תוכנית תנופה – איך להתקבל לתוכנית?

איך אפשר להתקבל לתוכנית תנופה?

מיזמים חדשניים רבים נזקקים להון כדי לממן את פיתוח וקידום פעולתם העסקית, אולם רוב הסטארטאפים נתקלים בקשיי מימון; למרות שיש אפיקים רבים לגיוס כספים, ואף אם ברשותכם צוות טוב, תוכנית עסקית מרשימה, מוצר מבטיח, עדיין לא כל-כך פשוט ולעיתים קשה לגייס הון לצורך קידום ופיתוח מיזם. תוכנית תנופה היא דרך נוספת עבור היזמים לגייס הון שיסייע להם לקדם את פעילותם (למידע על אפיקי גיוס נוספים ראו גיוס הון לסטארטאפ).

מה זה תוכנית תנופה? בקצרה, תוכנית תנופה היא מסלול ממשלתי  שנועד לסייע ליזמים לקדם רעיון טכנולוגי חדשני, תוכנית תנופה נועדה לסייע למיזמים טכנולוגים מתחלים להוכיח היתכנות טכנולוגית וישימות עסקית.

תוכנית תנופה מופעלת על-ידי הרשות הלאומית לחדשנות וטכנולוגיה (בעבר על-ידי לשכת המדען הראשי).

מה גובה המענק שניתן לקבל לפי תוכנית תנופה? הסיוע של תוכנית תנופה הוא עד 85% מהתקציב שאושר ובכל מקרה לא יותר מ-200,000 ש"ח כמפורט להלן: גובה המענק עבור השנה הראשונה הוא 100,000 ש"ח לשנה עם אפשרות להאריך את התוכנית לשנה נוספת ומענק נוסף של 100,000 ש"ח, הכל בכפוף להנחיות הרשות לחדשנות.

מה תנאי קבלה לתוכנית תנופה של הרשות לחדשנות (לשעבר המדען הראשי)?

כפי שיפורט להלן תוכנית תנופה תומכת במיזמים בתחילת דרכם שלא גייסו הון משמעותית ואין להם מכירות, אולם מומלץ לעיין גם בהנחיות הרשות אשר עשויות להשתנות מעת לעת ובכלל זה הקריטריונים לקבלת מענק.

אחד מתנאי הסף להגשת הבקשה היא שמדובר בפיתוח מוצר או תהליך טכנולוגי חדש או שמדובר בשיפור מהותי למוצר או תהליך טכנולוגי קיים, בעל פוטנציאל עסקי מהותי.

מי יכול להגיש בקשה להתקבל לתוכנית תנופה? ואיך להגיש את בקשה להתקבל תוכנית תנופה?

1. יזם או מספר יזמים בגיל 18 לפחות, אשר הם תושבי ישראלי (מתגוררים כדרך קבע בישראל).
2. חברה רשומה בישראל הפועלת לפי הדין הישראלי היא פועלת לצורך קידום המיזם נשוא הבקשה, לחברה אין מכירות והיקף המימון שהיא גייסה עד לתוכנית תנופה לא עולה על 400,000 ש"ח למטרת קידום המיזם והיא בתחילת דרכה העסקית, לפני מכירות או השקעות משמעותיות. בעלי המניות המחזיקים בחברה הם אנשים פרטיים (למידע נוסף ראו פתיחת חברה חדשה). היזמים הם תושבי ישראל המתגוררים בה כדרך קבע או שוהים בישראל עם אישור שיהיה בתקופת ביצוע המיזם.
3. חברה עומדת בתנאי סעיף 2 למעט שאחד מבעלי המניות בחברה הוא מוסד אקדמי/מחקרי/רפואי ישראלי כששיעור החזקתו במניות החברה הוא מעל ל-50% (בדילול מלא). כמו כן במצב כזה יש חובה כי יהי הסדר ספציפי לעניין הקניין הרוחני של המיזם, בהתאם לנהלי תכנית תנופה.
4. מי שקיבל בעבר תמיכה מלשכת המדען הראשי או הרשות לחדשנות, לא יוכל להגיש בקשה להתקבל לתוכנית תנופה.

הגשת הבקשה להתקבל תוכנית תנופה

הגשה הגשה להתקבל לתוכנית נעשית באמצעות מילוי טפסים נדרשים הכוללים בין היתר, תעודת זהות,  תעודת התאגדות של חברות, קורות חיים של היזמים (למידע נוסף בנוגע לטפסים יש לעיין באתר של משרד הכלכלה (טפסים לתוכנית תנופה).

חובות שחלות על מקבל המענק מתוכנית תנופה

להלן מספר חובות החלות על מקבל או מקבלי המענק מתוכנית תנופה, למידע נוסף ומקיף יש לעיין באתר משרד הכלכלה.

• ישנן רשימה של שימושים מותרים בכספי המענק, כגון תשלום ליועצים וקבלני משנה, הכנת תוכנית עסקית עד לסכום מסוים, בקשות לרישום פטנט עד לסכום נקוב ועוד.
• מי שיקבל מענק מתוכנית תנופה חייב לנהל רישום מסודר של הוצאות המיזם, וכן חייב לדווח על הוצאות אלו ועל אופן התקדמות המיזם, מיזם רווחי נדרש גם לשלם תמלוגים לקרן של הרשות לחדשנות.
• המיזם מחויב לשמור על הידע/הקניין הרוחני של המיזם בישראל. רשות החדשנות אוסרת על יזמים להעביר את הקניין הרוחני שלהם לחו"ל ללא קבלה אישור מראש מאת הרשות וכן תשלום לרשות. (למידע נוסף ראו את נוסחת ההחזר במקרה של העברת ידע לחו"ל).

מה היתרונות ליזמים בתוכנית תנופה?

מעבר לתמיכה הכספית הראשונית בסכום של עד 200,000 ש"ח בהתאם לתנאי התוכנית, מי שהתקבל לתוכנית תנופה נהנה גם מהבעת אמון של גוף אובייקטיבי חיצוני ממשלתי, אשר מכיר בפוטנציאל הטכנולוגי והעסקי של המיזם. הכרה זו, תסייע ליזמים לגייס הון נוסף בעתיד.

נוסף על כך, מי שהתקבל לתוכנית תנופה יוכל לנסות להמשיך באחד ממסלולי התמיכה הנוספים של הרשות לחדשנות, כגון חממות טכנולוגיות, קרן המו"פ, קרנות דו לאומיות ועוד.

תהליך בדיקת הבקשה להתקבל תוכנית תנופה

בקצרה, לאחר הגשת הבקשה להתקבל לתוכנית מתבצעת בדיקה על-ידי מנהל המסלול של תוכנית תנופה, אם מנהל המסלול מצא את הבקשה מתאימה וראויה לבדיקה מקצועית, תעבור הבקשה לבדיקה של בודק מקצועי. הבדוק המקצועי יצור קשר עם היזם או היזמים ויברר פרטים נוספים בנוגע למיזם לצורך הכנת חוות דעת.

בקשה שהוגשה בהתאם לנהלים והנחיות הספציפיות של הרשות לחדשנות תועבר לבדיקה של ועדת המסלול, שתכריע בבקשה בתוך 90 ימים ממועד קליטתה. הועדה תבחן את הבקשה בין היתר על סמך חוות דעתו של הגורם המקצועי.

האם כדאי להיעזר באנשי מקצוע שיסייעו לכם להתקבל לתוכנית תנופה?

כמו במקרים רבים יש לא גופים שצברו מומחיות בטיפול והגשה של בקשות לתוכניות תנופה או תוכניות אחרות, לעיתים אותם גורמים צברו ידע וניסיון משמעותי שיוכל לסייע לכם להתקבל לתוכנית ולכן מומלץ לשקול את הנושא ולבחון את מידת הניסיון והתאמה של אותו גורם מקצועי טרם התקשרות לצד עלות שירותיו, בכל אופן את ההתקשרות מול מתווכים או יועצים שונים רצוי להסדיר בכתב – כתיבת חוזה.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

עו"ד לסטארטאפים

 

הדרך להגשמה וביצוע של סטארטאפ מרובת שלבים ורצופת קשיים ומכשולים. סטארטאפ בדרך למימוש עובר תחנות רבות – גיבוש רעיון לצד ניתוח שוק, ביצוע בדיקות היתכנות, איפיון, הכנת תוכנית עסקית ומדול עסקי, פיתוח המיזם, גיוס צוות עובדים או פרילנסרים, גיוס הון, שיווק, פיתוח עסקי, ביצוע מכירות, שיתופי פעולה ועוד ועוד. על-מנת להתמודד טוב יותר עם הצמתים השונים שפוקדים את הסטראטאפ – הן בפן המשפטי והן בפן העסקי – חשוב להצטייד בעורך דין בעל ידע וניסיון בסטארטאפים.

עו"ד לסטארטאפים מלווה את היזמים בכל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בהקמת חברת סטארטאפ, ניהולה השוטף או מכירתה. השירותים המשפטיים לסטארטאפים כוללים: תכנון מבנה ההתאגדות, הקמת חברות, הגנה על הקניין הרוחני של המיזם, ניסוח הסכמים מסחריים, ניהול משא ומתן, ליווי עסקאות ומתן ייעוץ משפטי שוטף לפעילות העסקית לרבות בנושאים הקושרים לדיני עבודה, יחסי החברה עם לקוחותיה וספקיה וכן התמודדות עם דרישות הרגולטור והרשויות (למידע נוסף ראו עורך דין לסטארטאפים).

מצופה מעו"ד שמלווים סטארטאפים להיות מנוסים ובקיאים ברזי המשפט המסחרי ובעלי הבנה עסקית גבוהה, שילוב של שני אלמנטים מסייע לעו"ד לספק ייעוץ משפטי ברמה גבוהה יותר המותאמת לייחודיות והמורכבת העסקית של כל הסטארטאפ.

איך לבחור עו"ד לסטארטאפ? לצורך בחירת עורך דין לסטארטאפים רצוי לערוך עם עו"ד פגישת הכרות, להתרשם מהידע וניסיון שיש לו בתחום ולבחון את תודעת השירות שלו. כמו כן לפני התקשרות בריטיינר או הזמנת סל גדול של שירותים רצוי להתחיל עם נושא אחד, זו תהיה הזדמנות טובה לבדוק את אופן ביצוע העבודה ומידת התאמתו של עו"ד לתפקיד (להרחבה ראו לבחור יועץ משפטי לחברה).

חברת סטארטאפ

חברת הזנק (סטארטאפ)

חברת הזנק (Startup company) היא חברה המפתחת מוצר ו/או שירות חדש (שלא קיים בשוק) המנסה לתת מענה לבעיה או לצורך קיים או עתידי. בימנו לרוב הפיתוחים יש זיקה משמעותית לטכנולוגיה.

חברות סטראטאפ נחשבות חברות בסיכון גבוה מאחר והן בתחילת הדרך, ללא מוצר, פעמים רבות ללא פטנט, ללא לקוחות, וללא וודאות בנוגע להצלחתם, בין היתר, מאחר ובנוסף לצורך ברעיון איכותי, בדרך כלל מימושו כרוך בהשקעה גדולה של משאבים (לרבות זמן וכסף).

הקמת חברת סטארטאפ מלווה בסוגיות משפטיות רבות, כגון בחירת צורת ההתאגדות המתאימה, בחירת מיקום התאגיד, הגנה על הקניין הרוחני של המיזם, התקשרות עם עובדים, ספקים, מפיצים וצדדי ג', חלוקת אופציות ועוד. למידע נוסף ראו גם דגשים משפטיים בהקמת סטארטאפ. (הסוגיות המשפטיות מטופלות ע"י עו"ד לסטארטאפים).

נוסף על כך, חברות סטארטאפ בתחילת דרכן הן חברות דלות משאבים והן פונות לאפיקים של גיוס הון ממקורות חיצוניים בכדי לממן את פעילותם ולהביא לפיתוח המוצר ושיווק.

להלן מספר ערוצים נוספים למימון המיזם:

1. חברים ומשפחה – המימון הראשוני של המיזם לרוב מגיע מהיזמים עצמם, חסכונות, חברים ומשפחה אשר מסייעים ליזמים בשלבי ההקמה.
2. משקיעים פרטיים – יש לא מעט אנשים פרטיים, המכונים אנג'לים, אשר משקיעים בחברות הזנק בשלביהם הראשונים. כאשר סכום ההשקעה בישראל הוא בדרך כלל עד $500,000 ברף העליון (להרחבה ראו אנג'לים).
3. מאיצי סטארטאפים – המאיצים הם גופים פרטיים המסייעים בקידומו ופיתחו של המיזם בעיקר בהיבטי המקצועיים וכן מנסים לסייע למיזם בגיוס כספים באמצעות חשיפה למשקיעים בכנסים ואירועים יזומים. חלק מהמאיצים מעמידים הון ראשוני לטובת המיזם, לרוב מדובר בסכומים קטנים כמה עשרות אלפי שקלים.
4. קרנות הון סיכון – קרנות המורכבות מאנשי עסקים וחברות המשקיעים ביחד כגוף אחד, סכום כספי משמעותי. מדובר בגופים מנוסים, מקצועיים ובעלי רשת קשרים ענפה. הקרנות בדרך כלל משקיעות בסטארטאפים בשלבים יותר מתקדמים של פעילותם, כמו כן סכומי ההשקעה הם גדולים יותר, מיליוני דולרים ועד עשרות מיליוני דולרים.
5. תוכניות ממשלתיות וגופים ממשלתיים – בישראל פועלות חממות טכנולוגיות המשקיעות בסטארטאפים, בתחומים שונים, בדר"כ כמה מאות אלפי דולרים ועד ל-3.5 מיליון שקלים, לצורך קידום שלבי המחקר והפיתוח. החממות פועלות בפיקוח של הרשות לחדשנות טכנולוגית (לשעבר לשכת המדען הראשי). כמו כן ברשות לחדשנות טכנולוגית קיימות תוכניות נוספות המאפשרות ליזמים לגייס הון כגון תוכנית תנופה.
6. חממות טכנולוגיה פרטיות ומאיצי סטארטאפים – מדובר בדרך כלל בגופים עסקיים המסייעים למיזמים בתחילת דרכם בין היתר באמצעות מפגשי קידום והעשרה למיזמים על-ידי מנטורים שונים, ולעיתים גם עזרה כספית בסכום ראשוני של עשרות אלפי שקלים, זאת בעבור אחוז מסוים מהבעלות על המיזם.
7. מימון המונים – גיוס כספים מהציבור הרחב באמצעות פלטפורמה אינטרנטית וזאת בעבור תמרוה סמלית – הלוואה, מניות או הטבה אחרת (למידע נוסף ראו מימון המונים).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

מימון המונים (Crowdfunding)

להלן מספר דגשים בנוגע למימון המונים – מה זה מימון המונים? מה התמורה הניתנת למשקיעים במימון המונים? מה החסרונות של מימון המונים? כמה עולה שימוש בפלטפורמה של מימון המונים? ועוד.

מה זה מימון המונים? מימון המונים (Crowdfunding) היא פלטפורמה לגיוס הון (כספים) למיזמים באמצעות הציבור הרחב (ההמון).

הפלטפורמה של מימון המונים מבוססת על אתרי אינטרנט בו המיזם מעלה תכנים, לרוב מגובי סרטונים, בנוגע למוצר ו/או השירות ו/או הפיתוח עליו עובד המיזם, כאשר כל אדם מעוניין (אשר נרשם למערכת) יכול להחליט על הסכום אותו הוא ישקיע באותו המיזם.

מה התמורה שניתנת למשקיעים באמצעות מימון המונים? תלוי במיזם ובתנאי ההתקשרות עם הפלטפורמה משמת לגיוס הון כגון תמורה במניות או באגרות חוב או הטבה אחרת, פעמים רבות בגין השקעה במוצר או בשירות, המיזם מציע למשקיעים הטבה כגון דגם ראשוני של המוצר או זכות שימוש ועוד.

מה היתרונות של גיוס המונים? בקצרה, מימון המונים בא לפתור קושי של יזמים וסטארטאפים בתחילת הדרך בגיוס הון, השיטה המסורתית לגיוס הון (ועדיין שיטה פופלארית מאוד ונחוצה) היא גיוס כספים מבעלי הון (אנג'לים) או קרנות הון סיכון או גופי השקעה אחרים שמאמנים במוצר או בשירות שמיזם מציע. מימון המונים פותח בפני היזמים אפיק חדש לקידום המיזם – באמצעות הון שיגויס מהציבור הרחב, בדרך כלל מדובר על סכומי השקעה קטנים יחסים, מה שמאפשר למגוון גדול של אנשים להשקיע את כספם.

כמו כן הפלטפורמה מאפשרת למיזם לקבל פידבק ראשוני בנוגע למוצר או השירות שהוא מציע מהציבור.

למימון המונים יש לא מעט יתרונות כגון העדר צורך להסתמך על בעלי הון שישקיעו, אך לצד זאת גם מספר חסרונות בולטים, אחד מהחסרונות המרכזיים עבור המיזם – חשיפה של הרעיון לציבור הרחב, מה שעשוי לגרום, בין היתר, לשחקנים מתחרים בשוק הרלוונטי להקדים את המיזם החדשני. חסרון בולט אחד מצד המשקיעים – חוסר במידע והעדר שקיפות. המשקיעים נשענים בדרך כלל על מידע שהצליחו לאסוף בכוחות עצמם מפרסומים שונים בנוגע לחברה, אולם מדובר במידע חלקי וחסר. ככזה ההשקעה הכספים היא בסיכון גבוה.

האם כל מיזם מתאים לגיוס המונים? לא כל מוצר או שירות מתאים לאפיק של מימון המונים וטרם החלטה על גיוס הון באמצעות מימון המונים רצוי לבחון את מידת התאמת המוצר או השירות לפלטפורמה זו.

מה הסכום שעל המיזם לשלם עבור שימוש בפלטפורמה של מימון המונים? תלוי באתר ובתנאיו בדרך כלל מדובר בסכום כלשהו שישולם מתוך ההון שיגויס, טרם פתיחת חשבון אצל אחד משחקני השוק רצוי לבחון בין היתר את עלות השירות, תנאי השירות ומגבלותיו.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

 

הסכם מייסדים – דגשים

הסכם מייסדים – דגשים – כידוע כניסה ליחסי שותפות עסקיים מלווה בלא מעט חששות, על-מנת למזער את הסיכונים ולמקסם את התועלת של הצדדים רצוי להסדיר בכתב, בהסכם מייסדים, את ההתקשרות החוזית.

מהו הסכם מייסדים? חוזה שנחתם בין צדדים המעוניינים לנהל עסק במסגרת חברה. הסכם מייסדים נחתם בלא מעט מקרים לפני הקמת החברה. ההסכם הוא בין בעלי מניות קיימים או עתידיים החוזה נועד להסדיר את הזכויות והחובות של המתקשרים (לפירוט מקיף ראו הסכם מייסדים או הסכם בעלי מניות). המציאות מראה כי מייסדי החברה (בעיקר בחברות סטארטאפ) מאבדים מהר את הבעלות או השליטה האפקטיבית על החברה, עם כניסתם של משקיעים, ולכן על-מנת להגן על האינטרסים שלהם יש לנסח חוזה הצופה פני עתיד, אשר לקוח בחשבון את העסקאות וההתפתחויות השונות.

הקמת מיזם אינה מלאכה פשוטה והיא דורשת מהיזמים להסדיר לא רק את העניינים הפיננסים של החברה אלא גם את ההיבטים המשפטיים הכרוכים בהקמה (להרחבה ראו דגשים להקמת עסק). ניהול מיזם עסקי ללא תשתית משפטית מתאימה עשוי להסב ליזמים, בשלב מאוחר יותר, נזקים גדולים – למשל קשיים בגיוס הון, סכסוכים בין היזמים לבין עצמם או סכסוכים עם ספקים ו/או לקוחות, שיביאו לשיתוק הפעילות העסקית ואף לחיסולה. יצוין כי מיזמים רבים מנוהלים במסגרת משפטית של חברה בע"מ (להרחבה בנושא פרוצדורת פתיחת החברה ראו – רישום חברה, להרחבה בנוגע ליתרונות והחסרונות ראו יתרונות וחסרונות בהקמת חברה).

 האם כדאי לדחות את מועד החתימה על הסכם מייסדים?

ישנם יזמים אשר מעדיפים לדחות את מועד החתימה על חוזה מייסדים, מדוע? הסיבות העיקריות: חיסכון בעלויות משפטיות או חוסר ידע לגבי ההשלכות המשפטיות והכלכליות הנובעות מאי חתימה על החוזה. אולם יש לציין כי התנהלות עסקית כזו עלולה להסב יותר נזק מתועלת, ועדיף ליזמים דווקא לנצל את היחסים הטובים בתחילת הפעילות המשותפת כדי לבנות חוזה משפטי מאוזן (להרחבה ראו טעויות נפוצות בהסכמי מייסדים).

רגע לפני חתימה על הסכם מייסדים, להלן מספר עצות חשובות:

לפני התקשרות בחוזה מייסדים חשוב לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בתחום החברות ובתחום המסחרי (עורך דין חברות).

1. בעת ניסוח הסכם מייסדים יש להקפיד ולכלול בחוזה תניות המגנות על האינטרסים של מייסדי החברה. בעת הכנת החוזה מומלץ להתייחס לנושאים שונים כגון: מינוי דירקטורים לחברה, אופן קבלת ההחלטות בחברה, תפקידים של הדירקטוריון ושל בעלי המניות, הזכויות והחובות החלות על המייסדים, קביעת סוגי מניות ותנאים להעברת מניות (זכות וטו, זכות סירוב ראשונה, חובת הצטרפות, זכות הצטרפות ועוד), מינוי מורשה חתימה, מינוי רואה חשבון וייעוץ משפטי לחברה, מימון הפעילות של החברה.
2. אין הסכם מייסדים סטנדרטי שמתאים לכל המקרים. לכן, יש לערוך חוזה המותאם באופן אישי אשר יתאים לנסיבות הספציפיות של המתקשרים. הסכם מייסדים טוב לקוח בחשבון את המאפיינים הייחודים לעסק, האילוצים והאינטרסים של הצדדים והמגבלות המשפטיות החלות עליהם.
3. התייחסות לקניין הרוחני של החברה. לפני הקמת חברה חשוב להסדיר בהסכם המייסדים, מה יעשה בקניין הרוחני של המיזם – האם הקניין הרוחני יוותר בבעלות המייסדים? האם הקניון הרוחני יועבר לבעלות של החברה?
4. תקנון של החברה מול חוזה בין בעלי המניות. חשוב להימנע ככל הנתין מסתירות בין הסכם המייסדים לתקנון של החברה, הבדלים בין המסמכים עלולים להסב נזק רב לחברה ולבעלי מניותיה ולהוביל להוצאות כספיות מיותרות.
5. התייעצות עם גורם מקצועי. מאחר וחוזה מייסדים הינו הסכם מורכב לא רצוי לחתום עליו ללא ייעוץ משפטי מגורם מקצועי – ייעוץ משפטי לחברה.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.