תגית: חברות

הלוואה המירה (Convertible Loan)

להלוואה המירה יתרונות וחסרונות, וכדאיותיה נבדקת בהתאם לזהות הצדדים והנסיבות, ולכן טרם התקשרות בהסכם הלוואה המירה יש להתייעץ עם עו"ד חברות.

מהי הלוואה המירה? בקצרה, במקרים רבים הכוונה היא להלוואה של סכום כספי הנושאת ריבית, כאשר את סכום ההלוואה ניתן להמיר לאקוויטי (לרוב מניות) בקרות האירועים שהוגדרו מראש (למשל אקזיט, חתימה על הסכם השקעה וכו'), הכל בכפוף להסכם ההלוואה המירה.

הלוואה המירה כוללת הוראות שונות לרבות סכום הלוואה, תנאי החזר על ההלוואה, גובה הרבית, יחס המרה של הלוואה למניות, תנאים להמרה, זכויות נלוות נוספות ועוד.

הלוואה המירה מהווה כלי נוח וגמיש הנפוץ בעיקר, אך לא רק, משקיעים וחברות סטארטאפ בעסקאות להזרמת הון לחברה.

פעמים רבות טרם התקשרות בהסכם הלוואה המירה חותמים הצדדים על הסכם עקרונות, המסדיר באופן ראשוני את תנאי ההתקשרות.

הלוואה המירה עשויה לשרת את האינטרסים של שני הצדדים, אך לא תמיד כך הדבר. בחירת כדאיות אופן ההתקשרות בין הצדדים תלויה במשתנים רבים ולכן לצורך בחינת הנושא יש להתייעץ עם עו"ד מיומן בתחום (עו"ד לחברות).

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא ניתן להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הקמת חברת סטארטאפ – דגשים משפטיים

להלן מספר דגשים משפטיים למקימי חברות סטראטאפ (Startup):

סלילת הדרך להצלחה של חברת סטארטאפ (חברת הזנק) מוצלח מחייבת את היזמים לקחת בחשבון את ההשלכות המשפטיות שכרוכות בניהול וההקמה של הסטארטאפ. רוב הטעויות של יזמים ואנשי עסקים מקורן ברצון לחסוך בעלויות (לרבות עלויות משפטיות) זאת לצד חוסר ידע או ניסיון, אשר מוביל להערכה שגויה של הסיכונים המשפטיים הכרוכים בפעילות העסקית. לכן לכל סטארטאפ מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד.

רשימה קצרה זו תציג מספר דגשים חשובים, התעלמות מהם תחשוף את מייסדי המיזם לנזקים בלתי הפיכים לרבות, אובדן הבעלות על הקניין הרוחני של הסטארטאפ, חשיפה לתביעות, איבוד שליטה במיזם, פירוקו וכיו"ב.

  1. הסכם מייסדים – כמי שראה את הבעייתיות של המתנהלים ללא חוזה בכתב (כמעט מכל כיוון אפשרי) אני מאוד ממליץ לא לחסוך כאן. בהתחלה כל השותפים פועלים כגוף אחד, הבעיות צצות אחר כך (הרבה פעמים דווקא כשהמיזם מתקדם או מצליח). במהלך הפעילות העסקית מתעוררים לא מעט חילוקי דעות בנושאים מקצועיים ונושאים אחרים – למשל בעת גיוס כספים, מכירת מניות, עזיבת שותף, צירוף שותף חדש, משיכת משכורות ועוד ועוד. פעמים רבות הדרך שעוברים השותפים והמיזם רצופה חילוקי דעות. כך שאי הסדרה של זכויות וחובות בנוגע לפעילות העסקית עשוי לפגוע לא רק בזכויות של המייסדים עצמם אלא גם בעצם קיומו של המיזם. מחלוקות עשויות לשתק את הפעילות העסקית, כך שהסדרת נושאים במחלוקת ללא הסדרה מראש עשויה לגזול מהמייסדים מחיר כבד. לכן רצוי שהמייסדים יפעלו להסדיר ביניהם מראש את מערכת היחסים ולהגן לא רק על הזכויות שלכם במיזם אלא גם על המיזם עצמו (להרחבה ראו דגשים בהסכם מייסדים, הסכם מייסדים ו- טעויות בהסכם מייסדים וכן ראו גם הסכם בעלי מניות).
  2. התקשרות עם עובדים ועם גורמים  חיצוניים – רק באמצעות הסכם בכתב. נושא זה חשוב מאוד לכל מי שמנהל פעילות עסקית, בהעדר הסכם בכתב עם העובדים (הסכם עבודה), היועצים ונותני השירותים (הסכם ייעוץ) או עם לקוחות (הסכם התקשרות עם לקוחות לרבות הצעות מחיר), החברה חושפת את עצמה לתביעות ונזקים גדולים. למשל חשיפה לטענה מול צד ג' כי הובטחה לו תמורה שונה או כי הוא חלק מהבעלים של הקניין הרוחני שפותח. לכן על הסכם העבודה להיות מקיף ולהתייחס גם לחובת הסודיות, אי תחרות, הענקת אופציות או הטבות אחרות וכו'.
  3. אופציות – כמה אופציות החברה מתכוונת להעניק ולמי? חשוב לתכנן מראש את כמות האופציות שהחברה מתכוונת לחלק ואיזה אחוז אותה כמות תהווה מסך ההחזקות של החברה. הענקת האופציות נעשית בשלבים הראשונים בדר"כ, אך לא רק, לעובדים או ליועצים במסגרת כתב הענקה או הסכם אופציות.  כמו כן חשוב לתכנן מראש אם בכוונת החברה גם להכין תוכנית אופציות.
  4. הגנה על הקניין הרוחני של הסטארטאפ – ההמצאות או רשימת הלקוחות ו/או שיטות ייחודיות ו/או קניין רוחני אחר הם המוצרים או הנכסים היקרים לכם ביותר, ולכן עליכם להגן עליהם מבחינה משפטית. הגנה זו באה לידי ביטוי במספר צורות בין היתר באמצעות חתימה על חוזה סודיות או הסכמים או סעיפים המתייחסים לקניין הרוחני של החברה, אך לא רק. למשל החברה צריכה לשקול הגשת בקשה לרישום הקניין הרוחני כפטנט או סימן מסחר או מדגם, קביעה מפורשת בהסכמי העסקה של יועצים ונתוני שירותים כי הבעלות על ההמצאות והפיתוחים שהם יבצעו במסגרת עבודתם תהיה של החברה והם מוותרים בזאת על תביעות בנוגע לפיתוחים אלו ו/או זכויות שימוש בהם – נושא זה חשוב מאוד לנסח בקפידה באמצעות עורך דין.
  5. הקמת חברה – לא מעט יזמים שהחליטו להקים חברה מתלבטים בשאלה מתי לפתוח חברה? או איפה כדאי לפתוח חברה? שאלות אלו תלויות נסיבות. למשל יזמים שלפני גיוס הון פונים להקים חברה כדי לאגד בצורה מאורגנת את כל הזכויות והחובות שלהם ושל המיזם תחת קורת גג משפטית יציבה. כך גם עושים יזמים כאשר פעילותם העסקית מערבת גורמים רבים לרבות העסקת עובדים או נותני שירותים, כמו כן כאשר הוצאות הפעילות הן גדולות או כאשר הערך הכספי של הפעילות הופך לממשי או שיזמים הם לקראת התקשרות עם ספק גדול או נותן שירותים או כאשר הפעילות העסקית מערבת סיכון משפטי גדול.  כמו כן לא מעט פעמים שיקולי ההקמה תלויים בהשלכות המיסויות של מועד ההקמה. (להרחבה ראו פרוצדורת רישום חברה וכן יתרונות וחסרונות בהקמת חברה).
  • מתי להקים חברה? לרוב ככל שפעילות המיזם הופכת למסועפת יותר או בשלבים מתקדמים יותר של הכנת המוצר (בין אם מדובר בפיתוח טכנולוגי ובין אם מדובר בשלבי ייבוא או ייצור מתקדמים) או כאשר ההוצאות או ההכנסות גדלים, נוטים המייסדים לפנות להליך של הקמת חברה.
  • איפה הכי כדאי לפתוח את החברה? חברה בחו"ל עשויה ליהנות מיתרונות שונים והיא תלויה במקום בו החליטו המייסדים להתאגד, להלן מספר יתרונות אפשריים להקמת חברה בחו"ל ניהול חשבונות זרים, מיסוי (סוגיה זו היא ע חשוב לבדוק טרם הקמת החברה), חשאיות, סיוע בגיוס הון למשל מגורמים מאותה המדינה ועוד (למידע נוסף ראו הקמת חברה בחו"ל).
  • גיוס הון – איך מגייסים הון לסטארטאפ? יזמים רבים יוצאים לדרך ללא הון ראשוני ועושים שימוש בחסכונותיהם או בכספים שגייסו מהמשפחה, זאת מאחר וגיוס הון היא לא מלאכה פשוטה. הסיכוי לגייס כספים תלוי כמובן באיכות המיזם, הצוות והקשרים שיש ליזמים. ישנם כמה מקורות אפשריים לגיוס הון כגון משקיעים פרטיים (אנג'לים), קרנות הון סיכון (בדרך כלל משקיעות בסטארטאפים בשלבים מתקדמים יותר), חממות טכנולוגיה של הרשות לחדשנות ו/או תוכניות מימון אחרות (למשל תוכנית תנופה), גיוס הון מאמצעות פלטפורמות של מימון המונים ועוד. לפני גיוס כספים משקיעים רבים יבקשו להחתים את היזמים על הסכם עקרונות לפני ביצוע בדיקות משפטיות וחתימה על הסכם השקעה או הסכם הלוואה למיזם חשוב לקבל ייעוץ משפטי פרטני.

לאור ההיבטים המשפטיים הרבים הכרוכים בהקמת סטארטאפ, בעת תכנון, הקמה וניהול המיזם יש להתייעץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בתחום – עו"ד לסטארטאפ.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.

חוזה הפצה

מה החובות של היצרן או הספק כלפי מפיץ המוצרים? ומה החובות של מפיץ המוצרים כלפי היצרן? כללים אלו אחרים ומוסדרים במסגרת הסכם ההפצה.

הפצה מתייחסת בדרך כלל לעבודת שיווק, פרסום ומכירות של מוצרים או שירותים. מפיצי מוצרים או שירותים לפני שאתם חותמים על הסכם הפצה הנה כמה נקודות שכדאי להכיר.

מה זה חוזה הפצה? הסכמה בין צדדים במסגרתה צד להסכם מתחייב להפיץ את מוצריו או שירותיו של הצד האחר, זאת בתנאים שיקבעו בהסכם. כמו כל חוזה מסחרי, גם הסכם ההפצה כולל היבטים משפטיים ועסקיים רבים ולכן לצורך הכנתו חשוב להתייעץ עם עו"ד (עורך דין לחוזים).

הסכמי הפצה נפוצים מאוד בעולם העסקי לרבות בתעשיות מסורתית, תעשיית ההייטק, תעשיית התרופות, מזון ועוד. במילים אחרות הפצה יכולה להיות של טובין (למשל בגדים, מזון, תרופות, חומרי גלם וכיו"ב), שירותים או מוצרים וריטואלים (למשל תוכנות).

מה כולל הסכם הפצה? הכנת ההסכם כוללת התייחסות ספציפית המתואמת לצורכי המתקשרים ובכלל זה הזכויות המוטלות על הצדדים, הגדרת פעילות המפיץ והגבלת פעילותו, הגדרה ותיחום של אופן הפצת המוצרים, התמורה ו/או התמלוגים שישולמו למפיץ, התייחסות למכלול הסוגיות הנוגעות לאופן השימוש בקניין הרוחני וסימני המסחר של החברה היצרנית, הגדרת סעיפים המתייחסים לדין החל במקרה של סכסוך עם המפיץ, סעיף המתייחס למקום השיפוט, סעיפי סודיות ואי תחרות, פיצוי מוסכם במקרה של הפרה (להרחבה ראו ביטול הסכם), סעיפי אחריות, סעיפי בלעדיות ועוד ועוד. (למידע נוסף ולהרחבה ראו הסכם הפצה).

לצורך הכנת חוזה הפצה יש להתייעץ עם עורך דין אשר בקיא בתחום.

אין לראות באמור לעיל ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תצהיר דירקטורים ראשונים

מה זה תצהיר דירקטורים ראשונים?

בהתאם לסעיף 8 לחוק החברות, זהו אחד מהמסכים שיש למלא ולהגיש לרשם החברות לצורך הקמת החברה (למידע נוסף ראו רישום החברה). בתצהיר דירקטורים ראשונים הוא מסמך שנערך עם הקמת החברה ובו יחידים או תאגידים מצהירים שהם כשירים להתמנות ולכהן כדירקטורים של החברה.

יוער כי לצורך רישום חברה יש צורך למלא גם תצהיר בעלי מניות ראשונים ולהתייעץ עם עורך דין.

מה כולל תצהיר דירקטורים ראשונים?

  • התצהיר כולל את שמו המלא של הדירקטור שעתיד להתמנות כולל תעודת זהות. במקרה שמדובר במינוי דירקטור שהוא תאגיד יש למלא את השם המלא של התאגיד בצירוף מספר התאגיד.
  • כתובת מלאה של הדירקטור כולל מדינה, עיר, רחוב, מספר דירה, מיקוד ומספר טלפון.
  • הצהרת הדירקטור לגבי יחיד – היחיד מצהיר כי הוא מסכים לכהן כדירקטור בחברה, הוא כשיר לכהן בתפקיד דירקטור בחברה ואין לו מגבלה חוקית המונעת ממנו לכהן בתפקיד (לרבות בגין חוק הוצאה לפועל או פקודת פשיטת הרגל).
  • הצהרת הדירקטור לגבי תאגיד – התאגיד מצהיר שהוא רשום כדין ואין לו מגבלה לכהונה בתפקידה, לא הוצאה נגדו צו פירוק ולא הוחלט על פירוקו מרצון.
  • לגבי תאגיד או מי שאינו נושא דרכון ישראלי יש צורך לצרף מסמכים נוספים לתצהיר הדירקטורים.
  • על התצהיר יש לחתום בפני עורך דין, אשר זיהה את המצהיר והזהיר אותו כי אם לא יצהיר אמת הוא יהיה צפוי לעונשים הקובעים בחוק.

להלן דוגמא לנוסח תצהיר דירקטורים ראשונים:

תצהיר דירקטורים ראשונים לדוגמה

"אל: רשם החברות טופס 2 (תקנה 1)

הצהרת דירקטורים ראשונים (סעיף 8 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "החוק"))

שם החברה המוצע:________

אני החתום מטה: שם מלא ותעודת זהות______________ או: שם התאגיד ומספר התאגיד______________________

שמענו: מדינה, עיר, רחוב, מספר בית, מיקוד וטלפון___________________________________

מיקוד מספר טלפון

מדינה – ישוב – רחוב – מספר בית

מצהיר בזה כי-

סמוך לאחר רישום החברה וכל עוד לא מונה אורגן מוסמך אחר, אפעל לרישום פרטיי במרשם הדירקטורים המנוהל על פי סעיף 224 לחוק, ולרשום את פרטי בעלי המניות במרשם בעלי המניות המנוהל על פי סעיפים 127 עד 130 לחוק;

לגבי דירקטור יחיד:

(1) אני כשיר לכהן כדירקטור ראשון של החברה הנזכרת לעיל ולא מוטלת עליי מגבלה בדין לעשות כן, לרבות בפרק ז1' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980, סעיף 7 לחוק והאמור בסימן ב', לפרק הראשון של החלק השישי לחוק;

(2) אני נכון לכהן כדירקטור ראשון של החברה;

לגבי תאגיד:

(1) התאגיד רשום כדין ואין מגבלה על פי דין לכהונתו, לא הוצא נגדו צו פירוק ולא הוחלט על פירוק מרצון;

(2) ומטעמו יכהן לפי סעיף 236 לחוק החברות: שם משפחה שם פרטי מס' זהות___________

תאריך ההצהרה:____________                     חתימת המצהיר:_____________

אני עו"ד__________ מאשר בזה כי _________ המוכר/ת לי באופן אישי / שזיהה/תה עצמו/ה בפני בתעודת זהות שמספרה _______, לאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת וכי יהיה/תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא תעשה/ יעשה כן, אישר/ה את נכונות הצהרתו/ה דלעיל, לרבות בדבר היותו מוסמך לחתום בשם התאגיד (כשהבקשה מוגשת ע"י תאגיד), וחתם/ה עליה בפניי.

שם מלא של עורך הדין_______ מספר רישיון ותעודת זהות של עו"ד_______ כתובתו של עורך הדין_______."

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

נסח חברה

מה זה נסח חברה? פלט המופק ממאגר המידע של רשם החברות אשר כולל מידע בנוגע לחברה שנרשמה (להרחבה ראו רישום חברה).

יובהר כי בנסח חברה ניתן לצפות אך ורק במידע אשר דווח לרשם החברות, ולכן מידע אשר לא דווח לרשם לא יופיע בנסח החברה, למעט מידע אשר מתעדכן על-ידי רשם החברות (כגון עיצומים כספיים). נסח חברה כולל את הפרטים הבאים אשר דווחו לרשם החברות:

שם חברה, מספר התאגיד, סוג החברה, סטטוס משפטי של החברה והאם היא נרשמה כחברה מפרת חוק, האם החברה היא מוגבלת, תאריך הרישום של החברה, שמות בעלי המניות, שמות הדירקטורים והתאריך שבו מונו לתפקיד, כתובת החברה, מטרות החברה, הון המניות הרשום של החברה, כמות המניות שחולקה (הוקצתה), האם לחברה יש חובות אגרה שלא שולמו לרשם החברות. בנוסף ניתן להפיק גם מידע בנוגע לשעבודים של החברה.

איך ניתן להפיק נסח חברה? לצורך עיון בנסח חברה יש להיכנס לאתר של רשם החברות ולהזין את שם החברה או מספר התאגיד (הפקת נסח חברה) ולשלם אגרה סמלית.

כמו כן ניתן לקבל מידע תמציתי ללא צורך בנסח חברה, כגון שם החברה, מספר ח.פ, כתובת החברה, סטטוס החברה, מטרת החברה וכדו, ללא צורך בתשלום באתר של רשם החברות – קבלת מידע על חברה.

מעבר לנסח החברה ניתן גם להזמין תיק מידע בנוגע לחברה, הכולל פרטים נוספים אודות החברה, כגון הקצאת מניות והעברת מניות שדווחו לרשם החברות.

המלצה, על אף שהמידע שמפורסם באתר רשם החברות הוא חלקי ולעיתים לא מעודכן, טרם התקשרות עם חברות מומלץ, בין היתר, לעיין בנסח החברה לצורך קבלת מידע ראשוני בנוגע לחברה, מידע זה עשוי להשפיע על ההחלטה אם כדאי להתקשר עם החברה.  כמו כן טרם התקשרות עם חברה רצוי להתייעץ עם עורך דין.

יובהר האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

יועץ משפטי לחברה – איך לבחור?

איך לבחור יועץ משפטי לחברה? לחברות אשר זקוקות לשירותים משפטיים מומלץ לשקול מספר נושאים טרם ההתקשרות עם עורך דין שילווה את פעילותם.

להלן מספר דגשים כללים לפני בחירת יעוץ משפטי לחברה

  1. התמחות בתחום הרלוונטי – טרם קבלת ייעוץ משפטי חברות נדרשות לבחון את תחום ההתמחות של עו"ד, לאור השונות הרבה שבין ההתמחויות – כך למשל, ערוך דין המתמחה בתחום המשפט המסחרי או החברות (עו"ד חברות) שונה מעורך דין המתמחה בתחום הנדל"ן (עורך דין מקרקעין) או מוערך דין המתמחה בתחום של דיני נזיקין או דיני משפחה.
  2. מה כולל תפקידו של ייעוץ משפטי לחברה? התפקיד תלוי בחברה, בתחום פעילותה ובצריכה (למשל הצרכים המשפטיים של חברת הייטק שונים מהצרכים המשפטיים של חברות נדל"ן או חברות שמספקות שירותי ייעוץ עסקי, בניית אתרים, עיצוב, רשתות בתחום האופנה, מזון וכיו"ב). מכל מקום עו"ד המעניק ייעוץ משפטי לחברה נדרש להיות בעל ידע גם בתחום המשפט המסחרי וגם בעל ידע וניסיון בתחום העסקי. עו"ד מנוסה יסייע לחברה לקדם את פעילותה העסקית באמצעות תשתית משפטית איתנה. עו"ד המספק ייעוץ משפטי לחברה מסייע לה במגוון רחב של נושאים  להלן הנושאים העיקריים:
  • תכנון מבנה ההתאגדות המתאים – רישום חברות, הכנת תקנון לחברה, הקמת שותפויות, מיזמים ושותפויות ועוד.
  • הסכמים ועסקאות – ניהול מו"מ וניסוח חוזים מסחריים לרבות הסכמי מייסדים, הסכמי שיתוף פעולה, הסכמי שותפות, הסכמים עם ספקים ונותני שירותים, הסכמי ניהול, חוזה ייעוץ, הסכמי העסקה וחוזי אופציות, הסכם סוכנות, הסכם שיווק, הסכמי הפצה, הסכמי שיתוף פעולה, הסכמי התקשרות עם לקוחות, חוזי זיכיון, הסכמי רישיון, הסכמי קניה ומכירה, הסכמי השקעה והלוואה, הסכמי מיזוג ורכישה ועוד.
  • ליווי שוטף של הפעילות העסקית בנושאים הקשורים לדיני עבודה – לרבות הכנת הסכמי העסקה לעובדים זוטרים ובכירים (הסכם עבודה), תכנון וניסוח הסכמי ייעוץ וניהול, הטמעת שינוי הרגולציה בתחום דיני העבודה, שמירה קפדנית על הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה וכן ייעוץ משפטי בנוגע לסיום יחסי עבודה לרבות ליווי בהליכי שימוע ופיטורים.
  • ייעוץ בנוגע לסכסוכים עסקיים לרבות ייצוג בערכאות משפטיות – ייעוץ משפטי לחברות בהתמודדות מול לקוחות, ספקים עובדים וכיו"ב לרבות הכנת מכתבי התראה ומכתבי תגובה, טיפול בגביית כספים, ייצוג בבתי משפטי ובבוררויות לרבות תכנון אסטרטגי של אופן ניהול ההליכים המשפטיים וכיו"ב.
  • הגנה על קניין רוחני בעבודה מול יועצים, לקוחות עובדים וכיו"ב – ניסוח הסכמי התקשרות והעסקה, ניסוח תקנונים לאתרים, תכונות ואפליקציות, הסכמי סודיות ואי תחרות, הסכמי רישיון והראשה וכיו"ב.
  1. מקצועיות – אל תתפשרו – טרם התקשרות בהסכם לייעוץ משפטי יש לוודא כי עורך דין הינו מקצוען בתחומו – מקצועיות זו באה לידי ביטוי הן בשליטה בחומר המשפטי ובתחום בו נדרש הייעוץ והן בראיה עסקית – על-מנת שהשירות המשפטי יהיה מיטיבי, עורך הדין נדרש להכיר ולהבין את הפעילות העסקית ולהתאים את המעטפת המשפטית לצרכים העסקיים הספציפיים של הלקוחות.
  2. שירות אדיב וזמין – ייעוץ משפטי טוב חייב להיות מלווה בתודעת שירות גבוהה, עורך דין שמספק ייעוץ משפטי לחברה נדרש להיות קשוב וזמין לצרכים של החברה, אם בפגישת ההיכרות או בשיחות עם עו"ד קיבלתם רושם אחר, זו סיבה מספיק טובה לפסול את עורך הדין.
  3. שכר טרחה – מרכיב חשוב נוסף בבחירת יועץ משפטי לחברה הוא המחיר הכרוך במתן השירותים, לצורך כך יש לברר עם עו"ד מהו שכ"ט המבוקש, ישנם מגנוני שכר טרחה שונים, כאשר פעמים רבות המנגנון הוא של תשלום לפי שעה או ריטיינר (תשלום חודשי קבוע), לעיתים שכר הטרחה נקבע כאחוז מהעסקה או כמחיר גלובלי עבור העבודה או כאחוזים מהפרויקט ועוד (הכל בכפוף למגבלות הדין), מומלץ לשוחח עם עורך הדין על שכר הטרחה לרבות מנגנון התשלום. שימו לב, ככול שלחברה פעילות עסקית גדולה יותר וככול שצריכה המשפטיים גדולים יותר מומלץ לציין זאת בפני משרד עו"ד, שכן נותן זה יילקח בחשבון בעת חישוב הצעת המחיר עבור השירות ועשוי להביא להפחתת המחיר.
  4. פגישת הכרות ותקופת הניסיון – שני מרכיבים אלו הם מומלצים מאוד בהרבה סוגים של התקשרויות. לפני שאתם בוחרים את היועץ המשפטי לחברה שלכם מומלץ לקבוע עם עורך הדין פגישה הכרות, לעיין בחומרים מקצועיים שהוא פרסם ולהתרשם מתודעת השירות שלו. כמו כן לפני כניסה להתחייבות כספיות גדולות או ארוכת טווח מומלץ להתחיל עם נושא אחד או שניים לצורך הכרות ראשונית עם עורך דין. כך תוכלו ללמוד טוב יותר על אופן העבודה עם היועץ המשפטי ואם אתם מרוצים מהשירות שהוא מציע. למידע נוסף ראו איך לבחור עורך דין.

     

     

הסכם מייסדים – דגשים

הסכם מייסדים – דגשים – כידוע כניסה ליחסי שותפות עסקיים מלווה בלא מעט חששות, על-מנת למזער את הסיכונים ולמקסם את התועלת של הצדדים רצוי להסדיר בכתב, בהסכם מייסדים, את ההתקשרות החוזית.

מהו הסכם מייסדים? חוזה שנחתם בין צדדים המעוניינים לנהל עסק במסגרת חברה. הסכם מייסדים נחתם בלא מעט מקרים לפני הקמת החברה. ההסכם הוא בין בעלי מניות קיימים או עתידיים החוזה נועד להסדיר את הזכויות והחובות של המתקשרים (לפירוט מקיף ראו הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות). המציאות מראה כי מייסדי החברה (בעיקר בחברות סטארטאפ) מאבדים מהר את הבעלות או השליטה האפקטיבית על החברה, עם כניסתם של משקיעים, ולכן על-מנת להגן על האינטרסים שלהם יש לנסח חוזה הצופה פני עתיד, אשר לקוח בחשבון את העסקאות וההתפתחויות השונות.

הקמת מיזם אינה מלאכה פשוטה והיא דורשת מהיזמים להסדיר לא רק את העניינים הפיננסים של החברה אלא גם את ההיבטים המשפטיים הכרוכים בהקמה (להרחבה ראו דגשים להקמת עסק). ניהול מיזם עסקי ללא תשתית משפטית מתאימה עשוי להסב ליזמים, בשלב מאוחר יותר, נזקים גדולים – למשל קשיים בגיוס הון, סכסוכים בין היזמים לבין עצמם או סכסוכים עם ספקים ו/או לקוחות, שיביאו לשיתוק הפעילות העסקית ואף לחיסולה. יצוין כי מיזמים רבים מנוהלים במסגרת משפטית של חברה בע"מ (להרחבה בנושא פרוצדורת פתיחת החברה ראו – רישום חברה, להרחבה בנוגע ליתרונות והחסרונות ראו יתרונות וחסרונות בהקמת חברה).

 האם כדאי לדחות את מועד החתימה על הסכם מייסדים?

ישנם יזמים אשר מעדיפים לדחות את מועד החתימה על חוזה מייסדים, מדוע? הסיבות העיקריות: חיסכון בעלויות משפטיות או חוסר ידע לגבי ההשלכות המשפטיות והכלכליות הנובעות מאי חתימה על החוזה. אולם יש לציין כי התנהלות עסקית כזו עלולה להסב יותר נזק מתועלת, ועדיף ליזמים דווקא לנצל את היחסים הטובים בתחילת הפעילות המשותפת כדי לבנות חוזה משפטי מאוזן (להרחבה ראו טעויות נפוצות בהסכמי מייסדים).

רגע לפני חתימה על הסכם מייסדים, להלן מספר עצות חשובות:

לפני התקשרות בחוזה מייסדים חשוב לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום החברות ובתחום המסחרי (עורך דין חברות).

  1. בעת ניסוח הסכם מייסדים יש להקפיד ולכלול בחוזה תניות המגנות על האינטרסים של מייסדי החברה. בעת הכנת החוזה מומלץ להתייחס לנושאים שונים כגון: מינוי דירקטורים לחברה, אופן קבלת ההחלטות בחברה, תפקידים של הדירקטוריון ושל בעלי המניות, הזכויות והחובות החלות על המייסדים, קביעת סוגי מניות ותנאים להעברת מניות (זכות וטו, זכות סירוב ראשונה, חובת הצטרפות, זכות הצטרפות ועוד), מינוי מורשה חתימה, מינוי רואה חשבון וייעוץ משפטי לחברה, מימון הפעילות של החברה.
  2. אין הסכם מייסדים סטנדרטי שמתאים לכל המקרים. לכן, יש לערוך חוזה המותאם באופן אישי אשר יתאים לנסיבות הספציפיות של המתקשרים. הסכם מייסדים טוב לקוח בחשבון את המאפיינים הייחודים לעסק, האילוצים והאינטרסים של הצדדים והמגבלות המשפטיות החלות עליהם.
  3. התייחסות לקניין הרוחני של החברה. לפני הקמת חברה חשוב להסדיר בהסכם המייסדים, מה יעשה בקניין הרוחני של המיזם – האם הקניין הרוחני יוותר בבעלות המייסדים? האם הקניון הרוחני יועבר לבעלות של החברה?
  4. תקנון של החברה מול חוזה בין בעלי המניות. חשוב להימנע ככל הנתין מסתירות בין הסכם המייסדים לתקנון של החברה, הבדלים בין המסמכים עלולים להסב נזק רב לחברה ולבעלי מניותיה ולהוביל להוצאות כספיות מיותרות.
  5. התייעצות עם גורם מקצועי. מאחר וחוזה מייסדים הינו הסכם מורכב לא רצוי לחתום עליו ללא ייעוץ משפטי מגורם מקצועי – ייעוץ משפטי לחברה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.

חברה ציבורית

חברה ציבורית

מהי חברה ציבורית? בקצרה, חוק החברות מגדיר חברה ציבורית באופן הבא: חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור.

חברה ציבורית כפופה לרגולציה רבה, זו אחת הסיבות המרכזיות שחברות פרטיות מעדיפות לא לעבור מידיים פרטיות לידיים ציבוריות.

להלן מספר חובות החלות על החברה הציבורית:

  1. חברה ציבורית חייבת למנות דירקטורים חיצוניים.
  2. חברה ציבורית חייבת למנות ועדת ביקורת
  3. חברה ציבורית חייבת למנות מנכ"ל.
  4. הגוף הממנה ומפטר נושאי משרה הוא המנכ"ל.
  5. על-מנת לכנס אסיפה של בעלי המניות יש חובה בקוורום הקבוע בחוק.
  6. חובה למנות יושב ראש לדירקטוריון.
  7. חובות דיווח – על חברה ציבורית חלות חובות דיווח לבורסה ולרשות לניירות ערך.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.