קניין רוחני

מה נחשב לקניין רוחני? בקצרה, המונח קניין רוחני (intellectual property) מתייחס ליצירות מתחום הרוח, נכסים שאינם מוחשיים, כגון המצאות, פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, עיצובים ומדגמים ועוד.

מהי זכות קניין רוחני? בתמצית, זכות קניין רוחני מתייחסת לזכויות המשפטיות שיש לבעלים, ליוצר או למי שמחזיק בקניין הרוחני, למשל להפיק תועלת מהזכות, לשכפל את הקניין הרוחני ועוד ועוד, תלוי בסוג הזכות, אופיה ומערכת הדינים שחלה לגביה.

להלן תיאור קצר וחלקי של זכויות הקניין הרוחני הנפוצות, למידע מקיף יש להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הקניין הרוחני:

1. זכויות יוצרים – זכויות אלו מספקות הגנה ליוצרי יצירות מקוריות , בין היתר בתחומי הספרות, האומנות, העיצוב ופיסול, המוזיקה, הקולנוע, האדריכלות והכל בכפוף להוראות חוק זכויות יוצרים. בקצרה יצוין כי לפי הוראות החוק לגבי רעיונות, תהליכים ושיטות ביצוע, מושגים מתמטיים, עובדה או נתון, חדשות היום, לא תהא זכות יוצרים אלא על דרך הביטוי שלהם.  המחזיק בזכות יוצרים לפי החוק הישראלי הוא מחזיק בזכות הבלעדית לבצע ביצרה  (או בחלק מהותי ממנה) פעולות כגון העתקה, פרסום, ביצוע פומבי ועוד. משך ההגנה של זכות יוצרים היא למשך חיי היוצר ועד 70 שנה. למידע נוסף יש לעיין בחוק זכויות יוצרים והתקנות לפיו.
2. סימני מסחר – סימן מסחר כלי מרכזי המאפשר להבחין בין סחורות ושירותים של יצרנים או ספקי שירותים שונים. רישום סימן מסחר מעניק לבעלים של הסימן אמצעי נוסף להגן על זכויותיו במקרה של הפרה. בין סימני המסחר הנפוצים קיימים לוגו, שמות מסחריים וסמלים אחרים (להגדרה רחבה יותר מומלץ לעיין אתר של משרד המשפטים, בפקודת סימני המסחר וכן ראו גם רישום סימן מסחר).
3. פטנטים – פטנט היא זכות המוענקת לממציא של המצאה חדשה (של מוצר או המצאה של תהליך בכל תחום טכנולוגי), על ההמצאה להיות מועילה, בעלת התקדמות המצאיתית וניתנת לשימוש תעשייתי, הכל כמוגדר בחוק הפטנטים. למידע נוסף יש לעיין בחוק הפטנטים ובפסיקה. לפי חוק הפטנטים הגנה של פטנט מעניקה לבעליה, בין היתר,  זכות שימשו בלעדית בפטנט למשך תקופה של 20 שנה. לצורך רישום פטנט יש לפנות לעורך פטנטים (למידע נוסף ראו רישום פטנט וכן מומלץ לעיין בין היתר, בחוק הפטנטים ותקנות הפטנטים).
4. מדגמים – מדגם עוסק בעיצוב של מוצרים, בהתאם להוראות הדין והפסיקה. נושא המדגמים מוסדר בפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1926, פקודה זו מגדירה מדגם כך: "קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני". משך ההגנה למדגם שנרשם היא 5 שנים וניתן להאריך את ההגנה בשתי תקופות נוספות, כל אחת בת 5 שנים (למידע נוסף יש לעיין בפקודת הפטנטים והמדגמים, בתקנות המדגמים וכן בפסיקה). למידע בנוגע לרישום מדגם ניתן לעיין באתר משרד המשפטים.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

הקמת חברת סטארטאפ – דגשים משפטיים

להלן מספר דגשים משפטיים למקימי חברות סטראטאפ (Startup):

סלילת הדרך להצלחה של חברת סטארטאפ (חברת הזנק) מוצלח מחייבת את היזמים לקחת בחשבון את ההשלכות המשפטיות שכרוכות בניהול וההקמה של הסטארטאפ. רוב הטעויות של יזמים ואנשי עסקים מקורן ברצון לחסוך בעלויות (לרבות עלויות משפטיות) זאת לצד חוסר ידע או ניסיון, אשר מוביל להערכה שגויה של הסיכונים המשפטיים הכרוכים בפעילות העסקית. לכן לכל סטארטאפ מומלץ להיעזר בשירותיו של עו"ד.

רשימה קצרה זו תציג מספר דגשים חשובים, התעלמות מהם תחשוף את מייסדי המיזם לנזקים בלתי הפיכים לרבות, אובדן הבעלות על הקניין הרוחני של הסטארטאפ, חשיפה לתביעות, איבוד שליטה במיזם, פירוקו וכיו"ב.

1. הסכם מייסדים – כמי שראה את הבעייתיות של המתנהלים ללא חוזה בכתב (כמעט מכל כיוון אפשרי) אני מאוד ממליץ לא לחסוך כאן. בהתחלה כל השותפים פועלים כגוף אחד, הבעיות צצות אחר כך (הרבה פעמים דווקא כשהמיזם מתקדם או מצליח). במהלך הפעילות העסקית מתעוררים לא מעט חילוקי דעות בנושאים מקצועיים ונושאים אחרים – למשל בעת גיוס כספים, מכירת מניות, עזיבת שותף, צירוף שותף חדש, משיכת משכורות ועוד ועוד. פעמים רבות הדרך שעוברים השותפים והמיזם רצופה חילוקי דעות. כך שאי הסדרה של זכויות וחובות בנוגע לפעילות העסקית עשוי לפגוע לא רק בזכויות של המייסדים עצמם אלא גם בעצם קיומו של המיזם. מחלוקות עשויות לשתק את הפעילות העסקית, כך שהסדרת נושאים במחלוקת ללא הסדרה מראש עשויה לגזול מהמייסדים מחיר כבד. לכן רצוי שהמייסדים יפעלו להסדיר ביניהם מראש את מערכת היחסים ולהגן לא רק על הזכויות שלכם במיזם אלא גם על המיזם עצמו (להרחבה ראו דגשים בהסכם מייסדים, הסכם מייסדים ו- טעויות בהסכם מייסדים וכן ראו גם הסכם בעלי מניות).
2. התקשרות עם עובדים ועם גורמים  חיצוניים – רק באמצעות הסכם בכתב. נושא זה חשוב מאוד לכל מי שמנהל פעילות עסקית, בהעדר הסכם בכתב עם העובדים (הסכם עבודה), היועצים ונותני השירותים (הסכם ייעוץ) או עם לקוחות (הסכם התקשרות עם לקוחות לרבות הצעות מחיר), החברה חושפת את עצמה לתביעות ונזקים גדולים. למשל חשיפה לטענה מול צד ג' כי הובטחה לו תמורה שונה או כי הוא חלק מהבעלים של הקניין הרוחני שפותח. לכן על הסכם העבודה להיות מקיף ולהתייחס גם לחובת הסודיות, אי תחרות, הענקת אופציות או הטבות אחרות וכו'.
3. אופציות – כמה אופציות החברה מתכוונת להעניק ולמי? חשוב לתכנן מראש את כמות האופציות שהחברה מתכוונת לחלק ואיזה אחוז אותה כמות תהווה מסך ההחזקות של החברה. הענקת האופציות נעשית בשלבים הראשונים בדר"כ, אך לא רק, לעובדים או ליועצים במסגרת כתב הענקה או הסכם אופציות.  כמו כן חשוב לתכנן מראש אם בכוונת החברה גם להכין תוכנית אופציות.
4. הגנה על הקניין הרוחני של הסטארטאפ – ההמצאות או רשימת הלקוחות ו/או שיטות ייחודיות ו/או קניין רוחני אחר הם המוצרים או הנכסים היקרים לכם ביותר, ולכן עליכם להגן עליהם מבחינה משפטית. הגנה זו באה לידי ביטוי במספר צורות בין היתר באמצעות חתימה על חוזה סודיות או הסכמים או סעיפים המתייחסים לקניין הרוחני של החברה, אך לא רק. למשל החברה צריכה לשקול הגשת בקשה לרישום הקניין הרוחני כפטנט או סימן מסחר או מדגם, קביעה מפורשת בהסכמי העסקה של יועצים ונתוני שירותים כי הבעלות על ההמצאות והפיתוחים שהם יבצעו במסגרת עבודתם תהיה של החברה והם מוותרים בזאת על תביעות בנוגע לפיתוחים אלו ו/או זכויות שימוש בהם – נושא זה חשוב מאוד לנסח בקפידה באמצעות עורך דין.
5. הקמת חברה – לא מעט יזמים שהחליטו להקים חברה מתלבטים בשאלה מתי לפתוח חברה? או איפה כדאי לפתוח חברה? שאלות אלו תלויות נסיבות. למשל יזמים שלפני גיוס הון פונים להקים חברה כדי לאגד בצורה מאורגנת את כל הזכויות והחובות שלהם ושל המיזם תחת קורת גג משפטית יציבה. כך גם עושים יזמים כאשר פעילותם העסקית מערבת גורמים רבים לרבות העסקת עובדים או נותני שירותים, כמו כן כאשר הוצאות הפעילות הן גדולות או כאשר הערך הכספי של הפעילות הופך לממשי או שיזמים הם לקראת התקשרות עם ספק גדול או נותן שירותים או כאשר הפעילות העסקית מערבת סיכון משפטי גדול.  כמו כן לא מעט פעמים שיקולי ההקמה תלויים בהשלכות המיסויות של מועד ההקמה. (להרחבה ראו פרוצדורת רישום חברה וכן יתרונות וחסרונות בהקמת חברה).

• מתי להקים חברה? לרוב ככל שפעילות המיזם הופכת למסועפת יותר או בשלבים מתקדמים יותר של הכנת המוצר (בין אם מדובר בפיתוח טכנולוגי ובין אם מדובר בשלבי ייבוא או ייצור מתקדמים) או כאשר ההוצאות או ההכנסות גדלים, נוטים המייסדים לפנות להליך של הקמת חברה.
• איפה הכי כדאי לפתוח את החברה? חברה בחו"ל עשויה ליהנות מיתרונות שונים והיא תלויה במקום בו החליטו המייסדים להתאגד, להלן מספר יתרונות אפשריים להקמת חברה בחו"ל ניהול חשבונות זרים, מיסוי (סוגיה זו היא ע חשוב לבדוק טרם הקמת החברה), חשאיות, סיוע בגיוס הון למשל מגורמים מאותה המדינה ועוד (למידע נוסף ראו הקמת חברה בחו"ל).
• גיוס הון – איך מגייסים הון לסטארטאפ? יזמים רבים יוצאים לדרך ללא הון ראשוני ועושים שימוש בחסכונותיהם או בכספים שגייסו מהמשפחה, זאת מאחר וגיוס הון היא לא מלאכה פשוטה. הסיכוי לגייס כספים תלוי כמובן באיכות המיזם, הצוות והקשרים שיש ליזמים. ישנם כמה מקורות אפשריים לגיוס הון כגון משקיעים פרטיים (אנג'לים), קרנות הון סיכון (בדרך כלל משקיעות בסטארטאפים בשלבים מתקדמים יותר), חממות טכנולוגיה של הרשות לחדשנות ו/או תוכניות מימון אחרות (למשל תוכנית תנופה), גיוס הון מאמצעות פלטפורמות של מימון המונים ועוד. לפני גיוס כספים משקיעים רבים יבקשו להחתים את היזמים על הסכם עקרונות לפני ביצוע בדיקות משפטיות וחתימה על הסכם השקעה או הסכם הלוואה למיזם חשוב לקבל ייעוץ משפטי פרטני.

לאור ההיבטים המשפטיים הרבים הכרוכים בהקמת סטארטאפ, בעת תכנון, הקמה וניהול המיזם יש להתייעץ עם עו"ד בעל ידע וניסיון בתחום – עו"ד לסטארטאפ.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בביצוע פעולה כלשהי ללא התייעצות עם עורך דין.

פטנט

תעשיית ההייטק והסטארטאפים עשירה בפטנטים, יחד עם זאת פטנטים נרשמים בתחומים נוספים, גם בתעשיות מסורתיות.

מהו פטנט?  פטנט נחשב לקניין רוחני.  פטנט מוגדר בחוק הפטנטים כאמצאה (מוצר או תהליך), חדשה, מועילה, שיש בה התקדמות המצאתית בתחום טכנולוגיה וניתנת לשימוש תעשייתי. יצוין שהגדרה זו היא חלקית בלבד ויש לעיין בה לצד הוראות הפסיקה.

• פטנט היא הגנה קניינית המוענקת לבעלים של ההמצאה לעשות שימוש בלעדי בהמצאתו בפרק זמן מוגבל, בכפוף להוראות הדין. זכות זו מאפשרת לבעל ההמצאה ליהנות מפרי עמלו ופיתחו, כאשר הוא יכול להעניק לצדדים אחרים את זכות השימוש בהמצאה, לפי שיקול דעתו.
• הפטנט הוא טריטוריאלי, הוא מוגבל למדינה אשר מעניקה את ההגנה. ולכן על הממציא להגיש בקשה לרישום פטנט בכל מדינה ו/או אזור (בהתאם לחוקים ולהסכמים בין לאומיים) בהם הוא מתכוון לפעול.

מה נחשב להמצאה חדשה? לצורך בחינה מקיפה של הנושא יש להתייעץ עם עורך דין ועורך פטנטים. באופן כללי יצוין כי לפי חוק הפטנטים אמצאה נחשבת לחדשה כאשר ההמצאה "לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה – (1) על ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור; (2) על ידי ניצול או הצגה, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנודעו בדרך זו."

מה נחשב להתקדמות המצאתית? לפי חוק הפטנטים, התקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפני תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.

הגשת בקשה לרישום פטנט מוגשת על-ידי בעל אמצאה (הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם). בפועל בדרך כלל הבקשות עצמן מוגשות על-ידי עורך פטנטים.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד ועם עורך פטנטים.