קטגוריה: פירוק חברה

פירוק חברה על ידי בית משפט

מתי מוגשת בקשה לפירוק חברה על ידי בית משפט?

טרם הגשת בקשה לפירוק חברה על ידי בית משפט חשוב להתייעץ עם עורך דין – עורך דין חברות.

פעמים רבות בקשה לפירוק חברות על ידי בית משפט מוגשת על-ידי נושה או נושים של החברה, כאשר החברה לא עומדת בהתחייבויותיה כלפיהם. אולם בקשת הפירוק עשויה להיות מוגשת לא רק על-ידי נושה (מותנה או עתידי), אלא גם על ידי משתתף, החברה עצמה ובמקרים מסוימים גם על-ידי כונס הנכסים הרשמי, רשם החברות ואף היועץ המשפטי לממשלה.

מתי אפשר להגיש בקשה לפירוק חברה? לפי פקודת החברות אלו העילות לפירוק חברה:

להלן סקירה חלקית וקצרה בנושא:

  1. פירוק עקב החלטה מיוחדת של החברה – בקשה לפירוק חברה יכולה להיות מוגשת לאחר שהחברה קיבלה החלטה מיוחדת (בהתאם למוגדר בפקודת החברות ובכפוף להוראות הדין). החלטה מיוחדת מוגדרת בפקודה כהחלטה "שלא מן המניין" (שהתקבלה ברוב של לפחות 3/4 מהחברים הרשאים להצביע והצביעו, זאת בכפוף, בין היתר, לתקנון החברה) שניתנה עליה הודעה כדין של לפחות 21 ימים מראש ובה נרשם באופן מפורש כוונה להציע החלטה מיוחדת וזאת בכפוף לחריג של של הסכמת כל החברים הרשאים להשתתף ולהצביע (כמפורט בפקודה).
  2. פירוק עקב אי התחלת פעילות או הפסקת פעילות – עילות נוספת לפירוק חברה הן כאשר החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר שהתאגדה או כאשר החברה הפסיקה את עסקיה למשך שנה.
  3. פירוק חברה משיקולי צדק ויושר – בית המשפט סבור שמן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק.
  4. פירוק חברה שהפכה לחדלת פירעון – פקודת החברות מגדירה שני מצבים בהם רואים חברה כחדלת פירעון ולפיך ניתן להגיש כנגדה בקשה לפירוק על ידי בית משפט. 1) כאשר החברה לא שילמה לנושה שלה סכום כספי שהיא חייבת לו מעל ל-5 שקלים, לאחר שחלפו 3 שבועות מאז שהחברה קיבלה מהנושה דרישה חתמו בידו לשלם את חובה ובנוסף החברה לא סיפקה לנושה ערובה או הגיע עמו להסדר בנוגע לחוב (להגדרה מדויקת יש לעיין בפקודת החברות לצד הוראות הפסיקה).  2) בקשה לפירוק חברה יכולה להיות מוגשת גם כאשר נגד החברה ניתן צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר שניתן על פי פסק דין או צו של בית משפט לטובת נושה של החברה לא קוים כולו או מקצתו. 3) בית המשפט השתכנע, לאחר ששקל את חבויותיה המותנות והעתידיות של החברה, כי החברה לא מסוגלת לפרוע את חובותיה.

איך להגיש בקשה לפירוק חברה על-ידי בית משפט או בפיקוח בית משפט?

לפי פקודת החברות בקשה לפירוק חברה תוגש לבית המשפט המחוזי.

לצורך הגשת בקשה לפירוק חברה על ידי בית משפט או בפיקוחו מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בתחום.

בקצרה, יצוין כי לפי תקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987, בקשה לפירוק חברה יש להגיש לפי טופס 1, לתקנות. על הבקשה להיות מאומתת בתצהיר נלווה וכן פלט מידע מרשם החברות (נסח חברה).

  • ככל והבקשה לפירוק חברה לא הוגשה על ידי החברה על מגיש הבקשה להמציא עותק לחברה.
  • במידה ובקשת הפירוק הוגשה על-ידי החברה עצמה, עליה לצרף לבקשת הפירוק דוח מעודכן  ליום הגשת הבקשה של דין וחשבון בנוגע לחובותיה ונכסיה – על הדוח להיות ערוך לפי טופס 2 לתקנות הפירוק. אולם, בית המשפט רשאי לפטור את החברה מחובת הגשת הדו"ח וזאת מנימוקים מיוחדים שירשמו.
  • לפי תקנות הפירוק בית המשפט לא יקבל בקשה לפירוק חברה אם לא הוצג אישור לכך שכונס הנכסים הרשמי קיבל העתק מבקשת הפירוק וכן הופקד אצלו פיקדון כספי. לפי תקנות הפירוק הגורם אשר הגיש את בקשת הפירוק נדרש למסור לכונס הנכסים הרשמי העתק מהבקשה ובנוסף להפקיד אצל הכונס פקדון כספי כמקדמה לכיסוי הוצאותיו של הכונס הרשמי. בתקנות נקבע כי על המבקש להפקיד אצל הכונס של 400 ש"ח וכל סכום נוסף שיתבקש (על ידי הכונס הרשמי או בית משפט).

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

פירוק שותפות בחברה

לאחר שנות עבודה משותפת מגיע הרגע שהשותפים רוצים להספיק את הפעילות המשותפת או שהפעילות המשותפת צריכה להסתיים בשל קשיים אליהם נקלע העסק כגון קשיים על רקע חובות כספיים שהובילו לאי עמידה בהתחייבויות מול לקוחות , בנקים, ספקים, רשויות וגורמים נוספים. פעמים רבות קריסת החברה היא תוצאה של הידרדרות מתמשכת, כשהחברה לא הצליחה לעצור בזמן.

לצורך פירוק שותפות בחברה חשוב להתייעץ עם עורך דין אשר מיומן בתחום החברות.

איך לפרק שותפות בחברה?

יוער כי יש להבחין בין פירוק שותפות לבין פירוק חברה – שותפות היא צורת התאגדות שונה מחברה (למידע נוסף על פירוק שותפויות עסקיות ראו פירוק שותפות וכן ראו גם סכסוכים בין שותפים).

שותפות עסקית נוצרת בהסכם בין השותפים (חוזה שותפות), כאשר שותפים מקמים חברה הם בדרך כלל חותמים על הסכם בין בעלי המניות המייסדים את החברה(הסכם מייסדים), לפני או בסמוך להקמת החברה.

פירוק שותפות בחברה כפוף, בין היתר, ולהסכמים בין בעלי המניות ולהוראות הדין. הוראות רבות המתייחסות לנושא הפירוק נלקחות מפקודת החברות ומחוק החברות.

מדוע מפרקים שותפות בחברות? כפי שצוין לעיל לעיתים הפירוק הוא תוצר של הסכמה ופעמים רבות הוא תוצר של העדר כדאיות כלכלית להמשיך ולנהל את הפעילות העסקית או העדר יכולת (למשל עקב תביעה שהוגשה על-ידי צד ג' לפירוק) או בשל סכסוך בעלי מניות שאחד מהם או כולם לא מעוניינים להמשיך את דרכם המשותפת למשל עקב הפרות של חוזים או עקב מאבקי שליטה וכיו"ב.

חשיבות הייעוץ המשפטי בפירוק – מאחר והליכי פירוק של חברה כוללים לא מעט סיכונים משפטיים חשוב להתייעץ עם עורך דין המיומן בתחום (עורך דין חברות) טרם כניסה להליכי פירוק ולקבל ייעוץ וייצוג משפטי במהלכם – בין אם פירוק השותפות נעשה בהסכמה ובין אם הפירוק נעשה שלא בהסכמה (לפני הגעה לערכאות משפטיות ובוודאי שלאחר פתיחה בהליכים משפטיים).

פירוק שותפות בחברה יכול לנבוע ממספר מצבים, להלן מספר דוגמאות בולטות:

  • רכישת חלקו של שותף על-ידי שותף אחר – המנוח המקצועי הנכון הוא רכישת חלקו של בעל מניות בחברה על-ידי בעל מניות אחר – כאשר שותף בחברה (בעל מניות) מעוניין לרכוש את חלקו של שותף או שותפים אחרים (בעלי מניות) ולהוציא אותם מהחברה, למשל באמצעות הפעלת מנגנון רכישה שנקבע בהסכם ביניהם כגון מנגנון המכונה במבי (BMBY- buy me buy you).
  • פירוק חברה לצורך סגירתה או מכירתה – פירוק השותפות בחברה לצורך חיסול עסקי החברה, למשל מכירת נכסי החברה לצד ג', מכירת החברה, סגירת פעילות החברה בשל העדר כדאיות וכיו"ב. סגירת הפעילות יכול להיות בהסכמה של השותפים (בעלי המניות) ואז בדרך כלל יחול הליך של פירוק החברה מרצון (סגירת חברה) או מכירת החברה.
  • פירוק חברה על-ידי צד ג' – פירוק יכול להתרחש גם לבקשה של משתתף (כהגדרתו בפוקדת החברות) הדורש לחסל את עסקי החברה ולהיפרע מנכסיה למשל עקב חובות של החברה אשר לא משולמים כנדרש – פעולה זו מכונה פירוק חברה ע"י בית משפט.

כפי שהוזכר לעיל, פעמים רבות הליך הפירוק מגיע לבית משפט (למשל עקב פניה של צד ג' לבית המשפט או עקב פניה של אחד מבעלי המניות לבית המשפט, עקב סכסוך בין הצדדים) בדרישה לקבלת סעדים שונים.

למידע נוסף בנוגע להתמודדות עם קשיים כלכליים ראו: איך לגבות חובות וכן ראו האיך להתמודד עם לקוחות שדוחים תשלומים?.

האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד מומחה בתחום.

חברה מפרת חוק

איך להשתחרר מסטטוס של חברה מפרת חוק (איך לבטל רישום סטטוס של חברה כחברה מפרה?)? למה חברות נרשמות כמפרות חוק?
אם החברה שלכם נרשמה ברשם החברות חברה מפרת חוק וברצונכם לבטל את הרישום החברה בסטטוס של חברה מפרה, להלן מספר דגשים שיוכלו לסייע לכם בנושא. כמו כן למידע מקיף יש לעיין בחוק החברות ולהתייעץ עם עורך דין (עורך דין לחברות).

מדוע חברה רשומה כחברה מפרת חוק אצל רשם החברות?

רשם החברות יכול להטיל עיצום כספי על חברה (חברה פרטית או חברת חוץ שאינה תאגיד מדווח כבמוגדר בחוק החברות) אשר מפרה את חובותיה להגיש דיווחים שונים לרשם החברות. המשמעות היא שהחברה תירשם במרשמי רשם החברות בסטטוס של חברה מפרת חוק.
לפני שחברה תירשם כחברה מפרת חוק תישלח לחברה התראה מרשם החברות על כוונה לרשום אותה בסטטוס של חברה מפרה. בהתראה תהיה לחברה אפשרות לתקן את ההפרה תוך 30 יום וככל וההפרה לא תוקנה החברה תירשם במרשמי רשם החברות כחברה מפרת חוק.
לפי חוק החברות, במידה ולרשם החברות יש בסיס להנחה שהחברה לא שילמה אגרות או תשלומי חובה אחרים שחלים עליה (כגון אגרת רישום חברה או אגרה שנתית) או שהחברה הפרה חובות לבצע דיווחים כגון דין וחשבון שנתי (לפי חוק החברות), הרשם יכול לרשום במרשם החברה הפכה לחברה מפרה.

מה המשמעות של רישום חברה כחברה מפרת חוק? אילו מגבלות מוטלות על החברה?

להלן תיאור קצר של סוגי מגבלות שניתן להטיל על חברת מפרת חוק לפי חוק החברות -רשם החברות יכול לסרב בצע פעולות שונות ביחס לחברה מפרה כגון שינוי שם החברה, שינוי מטרות החברה, שינוי תקנון החברה אשר בעקבות השינוי החברה תהפוך לחברה לתועלת הציבור, סירוב לאפשר לחברה המפרה להירשם כבעלת מניות בחברה חדשה ו/או מגבלות על בעלי המניות או הדירקטורים בחברה המפרה (בכפוף להוראות הדין), אי ביצוע פעולות מצד רשם המשכונות כגון רישום או שינוי שעבודים.

איך לבטל רישום של חברה מפרה?

ביטול הרישום כפוף להוראות הדין, באופן כללי, אך לא תמיד, על החברה לתקן את ההפרה שבעקבותיה נרשמה לה הערה כחברה מפרת ובהתאם לחוק החברות ולהנחיות רשם החברות.

יצוין כי יש חברות שלא הגישו דיווחים לרשם החברות או לא שילמו אגרות שנתיות לרשם החברות ועקב כך נרשמו כחברות מפרות חוק. לעיתים אין חובה לבצע את תשלומי האגרות או הגשת הדיווחים לרשם החברות וזאת כאשר החברה לקראת סגירה, במצב של פירוק החברה, ובכפוף להוראות הדין.

סגירת חברה מפרת חוק

חברות רבות מפסיקות לנהל פעילות עסקית ולכן גם לא מגישות דיווחים ולא משלמות אגרות. במצבים כאלו ועל-מנת להימנע מעיצומים וסנקציות שונים, ניתן לפעול לסגירת החברה מרצון – פירוק חברה מרצון או סגירת חברה.

במסגרת הפירוק תוגש גם בקשה לביטול חובות עבר לרשם החברות בגין אי תשלומי אגרות שנתיות – למידע נוסף ראו פטור מאגרה שנתית לרשם החברות.

 האמור לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

תביעת חוב בפירוק (הגשת תביעת חוב)

להלן מספר נקודות בנושא הגשת תביעת חוב לחברה בפירוק.

לצורך הגשת תביעת חוב, מומלץ, אך לא חובה, להיעזר בעורך דין לחברות.

אם הנכם נושים ונאלצתם להגיש תביעת חוב או לפעול לגביית החוב באמצעות עורך דין, המשמעות היא שהוצאות הגביה שלכם יגדלו (למידע נוסף בנוגע לאיך לנהל את החובות כלפי העסק ראו גביית חובות). אולם בלא מעט מקרים לנושים אין ברירה אלא לפעול נגד החברה באמצעים משפטיים, כגון הגשת בקשה לפירוק חברה, שליחת מכתב הראה וכיו"ב.

כפי שיפורט להלן, כדי לגבות חובות מחברות בפירוק יש להגיש תביעת חוב, באופן כללי יצוין כי פרק הזמן שניתן להגיש תביעת חוב הוא מוגבל, לעיתים יהיה צורך לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה לצורך גביית החוב.

מה זה תביעת חוב לחברה בפירוק? בקצרה, תביעת חוב מוגשת על-ידי נושה (למשל ספק, יצרן, נותן שירותים, עובד וכו') והיא כוללת פירוט של גובה החוב של החייב (חברה, פושט רגל או תאגיד אחר) אשר מתנהלים נגדו הליכי פירוק (כגון פירוק חברה על ידי בית משפט) או פשיטת רגל.

מי שמעוניין לגבות את כספו מחברה שנמצאת בשלבי פירוק (למשל כשהחברה נכנסה להליכי פירוק או שניתן צו להקפאת הליכים המתנהלים נגד החברה) נדרש להגיש תביעת חוב. התביעה צריכה לבסס את החוב.

למי מוגשת תביעת החוב? לאחר קבלת תביעת החוב היא מועברת על-ידי הכונס הרשמי לבעל תפקיד שמונה, על-ידי בית המשפט, לטפל בנושא. ולכן תביעת החוב מוגשת לכונס הנכסים הרשמי או למפרק או לנאמן או לבעל תפקיד אחר שמונה על-ידי בית המשפט.

מה תפקידו של המפרק או הנאמן בתביעות חוב? בקצרה ובאופן כללי יצוין כי נושא המשרה שמונה על-ידי בית המשפט אחראי על ריכוז התביעות והכרעה בהן – האם לקבל את התביעות או לדחות אותם – במובן זה תפקידו הוא מעין שיפוטי, בהתאם לתנאים שנקבעו בפקודת החברות, בתקנות ובכפוף למגבלות הפסיקה.

מתי יש להגיש תביעת חוב לחברה בפירוק? בקצרה יצוין כי במקרה בו ניתן צו הקפאת הליכים יש להגיש תביעת חוב תוך 6 חודשים ממועד מתן הצו. לעיתים בית המשפט יאריך את המועד להגשת תביעות חוב.

האם ניתן להגיש תביעת חוב באיחור? תלוי בנסיבות המקרה, באופן כללי ניתן להגיש תביעה באיחור אולם לצורך כך יש להצביע על טעמים מיוחדים. בית המשפט הכיר בעבר במספר מצבים אשר מאפשרים לנושה להגיש את תביעתו באיחור. אך ככלל המגמה של בתי המשפט היא לא לאפשר הגשת תביעות חוב באיחור.

לפי סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל: "נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר;הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע."

איך להגיש תביעת חוב נגד חברה בפירוק?

תביעת חוב מוגשת לנאמן או למפרק או לכונס הנכסים הרשמי או לבעל תפקיד אחר שמינה בית המשפט. לצורך הגשת תביעת החוב יש לצרף לתביעה, בין היתר, את המסמכים הבאים:

  1. טופס תביעה – טופס בקשה לתביעת חוב חייב להיות מאומת על-ידי העורך דין – טופס 21 לפקודת פשיטת הרגל. תביעת חוב נגד חברה בפירוק כוללת, בין היתר, את הפרטים הבאים: פרטי הנושה (הזוכה), פרטי החייב (החברה שבפירוק), מספר תיק, פירוט עבור מה החוב וסכום החוב עד ליום מתן צו הכינוס או עד ליום מתן צו הפירוק, האם בידי הנושה בטוחות לפירעון החוב.
  2. אישור על החוב – אסמכתא לחוב של החייב – למשל שיקים שחזרו.
  3. ייפוי כוח – ייפוי כוח חתום ומאמות על-ידי עורך דין במקרה בו הנושה מיוצג.
  4. אימות פרטי חשבון בנק של הנושה -אישור בנק על זהות בעל החשבון (הנושה) או העתק המחאה של הנושה לצורך אימות נתוני חשבון בנק של הנושה או אישור בנק על זהות בעל החשבון.
מה לעשות אם המפרק או הנאמן דחה את תביעת החוב?
כל מקרה יש לבחון לגופו ומומלץ להתייעץ עם עורך דין לצורך קבלת החלטה באיזה אופן לפעול.
ככל נושה שתיבעת החוב שלו נדחתה על-ידי מפרק יכול לשקול להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, לבחינה מחודשת של תביעתו.

יצוין כי חשוב להקפיד להגיש את תביעת החוב במועד ובהתאם להוראות הדין, הגשת תביעת חוב באיחור פוגעת בסיכויו של הנושה לקבל את כספו בחזרה, כך החוב יכול להפוך לחוב אבוד, בכפוף למגבלות הדין (למידע נוסף ראו חוב אבוד).

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ולא ניתן להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

מכתב התראה מעורך דין – האם לשלוח מכתב? ואיך להגיב למכתב שהתקבל?

לצורך הכנת מכתב התראה מעורך דין או התייעצות בנוגע להכנת תגובה למכתב התראה, מומלץ לפנות לעורך דין בעל ידע וניסיון בתחום (בתחום העסקי – עורך דין חברות, בתחום המקרקעין – עורך דין למקרקעין או נדל"ן, בתחום המעמד האישי – עורך דין לדיני משפחה וכיו"ב).

מה זה מכתב התראה מעורך דין?

מכתב התראה מעורך דין כולל בדרך כלל דרישה לבצע פעולה כגון תשלום סכום כספי או מסירת סחורה או ציוד או דרישה לתיקון הפרה של התחייבות חוזית או חובה חוקית אחרת כגון פרסום המהווה לשון הרע.

אם נפגעתם ממעשה או מחדל של צד ג', רצוי לשקול לשלוח מכתב התראה לצד המפר, לצורך כך מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד.

מכתבי התראה נפוצים מאוד בנושא חובות ותשלומים, כאשר צד מסרב לשלם את חובו לעסק. למידע נוסף בנושא התמודדות עם חובות ראו איך להתמודד עם לקוחות שלא משלמים.

מכתב ההתראה מהווה התראה לפני נקיטת פעולה למשל מימוש ביטחונות (שיק, ערבות אישית, שטר חוב, פיקדון, ערבות בנקאית וכיו"ב), ביטול הסכם – למידע נוסף ראו איך לבטל הסכם? – פתיחה בהליכים משפטיים (למשל הגשת תביעה לאכיפת הסכם, תביעה על סכום קצוב, תביעה לביצוע שטר, למשל תביעה בגין שיק ללא כיסוי, למידע נוסף ראו הגשת תביעה) ועוד.

יצוין כי בדרך כלל ניתן לנמען אפשרות לתקן את ההפרה שביצע או לשלם בעד הנזק או ההוצאות שנגרמו לשולח.

איך להגיב למכתב תראה מעורך דין? חשוב להבין כי תגובתכם תשפיע באופן ישיר על התוצאה, ולכן מומלץ לא להגיב ללא ייעוץ משפטי מעורך דין בעל ידע וניסיון בטיפול בסכסוכים משפטיים. הייעוץ המשפטי בנוגע לאופן הפעולה שיש לנקוט עם קבלת מכתב ההתראה משתנה ממקרה ולמקרה ולתלוי בנסיבות שהובילו לשליחת המכתב. פעמים רבות יהיה צורך לשלוח מכתב תגובה. כמובן שאת נוסח המכתב יש להפקיד בידי משרד עו"ד שילווה אתכם.

האם כדאי לשלוח מכתב התראה מעורך דין? כל מקרה יש לבדוק לפי העובדות הרלוונטיות לרבות ההתחייבויות של הצדדים (לרבות מכוח הסכמים שנחתמו), הוראות הדין, שיקולים עסקיים ועוד. זו עשויה להיות טעות גדולה לשלוח מכתב התראה (בין אם המכתב נשלח מעורך דין ובין אם נשלח באופן עצמי) ללא התייעצות עם עורך דין מומחה בתחום.

להלן דוגמאות נפוצות לשליחת מכתבי התראה מעו"ד:

  1. בתחום האזרחי-מסחרי – מכתב התראה ובו דרישה לקבלת מסמכים או כספים בגין חוב שלא שולם, למשל חוב  בגין אי תשלום עבור אספקת שירותים או סחורות (הפרת הסכם התקשרות עם לקוח או הסכם למתן שירותים); חוב לרשת זכיינות (אי תשלום דמי זיכיון, תמלוגים שוטפים, דמי שיווק ועוד), חוב בגין הפרת הסכם הלוואה (כגון אי תשלום במועד למשל עקב כך ששיק חזר ללא כיסוי, אי תשלום הפרשי ריבית והצמדה); מכתב התראה בגין פרסום לשון הרע או מכתב התראה ואזהרה לפני נקיטת הליכים בגין גזל סודות מסחריים (למשל עקב הפרת חוזה סודיות) או הפרה של סימן מסחר; מכתב התראה בגין הפרת הסכם בין שותפים (חוזה שותפות עסקית) או לפני פירוק של שותפות עסקית (פירוק שותפות או פירוק חברה) ועקב סכסוך בין שותפים; מכתב דרישה לקבלת מידע או מסמכים או כספים או לתיקון ליקויים בחברה מנושא משרה בחברה, מבעל מניות בחברה למשל טרם הגשת תביעה נגזרת או תביעה נגד בעלי מניות בעילה של קיפוח (למידע נוסף ראו קיפוח בעל מניות), לעיתים נשלחים מכתבי התראה לפני הגשת תביעה ייצוגית וכיו"ב.
  2. בתחום דיני העבודה – חלק גדול ממכתבי ההתראה בתחום דיני עבודה נשלחים על-ידי מעסיקים לעובדים ועל-ידי עובדים למעסיקים. להלן מספר דוגמאות לשליחת מכתבי התראה: מכתב התראה בגין אי תשלום שכר מלא, מכתב התראה בשל הפרת חוזה עבודה, מכתב התראה בגין פיטורים שלא כדין, מכתב התראה בגין הטרדה מינית או לשון הרע במקום העבודה ועוד (למידע נוסף ראו הגשת תביעה נגד מעסיק).
  3. בתחום המקרקעין – דרישה לתשלום חוב בגין אי עמידה בתשלומי משכנתה או הפרת הסכם לרכישת דירה; מכתב התראה בדרישה לפירוק שיתוף במקרקעין (פירוק שותפות במקרקעין); מכתב התראה לפני נקיטת הליכים של משכיר כלפי שוכר בגין הפרת הסכם שכירות לדירה (או חוזה שכירות לעסק) וגרימת נזק למושכר או אי תשלום חובות (כגון דמי שכירות, ארנונה וכיו"ב) או אי תשלום פיצוי מוסכם; מכתב התראה מרשות מקומית לתשלום היטלי פיתוח, השבחה או אגרות וכיו"ב.

הרשום לעיל לא מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ אישי ואין להסתמך עליו ללא התייעצות עם עו"ד.

למידע נוסף אתם מוזמנים להשאיר הודעה ונדאג שעורך דין יצור עמכם קשר: