תגית: הערת אזהרה

רישום הערת אזהרה על נכס

איך רושמים הערת אזהרה על נכס?

לצורך רישום הערת אזהרה על מקרקעין יש להתייעץ עם עורך דין בתחום הנדל"ן.

רישום הערת אזהרה מתבצע באמצעות הגשת מסמכים לרשם המקרקעין וכן טופס בקשה לרישום הערת אזהרה. להלן הפרטים שיש למלא בטופס בקשה לרישום הערת אזהרה במקרקעין:

  • פרטי נכס – פרטי המקרקעין לרבות מספר גוש, חלקה, תת חלקה והכתובת.
  • מהות הפעולה – בבקשה יש לפרט גם את סוג הפעולה המבוקשת – האם מדובר ברישום הערה על התחייבות לעשות עסקה בנכס או על הימנעות מעשיית עסקה בנכס.
  • פרטי הצדדים – בעת רישום הערת אזהרה לנכס יש למלא את פרטים של בעל הזכות במקרקעין אשר מתחייב לאמור בהערה וכן את פרטיו של מי שלטובתו נרשמה הערה. בנוסף יש למלא את הפרטים המלאים של המתחייבים ומי שלטובתם ניתנה ההתחייבות כולל שמות, מספרי זיהוי, כתובת וחלקם בנכס.
  • אימות חתימה על-ידי עורך דין – על הבקשה לרישום הערת אזהרה להיות מאומתת על-ידי עורך דין.
  • צירוף מסמכים – לבקשה לרישום הערת אזהרה לנכס יש לצרף את המסמכים מכוחם מבוקש הרישום (למשל הסכם רכישת דירה, יפוי כוח וכוי"ב), כמו כן יש לצרף לבקשה צילומי ת.ז של הצדדים לעסקה, יפוי כוח לשליח  ומסמכים נוספים לפי הצורך.
  • תשלום אגרה – על מנת לבצע רישום הערת אזהרה לנכס יש לשלם את האגרות לרשם המקרקעין (להרחבה ראו באתר הרשם אגרות).
  • לאחר רישום הערת אזהרה חשוב להוציא נסח טאבו ולוודא שהערה אכן נרשמה בפנקס המקרקעין.

רישום הערת אזהרה נלווה בדרך כלל לעסקה במקרקעין (כגון רכישה או מכירה של נכס, חכירה, הענקת זכויות בנכסים וכיו"ב) לצורך מילוי הטופס, כל שכן ליווי העסקה, חשוב להתייעץ עם עורך דין לענייני מקרקעין.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הערת אזהרה

כל מי שמתקשר בעסקה במקרקעין בנוגע לנכס רצוי להכיר את המונח הערת אזהרה.

מהי הערת אזהרה? הערת אזהרה היא התחייבות בכתב של בעל זכות במקרקעין (למשל התחייבות של הבעלים או המשכיר של נכס או בעל זכות אחרת בנכס) לעשות עסקה במקרקעין או להימנע מלעשות עסקה במקרקעין. ישנה גם התחייבות לרישום הערה לטובת הבנק עם נטילת משכנתה. ההתחייבות האמורות נרשמות בפנקס המקרקעין (ב"טאבו").

לצורך בדיקה אם אכן נרשמה הערת אזהרה או האם רשומות הערות אזהרה על נכס מקרקעין יש לעיין בנסח טאבו.

מדוע רושמים הערת אזהרה על נכס? הסיבה המרכזית היא למנוע ביצוע עסקאות במקרקעין אשר סותרות את האמור בהערת אזהרה. המניעה היא גם כלפי בעל הזכות במקרקעין וגם כלפי צד ג' אשר מעוניין לבצע עסקה בנכס.  כך רישום הערה יכול למנוע עשיית עסקה נוגדת בנוגע למקרקעין, למשל מכירת הנכס לשני גורמים שונים.

עם ביצוע עסקה במקרקעין, לרוב עם חתימת חוזה ראשוני כגון זיכרון דברים לרכישת נכס או הסכם רכישה לנכס (למשל הסכם רכישת דירה, התקשרות בעסקת קומבניציה), חשוב מאוד לרשום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין (לפרטים על אופן הרישום ראו רישום הערת אזהרה).

כדאי לבדוק אם נרשמה הערת אזהרה על נכס מקרקעין הרשום בטאבו יש להוציא ולעיין בנסח טאבו.

הערת אזהרה מוגדרת בחוק המקרקעין התשכ"ט-1969 באופן הבא:

הערת אזהרה

126. (א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן – הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית.

(ב) נרשמה ההערה על-פי בקשת הזכאי בלבד, יודיע הרשם מיד על רישומה למי שהתחייב כאמור.

תוצאות של הערת אזהרה

127. (א)  נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט.

(ב)  נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה.

(ב1) הערת אזהרה שנרשמה כאמור בסעיף 126, אינה טעונה רישום בכל מרשם או פנקס אחר המתנהל על-פי דין.

(ג) עסקה המקנה חלק ממקרקעין, בבעלות או בחכירה לדורות, לרשות מקומית למטרת דרכים או מדרכות או הרחבתם, המתחייבת מתכנית שאושרה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, לא יראו כעסקה הסותרת הערת אזהרה, ובלבד ששלושים יום לפני רישום העסקה נשלחה הודעה על כך לזכאי על פי הערת האזהרה.

לצורך רישום הערת אזהרה חשוב להתייעץ עם עורך דין לנדל"ן.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הסכם רכישת דירה

הסכם לרכישת דירה כולל את הזכויות וחובות של הצדדים בנוגע לעסקה למכירה ורכישה של הדירה.

הערה, עסקאות לרכישה או למכירה של נכסי מקרקעין מכילות סיכונים משפטיים גדולים ולכן לפני רכישת דירה חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בענייני נדל"ן.

לפני רכישת דירה מומלץ לעיין בין היתר, בנסח טאבו או בפנקס הזכויות הרלוונטי, כמו כן רצוי לברר מידע בנוגע לזהות המוכרים של הדירה ולאיכות הדירה, האם על הדירה יש הערת אזהרה, תביעות, עיקולים, צווי הריסה, זכויות של צדדי ג' ועוד.

להלן מספר סעיפים נפוצים בהסכם לרכישת דירה

יובהר כי מדובר ברשימה חלקית בלבד, ולא ניתן להסתמך עליה ללא קבלת ייעוץ פרטני מעורך דין לנדל"ן.

  1. פרטים אישיים של הצדדים לעסקה – פרטי המוכרים והקונים כולל שמות מלאים ומספרי זהות (ת"ז, מספרי עוסק מורשה או ח.פ, מספרי עמותה וכיו"ב).
  2. פרטים מזהים על הנכס – סוג הדירה, כתובת הדירה, גדול הנכס, שטחים שצמודים לנכס, פרטי גוש חלקה ותת חלקה של הדירה או פרטי זיהוי אחרים בפנקס ועוד.
  3. הצהרות המוכר – ההצהרות כפופות לסוג העסקה הרלוונטית, אך באופן כללי המוכר מוסר מספר הצהרות בנוגע לזכויותיו בדירה, כגון זכות בעלות או חכירה, בנוסף כי לא בוצע עסקה נוגדת בנוגע לנכס, בנוסף נמסרות הצהרות ביחס לזכויות צדדי ג' בדירה או חובות שיש על הנכס ועוד
  4. הצהרות הקונה – ההצהרות כפופות לסוג העסקה הרלוונטית, אך באופן כללי הקונה מצהיר כי ראה ובדק את הדירה, והחליט לרכוש ואתו לאחר שביצע את מכלול הבדיקות המשפטיות, התכנוניות והעסקיות.  הקונה מצהיר שיש לו את היכולת לממן את רכישת הנכס ועוד.
  5. התמורה בעד הדירה ואופן ביצוע התשלומים – מה התמורה שתשלום בעד הנכס? באיזה אופן תשולם התמורה? מה סוג מטבע שישולם? האם תבוצע פריסה של התשלומים עבור הנכס? האם חלק מהתמורה ישולם על-ידי נטילת משכנתה?
  6. מועד מסירת החזקה – מתי תימסר החזקה בדירה ועל-ידי מי? חשוב להסדיר את אופן מסירת החזקה בנכס. בדרך כלל מסירת החזקה מתבצעת עם ביצוע התשלום האחרון עבור הנכס.
  7. רישום הערות אזהרה – באיזה שלב יירשמו הערות האזהרה לטובת הקונים? אם העסקה כוללת גם נטילת משכנתא, יש צורך לרשום הערות אזהרה גם לטובת הבנק שנתן את ההלוואה.
  8. מיסים – עוד לפני התקשרות בהסכם מכר חשוב לברר אילו מיסים עשויים להיות בגין העסקה. כמו כן החוזה מסדיר את הנשיאה בנטל המיסים – היטלי השבחה, מס שבח וכיו"ב.
  9. הפרות הסכם – אילו פעולות נחשבות להפרות הסכם רגילות ואילו להפרות הסכם יסודיות, מה התנאים לביטול ההסכם? האם לצד ביטול ההסכם יהיה זכאי הצד שנפגע מההפרה גם לפיצוי מוסכם או לסעדים אחרים?
  10. ערבויות – על המוכר לדרוש ערבויות הולמות להבטחת העסקה. בדרך כלל נהוג לדרוש ערבות בנקאית או פיקדון כספי.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.