבודה פעמים רבות המעסיק ירצה למלא את החלל שנוצר ולהעסיק עובד חדש, לצורך כך נדרש לו פרק זמן שיוכל להתארגן לשינוי. מבחינת העובד אשר מפוטר ממקום העבודה, דרוש לו פרק זמן לצורך איתור מקום עבודה חלופי.

כך קובע סעיף 2 לחוק הודעה מוקדמת:

"2. (א) מעסיק המבקש לפטר עובד ייתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי הוראות חוק זה. (ב) עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, לפי הוראות חוק זה. (ג) הודעה כאמור בסעיף זה תינתן בכתב ותציין את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות, לפי הענין, והכל בהתאם להוראות חוק זה."

חוק הודעה מוקדמת מבחין בין הודעה מוקדמת הניתנת על-ידי עובד במשכרות להודעה מוקדמת לעובד בשכר.

הודעה מוקדמת לעובד (במשכורת) לפני פיטורים

לפי חוק פיצוי פיטורים, עובד במשכורת זכאי לקבל ממעסיק הודעה לפני פיטורים לפי התנאים הבאים:

• בגין 6 חודשי העבודה הראשונים של העובד יקבל העובד סה"כ 6 ימי הודעה מוקדמת (יום אחד עבור כל חודש עבודה).
• מהחודש השביעי לעבודתו של העובד ועד לסוף השנה הראשונה לעבודתו, יקבל העובד הודעה מוקדמת בת 6 ימים ובנוסף 2.5 ימים עבור כל חודש עבודה בתקופה האמורה.
• לאחר שנת עבודה ראשונה של העובד הוא זכאי להודעה מוקדמת בת חודש ימים.

הודעה מוקדמת לעובד (בשכר) לפני פיטורים

לפי חוק פיצוי פיטורים, עובד זכאי לקבל ממעסיק הודעה לפני פיטורים לפי התנאים הבאים:

• בתקופה של 12 החודשים הראשונים לעבודת העובד הוא זכאי ליום  אחד של הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה.
• בתקופה של שנת עבודתו השניה של העובד הוא זכאי ל-14 ימי הודעה מוקדמת בגין פיטורים בתוספת יום נוסף עבור כל שני חודשי עבודה בשנה השניה. 
• בתקופה של שנת עבודתו השלישית של העובד הוא זכאי להודעה מוקדמת בת 21 ימים בתוספת של יום אחד לכל שני חודשי עבודה בשנה האמור.
• לאחר 3 שנות עבודה העובד בשכר זכאי להודעה מוקדמת בת 30 ימים.

הודעה מקודמת למעסיק לפני התפטרות

לא רק מעסיקים מחייויבים במתן הודעה מוקדמת לעובד אלא גם עובד צריך לתת למעסיק הודעה מוקדמת לפני התפטרותו. כמה זמן מראש צריך להודיע עובד למעסיק על התפטרותו ממקום העבודה? לפי חוק הודעה מוקדמת, סעיפים 4 ו-5 חלים על משך ההודעה המוקדמת שעל עובדים לתת למעסיקיהם במקרה בו הם מתפטרים, הכל בכפוף לכל דין.

סכסוכים בין עובד למעביד עקב אי מתן הודעה מוקדמת לפי פיטורים או התפטרות

כאשר העובד או המעביד לא מקיימים את התחייבויותיהם לפי הדין או ההסכם כגון מתן הודעה מוקדמת לפני פיטורים או התפטרות, הצד הנפגע, בדרך כלל העובד, פעמים רבות פועל לאכיפת זכויותיו מול המעסיק, בין אם באמצעות שליחת מכתב התראה מעורך דין או על-ידי הגשת תביעה נגד המעסיק.

טרם נקיטת הליך משפטי מול מעסיקים או מול עובדים רצוי להתייעץ עם עורכי דין לדיני עבודה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תביעה בגין שטר חוב – הגשת שטר חוב לביצוע בהוצאה לפעול

איך אפשר לתבוע לפי שטר חוב?

יצוין תחילה כי טרם הגשת תביעה מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

שטר חוב ניתן לתבוע ישירות בלשכת ההוצאה לפעול (פתיחת תיק בהוצאה לפעול), ללא צורך להגיש את התביעה לבית המשפט (למידע נוסף ראו שטר חוב). אומנם לצד הנתבע תהיה זכות להתגונן, אולם פתיחה בהליך באמצעות ביצוע שטר חוב בהוצאה לפעול, מעניקה לתובע יתרונות דיונים.

מתי אפשר להגיש תביעה לפי שטר חוב? תביעה מתרחשת בדרך כלל לאחר שליחת מכתב התראה מעורך דין. לעיתים צד שמעוניין להגיש תביעה חייב לשלוח לצד השני התראה בכתב טרם הגשת התביעה. מכתב התראה פעמים רבות נשלח עקב הפרת הסכם או התחייבות לפי הסכם ההתקשרות או לאחר ביטול הסכם.

למשל, צד להסכם הלוואה לא שילם את חובו למלווה במועד שנקבע לכך בהסכם. דוגמה נוספת היא כאשר צד להסכם שכירות לעסק מסב לנזק כספי למושכר אך מסרב לשלם בגין הנזק שגרם והמשכיר נושא בנזק בעצמו.

איפה מגישים בקשה לביצוע שטר? לפי החוק בקשה לביצוע שטר ניתן להגיש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפעול ברחבי הארץ. אולם רשם ההוצאה לפעול יכול להורות על העברת התיק ללשכה אחרת, בהתאם להוראות הדין.

השלבים להגשת תביעה לביצוע שטר חוב:

לפני פתיחה בהליכים משפטיים כגון הגשת שטר חוב ללשכת ההוצאה לפעול, מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

• הגשת טופס בקשה לביצוע שטר חוב בלשכת ההוצאה לפעול.
• הגשת שטר החוב המקורי יחד עם טופס הבקשה.
• פרטי בנק של הזוכה או עורך דינו של הזוכה וכן יפוי כוח של עורך דין ככל והזוכה מיוצג.
• פרטים מלאים ומעודכנים של החייב (עושה השטר).
• תשלום אגרות בגין פתיחת הליך בהוצאה לפועל, נכון למועד זה בסך 1.25% מגובה החוב, אך לא מתחת ל-164 ש"ח וזאת בצירוף אגרת פרוטוקול בסך של 23 ש"ח.

לאחר שמוגשת תביעה לפי שטר החוב ללשכת ההוצאה לפעול, יש לשלוח העתק מאזהרה לחייב. התובע יכול לשלוח העתק לחייב בעצמו או שלשכת ההוצאה לפועל תשלח לחייב אזהרה. האזהרה כוללת הוראות לפיהן על החייב לשלם את חובו (לתובע) בתוך 30 ימים, להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפעול או להגיש בקשה לצו תשלומים (למידע נוסף מומלץ לעיין בחוק ההוצאה לפעול ובאתר לשכת ההוצאה לפעול).

החייב יכול לטעון טענה כי החוב האמור נפרע (טענת פרעתי) ו/או להגיש התנגדות לביצוע שטר (למעשה כתב הגנה ראשוני).

לאחר פרק הזמן שנקבע באזהרה וככל שהחייב לא הגיב למכתב האזהרה שנשלח אליו ולא הגיש התנגדות לביצוע שטר או טען טענת פרעתי, ניתן לדרוש מלשכת ההוצאה לפעול להחל בהליכי גביית החוב ו/או נקיטה בפועלות כלפיו (כגון הטלת עיקולים).

לפי חוק ההוצאה לפועל:

הוצאה לפועל של שטרות

"81א.  (א)  שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה – שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.

(ב) המבקש ביצועו של שטר יגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה על כך, והוראות סעיף 7(ב) יחולו עליה כאילו היתה בקשה לביצוע פסק דין.

(ג) החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין.

(ג1) על אף האמור בסעיף 7(א), המועד להגשת התנגדות לביצוע הבקשה יהיה שלושים ימים מיום המצאת האזהרה."

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא ניתן להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

סדר דין מהיר

לפני הגשת כתב תביעה בסדר דין מהיר או הגשת כתב הגנה בסדר דין מהיר או תביעה שכנגד בסדר דין מהיר, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון – משרד עו"ד.

ניהול הליך משפטי ללא ליווי מקצועי עשוי להסב נזק רב.

מה זה סדר דין מהיר?

סדר דין מהיר הוא הליך פרוצדורלי מזורז יחסית, שנועד לטפל בסכסוכים עד לסכום כספי של 75,000 ש"ח. תביעות בסדר דין מהיר מתבררות בבית משפט השלום. בית המשפט הדן תביעה בסדר דין מהיר רשאי להורות כי התביעה תעבור למסלול של סדר דין רגיל.

ישנן תביעות שלא יכולת להתברר בסדר דין מהיר בשל העדר סמכות של בית משפט זה וזאת למרות סכום התביעה לא עולה על 75,000 ש"ח, שכן לאותם הליכים יש פרוצדורה אחרת הקובעת את אופן ניהול ההליך משפטי, כגון תביעות בתחום של דיני עבודה או דיני משפחה או תביעות העוסקות בנזקי גוף וכו'.

כתבי טענות בסדר דין מהיר

תקנות סדר הדין האזרחי קובעות את השלבים הנוגעים להגשת כתבי טענות ראשונים בהליך של תביעה בסדר דין מהיר.

לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תביעה בסדר דין מהיר מתחילה עם הגשת כתב התביעה; הנתבע בסדר דין מהיר נדרש להגיש כתב הגנה תוך 45 יום מהמועד שהומצא לו כתב התביעה; התובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה שהוגש, תוך 15 יום ממועד שהומצא לו כתב ההגנה האחרון.

האם אפשר להגיש תביעה שכנגד בסדר דין מהיר?

כן, נתבע רשאי להגיש עם הגשת כתב ההגנה תביעה שכנגד ובלבד שהתביעה שכנגד היא בסדר דין מהיר או שהנושא שלה  ונושא התביעה המקורית הם זהים או שהם נובעים מאותן נסיבות, ללא תלות וקשר בסכום התביעה שכנגד (כמוגדר בסעיף 214 לתקנות סדר הדין האזרחי).

גילוי מסמכים בסדר דין מהיר

לפי תקנות סדר הדין האזרחי על הצדדים לצרף לכתבי הטענות – כתב תביעה וכתב הגנה – את רשימת כל המסמכים שנוגעים להליך שבין הצדדים. בנוסף לאומר ככל וצד להליך מחזיק במסמך שהצהיר כי הוא ברשותו במסגרת רשימת המסמכים האמורה עליו לצרף את המסמך או צילום שלו לכתב הטענות

תצהיר עדות רשאית בסדר דין מהיר

בתביעות בסדר דין מהיר יש להגיש תצהירי עדות ראשית 45 ימים לאחר שהוגש כתב ההגנה האחרון,  אלא אם בית המשפט קבע מועד אחר.  במידה והוגשה תביעה שכנגד, בית המשפט רשאי להורות שתצהירי העדות הראשית יוגוש בשתי התביעות יחדיו באותו המועד.

לתצהיר עדות ראשית יש לצרף את כל המסמכים שעליהם עד מסתמך בתצהירו. צד שלא הגיש תצהיר עדות ראשית במועד יוגש לבית המשפט רק ברשות. עד שלא הגיש תצהיר עדות ראשית לא יוכל למסור עדות בבית המשפט אלא באישור בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.

מועד דיון של בתיק יקבע תוך 6 חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הגשת תביעה נגזרת – איך להגיש תביעה נגזרת?

מה זה תביעה נגזרת?

להלן מספר דגשים בנושא תביעות נגזרות. לפני הגשת תביעה נגזרת יש להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני החברות (עורך דין לחברות). למידע נוסף על הגשת תביעות וניהול הליכים שיפוטיים ראו הגשת תביעה.

חוק החברות מגדיר תביעה נגזרת כך: "תובענה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה". כלומר מדובר בתביעה של החברה, אשר צריכה להיות מוגשת על ידי החברה.

אולם פעמים רבות החברה או מי שמנווט את פעילותה (הדירקטוריון, בעלי שליטה וכו') לא מעוניינים או לא סבורים שיש להגיש תביעה בשם החברה. במקרה כזה מי שפעמים מגיש את החברה הוא גורם אחר. מי יכול להגיש תביעה נגזרת? התביעה מוגשת על ידי בעל מניות בחברה או על ידי דירקטור של החברה, כמפורט להלן.

איך מגישים תביעה נגזרת?

בקצרה, לפני הגשת תביעה נגזרת יש להגיש פניה לחברה בבקשה שתפעל להגן על זכויותיה, לאחר מכן ככל והעוול לא תוקן על ידי החברה ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת לבית המשפט. אם הבקשה תאושר על-ידי בית המשפט תוגש התביעה עצמה או שיראו בבקשה כתביעה.

מי מגיש את התביעה הנגזרת ואיך מגישים אותה?

תביעה נגזרת מוגשת על-ידי בעל מניות בחברה או דירקטור בחברה, התביעה מוגשת בשם חברה בשל עילת תביעה של החברה. כמו כן טרם הגשת התביעה יש להגיש פניה בכתב לחברה –  חוק החברות קובע כי טרם הגשת תביעה נגזרת, יש לפנות בכתב לחברה (ליו"ר הדירקטוריון של החברה) ולדרוש מהחברה שתפעל בעצמה להגשת התביעה.

• מתי לא צריך לפנות מראש לחברה טרם הגשת תביעה נגזרת? לפי חוק החברות, אם קיים חשש סביר שפניה בדרישה לחברה תפגע באפשרות לקבל את הסעד המבוקש בתביעה או אם לאורגן החברה אשר מוסמך להחליט בנושא הגשת התביעה הנגזרת עניין אישי בהחלטה, ובמקרה בו אותו אורגן מורכב ממספר יחידים, כאשר לפחות מחצית יש עניין אישי בהחלטה.

סעיף 194 לחוק החברות קובע כי אלו התנאים המוקדמים להגשת תביעה נגזרת:

"194. (א) כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה (בפרק זה – תובע) רשאים להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות סימן זה. (ב) המעוניין להגיש תביעה נגזרת יפנה לחברה בכתב וידרוש ממנה כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה (בפרק זה – דרישה). (ג) דרישה תופנה ליושב ראש דירקטוריון החברה, ויפורטו בה העובדות היוצרות את עילת התביעה והנימוקים להגשתה. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב), המעוניין להגיש תביעה נגזרת אינו חייב לפנות בדרישה לחברה לפי הוראות אותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה:

(1) לאורגן החברה המוסמך להחליט על הגשת התביעה, עניין אישי בהחלטה, ואם האורגן כאמור מורכב מכמה יחידים – למחצית או יותר מיחידה האורגן עניין אישי בהחלטה;

(2) קיים חשש סביר כי פנייה בדרישה לחברה תפגע באפשרות לקבל את הסעד המבוקש."

איך על החברה להגיב לתביעה נגזרת?

התגובה תלוי ביועץ המשפטי הקונקרטי שינתן לחברה. באופן כללי חוק החברות קובע כי על החברה לפעול להסרת עילת התביעה או לדחות את דרישת התובע באופן מנומק או להחליט על הגשת תביעה. כמו כן על החברה למסור הודעה לתבוע (מי שמבקש להגיש את התביעה הנגזרת) על אופן פעולתה, כאמור בחוק החברות.

כך מורות הוראות חוק החברות בסעיף 195-196:

"195. חברה שקיבלה דרישה רשאית לפעול באחת הדרכים האלה:(1) לבצע פעולה או לקבל החלטה אשר כתוצאה ממנה נשמטת עילת התביעה; (2) לדחות את דרישת התובע בנימוקים שיפורטו בהחלטתה; (3) להחליט על הגשת תביעה.

196. החברה תודיע לתובע על הדרך שנקטה כאמור בסעיף 195 בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום קבלת הדרישה, תוך מתן פרטים על הפעולה שננקטה והגורם שהחליט עליה, לרבות שמות המשתתפים בקבלת ההחלטה; היה למשתתף או לנושא משרה בחברה ענין אישי בהחלטה, יצוין הדבר בהחלטה ובהודעה לתובע."

המלצה חשובה – טרם הגשת תביעה נגזרת או פניה בכתב לחברה שתמצא את זכויותיה ותפעל להגשת תביעה חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין לענייני חברות (עורך דין לחברות), נקיטת פעולה ללא התייעצות עלולה להסב יותר נזק מתועלת.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.