עורך דין לחברות

מה תפקידו של עורך דין לענייני חברות (עו"ד חברות)?

עורך דין לענייני מחברות מעניק שירותים משפטיים בתחום המשפט המסחרי ובדיני חברות. עורך דין מלווה חברות הפועלות בכל ענפי המשק ובכלל זה מסחר ותעשייה, חברות טכנולוגיה, חברות תוכנה, חברות יבוא ויצוא, חברות שיווק, חברות בתחום הפיננסי, חברות למתן שירותים מגוונים, חברות נדל"ן, חברות ייזום פרויקטים, חברות כוח אדם וכיו"ב.

מה הדרך המומלצת לבחור עו"ד חברות? לפני שאתם בחורים עו"ד תבדקו מה הניסיון שלו בתחום, האם הוא מלווה חברות בעלות פעילות דומה? בנוסף חשוב לקבוע פגישת הכרות לצורך התרשמות גם מתודעת השירות של עו"ד (להרחבה ראו לבחור יועץ משפטי לחברה וכן עורך דין לחברות).

מתי פונים בדרך כלל לע"ד לענייני חברות? עו"ד לחברות עוסקים בין היתר בפועלות הבאות:

1. יסוד והקמה של חברות – ליווי משפטי בנושא ייסוד והקמה של חברות, לרבות בחינת כדאיות הקמת החברות מול חלופות אחרות (כגון הקמת שותפות, רגילה או מוגבלת, פתיחת חברה במדינה זרה ועוד); למידע נוסף ראו רישום חברה והכנת תקנון לחברה פרטית וכן להקמת חברות במדינות זרות ראו הקמת חברה בחו"ל.
2. הסכמים ועסקאות – עורך דין לענייני חברות וגם עורכי דין בתחום המסחרי, מעניקים שירותי תכנון וניסוח הסכמים, ניהול משאים ומתנים וליווי עסקאות מסחריות. השירותים המשפטיים כוללים בניה נכונה של ההתקשרויות החוזיות בהתאם למערכת הצרכים והאילוצים של התאגיד וזאת מתוך מטרה להגן על האינטרסים של החברה ולהוציא לפעול עסקאות והסכמים. שירותיו של עו"ד כוללים הכנת הסכמי מייסדים, הסכמי שיתוף פעולה, הסכם שותפות עסקית, הסכמי שיווק, הסכם בין בעלי מניות, הסכמי הפצה, הסכם פיתוח תוכנה, הסכמי סוכנות, חוזי זיכיון, חוזי העסקה, הסכמי ניהול וחוזה ייעוץ, הסכמי פיתוח, הסכמי סודיות ואי תחרות, הסכמי השקעה, הסכמי הלוואה, הסכמים לרכישה ומכירה של נכסים, הסכמי רכישה ומכירה של מניות, הסכמי שכירות לעסק, הסכמי שעבוד, הסכמי התקשרות עם לקוחות וספקים הכנת תקנונים ותנאי שימוש לאתרים ולאפליקציות וכיו"ב.
3. ליווי משפטי שוטף – עו"ד המלווים חברות מספקים להם ייעוץ שוטף במכלול הסוגיות המסחריות והמשפטיות הנלוות לפעילות העסקית או לחיסולה (לרבות פירוק חברות), נושאים אלו כוללים  מענה וטיפול בנושאים הקושרים לעבודה מול ספקים, עובדים ולקוחות. ייעוץ משפטי לחברות בעבודה מול הרשויות – הגשת בקשות לקבלת היתירים, רישיונות ופטורים, ליווי מכרזים, ניהול מו"מ מול גורמים שונים ברשויות וכיו"ב; ייעוץ לבעלי מניות ונושאי משרה בחברה: השירותים המשפטיים כוללים יועץ בנוגע לניהול משפטי תקין של החברה,  הטמעת שינויי חקיקה וייעוץ בנוגע לניהול הסיכונים המשפטיים הכרוכים בפעילותם של הגורמים הפועלים בתאגיד. השירות המשפטי כולל הכנת פרוטוקולים ומסמכים שונים בנוגע לפעילות החברה מול הגורמים הפנימיים (כגון נושאי משרה ובעלי מניות); הגנה על קניין רוחני – עו"ד לחברות מלווים את הפעילות העסקית גם בהיבטים הקושרים לקניין הרוחני, תוך מתן דגש על הגנה על הקניין הרוחני של החברה – סימני מסחר, מדגמים, פטנטים (רישום פטנטים ואיתור פנטים מתבצע ע"י עורך פטנטים), זכויות יוצרים וסודות מסחריים. ההגנה הנדרשת היא בכל רבדי הפעילות של החברה ובעבודתה מול גורמים פנימיים בחברה כגון עובדים, נושאי משרה, בעלי מניות וכיו"ב וכן בעבודה מול גורמים חיצוניים לתאגיד לקוחות, רשויות, יועצים, מפיצים, ספקים, זכיינים, משווקים, יצרנים וכיו"ב. העבודה המשפטית כוללת ביצוע בדיקות משפטיות, הטמעת סעיפים והוראות רלוונטיים בחוזים ומסמכים וכן הכנת הסכמים ספציפיים בתחום של קניין רוחני. כמו כן העבודה כוללת רישום מדגמים וסימני מסחר, הכנת כתבי סודיות וכיו"ב. ייצוג בערכאות שיפוטיות – לא כל עו"ד העוסקים בדיני חברות בקיאים גם בניהול סכסוכים עסקיים הנוגעים לתחום החברות כגון סכסוכי בעלי מניות, תביעות נגזרות, הפרות של הוראות דיני החברות וכיו"ב.
4. דיני עבודה – עורכי דין אשר מלווים חברות נדרשים גם להכיר אות תחום דיני העבודה, הן בתחום של הכנת חוזים וניהול מו"מ מול עובדים ויועצים של החברה (לרבות חוזה עבודה, חוזי ייעוץ והסכמי אופציות) והן בתחום של ליווי שוטף לצרכים השונים המתעוררים אגב יחסי עובד מעביד, לרבות ליווי וייעוץ בנוגע להליכי שימוע ופיטורים, הטמעת שינויי חקיקה, הכנת כתבי סודיות, תחרות, ויתור וכיו"ב. כמו כן יש לא מעט סוגיות בתחום דיני עבודה אשר מתעוררות אגב חילופי מעסיקים כגון בגין מכירת הפעילות של החברה או מיזוג.

הקמת חברת סטארטאפ – דגשים משפטיים

להלן מספר דגשים משפטיים למקימי חברות סטראטאפ (Startup):

סלילת הדרך להצלחה של חברת סטארטאפ (חברת הזנק) מוצלח מחייבת את היזמים לקחת בחשבון את ההשלכות המשפטיות שכרוכות בניהול וההקמה של הסטארטאפ. רוב הטעויות של יזמים ואנשי עסקים מקורן ברצון לחסוך בעלויות (לרבות עלויות משפטיות) זאת לצד חוסר ידע או ניסיון, אשר מוביל להערכה שגויה של הסיכונים המשפטיים הכרוכים בפעילות העסקית. לכן לכל סטארטאפ מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד.

רשימה קצרה זו תציג מספר דגשים חשובים, התעלמות מהם תחשוף את מייסדי המיזם לנזקים בלתי הפיכים לרבות, אובדן הבעלות על הקניין הרוחני של הסטארטאפ, חשיפה לתביעות, איבוד שליטה במיזם, פירוקו וכיו"ב.

1. הסכם מייסדים – כמי שראה את הבעייתיות של המתנהלים ללא חוזה בכתב (כמעט מכל כיוון אפשרי) אני מאוד ממליץ לא לחסוך כאן. בהתחלה כל השותפים פועלים כגוף אחד, הבעיות צצות אחר כך (הרבה פעמים דווקא כשהמיזם מתקדם או מצליח). במהלך הפעילות העסקית מתעוררים לא מעט חילוקי דעות בנושאים מקצועיים ונושאים אחרים – למשל בעת גיוס כספים, מכירת מניות, עזיבת שותף, צירוף שותף חדש, משיכת משכורות ועוד ועוד. פעמים רבות הדרך שעוברים השותפים והמיזם רצופה חילוקי דעות. כך שאי הסדרה של זכויות וחובות בנוגע לפעילות העסקית עשוי לפגוע לא רק בזכויות של המייסדים עצמם אלא גם בעצם קיומו של המיזם. מחלוקות עשויות לשתק את הפעילות העסקית, כך שהסדרת נושאים במחלוקת ללא הסדרה מראש עשויה לגזול מהמייסדים מחיר כבד. לכן רצוי שהמייסדים יפעלו להסדיר ביניהם מראש את מערכת היחסים ולהגן לא רק על הזכויות שלכם במיזם אלא גם על המיזם עצמו (להרחבה ראו דגשים בהסכם מייסדים, הסכם מייסדים ו- טעויות בהסכם מייסדים וכן ראו גם הסכם בעלי מניות).
2. התקשרות עם עובדים ועם גורמים  חיצוניים – רק באמצעות הסכם בכתב. נושא זה חשוב מאוד לכל מי שמנהל פעילות עסקית, בהעדר הסכם בכתב עם העובדים (הסכם עבודה), היועצים ונותני השירותים (הסכם ייעוץ) או עם לקוחות (הסכם התקשרות עם לקוחות לרבות הצעות מחיר), החברה חושפת את עצמה לתביעות ונזקים גדולים. למשל חשיפה לטענה מול צד ג' כי הובטחה לו תמורה שונה או כי הוא חלק מהבעלים של הקניין הרוחני שפותח. לכן על הסכם העבודה להיות מקיף ולהתייחס גם לחובת הסודיות, אי תחרות, הענקת אופציות או הטבות אחרות וכו'.
3. אופציות – כמה אופציות החברה מתכוונת להעניק ולמי? חשוב לתכנן מראש את כמות האופציות שהחברה מתכוונת לחלק ואיזה אחוז אותה כמות תהווה מסך ההחזקות של החברה. הענקת האופציות נעשית בשלבים הראשונים בדר"כ, אך לא רק, לעובדים או ליועצים במסגרת כתב הענקה או הסכם אופציות.  כמו כן חשוב לתכנן מראש אם בכוונת החברה גם להכין תוכנית אופציות.
4. הגנה על הקניין הרוחני של הסטארטאפ – ההמצאות או רשימת הלקוחות ו/או שיטות ייחודיות ו/או קניין רוחני אחר הם המוצרים או הנכסים היקרים לכם ביותר, ולכן עליכם להגן עליהם מבחינה משפטית. הגנה זו באה לידי ביטוי במספר צורות בין היתר באמצעות חתימה על חוזה סודיות או הסכמים או סעיפים המתייחסים לקניין הרוחני של החברה, אך לא רק. למשל החברה צריכה לשקול הגשת בקשה לרישום הקניין הרוחני כפטנט או סימן מסחר או מדגם, קביעה מפורשת בהסכמי העסקה של יועצים ונתוני שירותים כי הבעלות על ההמצאות והפיתוחים שהם יבצעו במסגרת עבודתם תהיה של החברה והם מוותרים בזאת על תביעות בנוגע לפיתוחים אלו ו/או זכויות שימוש בהם – נושא זה חשוב מאוד לנסח בקפידה באמצעות עורך דין.
5. הקמת חברה – לא מעט יזמים שהחליטו להקים חברה מתלבטים בשאלה מתי לפתוח חברה? או איפה כדאי לפתוח חברה? שאלות אלו תלויות נסיבות. למשל יזמים שלפני גיוס הון פונים להקים חברה כדי לאגד בצורה מאורגנת את כל הזכויות והחובות שלהם ושל המיזם תחת קורת גג משפטית יציבה. כך גם עושים יזמים כאשר פעילותם העסקית מערבת גורמים רבים לרבות העסקת עובדים או נותני שירותים, כמו כן כאשר הוצאות הפעילות הן גדולות או כאשר הערך הכספי של הפעילות הופך לממשי או שיזמים הם לקראת התקשרות עם ספק גדול או נותן שירותים או כאשר הפעילות העסקית מערבת סיכון משפטי גדול.  כמו כן לא מעט פעמים שיקולי ההקמה תלויים בהשלכות המיסויות של מועד ההקמה. (להרחבה ראו פרוצדורת רישום חברה וכן יתרונות וחסרונות בהקמת חברה).

• מתי להקים חברה? לרוב ככל שפעילות המיזם הופכת למסועפת יותר או בשלבים מתקדמים יותר של הכנת המוצר (בין אם מדובר בפיתוח טכנולוגי ובין אם מדובר בשלבי ייבוא או ייצור מתקדמים) או כאשר ההוצאות או ההכנסות גדלים, נוטים המייסדים לפנות להליך של הקמת חברה.
• איפה הכי כדאי לפתוח את החברה? חברה בחו"ל עשויה ליהנות מיתרונות שונים והיא תלויה במקום בו החליטו המייסדים להתאגד, להלן מספר יתרונות אפשריים להקמת חברה בחו"ל ניהול חשבונות זרים, מיסוי (סוגיה זו היא ע חשוב לבדוק טרם הקמת החברה), חשאיות, סיוע בגיוס הון למשל מגורמים מאותה המדינה ועוד (למידע נוסף ראו הקמת חברה בחו"ל).
• גיוס הון – איך מגייסים הון לסטארטאפ? יזמים רבים יוצאים לדרך ללא הון ראשוני ועושים שימוש בחסכונותיהם או בכספים שגייסו מהמשפחה, זאת מאחר וגיוס הון היא לא מלאכה פשוטה. הסיכוי לגייס כספים תלוי כמובן באיכות המיזם, הצוות והקשרים שיש ליזמים. ישנם כמה מקורות אפשריים לגיוס הון כגון משקיעים פרטיים (אנג'לים), קרנות הון סיכון (בדרך כלל משקיעות בסטארטאפים בשלבים מתקדמים יותר), חממות טכנולוגיה של הרשות לחדשנות ו/או תוכניות מימון אחרות (למשל תוכנית תנופה), גיוס הון מאמצעות פלטפורמות של מימון המונים ועוד. לפני גיוס כספים משקיעים רבים יבקשו להחתים את היזמים על הסכם עקרונות לפני ביצוע בדיקות משפטיות וחתימה על הסכם השקעה או הסכם הלוואה למיזם חשוב לקבל ייעוץ משפטי פרטני.

לאור ההיבטים המשפטיים הרבים הכרוכים בהקמת סטארטאפ, בעת תכנון, הקמה וניהול המיזם יש להתייעץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בתחום – עו"ד לסטארטאפ.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.

הסכם עקרונות

הסכם עקרונות הוא מסמך מקדמי הנערך בין צדדים ותכליתו היא להסדיר באופן ראשוני, בקווים כלליים, את התנאים לביצוע עסקה.

הסכמי עקרונות נערכים במגוון רחב של עסקאות, יחד עם זאת, הם נפוצים בעיקר בעסקאות לרכישת מניות או חברות (להרחבה ראו הסכם מכירת חברה), עסקאות השקעה והלוואה, הסכמי מיזוג ורכישה, הסכמי קניין רוחני, עסקאות זכיינות, הקמה של מיזמים משותפים ועוד ועוד.

הסכם עקרונות הוא מסמך חשוב לשני הצדדים, ועשויות להיות לו השפעות מרחיקות לכת מבחינת חובות הצדדים, מידת האחריות שלהם וסיכויי ההצלחה של העסקה. בנוסף, הסכמי עקרונות מעלים שאלות משפטיות ועסקיות רבות כגון  – האם מדובר בחוזה מחייב? האם הצדדים יהיו מנועים מלנהל משא ומתן עם צדדי ג' לאחר החתימה על ההסכם? האם כדאי לחתום עליו? איך רצוי לבנות אותו ומה הקיפו? אילו סעיפים חשוב לכלול במסמך עקרונות? האם לדרוש בטוחות?

להלן מספר סעיפים בולטים בהסכמי עקרונות

• התחייבויות לשמירה על סודיות בכל הנוגע להתקשרות בין הצדדים ו/או למידע המועבר בין הצדדים במסגרת ההתקשרות.
• תנאים מקדמים לביצוע העסקה – למשל, העברת תשלומים או העמדת בטוחות או השלמה של בדיקות (כגון בדיקות נאותות) או ביצוע מחקר מקדים וכו'.
• מעמדו של הסכם העקרונות – האם מדובר במסמך מחייב או שרק חלק מסעיפיו מחייבים.
• שרטוט העסקה בקווים כללים – הסדרה של תנאי תשלום ומועדי תשלום וכן התמורה עבור התשלום. לדגשים נוספים ולהרחבה ראו הסכם עקרונות.

לאור חשיבותו של המסמך והשלכותיו טרם התקשרות בהסכם עקרונות חשוב להתייעץ עם עו"ד מסחרי.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

מלאכים- Angles

מלאך (Angle)

רשימה זו תציג בקצרה מספר נושאים הקשורים למשקיעים פרטיים, המכונים אנג'לים.

מה תפקידים של אנג'לים (angles) בתעשיית היזמות? יזמים וחברות הזנקה (סטארטאפ) אשר מחפשים השקעות כספיות פונים, בין היתר לאנג'לים. אנג'לים הם אנשים פרטיים בעלי הון הנוהגים להשקיע מכספם הפרטי בחברות סטארטאפ בתמורה לזכויות וניירות ערך של החברה – פעולה אשר מתבצעת לרוב בעסקאות השקעה או הלוואה. להרחבה אודות שלבים ביזמות והיבטים משפטיים הנלווים למיזם ראו – הקמת מיזם עסקי.

איך מתבצעות עסקאות ההשקעה בסטארטאפ? בקצרה, לפני השקעה כספית יבקשו המשקיעים לערוך מספר בדיקות, יהיו כאלו שיעדיפו לראות תוכנית עסקית או לבדוק עם מומחים שונים את סיכויי הצלחה של המיזם. משקיע מנוסה לא יבצע השקעה לפני שיערוך בדיקת נאותות מקיפה בנוגע למיזם ולמייסדים, לרבות בדיקות כלכליות, חשבונאיות ומשפטיות. לאחר שתגמור בלבו של המשקיע החלטת ההשקעה הוא יעביר ליזמים מזכר הבנות להשקעה,  מסמך עקרונות שנועד להסדיר את מתווה העסקה, לאחר מכן יחתמו הצדדים על הסכם השקעה.

כמה כסף משקיעים מלאכים בסטארטאפים? מדובר בסכומי השקעה קטנים יחסית – מאות אלפי דולרים;  בשלבים מתקדמים יותר של הסטארטאפ ובכדי לגייס סכומי כסף גדולים יותר פונים היזמים לקרנות השקעה קטנות וגדולות (להרחבה בנוגע למקורות גיוס הון ראו בין היתר מימון המונים וכן ראו גם גיוס כספים ממשקיעים פרטים וגורמים נוספים).

חוק האנג'לים – כחלק מהמגמה של מדינת ישראל לעודד השקעות בחברות הזנק, נחקק חוק האנג'לים, שנועד להעניק הטבות מיסוי למשקיעים פרטיים, תחת התנאים שקבועים בחוק (אשר נחקק כהוראת שעה).

טרם התקשרות עם משקיע בחוזה השקעה חשוב להתייעץ עם אנשי מקצוע בעלי ניסיון בליווי חברות בעסקאות השקעה לרבות רו"ח ועו"ד לחברות.

יובהר, האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא ניתן להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

זכות הצטרפות

זכות הצטרפות למכירת מניות – Tag Along

מהי זכות הצטרפות? זכות זו מקנה לבעליה את האפשרות להצטרף למכירה או העברה של מניות. למשל, כאשר בעל מניות מעוניין למכור את מניותיו לצד שלישי בעלי הזכות זכאים להצטרף למכירה ולמכור גם את מניותיהם, בהתאם להחזקותיהם ולתנאים שקיבעו (להרחבה ראו זכות הצטרפות).

באילו מקרים מופיעה זכות הצטרפות? זכות הצטרפות עשויה להופיע, בין היתר, בעת הכנת תקנון חברה, בעת ניסוח הסכם מייסדים, הסכם שותפות, הסכם מכירה או רכישה של מניות, הסכם בין בעלי מניות, הסכם מכירת מניות, הסכם עקרונות, הסכם הלוואה, הסכם השקעה ועוד.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.

זכות סירוב ראשונה

זכות סירוב ראשונה ברכישת מניות – Right of first refusal

בין הזכויות הנפוצות בהסכמים מסחריים ניתן למצוא את זכות הסירוב הראשונה. בקצרה, זכות זו תופסת מקום כאשר שותף, בעל מניות או צד אחר להסכם מעוניין לאפשר לו זכות לקנות או לסרב ראשון לעסקה שתעמוד על הפרק.

למשל, בעלי מניות המעוניינים לשמור על החזקותיהם בחברה ולמנוע כניסה של שותפים זרים לפעילות העסקית עושים שימוש רב בזכות הסירוב הראשונה.

מהי זכות סירוב ראשונה ברכישת מניות? זכות סירוב ראשונה היא זכות קדימה, המאפשרת לבעליה את האפשרות לרכוש את המניות המוצעות למכירה בהתאם לתנאים שיקבעו הצדדים, לפני שניתן להציען למכירה לגורמים אחרים. רק לאחר שבעל הזכות יסרב לרכוש את המניות המוצעות למכירה או אז ניתן יהיה למכור את המניות לצד ג' (להרחבה ראו זכות סירוב ראשונה).

היכן תופיע זכות סירוב ראשונה? זכות סירוב נפוצה במגוון רחב של חוזים ובכלל זה הסכם למתן שירותים, הסכמים בין בעלי מניות, בהסכם מייסדים, הסכם שיתוף פעולה, הסכם שותפות, תקנון החברה, הסכם רכישה, מזכר הבנות, הסכם הלוואה, הסכם השקעה ועוד.

לצורך ניסוח מנגנוני זכות סירוב בהסכמים יש להתייעץ עם עו"ד המתמחה בחוזים (עורך דין לחוזים).

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי, הנוקט בפעולה כלשהי על סמך סקירה זו וללא התייעצות בעורך דין נושא באחריות המלאה.