עו"ד לסטארטאפים

 

הדרך להגשמה וביצוע של סטארטאפ מרובת שלבים ורצופת קשיים ומכשולים. סטארטאפ בדרך למימוש עובר תחנות רבות – גיבוש רעיון לצד ניתוח שוק, ביצוע בדיקות היתכנות, איפיון, הכנת תוכנית עסקית ומדול עסקי, פיתוח המיזם, גיוס צוות עובדים או פרילנסרים, גיוס הון, שיווק, פיתוח עסקי, ביצוע מכירות, שיתופי פעולה ועוד ועוד. על-מנת להתמודד טוב יותר עם הצמתים השונים שפוקדים את הסטראטאפ – הן בפן המשפטי והן בפן העסקי – חשוב להצטייד בעורך דין בעל ידע וניסיון בסטארטאפים.

עו"ד לסטארטאפים מלווה את היזמים בכל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בהקמת חברת סטארטאפ, ניהולה השוטף או מכירתה. השירותים המשפטיים לסטארטאפים כוללים: תכנון מבנה ההתאגדות, הקמת חברות, הגנה על הקניין הרוחני של המיזם, ניסוח הסכמים מסחריים, ניהול משא ומתן, ליווי עסקאות ומתן ייעוץ משפטי שוטף לפעילות העסקית לרבות בנושאים הקושרים לדיני עבודה, יחסי החברה עם לקוחותיה וספקיה וכן התמודדות עם דרישות הרגולטור והרשויות (למידע נוסף ראו עורך דין לסטארטאפים).

מצופה מעו"ד שמלווים סטארטאפים להיות מנוסים ובקיאים ברזי המשפט המסחרי ובעלי הבנה עסקית גבוהה, שילוב של שני אלמנטים מסייע לעו"ד לספק ייעוץ משפטי ברמה גבוהה יותר המותאמת לייחודיות והמורכבת העסקית של כל הסטארטאפ.

איך לבחור עו"ד לסטארטאפ? לצורך בחירת עורך דין לסטארטאפים רצוי לערוך עם עו"ד פגישת הכרות, להתרשם מהידע וניסיון שיש לו בתחום ולבחון את תודעת השירות שלו. כמו כן לפני התקשרות בריטיינר או הזמנת סל גדול של שירותים רצוי להתחיל עם נושא אחד, זו תהיה הזדמנות טובה לבדוק את אופן ביצוע העבודה ומידת התאמתו של עו"ד לתפקיד (להרחבה ראו לבחור יועץ משפטי לחברה).

חברת סטארטאפ

חברת הזנק (סטארטאפ)

חברת הזנק (Startup company) היא חברה המפתחת מוצר ו/או שירות חדש (שלא קיים בשוק) המנסה לתת מענה לבעיה או לצורך קיים או עתידי. בימנו לרוב הפיתוחים יש זיקה משמעותית לטכנולוגיה.

חברות סטראטאפ נחשבות חברות בסיכון גבוה מאחר והן בתחילת הדרך, ללא מוצר, פעמים רבות ללא פטנט, ללא לקוחות, וללא וודאות בנוגע להצלחתם, בין היתר, מאחר ובנוסף לצורך ברעיון איכותי, בדרך כלל מימושו כרוך בהשקעה גדולה של משאבים (לרבות זמן וכסף).

הקמת חברת סטארטאפ מלווה בסוגיות משפטיות רבות, כגון בחירת צורת ההתאגדות המתאימה, בחירת מיקום התאגיד, הגנה על הקניין הרוחני של המיזם, התקשרות עם עובדים, ספקים, מפיצים וצדדי ג', חלוקת אופציות ועוד. למידע נוסף ראו גם דגשים משפטיים בהקמת סטארטאפ. (הסוגיות המשפטיות מטופלות ע"י עו"ד לסטארטאפים).

נוסף על כך, חברות סטארטאפ בתחילת דרכן הן חברות דלות משאבים והן פונות לאפיקים של גיוס הון ממקורות חיצוניים בכדי לממן את פעילותם ולהביא לפיתוח המוצר ושיווק.

להלן מספר ערוצים נוספים למימון המיזם:

1. חברים ומשפחה – המימון הראשוני של המיזם לרוב מגיע מהיזמים עצמם, חסכונות, חברים ומשפחה אשר מסייעים ליזמים בשלבי ההקמה.
2. משקיעים פרטיים – יש לא מעט אנשים פרטיים, המכונים אנג'לים, אשר משקיעים בחברות הזנק בשלביהם הראשונים. כאשר סכום ההשקעה בישראל הוא בדרך כלל עד $500,000 ברף העליון (להרחבה ראו אנג'לים).
3. מאיצי סטארטאפים – המאיצים הם גופים פרטיים המסייעים בקידומו ופיתחו של המיזם בעיקר בהיבטי המקצועיים וכן מנסים לסייע למיזם בגיוס כספים באמצעות חשיפה למשקיעים בכנסים ואירועים יזומים. חלק מהמאיצים מעמידים הון ראשוני לטובת המיזם, לרוב מדובר בסכומים קטנים כמה עשרות אלפי שקלים.
4. קרנות הון סיכון – קרנות המורכבות מאנשי עסקים וחברות המשקיעים ביחד כגוף אחד, סכום כספי משמעותי. מדובר בגופים מנוסים, מקצועיים ובעלי רשת קשרים ענפה. הקרנות בדרך כלל משקיעות בסטארטאפים בשלבים יותר מתקדמים של פעילותם, כמו כן סכומי ההשקעה הם גדולים יותר, מיליוני דולרים ועד עשרות מיליוני דולרים.
5. תוכניות ממשלתיות וגופים ממשלתיים – בישראל פועלות חממות טכנולוגיות המשקיעות בסטארטאפים, בתחומים שונים, בדר"כ כמה מאות אלפי דולרים ועד ל-3.5 מיליון שקלים, לצורך קידום שלבי המחקר והפיתוח. החממות פועלות בפיקוח של הרשות לחדשנות טכנולוגית (לשעבר לשכת המדען הראשי). כמו כן ברשות לחדשנות טכנולוגית קיימות תוכניות נוספות המאפשרות ליזמים לגייס הון כגון תוכנית תנופה.
6. חממות טכנולוגיה פרטיות ומאיצי סטארטאפים – מדובר בדרך כלל בגופים עסקיים המסייעים למיזמים בתחילת דרכם בין היתר באמצעות מפגשי קידום והעשרה למיזמים על-ידי מנטורים שונים, ולעיתים גם עזרה כספית בסכום ראשוני של עשרות אלפי שקלים, זאת בעבור אחוז מסוים מהבעלות על המיזם.
7. מימון המונים – גיוס כספים מהציבור הרחב באמצעות פלטפורמה אינטרנטית וזאת בעבור תמרוה סמלית – הלוואה, מניות או הטבה אחרת (למידע נוסף ראו מימון המונים).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

פטנט

תעשיית ההייטק והסטארטאפים עשירה בפטנטים, יחד עם זאת פטנטים נרשמים בתחומים נוספים, גם בתעשיות מסורתיות.

מהו פטנט?  פטנט נחשב לקניין רוחני.  פטנט מוגדר בחוק הפטנטים כאמצאה (מוצר או תהליך), חדשה, מועילה, שיש בה התקדמות המצאתית בתחום טכנולוגיה וניתנת לשימוש תעשייתי. יצוין שהגדרה זו היא חלקית בלבד ויש לעיין בה לצד הוראות הפסיקה.

• פטנט היא הגנה קניינית המוענקת לבעלים של ההמצאה לעשות שימוש בלעדי בהמצאתו בפרק זמן מוגבל, בכפוף להוראות הדין. זכות זו מאפשרת לבעל ההמצאה ליהנות מפרי עמלו ופיתחו, כאשר הוא יכול להעניק לצדדים אחרים את זכות השימוש בהמצאה, לפי שיקול דעתו.
• הפטנט הוא טריטוריאלי, הוא מוגבל למדינה אשר מעניקה את ההגנה. ולכן על הממציא להגיש בקשה לרישום פטנט בכל מדינה ו/או אזור (בהתאם לחוקים ולהסכמים בין לאומיים) בהם הוא מתכוון לפעול.

מה נחשב להמצאה חדשה? לצורך בחינה מקיפה של הנושא יש להתייעץ עם עורך דין ועורך פטנטים. באופן כללי יצוין כי לפי חוק הפטנטים אמצאה נחשבת לחדשה כאשר ההמצאה "לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה – (1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור; (2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."

מה נחשב להתקדמות המצאתית? לפי חוק הפטנטים, התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.

הגשת בקשה לרישום פטנט מוגשת על-ידי בעל אמצאה (הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם). בפועל בדרך כלל הבקשות עצמן מוגשות על-ידי עורך פטנטים.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד ועם עורך פטנטים.

הקמת עסק – איך להקים עסק?

הקמת עסק – דגשים  – איך להקים עסק?

להלן מספר נקודות שחשוב להכיר לפני הקמה של עסק חדש. הקמת עסק חדש היא מלאכה מורכבת שדורשת בדרך כלל השקעה גדולה של זמן וסכומי כסף לא מבוטלים. יש עסקים שעלות ההקמה שלהם זולה יותר בהשוואה לאחרים, אולם לא כל עסק מתאים לכל אחד.

איך להקים עסק? בקצרה, יצוין שלפני הקמת עסק רצוי ללמוד על תחום הפעילות, עדיף תמיד להקים עסק בתחום בו יש לכם ידע וניסיון, כמו כן מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע בעלי ידע וניסיון בתחום, כך תוכלו להעריך טוב יותר את הסיכונים והסיכויים שכרוכים בהקמה וניהול של עסק.

הקמה של עסק בתחום של זכיינות, שיווק, יבוא או הפצה, חברת סטארטאפ, יועצים, נותני שירותים, חדרי כושר, מכללות, מסעדות, בתי קפה ועוד, מלווים בדילמות רבות, החל מבחירת סוג העסק, מיקום העסק, תמחור, שיווק, אופן הניהול השוטף ועוד ועד.

לצד היבטים עסקיים אלו, ישנם לא מעט היבטים משפטיים שחשוב לשקול בכובד ראש, שיקולים אלו מלווים את היזמים כבר משלב התכנון של הפעילות העסקית.

לפני שמקימים עסק מומלץ לשים לב למספר דגשים משפטיים:

1. בחירת יועצים – היועצים שמלווים עסקים בתחילת דרכם לרוב הם רו"ח ועו"ד, לעיתים יש צורך ביועצים נוספים או מומחים בתחום ספציפי. מכל מקום את הבחירה ביועץ הרלוונטי יש לעשות בקפידה, ולאחר בדיקה מקיפה. לסיכום, תנסו לאתר יועצים שיש לכם איתם שפה משותפת, שיש להם תודעת שירות טובה ושאתם יכולים לסמוך עליהם. אם בחרתם יועצים אבל אתם לא כ"כ מרוצים מהם, אל תתביישו להחליף אותם. בין שני היועצים החשובים אשר מלווים את הפעילות העסקית יש משרד עו"ד ומשר רו"ח. להרחבה ראו איך לבחור עו"ד.
2. התאגדות – מה המסגרת שממנה תנוהל הפעילות העסקית? האם בכוונתכם לפתוח חברה?  להקים שותפות עסקית? או שאתם עצמאים (ומתלבטים בין עוסק מורשה או עוסק פטור)? על-מנת לענות על שאלות אלו צריך לבחון מה סוג הפעילות העסקית, האם בכוונתכם לגייס הון? האם הפעילות העסקית מלווה בסיכונים גדולים? מה הצפי לתזרים ההכנסות? ועוד (להרחבה ראו רישום חברה וכן ראו טעויות נפוצות בהקמת חברה). לצורך הקמת חברה יש להתייעץ עם עו"ד לחברות.
3. הסכם עם שותפים – אם החלטתם להקים עסק עם מספר שותפים כדאי לכם להסדיר את היחסים ביניכם בכתב, במסגרת זו חשוב לבדוק מה סוג החוזה שיתאים לפעילות שלכם (הסכם מייסדים – כאשר אתם מקימים חברה; אם אינכם מקימים חברה – הסכם שותפות עסקית). כמו כן כדאי לשים לב לנושאים והסעיפים הבאים בעת ניסוח החוזה: הגדרות תפקידים, השקעות כספים, מנגנונים לקבלת החלטות, מנגנונים להיפרדות, זכויות וחובות שחלות על הצדדים, סעיפי סודיות ועוד.
4. פתיחת תיקים ברשויות – עם פתיחת עסק יש לפתוח תיקים ברשויות – מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי.
5. חשבון בנק לעסק – חשוב לעשות הפרדה מוחלטת בין הפעילות העסקית לבין החשבון הפרטי שלכם, לצורך כך בצעו סקר קצר בין הבנקים לצורך איתור מסלול אידאלי (למידע נוסף ראו פתיחת חשבון בנק).
6. רישיונות  והיתרים – האם העסק שלכם מחייב הוצאת רישיון ואם כן איזה סוג? חשוב לברר מהם הדרישות שעליכם למלא על-מנת לקבל את הרישיון, כמה זמן ייקח לכם להנפיק את הרישיון או ההיתר? למשל, עסקים רבים מחוייבים בשמירה, אחרים דורשים רישיון ממשרד הבריאות, רישיון כיבוי אש, רישיון יבוא או ייצוא ועוד (לפרטים נוספים ראו איך להוציא רישיון לעסק?).
7. ביטוחים – חשוב לברר אילו ביטוחים נדרשים לצורך ניהול הפעילות – פעמים רבות אין חובה לעשות ביטוח, אך הנזק הצפוי במקרה של אירוע נזק יכול להיות גדול מאוד (למשל שריפה, פציעה של עובד, נזק ללקוח – בין אם אתם פועלים בחנות, במשרד או במפעל).
8. חוזה שכירות לעסק – האם אתם שוכרים משרד, חנות בקניון, דוכן, מפעל, מרכז מסחרי, מתחם מקורה? רוב העסקים מנהלים את הפעילות העסקית שלהם ממקום כלשהו, במידה וגם אתם שוכרים נכס, עליכם להתקשר עם המשכיר בהסכם שכירות ולהסדיר את הזכויות והחובות שלכם ביחס למושכר. בין הנושאים שחשוב לשים לב הסכם השכירות – סוג הביטחונות (שטר חוב, ערבות אישית, ערבות בנקאית וכיו"ב), גובה הביטחונות, אפשרות יציאה מהחוזה, אופציות להארכת תקופת השכירות, תנאים לביטול הסכם וסעדים במקרה של ביטול, גודל המושכר ועוד (להרחבה ראו הסכם שכירות לעסק).
9. הסכמי העסקה זכויות עובדים ויועצים – דיני עבודה הוא תחום מורכב שמטיל זכויות וחובות לא מבוטלות על הצדדים. כמעסקים חשוב להכיר זכויות אלו. כמו כן חשוב שתפרידו בין עובדים של עסק, אשר בינם לבין העסק מתקיימים יחסי עובד-מעביד, לבין נותני שירותים או יועצים לעסק, שבינם לבין העסק מתקיימים יחסים של מזמין וקבלן חיצוני. ההבחנה חשובה היא מטילה על הצדדים זכויות חובות שונים. למעסיק יש הוצאות נוספות על עבוד כגון חובת הפרשות לפנסיה שלא קיימות במקרה שמעסיק מתקשר עם קבלן עצמאי (לפרטים נוספים ראו חוזה עבודה שנחתם עם עובד לעומת הסכם ייעוץ שנחתם עם קבלן חיצוני (נותן שירות).  בכל אופן, אם אתם מעסיקים עובדים או נותני שירותים חשוב להסדיר את מערכת היחסים בכתב (בהסכם). בחוזה העסקה יש להתייחס לסוג העבודה המבוצעת, תחומי אחריות, ממונים, שעות עבודה, שכר והטבות, חובת סודיות (חוזה סודיות) ואי תחרות, זכויות בקניין רוחני ועוד.
10. הסכם עם לקוחות – לעיתים החוזה מול הלקוחות של העסק נתפס, לא בצדק, כענייו זניח. הסכם התקשרות עם הלקוחות הוא מסמך בעל חשיבות רבה לעסקים. בעת תכנון וניסוח החוזה יש להבחין בין הסכם עם לקוחות שרוכשים מוצרים או סחורות לבין הסכם עם לקוחות שרוכשים שירותים. יש לתת את הדעת לתקופת אחריות אם קיימת, כן במידת הצורך להתייחס לסוג השירות המסופק והקיפו, תנאים לביטול חוזה ולהחזרים כספיים ועוד (להרחבה ראו הסכם עם לקוח).
11. הסכם הלוואה – רוב העסקים ממנים את פעילותם העסקית באמצעות קו אשראי בנקאי, יש עסקים שנוטלים הלוואות מגופים פיננסים אחרים או מלווים פרטיים, הלוואות חשוב להסדיר בהסכם הלוואה מסודר (למידע נוסף ראו הסכם הלוואה).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי, ואסור להסתמך על הרשום ללא התייעצות עם עו"ד.

הסכם מייסדים – דגשים

הסכם מייסדים – דגשים – כידוע כניסה ליחסי שותפות עסקיים מלווה בלא מעט חששות, על-מנת למזער את הסיכונים ולמקסם את התועלת של הצדדים רצוי להסדיר בכתב, בהסכם מייסדים, את ההתקשרות החוזית.

מהו הסכם מייסדים? חוזה שנחתם בין צדדים המעוניינים לנהל עסק במסגרת חברה. הסכם מייסדים נחתם בלא מעט מקרים לפני הקמת החברה. ההסכם הוא בין בעלי מניות קיימים או עתידיים החוזה נועד להסדיר את הזכויות והחובות של המתקשרים (לפירוט מקיף ראו הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות). המציאות מראה כי מייסדי החברה (בעיקר בחברות סטארטאפ) מאבדים מהר את הבעלות או השליטה האפקטיבית על החברה, עם כניסתם של משקיעים, ולכן על-מנת להגן על האינטרסים שלהם יש לנסח חוזה הצופה פני עתיד, אשר לקוח בחשבון את העסקאות וההתפתחויות השונות.

הקמת מיזם אינה מלאכה פשוטה והיא דורשת מהיזמים להסדיר לא רק את העניינים הפיננסים של החברה אלא גם את ההיבטים המשפטיים הכרוכים בהקמה (להרחבה ראו דגשים להקמת עסק). ניהול מיזם עסקי ללא תשתית משפטית מתאימה עשוי להסב ליזמים, בשלב מאוחר יותר, נזקים גדולים – למשל קשיים בגיוס הון, סכסוכים בין היזמים לבין עצמם או סכסוכים עם ספקים ו/או לקוחות, שיביאו לשיתוק הפעילות העסקית ואף לחיסולה. יצוין כי מיזמים רבים מנוהלים במסגרת משפטית של חברה בע"מ (להרחבה בנושא פרוצדורת פתיחת החברה ראו – רישום חברה, להרחבה בנוגע ליתרונות והחסרונות ראו יתרונות וחסרונות בהקמת חברה).

 האם כדאי לדחות את מועד החתימה על הסכם מייסדים?

ישנם יזמים אשר מעדיפים לדחות את מועד החתימה על חוזה מייסדים, מדוע? הסיבות העיקריות: חיסכון בעלויות משפטיות או חוסר ידע לגבי ההשלכות המשפטיות והכלכליות הנובעות מאי חתימה על החוזה. אולם יש לציין כי התנהלות עסקית כזו עלולה להסב יותר נזק מתועלת, ועדיף ליזמים דווקא לנצל את היחסים הטובים בתחילת הפעילות המשותפת כדי לבנות חוזה משפטי מאוזן (להרחבה ראו טעויות נפוצות בהסכמי מייסדים).

רגע לפני חתימה על הסכם מייסדים, להלן מספר עצות חשובות:

לפני התקשרות בחוזה מייסדים חשוב לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום החברות ובתחום המסחרי (עורך דין חברות).

1. בעת ניסוח הסכם מייסדים יש להקפיד ולכלול בחוזה תניות המגנות על האינטרסים של מייסדי החברה. בעת הכנת החוזה מומלץ להתייחס לנושאים שונים כגון: מינוי דירקטורים לחברה, אופן קבלת ההחלטות בחברה, תפקידים של הדירקטוריון ושל בעלי המניות, הזכויות והחובות החלות על המייסדים, קביעת סוגי מניות ותנאים להעברת מניות (זכות וטו, זכות סירוב ראשונה, חובת הצטרפות, זכות הצטרפות ועוד), מינוי מורשה חתימה, מינוי רואה חשבון וייעוץ משפטי לחברה, מימון הפעילות של החברה.
2. אין הסכם מייסדים סטנדרטי שמתאים לכל המקרים. לכן, יש לערוך חוזה המותאם באופן אישי אשר יתאים לנסיבות הספציפיות של המתקשרים. הסכם מייסדים טוב לקוח בחשבון את המאפיינים הייחודים לעסק, האילוצים והאינטרסים של הצדדים והמגבלות המשפטיות החלות עליהם.
3. התייחסות לקניין הרוחני של החברה. לפני הקמת חברה חשוב להסדיר בהסכם המייסדים, מה יעשה בקניין הרוחני של המיזם – האם הקניין הרוחני יוותר בבעלות המייסדים? האם הקניון הרוחני יועבר לבעלות של החברה?
4. תקנון של החברה מול חוזה בין בעלי המניות. חשוב להימנע ככל הנתין מסתירות בין הסכם המייסדים לתקנון של החברה, הבדלים בין המסמכים עלולים להסב נזק רב לחברה ולבעלי מניותיה ולהוביל להוצאות כספיות מיותרות.
5. התייעצות עם גורם מקצועי. מאחר וחוזה מייסדים הינו הסכם מורכב לא רצוי לחתום עליו ללא ייעוץ משפטי מגורם מקצועי – ייעוץ משפטי לחברה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.