שכר טרחה עורך דין

להלן מספר נקודות שחשוב להכיר לפני התקשרות בהסכם שכר טרחה עם משרד עו"ד.

איך נקבע שכר טרחה של עורך דין?

שכר טרחה היא תמורה (בדרך כלל כספית) עבור שירותים של עורך הדין.

מה גובה שכר הטרחה שיש לשלם עבור שירותים משפטיים? שכר טרחה של עורך דין נקבע לפי מספר פרמטרים:

1. סוג השירות ומורכבותו – שכר הטרחה מושפע באופן ישיר מסוג השירותים שהוזמנו ומידת מורכבותם. שירותים מורכבים עולים יותר הן מאחר והם כורכים בסיכון משפטי גדול – פעמים רבות הם מחייבים את עורכי הדין להשקיע בהם זמן רב לצורך ביצוע בדיקות משפטיות – והן מאחר ורמת האחריות המוטלת על עורכי הדין היא גדולה. להלן מספר דוגמאות:
   • הסכמים, עסקאות וניהול מו"מ – הסכם מיזוג או חוזה לרכישה או מכירה של עסק הכולל בדיקות נאותות לא מתקרב למחיר הכנת הסכם מייסדים. כך גם הסכם לרכישת דירה לא שווה ערך להסכם לרכישת בניין. כך גם ליווי יזמים בעסקאות קומבינציה או בעסקאות תמ"א בדרך כלל יהיו יקרות יותר מלווי עסקאות רכישה או מכירה של דירה, בית או משרד.
   • הליכים משפטיים – טיפול בסכסוכים משפטיים מורכבים או  בהיקף כספי גדול בדרך כלל יקרות יותר. למשל מחיר הטיפול בתביעות בסדר דין מהיר (הליך שיש מגבלה בנוגע לסכום התביעה שלו), רחוק ממחיר טיפול בהליכים משפטיים בבית המשפט המחוזי, בעתירות מנהליות, או בסכסוכים מורכבים אחרים, כגון הליכים עמוסים בנתונים או הליכים המערבים סוגיות רגולטוריות רבות.
   • חוות דעת – חוות דעת הינו בין השירותים הכרוכים בעלויות משפטיות לא קטנות, למשל חוות דעת בנושא מיסוי עסקאות מקרקעין מורכבות או חוות דעת בנושא הגבלים עסקיים בדרך כלל כרוכות בתשלום שכר טרחה גבוהה.
   • דיני עבודה – ייעוץ במכלול הנושאים הקושרים ליחסי עובד-מעביד ובכלל זה התקשרות עם עובדים זוטרים ובכירים בהסכמי העסקה, ליווי הליכי שימוע ופיטורין וייעוץ בנוגע לסוגיות משפטיות המתעוררות אגב יחסי העבודה.
   • ידע וניסיון של עורך דין – פרמטר נוסף שמשפיע על שכר הטרחה היא מידת והידע והניסיון של עורך הדין בתחום. במילים אחרות רמת המקצועיות של עורך הדין. ככל שעורך הדין יותר בקיא ומיומן בתחום בו נדרשים השירותים, שכר הטרחה שהוא יגבה יהיה גבוהה יותר.
2. רמת הדחיפות – פעמים רבות כשנדרש טיפול מיידי בנושא, שכר הטרחה שנגבה הוא גבוהה יותר, כמובן שבהתאם לסוג העבודה.
3. גודל משרד עו"ד – פעמים רבות משרדי עורכי דין גדולים גובים שכר טרחה גבוהה יותר בהשוואה למשרדי עורכי דין קטנים או בינוניים.

בנוסף לאמור יצוין כי לשכת עורכי הדין פרסמה תעריף מינימלי (לו יש להוסיף מע"מ) עבור ביצוע שירותים משפטיים שונים (שכר טרחה מינימאלי).

טרם התקשרות בהסכם שכר טרחה עם עורך דין או בחירת מנגנון שכר הטרחה שישולם לעורך הדין (כגון ריטיינר חודשי, מחיר קבוע, רכישת בנק שעות, תשלום לפי שעה וכיו"ב), מומלץ לקבל מספר הצעות ממספר משרדי עורכי דין (משרד עו"ד) ולהחליט רק לאחר מכן. בבואכם לבחור עורך דין מומלץ לשקלל הן את המקצועיות של עו"ד, תודעת השירות של עורך הדין ושכר הטרחה המבוקש.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

סוגי ביטחונות

באופן כללי ובקצרה יצוין כי ביטחונות הם כלי להבטחת התחייבות של אדם, תאגיד או גוף אחר (יכונה להלן: חייב), אשר נועדו לשרת את הצד שביקש את הבטוחה (יכונה להלן: נושה), כך שבמקרה והחייב לא קיים את חיוביו, הנושה (מי שדרש את הערבות) יוכל להיפרע מהביטחונות.

איזה סוגי ביטחונות קיימים?

לצורך הכנת ביטוחנות מתאמים רצוי להתייעץ עם עורך דין – משרד עו"ד.

להלן מספר ביטחונות נפוצים, יודגש כי מדובר ברשימה חלקית ותמציתית:

1. ערבות אישית – התחייבות של נותן הערבות (הערב) לקיים התחייבויות של אדם או תאגיד (החייב), כלפי צד ג' (הנושה). הערבות היא בטוחה שנמסרת לצד ג', בה מתחייב הערב לקיים התחייבויותיו של אחר, בהתאם לכתב הערבות. הערבות יכולה להיות לגבי כל או חלק מהתחייבויות הנדרשות, בהתאם לנוסח כתב הערבות. לפי חוק הערבות התשכ"ז-1967, הערבות נוצרת בהסכם בין הערב לנושה או בהתחייבות שהערב מסר עליה הודעה לנושה. כמו כן קיימת ערבות לפי צו של רשות, במקרה זה הערבות נוצרת עם מסירת כתב הערבות לרשות. יצוין כי קיימת ערבות מסוג אוואל, אשר נועדה לשמש כערבות לשטר (להרחבה ראו ערבות אוואל).
2. שטר חוב – שטר חוב הוא התחייבות בכתב מאדם (הערב) לאחר (הנושה), אשר נחתמה על-ידי הגורם אשר עשה את השטר, בדרך כלל החייב. השטר כולל התחייבות לפרוע את החוב של החייב כאמור בשטר וכתלות בגובה החוב. למידע נוסף ראו שטר חוב.
3. שיק של החייב – שיקים רגילים של החייב עצמו, למשל של אדם או תאגיד, אשר ניתנים כמשמרת לצורך הבטחת קיום התחייבות. בקצרה יצוין כי השיק הוא הוראה של מוציא השיק לבנק לשלם לאדם שמחזיק בשיק סכום כסף הנקוב בשיק. במקרה זה להבדיל מהשיק הבנקאי, במידה והחייב נקלע לקשיים כלכליים ואין לו מסגרת אשראי נוספת בחשבון הבנק, עם הגשת השיק לגביית הסכום, השיק יוחזר. יצוין כי גם השיק הרגיל תקף לפרק זמן מוגבל.
4. שיק בנקאי – שיק של הבנק לפיו הבנק מתחייב לשלם למי שלטובתו נמסר השיק סכום כסף, בגובה הסכום שנרשם על גבי השיק. המחאה זו אינה תלויה במצבו הכלכלי של החייב אלא בבנק שמסר את השיק בלבד. מי שערב לחוב או להתחייבות הוא למעשה הבנק שהנפיק את השיק. ההמחאה תקפה לפרק זמן קצר יחסית, עד 6 חודשים, אך יתכנו שינויים.
5. פיקדון כספי – סכום כסף שמופקד אצל הנושה ונועד להבטיח קיום התחייבות. בדרך כלל מוסכם כי סכום זה יושב לחייב או לגורם שהעמיד את הפיקדון בתום תקופת ההתקשרות ולאחר שהוכח כי מולאו כל ההתחייבויות לפי ההסכם.
6. ערבות בנקאית – ערבות שנותן הבנק, במסגרתה הבנק הוא הערב לקיום התחייבות כלשהי. כך שהבנק מתחייב לשלם לצד שדרש את הערבות (הנושה) את הסכום הנקוב בערבות הבנקאית תוך מס' הימים, בהתאם ל נקוב בערבות ממועד קבלת הדרישה מהנושה. במילים אחרות, הבנק,  לוקח על עצמו התחייבות לפרוע את חובות הנושה, במידה שהאחרון לא יוכל לעמוד בהתחייבויות שלקח על עצמו (למידע נוסף ראו ערבות בנקאית).

מימוש ערבויות וביטחנות

האם כדאי לממש ערבויות או בטחנות אחרים? טרם מימוש ערבויות, הגשת תביעות או שליחת מכתבי התראה, חשוב להתייעץ עם עורך דין, מימוש ביטחונות שלא כדין, למשל בניגוד להסכם ההתקשרות שבין הצדדים, עשוי להסב נזק רב.

למידע נוסף ראו:

• התמודדות עם לקוחות שלא משלמים – איך להתמודד עם לקוח שלא משלם?
• מה השלכות של ביטול הסכם התקשרות בין צדדים? האם מותר לבטל את החוזה? איך לבטל הסכם?
•  טרם הגשת תביעות או מימוש ערבויות רצוי לשקול שליחת מכתב התראה מעורך דין.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.