תגית: עורך דין

עורך דין (עו"ד)

עורך דין הוא אדם בעל השכלה משפטית גבוהה (בוגר הפקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה וכן גורמים נוספים שהוסמכו ועבדו בחו"ל כעו"ד לפי הוראות הדין) אשר עבר את תקופת ההתמחות וכן את בחינות ללשכת עורכי הדין. להרחבה ראו סעיף 25 לחוק לשכת ערוכי הדין.

תפקידו של עורך הדין

בקצרה, תפקידו של עורך הדין הוא לייצג ולייעץ ללקוחות בעניינים משפטיים, להלן מספר נושאים שהוגדרו בחוק לשכת עורכי הדין אשר יבוצעו, בתמורה או שלא בתמורה, אך ורק על-ידי עורכי דין (סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין):

"(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית;

(2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני – משרד ההוצאה לפועל; לשכת רישום הקרקעות; הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג– 1952; רשם החברות; רשם השותפויות; רשם האגודות השיתופיות; רשם הפטנטים והמדגמים; רשם סימני המסחר; פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה; המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט–1949; מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט–1949.

(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;

(4)  ייעוץ וחיווי דעת משפטיים."

אולם חוק לשכת עורכי הדין מבהיר שאין באמור בסעיף 20 כדי לגרוע מהוראות הבאות:

"הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה: (1) סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו; (2) ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים; (3) ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס הכנסה; (4) סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938; (5) זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין; (6) ייצוג של ארגון עובדים או מעסיקים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם עבודה; (7) חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה; (8) ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה."

סודיות וחיסיון עורך דין – לקוח

לפי כללי לשכת עורכי הדין, עורך הדין מחויב לשמור בסוד כל דבר שהובא לידיעתו בידי לקוח או מי טמעו, אגב מילוי תפקידו, אלא אם הלקוח הסכם במפורש אחרת.

חלוקת המשפט לענפים

בארץ נהוג לחלק את תחומי המשפט לענפים הבאים – משפט פרטי, משפט ציבורי ומשפט פלילי – ובתוך קבוצות אלו יש חלוקה לתתי התמחויות רבות ותפקידים רבים אשר ממלאים עורכי הדין לרבות עו"ד העוסקים בליטיגציה (מסחרית או אזרחית), עו"ד בתחום המעמד האישי, עו"ד בתחום ההייטק והסטארטאפים, עו"ד בתחום הזכיינות, עו"ד בתחום הנדל"ן ודיני התכנון והבניה, עו"ד בתחום המיסוי, עו"ד בתחום הביטוח הלאומי, עו"ד לענייני נזיקין ועו"ד לענייני תעבורה, עו"ד בתחום הפלילי, עו"ד לענייני קניין רוחני, עו"ד לתחום דיני עבודה, עו"ד העוסקים במשפט מנהלי ורשויות מקומיות ועוד.

עורך דין נדל"ן, עורך דין מסחרי, עורך דין פלילי, עורך דין חברות, עורך דין לענייני משפחה, עורך דין לסטארטאפ, עורך דין לדיני עבודה וכיו"ב

 

חוזה שכירות בלתי מוגנת

חוזה שכירות בלתי מוגנת

שוכרים ומשכירים רבים נוהגים להתקשר בהסכמי שכירות, מבלי להכיר את המונחים הרלוונטיים לחוזי שכירות ואת המשמעויות המשפטיות הכרוכות בהתקשרות בחוזים אלו. לכן טרם התקשרות בחוזה שכירות חשוב להתייעץ עם ערוך דין לנדל"ן.

רשימה זו תסקור, בתמצות, נושאים שונים הקשורים לחוזה שכירות בלתי מוגנת:

  1. מהו חוזה שכירות ומי מטרתו?
  2. מהי שכירות בלתי מוגנת?
  3. דגשים לפני חתימה על חוזה שכירות בלתי מוגנת.

מהו חוזה שכירות ומהי מטרתו? הסכם שכירות נכרת בין בעל הזכות להשכיר את הנכס (המשכיר/ים) לבין הצד או הצדדים אשר מעוניינים לשכור את הנכס (השוכר/ים). הסכם שכירות מגדיר את הזכויות והחובות של הצדדים בנוגע לנכס – אילו פעולות מותר להם לבצע ואילו פעולות חובה עליהם לנקוט ביחס למושכר.

מהי שכירות בלתי מוגנת? הכוונה היא להסכם שכירות שלא חלים עליו חוקי הגנת הדייר. בעבר היה נהוג מוסד שנקרא שכירות בדמי מפתח, ושוכר אשר נהנה משכירות בדמי מפתח זכה לתנאים שונים כגון דמי שכירות מופחתים, מגבלות על היכולת לבטל או להפסיק לו את חוזה השכירות ועוד הגנות נוספות הקיימות בחוק הגנת הדייר. לכן, כיום רוב המשכירים נוהגים לכתוב בצורה מפורשת כי חוזה השכירות הוא בשכירות שאינה מוגנת וכי בגין השכירות לא ישולמו דמי מפתח, וכן להחריג את התחולה של חוק הגנת הדייר על הסכם השכירות שנחתם בצורה מפורשות.

דגשים לפני חתימה על חוזה שכירות בלתי מוגנת

טרם התקשרות בחוזה שכירות בלתי מוגנת, רצוי לשים לב למספר נושאים:

  1. בדיקת הזכויות בדירה – טרם התקשרות בחוזה שכירות רצוי לבדוק מי הבעלים של הנכס? האם המשכיר אכן מוסמך להשכיר את הדירה? לא נעים לגלות שמי שמשלמים לו את דמי השכירות כלל אינו מוסמך לשכיר את הנכס. תופעה כזאת עלולה להסב לשוכר נזקים רבים כגון פינויו מהדירה. לצורך כך מומלץ, בין היתר, לעיין בנסח הטאבו של הדירה (להפקת נסחי טאבו יש להיכנס לאתר של משרד המשפטים ולשלם אגרה), כמו כן אם הבעלים של הנכס או המשכיר הוא חברה מומלץ לעיין גם בנסח חברה.
  2. בטוחות – מהם הבטוחות שיש להעמיד בעת התקשרות בחוזה שכירות? הבטוחות הנפוצות הן – התחייבות עצמית, שטר חוב, כתב ערבות וערבות בנקאית. מבין אלו לשוכר תמיד עדיף להעמיד את הערבויות המינימליות ואילו המשכיר תמיד יעדיף שיהיו בידיו בטוחות טובות למקרה של נזק או הפרת הסכם. באופן קטגורי ניתן לומר כי ערבות בנקאית או העמדת סכום כסף שיוחזק אצל המשכיר עד לסוף החוזה תמיד יהיו האופציות הכי פחות עדיפות מבחינת השוכר והכי טובת מבחינת המשכיר.
  3. הסדר תשלומים – מהו הסדר התשלומים של השכירות (מדי חודש, כל חודשיים וכו')? האם דמי השכירות ישולמו בשיקים? בהעברה בנקאית? או בכרטיס אשראי?
  4. ייעוץ משפטי –  גם למשכיר  וגם השוכר מעוניינים להגן על האינטרסים שלהם בהתקשרות בחוזה שכירות, לכן טרם חתימה על הסכם מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (עורך דין לנדל"ן).

טרם חתימה על חוזה שכירות בלתי מוגנת רצוי לבדוק את הוראות הדין המשתנות ולהתייעץ עם עו"ד.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי, אלא סקירה כללית וחלקית בלבד, טרם התקשרות בחוזה שכירות יש להתייעץ עם עורך דין.